פרשת כי תבוא | הרב ניסן לישה | דברי תורה מפי בוגרי הישיבה

[מוזיקה] שלמה דוו לכל חופשי ספסלי בית המדרש בעבר ובובה אחת השיחות הידועות של הראש ישיב רב גולדבך זצל הייתה עודות תיבת נוח שהיא משל ישיבה המשמשת כתיבה בפני שטף המים היא בחוץ שהם מסמנים את עולם התאבות והחומר אחת המשימות הקשות שלנו כבוגרים להמשיך ולחיות חושה שאנו עדיין בתיבת נח רוחנית למרות שיצאנו מהתיבה אל תוך המים הגועשים הכילה הישיבה תבות חוטים שבאמצעותם הבוגרים יוכלו להתחבר אל תוככי הישיבה והנה רעיון חדש מתהווה ממש ברגעים אלו והוא שלא רק נערו אל אותה תקופה אל אותה אטמוספרה ישיבתית רוחנית אלא נוכל לשמוע אף את התיבות שנאמרו באותה תיבה ועל כך ישאר כוח גדול לראשי ישיבה למשגיח קל ולכל השותפים במלכה לאחרונה שאלת אופי ההקפות בשמחת תורה מרחפת בבתי המדרש בישיבות אאך נוכל לחגוג ולשמוח ביום שייראה בו כזו פורנות תשובות רבות נאמרו הלכתיות אין אבילות בפרהסיה בשבת ובחג בחלק היסטוריות כבר עברנו מהוראות טרפד ושואה לא עלינו ואנחנו ברוך השם ממשיכים לשמוח אבל נראה לי שבפרשת יש תשובה שומטת את השטיח מתחת לשאלה כהקדמה לברכות מופיע הפסוק ויאם שמע תשמע בכל אדוני אלוהיך לשמור לעשות את כל מצוותיו ובו עליך כל הברכות ובהמשך ויהם לא תשמע בכל השם אלוקיך וב עליך כל הקללות באמצע של הפסוקים של הקללות מופיע הפסוק הידוע תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל בפשטות הקדוש ברוך הוא מברך אותך בשפע מרוב כל אז כשאדם נמצא במצב מיטבי ויש לו שפע איך אתה לא שמח קצת יש לך בעיות קצת חריקות אבל המרב הסך הכל למה לא להיות בשמחה וככה באמת משתמ מרשי אבל הארי מסביר בהקדמה לשאר המצוות תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה בכל מצווה ומצווה ועל האדם לחשוב בשכלו כאילו בעשותו אה המצווה ירוויח אלף אלפ דינרי זהב וישמח בעשותו אותה המצווה בשמחה שאיין לה קץ מלב ונפש ובחשק גדול וכי ראיתם פעם אדם שזוכה במפעל הפיס והרשת עצבות נסוכה על פניו לא לא יעלה על הדעת וכפי גודל שמחתו באמת ובטוב לבב הפנימי כך יזכה לקבל אור עליון ואם זה לא מספיק מסיים הארי ואומר ואם יתמיד בזה אין ספק שישרה עליו רוח הקודש והרמבם פוסק השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שציווה בהן עבודה גדולה היא וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו מי רוצה להסתבך עם הרמבם ראוי להיפרע ממנו ואיפה כותב את זה הרמבם הלכות לולב שזה בעצם חג סוכות שמה נמצאת המצווה ויך שמח רבי נחמן מברסלב מביא בספר המידות כשאדם עושה מצווה בשמחה זה סימן שליבו שלם לאלוקיו שאתה מקיים מצוות בשמחה זה מראה על איזשהיא שלמות יש תאום בין הדיבור למעשה למחשבה אדם הוא שלם כי אם אתה עושה את המצוות לא בשמחה אז זה כמי שכפו שד או בעצבות אז זה משהו שהוא אתה לא מחובר אליו מספרים שדמור הזקן לפעמים היה מפסיק באמצע הלימוד הוא מבקש מהתלמידים לנגן איזשהו ניגון שמח והשאלה פשוטה באמצע הגשמת באמצע הברן אנחנו בזינוק בע עכשיו ניגונים אלא ו האדמור הזקן הרגיש שיש כמה תלמידים ש נסוכה עלי עצבות וכשיש עצבות אין הערה עליונה ואז ממילא גם ההבנה בתורה פגומה אז לכן צריך כמה ניגונים ואז ממשיכים הצדיקים האמיתיים אף פעם אין עליהם עצבות אור זרו לצדיק הוא לאשרי לב שמחה שמחו צדיקים בהשם והודו לזכר קודשו שמחה ואז יש ודיה שמחו בהשם וגינו צדיקים והרנינו כל אשרי לב אנחנו זוכרים את השיעורים של הרב זנ נחים גולדברג זה שזה היה מפעים לראות איך הכל סדור במוחו כמין ספריות במחשב זה בסדר ראינו אבל דבר אחד לא ממש מזכרוני זה תמיד החיוך שהיה נסוך על פניו איזה הרשת של שלווה של רוגע של שמחה והכל יוצא בטום וטוהר ממש זה הזכיר את החיוך של חמים רבי של זמן בך וכך גם העבודת התשובה שמיוחדת לימים הללו שההפרשות האלה תמיד יוצאות בתקופה הזאתי עבודת התשובה היא לא צריכה להיות מתוך דחק מתוך עצבות וקדרות כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש סק אלא בשמך גילון כל היום האיתי אצל הרב יורם זה ראשי תיבות בחיה הבכיה ללמד אותנו שעיקר הבכיה כשהיא נובעת מתוך ב שמח גילון כל הם יש לך איזה שמחה פנימית שייש שמחה פנימית וחיבור לקדוש ברוך הוא אז יכולה להיות בחייה על המרחק על הרצון להיות יותר טובים כתוב בתהילים יערב עליו סכי אנוכי אשמח באדוני וכשני שמח בהשם אז איתם הו חטאים הוא כבר למדנו לא חוטים אלא חטאים אז גם אמצעי לכפרת עוונות זה אנוכי אשמח בהשם השמחה מביאה על ידי מחיקת עוונות רמז במילה שמחה בשמחה אומנם זה לא כסדר מחוק ברחמיך הרבים שטרי חובותינו אז עוד הפעם שהשמחה היא מועילה למחיקת השטרות וברמזור להעריך בזה אבל ממש ברמז נזכיר שכל השורש של העצבות בעולם זה מזוהמת הנחש שהטיל באדם ראשון וחווה וכך גם היו הקללות שהתקלחתי אישה אמר הרבה הרבה עצבונך רונך בעצב תלדי בנים ואדם הראשון רורה אדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך בפשטות למה צריך את המילה בעצב בצער ההריון בצער עבודת האדמה בצער וככה מסביר רשי והתרגום אבל אין מקרה יוצא מדי פשוטו באמת הכוח של הסתר אחה של הצד האחר שהוא ההפך של הקדושה זה העצבות ולכן גם העבודה זרה מכונה עצבות צבים פסוקים רבים יש רק אחד נזכיר ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש את עצביהם לשון עצבות וכלל זה נקוד בידינו כהשפעה הוא צריך כלי וכלי לשפע רוחני זה השמחה וכשבאים ייסורים כנראה שהכנת כלי של עצבות א צריך לשנות פזה מובא בשם ר ברוך ממז'יבוז כי בשמחת תצאו ובשלום תובלון כי בשמחת תצאו מכל הצרות והייסורים אדם יכול יכול לצאת בשמחה ואז ובשלום תובלון שימו לב לרשע של הפסוק השמחה צריכה להיות כי בשמחה תצאו אתה פעיל אתה זה שפועל לאחר מכן ובשלום תובלון זה כבר סביל יש לך איזה הובלה פנימית איזה שלוות נפש שמובילה אותך ונחזור למה שפתחנו לאותה השאלה שמרחפת בחלל האוויר כעת אם זוהי מעלת השמחה איך אפשר שלא לשמוח ולכן השאלה לא צריכה להיות איך נשמח בשמחת תורה אלא איך לא נשמח בשמחת תורה הרי כל מה שתוכו בנו והרגו בנו היה אל עצם היותנו יהודים ומה מייחד יהודים לא התורה קדושה מה מה מייחד אותו הליכותיו הנהגותיו על פי התורה אז בדבר הזה לא נשמח אז בעזרת השם שיהיה בשורות טובות ושנה טובה וחתימה טובה לכל בית ישראל כ [מוזיקה]