פרק נב // הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה. אנחנו רוצים ללמוד היום את פרק נב ממש לקראת הסיום. בפרק נב אדמור הזקן עוסק בסוגיה שמלווה אותנו גם בפרקים אחרים בספר התניה וזה סתירה. שצריך ליישב בין המקור האלוקי שאין לנו יכולת להשיג אותו, שאין לנו יכולת לתפוס אותו לא מחשבה תפיסה ב מקור החיות שלמעלה מהכלים ואם כן הוא למעלה מהשגתנו ומצד שני שאנחנו רוצים שהוא יתגלה אלינו ואם כן איך מה שלמעלה מהשגה יכול להופיע על כך אומר האדמור הזקן שאדם גם בגופו יכול למצוא שיש שתי דרגות. את שורש החיים בפנימיות מוחו אדם לא יכול להכיר. אי אפשר לראות את זה גם במעבדה כשמנסרים וחותכים. זה למעלה מיכולת ההכלה. עצם החיים של האדם נמצא באיזה נקודה שורשית עליונה ופנימית, אבל היא מופיעה בכל הגילויים והלבושים. וכך גם השכינה הקדושה, הכל קודש הקודשים של השראת האור האלוקי הוא למעלה מכל יכולתנו. אם נפגוש אותו, נתמוסס לגמרי ולא יהיה לנו שום קיום. ואף על פי כן רק בו אנחנו רוצים לדבוק, רק איתו אנחנו רוצים קשר. ולכן הוא יורד ומתגלה אלינו. ועיקר הירידה והגילוי זה בתורה ובמצוות. לימוד התורה הוא לא עיסוק רק בהדרכה איך נאוג נכון בעולם הזה. זה לא משמעת לאיזה פקודה. שמפני שהוא המלך ואנחנו עבדיו אנחנו עושים את מה שהוא אומר וטו לו מדי לא כך וודאי שיש לבוש כזה אבל עיקר עניין התורה זה התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא התורה היא מידותיו של הקדוש ברוך הוא חסדו ורחמיו וגם ה הכהראה איך צריך להגביל את הטוב ואת החסד ואת הרחמים ולנהוג בגבורה. כל המידות האלוקיות משתלשלות ומתגלות אלינו בתוך ההלכות של התורה וטעמי התורה מופיעים בתוכם. ועל ידי כך משהו למעלה מכל גילוי הולך ומתגלה ומופיע אלינו. ולכן כשאדם עומד, אומר בעל התניה בפרק מ ואומר אני צמא להשם אני רוצה להיות דבוק בהשם אבל השם הוא הרי למעלה ממה שאנחנו יכולים להידבק בו ויש לפניו את לימוד התורה הרי זה כמי שהולך על נהר שמימיו צלולים והוא זועק מהם אני צמוא לא לוגם אדם שרוצה דבקות בהשם הוא כאדם שהולך על נהר והזעקה מים מים היא בוודאי הבאה של הקשר הפנימי והרצון להיות דבוק אבל זה לא מספיק לבדו מפני שאין לנו תפיסה באור האלוקי בהכל קודש הקודשים והשראת השכינה שאם רק נגיע למקומה כל פרטיותנו ואישיותנו התמוססו כלא היו ולכן היא יורדת אלינו כנהר של מים צלולים שהולך ומתגלה וכל לימוד התורה והבנת טעמי המצוות וכל ההלכות הפסוקות הם כולם ממשיכים אלינו כביכול את המידות האלוקיות את החוכמה האלוקית והוא וחוכמתו חד והוא מתגלה במידותיו וכשאנחנו לומדים תורה ממילא אנחנו דבוקים בו דבוקים בחוכמתו דבוקים במידותיו ולדבוק בחוכמתו שהוא וחוכמתו חד הוא ורצונו חד ממילא אנחנו דבקים בו ולכן בפרק ה' כבר אמר האדמור הזקן שזה דבקות שאין דבקות למעלה ממנה שעל ידי התורה הקדושה אנחנו דבוקים בו במי שאנחנו יודעים שהוא למעלה מכל יכולת שלנו לתפוס להכיל לית מחשבה תפיסה בכלל כי אם כפי שמתגלה בתורה ובמצוותיה ‏se