ענייני הלכה בברכת שופרות | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] אנחנו נמצאים ב ערב ראש השנה ו ראוי ללמוד מענייני הענייני דומה מלבד זאת ברוך השם ב שבועות האחרונים הקדוש ברוך הוא מעיר פניו לעם ישראל ויש הצלחות גדולות במלחמה נגד אויבי ישראל וצריכים להודות על כך ולשבח על כך לקדוש ברוך הוא אפשר לומר שאף על פי שהסים האלה נראים ניסים נסתרים שכביכול הצליחו פה והצליחו פה והצליחו פה אבל אנחנו ראינו כאבנו הגדול מה קורה כשהקדושים וגם שם זה היה שלא בדרך הטבע וגם פה אנחנו רואים שלא כדרך הטבע איך הקדוש ברוך הוא מאיר מאיר פניו אלינו וצריך להודות להלה לשבח לקדוש ברוך הוא על כך וגם א צריכים להתפלל להצלחתם של החיילים שממשיכים להילחם בכל המקומות שהם נמצאים בהם בין אם זה ב ברצועה בדרום בין אם זה ביהודה ושומרון בין אם זה בצפון במיוחד בצפון שעכשיו עכשיו מתחילים שם את ה את הפעולה של שחרור דרום לבנון אז אני חושב שהשיעור הזה יכלול ב וחו את כל הדברים האלה גם כהכנה לראש השנה וגם בעניין ש שעם ישראל נמצא בו עכשיו אז נתחיל יש משנה במסכת ראש השנה פרק רביעי אין מזכירים מלכות זכרונות ושופרות או זכרון מלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא אומרת הגמרא דוגמאות מה זה מלכות של פורענות אומרת הגמרא מלכות כגון חי אני נאום השם אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטוייה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם אז הנה יש כאן מלכות של הקדוש ברוך הוא על עם ישראל אבל בפורענות ואף לגב דמר רב נחמן כל כי ה ריתך רתח קודש בריך הוא עלן ולפרוק נן רב נחמן אמר בסדר מוכנים שהקדוש ברוך הוא יכס עלינו בחמה שפוחה העיקר שכבר שכבר יגל אותנו כיוון דבריך אמור הדקור ריתך בר שתא למד קרינן אני לא חושב שרב נחמן אמר נו מחכים שהקדוש ברוך הוא יכעס מסתבר שזה היה שליח הציבור שם אצל אצל רב נחמן הזכיר את הפסוק הזה ואז אנשים התחילו לעשות לעשות רעש אז הוא אמר להם כך אז יש בזה נפק מינה בפירוש עכשיו אמרתי יש אזה נפק מינה מה הנפק מינה הנפק מינה היא בדיעבד היא משליח היום משליח ציבור הוא צמוד למחזור לשמחתנו וגם לצערנו תכף נדבר גם על זה ש הצמדות למחזור מצד אחד היא חוסכת לנו טעויות מצד שני היא כמעט לא מאפשרת התייחסות למציאות ותכף נדבר על זה לגבי מלכות זכרון ד שופרות ש זו אחת התפילות שכן יש אפשרות להביא ביטוי של עניינים שרלוונטיים מותר להוסיף אנחנו נדבר על זה שני תכף לא רק מותר היו גם חכמי ישראל שעשו את זה והוסיפו אבל בכל מקרה אז כאן בדיעבד אם הוא אמר בחמה שח לוך עליכם אז רב נחמן אמר תשמע כיה מלכויות סוף סוף כל כי הריח רתח ולפר קינן אבל אומרת הגמרא אבל זה כיוון שזה רתח דקור רתח לא מכירין לכתחילה לא להזכיר כעס של הקדוש ברוך הוא זה מזה לשון לכתחילה אם זה באמת משהו שהיה בפועל אז אפשר ללמוד מזה נפק מינה אם קרה ושליח ציבור עשה את זה טוב את זה לא נוגע לנו כי אנחנו לא מתכננים להזכיר את את הפסוק הזה זיכרון כגון ויזכור כי ושר המה שופר כגון תקעו שופר בגבעה שמה זה שופר של פורענות לעם ישראל אז זה לא להגיד אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של גויים אומר זה אפשר להגיד מלכות כגון השם מלך רגזו עמים וכגון השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו זיכרון כגון זכור השם לבנה אדום את יום ירושלים האומרים ארו הרו עד היסוד בא שופר זה הדבר שכולם אומרים כגון והשם אלוקים בשופר יתקה והלך בשערות תימן וכתיב השם צבקות יגן עליהם אז זה פסוק של פורענות של אומות העולם ואנחנו אומרים אותו כאחד בפסוקי השופרות של הנביאים אנחנו רגילים להגיד את ה את הפסוק הזה כיוון שכבר הזכרנו שבשולחן ערוך ב נמצא בסימן תקצ א אומר ככה אומרים ער פסוקים של מלכויות ועשרה של זכרונות וע של שופרות בכל ברכה שלושה מהם של תורה שלושה של כתובים שלושה של נביאים ואחד של תורה אומר השולחן ערוך ואם רצה להוסיף על אלו עשרה רשי יכול מי שרוצה להוסיף יכול להוסיף עלי לו עשרה זה הלכה מי שיגיד לכם אסור להוסיף לא כ להוסיף הוא חולק על חולק על השולחן ערוך בסדר חולק על מרן א אפשר זה פה יש אפשר להוסיף הרב סולוביצ'יק היה מוסיף פסוקים אנחנו נדבר על זה בסוף השיעור היה מוסיף פסוקים כל מיני סיבות ונראה לני דעתי שאם אנחנו מדברים עכשיו על מלכויות באחד הפסוקים שכתוב פה בגמרא שאפשר להגיד השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו או השם מלאך רגזו עמים יושב קרבים תנות הארץ זה פסוקים נעים להוסיף אותם להוסיף אותם בברכת מלכויות השליח ציבור לא יוסיף את זה כאן אבל בתפילת הלחש על פי מה שכתוב בשולחן ערוך אפשר להוסיף את זה נראה תכף עוד משהו שאפשר להוסיף שופר כגון והשם אלוקים בשופר יתק כתיב השם צבקות תגן עליהם הדיון שעכשיו נתחיל לדון בו הוא מה הוסיף מה הוסיפה הגמרא שאומרת וכתיב השם צבקות יגן עליהם זה הרי הפסוק הבא אם אתם תסתכלו רגע בעמוד האחרון תראו בפסוקים בזכריה בפרק ט בפסוק יד והשם עליהם ייראה ויצא הברק חיצו והשם אלוקים ושופר יתקע והלך בשערות תימן אשר צבקות יגן עליהם ואכלו וחבשו אבני כל ושתו המור כמו יין ומלאו כמזרח כזויות מזבח אז השן צבקות יגן עליהם זה בכלל מהפסוק הבא מה היה מה בא הגמרא להוסיף שהיא אומרת וכתיב השם צבקות יגן עליהם מה היא בא להוסיף הרי אמרנו זה הזכרנו שופר הזכרנו מה זה הוכתב השם צבקות יגן עליהם מה זה מה מה מה בא ללמדנו אומר אז כאן נאמרו ארבעה תירוצים באחרונים ארבעה הסברים נאמרו לה אוחת וכמובן שיש גם א יש גם תירוץ יש גם תירוץ חמישי אבל אנחנו נתחיל עם ארבעת התירוצים הראשונים התירוץ הראשון אומר התור אבן בעל שאגת אריה בחידושים שלו למסכת ראש השנה הוא כותב הוא כתיב הש קות יגן עליהם קשילי למ נפק מינה מת לה סיפה דקרא זה לא סיפ ה דקרא אלא זה תחילת הפסוק הבא הרשש כבר שם לב לזה ש אני לא חושב שהוא התכוון ה הרשש טוען שהטור אבן התבלבל וחשב שזה תחילת שזה סוף הפסוק הקודם ולא תחילת הפסוק הבא אבל זה אה ב שאגת אריה לא מתבלבל בפסוקים מזכריה אז א הוא קורא לזה ספא דקרא כי זה סוף הפסוק הבא ויש לומר ד פורענות לחוד אפילו של גויים לא מדקר אנן אלא אם כן מוזכר גם כן איזה טובה לישראל נמי בא יקרא כגון השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו יש בזה רעה לאומות העולם והטבה לישראל שיעבדו אמה מארץ ישראל ותשוב לישראל וכן זכור השם לבני דום ירושלים והי קרעה להם והטבה לישראל מה הטבה שינקה מהמהם נקמת עמו וירו וכן השם מלאך רגזו עמים מדבר ים בטובות ישראל דקרא בעתיד דקרא בעתיד מהר כ שימלוך לעתיד כדכתיב הש השם לך כל הארץ ואז יהיה יושב כרובים ישני בית המקדש ויחזיר אהרון ם הקרובים למקומם ו דכתיב בסמוך ליקרא והשם בציון גדול ודרש למדרש אוכר טוב אמר רב חנינא והשם ציון גדול יחזיר שכינתו לציון גדול הוא על מה הוא עניין מג ישראל לעתיד מהר מכל מקום בג נקר דמה ר ישראל אג טובתם בד אפילו אחלא אמרינן טוב זה משהו אחר דמר לאל וכולי עלמה דקרא ת ישראל הו רגע אחד בואו תראו לסוף משום אחי אילו ספ דקר דשם צבקות יגן עליהם פירוש על ישראל דמר נמי מהטבה דישראל לא מדרן כיוון דמר מרעות אומות עולם משום מה חמית לספא דקרא אומר אף על פי שבגמרא אצלנו אף על פי שבגמרא אצלנו כתוב שאפשר להגיד פורענות של גויים אומר זה עדיין צריך שיהיה בזה גם משהו טוב לישראל רק פורענות לגויים זה לא לא מספיק לכאורה דבריו בעצמם סותרים מרשע לשפע בהתחלה הוא אומר את הפסוק הידוע זכור השם לבנה אדום את יום ירושלים הרים הרו ד היסוד בא מה הטובה שיש לישראל הוא אומר שנקם עצם הנקמה ממות העולם זה כבר טובה לישראל אם כך אז מה אכפת אז אז כבר השם אלוקים בשופר התקלח בשערות תימן אז הקדוש ברוך הוא נוקם מהם שערות תימן מה זה תימן אנחנו היום אומרים תימן ח זה חודיידה וזה היום נכון זה היום הטמן ש שצריך לנקם אבל תימן שכתוב פה בפשטות זה על אדום בסדר אדום הם נקראים תימן השם א כתוב אה נו קודם כל א שמה אלוף תימן יש גם את הפסוקים בספר חקוק אלוקה מתימן יבוא בסדר אז כאן מדובר על אדום אז למה סחור השם לבני אדום ירושלים זה בסדר והלך בשערות תימן זה לא בסדר לא לא זכיתי להבין את דברי הטור סותר את דברי עצמו אבל אפילו אם נקבל יש שאלה מה מה מה אה מה המקור לזה הרי זה נגד הגמרא הגמרא אצנו אומרת פורענות של אומות העולם וזהו לא מחלקת לא מחלקת שיש גם קצת טובה לישראל אם הגמרא היייתה רוצה שיהיה גם טובה לישראל הייתה אומרת טובה לישראל אין טובה לישראל לא מוזכרת טובה לישראל אז א אולי היה אפשר להגיד בסגנון אחר מסגנונו של בעל הטור אבן זה לא אני לא אומר שזה מה שהוא אומר ואני לא רוצה עכשיו להמי בדבריו מה שלא התכוון אז אבל אולי למצוא לזה איזה טעם אחר קצת וזה א יש את הירושלמי היפה עיניים מציין שהירושה חולק על הבבלי ירושלמי אומר שאין מזכירים זכרון מלאכות שופר של פורענות וירושלמי לא כתוב לא כתוב שחילוני פורענות של ישראל לפורענות של אומות העולם וככה כתוב דכתיב עוד זיכרון דכתיב אותם זכר זה הפסוק בתהילים בפרק ט כי דורש דמים אותם זכר לא שכח צעקת ענבים אז זה בעצם בשביל פורנות לאומות העולם מלכות דכתיב חי השם אלוקים חזקה ישפוח עליכם שופר דכתיב כי כל שופר שמ שמעת נפשי תרועת מלחמה זה הפסוקים של הפורענות מר היפה עיניים אחד מגאוני ישראל בירושלמי זיכרון כגון אותם זכר ומוכח מזה סביר ירושלמי גם זכרון פורענות גויים לא מת קרינן והוא נגד הבבלי אחה ואז הייתי אומר אולי שזה לא לגמרי נגד הבבלי למה הייתי אומר לא נגד הבבלי למה אנחנו מוסיפים ואומרים השם צבקות יגן עליהם כדי לצאת ידי חובת הירושלמי ש ירושלמי אומר שגם פורענות של גויים לא טוב להגיד ואז באמת לא טוב להגיד השם מלך השם ילך עולם ועד עבדו גוים מארצו אפילו שמאוד רוצים להגיד את זה כי בפסוק של שופרות שאנחנו כן אומרים פורנות שלומות העולם אנחנו עוסקים בטובה מפורשת לא רק טובה עלזה שהגויים מקבלים מכה אתה צריך גם להזכיר את הטוב שיש ישראל ולכן צריך להגיד השם צבקות ייגן עליהם כהמשך של הפסוק סק הקודם כי אנחנו לא רוצים להזדקק עתר של הבבלי גם הבבלי בעצמו לא רוצה להזדקק להתר של עצמו אלא תגיד גם את ההמשך תגיד שהש להגיד משהו טוב למה להגיד משהו רע של הגויים תגיד משהו טוב לעם ישראל בסדר ככ ככ אולי היה אפשר להגיד לולי שאני בקטנות מול גדולתו של הרב יפה עיניים אני אומר שהרב יפה עיניים שגע בזה שגגה גדולה אני בדרך כלל לא אומר ככה גם על אחרונים אני אומר גם על אחרונים א אבל פה זה טעות טעות גמורה אבל זה לא שאני גדול ממנו חלילה וחס קטן מאוד רק מה יש היום יש לנו מחשב ושאתה אומר אותם זכר ישר עולה לך בזיכרון מה שאומרים בתפילה כדורש אותם זכר אבל יש עוד מקום אחד בתנך שכתוב אותם זכר ולכן א לא נכון להגיד מוכח מזה למה איפה המקום הנוסף שכתוב אותם זכר אז זה פסוק יש פסוק בספר ירמיהו כתוב כך עלו בפרק מד עלו את הקטר אשר תרתם בערי יהודה ובחוצות ירושלים אתם ואבות מלככם ושרכים ועם הארץ אותם זכר השם ותעלה על ליבו אז אותם גם הגיוני תשימו לב שלושת הפסוקים של הפורענות שירושלים מביא אלו שני הפסוקים האחרים אלו פסוקים מן ה מן הנביאים וגם הפסוק הזה שאותם זכר מסתבר שיהיה מן הנביאים שני הפסוקים הנוספים זה פורענות של ישראל מסתבר שגם הפסוק ה הזה אמור להיות פורענות של ישראל ולכן להגיד מוכח מזה זה לא נכון ופו ש פלוקה לא משין למה לומר ש ש הירושלמי חולק על בריתה מפורשת בבבלי שכתובה ברווח ואפשר להגיד כתוב אותם זכר לא אותם זכר זה אותם זכר מירמיהו מד זה לא ה אותם זכר מ מספר תהילים אני אגיד לכם יותר מזה עכשיו אני הולך בזכות ה הרב יפה עיניים שיסב סומת ליבנו הייתי אומר שכמו שצריך להגיד השם מתאים להגיד היום השם מלך עולם ועד עבדו גויים מארצו אני במלכו אני חושב בזכרונות צריך להוסיף את הפסוק הזה של זה ואני אקרא לכם טיפה לפני ואחרי אנחנו מכירים רק פסוק אחד זמרו להשם יושב ציון הגידו ועמים עלילותיו כי דורש דמים אותם זכר לא שכח צעקת ענבים חונני השם ראה עוניים משונאי מרוממים משערי מוות למען הספרה כל תהילתך בשערי ד ציון הגילה בישועתך תגידו אין יש משהו יותר מתאים מהפסוקים האלה להגיד אותם היום דורש דמים אותם זכר לא שכח צע קטנ והקדוש ברוך הוא נותן לעם ישראל נצחונות כל כך גדולים והצלחות כל כך גדולות כי הוא זכר את את הדמים של של של אלה ש שנרצחו וא עקות של אלה ש ש נטבחו זה הפסוקים להגיד השנה הזאת זכרונות זה לא זיכרון של פורענות זה זיכרון של פורנות של אומות העולם והטבה לישראל לכאורה כ אני אומר זה לכן התירוץ הזה שרצינו להגיד על פי היפה עיניים שלכן כתוב וכתיב נפל לא רק שנפל אלא למדנו שלכאורה יש איזה פסוק חדש שאפשר להגיד אותו בזכרונות השנה אפשר גם להוסיף בפסוקי שופרות אנחנו אומרים גם פסוק לפני פסוק אחרי ובכמה וכמה דברים לא מביאים רק את הפסוק הזה של עצמו אלא גם כדי להבין את ההקשר טוב אז סוף אבל בגמ כתוב וכתיב השם זקות ג למה כתוב וכתיב ושם צ יגן עליהם אז בואו נלך לתירוץ השני אומר הרשש איין טור אבן מדבריו נראה שסובר שזה הו ספה דקרא דלאל באמת הוא תחילת פסוק שלאחריו וקצת קשה מה שאינו אומרים אותו בסדר שופרות ופס ו פסקינן באמצע פסוק ולעניין קושיית הטור אבן למה היה צריך לכתוב יש לומר משום דאין מפורש בקרא ד התקע היא לרעה מי אמר שזה לרעה אולי השם אלוקים בשופר יתקה זה דבר טוב לכן מביא הקרא שאחריו דשן צבקות יגן עליהם ב נצרכו להגנה מכלל דהוא לרעה אז א טוב אני פה אני לא לא אומר נגד אני רק אומר ש א זה נזקק למי שלא מכיר את ספר זכריה אבל חזל הניחו שאנשים יודעים בסדר מגיל חמש בן אדם אמור ללמוד תנך חמש למקרא עד גיל 10 גג 13 הוא צריך כבר לדעת 24 ספרים מה זה כל אחד יודע מה כתוב בספר זכריה זה שאנחנו היום חיים בדור של של המרצות כזאת אז זה לא לגמרא זה הה פשוט שיודעים צריך להגיד אכתי זה כולם ידעים מה שכתוב שמה בפסוקים ועל מה הפסוק מדבר אז זה קצת דוחק הדברים של הרש שאולי בעיניים הסבר נוסף הרב ארוך לנר בגמרא ו ארוך לנר זה על דרך הרשש הכתיב התור דקד ענין מה מביא פסוק זה לניו דתי יש לומר משום ד בשאר פסוקים שמביא מפורש דיר בפורענות אומות העולם אבל באך פסוק ושם אלוקים בשופר תקה לא כתיב מפורש דיר באומות העולם ולכן מת מה שכתוב אחריו והשם צבקות יגן עליהם דנו על ישראל מקל פסוק לפניו פורנות באומות העולם מה יראה טוב תשמעו מי שקורא את הפסוק שלפני ומי שאומר מבין מה זה השם והלך בשערות תימן אז זה כן מוזכר פ זה פורנות של אומות העולם שערות תימן זה פורענות של אומות העולם הפורענות של מי ש של יושבי תימן אם אתם שומעים שהיה תקיפה בתימן אז אננו חושבים זה יהודים כל יהודי כל היהודים שגרו בתימן וכאן יש שיבוש אנשים זה דרך אגב שיבוש נורא ואיום שנכנס לנו ש קוראים ליהודים כאילו בשם של הגלות שמהם ממנה הם באו נגיד ספרדים מה זה ספרדים הם ספרדים זה הגויים שגרים בספרד הם ספרדים יהודים שהיו בגלות בספרד או במרוקו במה שלא יהיה הם לא ספרדים הם שווי גלות צפון אפריקה שווה גלות ספרד אותו דבר אשכנזים אשכנז זה גרמניה אשכנזים זהזה שם נחמד אבל אם היו קוראים ליהודי גרמני זה היה מישהו יכול לשמוע דבר כזה למה הספרדים הם יותר טובים מהגרמנים כ יוצא בזה תימנים זה לא תימנים זה שווה גולת תימן ואעל זה הדרך כל כל הכינויים האלה שצריך לעקור אותם מהשורש מהמחשבות שלנו בכלל טוב א זה זה אם יש שערות תימן בתימן נפגעים החוטים לא נפגעים יהודים אז מה ל בשערות תימן אז זה לכן לא לא לא ירדתי לסוף דעתו של הרב ארוך לנר והתירוץ הרביעי זה תירוצו של הרב מרומי שדה מרומי שדה זה הנציב הנציב יש לו חידושים על השס מרומי שדה למה קוראים לזה מרומי שדה כי השם שלו היה נפתלי ובשירת דבורה ונפתלי על מרום משדה אומר הנציב וכתיב השם צכ תגן עליהם הביאה הגמרא מקרא זה כדי ללמדנו לומר פסוק זה כדי לסיים המקראות בדבר טוב וכן אנו נוהגים ומסיימים בתפילה כן תגן על עמך סלע זה לא כתוב אנחנו רגילים להגיד כן תגן על עמך ישראל בשלומך גם יהודים שווה גולת אירופה וגם יהודים שווה גול גולת צפון אפריקה ו שהגיעו מהמזרח כולם אומרים תקן ח ישראל בשלומך אז א טוב לא יודע למה הוא כתב סלה פה אבל כתב את זה בדרך קיצור אז לכאורה הנה פתרון יפה רוצים לגמור בדבר טוב הענין רק שלא גמרים שם בסדר אנחנו ממשיכים הלאה תקה בשופר גדול חרותנו וסקב גלותנו וכולי וזה וזה שומע כל ברכת שופרות מסתיימת ושומע כל תרועת עמו ישראל ברחמים יש משהו לא יש גם את הפסוק וביום שמחתכם ובמועדיכם אז אפשר להגיד בדוחק ש הפסוקים מחולקים בברכות מלכויות זכות ושופרות זה הולך כך יש הבדל בין הברכות בברכת בברכת מלכויות אז תשעת פסוקים מופיעים סמוכים זה לזה בתורתך כתוב לאמור דר קוך כוב י נביאים כתוב לאמור ואת הפסו ואז מתחילים מלוך על כל העולם כולו בכבודך תתה ובסוף בתורתך כתוב לאמור שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ברוך תה השם מלך על כל הארץ מקדש ישראל ביום הזיכרון אבל בפסוקי זכרונות ושופרות אז סליחה רגע לא טעות הפוך הפוך ב מלכויות שמע ישראל כתוב כתוב כתוב ביחד עם הכל אבל בזכרונות ו ושופרות הפסוק בזכרונות הפסוק החרון וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מצריים וכולי ברוך אתה השם זוכר הברית ושופרות כתוב בתורתך כתוב למור וביום שמחתכם ומועדיכם חכם וזה ברוך אתה השם שמע כל תרות ברכה אבל את הקטע של הפסוקים רוצים לסיים את דבר טוב הקטע של הפסוקים אולי זה מה שהתכוון ה הנציב אבל למה לנסות לך למצוא בתוך הזה שהפסוקים תחכה עד סוף הברכה מה אנחנו לאזה ברכה אחת הרי לכל ברכה יש פתיחה אתה נגל את וכולי או ברכת מלכויות זה על כן קווה לך כן ברכת זכרונות אתה זוכר א מעשה עולם מפוקד כל יצורי כדם ו לכל אחד יש חתימה זה ברכה אחת ובאמצע יש את הפסוקים אז למה צריך באמצע כבר לסיים אד אחי הרעיון הזה ש לסיים בדבר טוב אז זה קשה על הנציב קשה הבאתי פה רק את המקורות של זה שצריך לסיים בדבר טוב להתחיל דבר טוב דבר דרך אגב כתוב בוא נראה ירושלמי אומר אין מפסקים בקללות אמר רבחי בר גם דת קוץ בתוך אחתו אל תעשה קוצים קוצים אמר רבי לוי אמר הקדוש ברוך הוא אינו בדין שיהיו בני מתכללים ואני ברך אמר רבס רבי בון לא מטעם הזה אלא זה שהוא עומד לקרות בתורה צריך שיהיה פותח בדבר טוב וחותם בדבר טוב זה נשמע ככה איזה משהו ככה בשביל א בית כנסת של בעלי בתים פשוטים שרוצים משהו טוב לגמור עם משהו טוב חוששים שייקרה להם משהו רע אם יגידו משהו רע כמו אלה שכמו הסיפורים הידועים על אלה שהיו עולים לתוכחה וכולי ואז זה הדרך אבל אה מובא ברמבם הרמבם פוסק את זה הרמבם פוסק את זה שצריך להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב ויש תשובה חביבה מאוד של הבן איש חי בשוט שהוא קא הוא קראה לו תורה לשמה אומנם שם בשוט הוא לא חתם בשם שלו אלא הוא חתם בשם עת ק קרא לעצמו יחזקאל כחלי קח לי אבל זה זהבן איש חי אנחנו יודעים את זה אז הוא אומר ככה שאלה אחד מצינו ר מן התורה נבים כתובים שצריך אדם להתחיל בחי טוב לסיים בחי טוב מקום שנמצא שהקדימה טובה על ההפך ממנה אין רעה מזה וכולי טוב תשובה בקהלת מנה יד עתים לטובה ויד עיתים להפך והתחיל בעת הטובה עת ללדת ועת וכולי וכאשר בא לסיים האתים חזר ויפה חס שיה הולך בו את מלחמה ואת שלום אז רואים שכל דבר צריך להתחיל בדבר טוב ולסיים בדבר טוב לכן זה אומר יש ראיה מהמקרא מהמקרא הרי הריה ברורה כאשר ביקשתם סוף דבר יש מקור לזה וככה גם נפסק ברמ בשולחן ערוך אפשר לתת שיעור שלם על מקרים שבהם אנחנו לא עוצרים בדבר טוב החלוקה של ההרבה פעמים העלויות יש לפעמים עלוות בעצם היו מנסים לחלק אותם שווה ושווה כל אחד מהעולים רוצה שייקראו לו חתיכה רוייה להתכבד קוראים לו לפעמים יש עליה אתה יד ישלו שלושה פסוקים לפעמים השלישי גם עולה הרב של הבית כנסת לא יודע זה קוראים לו שלושה פסוקים סיימנו למה תן לי גם כן משהו מה מהפרשה התשובה החלוקה היייתה יש שאיפה שהיא תהיה שוויונית אבל רצו יותר הקפידו לסיים בדבר טוב וכיוון שיש לפעמים פרשיות שאין הרבה דברים טובים לסיים בהם אז אך שכבר מצו דבר אחד טוב אם יש שלושה פסוקים יאללה סיימנו כדי שיהיה לנו מספיק אנשים להתחיל לסיים בדבר טוב זה אב יש אפשר לתת שיעור שלם יש משהו כמו 10 מקומות שלא מסיימים את דבר טוב בכל מקום אפשר לדרוש עליו לעשות שיעורים אולי זה מתאים להזדמנות אחרת בכל מקרה אמרנו את התירוץ של הנציב ועדיין יש בתירוץ הזה קצת קושי בסדר יש בו קצת קושי וו טוב מה התירוץ ה מה התירוץ הרביעי מה התירוץ הרביעי ש שזה התירוץ הרביעי החמישי סליחה יש נוסחאות שזה פשוט לא כתוב בסדר לא כתוב הדבר הזה הוא כתיב השם צבקות תגן עליהם לא כתוב בגמרא זה התרוץ הכי פשוט נכון אם זה לא כתוב אז אין שאלה למה זה כתוב כי זה פשוט לא כתוב אבל יש שאלה אחרת אם זה לא כתוב אז מה פתאום מישהו יום אחד החליט לכתוב את זה סתם קם יום אחד מישהו קם בבוקר החליט לכתוב זה דבר אין בו שום הגיון בדרך כלל שיבוש גרסה צריך שיש לו סיבה זה לא שיום אחד מישהו בא ועשה מה שבא לו אנשים קידשו את ה את את את הזה יש כאן משהו שקרה צריך להסביר בסדר אז זאת תהיה השאלה לתירוץ החמישי בסדר יש גם תירוץ שישי בסדר אבל אבל את התירוץ שישי אני שומר להמשך אבל לפני שאנחנו מיישבים את הישוב החמישי ואת הישוב השישי נקשה קושייה נוספת ו הקושיה הזאת היא קושיה שמקשים אותה הרבה אחרונים על פי גמרא במסכת מגילה מופיע גם במסכת תענית בשני מקומות בשס הגמרא מדברת על ה קריאה בתורה של של המעמדות שהיו קוראים במעמדות היו קוראים היו קוראים את הימים של א של בריאת העולם ו צריך על פי ההלכה לקרוא לכל אחד מהעולים שלושה פסוקים זה המינימום לא פוחתים משלושה פסוקים אז היה באחד הימים ביום השני ביום השני היייתה בעיה כן איך לחלק לאמ היו קוראים יומיים תמיד בסדר היו קוראים יומיים תמיד ביום הראשון היה כבר את הבע אך לחלק את הפסוקים ושמה יש מחלוקת בין רב ושמואל איך עושים את זה אני לא ניכנס בדיוק למה איך החלוקה ואיך הזה על כל פנים ישנה מחלוקת זה הולך ככה הקורא בתורה ל פסוקים ואת מרלה רב אמר דולג דולג זה מה שאנחנו עושים בקריאת ראש חודש שאנחנו קוראים חוזרים וקוראים פסוק שקראנו קודם חוזרים וקוראים אותו עוד פעם דרך אגב לדעת הגרה שלא עושים את זה הוא מחלק אחרת את הפסוקים של ראש חודש שלא צריך לדוג בסדר אבל אבל יש כאלה דולג ושמואל אמר פוסק מה זה פוסק במקום לקרוא פסוק פעמיים אנחנו חותכים פסוק באמצע גם לדלוק זה בעיה וגם לפסוק זה בעיה לדלוק זה בעיה כי אנשים יחשבו שיש פסוק שכתוב פעמיים בתורה לפסוק זה בעיה אנשים יחשבו שיש פסוק אחד הוא בעצם יכול ל שני פסוקים רב אמר דולג מה הטעמה לא אמר פוסק כסבר כל פסוקה דלה פסקי משה אנן לה פסקין אנחנו לא יכולים לפסוק פסוק שלא פסק אותו משה רבנו ושמואל אמר פסקי שמואל לכאורה בשלב הרזה בגמרא חולק כן לא אכפת לנו משה זה שואלת הגמרא ואמר רבי חנניה קרה צער גדול היה לי אצל רבי חנינא הגדול לכן פה קראו לו רבי חנינה קרא מה זה רבי חנינא קרא רבי חני חנניה הבעל הקורא מה שאנחנו קוראים בעל קורא קראו לו קרה בסדר והוא היה צר אצל רבי חנינה הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן אל למד עשויים כשה הבעל קורא בזה היה גם המלמד היום המורה בבית ספר בתלמוד תורה לפעמים בעצמו לא יודע פסוקים אלהם כן זה תלמוד תורה שלומדים פסוקים בסדר אבל מלמד בתלמוד תורה נורמלי שלומדים פסוקים לומדים חומש ונבי אז הוא אין לך בעל קורה יותר טוב מזה הוא חוזר על זה עשרות פעמים ע הילדים אז הוא יכול להיות גם בעל קורה זה אותו היה הולך ביחד אז רבי חינה הגדול אומר תשמע להפסיק פסוק רק עם הילדים שקשה להם לתפוס את הכל אבל זה נתן לו אומרת הגמרא אתם טעמה מ משום ד לא אפשר התינוקות אין מה אחרת לא יקלטו החנה מי לא אפשר ושמואל אמר פוסק מתמ אמר דולג נכנסים ויוצאים טוב לא ניכנס לזה סוף דבר גם רע וגם שמואל לפי ה מסכנת הגמרא יש כלל כל פסוק דלא פסקי משה ענן לא פסקין עלה אז הנה יש לנו כאן פסוק השם צבקות יגן עליהם את החצי הזה כולכם יודעים אבל את ההמשך מי יודע את ההמשך צריך לפתוח בעמוד ארבע לחפש ולראות ואכלו וחבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כ מזרק זוויות מזבח אז אנחנו חותכים פסוק באמצע השם צבקות יגן עליהם אומרים השם צבקות יגן עליהם ועוצרים איך אתה פוסק פסוק באמצע אז התירוץ הראשון שעולה בראש של כל מי שיש לו אפילו אחוז אחד של רגישות מילולית ללשונות של ה ללשונות של הגמרא כתוב כל פסוק דלה פסקי משה לא כתוב כל פסוק דלא לא פסקינן אלא כל פסוק לא פסקי משה אז אולי זו הלכה מיוחדת דווקא בפסוקי התורה ולא בפסוקי הנח אז את הרעיון הזה העלו כמה העלו כמה אחרונים זה לא עלה רק לכם ולי בראש אלא זה העלו את זה כבר כמה אחרונים דעקה ש יש הוכחה מראשונים לא ככה אבל מי שכת במור קציה מי ש מהאחרונים מהחשובים ספר מורו קציה אתם יודעים חיבר אותו רבי יעקב אמדין על התור כאילו חושבים שזה השולחן ערוך אבל זה על התור בסימן נא מי שרוצה יראה שם באריכות הוא העלה את האפשרות הזאת ומי שכתב את זה גם אחד בתשובה כתוב בברכת שופרות הוא בלא שהוא התייחס לשופרות לכן הבאתי את זה ברכת שופרות בתפילת 18 של מוסף רשן אומרים הפסוק מזכריה ט והשם אליהם יראה וכולי השם צבקות ייגן עליהם וקשה עלו זה חצי פסוק ולמה חולקים הפסוק למה הוא צריך להתחיל הפסוק הזה מתחיל ש נגן עליהם הלו עניין ש שופר הוזכר בקרא הקודם ונראה דרק על פסוקי תורה כפ דינן ד בכל מקום שהזכיר כן בדיוק אמר כל פסוק דלא פסקי משה לא פסקינן אמר בדיוק בדיוק הכוונה בדקדוק דלא פסקי משה ולא אמר כל פסוקה ננו פסקינן ולא מצאתי זה מבואר בכל מקום הוא לא מצא לא ראה שמישהו אומר את זה אבל הרמבם זל פסק בזה כרב דלא כל פסוק לא פסקינן טוב אומר הרמבם לא לא כתב את זה בהלכות לימוד תלמוד תורה שאסור לפסוק פסוק אבל הוא פסק כמו רב אז בדע שהוא הסכים לגמרא הזאת טוב אז זה הרעיון שלו אבל יש גמרא במסכת סוכה הגמרא עצמה מסכת סוכה היא אפילו הייתה יכולה להיות ראיה ליסוד הזה אבל התוספות במסכת סוכה הופכים את הקערה על פיה והופכים ואז מהתוספות מבים ראיה הפוכה אומרת הגמרא מסכת סוכה אמר רב חנן ברבה מצווה לענות ראשי פרקים הוא אומר ענה השם הושי ענה והם אומרים אנה השם הושיענה מכאן שאם קטן מקרה אותו נהח מה שהוא אומר הוא אומר אנ השם הצלי חנה אומרים אנ השם הצלי חנה מכאן שאם בא לכפול כופל הוא אומר ברוך הבא הם אומרים בשם השם מכאן לשומע כעונה אז ככה היו עונים על ההלל גם אנחנו היום אומרים אנה השם הושיענה אנש משה הנא אנ צליח הנא א צליח הנא אפילו שנש משה צליח הנא זה פסוק אחד אנחנו מחלקים אותו לשניים ברוך הבא בשם השם שואלים תוספות ואף על גב דמרן אן במגילה אין מפסיקין בפסוק אלא תינוקות של בית רבן אז איך כאן פוסקים את בורך הבא בשם השם איך פוסקים לכאורה מה אתה רוצה כל פסוק דלא פסקי משה למה פה זה אומר תוספות לא אח השנה שאמרו שני בני אדם כ פסחים אז הגמ פסחים שמ דנה מי אמר מה וזה מלכתחילה נאמר נכון שבפסוקים זה הוכנס בפסוק אחד אבל זה נאמר מלכתחילה בצורה כזאת בסדר על ידי שני בני אדם ולכן אפשר לחלק מה שנאמר מלכתחילה על כל פנים מהתוספות רואים שהכלל של כל פסוק דל פסקים תוספות הבינו שזה נאמר בין בתורה בין בנים בין בכתובים אבל המאירי הוא הולך דרך חדשה אומר המאירי תראו אומר אמירי כך ולעניין ביאור זה בשורה השלישית מי היה שואלים ה איך חולקים פסוק אנא השם הושי ענה לשניים ולו לא התירו דבר זה למ תינוקות אז איך מחלקים את זה ומתרצים בה שלא נאמר כן כל פסוק דלה פס כ אלא בתורה ובנביאים אבל בכתובים אין כפד בדבר ויש מפרשים שפסוק זה מה שהותר לחלקו ו מפני שלפי הדרש חלוק הו מעיקרו כמו שדרשו בפרק רבי פסחים אש מושי נמרו א אכב של דוד אנש מצליח נאמרות דוד בעצמו קצת קשה זה היה התירות של תוספות האמת שהתירו של תוספות קצת קשה כי זה ש הדרשה בפסחים אומרת כך זה דרך דרש הרבה פעמים פירשו פסוקים של תהילים זה אמר כך וזה אמר כך והמדרש תולה את פסוקי תהילים בפיהם של הרבה אנשים ואירועים שהיו זה לא בהכרח הפשט היחיד יש כמה דעות במדרש וכמה זה אבל תוספות לוקח דרכו של תוספות גם שתדעו הרבה פעמים לומד הלכות ומדרשים זה זה דרכו של תוספות שהרבה פעמים מביא מדרש ו מדקדק ממנו הלכה אבל א התירוץ של המאירי הוא תירוץ שלכאורה קשה מאוד ממה נפשך אם היית אומר משה משה אם אתה אומר א גם תורה גם נביאים גם כתובים גם מבין אבל תורה ונביאים מה מה חטאו חלילה מה מה מה נגרע חלקם של הכתובים ששמה אפשר לחלק וזה ב שיש לך קושיה מג בסוכה יש לך קושיה בסדר קושיה זה שיש קושיה זה לא סיבה זה לא סיבה ל זה לא סיבה להמציא חילוק שאי אין לו שום הגיון ההיגיון להגיד שזה רק בתורה יש בזה הגיון מה הסברה הסברה היא כזאת הרבה הלכות נלמדות מפסוקי התורה הרי את כל המצוות ואת כל ההלכות לומדים פסוקי התורה אם מישהו יחלק פסוק לא נכון יכול חלילה להגיע לידי טעות בהלכה לכן הקפידו כל פסוק דלא פסקי משה זה לפי התירוץ של המורו קציעה ושל הזכרון יהודה ועוד אחרונים שרצו להגיד אפשר להבין הנביאים וכתובים אנחנו לא לומדים מזה הלכות כי יש פסוק אלה המצוות שאין נביא רשי לחדש אז לכן לא הקפידו אפשרות שנייה להגיד לו יש גם פירוש שהוא לא להלכה צריך להקפיד עליו לדעת הרי בש מה ניתנו לנו נבים כתובים שנבין אותם אז אם יש חלוקת פסוקים אם מישהו יחלק לא טוב הוא יכול להבין את הפסוק לא נכון אז צריך להקפיד על הכל זה גם אני יכול להבין אבל מה מה הרעיון בדברי ה מירי ה מירי הזה קשה קשה מאוד מאוד נרצה בעזרת השם ליישב את דברי המאירי ונביא כאן איזה הערה מעניינת הערה מעניינת ב בלשון של א של א הברכות של מלכות זיכון ושופרות אז יש גמרא מסכת מנחות הגמרא מנחות אומרת כך אמר רבי יושע ברבא אמר רב גידל אמר רב זה גמרא שמופיעה גם בבב בטרה וגם במנחות שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם בבית הכנסת זה מה זה יחיד קורא יש אני חושב משהו כמו 10 שיטות בראשונים להסביר את הזה כשלמד בבטר נתנו עזה שיעור כללי אבל כמן דלה כרבי שמעון דת ויה מ ש משה ד השם אפשר משה חי וכתב היה מוד שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואלך כתב יהושע בן נן דברי רבי יהודה ואמר לה רבי נחמיה אמר לו רבי שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו וכולי וגומר אלא עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב ואומר או הגרסה במסכת בב בטרה אומר וכותב מכאן ואלך הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמה כמו שנאמר לאלי ר להם ברוך מפי יקרא כל הדברים האלה ואני כותב על הספר ווידאו מה זה משנה כותב ואומר אומר וכותב כותב בדמה אז יש כאלה מסבירים כותב בדמה בוכה בסדר נו אז הוא בוכה אז לא הבכי פה זה הנקודה ש אז יש כאן חידוש ש מחדש אותו א רב חיים זה משהו שהגריז מוסר בשם בשם אבא שלו בשם רב חיים אבל צריך להקדים עוד הלכה יש וזה מחלוקת ראשונים גם ה זה בגמרא בטרה האם מותר להניח כתובים על גבי נביאים או ש נביאים וכתובים על גבי תורה אסור להניח אבל כתובים על גבי נביאים מותר להניח אז יש בזה מחלוקת ראשונים וזה תלוי בדיוקי בגמרא שם בבבא בתרא אבל רק להקדים את ההלכה הזאת אומר הגריז כאן בחידושים שלו על מנחות הוא כותב כך א שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם עד כאן הקדוש ברוך הוא אומר משה כותב זה פרש רשי כדי שלא יטעה בכתב למה משה היה אומר וכותב כדי לא לא לטעות דרך אגב ההלכה הזאת עד היום עד היום למי שיהיה יום אחד סופר סתם יכתוב משהו לכתוב ספר תורה לא יודע צריך קודם כל להגיד ואחרי זה כותבים כמו משה רבנו אה וגם צריך לומר דאינו מעכב ם לא כן אך היה קשר בשמונה פסוקים שלא אמר קודם זה לכתחילה ולא לעיכוב והנה אפשר לפרש החילוק ובכל התורה כולה א בוא נראה רגע את ממה שהו בשם הגרח הוא מסביר ואחרי זה נראה והנה מרן הגרח יש לכם אמר החילוק בין נביאים לכתובים דלכאורה קדושתם שווה ד מניחים זה על זה כי הוא נקט כשיטת הראשונים שאפשר להניח כתובים הנביאים אם כן במי חלוקים במקרה זה נביאים וזה כתובים הרי חלק מהכתובים נכתבו על ידי נביאים למשל ספר איוב לפי דעה אחת כתב אותו משה רבנו דוד המלך היה נביא לפי הברייתא במסכת מגילה שלמה גם לפי חלק משתות הראשונים היה נביא אז א אז למה הספר שהוא כתב בכתובים דניאל אה רות רות כתוב ששמואל כתב את מגילת רות שמואל ודאי הה נביא טוב אזה עזור זה ריה עכשיו לא צריך יותר אחרי ש נכון ה צודק אז הוא אומר כך ואמר זה כאן הבור של רב חיים נביאים היינו נאמר לנביא הנבואה שאמרה בעל פה ואחר כך היה הנביא כותב נבואתו שנאמרה לו בעל פה וכתובים נאמר הנביא שיכתוב אותה ואחר כך יקרא מתוך הכתב נבואה זו וזהו שמצינו דשני נבואות נאמרו לו לירמיהו אמר אחד בעל פה ועל המגילה נאמרה לו הנבואה שיכתוב אותה על הספר ובדיו ויקרא אותה מתוך הכתב וזה דרך אגב היה מה מגילת זה היה מגילת אכה חזל דורשים ש היה מגילת אכה למה מגילת אכה כולם מחפשים רמזים אומר אנוכי כותב על הספר ובדיון נו מה בתמ איך כותבים תשובה הוא רק היה כותב הוא לא אמר קודם כתבו ורק אחרי זה היו קוראים ומשום אךי נקראו כתובים שכך דינם לאומרם מתוך הכתב והנה כאן זהה וגם כן החילוק בן שמונה פסוקים לכל התורה כולה שכל התורה כולה ניתנה למשה תחילה ואחר כך נכתבה מה שאין כן אלו השמונה פסוקים נאמרו לו להכתב עם פי הקדוש ברוך הוא ורק אחרי זה היה צריך לקרוא אותם זאת אומרת אה עכשיו אני אולי א נגיד את זה חזק יותר השם עצמו מלמד נביא כבר פירשו הקדמונים שזה מלשון בורא ניב שפתיים מלשון דיבור וכתובים זה כתובים זה עצם השם נביאים וכתובים כבר מלמד שצודק רב חיים בעצם התורה והנביאים הם קודם כל נאמרו להאמר ואחרי זה כיוון שהאמירה הזאתי כל כך שובה היא צריכה להיכתב וחק לדורות ואילו הכתובים הם נכתבו ואחרי שכתבו אותם אפשר לקרוא אותם בסדר לא הם הקדושה הייתה התחילה בכתיבה ואחרי זה כי הדברים לא דווקא בגלל שזה קצת פחות מאשר נביאים אז זה לא הצטווה הנביא להגיד את זה לאנשים ולקרוא לזעוק את זה וזה תכתוב תכתוב ואנשים יקראו הנבואה היה צריך הנביא לדאוג שכולם ישמעו את זה ואחרי זה גם כותבים שזה ישאר לדורות הכתובים אם מישהו לאלא לא שמע בסדר ישמע בעתיד יקרא בהמשך זה ההבדל בין נביאים לבין לבין כתובים עכשיו כיוון ד דתן לי אחי אני רוצה רק להביא ראייה לדבר לכור יסוד יפה ש רב חיים חידוש זה ראייה זה לא לא מביאים את זה זה משהו חדש יש ברמבם בספר אהבה בסוף א ספר אהבה יש נוסח התפילות והברכות ושם יש את הנוסח גם של של הברכות של מלכויות זכות ושופרות אנחנו רגילים לומר כך א ככתוב בתורתך ככה יצאנו מתחילים ככתוב בתורתך אחרי זה ועל ידי ובדברי קודשך כתוב למור ומרים ועל יידי עבדיך נביאים כתוב למור ככה אנחנו רגילים להגיד כן בהקדמה לפסוקי נביאים אצל הרמבם לא ככה אצל הרמבם כתוב ותורתך כתוב בסדר דרך אגב אצל הרמבם לא כתוב אנחנו אומרים ונאמר ונאמר ונאמר אצל הרמבם אומ וכתוב וכתוב וכתוב זה לא רק אצל הרמבם זה גם בסידור רב אמרם וגם בסידור רב סעדיה גאון ב הגאונים ככה היו אומרים וכתוב וכתוב אנחנו אומרים ונאמר ונאמר זה עוד הערה רגע שנייה נסיים אצל הרמבם ככה ובתורת כתוב ואחרי זה כתוב ובדברי קודשך כתוב ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר לא וידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור אל הר אומר ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר אז מכאן יש חיזוק לחידוש זה נכון שבתורה הוא כותב בתתך כתוב כן אבל בסדר אפשר ליישב את זה אבל לשון הזאת ועל ידי עבדיך הנביאים נאמר ואם היה לפי דברינו הנוסח היה צריך להיות שבתורה כתוב ונאמר ונאמר כמו שאנחנו רגים להגיד בכתובים וכתוב וכתוב ובנביאים עוד פעם נגיד ונאמר ונאמר רגע עכשיו נגיע פה ליסוד היסוד הוא כזה כשאנחנו לומדים תורה אנחנו צריכים ללמוד תורה כצורה שלמדו אותה אבותינו כצורה שניתנה איך שהתורה ניתנה ככ אנחנו לומדים אותה ומשה רבנו כשקיבל את התורה הוא נצטווה לעשות כך להגיד ולכתוב ואנחנו גם לדורות שכותבים ספר תורה עושים כמו משה רבנו אומרים זה וודאי מתאים לשיטה שאומרת שתורה חתומה ניתנה שתורה חתומה ניתנה שמשה רבנו לא כתב את התורה בכל 40 שנה רק בסוף 40 שנה משה כתב את כל התורה אז בהתחלה זה רק היה ודבר השם אל משה למו ובסוף הוא כתב כך עכשיו כש הדברים נאמרים כשהדברים נאמרים אז ודאי שיש פיסוק נכון בן אדם מדבר ע מנגינה אומר א א הגעתי הביתה שלום הגעתי הביתה ועכשיו ה רוצה את זה עושה הפסקות נכון מפסק בדיבור שלו זה בדיבור אתה חייב לפסק כי אחרת אתה לא יכול לקרוא לדבר ברציפות שאנשים לא יבינו מה קשר כל הפסוק הוא מצוי אך ורק בדיבור הוא לא מצוי בכתיבה היום משתמשים גם בסימני פסיק בכתיבה אבל בתורה בנביאים בכתובים בתנך במה שכתוב אין סימן מתי מתחיל פסוק מתי מתחיל פסוק לכן כל דבר צריך לעשות אותו כמו שהוא ניתן אתה לומד תורה אתה צריך להגיד את הפסוק כמו שמשה כשמשה לימד אותנו הוא לימד אותנו נו פסוק פסוק אתה לא יכול להפסיק באמצע וכך גם בנביאים בכתובים זה לא ניתן בצורה של קריאה זה ניתן בצורה של כתוב בכתיבה עצמה על פי ההלכה לא צריך ל לעשות שום סימן איפה מתחיל פסוק ונגמר פסוק ממילא כשאתה קורא את זה מתוך הכתב אתה יכול לפסק את זה גם אחרת אתה יכול לפסק גם לא לעקם את הפסוקים אבל אין כפה להגיד את זה כצורה שזה ניתן כי הצורה שזה ניתן זה בכתב ככ אני חושב יושה יושבו דברי המאירי על נכון ואז יוצא שדברי המאירי הם גם ראייה נפלאה לחידוש הזה של של הגרח אז גם הסברנו את הרעיון בחידוש של הגרח לא רק זה ככה אלא יש בזה רעיון שככה הדברים ניתנו ויש אתזה גם נפק מינה ועכשיו דברי המאירי עומדים עומדים על מכונם טוב אז העמדנו דברי על מכוונה אבל נשארנו עם בעיה אם כך שהנביאים נאמרו בצורה של פסוקים ונביאים אי אפשר והמאירי צודק לא שהוא צריך חלילה את האישור שלנו כן גם לא את האישור של רג רך המאירי לא צריך האישור שם רב חיים אבל אבל עכשיו שאנחנו גם מבינים את זה ומזדהים עם זה אז שוב עולה בוקת ועולה השאלה איך אנחנו אומרים השם צבקות יגן עליהם מה מה מה מה מה עושים עם ה מה עושים עם ה עם הדבר הזה אז כדי ליישב את העניין הזה א היה בהתחלה הלה בדעתי אולי אפשר לומר על פי חידוש שמופיע גם בכמה פוסקים מפורסם בעולם בשם החיי אדם בספר שלו נשמת אדם אבל בשביל זה נקדים איזה ורט מאוד יפה ונפלא של הרב סולוביצ'יק ל זה על גמרא במסכת ראש השנה גם בדף לב רק ממקום עמוד ב עכשיו בעמוד א' אין פוחתין מעשרה מלכויות רה זכרונות רה שופרות וכולי אומרת הגמרא אנה ערה מלכויות כנגד מי למה ערה למה לא 20 למה לא 26 אומרת הגמרא אמר רבי לוי כנגד עשרה הילולים שאמר דוד בספר תהילים הלולים טו עבו יש הרבה פעמים הללויה אנח דכתיב בהוא הללו בתק שופר זה המזמור ק בתהילים שאנחנו אומרים אותו בשלמותו ב אומרים אותו בשלמותו בברכת שופרות רב יוסף אמר כנגד עשרת הדברות שנאמרו לול משה בסיני רבי יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם אינינו ויאמר דבראשית תשבו בראשית נמי מה אמר הו דכתיב בדבר השם שמיים נעשו למה צריך שלוש זה שלוש דברים שכנגדם זה עשרה למה לא מס אמר תעבורת יפה ללו מחלוקת כזאת ארוך לנר אומר בדרך א בדרך דרש דבר יפה שבהתחלה חשבתי שזה גם דרך פשט עד שראיתי את הרב סולצי לא השנה ר ראיתי אותו כבר בעבר הוא אומר כך איין פירוש רשי ב דתי יש לומר דמר אמר חדה ומר אמר חדה ולה פליגה טעם דרבי יוחנן כנגד רה מאמרות שייך על מלכויות כד מרינן שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ומלך עליו ותם דרב יוסף שייך על זכרונות על שם הכתוב זכור את היום שרמת בחורב שיתנו עשרת הדיברות וטעם דרבי לוי דללו בתקע שופר שיך על שופרות אז זה הסבר לה אבל רבס זה לא כתוב בגמרא כתוב אנה עשרה מלכויות כנגד מי אז צריכים להגיד לפי שיטת ה ככה חשבתי בעבר אני עדיין חושב לארוך לנר שזה הפירוש שנשמט כאן בגמרא הרי המשנה אומרת אין פחות מעשרה מלכויות רה זת רה שופרות אז הגמרא אומרת רה מלכויות כנגד מי רה מלכויות וכולי כנגד מי אנה ערה מלכויות ערה זכרונות ע שפרות כנגד מי ואז הוך לפי הסדר יש קושי כאן בדרך דרוש אפשר לקשור הרבה דברים שם לא בהכרח קשורים בקשר אדוק ו זה גם לא הגיוני להתחיל בשופרות אם אתה אומר עשרה מלכויות כנגד מי אתה מתחיל בשופרות ואז עובר לזכרונות ואז ואז המלכויות הולכים למה לכת הפוך אז צריך להתחיל כנגד ערה מאמרות כנגד עשרת הדיברות כנגד עשרת הזה זה לכ זה הדרך הנכונה הרב סולוביצ'יק אומר יש גמרא במסכת מגילה הגמרא מסכת מגילה אומרת אנה ערה פסוקים שקוראים בתורה בכל יום שבשני וחמישי צריך 10ה פסוקים מינימום אנחנו היום ככה בשביל להפסיק בדבר טוב ועוד כנה מחלקים את כל השיני לפעמים יש כאלה פרשיות פרשיית מתות הזה שלבעל קורא כזה יש כל מיני דרך אגב מנהג הגרה ר הפסוקים לזהו לא מוסיפים גם בשניים חמישי אבל טוב אנחנו מנהג ישראל לעשות כך אז שואלת הגמרא למה רה פסוקים דרך אגב זה עוד דוגמה לזה שעשרה זה ליו דווקא אפשר להוסיף מינימום עשרה בסדר מינימום עשרה אומרת הגמרא כנגד עשרת הדיברות וכנגד רה מאמרות אבל שמה בגמרא לא מוזכר כנגד ערה הילולים אומר הרב סולוביצ'יק כך יש מחלוקת כאן עקרונית בגישה בין רבי לוי לבין רבי יוחנן ורבי יוסף האם אמירת הפסוקים של מחת זוכ שופרות זה נאמר בדרך תפילה או שזה נהמר בדרך לימוד תורה לימוד תורה צריך שלא יהיה פחות מאשר 10 פסוקים עשרה פסוקים למה כי עשרת הדיברות זה התמצית של התורה וזה נאמר יחד אז לימוד תורה צריך שיהיה בו ר כנגד רת הדברות כמו שראיינו בגמרא במגילה בדף כא או כנגד ערה מאמרות שבהם נברא העולם למה כדי ללמד אותך שהעולם מתקיים אם לא בריתי יומ ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי על כל פנים זה בלשון ברזקי הייתי אומר זה שיעור שיעור לא שיעור זה לא לסן כן זה שיעור בתלמוד תירה זה גדר בתלמוד תורה ולכן כיוון שאנחנו עכשיו בפסוקי מ זכרון שפרות באנו ללמוד תורה להוכיח מהתורה לא פוחתים מער פסוקים כדי שיהיה לזה שיעור של צורת לימוד תורה חשוב בוא נקרא לזה ככה בסדר גם פסוק לימוד תורה חשוב ציבורי על כול פונים בסדר צריך שיהיה בו עשרה כנגד עשרת דברות כנגד עשרה מאמרות השיטה השנייה אומרת שהפסוקים זה לא בדרך שזה לא תלמוד תורה מעניין המלכויות תלמוד תורה מעניין הזכרונות אלא אנחנו משתמשים בלשונות הפסוקים כתפילה והלל ושבח לקדוש ברוך הוא אבל בעצם הפסוקים הם רק א לשון ש אנחנו צריכים להל ולשבר לא בלשוננו אלא בלשון כתבי הקודש בלשון התורה בלשון הנביאים בלשון הכתובים בזה נהלל נשבח אבל זה לא הלכה בהלכות תלמוד תורה בוא נגיד מישהו שלא בירך ברכות התורה לפני לפני הזה אם הוא צריך לברר בקות התורה אם זה שיעור בתלמוד תורה אזה צריך ב נרדם בזה ב בקידוש שתה יין לא יודע מה נרדם טוב ולפי השיטות שצריך לברך המ שנבור אומר נרה נערה או פשתה טוב ככ אומר הרב סולובייצ'יק אם נלך שזה מדין תפילה אם נלך שזה מדין תפילה אז כורה אפשר לתרץ כמו שאומר הרב נשמת אדם זה מפורסם ידוע אומר ה נשמת אדם המגן אברהם בסימן תכב קשב הכל בו דדווקא בתורה נבים אסור לקרות חצי פסוק אבל בכתובים אפשר דמותר בסוכה לח קשו תוסח מותר ותרצו שני אדם מותר מוכחת אפילו בכתובים אסור לחלק וצריך יון שהרי מעשים במקום מעשים בכל יום אומר מעשים בכל שנה במוסף ראש השנה פסוקי שופרות שאומרים בהשם אלוקים השופר יתקע משמים השם צבקות ייגן עליהם וכן הנוסחה בכל הסידורים וכן שנה לב והוא רק חצי פסוק בסחר יט הרי אפילו בןב מותר לחלק וכן מוכח המקובלים הערי יביאו בשלה שני לכות הברית בסידור שלו שמר שיר של פגעים טוב עוד דבר על זה ועל כוח צריך לומר יש לכם זה השורה מתחילה במילה הוא באמת עם הסוגריים באמצע השורה ול כוח צריך לומר דדווקא בדרך קריס פסוקים אסור לחלק אבל בדרך תפילה מותר וכמו שכתב המוגן אברום בסימן רפב כאין זה אך צורך עיוון ד חצי פסוק זה והשם צבקות יגן אינו פ פילה דם ו כן היה ראוי לומר יגן עלינו באמת בגמרא לא מוכרח שיאמרו חצי פסוק זה דחיית שם אם בא לומר ש פורנות אומרו וכולי הגמרא מתזה לראייה פסוק השם אלוקים מר פורנות זה הולך לפי שיטת ה הרוך לנר והרשע וכולי ללכן מהר השם כות יגן עליהם אם כן על ככך פסוק ראשון וכולי א רגע אחד אבל למסקנה הוא רוצה להגיד שזה א אנחנו עושים את זה בדרך תפילה כי אנחנו גם ממשיכים אחרי זה ואומרים השם יגיד עליהם כן תגן על אמך ישראל בשלומך אז לפי הרב סולצי כשהכל זה דרך תפילה יכול להיות שם לכתחילה הכל מותר ולא צריך להוסיף את הגן עליהם אבל יכול להיות שדווקא למי שזה תלמוד תורה אז את השם צבקות יגן עליהם אנחנו אומרים בצורת תפילה כדי שזה יהיה תפילה אנחנו מוסיפים כן תגן על אמך ישראל בשלומך כמו שנאמר אבל ם כל התירוצים האלה שהם יפים והיה אפשר לסיים איתם את השיעור והייתם הולכים חמש דקות מוקדם לארוחת צהריים עדיין אני לא לא נוח לי בזה כי בסוף אנחנו אומרים גם את הפסוק אומרים אותו מזכירים פסוק מזכירים זה למה לא להגיד אותו בשלמותו מי אמר שכשאתה מזכיר את זה בדרך תפילה זה זה זהזה מה זה דרך תפילה אתה אומר בתוכך כתוב למור ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב לאמור ונאמר מצטטים את הפסוק מצטטים פסוק למה לחלק פסוק שתיים מה פשר החלוקה הזאת של הפסוק לשניים יש יכול להיות שבן אדם יגיד א א חצי לשון של פסוק שכשהוא לא מתכוון להגיד את הפסוק הוא מתכוון להגיד א אז מה מה מה מה פשר הדבר אז יש אה דרך הכי פשוטה שזה מ שאמרתי התירוץ השישי לשאלה למה השם צבקות יגן עליהם וכולי אז זה נמצא בכתב יד מינכן בכתב יד מינכן מביא את זה בדקדוקי סופרים יש ספר דקדוקי סופרים שהוא מעתיק את כל הנוסח כתב יד מינכן אבל היום לאצ לא צריך את הדקדוקי סופרים יש אתר שנקרא אחי גרסינן בסדר ושמה יש את כל הגרסאות של השס אפשר להשוות אותם לפי שורות ושם יש גרסה בכתב יד מינכן הוא מביא את זה ש לא כתוב לא כתוב הגמרא הכתיב השם צבקות יגן עליהם וכתיב השם צבקות יגן עליהם ווא נתבלבל גם אני כבר מתבלבל בזה ואכלו וחבשו אבני קלע ושתו אמו כמו יין לוק המזרק זה לא ות מזבח אלא רק הוא כתב את התחלת הפסוק בסדר הוא כתב את התחלת הפסוק אבל באמת אומרים את כל הפסוק בסדר במת צך גיד את כלל הפסוק ואז גם אצלנו לפי זה בתפילה אל תגיד השם צרכות יגן עלי ם טה טה טה טטה טה ולסיים את כל הפסוק כמו שמוזכר שם בגמרא בסדר למה למה כתוב וכתיב מה שכתוב הכתיב בגמרא לפי לפי דרכנו לא היה צריך להות כתוב כתי היה צריך להיות רצוף אז זה מה שאמרתי מה לא אני חושב שפה הטעות היייתה בגלל שוודאי לפי הגרסה שאומרת שלפי הגרסה שאמרתי שאין בכלל שאלתי איך נכנס נכון איך נכנס אם לא כתוב בכלל איך נכנס התשובה העתיקו את זה מהמחזור כיון שבמחזור אמרו את זה ובמחזור הנוסח של הגאונים זה וחטוב וחטוב וכתוב בסדר על כל פסוק אז תיקו מהמחזור אמרו רגע לא לא עוצרים פה אומרים עוד פסוק זה הסיבה לפי השיטה ש לפי הגרסה שיש בשס שזה לא נמצא בכלל יש כמה וכמה כתבי יד שלא נמצא בכלל כנראה זה לפי השיטות האלה כנראה זה העתקה מהמחזור לפי השייטות האחרות כנראה מישהו התחכם אמר מה מה זה קש שוא מחק בסדר א אבל לפחות יש היגיון מאיפה זה הגיע על כל פנים זו אפשרות אחת להגיד את כל הזה אבל סוף סוף רבו יסי להגיד את כל זה אתם תצטרכו לכתוב את זה מראש כי אתם לא תזכרו את זה בעל פה את הכל אפשר מי שרוצה אני לא חושב שזה א אסור להגיד את כל הזה אבל אני חושב שהוא מפספס את כל הרעיון של השם צק תגן עליהם אבל הכל נובע כמו תמיד בשעה א ורבע או בשעה 1114 שאנחנו מגיעים לזה מזה שלא מבינים את הפסוקים לא אף אחד לא מעלה בדעתו לפתוח את הפסוקים בזכריה לקרוא מהתחלה עד הסוף להבין מה ואז נבין בדיוק למה למה המחזור שלנו נראה כמו שהוא נראה ונבין שזה הכל בוא נראה בשתי דקות שנותרו לנו גילי מאוד בת ציון הרי בת ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא ני ורוכב על חמור לא על החמור אלא על חמור ועל עייר בין הטונות והכרתי רכב אפרים וסוס מירושלים ונכרתה קשת מלחמה ודיבר שלום לגוים ושלום מים עד ים מנהר עד אפסי ארץ זה ים עד הנהר זה לא אין דבר כזה ים עד הנהר יש ים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ וכל זה שלנו גם את הפסוקים הם אפילו שהם לא נאמרו על ימינו אבל לדורות אפשר גם את בדם בריתך שילחי אסיריך מבור אין מים בו שובו לביצרון אסירי התקווה גם היום מגיד משניה השיב לך דרך אגב זה הפיסוק לא מגיד משנה אלא גם היום מגיד משנה השיב משנה הכוונה כפליים כי דרכתי לי יהודה קשת מילתי אפרים ועורר י בניך ציון על בניך יוון ושמתיך כחרב גיבור לפי רשי אני עכשיו לא אכנס לפירושים של הפסוקים לפי הכל הדעות והכל כי הזמן כבר עבר אבל בואו תיקחו אתזה רשי מדבר שמדובר כאן נבואה על ימי חשמונים בסדר על בית חשמונים שדרכתי ליהודה קשת מילאתי אפרים מילאתי הכוונה את החיצים וורתי בצ בניך יוון ושמתי כחרב גיבור והשם עליהם יראה יהיה גילוי שכינה ויצא ברק חיצו עוד פעם לא ניסים גלויים אבל ניסים של ניצחון עלע על מעטים מול רבים והשם אלוקים בשופר תקע ו בשערות תימן הנביא מדבר לפי רשי לפחות סוף שאנטיוכוס איתו למלוכה מידי מלכי פרס וירא לכם אני אדרוך יהודה לי כקשת מלחמה וילחמו באנטיוכיה קשת מלטי אפרים מקרא קצר כמו קשת מלטי יד אפרים וכולי וורך ציון על חיל אנטיוכוס והשם ם ראז רשי אומר שיש א כל מיני סימנים בשופר תכה ירעם בשערות תימן לשער את אנשי תימן חל אנטיוכוס זה לא נכון ח לא אנשי תימן ויש מרבותינו שפטרו על אדום לעתיד לבוא אבל יש כאלה מסבירים שערות תימן זה כמו שערות תימן כמו שהקדוש ברוך הוא הולך בשערות תימן מתי הקדוש ברוך הוא הלך בשערות תימן ביציאת מצרים או וזה יותר מסתבר שהקדוש ברוך הוא הנקם היה גם מאנשי הצפון וגם מאנשי הדרום כמו שבספר עובדיה כתוב שבני אדום הם אלה שמכרו את את את בני ישראל לעבדים שהגיעו גם ליוון והם גם מהם הקדוש ברוך הוא נקם בסדר איך שנפרש שרו תימן לא משנה איך שפרשו תסתכלו בעדת מקרא גם יש שם פירוש גם נחמד על כל פנים זה מדבר על המלחמה העתידית שעתידה להיות בני ח שמונה ינצחו והשם עליהם הה יצ ברק חיצו מה זה השם צבקות יגן עליהם זו תפילת הנביא בעצמו הרי הנביא רואה בעיני בנבואתו הוא רואה את המלחמה הקשה הזאת של של בני חשמו במלכי יוון והוא מזדעק ואומר השם צבקות יגן עליהם שהקדוש ברוך הוא יגן עליהם ו שיצליחו במלחמה ולא יפגעו חלילה וכס ואז הוא עוד מברך אותם ואכלו וחבשו אבני קלע אז זה דרך אגב זה זה הדבר שהולך לקרות לאומות העולם הם היוונים האויבים הם יקבלו במקום סיוע הומניטרי אוכל האוכל שלהם המהם יקבלו פגזים זה יהה האוכל שלהם ואכלו וחבשו אבני כלא ושתו המו דם כמו יין ב ש מקרא קצר ומלאו כמזרח מזבח כמו שהמזרקים והזה מלאים בדם ככה זה הפסוק השם צבקות יגן עליהם אומר הנביא על בתפילה על החיילים זה תפילה לשלום חיילי צעד וכיוון שנבוא הוצרכה לדורות נכתבה וכיוון שדרך חכמים תמיד לפרש דברים כמו שרשי מביא יש שרבותינו פרשו לפרש דברים בכמה משמעויות וכיוון שאת הפסוקים האלה אנחנו גם מתכווננים שעתידים להתקיים עוד גם ב ממות ישראל העתידיות ולא צריך להסתכל לעתיד רחוק רחוק אנחנו היום חיים את זה אז אנחנו גם מתפללים והשם אלוקים בשופר יתקע והלך בשערות והשם עליהם ייראה והשם אלוקים בשופר התקע ויצר טוב זרות תימן ואומרים השם צבקות יגן עליהם למה לא כתוב ההמשך אולי בגלל הצנזורה לא רצו להגיד את ההמשך אבל אולי בגלל סיבה אחרת אולי בגלל שזו דרך אחת שגאולה תבוא ממלחמה ומלחמה בסוף זה מלחמה וצריכים הגנה וחלילה זה ואנחנו אומרים כן תגן על עמך ישראל בשלומך שאולי נצליח עם פחות עם פחות מלחמות אלא הקדוש ברוך הוא בשלמה יגרש את כל הגויים בעצמו יעשה לנו את הכל זה הכן תגיד עמך ישראל בשלומך וזה השם אנחנו משתמשים הנביא עצמו מתפלל זה לא זה לא שאומרים פה פסוק זה הנבי עצמו מתפלל וזה השם צות יגד עליהם כן תג ח ישראל בשלומך בצורה כזאת אני חושב שלכול עלמה אין בעיה שכל פסוק דלא פסקי משה ואנחנו לפי דרכנו אני מקווה שנוכל לכוון יותר טוב השנה בברכת השופרות והי רצון שהקדוש ברוך הוא ישמע את כל תפילותינו רעותנו [מוזיקה] ברחמים ‏y [מוזיקה]