פרק כד // הרב אייל ורד

[מוזיקה] אחת הבעיות שאנחנו סובלים מהם הבינוניים זה קלות דעת. קלות דעת במובן הזה ש זה לא באמת נורא, לא בדיוק בסך הכל עשיתי, זה לא איזה עבירה מאוד חמורה זה דרבנן קל וכל הדברים האלו. במיוחד עם הבינוני כמו שדיברנו הוא קצת למדן אז הוא כבר יודע להבדיל מה דאורייתא מה דרבנן מה חמור מה פחות חמור והוא כבר עושה כל מיני הנפש הבית חילה להשתולל אדמור הזקן מבקש לטפל בדבר הזה בפרק כד שלפנינו לתת לנו כאן הגדרה מאוד מאוד חשובה שנותנת כוח זה נכון זה נכון שיש הבדל בין מצוות א עיקריות למצוות שהם יותר פרטים יש לנו ב במשניות בגמרא פרקים שנקראים פרק כלל גדול גדול מסכת שבת מסכת שביעית יש גם הבדל בעבירות יש להם עבירות שהם חמורות סכילה א דאורייתא יש להם עבירות שהם עבירות דרבנן זה נכון יש מדרג בוודאי אבל יש דבר אחד שבהם כל העבירות הם שוות ללא יוצא מן הכלל כשאדם עושה עבירה הוא מסובב את הגב להשם יתברך או בלשון אדמור הזקן כאן בפרק הזה הוא נפרד ממנו מי שעושה עבירה חמורה גם סיבב את הגב וגם התרחק מאוד מאוד הלך קילומטרים מי שעושה עבירה קלה רק סיבב את הגב. הוא עדיין נמצא פה, הוא לא התרחק. אבל סיבוב הגב, הפניית העורף, כן, להשם יתברך הוא זהה. כמו א מלך גדול שבמלכה שלו יש איזה אחד שהוא ממש מרגל ומעביר את כל הסודות של המדינה לאויב. ואם יתפסו אותו אז הוא יהיה לו עונש מוות. ויש אחד שהוא גר בקצה הממלכה והוא אומר אני לא מקבל עליי את המלך הזה ולכן כל יום אני מקפיד לקום בבוקר ולחפש רמזור שאף שוטר לא יראה ולעבור באור אדום כדי שיהיה ברור שאני לא מקבל את מהות המלך טוב אתה לא אתה פינה אתה עובר אדם זה לא מסכן את אף אחד אבל במהות זה לא מקבל את מהות המלך וזה לא מקבל את מהות המלך שניהם לא מקבלים את מהות המלך באותה מידה אומר לנו האדמור הזקן היחס בין עבירה הגדולה לעבירה הקטנה הוא פרט הכלל הוא שאדם שחוטא מסובב את הגב. אתה רוצה להיפרד מהקדוש ברוך הוא? אתה רוצה להיפרד מעליו? אתה רוצה להתנתק? מה פתאום חס וחלילה? מה? לא התכוונתי לזה. אז זה אומר הדבור הזקן, אין אדם חוטא אם כן נכנסת ברוח שטות. לא הבנת כנראה שכל חטא, לא הבנת שכל א אווירה, כל מעשה, גם דרבנן מפריד אותך מהבורא יתברך. אחד נפרד והלך קילומטרים, אחד נפרד ונמצא עדיין כאן קרוב, אבל הפירוד הוא פירוד. וזה מאוד מאוד חשוב. לדעת את הדבר הזה. כן. סיבוב הגב להשם יתברך, ההחלפת הרצון. כן, אנחנו אומרים את זה ביום הכיפורים, בוידוי הגדול של רבנו ניסים. החלפתי רצונך ברצוני. במקום לעשות את רצון השם יתברך, עשיתי את רצוני. יכול להיות שזה היה רצוני בדבר חמור, יכול להיות שזה היה רצוני בדבר קל, אבל ההחלפה היא העניין כאן. הבינוני לא רוצה הרי להיפרד, רק הוא מוכר לעצמו סיפור, אגדה. נו, המעשה הקטן הזה לא זה לא נפרעל. כן, כמו ש כמו שזה אדם יכול להגיד לעצמו, מה לקחתי כבר איזה משהו, גנבתי פה איזה שקל קטן, מה עשיתי? אומרים לו, דע לך דין פרוטה כדין 100. גזל זה גזל. אם זה שווה פרוטה, עברת על גזל, יכול לגזול פרוטה, יכול לגזול מיליארד שקל, זה גזל. לאותו עניין. אחרי הפרוטה היא שווה פחות. כשאנחנו כבינוניים מבינים שכל עבירה מפרידה אותנו, כל עבירה מרחיקה אותנו אז אנחנו מבינים היטב שהפירוד הזה לא עולה על דעתנו בכלל ואם בטעות עשינו עבירה זה רק כי היה נכנסנו בנו רוח שטות לא הבנו שזה עד כדי כך משמעותי ועכשיו אנחנו מבינים ועכשיו אם כך זה מתהפך לטובה מפני שבכל ימנאות מעבירה גם אם זה עבירה קטנה שזה אנחנו אומרים רגע רגע נכון העבירה הזאתי אולי קטנה וכול שאפילו לא הייתי צריך להתאמץ הרבה כדי להימנע אבל בדבר הזה אני מצהיר כותב על עצמי בשלט אני עבדו של הבורא יתברך אני מאוד אוהב את הרג את הרגעים האלו הרגעים של כניסת שבת שלפעמים יש איזה משהו לחוץ וכל זה ומישהו אומר לך אדוני שבת זהו 450 עכשיו משהו כזה העת נופל אז לא שום אני עבדו של השם יתברך ואני אשמור את השבת גם דאורייתא וגם דרבנן וגם גזרות וגם גם תקנות וגם הכל כי אני אבדוש לשם יתברך גם בהימנאות מהעבירה גם בעשיית המצוות המצוות הקלות וודאי וודאי כשהביבנוני מבין שכל עבירה לא משנה מה מה גודלה יוצרת את הפירוד הזה מהשם יתברך ואז הוא אומר לעצמו אין אני רוצה להיות נפרד מהקדוש ברוך הוא אפילו שעה אחת Вот