פרק כו // הרב אייל יעקובוביץ

[מוזיקה] איזה פרק זה? פרק כו. אתם זוכרים שכשלמדנו פרק כג אז אמרתי שזה פרק שאני אחי אויב בספר התניה אז האמת שאני אחי אוהב את פרק כו. יכול להיות שגם זה יהיה פרק כז אני אגיד את זה יכול להיות אבל באמת פרק הו זה אור כל האורות. אנחנו נמצאים עכשיו בתוך התהליך בספר התניה. שהתורה מתקרבת אלינו. למדנו שהקדוש ברוך הוא, אני הויה לא שניתי שהכל הכל הכל זה הוא. הוא נמצא בדיבור שלו בתוך המצוות ובתוך התורה ממש. ולכן מי שמתכחש לתורה הוא מתכחש להשם, הוא מתכחש למציאות, הוא מתכחש לעצמו שהרי אנחנו יהודים. אנחנו יהודים. אנחנו יודעים מה זה למסור את הנפש על האמונה ולא לעבוד עבודה זרה. אם אנחנו נתרחק מהקדוש ברוך הוא, נתרחק מה מהמצוות חס וחלילה, אנחנו מתרחקים ממנו, אנחנו מבזים אותו, אנחנו מזלזלים במיוחד שבו שנמצא בקרבנו. אבל יש בעיה קטנה. הבעיה הקטנה שלפעמים אנחנו יודעים את זה. חבד, חוכמה, בינה ודעת. אבל יש לנו איזה בעיה בדעת. יש לנו בעיה במשכות של הגוף שלנו אחרי הדבר הזה, בהרגש של הדבר הזה. וכאן נכנסת תורת החסידות. תורת החסידות היא יודעת למשוך אותנו כמו שאומר האדמור הזקן לחובה ובניין לעומקים. עומקים הפנימיים של תורת הפנימיות. מי אנחנו ומה התורה? לחסוף את הפנימיות אבל גם נותנת לנו דרך איך להתחזק ולעשות את זה, איך לחיות את זה. ואומר האדמור הזקן בפרק כו, זה לא סתם שזה פרק כו, זה פרק יקו כ-26, אומר לנו האדמור הזקן, העצה היעוצה לדבר הזה היא השמחה. תנו קצת חסידות, ברוך השם סוף סוף בתניה. שמחה ממשך בית המקדש. מחיטה של ברזל מפסקת בין ישראל לבין אביהם שבשמיים. המחיטה של ברזל הזאתי זה הדבר שהוא הכובד, המשקל שיושב עלינו בגוף שלנו, שאנחנו יודעים משהו אבל הגוף שלנו לא מתפקד אותו, לא עובר אותו וידעת היום מה שבות לבבך. יש מחיצה של ברזל. פעם שמעתי למה מחיצה של ברזל דווקא? כי ברזל אמנם הוא אטום אבל הוא מוליך חום. החום, השמחה יכולים לרכך את המחיצה של ברזל. ואומר הבעלתני כמו שש שני אנשים שהם רבים, שהם רוצים היכולת שלאדם להתגבר, שיהיה לו כוח, כאשר יש לו חשק, יש לו תשוקה. לכן צריך לעורר את השמחה שבלב. בחסידות ברסלב זה הפך להיות ממש ירוב יעבור. אפילו מלדש שטוותה. לעולם אתה חייב להיות שמח. לעולם, אפילו מתוך עצמך. בחבד זה קצת שונה. זה מגיע מתוך התבוננות. מה באמת קורה כאן ואיך אפשר להיות שמח? חבדקים יותר קשה להם להיות שמחים סתם ככה מעצמם מהלב. אבל בשמתבוננים מבינים מה זה השמחה. כי מה מעכב עלינו את השמחה? קודם כל מעכב עלינו המצב של העולם. הקשיים, הייסורים וגם העוונות שאנחנו ירדנו וחטנו והשפלנו את עצמנו אנחנו לא ראויים וכל הדברים אנחנו מרגישים רחוקים אומר האדמור הזקן תדע לך אתה לא רואה הכל אתה לא רואה הכל אתה חושב שיש חושך יש פה הסתרה ואז ימלא סחוק פינו ונכון שבוק באותיות התחתונות אתה רואה שיש המשכה שהיא מתערבבת והיא קשה אבל היק למה מעלה זה יותר עליון ואתה לא רואה את את ישת חושך סתרו אתה לא רואה את הסדר של הקדוש ברוך הוא יוצר אור ובור חושך הבריאה עולם הבריאה הוא גבוה מעולם היצירה ודווקא בעולם הבריאה יש חושך וגם בעוונות שאדם רחמנא ליצן חטא תיתן זמן ביום שבו אתה מתעסק עם העוונות שהלב שלך יהיה שבור מסביב לדבר הזה אבל תזכור מי אתה אל תגדיר את עצמך אף פעם תזכור שיש לך סיבה מצוינת להיות שמח בגלל עומק עומק הנשמה שבך ומתוך השמחה שמגיעה מעומקי הנשמה ומעומק האינסוף שנמצא בך כמו שאומר הארי הקדוש ומביא בו אותו האדמור הזקן תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה וטוב לבב מרוב כל זאת אומרת יותר מאשר כל דבר אחר שיכול להיות בעולם בגשמיות כל דבר אחר שיהיה בגשמיות יותר מזה אתה צריך להיות שמח בעבודת השם איך כי אתה מתחזק בהבנה שאתה לא רואה הכל יש לך סיבות ות טובות להיות שמח תהיה שמח יהיה כוח של אש כוח של התעוררות לחבר את כל מה שלמדנו עד פרק כו על מי אני ומי התורה ואיך באמת אני אין אפשרות ללכת חוץ לדבר הזה זה לא יכול להיות זה כמו לאכול חציר זה כמו לאכול מסמירים זה כמו להתנגד לעצם החיים שלי בלתי אפשרי אני יכול לחבר את זה ללב שלי כאשר אני אתחזק בשמחה שמחה מתוך התבוננות של אמונה ‏Ja.