פרק מז // הרב אייל יעקובוביץ

[מוזיקה] לחיים לחיים אנחנו מגיעים לפרק מז ספר התניה באמת זה פרק ששווה לחיים גדול הפרק הזה הוא פרק של ליל הסדר בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים אבל לא יצאתי ממצרים איך אני יכול לראות את עצמי בצורה כזאתי שאלה מאוד מרכזית ביהדות כ שיציאת מצרים היא מלווה אותנו כל הזמן היא כמובן מאוד מאוד רלוונטית לחיים שלנו איפה זה נמצא אצלנו בחיים אנחנו רואים בפרקים האחרונים האדמור הזקן מלמד אותנו שאנחנו יכולים להתעורר באהבת השם בדרך של קמה עם הפנים לפנים כאשר הקדוש ברוך הוא מאיר עלינו אנחנו רואים איך הוא בא אלינו ביציאת מצרים וגואל אותנו אנחנו יכולים ללמוד מזה את האהבה שלו אלינו ומתוך זה להתעורר גם ברגש שלנו בהתבוננות שלנו ממיל מלה לאהבת השם גדולה ועצומה א מאוד מתוך יציאת מצרים. אבל אומר האדמור הזקן, מה למה אנחנו מתעוררים? מה זה בעצם שהקדוש ברוך הוא מגיע אלינו ומה הוא עושה כשהוא מוציא אותנו ממצרים? מה קורה לנו ביציאה הזאתי? הרי לא מדובר כאן רק יציאה ממקום אלא ממדרגה. ממדרגה. אנחנו רואים גם שכל השיעבוד במצרים היה בשביל להוביל את עם ישראל לאיזה מדרגה. בוא אל פרעה כי אני הרבתי את ליבו. למן תספר באוזני בנך או בבנך את אשר תלתי במצרים וידעתם כי אני השם המוציא אתכם מצרים התפילין זה מוזכר שם יציאת מצרים מסתבר שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו מצרים זה לא הבעיה מצרים זה הפתרון זה הדרך כדי לגלות בה איזה מדרגה שתתגלה ביציאת מצרים מה תגלה שמה שאנחנו יצאנו ממיצרי העולם הזה והגוף והנפש שאותם אנחנו מכירים בעצמנו. אנחנו זוכרים יש אהבת עולם, יש נפשי ויתיחה, יש מדרגה שהיא קשורה אל האהבה הטבעית, אבל גם האהבה הרבה שהיא מעל הגבולות של העולם שלנו בכלל, שאדם מתחת ואוהב את הקדוש ברוך הוא כבן האוהב את אביו, שכבודו של אביו גדול מכבודו. גם ההרגשה הזו שלנו כלפי הקדוש ברוך הוא היא מציאותית ממש והיא ירושה לנו ונחלת אבותינו. אותה מדרגה שאברהם אבינו היה צריך הלוך ונסו הענג בה לקנות לאט לאט את המדרגה הזו של החסד של האהבה אצלנו זה ירושה מאבותינו איך זה בא לידי ביטוי ביציאת מצרים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הזכות הזו שאנחנו יכולים לצאת משיעבוד החומר ולזכות לאהבה רבה עד אין קץ ותכלית ברשפי אש מופלאים ביותר ולכן אומר האדמור הזקן חידוש עצום מדוע זה הזיכרון יציאת מצרים מופיע ביחד עם קריאת שמע קריאת שמע זה חשוב קבלת מלכות שמיים למה הפרשה השלישית של קריאת שמע צריכה להיות יציאת מצרים מכיוון שכל רגע שאדם מוכן לצאת ממצרים ואומר לקדוש ברוך הוא אני אחריך מקבל עליי או מלכות שמיים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אני הולך אחריך באותו רגע בלי שצריך לקרות משהו מיוחד הקדוש ברוך הוא אומר נו אז אתה אצלי כבר אם אתה רוצה להיות אצלי בייחוד רוחין ברוחין אז גם אני אצלך אין גבול למה שאתה מסוגל. החידוש הגדול הזה של אדמור הזקן הוא מופיע בהרבה הרבה ספרים קדושים. גם ספר הכוזרי גם האבן עזרא, גם הרמ"בן כולם שואלים למה הקדוש ברוך הוא אומר לבני ישראל בממד הר סיני אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. למה הוא לא אומר עכשיו בראתי את השמיים ואת הארץ? למה כרטיס ביקור של השם יתברך כתוב יציאת מצרים? למה לא כתוב בורא עולם? יותר הגיוני, לא, זה יותר יותר חזק. אומר האדמור הזקן וגם כל הצדיקים שהולכים בדרך הזו של הפנימיות, אנחנו לא קשורים אל הקדוש ברוך הוא רק במדרגה שיש עולם, וואו, גבולתי, יש לו גם בורא, כל הכבוד למי שעשה אותו. באמת גדול מאוד, חזק מאוד. יותר מזה, אנחנו קשורים לקדוש ברוך הוא מציאת מצרים, שזה קשר אחר לגמרי, שזה קשר שהוא למעלה מכל מיצרי הגוף. לכן כשאנחנו מכירים את השם יתברך והולכים אחריו ומאמינים בו, זה לא במדרגה של בריאת העולם, של אהבה מסותרת הטבעית, אפילו לא במדרגה של נפשי ותיחה, של מה שקורה אדמור הזקן, עולם ה עולם היצירה אנחנו עולם המלאכים אל המדרגה הכי גבוהה של הצדיקים, עולם הבריאה, עולם רשפי האש של הרשפים, של השרפים כי אנחנו קשורים לשם יתברך במדרגה של יציאת מצרים למעלה מהעולם הזה לחיים לחיים