פרק לז // הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] שלום וברכה. פרק לזפר התניה הוא פרק ארוך בעשיר במיוחד. אני רוצה לגעת בנקודה אחת שיש לה השלכות לכל תורת חבד, לכל דורותיה. בסוף הפרק האדמור הזקן מעריך לדבר על מעלת מצוות הצדקה והמצווה הזאת שלוקחת את כל חיות האדם שהוא משקיע בעבודתו כדי להשיג פרוטה כדי להשיג ממון ובסוף את תמצית דם חייב הוא נותן במצד הצדקה לכן התלמוד הירושלמי קורא לצדקה סתם מצווה. זה המצווה. וגם אם אדם קיבל את הכסף בקלות או בירושה אלו בכל מטבע הוא יכול לקנות מזון לנפשו. ולכן צדקה היא נקודת הנפש עצמה. ומיד אחר כך מדבר האדמור הזקן על מעלת הצדקה גם מול מצוות תלמוד תורה. הוא מקשה ולא כתוב תלמוד תורה כנגד כולם. וכאן אנחנו נפגשים בסוגיה שכבר נתבארה בדברי רבותינו ונחלקו בה. האם התלמוד גדול או המעשה גדול, המדרש עיקר או המעשה עיקר. ואדמור הזקן מסביר כאן שיש שני צדדים. מצד אחד תלמוד תורה יותר גדול מפני שהוא עוסק בפנימיות של האדם במחשבתו ולא בכלי המעשה והפנימיות של האדם קשורה על הפנימיות של האורות האלוקיים האלונים ומושכת אורות ממקומות הרבה יותר נסגבים ממה שנמשך על ידי המצוות המעשיות ולכן יש בזה מעלה גדולה ומעידך יש מעלה עלה במצוות הצדקה עד שנקראת סתם מצווה אפילו לגבי תלמוד תורה כנגד כולם ובמלך הדורות מוציאים ממאמרים שמרוממים מאוד את תלמוד תורה יותר מכל המצוות ומצינו מאמרים שמרוממים דווקא את המצוות המעשיות והמעלה שבמצוות המעשיות היא מפני שעל ידה מקיימים את תכלית בריאת העולם שמת טוו הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים. ואם כן, דווקא כשיורדים לתוך עולם המעשה, לתוך עולם החומר, לתוך עולם הממון, תמציא את המאמץ הפיזי, החיות החומרית שבאדם. דווקא על ידי זה אנחנו מגיעים לתכלית של בריאת העולם לעשות לא יתברך על ידי המצווה דירה בתחתונים. ואחרי שאנחנו יודעים שיש צד לכאן וצד לכאן ושני הצדדים מתבררים באריכות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אז למה באמת יש צד לכאן וצד לכאן? למה אף פעם לא נוכל להכריע? למה יש לנו את הטלטלה הזאת שמצד אחד תלמוד תורה כנגד כולם ומצד שני סתם מצווה? זה מצוות הצדקה אפילו כנגד מצוות תלמוד תורה. ונדמה לי שכאן מתגלה יסוד שמופיע בהרבה מאמרי חסידות שהקדוש ברוך הוא מושווה ומשווה קטון וגדול. כל הגבוה לא יגיע אליו לעולמים וכל הנמוך לא יתרחק ממנו אף פעם. הוא מעלה מעלה עד אין קץ ומטה מטה עד אין תכלית. וכדי לטאום את הטעם של מישהו למעלה מכל גבוה וגם מאיר למטה מכל נמוך, אנחנו צריכים דווקא למצוא את הנקודות שבהם הגבוה והנמוך. שניהם יש בהם מעלות מה שאין בשני. וגם הנמוך מפני שנתבה הקדוש ברוך הוא לעשות לדירה בתחתונים דווקא. אז החלק התחתון הוא בעצמו מגלה מעלה עליונה שאין גם משמי מרומים של מחשבת התורה של תלמוד תורה שכנגד כולם ובוודאי כשאנחנו מדברים על מעלה תלמוד התורה שהיא החלק הפנימי של האדם והחלק הפנימי של האור האלוקי ואם כן על ידי המתח שמתבאר כאן בפרק בצורה כל כך דה בין מעלת תלמוד תורה כנגד כולם ומעלת המצוות של דירה התחתונים דווקא על ידי זה אנחנו נקשרים למי שאמר והיה העולם שהוא משפילי לראות גם בשמיים וגם בארץ הוא שווה ומשווה קטון וגדול ושום גודל ושום נמיכות הם לא מודדים כלפי מעלה והם לא פוגעים בשום דבר שלמ מלה מכל גדרי העולם הזה