עולת ראיה - שיעור 43 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אז אני אספר לכם, עשינו פה לחיים על הפסקת האש עם חזבלה ואני אמרתי אז ש הלכיים זה על כל מה שנעשה עד אז כאילו גם אם נגיד שהפסקת אש היא לא בסדר ולא ידעו אם זה כדאי או לא כדאי, נכון או לא נכון. אבל גם נגיד שהפסקת ההש זה טעות. עדיין ה אה חלק של כל מה שעשו עד אז הוא ודאי היה הצלה עצומה. זה היה הביפרים, המכשירי קשר, הנסרלה. כניסה לדרום לבנון כמעט בלי נפגעים זה היה מטורף לגמרי לעומת מה שחששו מהצפון זה היה מטורף לגמרי אז על זה אמרנו לחיים האם הפסקת האש או של או שלא אז אמרתי יש מחלוקת זה זה האם זה אילוץ האם זה זה האם זה זה במבט לאחור היום מה זה היה הפסקת האש היא מה הייתהסור זה היה הפסקת אש יש חד צדזדית. כלומר הם מאז לא יראו על הצפון ואנחנו מאז מקסכים אותם כל יום. נכון או לא? הפסקת אש כזאת גם באיראן הלוואי. עכשיו למה זה קרה? כי באנו את הפסקת האש. כך שיהיה לנו הרבה סיבות למה להפר אותה והרבה מאוד כוח. לא לתת להם להפר אותה כשהם חושבים שלהם יש סיבות ועד היום זה ככה עובד אנחנו מפרקים אותם עכשיו כל יום יש חיסול בצופון כמעט כן שמאל היה חיסרו לו הורדה של משהו יכול להיות שפעם ביומיים במוצע לא יודע מה אווירית קרקאית אווירית נקח אווירית כל הזמן ובעיקר כצהל החליט מאז שמחת תורה פד שהיום אנחנו יודעים יותר מפעם ה יום הדקגרים שזה יום הנס הגדול שלא תקפו אותנו חסבלה כי אחרת מה שראינו הבוקר לצערנו בבאר שבע היה קורה לכל אורך רצועת החוף במסות הרבה הרבה הרבה יותר גדולות במכה אחת בשמחת תורה אז הנס הגדול של חזבלה לא תקפו הנס הגדול שאירן לא תקפו אנחנו רואים עכשיו שיש להם קניי נשק שמצליחים לחדור בסוף ויכלו לתקוף אותנו עם 1000 במכה אחת וסוריה לא תקפה והחונטים לא תקפו היה לנו נס ענק בשמחת תורה יחד עם הקב הנוראי על התקיפה של סינוואר, אבל שבמידה מסוימת היא התגלתה כמה ש הביא אותנו למזרח תיכון חדש עם כל הכאב מכירים. אבל אם היו אומרים לפני שמחת תורה למישהו תשמע ישראל תצא למבצע צבאי אזה תראה כמו שנראת היום לבנון תראה כמו שנראת היום סוריה תראה כמו שנראת היום תימן תראה כמו שנראת היום ואיראן תראה כמו שנראית היום זה עלה לנו פחות מ-2000 הרוגים אתה הולך על זה או לא הוא היה אומר מה מה אני רץ אני לא הולך הרי סכנה שעמדה לפנינו הייתה הרבה יותר גדולה ולשנות את כל המצב זה זה האם הפסקת האש הזאת תהיה טובה או לא אני לא יודע זה קשה לדעת האם 12 הימים שעכשיו אנחנו אנחנו מסיימים אותם היו נפלאים אוי גבל יותר מכל מה שהיה עד עכשיו כולל הביפרים האמת הרבה יותר מהביפרים אה הביפרים זה מצוב מאוד זה זה אבל זה אפילו יותר מהביפרים כל המומחים זה מה שהם אומרים הסכם שלי אומר אני מבין למה מבין אני טב למה אז על 12 הימים האלה איפה היו ניסים יותר גדולים במחמת ששת ימים לכם 12 ימים לכאורה עכשיו היו ניסים יותר גדולים אז אם ששת ימים אנחנו אומרים לחיים לא נגיד לחיים למלחמת רשר הימים זה ששת הימים ב כפול הרב צריך לתקן עלל על המלחמה הזאתי זה צריך לשאול את דו האם יש סברה בסה גדולה שכן האם בסיום השואה תקנו הללוה האם בסיום השואה האם בסיום השואה תקנו הלל שני שליש מעם היהודי ניצל בסיום השואה מה היו התוכנויות של גרמניה שני שיש מעם היהודי ניצל בסיום השואה תיקנו הלל לא האם ממלחמת את יום הכיפורים שהם כבר שעתו מכל הכיוונים לתוך מדינת ישראל גם בצפון גם בדרום תיקנו הללוכן מה ליום אחד לאותו זמן כן לא לא שאני זוכר הייתי אז בן 11 אני לא זוכר אני לא חושב אני לא זוכר דבר כזה אז זה יכול להיות שכמר רבנים התאספו בכותל כמו אתמול הייתי בדרך שלו בסוף די שכן כל היה מוכן מדי בסדר אני חשבתי לסוע אתמול הכותל כמה רבנים התאספו להגיד תהילים מצוין אבל אה וודאי שלשנים לא תקנו הלל נכון זה פשיטה למה לא זה לא סוגיה פשוטה האם למלחמת השחרור, העצמאות תקנו הלל. לא, רק אחר כך זה לקח כמה שנים טובות. זה לא היה פשוט והתחלפו רבנים ראשיים. זה לא היה פשוט. עכשיו אני רוצה להגיד לכם עוד צרה אחת על תקנתל. למרות שזה לא העניין שלנו. יש מקור אחד מפורסם מאוד. פורים דקהילת וכולי. כלומר האם אם בקהילה מסוימת עושים פורים על הצלתם כה הצלת כלל ישראל היושב בציון הלכת כמה וכמה נכון צורה פשוטה כולם יודעים לצטט אותה אתה אפילו לא צריך ללמוד בישיבה אפילו בתקשורת זה מצוט אבל א מותר ללמוד קצת עיון לשאול מה הגדר אני אשאל אתכם מה הגדר? האם כשקהילה זוכה להינצל בשנה הבאה אומרים אלל? הכוונה היא שכל אחד יכול להחליט אם אומרים אלל? שאלה מעניינת לא ופשט במקומות שתיקנו הלל תיקנו כי מי תיקן רבני אותה העיר על דעת רוב ככל יושבי העיר לא שמענו פוצ פה ומצפצף ולא שמענו שאחד תיקן הלל ואחד תיקן תלוניסים ואחד תיקן תפילה לשלום הקהילה הרב שהיה מקובל על כולם תיקן הלל כולם קיבלו את זה הלכו אחריו ועכשיו אני שואל כשיש דין לתקן אלל בפורים דקהילה אז זה דין של מוטל על כל אחד ואחד הוא מוטל רק על הרב על מי מוטל הדין הזה שאלה מעניינת צריך לחשוב קצת מדי פעם אתם בישיבה כבר תחשבו למה לא מה? אז זה לא פשוט להגיד את זה שעכשיו כל כל רב יכול להחליט הרי כאן הקהילה היא כל עם היושב בציון כל רב יכול להחליט עכשיו אפילו יהיה נגיד רבה של תל אביב יפה אין לרב עכשיו אני יכול לדבר חופשי או ירושלים אין רב נהיה רבה של ירושלים הוא יכול להחליט לבד על פי הלוחה של פורים לא פשוט לי מי הם מרשו הולך לטבד. זה דין בקהילה. זה לא דין בכל יחיד בקהילה. לכאורה הסברה נראית היא פשוטה. לא ראיתי את זה בשום מקום כתוב אבל נראה לי סה פשוטה. זה לא דין שכל אחד יכול להחליט מה הוא רוצה. וגם כאן הרבה של ירושלים אם היה רב כזה לא בטוח שהוא יכול להחליט את זה. ולכן רבנו הרב ציודה עד שהרבנות הראשית לא אמרה להגיד אל מברכה אז א הוא נמנ עכשיו בעיניי זה לא רק סברה שהרב צודה היה אומר אותה שאנחנו עם כלל ישראל הרב צודה אז כן נתן מקום בקיבוץ הדתי ו יכול להיות שכל רב קהילה לקהילתו יכול להגיד את זה כמו שרבא של ירושלים יכול להגיד את זה בירושלים כי גם ירושלים ניצל אז הוא עוזר ל האם בתל אביב לא ות שאלו את הרב של תל אביב יכול להיות הרב צדק ככה נטה כאילו עכשיו שאני חושב על זה בקיבוץ הזה כן אמרו הוא אמר טוב הם אה התיישבות יש שם רבנים כל רב לקהילה שלו אמר אבל אין רב לרב המתגן עכשיו אז א אז מה המתגן יכולה לעשות היא צריכה לחכות עוד שכל הארץ או שרב לרמת מטגן שיתקן אה לישיבה יש רב לא נראה שזה שיר אז אתה בעצם אומר שכל רב קהילה או כל מגיד שיעור באיזה דף יומי הוא כבר יכול הרב של הר דף יומי איזה נראה לי צורה ואני לא בצורך אפילו שרב של ירושלים יכול על כל פנים נעשו לנו ניסים ונפלאות שאנחנו גם לא יודעים את כולם אבל גם המקצת שאנחנו יודעים שכנראה אין צרה בעולם שיכול לעשות דבר כזה היה צריך לעשות כמה מערכות בוזמנית לפגוע בכולם באופן נפלא עם כל כך הרבה ב דברים שעלולים אה לעצור את ה וגם שהתוכניות למה אנחנו נחטוף היו הרבה הרבה הרבה יותר גרועות במתך הראשון שיצא מיד ואף על פי כן החליטו שזה משתלם פשוט כי אם יהיה להם צצת אטום כל המציאות משתנה לחלוטין. כל המציאות משתנה לחלוטין. צצת אטום בגודל של ירושים, בצפיפות של תל אביב יכולה להרוג 100,ל איש, 300,000 איש, כולל תשתיות, כולל הרבה מאוד עניינים. מי שחושב על תל אביב מבין שיש הרבה מאוד עניינים וזה רק אחת. אם יש להם אחת, הם היו מיד שמים אותה על השולחן, רק אם לא היה להם ברירה. ואם לא, מה הם היו עושים? אומרים עכשיו אם שהוא נוגע בנו פצצת אטום. אף אחד לא נוגע בהם. אז עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת. ואז אם שולחים לפה 20 ביחד, אז זה מה שאמרת על הפרק. מזה ניצנו. זה ניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא עמנו. עכשיו האם היה צריך את הפסקת האש הזאת או לא? אני מבין שבימין יהיו כאלה שיגידו מה פתאום היה צריך להמשיך? ושמעתי שכבר ליברמן בדיוק בדרך פה ראיתי רק שליברמן ההוא שהורד את צילואר ב-48 שעות זוכרים שהוא 48 שעות הוא מוריד את צינו והוא אמר את זה לפני שהוא היה חצי שנה שר ביטחון 48 שעות הוא מוריד את צינער ואה א והוא אמר שצריך להמשיך בעל המריצס אז אה אני לא לא מתפעל משיקול דעתו ומ אה עמדתו כך בתוך פוליטיקאי באופוזיציה מסכן שביבי עכשיו אתמול היה כותרת בארץ שהאסון מזה שאנשים במקום להיות אנטי ביבי היום הם א מעריצים את ביבי זה הסן יותר גדול מאשר הסכנה של איראן כותרת אתמול מהארץ זאת אבל המשית א אומרת שאתם חייבים לקנות את העיתון הזה זה כל א כל משרד ממשלתי חייב לקנות את העיתון הזה מותר להגיד בדיחות פה זה פורים זה את הבדיחות אולי מותר להגיד אז אתמול שמעתי מישהו אומרזה זה בדיחות לא היה אסור להגיד את זה אבל אה אתם יודעים מה תזכירו לי אחרי שנכבה את ה יותר טוב אז אה אז יש באמת אה זכות עצומה לסיים את ה ואנחנו אומרים בחיים על מה שהיה האם ההפסקת הזאת יש טובה או לא למה הממשלה לא דיברה על זה למה למה אף אחד מישראל לא קם ואמר קדש כי האיראנים מדברים על זה יודעים שהצד השני זה ישראל אבל ישראל יודעים שהצד השני זה האיראנים זה לא מדברים כבר נראה שמשהו מתחיל לפני שאני מתחיל מה מה אולי לא יהיה כלום מה אני עושה מעצמי צחוק מה אני אה כתב באחד מהערוצים שאני עושה עצמי צחוק אומר דברים חסרי כל ערך שמחר יוציאו אותם הארכיון ואני אראה כמו אחרון הטמבלים יש גבול חכו לפחות שיתחיל חצי שעה שעה אחרי זה מדבר אז מתחיל לדבר נתים לזה רגע קצת אה להמתין אני לא יודע מה יהיה הצד השני הוא איראן אני מזכיר לכם אני לא יודע מה יהיה אני יודע ה-12 הימים האלה היו אף לאופלה ואנחנו לפי כך אנחנו חייבים להודות שב בח לפדרך למי שאמר העולם למי שעושה עלינו את כל הטובות האלה מי שמשפיע עלינו חסדים נפלאים בדור הזה ולא רק זה אנשים קרובים לראש הממשלה שמעתי אתמול בערב מי שהיה איתו לא מעט דווקא לא בצל אל פעם אבל מי שהיה איתו לא מעט בשבועיים האחרונים אומר משהו עובר עליו היהודים הקדוש ברוך הוא כמו הברסה הוא לא אמר את זה ככה הוא הוא יודעים הקדוש ברוך הוא לא פשוט לא לא יאמן פשוט לא יאומן מה מה שהוא עובר ל זה לא אותו איש מישהו שמכיר אותו קודם כן הוא היה תושות ארוכות משהו עובר עליו מה שעובר עליו משהו עובר על כולנו החוצפה של העיקדמשיכה עבר הוא מביא גואל לבני בניהם פעם היו אבות יראים מושלמים והבנים היה להם חוצפה שלקד משיכה אז הם א נלחמו נגד האבות עכשיו מביא גאולה לבני בניהם הצעירי הצון כאן באוהל שם בשער מדינות המלך הם מתחצפים להורים החילונים שלהם אומרים אנחנו רוצים בזשקאי החוצפה החליפה צד ואפשר כל מה שהתכוונו חוצפה דקבצה זה משיכה זה הסוד אבל התכוונו לזה שאחרי החוצפה להפח יש ברב כמה מקומות שהוא רומז דבר כזה לא כמו שאני אומר אותו אבל קרוב לזה שהחוצפה של סתרחה היא תכשיר את החוצפה של סתרת הקדושה גדור פרצי בבן פרצי צריך איזה פריצה זה חוצפ חוץ ביוסקה אנחנו קוראים לכל הנוח חוץ צפסקה זה צריך להרבות בחוצפה הזאת זה לא ככה צריך להרבות הוא מרבה ברוך השם יש התהפכות לתורה שעשה יעשה איתנו אלה וכאלה יוסף עמנו עד לגאולה שלמה ומרה ממנו לחיים לחיים ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן אמן אמן. אמן. טוב, אנחנו בו'. אמר רבי חנין אמר רבי חנינא כל המאריך בתפילתו אין תפילתו חוזרת ריקם מנלן ממשה רבינו שנאמר והתפלל אל השם שזה מדובר על ה 40 יום האמצעים וכתיב בטרי וישמע השם אליי גם בפעם ההיא ואמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן כל המעריך בתפילתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנאמר תוחלת ממושכה מחלת לב כלומר הציפיה המתמשכת היא גורמת למחלה היא מחלה מחלה באושון מפעילה את הלב מה הייתה תקנתה יעסוק בתורה שנאמר בעץ חיים תאווה באה ששם אין אתקב הזה אומרת הגמרא לא כאשר עדמריך ומעיין עד מעריך ולא מעיין והפירוש המפורסם הוא שאם אדם מעיין לראות האם היא התקיימה כל הזמן בודק האם התקיימה התפילה אז זה תוחלת ממושכה מחלת לב אבל אם הוא מתפלל ו מניח לשאלה האם זה תקיים או לא. הוא שופך נפשו לפני השם הוא יודע שהשם יעשה טוב בעיניו אבל אני צריך לשפוך שיחי אז התפילה היא משובחת אין תפילתו חוזרת ריקם כמו שראינו אצל משה התפילה היא תולדת ההרגשה הנפשית שבעומק כל הנפש והשכל ראוי לשמש לה רק כהקדמה ויסוד שכל מה שיהיה שכלו יותר זך ומעשיו יותר מכוונים על פי זה לתכלית השלמות כן יתרומם יותר טבע נפשו ויגדל כוחה של הנפש את אשר תשפוך שיחה לפני כונה רואים השכל הוא זח אז אז שפיכת הנפש היא מעצימה ומגדילה את כוח של הנפש. אבל לערב בתוך התפילה עצמה עומק חשבון של השפעות צריך להיות כמו שאני כבר צריך לנתח מה קרה פה ולדון שזה המעיין בה. אין זה מגדר התפילה כי באמת חוק התפילה וכל נזכר יקח סגולתה איננו מצד קישור שכלי הגיוני שבא בחשבון כי אם למעלה מזה מפני שכך נוסע טבע הנפש מתגלות עצם טבע עומק הנפש הזקה בפנותה בגעגועה לאלוהי אישה רק ככה זה נוסד שהרגש הוא שופך נפשו והוא לא מחשבן ועירוב החשבון הוא מכאה את האור של הרגש הוא מקלקל את האור של רגש ומביא אותו למקומות שאינם טובים מחלת לב על כן מה שלא כל כל מה שלא יערב כל כך כל זמן הכוונה שלא יערב בכוח אחר בתוך חלק ההרגשה הנפשי ויניחה בתיבה ההור לשאוף אל מטרת פעולתה יותר גד על כוח התפילה אז זה המעריך בתפילתו ולא מעיין בה והמעריך בתפילתו מעיין בה הוא מכניס בשימושים שכליים ובא על ידי כאב לב כי דרכי רישות הנפש מפנימיות טיבה יהיו מניעים ממנו כיוון שרצה ליתן להם דרכים שכליים שלא יסגו בהם לעולם ולא יבוא בהם לתכלית מגמתו. פעם בשיעור הזה דיברנו על מה שהרב גד אמר שאתה לומד ממרים עמוקים ודקים וחשבונותיהם בחבד, אבל כשאתה מתפלל אז אתה מתפלל כמו ברסלבר. ואחרי זה יהודה עלבו גנרלי שיעורים של הרב צוקבן שהוא אומר דבר דומה מה זוכרים הוא מזכיר בסתב שומ לא לא הייתי בטוח לא זוכר אבל ודאי דברים דומים שגם הרב צוקומן אומר שזה המבנה שזה נראה מקור אה אין פה גם שהוא מזכיר בס אה מה מזכיר בסו שזה עוד הרבה יותר מרחיק לכת. אז א אז נראה שהרב מכוון פה לעניין הזה אעם הרגה נפשו להשתנות שכלית שהוא על פי הרגשת אותה יותר מתומות קרג את השכל הוא אומר בכל זאת אבל השכל שלי גם דורש את שלו לא לזה בא שימוש התפילה אז זה לא בזמן התפילה כי אם בתורה ישיג וכל שהתחכם יותר בתורה ויזח בשכלו כן יפעל השכל על כוחות ההרגשות והמדמה שיהיו בהירים ביותר שהלימוד שלפני התפילה הוא גורם לזו ולשפיכה של נפש בשעת התפילה ככל שאתה יותר חבד נק לפני התפילה אתה יותר ברסבר טהור בזמן התפילה אבל המעריך להוציא מן הכוח אל הפועל את געגויה הנפש וצמונה לקרבת אלוקים ונו מעיין ובכללה גם כן המכין שפת חוכמה ודעת קדושים מראויה לפני שעת התפילה שכפי גול זה מידת זו הכנה כן תיקר מידת ההרגש בה באיכות סגבה כלומר אחד מהשניים או שהוא מעריך ושופך את הנפש בלי עיון בכלל או שתיים נו עושה לפני כן אריכותו של משה רבנו שהייתה למשכת מהקדמה זה זכר שלעיקר עסקו שהיה בתורה שזה 40 כדי משמעים חז"ל שהייתה הכנה נסגבה לתפילה כפי איך מלטפו מעלתו תפילה כזאת אינה חוזרת ריקם.