ספר שופטים פרק י"ג (המשך) | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

דיברנו על פרק יג סליחה הפתיחה של מעשה שמשון אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות על הפרק הזה אני חוזר מהתחלה ויש אחד מצורעה במשפחת הדני או שמו מנוח ואשתו עכרה ולא ילדה וירא מלאך אדוני אל האישה ויאמר אליה נעת קרב ולא ילדת והרית וילדת בן ואתה אישה מרינה ואל תשתי יין ושחר ואל תאכלי כל טמא כי הנה חרה ויולדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן והוא יכל להושיע את ישראל מיד פלישתים ותבוא האישה ואתה אומר לאישה חלמו מור איש האלוהים בא אליי ומראו כמרא מלאך האלוהים נורא מאוד ולא שתי אוי מזה הוא ואת שמו לא יגיד לי אומר לי הנחיולד את בן ואתה אל תשתי יין ושחר ואל תאכלי כל טומאה כי נזיר אלוהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו אז א יש כאן אה יש כאן א בפסוקים ג' וד יש כאן איזה כפילות בפסוק ג' כתוב כתוב הנעת קרה ולא ילד והרית וילד את בן ואחרי זה ואתה שמרינה על תשתים שלך ותאכלי כל טמא בסדר ואז עוד אומר כינחראה יולדת בן אבל אמרת את זה לפני לפני דקה נכון בפסוק ג' אמרת מה שהוא אומר פסוק ה עוד פעם למה הוא צריך להגיד לו עוד פעם כי הנח הרב יולד בן אמרה לילה על ראשו כנזיר אלוהים יהיה נער מן הבת והוא יכל להושיע את ישראל מיד פלישתים מה מה פשר ה הדיבור שני הדיבורים האלה שאלה נוספת היא הפתיחה של הפרשה הזאת מזכירה לנו מאוד פרשה אחרת בספר שמואל תחילת ספר שמואל תדפדפו רגע תראו והיא איש אחד מן הרמתים צופים מהר א ר אפרים שמו אל קנה בן ירחם וזה ולא שתי נשים וכולי ואישה קרה אז יש לנו עוד פעם שם של בן אדם מקום שבו הוא גר ואחרי זה אישה קרה, אחרי זה גם יוולד ילד שגם יהיה נזיר. נכון? זה מפרש סיפור מאוד מאוד מאוד דומה. אנחנו אולי נתייחס בהמשך למשמעות של הדמיון בין הפרשיות האלה, אבל לפני שנתי לדמיון בין הפרשיות, אה יש משמעות לשם של האבא בסיפור הקודם, בסיפור של אלקנה. אל קנה זה שהוא אולי מזכיר את הפסוק זה אברהם אבימינו ברוך אברהם לאל עליון קונה שמיים וארץ הקדוש ברוך הוא הוא הבעלים של כל העולם של כל הארץ הוא יוצר וזה הקדמה יפה זה שם יפה לאבא של אה של נביא שהולך להסתובב בכל ישראל ולחבר אותם מחדש לקדוש ברוך הוא קונה שמיים וארץ וגם האבא בעצם ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה בעצם הסיפור של האבא הוא הקדמה מצוינת לסיפור של הבן או כמו שאומרים בלשון ארמית ברע קראה דבוה הבן הוא המשך הוא הרגל של אבא אבל פה לכאורה זה אין קשר מה המשמעות של השם מנוח ביחס לילד שעתיד שעתיד להיוולד למה קוראים לו מנוח אה לא הסברתי פעם קודמת קצת על מנוח. >> מה זה בהקשוש של רות? >> מה? בהקשה של רות א >> שמה אה נכון מנוע בקשה של רות אמרתי אולי בקש לך מנוח אז אולי אני אתן היום עוד שני פירושים לשם מנוח פירוש אחד לשם מנוח קשור מאוד לילד מה זה קשור לילד קשור לילד כי א כי לובתם הדעת אל המנוחה ואל הנחלה מה זה מנוחה והיה בהניח השם אלוקיך לך מכל אויבך מסביב אז האבא מנוח אבא מנוח הוא בעצם עתיד שהבן שלו יעשה יתן מנוחה לישראל מן הפלישתים. בסדר? המנוחה והפלישתים תגיע לידי שמשון ולאבא קוראים מנוח. האם האבא עשה משהו בשביל לעניין הזה? לכורה אין לנו שום שום רמז במקרא שלאבא יש איזשהו תפקיד גם בעניין הזה של אז זה אני רוצה כן לתת פירוש אחר ל למנוח הזה ואולי זה יסביר לנו למה קוראים למנוח ולמה זה חשוב אבל את ההסבר הזה אני בהמשך אני חוזר לסיפור אז שאלנו שאלה אחת על השם מנוח שאלנו שאלה שנייה למה צריך להגיד פעמיים הננה התקרב ולא ילדת ורית וילדת בן ואחרי זה עוד גם כהינה חרה והיא יולדת בן ואם נשים לב כשהאבא שואל שמנוח שואל את אשתו מה הוא מה אמר לך של אלוהים הוא עונה לו רק את מה שהוא אמר לו בפסוק גד ויאמר לי הנח הרב יולד בן ואתה אל תשתי ענך ואל תאכלי כל טומאה כי נזיר אלוהים זה כן הוא לוקח כי נזיר מי הנר מבית עמותו אבל המורה לא יעלה על ראשו והוא יכל להושיע את ישראל מיד פלישתים את זה היא לא אומרת ל היא לא אומרת לבעלה בסדר למה את החלק הראשון היא אומרת ואת החלק השני היא לא אומרת זה גם שאלה שאלה חשובה בסדר ויתם מנוח אל אדוני ויאמר בי אדוני יש אל אשר שלח את האבון עוד אלנו מה נעשה לנער היוולד מאוד הגיוני א פסוקים ג' מאוד הגיוניים גד שנאמרו לאישה למה הם נמרו לה אישה? כי זה נוגע למה שהיא צריכה לעשות. היא צריכה לקבל הנחיות איך להתנהג בהריון. כמו שיש רופא שבזמן ההריון צריכה ככה וככה, זה אסור לאכול, את זה מותר לאכול, את זה צריכה לאכול. אז פה צריך להגיד לה מה היא צריכה לעשות בהריון. אבל מה שצריך לעשות עם הילד אחרי שהוא נולד זה לכאורה כבר לא תפקידה של האישה, אלא תפקידו של הבעל, תפקידו של המנוח. כי הרי מי שאחראי על גידול הילד עם כל הכבוד לאישה ועם כל הכבוד לפמיניזם ועם כל הכבוד לכל הדברים האלה זה לא מה שהיה באותם הימים וגם היום בסוף האחריות לגידול הילד ולחינוכו מטלת על האב גם בהלכה ולכן מאוד הגיוני ש אה האישה מספרת למנוח רק את החלק הראשון ולא את החלק השני רק מה שנאמר לה מה שנוגע לזה היא מוסיפן כי נזיר ר אלוהים כי היא מסבירה לו למה היא צריכה לא לאכול אבל רק מי שנוגע עליה כל מה שנאמר אה נזיר אלוהים יהיה שהוא יכל להושיע את ישראל מהפלישתים מה שכתוב ומורה לא יעלה על ראשו שזה דבר שלא קשור בכל שבהריון אין תספורת אין בעיה של תספורת אז התספורת ויחל יושן תשתין היא לא אמרה למנוח היא לא סיפרה לבעלה למה היא לא סיפרה לו וזה כנראה מה שגרם למנוח לרצות שמלאך האלוהים יבוא אליו כי מה יעשה לנר היולד? בסדר? מה האישה צריכה לעשות בהריון? הבנו בסדר? זה גם הגיוני שהמלאך התגלה עליה בשביל זה אבל אחרי שהוא יוולד מה נעשה? אבל כבר הוא אמר לה, נכון? הנביא, האיש האלוהים, המלאך כבר אמר למלאך האלוקים כבר אמר ל ל לאשת מנוח מה לעשות, אבל היא לא סיפרה לו והוא לא ידע את זה. לכן הוא שואל מה אנחנו צריכים לעשות? אני רוצה לדעת אותו אבא. כן, אתה מדמי אותו, הוא מרגיש רגע משהו כאן איפה החלק שלי בסיפור. ואז מה קורה? וישמע אלוהים בכל מנוח ויבוא מלאך האלוהים עוד אל האישה. יש לת בשדה ומנוח אישה אין מה זה וישמע אלוקים לכל מנוח. ישמע אלוקים לכל מנוח. מה היה צריך להיות? המלאך צריך לבוא אליו. אפילו מנוח הבין שכנראה אשתו גדולה ממנו והוא לא לבד לא זכה לוכן יבואנה אלינו מנוח מבקש שיבוא אל שניהם אבל הקדוש ברוך הוא שמ כל מנוח ושולח את המלאך עוד פעם אל האישה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עימה ואז מה קורה המלאך עומד ומחכה שותק ואז היא מבינה שזה הזמן ללכת לקרוא לבעלה כי זה היה בעקבות התפילה של בעלה אז אף על פי שהקדוש ברובר ברוך הוא נענה לתפילתו של מנוח. אבל הזה שהמלאך התגלה לאישה ולא אליו זה בשביל כי זה לא הוא לא הוא לא היה ראוי והיא כן הייתה ראויה אני לא רואה שום אין שום סיבה אחרת טוב את אומר האישה ותרוץ ותגד לאישה זה מזכיר לנו מטבע הלשון שנמצא איפה אצל רבקה כן טרוץ ותגד כן לאחיה או לאמה כי יש שם גם כן מישהו שמגיע הגיע מאיש אלוהים אליעזר לא זה לא היה סתם איש פשוט עבד אברהם דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים מגיע והיא היא לא היא רואה זה נדהמת היא חייבת לרוץ להגיד ואתה אומר אליו הנה נראה אליי האיש אשר בא ביום אליי ביום הכוונה באותו היום שדיברנו למה היא אומרת ביום אליי ויק מלך מנוח אחרי אשתו ויבוא אל האיש וימר לו אתה האיש אשר דיברת על האישה וימר אומר מנח אתה יבוא דבריך מה יהיה משפט נהר מעשהו ואז מגיעה התשובה בדיוק לא לשאלה שהוא שאלח לא עונה לו לשאלה שהוא שואל אמר נו עכשיו בוא תגיד לנו מה זה יום המלאך השם נוח מכל אשר אמרתי לאישה תישמר מכל אשר יצא מגבן ן לא תאכל בן שלך לא שלא יכול לא תאכל אשר ציוטיע תשמור אז את החלק שהוא כבר ידע הוא אומר לו עוד פעם את החלק שהוא לא ידע הוא לא אומר לו אלא זה נשאר ב אשר צויתיע תשמור במילים אחרות הקדוש ברוך הוא נענה לתפילתו של מנוח אבל רק בשביל לזכות לראות את האיש לא יותר מזה כלום לא יותר מזה שום דבר מה מה פשר ה מה פשר ההענות לבקשה ולמה הקדוש ברוך הוא לא זה אם אני רוצה לומר וילך מנוע אחרי אשתו מלמד שמנוע מנוח עם המארץ היה. מה הכוונה מלמד שמנוח עם המארץ היה? למה בעלך מנוח אחרי אשתו? כי הוא לא ידע מה לעשות ולא לא התגלתה אליו הדיבור. הוא היה צריך תמיד לעשות רק מה שאשתו אמרה לו לעשות. גם בגידול הילד. מורה לא יעלה על ראשו. הוא לא עשה את זה כי הוא ידע אלא הוא עשה את זה כי אשתו. אמרה לו שהוא יהיה נזיר. זה המלאך לא אמר שהוא יהיה נזיר. המלאך אפילו לא מזכירן הזה את זה אשתו אמרה לו אז כל מה שהוא צריך לעשות בסוף זה בגלל שאשתו אמרה לו ושוב השאלה למה למה אשתו לא אמרה לו בהתחלה וגם לא כתוב שהיא אמרה לו בסוף לא מוזכר שהיא אמרה לו ולמה המלאך לא אומר לו אה יום מנוח אמלאך השם נעצרנה אותך ונעשה לפניך גדי עיזים יום מלך השם מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך אם תעשה עולה לאדוני תעלינה כי לא אדם הנוח כי מלאך אדוני הוא. וכאן יכול להיות שיש כאן גם כן מדרגה נמוכה של מנוח. ואני אסביר. כשרואים מלאך, איך רואים את המלאך? אז הרמבם מוראי נבוכים מדבר הרבה שמלאך לא רואים בעיניים. מלאך רואים זה בנבואה. רואים את זה במראה הנבואה. רואים את זה ב בתודעה בנבואה. לא לא לא בהכרח רואים בעיניים ו כאן היה מלאכים אולי מהסוג של אברהם אבינו אמנם הרמב"ם גם אצל אברהם אבינו אומר שזה ככה לא ראו באמת אבל בוא נלך לא לפי הרמבם לפי רוב המפרשים המלאך התגלה כאדם לעיניהם רק היה הבדל בין האישה לבין בעלה בין האישה לבין מנוח האישה היא רואה את מלאך האלוקים ואתה אומר האישה איש האלוהים בא אליי גם היא לא בטוחה שזה מלאך אבל מראהו כמראה מלאך האלוהים היא לא היא לא הייתה בטוחה שזה מלאך אבל היא ראתה שזה איש אלוהים זה משהו מיוחד ומנוח מבקש את איש האלוהים ואז מגיע מלאך האלוהים ואז א הוא מתחיל לדבר איתו האיש האיש הוא מדבר איתו כמו בן אדם גם רגיל הוא לא יודע שפה הוא מגיע מלך השם מזה כתוב לא כי לא ידע מנוח זה לא משמ שרק מנוח לא ידע אבל האישה כבר בפעם השנייה ידעה גם ידעה שדבר במלאך כי היא הייתה בדרגה רוחנית גבוהה יותר יכלה לקבל את הנבואה בעצמה מנוח לא היה בדרגה הנכונה לא היה ראוי לקבל נבואה אז מה הוא ראה הוא ראה רק מה שרואים בעיניים הש האדם יראה לעיניים, השם יראה ללבב. היא רואה בלב ובעיניים והוא רואה רק בעיניים. אז לכן וילך מנוח אחרי אשתו. הוא לא זכה לנבואה. הוא לא היה ראוי לנבואה ולא זכה לנבואה. מה שהוא ראה זה רק את ה רק את המלאך כבן אדם. אפילו רצה לתת לו לאכול. ויאמר מנוח מלך השם משמך כי יבוא דברך וכיבדנוך כשזה יקרה אני אעשה לך כבוד אחרי זה מה הכוונה הוא אפילו לא בטוח שזה יקרה מהעם זה יקרה אז אנחנו ויאמר לו מלאך השם למה זה תשאל לשמי והוא פלי השם שלי הוא שם מוסתר זה פלי בסדר ויקח מנוח הגדזים את המנחה וילה לצור לדוני ומפליל לעשות ומנוח ואשתו רואים מזבח השמימה ויעל מלאך בני בליו המזבח מנוח ואשתו רואים וייפלו על פני מארצה לא ישף עוד מלאך מטו הוא עדיין לא הבין מה קורה פה הוא ראה כאן איזה מראה מאוד מיוחד אז ידענו כי מלאך אדוני הוא ואז ויאמך אשתו מות נמות כאלוהים ראינו כי הוא באמת לא אה ו אשתו לא יכול להיות לא חובץ השם תו לקח ולא ראולל וכד שמיענו כזאת ועדיין היא לא סיפרה לו את כל הסיפור. אז אני רוצה לתת את המבט הכללי שיתן את הפתרון לכל השאלות ששאלנו. ואני כאן רוצה להעזר קצת בצורה מאוד חלקית ב בצורה מאוד חלקית בפירוש של יוסף בן מתטיהו. שמעת יוסף בן מתיטיהו יוספוס פלביוס. הוא כתב ספר שנקרא יש לו כמה ספרים יש לו ספר שנקרא קדמוניות ויש ספר שנקרא מלחמות זה קדמוניות היהודים מלחמות היהודים הוא חשב בתפשותו שהיהודים הולכים להיקחד מן העולם הרומאים ישמידו את עם ישראל ולא ישאר עם ישראל יותר בעולם אבל עם ישראל יש המון סיפורים וחוכמת חיים וכל דברים כאלה אז הוא רצה להנחיל לעולם את כל הסיפורים האלה לכן הוא כתב ספר שנקרא קדמוניות קדמוניות היהודים שבעצם מספר את מה שכתוב ב בתנך אבל עם הפרשנויות שלו. בסדר? א יוסףו עצמו היה קצת משכיל אבל הוא לא היה הוא לא גדל בחוגי הפרושים בסדר? הוא לא בתקופה שלו בימי בית שני הוא כנראה היה שייך יותר לחוגי הצדוקים בסדר? ולא לחוגי הפירושים. ולכן א יש גם פירושים שהם לא פירושים שלא לתורה ולהלכות וזה שהם לא מתאימות והם לא מתאימים. פירושים לא מתאימים להלכה ולמסורת שיש בידי חז"ל שבידינו עד עד היום. אלא איזה פרשנויות כנראה קצת צדוקיות בסדר? שהיו פה ושם. אני לא יכנו אחד עכשיו לכל ההיקף שלו הדברים שלו. אני רק רוצה להביא דברים שהוא אמר פה. אני לא חושב שהוא היה פרשן תנך. הוא כנראה שמע את הפירושים האלה בירושלים של פעם. בסדר? אני לא יודע אם מפי חכם פירושי או מפי חכם צדוקי או מה אבל אני אגיד את הפירוש שלו. אני לא אני לא אני לא רוצה לקחת את הפירוש הזה לגמרי סליחה אבל אני חושב ששהו במנגינה אני חושב אני חושב ש שיש יש בו מעט משהו. בסדר? מעט. אה הסיפור הוא כזה אני אגיד אני תחיל בנקודה שאמר זה מבטיע בצורה חריפה ואני ואני אחרי זה צמצם יוסף מבטיע הוא טען ש ש מנוח אה באה אישה ואומרת אישה הכרה לא ילדה היא באה למנח אומרת לי פגש אותי איש אלוהים ואמר לי ככה וככה ואני אחר ויולדת בן ואה ומנוח עלה בליבו חשד אולי האישה מספרת סיפור אבל באמת מה שקרה זה שהיא חטאה היא חטאה תחתיו ו ואולי אולי הילד שיוולד הוא לא ילד הוא לא ילד שלו כי האישה הכרה לא ברור מי מי ברגע שלא יודעים ילדים לא יודעים האם האישה היא העקרה או האיש הוא העקר ומנוח התפעל להשם רצה לראות כי הוא לא ידע הוא התלבט בסדר וה וכשהגיע האיש אז אומר לו אתה האיש תראו זה אתה אתה האיש חושב שזה המקור הכי בפסוק יא ויבוא אל האיש וי אומר לו אתה האיש אשר דיברת על האישה זה לא דיבור מכובד. בסדר? ולא דיברו מכובד. אתה האיש עכשיו דיברת על האישה אה זה אפילו קצת נשמע כאילו ביקורת. כאילו מה אתה דיברת עם האישה? למה דיברת עם האישה? זה לא מתאים לא לעניין. מה אתה דיברת עם האישה? היית צריך לבוא אליי. בסדר? בהבנה שמדובר שזה איש. עכשיו הוא אומר חשד בא וכל זה. אני חושב שחשד צריך לקחת צעד אחורה. בסדר? אני לא חושב שחשד, אבל אני חושב שהוא לא אהב את הסיטואציה. בסדר? כל זמן שהוא חושב שמדובר הבן אדם, הוא לא אהב את זה. יש עוד נקודה אחת צלצול אני א שכתוב אינה נראה עליי האיש אשר בא ביום אליי. למה היא אומרת אשר בא ביום אליי? יש פסוק בספר יהושע. הוציא את אומר מלך ירכו לרחב. הוציא את האנשים הבאים אלייך אשר באו אל ביתך. מה הכוונה? מה זה הבאים אלייך אשר באו אל ביתך? כיוון שהיא הייתה אישה ש לפי פשט המילים הייתה אישה בסדר? יש מחלוקת במפרשים. מה הכוונה? מה משמעות? אבל אז אתה אומר הבאים אלייך. אולי יש כאן הבנה שמלך ירכו חשב שהשני המרגלים הם הגיעו לביתה של רחב בשביל לחטור הבאים אלייך היא נהנה אה הבה את אשתי ואבוא אליה ואז יכול להיות שנביא בעצמו מתקן אשר באו אל ביתך אותו דבר פה אשר בא ביום אליי ולא בלילה היא רצתה כי היא הרגישה שאצל בעלה משהו כאן משהו שהוא כאן מפריע וזה היה בגלל המדרגה הנמוכה של מנוח ויכול שגם התחושה שלו כמו שדיברנו בשיעור הקודם הוא היה משבט דן שבט הכי בחוט לעומת היא אשתו הייתה משבט יהודה והיא הייתה אישה חשובה אז יכול להיות שהיה כאן ככה אומר מתיהו אני לא יודע אני אני אגיד לכם יש כאן משהו ואז מנוח אומר נו עכשיו תגיד כל השיח גם פסוק יא גם פסוק יבנו מנוח מדבר לא יפה, בסדר? מדבר לא יפה למלאך, מדבר אליו בצורה לא מכובדת אומר המלאך מכל שאמרתי וזה כנראה הסיבה אולי גם לתגובה שהוא לא רוצה להגיד לו כלום אומר לו שתעשה כל מה שאמרתי אליו וזהו ו ואז מנוח מרגיש שמשהו כאן לא בסדר ואז כשהוא אומר מות נמות כי אלוהים ראינו אם לא לקח מידנו מנחה זה לא בלשם ראו זה לא רק שראינו מנוח חושש שמגיע לו מוות גם על ה סגנון שלו, על הסגנון, הדיבור לא מתאים. לא דיברתי בכבוד למלאך האלוהים אז היא אומרת, העובדה שהוא קיבל את המנחה. אם אם היה רוצה זה לא היה מקבל את ה את המנחה. אני חוזר עכשיו אחורה שוב ואני רוצה לומר כך. אה באיש אחד מצורע ממשפחת הדני הוא שמו מנוח. ואני רוצה להסביר את הסיפור שהיה כאן ולמה אני חושב שזה הקדמה בשונה מהסיפור של אלקנה שהאבא היה ראוי לבן פה האבא לא ראוי לבן האבא לא ראוי לבן הוא רק האמא רויה לבן והיה אבל צורך שהבן יהיה משבט דן כל מיני סיבות שעכשיו לא הזמן לפרט אותם דיברנו עליהם קצת בשיעור הקל וא לכן מהאבא הזה יצא הילד אבל לא לא באמת מגיע לו ולאבא קוראים מנוח. מה זה מנוח? יש פסוק בספר בראשית יסכר חמור גרם מרובץ בן המשפטיים ויר מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה וית שכמו לסבול ויהי למס עובד מה הכוונה היית אמר מה זה ויר מנוחה כי טוב הארץ כינאימה ויר מנוחה כי טוב הכוונה מה זה למס עובד כשבאו אויבים הרי ברכת יעקב מתייחסת למה שעתיד להיות מהכניסה לארץ שיקרא אתכם באחרי הימים כשיבואו אויבים וישבו שמה ב יבואו זה יסכר צריך לבחור בין לעזוב את הנחלה ולצאת למלחמה או להילחם אבל ויר מנוחה כתוב הוא מעדיף שלווה ושקט הוא לא רוצה צה להילחם ואת הארץ כינעמה ולכן מה הוא מעדיף לשלם מיסים לכובש במקום במקום להילחם בו. אם אנחנו רוצים לראות עוד פירוש של מנוחה בניגוד למלחמה אז תפתחו רגע בספר דברי הימים ע' בסוף הספר אגיד איזה פרק בדיוק רגע אני לא רוצה את זה פרק או כח או כט רגע פרק כ"ח רגע אחד לא זה לא פה לא שנייה ‏Ja. אה לא מרוצה את זה מה כתוב איש הוא יהיה איש מנוחה >> בית מנוחה >> איך >> בית מנוחה >> אה בית מנוחה לא זה לא כתוב שהוא יהיה איש מנוחה טוב בקיצור אה אה דוד איש מלחמות וו בשלמה כתוב שהוא יהיה איש מנוחה. איש מנוחה שלא רוצה להילחם. ויש אחד מצורעה ממשפחת הדני הוא שמו מנוח. למה קוראים לו מנוח? הוא היה אדם שלא רצה >> להילחם. בסדר? פה זה לא לעבוד, אבל כאילו לעבוד פה זה להילחם. הוא לא היה איש מלחמות. הוא היה איש שחיפש שקט. השקט בימי מנוח זה לא היה הדרך הנכונה שקט זה בסוף קניעה גם היום אנחנו חווים את זה נכון לפעמ אנחנו מוכנים לשלם בשביל שקט בקניעה למה כי אין כוח להילחם זה קשה זה מסוכן אנשים רוצים זה מנוח הוא רצה מנוחה ולכן אה הדבר האחרון שאפשר לספר למנוח זה על התפקיד של הנער כי התפקיד של הנער הוא יחל הוא יהיה נזיר אלוהים מן הבטן והוא יחל להושיע ישראל מיד פלישתים וזה קשור היכולת להושיע צר פלישתים הייתה קשורה למה לשערות נכון הכוח היה בשערות למה זה עוד נדבר על זה בהמשך אבל הכוח היהות מורה לא יעלה על ראשו את זה היא לא מספרת למנוח הוא יכל להושיע את ישראל פשתים זה היא לא מספרת למנוח באמת זה היה אמור להיות התפקיד של מנוח לחנך את הבן שלו לקראת התפקיד הגדול נכון איך הוא יכול לחנך את שמשון לקראת התפקיד למד אותו להשתמש בחרב למד אותו להשתמש בחץ וקשת בימינו הייתי אומר להשתמש בנשק ללכת לקחת את הילד למטוחים שיהיה צלף שידע יפגוע טוב ש לעשות לו אימונים נכון להכין את הילד זה התפקיד שלו אבל אם נגיד זה למנוח לא זהו הוא ישלח אותו לתלמוד תורה כזה שזה ואחרי זה ישלח אותו לישיבה חרדית לא יודע מה כדי שלא ילך וזה לא מספרים לו את זה לא מספרים למנוח בשום פנים ואופן כי זה בדיוק מה שמנוח לא מסוגל לא מסוגל לעשות הנבואה של ה של המלאך לאשת מנוח אני חושב הייתה בהתחלה כך בהתחלה אמר עני כת ברית ולת בן ואתה ישמרי עני ואל תשת ש תוכלי כל טמא נקודה זה הייתה נבואה הראשונה פסוקים ג נבואה ראשונה בנבואה השנייה כבר באה אחרי ש אחרי שנכנסה להריון הנח כבר לא הנחה כאילו הרית אלא את כבר עכשיו אחרי שהיא הייתה בהריון אז הגיעה הנבואה שנייה בסדר הרית וילד הנה אחרה ואז הוא מוסיף לה את מורה לילה על ראשו ונזיר אלוהים ויחל להושיע את ישראל את ישראל מיד פלישתים. את הנבואה הראשונה היא מספרת למנוח. את הנבואה השנייה היא לא מספרת למנוח. בדיוק כמו שהסברנו. וזה הסיפור של א של השם מנוח ביחס לשמשון. בדיוק הפוך. טוב, אני חוזר לסוף הפסוק. ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון. גם פה מעניין בדרך כלל מי אמור לקרוא לילד בשם? איך >> אבא אבל אם כאן מי קורא לו? האמא למה היא קוראת לו? כי היא מבינה את המשמעות שלו. עכשיו יכול להיות שבאמת היה היו לא לשמשון שני שמות. אנחנו מוצאים הרבה פעמים בתנ"ך שהיו אנשים כמה שמות אבל השם שהתנ"ך משתמש בו זה השם הנכון. למשל משה רבנו בפרשיות שלנו אז א כתוב שההורים קראו לו טוביה. כתוב אותו כי טוב הוא. אבל הבת פרעה קראת קרא לו משה והתורה משתמשת בשם שבת פרעה קרה אבל ההורים שלו יכולים לק טוביה לא יודע עד כמה שנים כאילו עד שהם הבינו שהשם שצריך להתכבע זה משה יכול להיות שאפילו כל ימי חיים קראו לו טוביה לו תביאה משה חמי למשל יש לו שני שמות קוראים לו גם דוב וגם דוד דוב דוד למה קוראים לו דוב דוד על שם להורים שלו אז ההורים שלהם נרצחו בשואה לא יודע אם בן אז כל אחד אמר אני רוצה לקרוא על שם האבא שלי מה יעשו אמרו נקרא שמות דוב על שם אמא שבא של סבתא של אשתי ודוד על שם אבא של סבא של אשתי בסדר דוב דוד אמא שלו הייתה קוראת לו דוב ואבא שלו היה קורא לו דוד ככה הם קוראים עד שבא עד שהתחתן אז חמותי אמרה טוב דוד אני אתה אוהב את זה אומר אדם קורא לו דוד אבל אבל בתור ילד אבא קרא לו ככה, אמא קרה לו ככה זה לכן זה לא מוזר כאילו בסדר ותקרא את שמו שמשון זה השם שהיא קראה אבל זה לא אומר שהוא לא קרה יכול להיות שהוא קרא לבן שלו איזה שם שלום >> בדן >> איך >> בדן >> אולי בדן יכול להיות לפי הדעה הזאת יכול להיות שקרא לו שלום שיהיה שלום בשקט הוא קרא לו שלב יש עוד כל מיני שמות יפים שאפשר לתת לילד שהוא לא איש מלחמות לעומת שמשון שזה כנראה שם שזה השאלה מה מה המשמעות של השם של השם שמשון בהקשר הזה שהיא קוראת לו השם הזה אפשר אפשר לפרש את זה בשתי דרכים פשוטות דרך אחת א מלשון שמש בסדר שמש ככה הגמרא גם מסכת סותטה מדברת על זה ו אה באיזה מובן שמש אז אז אה פתחו רגע בספר מלאכי פרק ג' סוף מלאכים כי הנה היום בפרק ג' פסוק ט כי הנה היום בא בוער כתנור והיו חול זדים וכל עושה רשעה קש ולהת אותם היום הבא אמר אדוני צבעות אשר לא יעזוב להם שורש וענף וזרחה לכם יראה שמי שמש צדקה ומרפה וכנפיה ויצתם ופשתם כגלי מרבק ועשותם רשעים כי הוא אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עושה אמר אדוני צבעות מה זה הנה היום בא בוא קטנות אומרים חכמים מלמד שעתיד הקדוש ברוך הוא להוציא חמה מנרתיקה רשעים נידונים בה וצדיקים מתרפאים בה שמש אפשר לדבר לא אפשר לדבר על שמש ביום חורפי זה שמש ככה נחמדה על שמש ביום קיצי בסדר שכזה חום שיש שריפות ד השריפות עכשיו תחבר לשמשון ולסיפור שהיה אחרי זה נכון שהוא הציט את השדות של הפלישתים ויכול שאכן נקראת לו שמשון הקדוש ברוך הוא שמש הוא מגן השם צפקות אבל הוא היה רק שמש בסדר כאילו שמשון שמש קטנה הקדוש ברוך הוא שמש הגדולה שמשון השמש הקטנה זו דרך אחת להסביר את את השם שמשון דרך שנייה להסביר את השם שמשון חשבתי אולי מלשון שמש מש שהוא ישמש לפני הקדוש ברוך הוא. נזיר הוא משהו כמו חצי כהן. בסדר? אסור לו להטמא למתים או משהו כזה. הכהנים משמשים גם הוא ישמש לפני הקדוש ברוך הוא. איך משמשים לפני הקדוש ברוך הוא? התהלך לפניי. כשעם ישראל עומד לפני מלחמות, מי הולך לפני הקדוש ברוך הוא? החיילים. הם הולכים לפני הקדוש ברוך הוא. לכן הוא יה הוא יהיה יעשה את רצונו של הקדוש ברוך הוא בעולם. מה רצון הקדוש ברוך הוא? שעם ישראל יכבוש את ארץ ישראל. לכן היא קוראת לו לכן היא קוראת לו שמשון ויגדל הנער ויברכהו אדוני ותכל רוח אדוני לפעמו במחנה דן בין צורעה ובין אשתעול. מה זה בתוך הרוח שפעמנה דן? מה זה קודם כל לפעמו? אז יש לי שלושה פירושים, בסדר? פירוש אחד דרך דרש שחכמים אומרים ושני פירושים על דרך פשט. אחד שכתוב במפרשים ואחד שלי. בסדר? אז מה נתחיל עם הדרש? הדרש אומר מלמד שהייתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג. פעם מלשון פעמון. לפעמון, מלשון פעמון שה ה השכינה הייתה כאילו כמו שיש פעמונים משמיעים קולות, ככה השכינה הייתה הולכת לפניו. א למה דווקא מביאים את הביטוי הזה של דווקא פעמונים? לא יודע, קשה לי להסביר. אה, יש לי הסבר, אבל תכף בסדר, אולי אם ישאר זמן. פירוש שני לפעמו פירוש של הרדק לפעמו הכוונה לחזקו אם תפתחו רגע פרשת מקץ >> איך כן אצל אצל אה אצל פרעה אני לא בטוח שזה אני לא בטוח שזה פשט אבל רגע אחד אה ופרעו חולם וכולי וישן והחלום שנית א פסוק ס ויקס פרו מן החלום ויבוקר פרק מ מא פסוק ח ו בבוקר ותיפה עם רוחו מה זה ותיפעם רוחו אז אומר הרדק ותתחזק רוחו הוא התחזק כי הוא היה בלילה הוא היה החלום הזה גמר אותו כן לא היה לו לא לא היה בו כוח לדבר כי זה החלום נבואי בבוקר הוא קם וטיפה עם רוחו התחזק ואז הוא קרא לכל חתו ממצרים אמר להם מה לעשות וזה וזה בסדר ככה מסביר רדק אני לא בטוח שטיפה פה זה ותתחזק יכול להיות שטיפה זה תשתומם עליו או משהו כזה זה יותר נראה פשט אז מה מה אני אגיד לכם מה דעתי בנושא הזה ותחל רוח השם לפעמו במחנה דן בין צורה ובין ובין אשתעול אני חושב שלפעמו זה מלשון אה א פסוק שנמצא בספר שיר השירים מה יפור פעמי בנעלים בתנדיב או למשל שלוש פעמים בשנה. שלוש פעמים זה שלוש רגלים. רגלים ופעמים זה נכון לפעמים קוראים רגלים פעמים זה צעד. צעד נקרא פעם בסדר פעימה צעדים ואז הייתי מפרש ותכל רוח השם להוליכו מחנה דן או בלשון חז"ל למקום דינש מתבעה למקום שאדם צריך אותו תמן א רגליהם מוליכין יתה ושם הרגליים שלא מוליכים אותו למקום שאדם צריך להגיע אז זה זה הפירוש של אצח לורך השם לפעמ להוליכו ואז מה הכוונה להוליכו מחנה דן זה יכול להיות ששמשון הקים הקים שם סוג של סיירת בסדר שהוא עליי שמשון איך נקרא לזה ורוח השם הוליכה אותו למה לכל מיני פשיטות על הפלישתים שהיו קרובים למחנה דם ובתור נער כבר במעלליו התנקר נער כבר בתור נער התחיל להקות בפלישתים. רוח השם הובילה אותו יחד עם אנשים עם החדן לפגוע בפלישתים. עוד לא הייתה מכות גדולות כמו שהיהיו בסיפורים העתידיים. בסדר אבל אה כן כבר היה ברוח השם הוליכה אותו. זה הכוונה תכך ברוך השם לפעמו מחנה דן בין צורה ובין אשתול. יכול להיות שהייתה רוח השכינה מקשקשת לפניו כזוג. זה הכוונה שכל מקום שהוא עשה הוא הצליח. זאת אומרת איפה שכינה מקשקשת כזוג לפני מי? זוג זה פעמונים. מי הולך ויש פעמונים לפניו? הכהן הגדול. הכהן הגדול הרי יש לו במעיל יש לו פעמונים. נכון? למה יש פעמונים? שלפני שהוא ונשמע קולו בבואו אל הקודש. אז איפה שהוא מגיע? אז כאן יכול להיות שיש כאן רמז שמשון שהוא נזיר. כמו שאמר נזיר וכהן יש להם זה. כביכול נכון הוא לא היה הולך עם מעיל בפעמונים כן אבל היה מעשיו היו רצויים לפני הקדוש ברוך הוא כמו מעשה הכהן הגדול ואז כמו שכהן גלדון נכנס לשרט בקודש ככה גם שמשון שמשו של הקדוש ברוך הוא מתחבר לפירוש שאמרתי שיוצא להילחם באויבי ישראל הוא משמש בקודש לא פחות מאשר מאשר כהן גדול ואולי זה המש משמעות של שהדרש הזה תחל רוח השם לפעמו במחנה דן וזה ה זה ה א השכינה שהולכת שהולכת לפניו ואת הסודות האלה ידעה האישה ולא ידעה ולא ידע מנוח כמו שהסברנו אז וזה אני חושב ש נתנו א השלמנו את הפירושים לפרק יג וככה בשיעור הבא בעזרת השם נוכל ללמוד את פרק א פרק יד כבר מתוך הבנה עמוקה יותר של שמשון, אבי ואמו, עוד יהיה לזה השלחות בהמשך