עולם הישיבות הדתי לאומי: אתגרים ויעדים | הרב אהרן פרידמן והרב יעקב מדן משוחחים | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] אני רק רוצה להקדים הקדמה קצר קצרה על העקרות שיש יש ביני לבין מורנו רבנו ה הרב יעקב אני מקווה שאחרי צריך לעשות את ההקדמה שאם אחרי זה יהיו וויכוחים יותר מדי א עוד כשהייתי כשהייתי אברך צעיר חיפשתי ללמוד תנך ושמעתי שיש שיעורים של הרב מדן באור ציון עכשיו זהות שהיתי ונסעתי לשמוע את השיעורים וכך במשך שנה באתי לשמוע את השיעורים בסוף השיעורים תמיד התווכחתי עם הרב לא הסכמתי לא קיבלתי ואז בסוף השנה הרב אומר זהו נגמרו השיעורים באור עציון הם הופכים להיות בישיבת ירוחם עכשיו אבל בטח לא תרצה לבוא הרב אומר לי לא תרצה לבוא עד ישיבת אירוחם לנסוע אמרתי אני אבוא גם לישיבת אירוחם הרווח בישיבת אירוחם היה שהייתי נוסע עם הרב היינו נפגשים בקריית גת הייתי אוסף את הרב וככה בדרך הלוך היינו מתווכחים על השיעור שלפני שבועיים היינו מגיעים בשעה 5 לישיבת אירור חם שיעורים ברצף עד שעה 11 בלילה בדרך הזו הרב היה היה נח קצת בדרך אבל השעה השעה וזה שהיה לנו א בדרך היתה השעה שהפיק ר ככה במשך כמה וכמה שנים ועד שזכיתי גם ללמוד חברותה עם הרב וכך יש את הקשר המיוחד שיש בינינו כש הזמנתי את הרב לשיח הזה אז הרב אומר לי א על מה נדבר אנחנו מסכימים על משהו לא מסכימים אמרתי לו הרב אנחנו מסכימים על הכל ולא מסכימים על שום דבר ביחד אז זה יש מקום הנושא של ה של של הסח אני רק אגיד מילה אחת שוב מורנו הרב אהרון ושני החברים שלו היו קמים וסותרים אותי פעב אחרי פעם פעם אחד דפקתי על השולחן של וחם ואמרתי להם תדעו זה שאני אומר דברים שנשמעים כל כך קיצוני זה רק בגלל שאתם כאן כ אני בטוח שברגע שמשהו בשדה אתם ישר תעמדו עליי בקלות אז אני מרשה לעצמי להגיד דברים שגם במקומות שלא הייתם לא הייתי מרשה לעצמי לומר הנושא שבחרנו לשוחח עליו היום זה האתגרים והיעדים שעומדים בפני עולם התורה עולם התורה שלנו אנחנו חיים אנחנו נמצאים בתקופה בימים ש הם מאוד מאוד מאתגרים את כל עם ישראל בכלל ואת הציבור שלנו ואת עולם התורה שלנו בפרט תלמידי ישיבות שלנו לוחמים וחוזרים לישיבות ושוב מגויסים וחווים גם את הכאב והקושי שיש במאבקים הפנימיים שעם ישראל כאבנו הגדול חוה בימים האלה והאתגרים האלה כמו תמיד אצלנו זה דרך זו דרך לצמיחה הזדמנות להיבנות ולהתגלות אולי אחת הנקודות ש לני דעתי היא חשובה מאוד היא לקיחת האחריות של עולם התורה שלנו על דבר השם שמתגלה בתורה ונמסר מדור לדור וצריך להימסר לכל עם ישראל ולדורות הבאים אם יכולנו להתברך בלבבנו שיש עוד מי שעושה את זה ויש עוד עולם תורה גדול ויש עוד עולם תורה גדול והוא יכול אולי גם להוביל במובנים מסוימים התקופה הזו מלמדת אותנו שאנחנו לא יכולים יותר להשאיר את ההובלה או את הבלעדיות בהובלה לעולם התורה שמכונה שמכונה חרדי ואנחנו או יותר נכון אתם התלמידים צריכים לקחת על כתפיכם את האחריות ללימוד התורה לפסיקת הלכה למסירת התורה ונחתה לעם ישראל הייתי אולי מדמה את זה לתחומים אחרים ש כציבור ידענו לעשות את זה אם זה התיישבות בחבלי יהודה ושומרון שתנועות ההתיישבות לא היו מספיק חזקות בשביל לקחת את זה עליהן וכשהבנתי הכיפורים לקחנו את האחריות על כתפינו ומפעל ההתיישבות המופלא הוא קם בזכות ההחלטה של אנשים ההבנה של אנשים ש האחריות הזאת מוטלת עלינו ואנחנו צריכים להוביל גם בהיבט של השירות הצבאי והפיקוד בצבא גם את זה חלחל להבנתנו שאנחנו חיייבים להיות שותפים מלאים בתפקיד הזה וכך נראה לנו דעתי שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו את האחריות של ההובלה של עולם התורה יש הדבר הזה הרבה משמעויות גם ערכיות גם יות זה אולי די הפתיחה ואני אשמח לשמוע מה יש לרב לומר על הדברים האלה טוב א ודאי שמור הרב הוא צודק וצריך לקחת את החרות הזאת צריך לעשות את זה בענוה גדולה עולם התורה החרדי מלא וגדוש בתורה בספרות תורנית אני לוקח את מה שאני רואה כמהפכה הדתית הגדולה של הדור שס שוטנשטיין שהביא הוא וכל אלה שקמו כל יוצאי חלציו שקמו בעקבותו הרגשת השס לכל עם ישראל מה שצריך להיות תראו כמה אנשים לומדים היום את הדף היומי זה לא יאומן לא היה דבר כזה בעם ישראל מעולם וזה בגלל ההנגשה הזאת עשו את זה שם אנשים חבים מפעל עצום מחבד ישות א הרבה מאוד תשובות לשאלות אם כי לניו דתי השנה המהפכה הגדולה היייתה שנת שנת ס בתשובות שלא היייתה דורות רבים כמותם בעיקר בבעיות שקשורות למלחמה ונעשה בדי הרבנות הצבאית וגרמים שקשורים אליה שם הרוח היא בעיקר ציונית דתית לא רק אבל בעיקר ציונית דתית כך ש צריכים לעשות את זה בענוה גדולה ועם כל התורה הגדולה שיש בהם הציבור החרדי אני אומר ללא חל משחק אני משוכנע לחלוטים שעולם התורה החרדי תועה בנפשו תועה בנפשו במצוות כמו לא תעמוד לדם ראך ואהבת לרעך כמוך ובמה שנאמר בן 40 ושמונה דברים שהתורה נקנית בהם נושא בעול עם חברו ובעיקר במצווה הפשוטה שלא כתובה במפורש אבל היא עולה בצורה ברורה מאוד מדבריו של משה לבני גד ובני ראובן אחריכם יבואו למלחמה ואתם תשו [מוזיקה] פו י אחד מגדלי הציבור החרדי יוצא אמרה שממש שקולה כ את את המרגלים עם האמינה אם יגייסו אותנו אנחנו נרד מהארץ מה בין זה לבין מה שאמרו המרגלים על זה נקבע תשעה באב על האמירה הזאת גדולים אחרים כפרו בצורך במדינת ישראל הציעו על הנכונות שלהם לשבת כאן תחת עול של שלטון ערבים זאת כפירה בשכל הישר קצת דיברנו על מקומו של השכל ישר בלמד שלנו בשיעור הקודם אבל זאת כפירה בשכל הישר לעניות דעתי זאת כפירה גם באמונה הבסיסית בהשם בנפלאות שהראה לנו ב8 השנים האחרונים האחרונות אחרי אושוויץ אני יודע שלא ראוי לדבר כך על גדולי תורה אבל לפי חזל למרות ששר סביב פרק חלק ש עוסקים בו גם דואג האדומי ואחיתופל הגילוני שמופיעים בין אנשים שאיין להם חלק לעולם הבא הם היו גדולים מאוד בתורה דברים דומים נאמרו במדרש עלעל המרגלים שהם היו גדולים בתורה זה נאמר גם על קורח ודתו לא על דתן ואבירם אבל על 250 איש נשיא עדה כריי מועד אנשי שם אינני חושב חס וחלילה להשוות את חכמי התורה בדור שלנו לאנשים שהזכרתי עכשיו חכמי התורה בדורנו יש זכויות רבות אני רק רוצה להוכיח מהדברים האלה שגדלות בתורה איננה רובה למחשבה נכונה בעניינים ש באמונה ובעניינים ושבירת משרות זאת לא הרובה נותן מקדם נותן מקדם טוב הרובה שאם מישהו גדול בתורה סימן שהדברים שהוא אומר נכונים זה לא אדם יכול להיות גדול בתורה כמה שיהיה גדול יגיד שאנחנו יכולים להיות פתחת שלטון של ערבים וניתן להם כסף כי ערבים אוהבים כסף והכל יהיה בסדר זה אצלי סותר לא רק את השכל הישר אלא גם את ענייני האמונה ומה שאני אמרתי קודם זאת איננה הרובה מוחלטת בשום פניים ואופן אני חושב שעיקר החת שלהם מעבר למה שאמרתי זה בחילול השם וחטא של חילול השם לא ניתן למחילה הגמרא אומרת אם חופר ון לכם אל תמותון אלא שיש לנו ירושלמי חשוב הבבלי אומר כפר לכם אל תמו הירושלמי אמר גדול קידוש השם כילול השם הם יוכלו לכפר על הח שלהם באמצעות קידוש השם איך הם יקדשו את השם שהם יהו שם שהם יחליטו איך לעשות את זה רק בקידוש השם הם יכפרו על חילול השם שים הא של שילון קופים אני לא בטוח שזה הקידוש השם הכי גדול שאפשר להגיע למרות שלמרות כל הדברים האלה אני לא מוצא פסול בתורה שלהם ומה שנוכל ללמוד מהם תורה אמיתית ספרים כ מנחת השם כי הוא כמובן בדעות קצת אחרות ודאי ספרים אחרים אנחנו יכולים ללמוד אני לא מש פסול בתורה שלהם זה לא כמו תורה מג שילוב של המצוות הנזכרות בלימוד התורה עכשיו הוא שבלימוד תורה מתמיד מחייב הוא באמת עכשיו תחת אחריותינו זאת אחריות כבדה מנסור מחייב אותנו בהתחזקות גדולה מאוד בתורה צריכים לזכור שלא עליך ההמלכה לגמור אבל אין אתה בין חומן להבטל ממנה וזה הזמן להזכיר אני מזכיר ומדגיש את מקצוע ההוראה שמדלג מאנשים ותדעו לך הציבור חילוני כבר הרבה מאוד מאוד מאוד בתל אביב וכדומה בכיתות הנמוכות של בית הספר מורות ערביות אצלנו זה לא מגיע אבל מורות חרדיות ואני לא יודע למה זה יגיע מחר ם ציבור שלנו לא יתגייס לחינוך כ שאנחנו נהייה עמוד השדרה של תורה זה מחייב אותנו בדבר הזה במסירות גדולה מאוד להתגייס גם לחינוך גם ללימוד תורה ולכל מה ש לכל מה שקשור בזה הדאגה הגדולה ש לגבי הציבור החרדי זה לא רק בגלל שם לא קאים את המצוות ה בגלל שברור לי שצעירים רבים שם לא יחזיקו מעמד לא בלחץ הכלכלי לא בלחץ החברתי ולא בלחץ המצפוני וילכו לצבא וגדולי התורה שם מפנים אליהם את הגב ולא ממשיכים לראות אותם כתלמידים שלהם וזה אסון הם יגידו אם ככה אנחנו מורידים את הכיפה גדולי התורה צריכים ללוד את התלמידים שלהם לצבא לכל מקום לחבק אותם ולדעת שאלה תלמידים שלהם ולא שום דבר פחות מזה שוב אני אומר היחס שלנו וזה משפט אחרון לציבור החרדי אני מתייחס לציבור החרדי אמור להיות בתקווה שהם ישנו את דרכם אבל לחשוב ואני אומר בפורש לחשוב כל בדל של שנאה אליהם בגלל המעשים שהם עשו למרות שהמחלוקת הנוכחית היא עמוקה כמו תהום תבט מעליבות שלהם אסור לטשטש את גודל המחלוקת חלילה וחלילה מלהגיע לשנאה כלפיהם אני חושב ש טוב אמר הרב שעצם אולי הייתי אומר לל עצם ההזכרה של א של דואג האדומי ואחיתופל הייא היא עצמה מסוכנת מאוד נכון הרב אמר שזה לא ואי אפשר להשוות אי אפשר להשוות זה אפילו לא מתחיל כי דואג ואחיתופל היו שופכי דמים ואני לפחות מפרש שמה שחז אמרו שדואג היה ראש הסנהדרין הכוונה שנהג כאילו ראש הסנהדרין והרשה לעצמו דון דיני נפשות ולהקות את את כהני את כהני נוב ו יש מחלוקת בהנהגה כמו שהרב אמר ואולי הייתי רוצה לקחת את הנושא הזה של הענווה ולומר שיש יש שני צדדים צד אחד באמת צריך להיות מלא בענווה אבל הענווה לא יכולה להוביל לחוסר זקיפות קומה ואמונה בדרך שלנו כמו שהרב אמר אבל הייתי אולי מביא א דוגמה מ משני אנשים אולי מ גם תקופה שבה היייתה החלפה בהנהגת עולם התורה וזה אצל דוד שחז דורשים את כל שמות הגיבורים שלו כחכמים סנהדרין דוד ובית דינו בסופו של דבר מחליף את שאול ובית דינו ושאול הגמרא אומרת במסכת גיטין שהיה היה גדול הדור מי אז ששמואל מת הגמרא אומרת שלא היה תורה גדולה ממקום אחד ממי משה עד רבי ושם הגמרא אומרת בדף נט שו כשאול ז אומרת היה את שמואל הרא את שמואל נפטר לא התכוונו כל חייו ויש שני אנשים מבית שאול שהגמרא במסכת ברכות מספרת עליהם שדוד ובנו שלמה למדו מהם תורה ואפילו אם הרב קורא לזה חילול השם אני חושב שגם שם היה לא פחות חילול השם נתחיל אולי עם שמעי בן גרה שמעי בן גרה שקילל קללה נמרצת את משיח השם את דוד שיוצא יוצא בזמן בזמן מרד אבשלום והגמרא אומרת מסכת ברכות בדף ח שלעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמאי בן גרה היה קיים שלמה לא נסע נשים נוכריות אתה למד ששלמה היה תלמידו של שמעי בן גרה מן הסתם דוד שלח את שלמה ללמוד תורה אצל אצל שמעי בן גרה עם כל המחלוקת הגדולה עם בית שאול והמחלוקת הגדולה עם בית שאול מתורתו של הרב למדתי גם על ה על ה על המשמעות גם של המחוייבות לביטחון ישראל שלבית שאול היה יותר חשוב לרדוף את דוד מאשר להגן על כל אזור דרום הארץ שהיה מופקר לפלישתים ועמלים ודוד ידע שהדברים האלה באים מתוך טעות מתוך טעות וגדול קידוש השם של תורה שהייתה בשמי בן גרה שדוד שולח את שלמו ללמוד אצלו כיוצא בדבר ד דוד עצמו אומרת הגמרא מסכת גם מסכת ברכות בדף ד קצת קשה לי לסדר את זה עם סדר הזמנים שדוד אמר ל מפיבושת הגמרא אומרת שעל הפסוק שמרה נפשי כי חסיד אני שדוד היה אומר כל שאלה שהייתה נשאת לפני הית אומר מפי בושת רבי יפה תיארתי יפה תי מתי וכאן אולי גם אני חושב ממש המפתח להצלחה שלנו מצד אחד דוד תפס את ההנהגה על עם ישראל והנהיג והוביל ולא כמו בית שאול אבל הוא ידע ש מפיבושת גדול בתורה ועמד לפני מפיבושת כתלמיד בפני רבו ושאל אותו וביקש את ההסכמה שלו הגמרא אומרת בזכות זה יצא זכר דוד שיצא ממנו כלאב שלא כלבנו לדניאל שמו שהוא היה מחלים את את מפיבושת זאת אומרת תורה שעוברת במסורת תורה עוברת במסורת ומסורת אנחנו מקבלים מחכמי ישראל ונכון יש מחלוקות בהנהגה מחלוקות עמוקות אבל את התורה אנחנו נקבל ובזכות הענווה נגיע דווקא לגדולה ול הגדולה הגדולה של של של מפיבושת טוב אני אמרתי מראש שאני מתבטא טיפה בקיסו מיות כי אני יודע שמור הרב און פלום אותי אז הנה אתם רואים בלם אותי ואני מקבל את דברו אני כל דבר שומר שאומר מורנו הרבון אני רואה אתזה כדברים קדושים נוחים ני תודה אולי נעבור לנושא נוסף שקשור תגרים של לאתגרים שעומדים בפני עולם התורה אולי זה חלק גם אולי זה גם חלק מהיכולת לקחת אחריות והובלה וכאן השאלה האם יש לימוד תורה ייחודי משמעותי שעולם הישיבות שלנו הוא מיוחד בו והאם הוא צריך לפתח את זה ואיך הרב כן קודם כל בארשון ור ש בעלפה לא בא לבתל את התורה שבכתב תורה שבעל פה באה כדי לחיות לצידה של תורה שבכתב חיבור של פשט ודרש של תורה שנכתב ותורה ש בעלפה זה בנשמתנו ולא התפיסה הזאת שלוקחת רק את תורה שמלבד ממלא גם לימוד מקרא ספרי אמונה מחשבת ישראל סליחה שאני מוסיף אחר כך מורנו הרב און סתיק ממני וזה יהיה בהחלט בסדר לטייל בארץ עם ספר תנך ולדעת זה היה כאן זה היה כאן מה המשמעות של העובדה שזה היה כאן לא ויכוח אולי זה היה כאן וכל הדברים האלה זה חלק מהעניין הזה לא נעים לי להגיד ממי למדנו את זה מלוחמי הפלמח אחר כך מורנו הרב עוד רק לגבי הטיולים אז אניני מכ להרים את שולי מעילי וללכת אחרי הרב בשבילים ל א בסדר אני רוצה לדבר על דגש גדול מאוד שאנחנו שמים מכל מיני כיוונים על המפגש בין ההלכה לבין המציאות כפי שהיא מקת לנו זה מאוד מייחד את התורה שלנו העובדה שאיין מצוות שיותר עדיפות או חשובות יותר ממצוות אחרות התורה כוללת את כל מצוות השם ולא שאנחנו יכולים לעשות ר איזשהיא בריירה המשקל שאנחנו מעניקים למצוות שבן אדם לחברו לא רק בתוך הסיפור בציבור החרדי יש משקל עצוב למצוות שבין אדם לחברו אבל בתוך הציבור שלהם אצלנו המשקל שאנחנו מעניקים צבו שבן אדם לחברו כלפי כלל העולם כלל הם ה ני חושב בהחלט מייחדת את התורה שלנו החית המחוייבות שעולה מכל מסכת כתובות המחויבות של בעל כלפי אשתו אי אפשר ללמוד מסכת כתובות ואני לא צריך להסביר הפגישה בין ההלכה והמציאות בדברים שחשובים מאוד לעולם המודרני למרות שלכאורה בתורה לא לגמרי ברור איך אפשר ללמוד אותם כמו אני יודע שאפשר אבל לא מספיק כמו זכויות נשים המפגש בין מושר להלכה שטיפלנו ב בשיעור הקודם התייחסות לגויים שאלות של תורה ומדע דברים שמשיקים אותנו חשוב שישיק אותנו ואנחנו צריכים באמת להגיע בהם להשקים גדולים מאוד קבלת אחריות על האומה ועל המשימות של האומה זה מורנו אבון דיבר קודם חי ור שלנו עם התורה ועם כלל ישראל והבנה שהתורה שייכת לכלל ישראל וממילא הי שלילה אוטומטית של חוכמת אומות העולם והמוסר שלהם אם יש בהם טוב גם את הטוב נקבל מהם ואת הרע לא נקבל אמרתי פה הטלתי פה כמה דברים מספיק אתגרים למורנו הרון כדי להיכנס נתחיל עם לימוד המקרא שבעצם יהודי אמור מגיל חמש כבר להיות רגיל במקרא וכשהוא מגיע לגיל לגיל 10 כבר המקרא אמור להיות טבוע ודמו אבל הייתי רוצה להתייחס אולי לנקודה שהרב דיבר על על התנך להסתובבות ולראות איפה הדברים קרו ואני חושב שזה ו היה זו הייתה קומה ראשונה קומה ראשונה ש של חיבור ללימוד התנך מתוך העובדה שאנחנו חזרנו לחיות בארץ ישראל מתוך העובדה שחזרנו להיות ממלכה והנביאים עוסקים בשאלות של הנהגת ממלכה וארץ ישראל יוצאת מכל מקום שנמצא בנביאים ויצא לי גם לטייל לא רק הבטחות אלא יצא לי גם להיות עם הרב בכמה מקומות ואבל בסופו של דבר הקומה הזו היא קומה שמעוררת השראה היא מעוררת השראה היא מחברת היא מרוממת אבל יש עוד קומה ש יש בעיסוק התחיל בעיסוק אני חושב שכדאי לעודד אני לא חושב שהרב יחלוק עליי וזה העניין של חיבור תורה שבכתב לתורה שבעל פה חיבור שלא ניתן יהיה לנתק את תורה שבכתב מתורה שבעל פה או את תורה שבעל פה מתורה שבכתב מי שמסתכל בכל עמוד גמרא יש כמעט כל עמוד גמרא מלא באזכורים של פסוקים ואם כל זה רובנו לא תמיד שמים לב לפסוקים אולי לא מכירים אותם וודאי לא פותחים אותם ולא מנסים לראות איך הדברים שהגמרא לומדת באמת כתובים בפסוקים האלה אני מדבר על דרשות הלכתיות דרשות הלכתיות שנראות לנו הרבה פעמים כאסמכתא רחוקה ואם לא נעמיק ולא נלמד ולא לא נצליח להבין לאמיתו של דבר דיבר כאן הרב טם קודם על דין אמת לאמיתו לא נוכל להבין דף אחד לאמיתו להבין באמת מה התכוונו חכמים איך הם למדו כי ים בסופו של דבר קיבלו את הכל מתוך דורה שבכתב הם ינקו מתוך ד אפילו התקנות כל תקון רבנן כן דורית תקון ואני גם מדבר על דרשות אגדיות להבין מהיכן הם למדו בשביל צריך להכיר וללמוד ולקרוא ולעיין ולא לוותר עד שנצליח להבין את עומקם של ה של של הדרשות וזו כבר קומה שההיא לא תישאר רק בתחום ההשראה אלא בתחום ההוראה איך איך לחיות איך לפסוק מה לעשות אני אשאל את עצמי האם חלק מזה זה לא גם תחילת ההכנה לחזרת דבר השם שיחזור לדבר איתנו יש הרבה פעמים שקוראים את הדברים של של הרב קוק מרגישים ש שיש כאן אולי כמו שהרב בעצמו כתב פיכי נבואה צומחים וכאן משהו שגם הרב לא יוכל להתווכח כי שמעתי את זה מהרב אני חושב ש זה הרב כ אולי אני חושב זה החידוש הגדול אני לא בטוח שכולנו שמים לב לזה מה החידוש הגדול של הרב קוק בספרים שלו החידוש הגדול של הרב קוק שהוא התחיל להקשיב לדבר השם שמתגלה בהיסטוריה בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל מה זה אומר שיש כפירה מה זה אומר שיש חילוניות מה זה אומר שיש התנגדות לרפורמה משפטית הרב קוק הייה פה אני בטוח שהיה שואל את עצמו מה זה אומר ומה זה אומר שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבית המשפט העליון שולט בה ביד רמה עד שכמעט אין כמעט ואין משמעות להחלטות של נבחרי הציבור מה המשמעות של זה ואולי אולי חלק מהמשמעות זה הכנה של העם לקראת העתיד לקראת השלטון של של התורה של חכמי הסנהדרין ש הסנהדרין היא תהיה גוף שאי אפשר לערער על ההחלטות שלו והעם חייב לחפוף את קומתו בפני ה בפני הס אולי גם הרב קוק הי מדבר על זה אני לא יודע אבל עצם ההקשבה והניסיון לשמוע את דבר השם מתוך מתוך האירועים זה דבר שהוא הכרח לפי אניו דעתי כמובן שיש פה את הסכנות שעומדות תמיד אולי הרב יעזור לנו איך איך איך נמלטים מסכנות של דרשנות כי כשאנחנו מדברים על פרשנות של אירועים היסטוריים בוודאי כשזה עוד קרוב אלינו שאנחנו מדברים על השראה מתוך אירועים בתנך ומנסים לחבר את זה לאירועים שלנו אפשר בקלות להגיע למחוזות של דרשנות וכאן כאן הסכנה הגדולה שצריכים זהר ממנה לפי א דעתי הסכנה הגדולה ביותר שעומדת לפתחנו הפער בין האמת הצרופה לבין הדרשנים תורה שבעל פה שלא מחוברת לתורה שבכתב א בוא נגיד פחות מסוכן הפחות עומדים על פי התהום הזה טוב אני חושב שמענו דברים חשובים מאוד א מסכים איתם אולי מי שר לי חצי דקה אני אגיד עוד איזה מאוד לא פופולרית אבל בסך הכל הדברים מאוד נכונים שאלת החיבור של בתורה שנכתב לתורה שבעל פה ולמקום ואגב בוא נגיד הרב קוק ראה המון דבר השם שבהיסטוריה גם ראה את דבר השם שבוקע מתוך עולם התב אני לא בתוח שפחות הר את דבר השם שעולה מתוך עולם הטבע את דבר השם שעולה מתוך ההיסטוריה תראה איך הוא מתייחס לתורת להתפתחות ולהבין איך כבר השם עולה הענין הזה ד מבחינת גדולי ישראל ואני מזדה איתם אחד הדברים המסוכנים ביותר שהעולם הגע מאל שהוא נברר גם מבחינה מוסרית מה אני ממר אני לא גם מבחינה מוסרית הדבר חם משוקן בות זה אחד הדים המסוכנים ביותר שלעולם הקה מתו תורת ד צמ צמך הדרוויניזם האנושי והיכולת להכחיד גזיים נחותים צריכים להמשיך ים זה אבל אני חושב שמה ש אמרת לגלות את דבר השם מתוך ההיסטוריה לגלות דבר השם מתוך ההווה מתוך מה שקיים זה בדיוק מה שקרה אצים אבל הם שמרו את דבר השם ממש אמרתי פעם תלמידים שלי יודעים את זהזה טוב שאני עוד שני רשי ישיבה שאני לא יכול את כל השנות שלי להטיל בישיבה כי לא לא לא יקבלו את זה אמרתי שהדי במומים אם היה תלוי בי אנשים 10 דקות לפני כל תפילה היינו פותחים עיתונים וקוראים עיתונים כדי לדעת על מה להתפלל כדי לדעת מה הקדוש ברוך הוא עושה בעולם כדי לדעת על מה להודות לו לדעת על מה אנחנו צריכ להתחנן לפניו יש קשר שהשיח שלנו עם הקדוש ברוך הוא יהיה שיח רלוונטי לדברים שקורים היום אניות הבנתי חייב אדם בכל דור דבר אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים זה לא להתחפש בבגדים שאנשים לבשו לפני 3000 שנה כמו שאנשים אוהבים לעשות זה בכל דור ודור לראות איך הקדוש ברוך הוא שהוציא את ישראל ממצרים לפני שנים לראות איך הוא מפעיל את הכוחות האלה של יציאת מצרים היום ואנחנו רואים אותם היום אצלנו כל פודי הגד עושים בזה איך כל הדברים האלה באים ככ ש עם הדברים האלה שאתה אמרת אני מזדהר לחלוטין וכמובן עם הצורך לעשות בצורה נכונה לחבר פשט עם דרש יש פסו יש פסוי דו נבואה ויש פסוו דרשנות ויש פסוי דות פשטנות כל הדברים יש פסו כלומר דברים מזויפים ברור שכשאנחנו מחברים מחברים את המציאות עם מה שכתוב בתורה זה צריך לעשות תוך כובד ראש עצור ולא להגיד או הנה מישהו אמר ככה ובפרשה כתוב ככה יאללה אני גוזר גזירה שבה זה כבר נאמר בירושלמי במסכת פסחים אדם יקח כל שתי מילים וגזור מהם גזירה שווה לאן אנחנו נגיע כמה כובד ראש יש צורך כדי לגזור גזירה שבה כמה כובד ראש צריך ללמוד את היסודות של המציאות שלנו היום את המציאות שכתובה בפרשה את המציאות שכתובה במקרא את דבר השם צריך צריכים לעשות את הדברים האלה בסיר רצינות שאנחנו מחברים פסוקים עם הלכה כשאנחנו מחברים פסוקים עם המציאות שלנו זה דברים שצריכים לעשות אותם במלו קדושה אני לא אומר את זה כדי שאנשים לא יעיזו לעשות את זה אבל תעשו את זה בשיא כובד הראש תנסו לחלק תנסו לשוות את עצמכם אם זה באמת מה שהקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נעשה שאנחנו נבהיר את זה אתם מסוגלים אתם מסוגלים לדרוש דרושות אתם מסוגלים לפרש דרשות על פי העמו בתורה כוח לי אתם מסוגלים למצוא את דבר השם גם בתוך דברים שקורים היום אתם כולכם רק תעשו לי טובה תעשו זה ברצונות ברצינות ולא בתו ותי בצורה רצינית מעמיקה יש לכם כוח יש לכם כלים ואל תגידו רק שאנחנו נהייה אנשים קדושים כמו אני לא יודע מה וכשנגיע לגיל 85 נתחיל לעשות את זה לא בגיל שלכם בכוחות שלכם יש לכם כוח אבל תעשו את זה בשיא הרצינות בשיא יראת השם ובשיא ההתייחסות הרצינית לפסוקים מצד אחד לדרשות מצד שני למה שקורה היום כאן מצד שלישי אשר כוח לרב נקודה אחרונה במספר דקות האחרונות [מוזיקה] יש את האחריות להוביל יש את התורה שצריכה להילמד בעומק ברוחב אבל בסוף מה שנותן את הכיוון ואת הדלק הרוחני ובסוף גם יסייע להצליח זה החזון והחזון של אניו דעתי צריך לעמוד בפנינו אולי אני אגיד את זה ביזה סיפור קטן בצעירותי הרגשתי החמצה ש חי בדור שאין בו אתגרים כל כך גדולים כמו הדור של ה של ההורים שלנו שהיו צריכים לצאת או ששבים והשבתות שיצאו ממק הבחה שהקימו את מדינת ישראל אולי אפילו שהקימו את את עולם התורה הציוני את עולם התורה בכלל ואנחנו נשאר לנו רק ללמוד ללכת לצבא והנה יש יש לנו עכשיו אתגר אולי הרבה יותר גדול ממה שהיה וזה האתגר לדבר וללמוד ולפרש ולדון איך תראה מדינת התורה מדינת התורה עם כל ההיבטים שלה גם ארץ ישראל על כל מרחביה שכמעט והקדוש ברוך הוא הפיל אותה כמעט לידינו הינו יכולים לקחת את כל סוריה ואת כל וחצי ה סיני כבר היה בידינו ואיך יראה המשטר במדינת התורה ואיפה הדמוקרטית הבוא ידי ביטי ואייך יהיה היחס למיעוט ש שלא שומר תורה ומצוות עדיין ואיך אראה מקדש ולא רק ללמוד בכל אל קודשים לפלפול בעלמה אלא איך הדברים יהיו וטהרות ומדריך לכהן ומדריך למטהר אולי הרב יוכל להוסיף לנו איך איך בחורים יכולים ללמוד גם בצורה שתכוון לקראת החזון הזה ואולי תוספות על החזון תלמידים שלי יכולים לקום ולצאת החוצה אתם לא צריכים לשמוע את הדברים האלה אתם שומעים אותם פעמיים בשבוע כ כי הדברים האלה זועקים לי מתוך הגרון אנחנו מדברים על העתיד ואנחנו מדברים על הגאולה אנחנו מדברים ל שני אישים חשובים על אליהו הנביא ועל המשיח זאת הגאולה יבוא אליהו הנביא והמשיח בשום פנים ואופן לא המשיח הוא אמצעי הוא לא מתרה אליהו הנבי שיבוא זה אמצעי זה לא מטרה בשום פנים ואופן בית המקדש עצמו לטעמי אמצעי ולא מטרה אני יודע כמה בית המקדש חשוב ראינו מה עלול להיות בתוך בית המקדש ואיך דברים יכולים להראות שם במקרה למדנו באיזה יום זיכרון למדנו אזה משנה בשקלים שמשום מה התקבעה לי במוח כן מדובר על כך שאסור להיכנס שם לתרומת הלשכה עם תפילין שם האדם יפרק את התפילין שלו יוציא את הפרשיות ישים שם מטבעות מתרומת הנשקה יסגור את התפילין ויצא ככה כשמו לכות עליו תפילין ויצליח להריח אם זה מה שאנשים מסוגלים לעשות כשבית המקדש קיים זה אומר שבית המקדש בשום פניים אופן לא יכול להיות מטרה ותראו כמה פגמים ואניני לא צריך להגיד לכם כמה פגמים יכולים להיות המשיח ואליהו הנביא וגם המקדש הם ממצאים ממצאים חשובים מאוד אין לנו ואנחנו מצפים שהם יהיו כדי להמריץ אותנו לעבוד אמרתי לא פעם ולא פעמים וברים על החפץ חיים שהיה לו בגדי שבת מיוחדים בארון במדף מסוים שיבוא המשיח הוא ילבש אותם כדי לקבל את מנו אין לי אמונה כמו של חפץ חי ולכן ה לי מדף כזה בור אבל אם היה לי הייתי שם ו בגדי עבודה ולא בגדי שבת שיבוא המשיח שיגיד לי מה לעשות אני אצא עם פטיש ואני אצא עם מקדחה ואני אצא עם כל הדברים האלה שיגיד לי מה לעשות לאן אנחנו צריכים ללכת מה אנחנו צריכים לעשות אני לא מחכה בליל הסדר שאליהו הנביא יבוא אלי הביתה אין לו מה לחפש אצלי בבית אני כבר מודיע לו אין לו מה לחפש אצלי בבית שכאני פותח את הדלת ממש בשעת חצות הלילה שהיה מותר להתחיל לפתוח את הדלתות ביד אחרי מכת בכורות אני לוקח את הנכדים שלי ואנחנו הולכים לחפש את אליהו הנביא כל צועקים את השם שלו בכל חובות הרש אני פותח את הדלת לא כדי שאליהו יכנס אלי הביתה כדי שכשאני אשמע שהוא בא אני אצא אחריו לאן לירושלים למ לירושלים אתם יודעים לבן כל אלה ל המטרות מה אני מגדיר כמטרה רק דבר אחד מדינת ישראל העם מלכות שתהייה יותר יהודית ויותר יהודית ועוד יותר יהודית ועוד יותר יהודית ועוד יותר יהודית במקום עוד יותר טוב תשאירו מדינת ישראל עוד יותר יהודית זאת המטרה שלנו המטרה האמיתית הזאת שהמדינה שלנו תהיה כמה שיותר יהודית מה ז יותר יהודית כל אחד יגדיר לעצמו אני בטוח שהגדרות שלנו לא תהי רחוקות בשום פנים ואופן זו מזו אנחנו נעשה זה תהליך מתמשך לא תהליך שתהיה בו כפייה גדולה אלא שתהיה בו הכרה ושאפשר יהיה להגיע זאת המטרה מקדש אליהו משיח אמצא מדינה יהודית שהולכת בשם השם מטרה אל תסתכלו לי ע המטרה הכי רחוקה כמה שה תהיה יותר יהודית אנחנו בדרך למטרה אני לא יודע אם אי פעם נגיע למטרה יכול להיות אני נטה לומר שזו דרך אינסופית אבל כשאנחנו עוסקים במדינת ישראל שת היהודית אנחנו עוסקים במטרה כאנחנו מדברים על מקדש המשיח בעיני יש משימה הרבה יותר דחופה הרבה יותר חשובה הקמת נדרים תסתכלו ברמבם הוא אומר ציון משפט פד ושווה בצקה הוא אומר שזה יקדם תראו כמה זה הגיוני שזה קדם מקדש מ אפתור מחלוקות מי יהיה כהן גדול מה היו בדיוק הלכות של פרה אדומה כל כך הרבה שאלות ינ אם אין סנהדרין שיחיו בדברים האלה אין טעם בכלל להתחיל לבנות אותו סליחה שאני אומר את זה אין טעם להתחיל לבנות אותו מה נעשה איתו מי הכהן הגדול אשכנזי ספרדי חרדי ציוני דתי לא יודע מה מי כל הדברים האלה צריכים קודם כל מה הרב סים משפט אחד כי הגיע ן בסדר אז אני אומר טוב בסדר אז אני מסיים אפילו לפני כן אבל אני רק אגיד משפט אחד המון תחומים יש לנו היום שהם בלתי ברורים זה היה גם בזמן בית שלי שבאו חזל והחליטו לבטל ביתת בידי תסתכלו במשנה האחרונה בפרק ראשון של מקות שהחליפו אלף דברים אחרים כדי שיהיה כך כדי שיהיה כך שתהייה סנדרין הם יוכלו להחליט קודם כל בכל השאלות של התורה מול המודרנה ולא תמיד להחין נגד המודרנה בל דברים אחרים אנחנו צריכים אותם אנחנו שמכים להם יש עוד הרבה אבל ישר כוח ד לכולם [מוזיקה]