עשרה בטבת - על נהרות בבל (מזמור קלז)

חלק את השיעור לשני חלקים אם נספיק. החלק הראשון אני רוצה ללמוד א מזמור בתהילים שקשור ל לחורבן ירושלים בגלל לקראת השרה ותבת ובסוף אם ישאר זמן נשלים את מה שעל מזמור ש חנוכת הבית לדוד בסדר שלא הספקנו לפני חנוכה ואם נספיק אז זה נסיים בבניין. בסדר? אם נספיק. אני חושב שזה יהיה השיעור ה האחרון שלנו השנה בספר תהילים. יודע אחרון אבל א בסדרה הזאת שדיברתי עליה. ומשבוע הבא נלמד בעזרת השם מגילת אסתר. בסדר? עד פורים נלמד מגילת אסתר. וא אחרי פורים אז נראה אולי אולי נעשה איזה קצת מזמורים על פסח או משהו כזה אבל בסדרה הזאת זה יהיה המזמור האחרון מדבר על מזמור קלז בתהילים בואו נפתח זה מזמור של חורבן דיברנו עליו בהקשר של בשוב השם את שבעת ציון היינו כחולמים רגילים להגיד אותו בשלוש פעמים לפי מנהגים שונים. מנהג א בני אשכנז הקדום. היום לא עושים את זה אבל להגיד אותו לפני ברכת המזון. הסברנו, מי שלא זוכר, אני מזכיר, הסברנו שהמנהג נגד אותו לפני ברכת המזון הוא מסיבה מאוד פשוטה כדי להזכיר לנו שלא שרים שירים יחד עם שתיית היין. א יש עוד פעם שאומרים אותה בכל יום, לא כולם, רוב אנשים לא אומרים את זה, אבל בתיקון חצות. בתיקון חצות, מי שאומר תיקון חצות, אז מתחילים במזמור הזה על נרות בבל. והפעם הנוספת בתשעה באב לפי מנהג הספרדים אומרים את את המזמור הזה אבל אנחנו באנו ללמוד אותו כדי שכשאמר אותו נבין אותו אל נערות בבל שם ישבנו גם בכינו וזוכרנו את ציון על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו כי שם שאלונו שונו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון איך נשיר את שיר אדוני על אדמת נחר אם אשכחי ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיקי אם לא אזכר אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי זכור אדוני לבנה אדום את יום ירושלים האומרים ארו ארו היסוד בה בת בבל השדודה אשרי שישם לך את גמולך שגמלת לנו אשרי שיוחז וניפץ את עולליך אל הסלה זה המזמור אה מי חיבר אותו יש שלוש דעות שתי דעות קלאסיות ועוד דעה שלישית שלי אז אני אתחיל עם הדעות הדעה הראשונה הדעה הראשונה היא הדעה של מופיעה בגמרא מסכת גיטין שדוד המלך חיבר את ה את המזמור הזה. הדעה הזאת היא קשה מאוד בגלל שדוד המלך עוד רחוק בכלל מהיוולדותה של מלכות בבל. עוד לא הייתה בבל, היה אז ממי דוד, עוד לא התחילה לעלות, היה עשור, דברים כאלה. בבל עוד לא בבל. בבל בסוף זה ממלכה שנקרא על שם עיר. בסדר? היא הייתה מאוד א מאוד מאוד אה קטנה, לא ממלכה גדולה. בבל לא הייתה ממלכה גדולה. אה הייתה עיר בבל. העיר בבל אנחנו מכירים אותה עוד אפילו במי התורה כבר הייתה עיר בבל. בסדר? אבל בבל לא המובן שלה כמלכה היה רק בתקופה מאוחרת. דוד המלך כבר מדבר על חורבן ועל גלות ועל דברים שעוד לא באו לעולם. בזמנו עוד לא נבנה המקדש. כבר נדבר על החורבן. זה קצת רחוק. אפשר לדבר מושגים של נבואה ומזמור נבואי. אפשר אבל זה דחוק. מי שרוצה להבין את עוצמת הדוחק מוזמן להן בפירושו של המלבים למזמור הזה. הפירוש השני, גם פירוש מוכר והוא רוב המפרשים ככה מסבירים שמי שכתב את המזמור הזה היו לביאים שירדו לבבל וגלו שם והם הם בעצם אלו שאמרו את המזמור הזה וזה סמוך על מה שכבר דיברנו עליו שעשרה זקנים כתבו את ספר תהילים בסדר ספר תהילים אומרת הגמרא לא התחבר על ידי בני אדם אחד במדרש שיר אשרים רבא ובו ודר בנתן מוזכר גם עזרה כאחד מהמחברים של ספר תהילים. אז ספר תהילים מתחבר לאורך זמן. מה שהספר כמו שהוא אצלנו עם 150 המזמורים שלו הוא לא נכתב על יה דוד המלך אלא הוא המשיך להתחבר עד שבעת ציון. דיברנו על זה בשוב השם את שבע ציון על המזמור המזמור ההוא. אז זה מזמור ש ש זוזו שיטה שנייה שמדברת על לויים שחיברו אותו לפי השיטה הזאת שזה לביים שחיברו אותו אז אנחנו היום בוא נגיד א לא כל כך צריכים לומר אותו בסדר או כשנגעלים כנגעלים הכוונה בא' אז כבר לא צריכים לומר מזמור שעוסק בגלות אפילו הייתי אומר שזה נותן תחושה לא טובה כן מה על נרות אנחנו לא על נרות בבל אנחנו פה ב בארץ ישראל אבל מה שנראה לנו דעתי שמי שחיבר את המזמור הזה זה לא היו לביים בבבל גולים אלא מדובר על אנשים שנגעלו בשלב הראשון של הגאולה אנשים שכבר נגעלו מאיפה הראיה שלי >> שם מכירים את הסיפור על הסביבון? מה כתוב על הסביבון? בעבירת חנוכה עוד טיפה. נס גדול היה שם או נס גדול היה פה? בארץ ישראל כתוב נס גדול היה פה בחוץ לארץ היה כתוב על הסביבונים או כתוב עדיין לא יודע יש כאן עדיין כתוב נס גדול היה שם בסדר אפילו ה החסידים מאוד אוהבים את הסביבונים אז מצאו בזה כבר כל מיני רמזים שנס גדולות האותיות נג ש ה זה אותיות ואת יהודה שהלך להורות לפניו גושנה כי שמה להתקין לו בית תלמוד שעם ישראל ממש ממשיכים ללמוד תורה אבל זה על דרך ה על דרך ה המליצה לא על דרך הרמז רמז זה משהו אמיתי אבל זה אז זה שם ופה כשאתה נמצא במקום אתה לא אומר שם כשאתה נמצא שם כשעם ישראל נמצאים בבל לא אומר על דעות בבל שם ישבנו גם בחינוך ואם מקום אחד אפשר זה אבל מה נעשה פסוק ג' כי שם שאלונו שובנו דברי שירוללנו שמחה שירו לנו משיר ציון וכולי כת אומר שם, סימן שאתה לא נמצא שם, אתה נמצא במקום אחר ואתה אומר בבבל. שם כשהיינו בבבל מדובר על לויים שכבר נגעלו, הגיעו לארץ ישראל. אה, בעזרת השם אני אנסה לתת לזה עוד איזה חיזוקים מסוף מסוף המזמור. הרעיון העמוק יותר לא ש של המזמור הזה שהגאולה לא מוחקת את זכרונות הגלות. כשנמצאים בגאולה לפעמים קל יותר לשכוח את הזכרונות הקשים והנוראיים של הגלות. וכשאתה שוכח את הרעיון, את הזכרונות של הגלות, אז א אתה לא יודע להעריך נכון את הגאולה שיש לך. רק מי שזוכר וחווה את הגלות גם בזמן הגאולה יכול להעריך את הגאולה, לשמור עליה וגם לבנות אותה נכון, לקדם אותה בדרך הנכונה למקומות הנכונים. זה אמור גם לגבינו. אם שוכחים את הגלות הארוכה, אנחנו גם אלה שיש כאלה ששוכחים הכל, יש כאלה שזוכרים את השמדת יהודי אירופה, בסדר? את העולם השנייה ואת השואה ואת הדברים האלה. זה זוכרים אבל כמה אנשים זוכרים את הייסורים שעם ישראל חווה במלחמת העולם הראשונה כמעט אף אחד אם אני אשאל אותכם מה קרה במחת הראשונה ליהודים לא בטוח שיש כאן 10ה אנשים שיודעים וכמה יהודים נהרגו מחת העולם הראשונה נרצחו וכמה יהודים נרצחו בתקופות שלפני ומה חווינו בתחותת מה עבר מה קרה שם תחותת היה משהו לא יודעים מה היה, אבל היה משהו. מה היה בימי הביניים במסעות הצלב? מה היה בגירושים הגדולים מספרד? היו גם גירושים, היה גירושים מצרפת, היו גירושים מאנגליה, היה בימי בעלי התוספות דברים ש אם אנחנו נהיה מודעים לכל מה שעבר על עם ישראל בגולה ואני מדבר עכשיו עכשיו דיברתי רק על מה שקרה בארצות באירופה, בסדר? לא דיברתי על מה שקרה ב בשמדות שהיו בצון אפריקה וב ו שחיטות וזה שהיו ב ארצות המזרח יש כאלה שטועים צפון אפריקה ועדות המזרח זה שני דברים שונים בסדר מרוקו זה לא עדות המזרח זהות המערב קוראים להם המערביים כן המוגרבים זה אנשים שבאו מהמגרב המגרב זה המערב עדות המזרח זה עיראק, איראן בסדר, יהודים שבאו מ משם וגם תימן זה לאדות המזרח, זה עדות הידות הדרום הכל כמובן ביחס ל ביחס לארץ ישראל בסדר שאתה צרי המרכז לפי זה אתה קובע טוב זה סתם על הפי זה הפירוש השני כן צריך להגיד אותו >> מה >> לא אני אומר שבפירוש הפירוש השני לא אני לא אומר לד אני אומר שהפירוש השלישי אומר לך שכשנגעלו זכרו זכרו עמוק את כל מה שהיה שם לפני שמדברים על מה שנכון שאין במזמור הזה עניינים גאולים צריך להסביר למה אם אתה כבר בגאולה למה לא תשמעו זה היה אני כבר אתן את התשובה בסדר בשביל שזה אני חושב שזה היה ממש ממש בתחילת שיבת ציון המצב פה עוד לא היה טוב והדבר היחיד שאנשים יכלו לחלום עליו אחרי ה-70 שנה ש שהם סבלו שם. הדבר היחיד שיכול יכול לומר זה נקמה. בסדר? זה כמו שסתיים מלחמת העולם השנייה. יהודים ש שיצאו המחנות, עוד לא קמה מדינה, עוד לא זה כן, אבל מה הם יכולים לחשוב? מה התקווה שיש להם? נקמה ב ברשעים. זה מה שאלה. בסדר? וזה מה שיש פה ל לבי דבר על נקמה. יכול להיות שיש גם המשך. היה המשך למזמור הזה. יכול להיות שההמשך נמצא מקום אחר בתהילים. אנחנו לא יודעים איזה מזמור. בסדר? זה ההמשך שלו. אבל ככה נראה לי בגלל השם השם שם שם אז זה מאוד חזק. גם בת בבל השדודה אתה רואה שכבר מדובר שבבל כבר כבר א בסדר כבר חרבה. מה פרש? >> כן. אז יכול להיות שזה גם בימי מרדכי ואסתר. בסדר. אני לא יודע. יכול להיות שזה אז בת בבל שדודה והם כבר יהודים עברו מ מבבל לפרס ו ועוד לא באו לארץ ישראל אבל השם זה ברור שזה כבר לא נמצאים משם עכשיו עברו את השלב הזה ככה נראה לי אה אז א איפה הייתי טוב אל נערות בבל בוא נראה אל בערבות נובל שם ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון תמיד תמיד זכרנו את אה את ציון את ירושלים על ערבים בתוכה תלינו כינורותינו ערבים זה ערבות בסדר כ א אנחנו אומרים ערבה לשון חז"ל זה זה ערבה לשון נקבה בלשון א בלשון מקרא א זה לא לשון נקבה אלא זה לשון זכר לא ערבות נחל אלא ערבי נחל בסדר אם זה היה ערבה היו אומרים ערבות נחל אבל בלשון המקרא ערבה זה לא זה לא ערבה זה ערב בסדר ערבי נחל זה ה אה זה העץ הערבה שצומח על צומח על ה על הנכלים למה טולים את הכינורות על עץ הערבה דווקא בדרך כלל בספר תהילי וגם בספר ירמיהו עץ ששטול על פלגי מים זה עץ שנותן פרי נכון אשרים אשר פריו יתן בעיתו בספר והשיר שזה והיה כסף שלו פגמר פריו יתן ביתו ועל הוא לא יבול וכל אשר יעשה יצליח אז יש במקומות שהם מקומות מטורבטים מעובדים אז על הנכלים שוטלים על פלגי הנכלים מהנכלים מוציאים זה פלגים מהפלגים שמים העצה פרי כשזה צומח בר אם תלכו לנחנים רמת הגולצה זה שמה צומכות ארדופים וערבות בסדר צומכים זה שהגמרא אומרת והם הירדוף על הזה בגלל שזה צומח בנחל בסדר אז הערבות זה עץ שהוא עץ ללא פירות רק עץ רק ואני חושב שזה בא לבטא את זה שאנחנו הגענו למקום שאולי יש בו המון אכלים המון מים בבבל היה המון מים דרך אגב, למה זוכרנו את ציון ולא זוכרנו את ירושלים? אחרי זה כתוב, אם לא עלה את ירושלים, למה הוא זוכר את ציון? מישהו כאן אמר המפרשים החדשים, רוצה להציע משהו שאני חושב שהוא יש בזה משהו מעניין. המילה ציון היא יש לה או גם צלצול של שממה, ציון צייה, ארץ צייה ועייב בלי מים. אז יש אז נכון שציון זה ירושלים אבל ציון היא גם מזכירה להם את ה אם אנחנו מדברים עשרה בתבת על המצור כשיש מצור מה אין אין מים הם נמצאים עכשיו במקום שיש המון מים והם זוכרים את העיר שלא היה במים ומעדיפים אותה את ציון בלי המים ציון שנמצאת בציון כן בציה מעדיפים אותה על פני המים הזורמים של בבל גם זה דברים אמורים ביחס לאנשים שלפעמים מטיילים ברחבי העולם ורואים מקומות יפים שנייה שנייה רואים מקומות יפים מאוד וואו וואו זה אז בוא אנחנו מעדיפים את כן מה רצית מה רצית לומר >> שגם בירושלים שת המצור זה כל הקד שנקבל השילוח כי בעצם כל הרעיון של בעצם יהיה מים נכון אבל זה אבל אז זה לא לא מספיק זה הספיקה של השילוח לכל העיר לא הייתה מספיקה לא הייתה מספיקה בסדר לא זה גם תלוי באיזה מצור הנקבת השלוח היא נועדה להגן במצור של ימי חזקיה בימי בימי סנחריב >> אני לא יודע מה היה בימי מלך בבל בסדר אחרי זה אבל >> זה אחרי לא יכול להיות שיצמצמו את החומה של העיר כבר לא הייתה רחבה כל כך שקללה גם את השילוח >> אני לא יודע מה נשאר אני לא יודע אני בסדר מה שלא יהיה ודאי לא היה שפע של מים בסדר שפע של מים לא היה כמה מים מים כבר גם את המים האלה דרך אגב היו צריכים להיות דרך מפעל מים להביא עם דלאים לא היה הרבה היה מים בקיצוב בסדר לכל אנשי ירושלים אין מספיק מים ופה יש מלא מים אבל אנחנו לא נהנים מהמים של הגלות אנחנו זוכרים גם את היבשות של ה של החירות והגאולה על ערבים אז ערבים בתוכה תנו קנותנו אנחנו רואים עצים אבל כל העצים נדמים לנו כעצי שרק המים האלה לא יכולים להצמיח כלום ודאי לא אותנו בסדר בסוף העץ שטו על פלגי מים זה הבן אדם נכון בן אדם שטול על פלגי מים ש תלמיד טוב יכול והיה כעץ ברוך הגבר אשר שם בהשם יפתחו אשר יפתח בהשם והיה השם יפתחו ואז אז זה כתוב והיה קצר אותו פלגי מים בני אדם שנמצאים בגלות הם כמו א ערבים אבל לא ערבים ארפס אלא ערבות כן איך אנחנו קוראים ערבות תלינו כן ארותינו כי שם שאלונו שומרים דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון הייתה בקשה אבל בקשה זה לא חי אנחנו אומרים שאלונו אנחנו כמו שרנו בשיעור כללי הרבה פעמים העברית בת ימינו מטעה אותנו בסדר שאלונו לשאול זה כאילו אנחנו אומרים לבקש בסדר אבל זה לא זה לא בהכרח בלשון הקודש כתוב מה השם אלוקיך שואל ממך מה? כן. אז שמה אז הקדוש ברוך הוא לא רק אדם מבקש ממך אלא דורש ממך. בסדר? שואל ממך זה גם דורש ממך גם שואל שהוא לוקח משהו מישהו הוא א לוקח ממנו משהו דורש ממנו משהו. בסדר? זה גם זה יכול להיות ככה וככה אבל כנראה שם לא מדובר על על בקשות מנומסות. >> מצרים חוש שלא ממצרים לקחת בכוח. >> כן. ושאלה אישה. כן, יכול להיות א כי שם שאלונו שובנו דברי שיר ותוללנו שמחה. מה זה תוללנו? תוללנו זה ממילה קצת קשה אבל מה שמפרש בדעת מקרא ללשון הוללים. הוללים שהם א א בספר תהילים הולל היום פעם היום הולל זה אדם שהוא א מה שקוראים בעברית מודרנית בליין בסדר? הולל אבל הוללים בספר תהילים ספר משלי זה רשעים אז אז כאן תוללנו זה אלה ש שרשעים שמקיפים אותנו יכול להיות שתוללנו זה גם א זה הצעה אחרת מתעללנו בסדר אז זה גלה שמתעללים בנו וזה הטול עלינו שמחה שירו שמחה הם רוצים שאנחנו נשיר והם ישמחו בסדר שירו לנו משיר ציון. איך נשיר את שיר אדוני על אדמת נחר? מה הבעיה לשיר את שיר השם על אדמת נחר? בחוץ לארץ אי אפשר להשיר א אי אפשר להשיר שירי קודש, אי אפשר זמירות שבת, אי אפשר להשיר אשת חיל. ודאי שאפשר, אבל אה כנראה שהפירוש כך כאן הוא כך. הם ביקשו שיר שיר ציון. זה זה פירוש קצת אה מחודש כזה, אבל זה לא זה לא חידוש שלי, זה כבר אמרו את זה מפרשים אבל ה אני חושב שיש בזה אמת שיר נשיר השם הלביאים מכירים את מזמורי תהילים מזמורי תהילים שרים אותם לכבודו של הקדוש ברוך הוא >> מה כמו כל כמו כל כל שירי תהילים זה כל שיר ש שירי ההלל של תהילים זה מזמורי הלל הקדוש ברוך הם ביקשו הם ביקשו מהשוררים עלים לא לשאיר עכשיו את מזמורי תהילים בסדר אפשר להגיד שהם רוצות את מזמורי תהילים כדי להתקלס בהם בסדר שהם ישו כאילו תודו לקדוש ברוך הוא על המצב הרע שבו אתם נמצאים כאילו בוא נראה אותכם עכשיו שרים אבל פירוש נוסף שאני חושב שהוא זה השירת הלביאים הייתה א שירה מאוד מיוחדת שהייתה לה מסורת של מאות שנים ומזיקה מיוחדת והם רצו לקחת את ה את השירה הזאת ולהשאיר אותה לכבוד אליליהם ורק צריך להחליף בכל מקום שאומרים שם השם צריך להחליף את זה ולומר שם של עבודה זרה ככה הגמרא מספרת על מנשה שהיה מקודר כאילו חותך את כל ההזכרות שבתורה בסדר היו ש דברים סיפורים יפים בתורה אבל הוא לא רוצה את שם השם מה שהם רצו קום להגיד יענחה השם ביום צרה תגידו יענחה בל בסדר שהוא היה האליל של עליל הבבלי יענחה בל הנחה מרודך ביום צרה העשירים המנגינות והחרוזים נשארים אותו דבר רק השם של האל משתנה איך נשיר את שיר השם ומה זה על אדמת נחר לשון קצרה על אדמת אל נחר בסדר זה הכוונה אל נכ אנחנו מכירים בדיוק כזה בתורה אלוהי נחר הארץ בסדר אז עדמת נחרמת אל נכ למה לא כותבים פה את האל נחר רוצים להזכיר בכלל את עבודה זרה לכן משמיטים את האל אבל כל אחד מבין שמשיר השם מבקשים שתשאיר את זה רצו שישאירו את זה לעבודה זרה הרצון להשאיר את זה לעבודה זרה זה היה מה ש מה שגרם לה ל ללביאים לא להסכים ואז בא ואז בא שבועה שהם נשבעו אה והיום עושים אותה אומרים אותה את הם יש ככ אומרים את זה ב בחופה בסדר אומרים את זה בחופה ותכף נדבר על כמה סיבות למנהג הזה להבין אם אשכח ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיקי אם לא יזכר אם לא עלה את ירושלים על ראש שמחתי זה זו הייתה שבועה שכנראה נשבעו אותה נשבעו אותה הלביאים. מה הם נשבעו? הם נשבעו מה? לא לשכוח את ירושלים. איך איך מה המשמעות שלא לשכוח את ירושלים אצל הלביאים האלה? לא לשיר. הם לא הסתפקו בסירוב. אם אתה מסרב אולי יום אחד יצליחו לשכנע אותך, אולי לפתות אותך, אולי לאיים עליך, לגרום לך לשאיר את זה. אבל אתה רוצה לשבוע אני לעולם לא ישיר את שיר השם עד מתחר אם יש כך ירושלים תשכח ימיני אני לא אשכח את ירושלים ואני לא אוכל לעולם לשיר שיר בלכבוד בבל תדבק לחוקים לא זכרחי שנייה אחת אם לא עלה את ירושלים רא שמחתי למה אתה אומר ירושלים למה אתה לא אומר את הקדוש ברוך הוא בסדר זה לא צריך להישבה לא לשכוח את הקדוש ברוך הוא בסדר אזכרון של ירושל שלים היא הוא כל כך חזק, הוא כל כך חד בנפש של הלביאים ש שזה הזיכרון הזה כשלמו לא יאפשר לנו לא יאפשר לנו לשיר, לא יאפשר לנו לנגן, לא ישאיר לנו א כלי שיר, בסדר? לא יאפשר, לא יאפשר. אם תשאלו אותי מה המקור הכי קדום של הדברים האלה שורים בחופה זה לא קשור לחתן ולאפר למרות שיש כאלה שמפרשים את זה ככה זה קשור לאיך הולכת להראות חתונה איך הולכת להראות החתונה וובחתונות א נזהרו שלא לשמוח יותר מדי. אולי אפילו בשלבים ראשונים אני מתרצי שככה היה אסור מה? לנגן. אסרו לנגן. עד היום בירושלים יש כאלה שמקפידים לא לזה בדיוק עשינו בחנוכה להורים שלי אה יום נישואים 50 פלוס ו א הטנו ברמתגן. היה אז אולם שקראו לו עולמי מודיעין מניש רחוב מודיעין בעזרת הספר המדגן מי שמכיר שם היה פעם אולם כל עולמי מודיעין שם הייתה חתונה מה זה מה זה משנה לכם ההורים שלי שני ההורים של היו ירושלמים באותו אז למה התחתנו שאלתי את שאל אותם למה התחתנתם ברמתגן אם אתם ירושלמים התשובה כי רצו בירושלים היו לא היו מביאים כלי שיר באותו הזמן לחתונות אז היו הרבה ש היום זה כבר נפרץ הגדר הזאת אבל פעם זה היה לא לא הביאו כלי שיר וכנראה זה היו אומרים את זה בתחילת החתונה כדי שאנשים לא יאבדו את זה בחתונות בסדר בוא כי מרוב שמחה עוד יכולים להביא כלי שיר יכולים להביא להוציא גיטרות לא לא אוכלים שמחים אולי ישארים כמה בפה כמה שירים לכבוד הקדוש ברוך הוא וזהו אם מישהו מעניין אותו לדעת איך היינו לראות חתונות פעם יש אה א אני לא ממליץ לכם לקרוא את כל זה כי זה לא חלק מהשירים האלה לא ינעמו לאוזניים תורניות אבל תחפשו שירי חול של משוררים גדולים שלנו בסדר למשל רבי יהודה הלוי ורבי משה בן עזרא ורבי אברהם בן עזרא ורבי שלמה בן גבירול יש להם שירי קודש ויש להם גם שירי חול יש את זה באינטרנט בסדר שירי חול תכתבו שירי חול, אחד מהמשוררים האלה, ותראו שירים שהיו שרים לכבוד חתנים וקלות, בסדר, בחתונות. ותבינו שזה לא היה הסגנון שהיה בספרד ובמהשוררים הגדולים האלה, לא בדיוק סגנון שהאוופי שלו מתאים היום לבחורי ישיבה. אבל כששותים יין, כל מיני היו שירי יין. בתוך השירי חול יש שירי יין ושירי קיצור כל מיני. אז זה מה שרצו לבלום. שירי יין ולא לשיר שום דבר חוץ מאשר שירי ירושלים או משהו כזה. זה השבועה הראשונה. כי בשבועה הזאת יש שני הבטים. הבת אחד זה היד ימין וזה מתאים ליד ימין. למה? כי כשנשבעים מה עושים? מרימים את היד. הרימות ידי אל השם אל עליון. דבר שני מדברים. נכון? אז אז אם לא יקיים את השבועה יד ימין תשכח. מה זה תשכח? מה תשכח זה לא תיפול? אז יש שני פירושים. פירוש אחד בסיכול אותיות במקום תשכח תקחש. בסדר? תקחש ימיני. אפשרות שנייה זה טיבש. כמו שאנחנו מוצאים אצלורם בן אבד. בסדר? שהוא הרים את היד שמה לתפוס את הנביא והיד שלו יבשה. הכוונה איבדה את היכולת התנועה שלה. זה הכוונה תשכח ימיני. תדבק שי אני לא יכל לדבר. אבל זה שני הדברים מתאימים גם לאנשים שמנגנים על כינור בתוך כדי זה גם שרים או היום אנחנו לא כך רגילים לכינורות לגיטרה בן אדם שנגן על גיטרה אז הוא פורט אם הוא ימני בסדר הוא פורט ביד ביד ימין ושפה נכון אז אם אני אשכח את ירושלים ואני לגן בכינור בגיטרה וישיר אז מה שיקרה מה העונה שלי וככה היה בקללות בקללות בנביא בתורה כן זה קללות שבן אדם אומר כך וכך יקרה לי כ יעשה השם לי וכ יוסיף בסדר יש לנו ביר ואצל א אצל שמואל בשבועות כאלה אז אומר ככה יקרה לי אם אני אשכח וישיר אני מעדיף אני רוצה שהיד שלי לא תוכל יותר לנגן ואני אני לא אוכל יותר לא אוכל יותר לשיר אם לא עלה את ירושלים על ללו את ירושלים ר שמחתי הכוונה ולא לשמוח בסדר זה לא רק לשבור ואחרי זה לצהול ולשכוח שבכלל ירושלים ירושלים חרבה אני לא בטוח שהיום יש את מלא העוצמה הזאת נכון שעדיין המקדש חרב ואני מזכיר את זה תמיד בחתונות כשאני מסדר את החופה אז אני אומר בהמשכח שברוך השם זכינו זכינו דברים גדולים צריך גם לדעת את את זה כן אנחנו לא יכולים כאילו אנחנו בגלות אנחנו לא בגלות אנחנו זכינו לכת בדור של גאולה אבל לא זכינו עדיין לבניין מקדש יש עוד הרבה דברים שאנחנו מחכים להשלמתם בגאולה השלמה בסדר יש לנו עוד הרבה הרבה הרבה דרך לעשות ועל זה אנחנו על זה אנחנו אומרים משכח ירושלים א תשכח ימיני אבל יש הסבר זה הסבר אחד בסדר יש כך ירושלים אני יושב קרוב לפשט אבל אני רוצה אה אה וואי וואי לא איך נספיק אני רוצה אבל להתייחס למשהו שיכול להיות א קשור ל מה זה משכח ירושלים קשור לנבואה של ירמיהו בפרק כט נבואה חשובה ויכול להיות שיש איזשהוא מתח בין הנבואה של ירמיהו לבין התחושות של לביים שהיו בגלות. בואו תפתחו בפרק כט. ומיהו כמובן הוא לא רק ניבה לפני החורבן, גם בימי החורבן עצמו וגם אחרי החורבן. פרק כט פסוק א'. ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלים אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה לבוחד נצר מירושלים בבלה אחרי צאת יכוניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלים וחרש והמסגר מירושלים ביד אל עשה בן שפגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקי מלך ידחנצר מלך בבל בבל הלמור כה אמר אדוני צבאות אלוהי ישראל לכל הגולה אשר הגלתי מירושלים בבלה בנוים ושבו ונטעו גנות וכלו את פריין קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנ בנים ובנות אורבו שם ואל תמעטו ודירשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו ועדה אל אדוני כי בשלומה יהיה לכם שלום כיכו אמר אדוני צבעות אלו ישראל אל ישיעו את לכם נביכם אשר בקריבכם וכוסמכם ואל תשמעו אל חלומותיכם אשר אתם מחלמים כי בשקר הם ניבאים לכם בשמי לא שלחתים אדוני כיכו אמר אדוני כי לפי מלאות לבבל 70 שנה אפקוד אתכם והקימותי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה כי אתם כי אנוכי ידעתי את המחשבות אשר אנוכי חושב עליכם נדוני מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקווה וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אליי ושמעתי עליכם וביקשתם אותי ומצאתם כי תדרשוני בכל לבבכם ונמצאתי לכם נאום אדוני ושבתי את שבותכם וקיבצתי אתכם מכל מכל אשר הדחתי אתכם שם נום אדוני והשיב אותי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם בסדר זה ה זה ה הנבואה של ירמיהו נבואה שירמיהו נועדה לאנשים שאיבדו את חדות החיים איבדו את הרצון לחיות איבדו את הרצון להתחתן איבדו את הרצון לבנות בתים והם או שהם בדיכאון עמוק או מצד שני יש אנשים שבטוחים ש תוך היה להם נביאי שקר והם כל מיני אנשים חלמו חלומות כאילו נבואים ים אמרו לה אותו חוזרים לירושלים זה זמני זה עוד חצי שנה כולנו חוזרים אומר להם רבותיי לא 70 שנה בסדר 70 שנה אם אתם תשכעו בדיכאון או בחלומות שו אתם עם ישראל יובד מהעולם כי אם לא תהיה ילודה לא יהיו ניס חתונות לא יהיה ילודה לא יהיה זה אז יהיה חלילה תמעטו נכון ו הקדוש ברוך רוצה את ההמשכיות של עם ישראל הורבו שם ואל תמעתו אבל יש כאן משפט אחד קשה מה המשפט ודירשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדי אל אדוני כי בשלמה יהיה לכם שלום מה אתם אומרים על זה אה תפללו על העיר שאתם נמצאים זה היסוד גדול שממנו למדו יהודים בהרבה דורות להתפלל תפילה לשלום לא לשלום המדינה שלנו אלא לשלום המקום שבו נמצאים לשלום המלך לשלום הקיסר שלום המלכה לשלום ה המלך צ'ארלס הייתי באנגליה עכשיו בשבת אזבית כנסת אז התפללו שמה שתי תפילות גם משברח אה למדינת ישראל וגם למלכות בסדר זה מנה קדום שהוא מבוסס על ה על הפסוק הזה. תתפללו גם על שלום האיר שאתם נמצאים שם. כמובן שביאים הללו לא בדיוק התפללו על שלום העיר שהם שם. נכון? אמרו בת בבלש דודה אשר שוחזפצליח אל הסכולי. נכון שלפי הדרך שלי זה כבר מדובר אחרי חורבן בבל. אז זה בסדר זה לא סותר. כן. אבל לפי הדרך הרגילה זה ודאי סותר. נכון? אז יש כאן איזה הבדל. יכול להיות שהלביאים, מחברי המזמור, הם היו מאלה שלא רצו להתפלל על שלום בבל. וירמיהו היה צריך דווקא בגלל לביאים שכתבו את השיר הזה, ירמיהו היה צריך לכתוב, לא לעשות. אז א אם זה אם נסתכל על זה בצורה היסטורית זה נכון. אבל אם נסתכל על זה בצורה רוחנית אז זה לא יכול להיות. כי ספר תהילים נכתב ברוח הקודש וגם ירמיהו נכתב בנבואה. אז איך איך אה איך יש כאן סתירה בין בין שתי המקורות הללו? אז כאן יש פירוש מעניין מאוד שאת זה אני בטוח שתזכרו מהשיעור הזה מקווה שעוד דברים תזכרו אבל את זה בטוח תזכרו יש מושג בתנ"ך שקוראים לו עולה ויורד אני כ רוצה לקרוא לכם דברים שזה אני רוצה לקרוא לכם דברים שכותב הרב רובן מרגליות הוא כותב ככה ודירשו את שלום העיר אשר הגלתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל השם עוד טרם ידעתי קרוא פסוק במקרא כצורתו רגילים היו בפי דברי הנביא אלה מאלפי כל קורה בבחירות לפרלמנט האוסטרי הוא נולד באוסטריה כמובן לפני המלחמה ושמה כשהיו קראו ליהודים להשתתף בבחירות ולבחורמפלגה שהיה שם יהודים וזה אז הם היה כתוב את הפסוק הזה דרשו את שלום העיר אשר הגלתי אתכם שמה או לפרלמנט האוסטרי או לבד המדינה בגליציה וכולי וזה היה הדבר הדבר הזה אבל הוא מביא מדרש תנחומה כתוב ואת יהודה שהלך לפניו גושנה לא רק לפניו גושנה כבר הבנו אותו אה כן ואז כתוב כל מה שהראה ליוסף הרא לציון ביוסף כתיב לך נ ראה את שלום אחיך וכולי ובציון כתיב ודירשו את שלום העיר או כתוב זה מה זה שלום העיר זה לא על ציון זה על זה על העיר שאתם נמצאים שם אז יש כאן איזה בלבול במדרש חלילה או רבי שע בן לוי אמר לקדוש ברוך הוא לישראל אתם גרמתם להחריב את ביתי ולהגלות את בניי היו שואלים בשלומה של ירושלים ואני מוכל לכם מה הי טעמה שאלו שלום ירושלים ואומר דירשו את שלום העיר אומר עוד פעם מה זה אומר דרשו זה לא שלום זה לא ירושלים העיר זה יש מושג שקוראים לו עולה ויורד מה זה נקרא עולה ויורד יש אה יש אה בואו תפתחו בספר בראשית ניקח את הדוגמאות הכי קלאסיות בראשית יט כה אני רוצה להכריח לכם ולראה אצלכם זה יסוד נפלא אבל זה יהיה השיעור יקח עוד חמש דקות אחרי זה בסדר בשביל להשלים את ה את סוף המזמור גם אז זה הולך ככה א יט קפה יש לכם ויהפוך את נו >> הערים מה >> מה זה האל >> אז למה לא כתוב האלה >> מה אז מק שכן כתוב אלה מי אלה לך נכון שאמרנו זה כתוב אל לא כתוב אלה כתוב אלה אלה אה אז יש מושג שנקרא עולה בוא תשארו פרק יט פסוק לג ותשכנה את אביהן יין >> בלילה הוא מה זה בלילה הוא >> בלילה ההוא נכון או כתוב וישכב עמה זה לא פה זה בפרשת ויצא וישכב עמה בלילה הוא מה זה בלילה הוא התשובה יש לפעמים הרבה פעמים עשרות פעמים בתנך שאות משמשת לשתי מילים גם למילה שלפניה אם היא אות ראשונה וגם למילה מילה שהיא נמצאת בה או הפוך גם למילה שהיא נמצאת בה וגם למילה שאחריה. למשל בלילה הוא הה של בלילה משמשת לשניהם גם לבלילה וגם לההוא. בסדר? זאת אומרת הקיצור אותו דבר ויהפוך את הערים האלו ואת כל הכיכר. זה עוד יכול להיות השערה אבל אני רוצה להראות להוכיח לכם את זה מ מ מ מ מ מש מש משירת הים פרשת בשלח תפתחו שמו טו עוזי וזמרת י ויהי לי לישועה מה זה זמרת עוזי וזמרת יה מתרגם אונקלוס תוקפי ותושבתי זאת אומרת עוזי הקדוש ברוך הוא הוא הכוח שלי הוא עוזי הוא גם זה שאני משבח אותו זמרתי אז היה צריך להיות כתוב עוזי וזמרתי מה זה עוזי וזמרת התשובה הי' משמשת לשני המקומות הללו למשל יש עוד מקום תפתחו ספר דברים פרק כב פסוק ו' אמר שזמריה זה של השם >> אבל בסדר אבל אבל לא לפי הונקלוס אונקלוס שמתרגם א תוקפי ותושבחתי זה מזה אתה רואה שזה לכן הבאתי אונקלוס לא תיקח האם על הבנים מה זה ההם על הבנים אומר תרגום ירושלמי המיוחס נתן בן זיאל להתו אב אמה מעל בני ורשי כותב כאילו נאמר הם מעל הבנים אז מה זה הם על בנים הם מעל הבנים רק המ של הם משמשת גם למלמעלה וגם ל וגם ללמטה אה יש כאן המון המון דוגמאות אה בואו א נפתח ישעיהו נד ככה משהו ככ לטאום קצת גם בנביאים וזרעך ג יש לכם אתה טיול בתנך וזרעך גויים ירש וערים נשמות יושיב זה מה שכתוב כן או לא? לא מה שכתוב וזרח גויים ירש והרים נשמות יושיבו אז זה לשון רבים מתייחסים ישעיהו נדג אנחנו מתייחסים לזה כרבים או כיחיד מה התשובה כי זרעך גויים ירשו וערים נשמות יושיבו זה מהצריך להיות בסדר הכו של וש גם לפניו קוראים לזה בלשון המפרשים גם בלשון המס מסורה כבר במסורה זה מופיע זה נקרא עולה ויורד בסדר יש אה יש עוד א עוד דוגמה בוא תפתחו ספר תהילים אנחנו לומדים תהילים צדי כג זה נסיים את הדוגמאות אבל יש עוד עשרות דוגמאות לא צדיב צחה אה אה לא כן שנייה אחת יג לא כג זה מזמן שאנחנו אומרים אותו כל הזמן אותו בתפילה בקבלת שב לא נעשה לכם את המנגינה בסדר שמחו השם תגן לארץ וכולי קיבה לפני השם קיבה כיבה לשפוט הארץ לשפות טבל מה זה בצדק ועמים באמונה היה צריך להיות כתוב נכון היה צריך להיות עמים וצדק אז אז למה כתוב פה רגע חם ישפה תמיד מה זה טבל בצדק מה עוד כתוב ישפות טבל בצדקו ועמים באמונתו בסדר כתוב את זה חסר יש ככה זה זה אותו אותו דבר אומר אומר הרב מרגליות ככה צריך להיות כתוב הפסוקים בספר בספר ירמיהו מה מה כתוב שמה ותרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם משמה לא שמה העיר שמש גלתי אתכם תדרשו את שלום ירושלים לא לדרוש את שלום העיר שאתם גרים בה מדובר על יהודים יהודי יהודים שגלו עם יכוניה ואחרשמסגר עדיין בירושלים היו יהודים נכון נשאר אחרש והמסגר יכוני יכוני גלה אבל יש את צדקיהו וכל היהודים של ירושלים תמשיכו להתפלל על שלום ירושלים דירשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם לא לא לשמה אלא משמה ובעקבות זה אה בעקבות זה אה אה תיגעלו בסדר וזה ככה המדרש הבין את ה את ה זה לא סותר בכלל אלא אם ישכח ירושלים נמשיך להתפלל וזה פירוש חדש ירשלים תשכח ימינית חיקים לאזכר לא שמחתי תמיד אני אמשיך להתפלל למען ירושלים ואז מי שנמצא בירושלים פחות זה זה הפוך מי שצריך להגיד את משכירושלים זה אלה שמתחתנים בתל אביב בסדר אז הם צריכים לזכור את ירושלים כי באמת המקום שודי צריך להתחתן זה ירושלים נכון עוד היא שמעה בהרי יהודה וחוצות ירושלים כל זמן כל חתן בסדר אפשר להתחתן גם עם הערים אחרות אבל >> כן טוב בוא נסיים רק את הזה זכור השם לבני אדום את יום ירושלים יום ירושלים פה כמובן זה יום חורבן ירושלים אומרים ערו תחריבו תחריבו עד היסוד בא חלק מהמפרשים הכל בימי הביניים רצו להגיד שזה רמז לגלות שנייה זה לא הפשט זה גלות ראשונה בני אדום היו שותפים לנבוכת נצ צר בחורבן ירושלים מתוך מחשבה שהם יוכלו לקבל את הארץ הזאת לעצמם. מי שלא מאמין לי נ ללמוד ספר קצר ביותר בשם עובדיה. בסדר? זה ספר עובדיה. שמה תראו את מה אסור א אנשי אדום בזמן החורבן של בית ראשון. אה בת בבל השדודה אשרי שש לך את גמולך שגמלת לנו. גמולך הכוונה את מעשייך שעשית לנו. וכאן מגיע פסוק מהקשים, מהקשים שבתנ"ך. כי ממש זה לא זה לא כל כך זה תיאור של בקשת נקמה קיצונית, בסדר? שלא כל כך מורגלת בתנ"ך אבל אשרי שיוחז וניפץ את עולה אל הסלה, מה אנחנו לומדים מזה? על עוצמתו של החורבן. בסדר? אנחנו מכירים את זה מגילתה, אבל פה אנחנו פוגשים את זה גם בספר תהילים. אני רק רוצה לקרוא לכם לסיום של הדבר הזה איך שכתב את זה בדעת מקרא בסיכום של עוד כתב מאוד יפה הוא כותב כך המזמור פותח בעל נערות בבל מילים המעלות לפני השומע הזכר למראה משובב נפש של מים חיים הוא מסיים וניפץ את עולליך אל הסלה מילים המעלות לפני השומע זכר למראה מזעזע ומעורר פלצות סלע שאין אין עליו מים אלא דם תינוקות שנופצו עליו ומי שפרש המכונן זבואעה זאת סיים דבריו כאילו נדהם בעצמו מדבריו ולא הוסיף לדבר עוד בסדר ככה זה הוא מרגיש כזה זה לא סיום רגיל זה מין סיום כזה ש כאילו לסיים לסיים בציפייה לזבואעה כזאת שתקרה ל תקרה לבבל זה מאוד קשה קשה זה מאוד קשה כאילו לא קשה זה לא קושיה זה קשה לנפש זה קשה בנפש וו ו וזה זה סיום שמלמד אותנו על על עוצמת הזבעות של ה של החורבן שהיו בירושלים וזה כנראה המטרה שלו בסדר זה שנכתב לדורות במקום להגיד מה קרה בירושלים שאת זה אולי אנחנו יהיה לנו קשה לשת בסדר לא בזמן שכבר כבר התחילה הגאולה מספרים מה אנחנו חושבים שראוי שיקרה גמולך שגמלת לנו בסדר אתה מזכיר שזה אתה מזכיר את מה שהם עשו לנו לא מספר את הזבה שקראתה לנו אלא מצפה שהדברים האלה יקרו יקרו לאוייבים אז זה מזמור על נהרות על נערות בבל וכאן יש אולי עוד משהו לא לשכוח לא לשכוח לא לשכוח גם את הרשע כי אם אתה שוכח את הרשע, אתה בסוף גם לא מבין מי הרשעים שנמצאים מולך. וזה אמור גם לגבי מה שקרה עכשיו בשמחת תורה לפני לפני שנתיים וכמה חודשים. אם שוכחים, אם מדחיקים, אם לא רוצים להגיד את השמות של הזבעות כי זה לא נעים ולא נוח, אז אתה יכול אחרי זה להגיד יש כאן א בני אדם שצריכים להתנהג אליהם וזה ואולי אפשר לעשות איתם הסכמים ואולי יום אחד נחייה ביחד ואולי לא אם אתה לא שוכח את את אז באותם ימים אף אחד לא חשב נכון ש ש אבל השכחה והזה אותו דבר כל הגלות לא לשכוח לא לשכוח את הזבעות זה עוזר הרבה להבין מה הזכות של הגאולה ומה המחויבות שלנו לעשות בימים הללו של הגאולה אז זה להיום את זה שמזמור שנב בית דוד לא לא הספקנו אולי בהזדמנות לחנוכה הבאה או משהו אולי בחנוכה הבאה אבל בעזרת השם אם לא תהיה איזה התנגדות גדולה מצידכם אז אנחנו נלמד מכאן ואלך מגיעת אסתר לפני פסח אומר בין בין פורים לפסח יש שבועיים נדבר על א על מזמורים של פסח בסדר אני לא זה לפני יום עצמאות נדבר על מזמור של יום עצמאות לא נעזוב בתהילים עד סוף השנה לגמרי אבל את הלימוד הסדור נעצור מזה