Preparing video...
0:00 / 0:00
פרשגן # פרשת בחוקותי: ורדפו מכם חמישה מאה
235 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
שלום להחי ורא בקרן ביבנה והפעם ליושבי
בית המדרש ועוד יותר לאחינו שבהסדר
פרשת בחוקותיי שהיא הפרשה
הנפלאה שפותחת ב הרבי הרבה ברכות לעם
ישראל אומרת בין היתר פסוק ש הוא בעייתי
כמו שרשי הקשה נאמר בתורה הורדתם את
אויבכם ונפלו לפניכם לחרב ורדפו מכם חמישה
מאה ומאה מכם רבבה ירדופו
הפרופורציה אינה נכונה אם חמישה רודפים
100 אז 100 צריכים לרדוף 2000 מפני שכל
אחד כל אחד משלנו רודף חמישה שלהם אם רדפו
מכם סליחה אם כל
חמישה חמישה 100 זאת אומרת שאח רודף 20
נכון אם חמישה רודפים 100 זאת אומרת ש אחד
רודף 20 על פי זה 100 מכם כפול 20 אז צריך
היה להיות הם רודפים 2000 אבל בתורה כתוב
מ מכם רבבה ירדופו אומר רשי וכיח הו
החשבון והוא אומר אלא אינו דומה מועטים
העושים את התורה לרובים העושים את התורה
אונקלוס פתר את זה בצורה חריפה
ביותר
ואפנה את שומת ליבכם לפסוק נוסף בתורה
שבו יש שוב חוסר פרופורציה ושם חכמינו לא
שאלו שום דבר הכוונת כוונתי הי לפסוק
בשירת
האזינו שבו נאמר
א אח ירדוף 1ד אל
ושניים יניסו
רבבה גם שם החשבון לא נכון אם אחד עודף
1000 אז שניים 2000 למה כתוב שמה רבבה שם
חכמינו לא שאלו שום דבר התשובה היא ששמה
הפעלים הם שונים אח ירדוף אח אל לרדוף
צריך המון אומץ החברה שבצים שברגל יודעים
מה זה לרוץ בום
לרדוף
להניס זה טנקיסטים או חברה בתותחנים
אתה יושב נותן בום אחד
ואתה מניס הרבה יותר שוב יש הבדל בין
לרדוף לבין להניס אכ ירדוף 1
אל בשביל לרות רדיפה צריך אומץ א צריך
באמת אומץ רב
להניס שניים יניסו רבבה אמניס פועל פי
חמישה מן הרודף כי הוא יושב בטנק שלו נותן
בום אחד אבל מה שהוא עושה יש לו אפקט הרבה
יותר גדול אגב בירושלים במלחמת השחרור
אנחנו מדברים עכשיו ערב מלחמת ששת הימים
אבל במלחמת השחרור הדוידקה
המפורסמת שהייתה כלי נשק
ישראלי סר המון ערבים זה היה בזה בום כזה
ש נפל הרבץ כזה רעש כולם ברחו עכשיו תראו
איך אונקלוס השתמש בפסוק ההוא שם כדי
לפתור את הבעייה שלנו שם התרגום הוא אך
ירדוף 1 אל איך דן ירדוף חד אלוה ושניים
יניסו רבבה טרין יעיר ון לריבות רכון זה
הפועל להנס ונס שמה וער מה עשה אונקלוס
לקח את הפסוק שמה ועכשיו נסתכל שוב בפסוק
שלנו שהוא בפרק כו פסוק ח בפסוק שלנו יש
שני פועלי רדיפה ורדפו מכם חמישה מאה פועל
ראשון ו מכם רבבה ירדופו שוב פועל שני שני
רדיפה אבל אונקלוס תרגם ככה וירדפו מנחון
חמש מ אבל את השני ומאה מכם רבבה ירדופו
אז הוא תרגם ומאה מנחון לריבות הי
רכון כלומר הוא לקח את הפועל
להניס ועל ידי כך הוא פתר את חוסר
הפרופורציה מפני שב באמת המניסקוס
אח ירדוף 1ח אל ושניים יניסו רבבה שניים
אתם רואים בשביל להניס הוא פועל פי חמש מן
הרודף שניים מניסים רבבה לא רק 2000 הם
מניסים רבבה אם אחד רודף 1000 שניים היו
צריכים לכאורה 2000 ש 2000 אבל להניס הם
פועלים פי חמש זה מה שונ קלוס עשה כאן
אונקלוס בגלל הקושי שרשי שאל אז אמר
אונקלוס בפסוק שלנו החלק הראשון זה רדיפה
אבל החלק השני זה הנסה שהוא פועל פי חמש
ולכן יש לנו כאן את התשובה לחוסר
הפרופורציה ואני מוסיף עוד דבר ב אמרתי
כבר פעם הסדר מן התורה מיניים הסדר מן
התורה
מיניים תדעו לכם שאנחנו
בשונה מאחינו החרדים אנחנו מבינים את
המשמעות החשובה של שירות בצבא כמו שנקרא
גם בסוף פרשת בסוף ספר במדבר אחיכם יבואו
למלחמה ואתם תשבו פה אנחנו מקיימים את שני
הדברים אבל אונקלוס אמר את זה בצורה
מדהימה אמרתי את זה באחד מהשיחות הקודמות
בכל מקומות שבהם כתוב על יהודים שהם
מנצחים אז כתוב שהם הורגים לפי חרב פעם
ראשונה כתוב בשמעון ולוי הרגו את את שכם
לפי חרב אונגלס מתרגם לפי חרב היה צריך
להיות לפומה ד חרבה אבל לא מתרגם לפתגם ד
חרבה שהתרגום שלו הוא לדיבור החרב היינו
לחרב צריך
לצרף גם תפילה אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי
ובקשתי אומרת הגמרא בבט וכי בחרבו לקח וו
כבר כתוב חרבי לותו שיני אלא חרבי זו
תפילה קשתי זו בקשה הם דורשים חרבי
במשמעות של תפילה וזה מה שוקוס אומר לפתגם
דחרה יחד עם יחד עם החר צריך גם תפילה אז
אנחנו שמקיימים את שניהם אנחנו תפילה שכל
אחינו המשרתים בצבא תהיה להם את האמונה
והתודעה שבאמת הקדוש ברוך הוא הוא זה שהוא
בעל מלחמות אבל אנחנו חייבים לעשות את
המוטל עלינו וזהו מה שאנחנו
משרתים בצבא ועל כן אנחנו א א אנחנו
יכולים לייחס בדברי אונקלוס האלה לפתגם
חרב ואני אסיים בכך שאמר לכם אני חולה
גילוי מחלה לא טובה אני עודה ללכל מי
שיזכיר אותי בתפילה רפאל בנימין בן בלימה
רכל לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל
אמן