פרק מא // הרב אייל יעקובוביץ

[מוזיקה] ברוכים הבאים לפרק א' בספר התניה. זה אחד הפרקים הארוכים בספר והוא נוגע בשורש כל השורשים. כי אחרי שכבר למדנו שאדם צריך לעבוד את השם עם כוונה והתעוררות הלב לעבור מעולם ה הכוונה הטבעית המסותרת לאהבה מפותחת שאדם מעמיק בה, מתבונן בה ולומד אותה ויוצר אותה בתוך עצמו לעבור מעולם היצירה כמו עולם המלאכים שזה משהו טבעי לעולם הבריאה לעולם ההתחדשות לעולם השרפים שזה מה שקורה ליהודי כאשר הוא מכוון ויוצר את עצמו בכוונה משלו שהוא בונה אותה ומרכיב אותה בתוך מתוך עצמו ומגלה אותה מתוך עצמו. אומר האדמור הזקן, בואו נשים דברים במקום. עיקר הכוונה שצריכה להיות לאדם היא מעניין יראה. דווקא יראה. אם היינו שואלים חסיד לכאורה המילה חסידות היא מילה שקשורה לאהבה. אם היינו שואלים לכאורה את הבעל שם טוב הינו אומרים מה הכי חשוב אהבה או יראה? לכאורה הוא היה אומר אהבה. החידוש של האדמור הזקן כאן כן בהמשך התורת הבעל שם טוב היראה היא התחלה ירא בושת המילה מרכיבת המילה בראשית ירא בושת כמו המילה בראשית בחוכבתה זה הדבר הראשון שאדם צריך כדי לעבוד את השם זה המאמר הראשון א של מעשרה מאמרות השורש של הכל הוא יראה וזה מאוד מאוד חשוב להבין את הדבר הזה עד ידי כך שהתחלה של הפרק הזה היא נכנסה ל-12 פסוקים שהנהיג לומר אותם הרבי מלובביץ' והנה השם ניצב עליו ומלא כל הארץ כבודו ומביט עליו ובוכן כליות ולבעם עובדו כראוי זה המשפט שפותח את הפרק הזה והנה השם ניצב עליו הוא לא יכול הוא מאביט עליו הוא בוכה כלליות ולבע עובדו כראוי לכן האדמור הזקן לכן רבי שם את זה בתוך 12 הפסוקים זה באמת עיקר העבודה ואומר האדמור הזקן שכל עיקר מה שכתוב בתורה זה על המילה עבודה לעובדו בכל לבבכם ועבדתם את השם אלוקיכם ועבודה היא מהמקום של יראה והיא הי לא ישתח גבי לא שריה בקדושה זאת אומרת לא רק שאם לא תעשה את זה אז לא תוכל להתחיל אם לא לא יהיה לך עבודה ויראה כל המדרגה של קדושה לא שייכת אצלך מדוע מכיוון שקודם כל הקדושה היא קשורה לאינסוף ועבודה ויראה היא חיבור של אדם למשהו שהוא מעליו למשהו שהוא אינסופי. אם אדם הוא לא עומד מול משהו שהוא אינסופי, אם הוא לא ירה מההורים שלו, ירא מהרבנים שלו, יראה מהקדוש ברוך הוא, הוא לא עומד בענווה מול משהו אינסופי, הוא לא שייך בכלל אל עולם הקדושה. לכן היראה היא הדבר הבסיסי והחשוב ביותר שאדם חייב לקנות אותו ולפתח אותו בעצמו ולהתבונן בדבר הזה של יראת השם אל מול האינסוף. עם כל זה אומר האדמור הזקן בפרק שלנו שיראה גם בלא אהבה היא לא מספיקה זה כמו כנף אחת שהיא מסחררת את האדם אם אין לו שני כנפיים ולכן ברור שאדם צריך לפתח בעצמו גם את האהבה אלא מה הבעיה באהבה שוב הבעיה באהבה שהוא כאילו לוקח לעצמו שיש מי שאוהב כי באהבה יש התרגשות יש התעוררות יש קשר אין רק ענווה והתבטלות אז הסכנה באהבה שהיא תבטל את היראה ותבטל את העמידה מול השם יתברך וםמילא גם תבטל את הקדושה כולה זהו לכן אומר האדמור הזקן יש עצה גדולה לגבי האהבה שאדם יהיה במדרגה של עבודת השם מאהבה לעשות נחת רוח לשם יתברך שיעבוד את השם מאהבה ויכלול את עצמו בכלל חבריו בכלל כל ישראל כמו שראינו בפרק לבספר התניה אם אדם כבר נמצא במדרגה של אהבה והתקרבות שלא יקח את זה לעצמו שיקח את זה את האהבה לעשות נחת רוח להשם ושיהיה כלול בתוך כל הבריות כדי שיהיה חלק בשם לעשות נחת רוח ליוצרנו בשם כל ישראל. אם אדם לא ממש מרגיש את הדבר הזה בשם כל ישראל אז האהבה יכולה להיות לו לרועץ ולהפר את המדרגה של העיר וממילא לגזוז לו את הכנפיים והוא נחס כלפי מטה. לא יהיה לו את הדבר הזה שיעוף בכלל כי אין לו בכלל קשר אל השם יתברך. ועוד מהלך גדול מאוד מאוד מרחיב פה אדמור הזקן לפרק שלנו שצריך לשים לב לדבר הזה. אומר האדמור הזקן, אהבה ויראה הם צריכות ללוות את האדם לפני העבודה שלו, לפני שהוא מניח תפילין, לפני שהוא ניגש לתפילה. המדרגה שאדם צריך לעורר בעצמו היא כוונה שלפני המעשה. וזה חלק חשוב מאוד מאוד בחסידות. הבעל שם טוב היה אומר ועבדתם מהרה תאבדו את המהירות אל תעשו דברים במהירות כי אם עושים דברים במהירות אז עושים אותם ולא משקיעים בכוונה שמקדימה אותם ומכוונת את הלב אליהם עבודה שלמה של החסידות זה להקדים לעשות הכנות לדבר ולהקדים את הדבר ולפעמים כגודל ההכנה אז גם ההשגה היא משתנה אבל ההכנה חייבת להיות לפני המעשה זה והכנה היא צריכה את הזמן שלה, את היישוב הדעת שלה, את ההשקעה שבה, אם צריך ללמוד לפני התפילה, ללכת למקווה לפני התפילה, לעשות ניגונים לפני התפילה. וזה חלק מהדבר, זה חלק מהמעשה בעצמו. ו בחסידות שזה משקל כבד ביותר. ואדמור הזקן כאן מטביע את הערך הזה של העבודה לפני, של עבודת הלב כהכנה למעשה המצוות. את זה יכולים לקחת לעצמנו את שני הכנפיים האלה. הראשונה יראה היא מעמידה אותנו בכלל בתוך הקדושה. השנייה אהבה בתוך כל ישראל. ואת כל זה לעשות לפני קיום המצוות. ‏M.