פרשגן # ראש השנה

[מוזיקה] שלום ושנה טובה לכל החי ורעי בקרם ביבנה תכלו להשאב תפילות תקבלו גם השנה בטוב 50 שנה זה הרבה שנים והשנה זה 51 כבר השם יתן כוח לעוד הרבה שנים והנה אנחנו אנו אומרים בתפילת המלכויות אחד הפסוקים שאנחנו אומרים במלכו לא הביט אבן ביעקב ולא ראה עמל בישראל השם אלוקיו אמו ותרועת מלך בו לכאורה הפסוק הוא תרועת מלך בו הוא מתאים לימר במלכו וגם בשופרות אבל בכל נוסחי מוסף של ראש השנה הפסוק נאמר ב מלכויות דווקא כדעת רבי יהודה מלכות שיש עמה תרועה כגון השם אלוקיו אמו תרואת מלך בו אומרה עם המלכויות ועם השופרות דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר אינו אומרה אלא עם המלכויות בלבד למה לא התקבלה הדעה של רבי יוסי רבי יוסי אמר שאפשר להגיד את זה גם במלכו וגם בשופרות אז למה אנחנו אומרים את זה דווקא ב מלכויות אז מדברי הרשבא בסוגיה שם נראה שנמנעו מלומר את זה בשופרות כי נאמר כאן המילה תרועה ואנחנו דרים אחרי פסוקים שבהם מוזכר שופר כך עולה מדברי הרשב ודעתי עלה להציע אולי ביאור שונה וזה על פי תרגום אונקלוס ו בניגוד לרבי יוסי ולרבי יהודה שהם פרשו את הפסוק תרועת מלך בו רואים שם מבין את זה מלשון תרועה אונקלוס תרגם הוא תרועת מלך בו ושכינת מלכי הון ביני הון שפירושו שכינת מלכה ביניהם זאת אומרת שהוא פירש את המילים תרועת מלך מלשון רעות וידידות זה בכלל לא תרועה זה בכלל לא טו טו טו טו טו אין כאן שום רמז לשופר כך רשי אומר שם הוא תרואת מלך בו לשון חיבה וראות כמו ראה דוד ראה דוד זה האוהב את דביד ויתנה למראהו ורשי אומר שם וכן תרגם אונקלוס או שכינת מל כהון בן אאון אז מכיוון שלפי התרגום אינו תרועה לשון תרועה אז הכריע דעתו שלא לכלול את פסוקנו בשופרות וכך אומר השדי חמד אין להקשות משום בריתה על התרגום כי דברי בעל התרגום עקה שנ ‏t