ערכי הדין והרחמים בתורה ובמסכת סנהדרין | הרב אוריאל עיטם, ראש ישיבת ירוחם | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] שלום לכולם בעוד ראש הישיבה ידידי היקר הרב אהרון פריילמן רבנים תלמידים קודם כל אה באמת פלא איך הכנס הזה הולך וגדל משנה לשנה פוגשים בעוד יותר עוצמה ועוד יותר עוצמה את התורה שהולכת ונלמדת וצומחת בבתי מדרשנו בביתי המדרש א חיים את הקשר שבין התורה בין הקדוש ברוך הוא והתורה ועם ישראל שנזכה בעזרת השם שמכוח התורה הזאת, ההליכה בדרכי השם, החיבור העמוק שלנו לעם ישראל, נזכה בעזרת השם לגאולה שלמה במרה. אנחנו נעסוק ב בשיעור בהתבוננות בעצם בעולם הערכים שמניע את א את עולם המשפט בכלל, את מסכת סנהדרין בפרט. ו נתחיל אולי במעמד הר סיני ברגעים שבהם עם ישראל מקבל את תורת השם התורה שאחר כך א מנחה את כל דרכיו ואולי ניזכר גם עוד נחזור על זה אבל אפשר כבר להיזכר שרגע לפני מעמד הר סיני אנחנו פוגשים עיסוק מאוד מאוד רציני בכל ה בנייה המבנה והבנייה של מערכת המשפט התורנית במפגש הזה שבין משה לאיתרו החשיבות הקריטית של המערכת הזאת המידות הנדרשות א מהדיינים המבנה הנכון וכולי אבל מתוך זה אנחנו נכנסים למעבד הר סיני שבעצם בו אנחנו זוכים לקבל את השורשים של הדין האלוקי והדין האלוקי הוא דין א הוא דין מוחלט. הדין במהותו, ערך הדין זה ערך מוחלט. נכון? הדין בעצם בא להגיד מה הדבר הנכון, המדויק, האמיתי, הצודק שצריך להיות מוכל במקרה הזה והזה. זה עניינו של הדין. אנחנו עסוקים, התורה עסוקה לא רק בית דין שבא בשביל לייצר איזה סדר חברתי או בשביל לפתור סכסוכים, אלא בשביל להביא את הצדק האלוקי למימוש עלי אדמות. א והדבר הזה בולט כבר בעובדה שלמרות שאנחנו נמצאים ב בהתגלות אולי הגדולה ביותר של הקדוש ברוך הוא במעמד הר סיני בכל זאת התורה לא אומרת לא מחתירה אותו בגילול של שם הוויה שזה שם המיוחד כביכול שמו הפרטי הייחודי של הקדוש ברוך הוא אלא בשם אלוקים כל מעמד הר סיני מתחיל בשם אלוקים דבר אלוקים [מוזיקה] ורק אחר כך הוא יגיד אנוכי הו אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים למרות שהקדוש ברוך הוא יזדהה בתוך עשרת הדיברות בשם הוויה בכל זאת הכותרת הכללית לעסר את הדיברות תהיה וידבר אלוקים ואומר על זה המדרש במחילתא וידבר אלוקים אין אלוקים אלא דיין לפרה ונאמן לשלם שכר אז קודם כל אין אלוקים אלא דיין בסדר הקדוש ברוך הוא מופיע במעמד הר סיני כדיין מפני שאלה הרגעים שבהם התגלה התורה המוחלטת תורת האמת ותורת האמת היא קודם כל מביאה לביטוי את יושר הדין את אמת הדין וא אנחנו יודעים שגם באופן שבו אנחנו מקבלים את התורה נכון אנחנו מקבלים את התורה בשני מובנים בקבלה מוחלטת גם מצידנו נעשה עשה ונשמע זה אומר שאנחנו עומדים לפני משהו שהוא המוחלט ביותר גם מצד הקדוש ברוך הוא קפה עליהם הר כגיגית זה אומר שאנחנו עומדים מול משהו שהוא המוחלט ביותר עכשיו ודאי שיש למימד המוחלט הזה נגיד את המימד המקיף שלו המקיף שלו זה שזה בא מהמקור האלוקי ולכן זה המוחלט אבל הפנימי שלו זה שהוא מכיל את הצדק האלוקי המוחלט ולכן זה מוחלט אז אה המפגש שלנו עם התורה הוא הוא המפגש עם הצדק הדין המוחלט האלוקי. ואני חוזר דרך המדרש הבא שמופיע הכל לפנינו שמצביע באמת איפה הפרשה הזאת ממוקמת. אני חוזר על מה שלפני רגע הזכרתי, אבל עכשיו נראה אותו בפרספקטיבה יותר רחבה. חז"ל אף פעם לא מסתכלים על התורה רק כ א פרשה פרשה שכל פרשה עומדת לגופה ויש לה מה ללמד אותנו. אלא התורה היא תמיד איזה מבט אחד, איזה איזה תורה אחת שלמה גדולה, מכילה כל מיני חלקים ולכל חלקיה יש חלק בהבאה השלמה של מה שהיא באה לומר. ולכן המקום שבו כל דבר נמצא הוא חלק מהתפקיד שהוא שהוא תופס. אומר פה המדרש, התורה דינים מלפניה ודינים מאחריה והיא באמצע. וכן הוא אומר באורח צדקה ההלך. התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת? ההלך בדרכן שלוש עושי צדקה בתוך נתיבות משפט. התורה באמצע ודינים מלפניה ודינים מאחריה. אז אני אני רוצה קודם להתעסק רק במימד הזה של דינים לפניה ודינים אחריה. דינים לפניה זו עוד פרשת השופטים של יתרו ודינים אחריה זו פרשת משפטים שניתנת מיד אחרי פרשת יתרו. כך שבעצם התורה ממוקמת לנו קודם כל בתוך המרחב הזה שאומר היסוד של הופעת הקדוש ברוך הוא בתוך עם בתוך בני אדם שנמצאים בעולם הארצי זה קודם כל שהדבר הזה לא מחייב אותם שיהיה להם איזה רגעים מיוחדים של פסח של שבועות של סוכות של כל מיני רגעים מרוממים של קדושה כמעט ואנחנו לא פוגשים את עולם הקדושה בעשרת הדיברות אנחנו פוגשים אבל הדבר היסודי שאנחנו פוגשים בעשרת הדיברות ומסביבם, במיוחד כשמצרפים אליהם את מה שסביבם, זה קודם כל התורה באה ליישר את הווית החיים הארצית. נכון? יש בעשרת הדיברות יהודי שיוצא מעשרת הדיברות מה הוא יכול לעשות באופן חיובי? לשמור שבת ולכבד את ההורים. כמובן להאמין בקדוש ברוך הוא. אבל כל המעטפת וכל החצי השני של הדיברות זה מכוון אותנו לחשיבות העצומה שיש בעיני התורה לליישר את כל החיים שלנו לפי הצדק האלוקי המוחלט. ולכן מידת הצדק, מידת הדין היא תופסת מקום מאוד מאוד מרכזי לא רק בפרשיות האלה אלא לאורך כל התורה. גם פה במשפטים אני לא אחזור כי הזמן קצר אבל תעברו בתוך פרשת משפטים זה לא רק הכותרת יש בפנים מערכות שלמות א גם מעשיות וגם עקרוניות של היחס העקרוני לחשיבות הדין אה זה ממשיך גם בספר ויקרא זה ממשיך בספר במדבר בספר דברים זה חוזר להיות במימדים ממש ממש גדולים אולי אני אתעכב על שתי פרשיות בספר דברים הראשון שונה פרשת בית דין הגדול אומרת התורה כיפלל ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובנגע לנגע דברי ריבות בשרך לנגע דברי ריבות בשרך וקמת ועלית אל המקום אשר יבך אדוני אלוהיך ובתי אל הכהנים הלוויים ואל השופט אשר יהיה בימים הם ודרשת ויגידו לך את דבר המשפט אתה בא לשם הם יגידו לך מה משפט הצדק מה המשפט האלוקי הראוי והנכון בסיטואציה הזאת אפשר היה לסיים פה הם אומרים לך אבל עכשיו התורה מדגישה הדגשות מאוד מאוד חדות וחוזרות ואפילו מתפתחות ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר השם תעשה את מה שהם אומרים לך טוב בסדר אפשר סיימנו הבנו שצריך ללכת לעשות ממשיכה התורה ואומרת ושמרת לעשות ככל אשר יראוך לא רק תעשה תשמור זה יהיה דגש יותר גדול על פי התורה אשר רוך ועל המשפט אשר אמרו לך תעשה והחתימה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפילו מילימטר למה לא כי יש פה איזה דיקטורה כזאת שאם אתה לא אם אתה תזוז רק מילימטר ממה שאני אומר לא כי יש פה אמת אלוקית מוחלטת מדוייקת שעל פיה צריך ללכת וכמובן אחרי זה פרשת שופטים שופטים ושוטרי לפני כן פתיחת הפרשה שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך צדק צדק דק תרדוף. זה לא רק מערכת שהיא צריכה להיות קיימת. צריך לרדוף אחריה. כי כשאתה חי בארץ חיים של משפט צדק אלוקי, אתה חי את תורת השם בצורה מלאה. וכל הווית החיים הארציים מקבלת עכשיו מימד חדש. עוד מעט נראה איך איך חז"ל קוראים למימד הזה. באיזה תארים וציורים הם הם הם מכנים את המימד הזה. אבל יש פה משהו שהוא יסוד העולם. ועד עכשיו דיברנו באמת על מערכת המשפט שאליה התורה מכוונת אותנו. אבל א כדאי שנחזור ונתבונן רגע איך המידות הללו הם לא רק האופן שבו הקדוש ברוך הוא מכוון אותנו לחיות מידת הצדק, מידת הדין, הווית המשפט, אלא זה האופן שבו הקדוש ברוך הוא פועל. אלה כביכול הרחב שלו, זה הערך שלו בעצמו. אז אומר לנו המדרש נקרא כמה מדרשים קצרים כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרנו יוותרו חייו שנאמר הצור תמים פורל כיכל דרכיו משפט נכון יש פה איזה משפט שמאפיין את דרכו דרכיו של הקדוש ברוך הוא כל דרכיו משפט הכל בסוף מתנקס לשם ולכן האומר הקדוש ברוך הוא ותרן מה זה ותרן יש פה איזה ערך אבל אפשר לשחק איתו לפעמים לפעמים נלך איתו, לפעמים לא נלך. אם אם מישהו מאוד מבקש אז נוותר עליו כי זה לא באמת משהו ש מחייב מצד התוכן הפנימי שלו וזה גם לא באמת משהו אלוקי מצד המוחלטות שלו. אז אפשר לשחק עם זה, אפשר לוותר, אבל יש פה משהו שהוא מוחלט. ממשיך המדרש ואומר שכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה מידה כנגד מידה זה הערך היסודי ביותר של הצדק כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה ויש פה אפילו ביטוי יותר א א יותר משמעותי כי הוא מכניס עוד עולמות אל תוכו אומר מדרש דברים רבא מכל מה שבראתי איני אני אוהב אלא את הדין. יש פה פה כבר אהבה, נכון? קודם כל מכל מה שבראתי איני אלא מה אלא מה הערך העליון של ההופעה של תורת השם במציאות? זה הדין, זה הצדק, זה המשפט. אבל פה גם יש איזה אמירה שהקדוש ברוך הוא לא רק אומר ככה חיים במציאות. הקדוש ברוך הוא אומר זה מה שהכי קרוב לליבי. נכון? זה מה שהכי אה מבטא אותי. צריך לנסות להבין למה במא אני רוצה לקרוא משפט אחד מהרל שככה מצביע על אדויים העמוקים של למה דווקא ערך הדין מה יש בו בערך הדין שמאפיין באופן מיוחד את הגילוי האלוקי ושלכן הקדוש ברוך הוא יכול להגיד דווקא את זה אני אוהב אומר המהרל כי אני השם אוהב משפט כן המערב חל דרכו שהוא בוחן את האמירות הערקיות של חז"ל לא רק כאמירות חינוכיות לא רק כאמירות מוסריות שכך טוב וראוי לנהוג כי אלה לזה תוצאות טובות כי זה אצילי כי זה יפה אלא יש בתוך כל ממרה של חז"ל בתוך כל ממרת חוכמה של חז"ל יש איזה חוקיות ערקית פנימית יש חבויה בפנים, יש איזה תוכן פנימי שצריך פשוט לחסוף אותו, לנסח אותו, לזהות אותו ואז זה מפענח לך את הקביעה הזאת של חז"ל. אומר המהרל ככה, המשפט בפרט הוא אל השם יתברך כי השם יתברך מחוייב המציאות ואינו אפשרי והמשפט שהוא מחוייב גם כן, שרי הוא משפט בדין, לכן הוא יותר חביב אל השם יתברך מכל הדברים שאנ מחויבים כמו המשפט. וזה שאמר כאן מכל שבראתי בעולמי איני אוהב כמו המשפט שהוא דבר מחויף. כלומר אומר הנהרל משתמש בו בלשונם של הראשונים ל לשפה שבה אנחנו מצליחים לתאר באופן כלשהו את הקדוש ברוך הוא. מה בלשון ה החשיבה הפילוסופית יהודית הקדוש ברוך הוא מחוייב המציאות? כלומר הקדוש ברוך הוא קיומו הוא הוא לא איזה קיום שהיה יכול להיות שיהיה היה יכול להיות שלא יהיה כמו כל נברא מצוי אחר במציאות אלא קיומו מוחלט מחוייב המציאות אומר המהרל הערך היחיד שמשתקפת בו מחויבות המציאות מכל עולם הערכים זה ערך הדין דין זה אומר כך וכך צריך להיות נכון? וזה הצדק וזו האמת. זה משפחה שלמה של ערכים שהם שלוש זוויות של אותו דבר. דין, צדק, אמת. הדברים האלה הם מוחלטים ומשתקפת בהם המוחלטות האלוקית. ולכן איני אוהב אלא את הדין. אז חוץ מזה שהדבר הזה הוא ההכראות שהדין ערך הדין הוא מאפשר להכריע את ההכראות הכי אמיתיות וצודקות במציאות יש בו גם השתקפות לעצם העובדה שיש מחוייב המציאות מעבר להכל והגילוי שלו זה לחיות על פי ערכי הצדק והמשפט כשאנחנו עוברים מפה אלה עולמות ה המשפט בעצמם אולי אני רוצה באמת להעביר רק דוגמה אחת מתוך תוך ה אתם יודעים מה? אולי מחכה איתה רגע. אני רוצה לקרוא שני אני אדלק פה ממרה אחת. והזכרתי קודם שאני רוצה לראות איך חז"ל איזה כותרת, איזה איזה תואר, איזה דירג, איזה אה אפילו מליצה חז"ל נותנים לערכו של הדין. אז אני רוצה לקרוא שתי נאמרות. אחת מסכת שבת, אחת במסכת סנהדרין. אגב, כשנקשיב לה היטב, אז אנחנו נראה שהגמרא היא היא כתובה באיזה ניגון אחד בכל מיני מקומות, למרות שזה סוגיות מאוד מאוד רחוקות. ברגע שאתה שם אותן זו ליד זו, אתה רואה שהם נאמרו משורש אחד. אומרת הגמרא בשבת, כל דיין שדן דין אמת לעמיתו אפילו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. והגמרא בסנהדרין דף ז עמוד א כל דיין שדן דין לאמיתו משרי שכינה בישראל ברור שיש פה סוגיה אחת שמכל מיני סיבות היא עכשיו הייתה צריכה לשרט שתי סוגיות נפרדות ולכן ממרא אחת היה צורך שהיא תתפוס את מקומה במסכת שבת וממרא אחת תתפוס את מקומה במסכת סנהדרין אבל חוץ מזה יש פה גם את הסוגיה הפנימית הזאת של כל דיין שדן דין אמת לעמיתו אז חז"ל אומרים על דבר כזה על המדרגה הזאת של דיין שלא סתם דן דין אמת אלא דין אמת לאמיתו שלא ניכנס פה א אפשר היה פשוט שאחד השיעורים בכל יום העיון הזה יהיה מה זה לדון דיני אמת לאמיתו כי בתוך חכמי ישראל הצביעו על כמה וכמה נקודות שבעצם לוקחות את הדין ומשדרגות את האיחוד שלו לקומה יותר גבוהה איזה איזה דין יותר יותר אמיתי אפילו מובן מסוים זה שאלה איך יכול להיות דין אמת שהוא לא להעמיתו לפי כל מה שאמרתי עד עכשיו. אבל בכל אופן כנראה שכל מה שאמרתי עד עכשיו מתייחס לפחות לסיטואציות שבהם דיין דן דין אמת לעמיתו. ואומרים חז"ל סיטואציות כאלה אדם נעשה בזה שותף במעשה בראשית. מעשה בראשית לא נועדו כדי שיהיו חיים. אחרי שיש חיים צריך באיזשהו אופן לסדר אותם נכון. ואפילו לא רק לסדר אותם נכון שלא יהיו מריבות אלא לסדר אותם נכון שהם יבטרו ארכיים לא מראש הסתכל באורייתא וברעלמה מראש העולם נברא כדי לגלות את הערכים האלוקיים מראש ולכן דיין שדן דין אמת לאמיתו הוא לא רק שותף אחרי שיש כבר עולם יש לו איזה תפקיד מאוד חשוב בתוכו הוא שותף בבריאת העולם כי לזה נברא העולם כל בריאת העולם היא לגלות את שם השם היא לגלות את מידותיו של הקדוש ברוך הוא ולכן דיין שדן דין מת לאמיתו שותף במעשה בראשית דבר שני דיין שדן דיןמת לעמיתו משרי שכינה כלומר זאת הנוכחות הבסיסית ביותר של הקדוש ברוך הוא בתוך עולמנו כשכל עולמנו מתנהל באופן כזה שאנחנו חיים בינינו כל אחד עם חברו עם שכניו עם אנשי העסקים שהוא בקשר איתם שהוא קונה מהם שהוא מוכר כל מערכות עם הפועלים שלו כשאת כל מערכות החיים האלה אנחנו חיים על פי הצדק התורני הקדוש ברוך הוא נוכח פה יש ברכת השם שנוכחת בעולם כל זה א אני רוצה רגע לחדד לעומת מה זה עומד אז זה עומד לעומת שני דברים לעומת דבר אחד שהוא הגרוע ביותר זה שעולם מתנהל לא לפי משפט ולא לפי צדק, אלא לפי אינטרסים. לפעמים אפילו כמו בסדום על ידי אינטרסים א בכוכניות מטורפת, לא רק בכוחניות, לבנות את כל המערכות שבאו ליצור משפט כדי שהם יעבטו משפט. ככה זה בסדום. אבל אפילו אם אנחנו לא מגיעים לשם עוד הרבה צעדים לפני שהגענו למציאות האלה של סדום, אנחנו צריכים להתמודד עם העובדה שהאדם לפני שהוא בונה את עצמו להיות אישיות, כשהוא עדיין א נותן לעצמו להתנהל לפי הדחפים החומריים, אז מה שמניע אותו בחיים זה האינטרסים. ולכן כל בכל סיטואציה שיהיה לו איזשהו דיון עם חברו הוא מה שיניע אותו זה לא מה הצדק בו אלא איך אני אקבל יותר וגם אחרי זה כשיש מערכות יכול להיות שגם המערכות זה מה שמניע אותם זה הצד הנמוך שבאדם זאת האופציה הנמוכה שמה שיעניע את האדם זה המרדף הזה אחרי האינטרסים וזה מה שישחק בתוך כל האינטראקציות האנושיות בתורה ואומרת יש אמת יש צדק והדבר הדבר הזה הוא הדבר שצריך להוביל את החיים ולכן היא בונה מערכת שלמה שסקרנו אותה פה אבל זה לא המועמד היחיד להיות אל מול הדין והצדק ובשביל זה אני רוצה שנקרא משנה במסכת כתובות אומרת המשנה מי שמת והניח אישה אשתו יש לה כתובה הוא בעל חוב ויורשים והיה לו פיקרנו מנה ביד אחרים. אדם בלי שום רכוש, אין לו רכוש. יש שלושה אנשים שיש להם אה הם טובעים. מגיע להם מתוך רכושו, אשתו, יורשב ובעל חובו. מה עושים? ויש איזשהו רכוש מוגבל שלו שלא יספיק לשלושתם אצל מישהו. רבי טרפון אומר ינתנו לכושל שבהם. מה זה ינתנו לכושל שבהן? פו של דבר בוא נבדוק מי במצב הכלכלי הכי קשה וניתן לו. אומר לו רבי עקיבא, רבי עקיבא אומר, אין מרחמים בדין אלא ינתנו ליושיים שכולם צריכים שבועה ואין היושים צריכים שבועה. אומר רבי עקיבא, מה זה? מה מה פתאום הנתנו לקושל שבהם? יש דין בישראל, יש מי שזכויותיו יותר חזקות מזכויות השני וזה מה שצריך להוביל פה. אין מרחמים בדין. רבי טרפון לא חיפש פה אינטרסים. להפך הוא בא עם עולם ערכים. הוא רצה לפתור את הסיטואציה הנומונית הזאת לפי עולם ערכים. איך קוראים לערך הזה? רחמים. רחמים זה גם ערך מתוך עולם הערכים האלוקיים. אומר לו רבי עקיבא, אבל אתה עכשיו נמצא בדין. רחמים זה טוב. תכף צריך לברר למה זה טוב. אבל בוא נגיד בצורה הכי פשוטה, רחמים זה טוב למערכות היחסים האנושיות. בהור שכך שאתה הולך ברחוב ומישהו נופל, אתה צריך לעזור לו. ואם אתה עכשיו איזה עני חייב לך כסף, אתה זכותך לרחם עליו. ויש עניין שתרחם עליו אבל הדייה מה פתאום אין מרחמים בדין ולכן בעצם התוקף של הדין הוא לא עומד רק למול עולם שלם של אינטרסים שלפעמים גם התלווה להם כוכניות ואפילו כוחניות מאורגנת במערכות שלמות אלא הוא עומד מול עולם ערכים אלוקי של רחמים ואולי הוידוי הכי חזק לזה זה מצווה מפורשת שהרמבם עונה ספר המצוות אומר הרמבם ספר המצוות מצווה רעז שהזהיר הדיין מחמול על עני בדין אבל ידון לו הדין באמיתו לא על צד החמלה עליו אבל ישווה בין העשיר והעני לא להכריחו לפרוע מה שהוא חייב והוא אומרו יתברך ודל לא תהדר בריבו וכבר נכפלה האזהרה בזה העניין בלשון אחר ואומרו יתברך לו טיסה פני דל אומר הרמבם יש מצוות מצווה מפורשת מהתורה להיזהר לבוא בשם החמלה בתוך בית הדין ולתת לאני יותר מלהעשיר כי אני מסכן והעשיר הזה יש לו מכל טוב הוא כבר לא יודע לספור כמה כסף יש לו ומה שביום אחד יעלה וירד לו בעסקים זה כל הכסף שיהיה לאני הזה בכל החיים אומר הרמבם אומרת התורה אתה לא מערב פה שום חמלה. הדין הוא זה שצריך להיות פה נוכח. הדין איך אמר הקדוש ברוך הוא? מכל הדברים שבראתי איני אוהב אלא הדין. ופה אני רוצה באמת להיכנס לצעד הבא, לחלק השני, ו לבירור הזה של הדין לעומת בני הזוג שלו. בסדר? יש להם כל מיני שמות. לפעמים זה יותר מאחד. אנחנו נתייחס לכולם כאחד, כמערכת אחת, כמשפחה אחת. כמו שכשדיברנו על הדין, דיברנו על הצדק, דיברנו על האמת, יש מערכת שלמה של ערכים שנמצאת לצד הדין. ואולי באמת נתחיל א תכף נראה. למרות שבאמת התורה מלאה בדיבור הזה על הדין ועל הצדק, כמו שראינו עד עכשיו ולא כמו שאמרתי בהתחלה, לא קראתי את כל המקומות. יש עוד הרבה הרבה מקומות. עצרתי, התעקבתי רק על ספציפית. אבל כשאנחנו מסתכלים בתורה ואחר כך במקרא כולו, אנחנו רואים שבלעדיות הזאת של הדין היא פתאום מתבוגגת. ונתחיל באמת באותם רגעים שהקדוש ברוך הוא אפשר לומר מגדיר את דרכו. כשהקדוש ברוך הוא אומר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה כן הקדוש ברוך הוא עומד להפוך את סדום ווא אומר לא יכול להיות שאברהם שהוא הולך בדרכיי והוא זה שצריך להנחיל לדרכי בעולם ולקרוא בשם השם בעולם לא יבין ולא ידע וכמעט הייתי אומר ולא יתן את אישורו אז אומר הקדוש ברוך הוא כך כי ידעתיב כן למה בחרתי למה ידיעה חיבור התחברתי לאברהם למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחר הרשמרו דרך השם מה זה דרך השם לעשות צדקה ומשפט זה דרך השם ובלי הכותרת הזאת אי אפשר להבין את מה שאת כל הדוסיח בין אברהם לקדוש ברוך הוא לפני הפיכת סדום בי שאברהם סותר את עצמו הוא רגע אחד אומר איך אתה יכול לעשות דין קולקטיבי להעמיד צדיק עם רשע אי אפשר לעשות דין קולקטיבי כל אחד צריך לקבל את מה שמגיע לו ורגע אחרי זה הוא אומר אם יש שמה 50 צדיק קיים אל תעשה כלום לרשעים מה זה זה דין קולקטיבי תכלית מה זה זה כאילו אברהם אומר כל הטענות שיש לי אני אביא אולי משהו יעבוד זה לא ככה אברהם עובד מאוד מאוד מדויק מאוד מאוד שיטתדי בטענות שלו הוא פשוט יודע שדרך השם היא דרך צדקה ומשפט בשם המשפט אומר אברהם לקדוש ברוך הוא לא ייתכן להעמיד צדיק עם רשע ובשם הצדקה אומר אברהם לקדוש ברוך הוא. אם יש שם 50, 40, 30, 20, 10, דילגנו וכולי עד 10, אם יש שמה, אז בשם הצדקה תכפר, תציל את הפושיק, תציל את העיר. אברהם הבין גם שצריך לעצור בעשרה, כי כנראה הצדקה הזאת זה לא סתם איזה כל האומר הקדוש ברוך הוא, ותרען, יוותרו חייו, נכון? למה? כי אם אתה משאיר פה עכשיו צדום, כמה אנשים יסבלו? זה צדק. זה צדק להשאיר את צדום לא הפוכה. כמה עניים עוד יסבלו? כמה זרים עוד יסבלו? אם יש שם שרה זה גם הטיל עליהם אחריות. אברהם אבינו הוא אדם של אחריות שלהנחיל את דרך השם בעולם. אם יש עשרה יש סיכוי לשינוי. אם אין עשרה, אם אין ציבור שינסה לחולל את השינוי, אז המקום עבוד. בכל אופן אנחנו רואים שזה דרך השם לעשות צדקה ומשפט. אני רץ מהר אל הפסוקים בתהילים, בדברים ועשית הישר והטוב בתהילים טוב וישר השם. שוב צמד כמו שיש צדקה ומשפט, זה בדיוק אותו צמד חופף, מקביל א תאום טוב וישר השם. על כן יורך חטאים בדרך, ידרך הנביאים במשפט, דילמד ענבים דרכו. וגם בפסוק הבא כל אורחות אדוני חסד ואמת זה צמד זה ממש שלוש זוגות צדקה ומשפט טוב וישר חסד ואמת ובשלושתם מי הראשון שמופיע דווקא הצדקה דווקא הטוב דווקא החסד אז אי אפשר להיות רק עם ערך הצדק ונכון שיש מדרש מכל מה שבראתי אני אוהב אלא הדין אבל יש גם מדרשים מאוד מיוחדים על הערכים האחרים. ובכל אופן אנחנו רואים שבבסיס הקדוש ברוך הוא מופיע בעולם לפחות בשני גילויים שמשלימים זה את זה וזה יופיע גם אנחנו נרוץ על זה מהר נכון לפעמים זה שלושה וזאת התעלל התעלל השכל וידוע אותי כי אני השם עושה חסד משפט וצדקה בארץ אז עוד פעם אבל אפשר לחלק את זה בסוף בסדר יש את המשפט יש את החסד והצדקה אפשר גם לחלק באופנים אחרים אבל שלושה זה פשוט רזולוציה צ כבר יותר מפורטת לאותם שני יסודות ראשיים. עד שלושה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום. נכון? הדין והאמת צריכים לבוא עם השלום. אז בסוף יש פה איזה שני קולות שאנחנו שומעים. כל אחד ששם במקום מאוד מאוד מרכזי את הדין וכל שני שאומר רגע יש פה צמד. והשאלה המרכזית שלנו היא מה זה אומר הצמד הזה? יש שתי אפשרויות. יש אפשרות אחת להגיד הנה החינמי. אבל כמו שאמר רבי עקיבא שהיה שהיה חסיד גדול. אין מרחמים בדין מחוץ לבית דין. בטח שמרחמים. יהודי זה רחמנים אבל בדין אין מרחמים. אז יש פה הפרדת רשויות. בסדר? נכון. ערך הדין הוא מוחלט. איפה? בבית הדין. בבית הדין אין דריסת רגל לרחמים. אין מרחמים בדין. אבל מחוץ הבית דין, האדם עצמו, רגע לפני שאתה טובע את האני הזה לדין, תשאל את עצמך איפה מידת החסד שלך? איפה מידת הרחמים שלך. זה אפשרות אחת. אני רוצה לבדוק את האפשרות השנייה. האם ייתכן שגם בתוך עולם הדין, גם בתוך בית הדין יש כניסה לאותו עולם של רחמים. בסדר? זאת השאלה שאני רוצה עכשיו לשאול. אין ספק שיש צמד ערכים ש או צמד משפחות ערכים שרק ביחד מגלים גילוי שלם את הקדוש ברוך הוא. גם מצאנו את זה. האמת אמרתי לכם שהתורה זה גילוי של הדין וידבר אלוקים. אבל אם לא היה אחרי זה את גילוי יג מידות של רחמים אחרי חטא העגל לא היינו יכולים לעמוד בגילוי התורה נכון אני חלי וכרפי בהם חס וחלילה אז ברור שרק שני הגילויים הללו של הקדוש ברוך הוא ורק שני הגילויים שלו כשאנחנו הולכים בדרכיו גם אצלנו לעשות צדקה ומשפט זה לבנות את החיים השלמים אבל מה זה אומר הפרדת רשויות דין בבית הדין ורחמים בחוץ ככה זה נראה מלשון הרמבם שלד לא תהדר בריבו נראה ששם החיתוך הוא גמור ואף על פי כן יש נקודות שבהם השאלה הזאת חוזרת ועולה אני רוצה להביא את המקור המרכזי מקור המרכזי הוא בבציע דף ל עמוד ב אומרת הגמרא דתני רב יוסף והודעתה להם זה בית חייהם את הדרך זוגמינות חסדית ילכו זה ביקור חולים בא זו קבורה ואת המעשה זה הדין אשר יעשון זו לפני מישורת הדין ממשיכה הגמרא ואומרת אשר יעשון זו לפני ישורת הדין דמר רבי יוחנן לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בדין תורה שואלת הגמרא אז מה אז איזה דין תדון שם אם לא דין תורה מה אלא דין דמגיזת על ידיינו אלא אימה שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא לא עבדו לפני מישורת התיב. באופן פשוט מדובר אם מדובר פה על העמידו דיניהם זה לא רק מה עשו האנשים ברחוב זה מה קרה בבית הדין בבית הדין דנו דיניהם דין תורה אפשר להגיד לפי הכיוון הראשון שראינו עד עכשיו אני צריך להסביר שהגמרא הזאת מתכוונת מה בני אדם עשו בינם לבין עצמם התעגשו תמיד על דין תורה ולכן הלכו לדין תורה ברור שבדין תורה הדיינים צריכים לפסוק לפי הדין תורה ולא לפני מישורת הדין, אבל נראה יותר שנפתחת פה האפשרות שבתוך דין תורה יש תפקיד גם ללפנים מישורת הדין. ולפנים משורת הדין זה כבר שייך לעולם הזה של הצדקה והרחמים. וכמובן זה יעלה את השאלה אז מה היחס בין זה לבין ודע לא תהדר בריבו שלכאורה זה איסור מפורש? אז האמת שבגמרא, כשאנחנו מחפשים את כל המקומות בגמרא, גם הזמן מאוד קצר, אבל כשמסתכלים במקומות בגמרא שבהם מופיע מופיעה ההדרכה ללכת לפנים מישורת הדין, בכל המקומות זה אירועים שבפשטות הם לא אירועים שמתרחשים בתוך בית הדין. זה אירועים שבין שבני אדם ואז ממליצים לאדם תעשה לפנים משורת הדין. קרה קרה לך איתו כך וכך. נכון שאולי מגיע לך כך וכך, אבל לך איתו לפני משורת הדין. יש מקרה אחד לפחות בגמרא ששם זה מופיע כאירוע שהוא בעל מעמד של דין. בראש העמוד השני בבמציא דף פג רב אבר חנן טברו לניו שיקולי חביתה דחברה. כן הסבלים שלו שברו חבית של יין שקה לגבי מיו. אז הוא לקח להם את החליפה, את המעיל בשביל משם לפצות את עצמו על ההפסד שהיה לו. עד אמרו לרב אמר לי כן הם סיפרו אלי באו לרב ובעצם טבעו את רבבר חנן אמר לי אז רב עונה לו תן להם את הגלימה שלהם אמר לי דין אחי ככה הדין יש פה מעמד של דין אמר לו אין למן תלך בדרך טובים יבלו בלי מיו אז הוא שואל אותו ככה הדין הוא אומר לו ככה הדין אבל זה דין מיוחד למן תלך בדרך טובים הוא לא אמר לו לא זה לא הדין אבל ראוי שתלך בדרך טובית אמרו לא אני הינן ותרחינקוליו אז הם אומרים לו לא רק שאנחנו צריכים חזרה את המעיל שלנו שלא יהיה לנו קר בלילה כל היום עבדנו זה הפרנסה שלנו רק ממה שאנחנו עובדים ביום יש לנו דוגמה לאכול בלילה וכפין אנחנו רעבים תלמידי אמר להזיל אבגריו אמר לי אז הוא אומר לו לך תשלם להם גם שכר הם שברו לו את החבית אמר לי דינה אחי אמר לי אין ואורכות צדיקים תשמור אז יש פה משהו מאוד מיוחד הוא יכול להתפרש אולי אפשר לעטות אותו לפה אפשר להתות לשם אבל בהחלט יש פה מקום שבאופן פשוט יש לו מעמד של דין אבל שעושה שימוש בנורמות שברור שהם נפנים משורת הדין וממילא באמת באמת נפתח לנו פה שער שלם אה שמדהים ומרתק שלא עסקו בו הרבה לאורך הדורות בצורה מסודרת בשאלה איך זה איך היסוד הזה שלפנים משורת הדין יכול להתיישב עם היסוד של ודא תהדר בריבו אני רוצה לקרוא דרישה אחד משהו קצר מאוד ועוד היה נראה לי לפרש את כוונתם במה שכתבו במה שאמרו הדן דין אמת לאמיתו רצה לומר שדן לפי המקום והזמן בעניין שיהיה להם איתו ולהפו שלא יפסוק תמיד דין תורה ממש כי לפעמים שצריך הדיין לפסוק לפנים משורת הדין לפי הזמן והעניין וכשאינו עושה כן אף שהוא דין אמת אינו לאמיתו ועל דרך שאמרו חז"ל לא נחרבה ירושלים אלא שהמינו דיניהם על דין תורה ולא לפני ישורת הדין אמרתי שהיסוד הזה של אה מה זה אדם דין אמת לאמיתו התפרש על ידי חכמי ישראל בהרבה אופנים לדריש שיש פירוש מיוחד הוא אומר לדון דין אמת לעמיתו הכוונה לשלב את המימד שלפנים מישורת הדין בתוך הדין אז יש לנו פה עוד מקור שבעצם אומר ברמה העקרונית כן זה לא רק בין אדם לחברו עד שמגיעים לתוך הדין זה גם בתוך בית הדין והאמת היא אולי רבי טרפון זה השיטה שלו והוויכוח עם רבי עקיבא ובאמת אה עזר שהיה תלמידו של הרב קוק שאל אותו באיזה איגרת שלא מופיע בעגרות ראיה נתפסה אחר כך במצאו אותה אחר כך הוודפסה בכמה מקומות שאל אותו את השאלה הזאת איך מיישבים בין ודל תדר בריבו לבין אה לפני מישורת הדין או כל הערך ה המשפט הצדקה והרחמים שמעבר לדין והרב קוק קונה לו אני רוצה בקצרה כדי שגם נספיק ממש בקצרה לראות את הביטויים של שני הערכים האלה במסכת סנהדרין אז אני כבר אגיד בעל פינ מה הרב קוק אמר לו? הרב קוק אומר עונה לעזר שבאמת הנה החינמי ברור שיש השפעה ליסוד הזה של הצדקה והרחמים בתוך בית הדין אבל אומר ההשפעה הכי גדולה היא במשהו שאנחנו לא שמים לב אליו חכמים הם מתפקדים בשני תפקידים הם ראשות מחוקקת בתקנות שלהם והם רשות שופטת כשהם יושבים בבית הדין אומר הרב קודם כל כשהם יושבים כראשות מחוקקת ומתקנים תקנות הם צריכים להכניס בתוך התקנות שלהם הם הם הם חופשיים לבסס את התקנות ככ כראות עיניהם הערכית התורנית והם צריכים לכלול בתוך זה את הלפנים משורת הדין וממילא אחרי זה כשהדיין ישב בדין הוא לא יזוז מילימטר מהדין הוא יהיה רק דין אבל איזה דין הוא הוא הדין אומר ללכת לפסוק פי התקנה שתיקנו חכמים אבל בתקנה בעצמה כבר יש רכיבים שלקחו בחשבון את הצדקה. זה הדבר הראשון שהרב קוק אומר שהוא מאיר עיניים פשוט. כן. זה זה אחרי שהוא מאיר עיניים הוא פשוט. כן. שאפשר לשמור על הדין עד הסוף ובכל זאת להכניס את כל מרחב הלפנים משורת הדין בשלב התקנה. בשלב שני אומר הרב קוק שגם הדיינים בעצמם להד לא תהדר דל בריבו זה להפוך את כל הדין מצד לצד. זה להגיד הוא אני ולכן אני פוסק כמותו. אבל אומר הרב א א מרחב יותר צער יש בתוך הדיונים בבדי הרבה פעמים שהמון שיקולים מצטרפים ומתחברים ושם יש איזה מרחב של הכראות ושם בהכראות לא כותביות שהופכות את הכל אלא לא איך אומרים לא בנוקאוט בנקודות יש גם לרכיב הזה משקל כמובן זה כותרת שאחר כך היא תורה שלמה שצריך א ללמוד אותה לחפש עוד מקורות קודמים, לרכז אותם, לבנות מהם איזה מערכה ועל גביהם לבנות עולם שלם של א של הלפנים מישורת הדין שבדין. ואני רוצה באמת לסיים ממש בדקות האחרונות ואיך כל המערכה הזאת שמצד אחד המפגש הראשון הראשון שלנו עם עולם הדין זה עם ערך הדין והצדק א המוחלטים. כן? זה המפגש עם עולם המשפט נקרא לו המשפט עם עולם המשפט זה עם ערך הצדק והדין ובמבט שני אחרי שביססנו את ערך הצדק והדין פתאום מתברר שיש עוד זרם של רחמים וצדקה וטוב וכולי שמשתלף בפנים במסכת סנהדרין זה מאוד בולט הדין של התורה בכלל הוא מאוד מאוד חד ונוקב כבר דיברנו על במסכת סנהדרין הרישע שלה זה הדיון בדיני ממונות ההמשך שלה זה דיני נפשות והוצאתם לפועל ארבע מיתות בית דין יש עוד שתי מיטות מיוחדות כן מיטת בית דין לא ברור שהם פרשה מיוחדת עירידה אחת שזה הדין בצורה מאוד מאוד חריפה בן סורר ומורה זה דין בצורה מאוד מאוד חריפה ואחרי זה הפרק המסכם את סנהדרין זה כל ישראל יש להם חלק על עולם הבא ואלה שאין להם חלק על עולם הבא זה זה שוב דין מאוד מאוד נוק אבל כשאנחנו הולכים אחר כך ומסתכלים לאורך המסכת אז קודם כל לגבי הדיני ממונות מיד הסוגיה המרכזית של תחילת מסכת סנהדרין זה אחרי כמה בירורים של לימודים מהפסוקים של ההלכות הראשונות שבמשנה זה הדין של פשרה ברור שהדין של פשרה הוא מתחיל קודם מובא שם איקוב הדין את ההר שזה המפגש הראשון שלנו עם עולם המשפט. קודם כל תדע שדין זה יקוב הדין אתה אבל אחר כך לאט לאט פתאום מתברר שיש בו עוד צד והצד של פשרה ואחר כך הגמרא פוסקת דווקא את הפשרה ואחר כך היא פוסקת פשרה בין הדין לבין הפשרה כי היא בסוף משדרגת את הפסיקה שלה ואומרת שאפשר לתת לנידונים לבחור האם הם רוצים דין או פשרה כן אז יש פה פשרה בין דין לפשרה אז בכל אופן שם זה היסוד הראשון בדיני ממונות שבו נכנסים ענייני ההתחשבות או האידון של הדין. ארבע מיתות בית דין זה מהדינים הקשים ביותר של התורה. אבל אנחנו רואים שא' אולי נקרא ממש ממש מהר. אני רק נותן כותרות ליסודות שמלווים את המסכת ומרכחים אותה. אז היסוד הראשון זה והצילו העדה. חז"ל לומדים כל מיני הלכות מוהצילו העדה כתוב שם והצילו העדה את הרוצח נכון זה רוצח בשגגה אבל קוראים לו רוצח ויש מצווה להציל את הרוצח אני לא אכנס עכשיו לאיזה דינים נגזרים מזה האם את הרוצח ודאי האם את החשש רוצח שמה בטעות נהרוג מישהו שהוא לא רוצח על על מיתות בית דין אומרת הגמרא כל מיני אה איך נקרא לזה כוכביות אזהרה אמר מר קרב ואהבת לראך כמוך ברור לו מיטה יפה עוד שורה אחת כל מקום שנאמר מיטה בתורה סתם אין אתה רשאי למושך להחמיר עליה אלא להקל עליה יש פה כל מיני מערכות עידון לארבע מיתות בית דין אבל יותר חריף מזה כשבאה הגמרא ואומרת ממרה על עיר הנידה אחת לא הייתה ולא נבראה ממרא על בן צורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות אה לא היית לא לא הייתה ולא נבראה אירדה אחת לא הייתה ולא עתידה להיות בן סורר מורה לא היה ולא עתיד להיות נכון הפרשיות הכי קשות אומרים לנו רגע רגע זה לא יהיה ואחר כך על אלה שאין להם חלק כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואלה שאין להם חלק לעולם הבא אומרת הגמרא דורשי רשומות היו אומרים כולן באים לעולם הבא אז מסכת סנהדרין מפני פגישה אותנו עם הדין במלא תוקפו ומתחת לפני השטח היא כל הזמן אה אה מרמזת לנו את הריכוחים שמידת הרחמים והאהבה אה אה מרכחים את תוקף הדין וכנראה רק השילוב שבין לפגוש את הדין במלא עוצמתו ואחר כך לרכך זה הדבר שמאפשר לנו להבין את עומק חשיבות הדין ואחר כך לזכות את רחמיו ואהבתו של הקדוש [מוזיקה]