Preparing video...
0:00 / 0:00
ספר יהושע פרק כא - ערי הלויים | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה
63 views
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
טוב אז אנחנו שוב יהושע כא בואו נקרא את ה
את
הפרק נראה בהשקפה ראשונה מן פרק
א מאוד טכני אבל יש בו יסודות חשובים קא
מהר ויגשו הרי ראשי אבות הלוים אל אלעזר
הכהן יהושע ואן ראשי אבות המתות לבני
ישראל ודברו עליהם בשילו בארץ כנען לאמור
אדוני ציבה ביד משה לתת לנו ערים לשוות
ומגרשי לבתנו וייתנו בני ישראל הלב מחלתם
אל פי אדוני את הערים האלה ואת מגרש ויצא
הגורה למשפחות הכיתי ולבני אהרון הכהן מן
הלוים ממתא יהודה ומתה ה שמעונים ומתה
בנימין בגורל ערים 13 ולבני כת הנותרים
ממשפחות במתה אפרים וממטה דן וחצי מתה
מנשה בגורל רים ער ולבני גרשון משפחות מתה
שכר וממטה אשר וממטה נפטלי ו מחצי מטה
מנשה בבשן בגורל ערים 13 יבני מררי
למשפחותם ממתי ראובן ממתי גד ומתה זבולן
ערים 12 ויתנו בני ישראל לביאים את הערים
האלה ת מגרשים כאשר ציווה אדוני ביד משה
בגורל א היה גורל החליטו לתת את הזה את
הערים ל ללוים כמו שסוכם אם תחשבו את כל ה
את כל הערים מגיעים ל-40 ושמונה הרים
שמתוכם שש רים מקלט שנצטווינו עליהם
בפירוש
ב פרשת משאה ובפרשת ואת
חנן
ועוד 42 עיר שנצטוו נצטוינו עליהם פרשת
משא שגם אותם נתנו נתנו ללוים בוא נראה את
הפירות מהר ויתנו ממתא בני יהודה ממתא בני
שמעון תארים האלה אשר יקרא אתם בשם ולי
בני ארון משחות כתים בני לוי כי להם היה
הגורל ראשונה ויתנו להם את קריאת אבי ענו
כי חברון ר יהודה ת מגרשיה סיבותיה צד
חצרה נתנו לחלב מפונ באחוזתו זה בשביל
ליישב לנו את הסתירה שיש מהפסוקים שמספרים
על זה שנתנו לכלב נתנו לו ולקחו ממנו בסוף
הוא מה שהיה נשאר לכלב זה רק את השדות
והחצר ולא את ה את העיר עצמה
א ולבני אהרון הכהן נתנו את עיר מקלת
הרוצח את חון מגרשי ואת לבני ואת מגרשיה ת
יתיר ואת מגרשיה ואת אשתמוע ואת מגרשיה
ואת חולון ואת מגרשיה ואת ויר ואת מגרשיה
ואת עין ואת מגרשיה ואת יוטה בית מגרשיה
יוה זה ככל נראה יתה של היום מי שמכיר
דרום ה חברון אחד הכפרים הענקיים כ ללא
כפר זה כבר יר
כ ואת בית שמש ואת מגרשי הערים תשע מאת
שני השבטים האלה תה בנימין את גבעון ואת
מגרשה את גבע ואת מגרשה את ענתות ואת
מגרשה ואת עלמון ואת מגרשיה הרים אר ב
ענתות אנחנו מכירים היייתה עיר של ירמיהו
בסדר ירמיהו הוא
מענתות כל כל רי בני אהרון הכהנים 13 ערים
ומגרשי הן ומשפחות בני כעת לבים הנותרים
מבני
כעת ויהי ערי גורל ממתי אפרים וייתנו להם
את עיר מקלת הרוצח את שכם את מגרשי ר
אפריים ואת גזו מגרשה וא קבצים מגרשה ואת
ביתחון ואת מגרשיה הרים ארבע ממת דן לקש
ואת מגרשיה את איילון ואת מגרשיה את גת
רימון ואת מגרשיה הרים ארבעה מחצית מת מש
תענך מגרשה ג רימון מגרשה רים שתיים כל
ערים ע ו מגרשיה למשפחות בני כת הנותרים
גרשון ממשפחות הלים מחצים מנש את עיר מקלת
הרוצח את גולן בבשן בת מגרשיה ואת בעשרה
ואת מגרשיה ערים שתיים באשרה כנראה קשור
לשטרות בסדר ד ליד השטרות או משהו כזה אה
ממתי שכר את קשיון ואת מגרשיה את דוברת
ואת מגרשיה את ימות מגרשיה את ען גנים ואת
מגרשיה הרים ארבע ומתה אשר את משעלת מגרשה
את עבדון מגרשה את חלקת מגרשה מגרשה הרים
ארב צ דש ב מגרשה חמות דור ת מגרשיה ואת
קרטן ואת מגרשיה הרים שלוש כל הרי הגרשוני
למשפחותם 13 עיר ומגרש
הן הלים הנותרים זבולון את יוקם וא משה את
קרתה ואת מגרשיה את דמנה ואת מגרשיה את
נהה ו מגרשיה הרים ארבע עכשיו יש כאן
חיסרון שלא נמצא בנוסח של
המסורה בספר יהושע ברוב הנוסחים אבל יש
קצת נוסחים שזה מופיע מקרה חריג שבו יש
לנו שני פסוקים
חסרים בנוסח
המסורה אני חושב שגם בנוסח של של הכתר זה
לא קיים ממילא גם אצלנו בנביא של יהושע
שכתוב לא קיים המת ראובת ב מגרש יצ מגרש
מגש מפד מגרשי ערים ארבע אבל זה חייבים את
זה של חשבון בסדר זה מופיע הרשימה הזאת
חוזרת על עצמה בשינויים אנחנו נשים ל
שינוים בספר דברי
הימים תכף ק נגמור את הזה מתג רוצח בגיל
עד בת מגרש מחנה מגרש מגרש ז מגרש כרים
כרים וגור עלם רים 12 אם תמחקו את ראובן
אין 12 בסדר כל לבים בתוך אחוזת בני ישראל
ארים 48 ומגרשי הן תהיינה הערים האלה עיר
אי ו מגרשיה סביבותיה כן לכל הערים האלה
ויתן הדוני לישראל את כל הארץ אשר נשבע
לתת לאבותם וירשו וישב ובה וינח אדוני להם
סים ככל נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם
מכל אויביהם את כלת אדם לא נפל ד מכל דבר
הטוב אשר דבר אדוני אל בית ישראל הכל בא
טוב זה פסוק סיכום שלא ברור האם המקום שלו
זה בפרק הזה או בפרק הבא רק החלוקה של
הפרקים לא נעשתה על ידי חכמי ישראל לכן יש
בה גם שיבושים ודברים שלא לא נכון טוב אז
קראנו את הכל
ה המופלא כנראה בגורל היה
ש בני אהרון הכהנים קיבלו את הנחלה שלהם
בתוך שבטי יהודה ובנימין שמעון זה שמעון
עצמו איןן לו נחלה באמת זה מספח יהודה כן
יהודה ובנימין נותנים רים לכהנים יש בזה
הרבה הגיון מה ההיגיון
זה קרוב למקדש בסדר הכוהנים ים גור קרוב
למקדש אז הערים שלהם יהיו זה זה כמובן
קורה בעיקר
בבית ראשון בבית שני אנחנו מוצאים משמרות
כהנים בגליל מכירים כל מיני משמרות
שנמצאות ב לא מכירים את זה קצת באשכנזים
מה קינות של תשעה באב ב יש קינה על כל ה
הזה אז יש א כל מיני שמות
שלילים לא צפת צפת זה טעות מי ש ש צפת זה
צפת של ה של זה זה זה איזה שם של עיר
דרומית בסדר היא הייתה בנחלת שמעון למה
קוראים לעיר צפת זה מקום גבוה בסר שם
צופים אז זה כמו 400 צופים אבל יש משמרת
בעלבון בכלל מיני מקומות בסדר שאנחנו
יודעים שהם ערים גליליות ששמרת ציפורי
משמרות כהנים שחיו בגליל כי הה הרב יודעים
שגליל עכשיו השאלה היא האם סידרו לכהנים
מקומות קרובים למקדש כדי שלא יצטרכו
לשלם
לאגד כרטיס נסיעה כי לא היה גד המקום גד
היה אני יודע
מה הובלות חמוריקו לא ודע מי לקח אותם כ
מה זה רק מרחק זה מרחק שלא לא יצטרכו
להתאמץ אני הייתי אומר אולי הפוך אולי
ראוי לפזר כמו שפיזרו הרי למה פיזרו את
הלים ב בכל עם ישראל למה לא שמו את כולם
באזור אחד הפיזור נועד בשביל אחלקם ביעקב
פצם בישראל כש החלוקה יש לה תפקיד גם מה
ללמד ללמד תורה וכולי אז אם אם ככה למה
הכהנים למה שהכהנים
יהיו צמודים ביהודה
ובנימין אז אני אני יכול אני יכול לתת
לנושא הזה שני הסברים אני חושב שניהם
נכונים קודם כל
החלוקה של יהודה ובנימין היא כבר מרמזת
משהו לעם ישראל עוד בימי
יהושע ש המקדש יהיה בחלקם של יהודה
ובנימין ולכן מי שהמקדש בחלקו הוא זוכה גם
שיהיה בחלקו גם הכהנים יהיו בחלקו אבל
הרעיון שהכהנים יהיו בזה הם הכהנים בעצם
הם איזה סוג של של פסגה של א של אה
קבוצה בעם ישראל
שהיא שהיא מאוד מאוד מאוד מאוד מגובשת
ו מחזיקה את הדובדבן של הקצפת של עם ישראל
זה בעצם הכהנים וכשאתה שם אותם בשבט יהודה
ובנימין אז הם תורמים
ל לחיבור בין יהודה ובנימן וחיבור בבנימין
הוא חיבור קריטי וכדי שהיה חיבור משמעותי
תשים אחד בדן אחד בזה אם יהודה בנימין
מחוברים זה בסוף מחבר גם את כל עם ישראל
למה זה מחבר את כל עם ישראל יהודה ואפרים
לא יכולים להתחבר ככה בסדר למה כי לאפריים
יש להם את העולם שלהם ויהודה את העולם שלו
בנימין הוא קצת חצי דרגה מתחת ליהודה בסדר
יכול אבל דרך בנימין מחברים את בני רחל
לבני לבני לאה בסדר בנימין אמור לחבר את
בני רחל עם בני לאה ולכן זה בנימין ויהודה
הולכים יחד ובונים את המקדש בירושלים ש
חצי של יהודה חצי של בנימין ואפילו המקדש
עצמו חלק של בנימין והמזבח זא אומרת שאר
המקדש בנימין המזבח וחלקו של של יהודה
ולפי הגמרא בסדר ככה הכהנים תורמים לחיבור
הזה של דו בנימין אבל זה פירוש על דרך
החיוב הייתי גם מפרש על דרך ה
הדרך השלילה וכאן הייתי מדבר על סכנה
גדולה ונוראה אם הכהנים יהיו מפוזרים כמו
שאמרתי לא היה גד ואם כהנים יהיו מפוזרים
מה יכול
לקרות יהיו במות נכון יקימו במות אם יש
כהן פה בשכונה למה אנחנו צריכים לנסוע
כולנו עכשיו לירושלים אם יש פה כהנים רק
חסר שיהיה מה שנקים פה במה עיר של כהנים
אתם רואים שאת המשכן אמנם שילו היא לא
הייתה עיר של כהנים אבל אחרי שילו שילו
הייתה עיר בשבת בנחלת אפרים ש שיהושע הקים
אותה אבל אחרי זה כשבין שילו לבין ירושלים
איפה המשכן נמצא בנוב וב גבעון נוב עיר
הכהנים בסדר פה היא לא מוזכרת כעיר כהנים
אבל נוב ה עיר כהנים גבעון יכן את העיר
כהנים זה מוזכר פה כנראה נוב ליד גבעון
בסדר אז בעיר הכהנים מקימים את המשכן
עכשיו תראו לעצמכם ש כהנים נמצאים וות
רחוקים מאוד הם מקימים שמה משכנות מקדשים
אוכל מיני דברים כאלה כי זה נוח להם וזה
טוב להם וזה קל להם ואנשים מבקשים מהם ומה
לעשות החבר'ה אם לא זה ילכו מזכיר לנו
מזכיר לנו את הסיפור של
פסל של פסל מיכה שאנשי דן רצו שיהיה להם
גם פסל מה הם עשו תדפדפו טיפה מי שלא מכיר
מקווה שאתם מכירים אב אם לא מכירים גם אם
מכירים כדאי לראות שוב את ה את הפסוקים
בסוף פרק יח בספר
שופטים ויקראו ש פרק יח פסוק כט ויקראו שם
העיר דן בשם דן אהם אשר ולד לישראל ולם
וקמו להם בני ד את הפסל נתן מנשה הבני היו
כהנים לשבט הדני ע הארץ ם את פסל מיכה אשר
עסה
כל ואים ש שהם לקחו את מכה העבירו את זה
הם רצו שיהיה אצלם
גם מרכז
רוחני אין מרכזים רוחניים יש מרכז רוחני
לעם ישראל וזה המקדש אין בתי כנסת ואיין
זה בבית ראשון אין בתי
כנסת כל הנו הרון שלבית כנסת כמקדש מעט
הוא
ב בעומק בעומק הוא מנוגד לרוח ה מעמדות לא
היה מה מעמדות היו מתכנסים למעמדות אולי
אבל העיקר המעמדות היו במקדש היו באים
לישראלים היו עולים למקדש אנשי המעמד אנשי
מעמד היו באים גם לירושלים ירושלים אם
תקים בית כנס
למה בית שני אפשר להקים בית
הכנסת כבר אנשים כבר במות והקריב קורבנות
עשור רק בירושליים לא היה חשש שאנשים גם
יעבירו את בית כנסת יגיעו גם להקרבת
קורבנות בית ראשון יש במות י זה אנשים
יכולים זה יותר הה מסוכן אבל בתי כנסת צרי
להות מכוונים לירושלים ואני חושב שהלכה
מיוחדת זא צך שיהיה חלונות הב כנסת יש הלח
צת חלונות אנחנו פה לא יודע אנ רצינו
לקיים את הלחה מסובך מבחינ דריכת עכשיו
לשבור חלונות כי הבניין הזה לא בנוי בכמ
כמו שבונים היום שהכל פיקס תחילה אתה לא
יודע עושה אחור פה אני לא יודע מיפה יפול
עליך משהו אז אבל אבל למה צריך להיות
חלונות בבי כנסת לומדים זה בספר דניאל
וכוון פתחן ל בעלית כנגד ירושלם מה ב שהיה
לו חלונות החלונות אומרים דבר אחד
אנחנו מסתכלים למקום אחר לכן בכנסת צריך
שהיה חלונות כדי שאנשים לא יסתכלו על
הקודש כל היופי שלו אלא הסתכלו בחלון
לכיוון שמה אני בכלל לא מתפעל לארון קודש
אני מתפעל לשם במקום רחוק
בירושלים אני לא פה אסור לבן אדם להרגיש
שהוא פה תשאלו אותי אז למה
שפ ציפ צרך שהיה יפה א אבל
לא האמת רציתי יחד עם זה את החלונות רצינו
וב גברין
רצינו אולי נעשה יום אחד אבל אבל זה
הרעיון של חלונות זה הרעיון של
חלונות אנחנו לא פה לכן הכהנים אני חושב
כאילו לכן היה חשוב שהכהן זה זה יצא בגורל
אבל מה שנקרא זה יצא אבל זה יצא טוב כאילו
זה כמו כל הדברים הגורלות גילו על הע על
על החינוך הנכון החינוך הנכון שיש מרכז
אחד תורני לעם ישראל דרך אגב מרכז אחד
תורני זה גם מרכז מרכז רוחני זה גם תפילות
וגם תורה גם תורה יש סנהדרין אחד ש מכלים
אחרה אחת וכל ישראל הולכים על פי תורה אחת
ולא חלילה נעשה תורה כשתי כשתי תורות זה
אולי הרעיון של בני בני אהרון הכהנים גם
ה
המספרים של הערים שהכהנים מקבלים ביחס
לשאר האנשים היא קצת לא פרופורציונלית בוא
נבדוק כמה ערים קיבלו חזור יהושע כא כמה
ערים קיבלו בני אהרון 13 נכון מתוך 48 כמה
נשאר מה 35 3535 א עכשיו צריך לחלק לשלוש
חלקים שלושה חלקים חלק אחד אנחנו נותנים
לבני כהת הנותרים בני כהת הנותרים כמה הם
קיבלו מבני קד אז הם קיבלו ארבע
מאפרים וארבע מדן ועוד שתיים ביחד 10
נשארו 25 בני גרשון קיבלו 13 ובני מררי
קיבלו 12 בסדר אז בני גרשון 13 בני מרי 12
בני כעת 10 ככה חילקו את ה-35 הרים שהם
נותרו מבחינת
המספר של
הנשים זה נשמע קצת אחרת נכון נשמע קצת אחר
המספר שאנשים הוא לא אמור להיות א ככה הרי
הארון זה רק בן אחד של עמרם שהוא בן של
כעת אז אם אנחנו מדברים על ריבוי טבעי של
הש של הזה מבחינת מספר הערים בני אארון ה
אמורים לקבל אולי שלוש עררים או משהו כזה
כן מבחינת הכמות שלהם בתוך בתוך השבט בני
כהת בני קהת היה אמרם מצער חברון ועוזיאל
היו לו ארבעה בנים ומתוך ארבעת הבנים האלה
אז אמרם היו לו בני משה ומשה ואהרון זה
היו שני הבנים שאנחנו מכירים אבל לחברון
היה כמה בנים לעוזיאל כמה בנים אז כמה
צריך לקבל מתוך
א אבל יוצא א מה שיוצא זה שהם קיבלו 13
למה למה למה הם קבלו כככ הרבה ערים ביחס
למספר המועט
שלהם מה אומרים החברים היקרים יש לבר שהיו
הרבה כהנים יכול להיות שהיה ריבוי א מאוד
גדול של כהנים בתקופת המדבר בסר נכון שה
ריבוי מאוד גדול של כהנים בסכ אנחנו
מדברים בדור המדבר אולי אפילו עוד במצרים
קצת היה ריבוי שבט לוי כעיקרון במצרים לא
התרבה כל כך אנחנו מוצאים אותו שבט קטן
מאוד מאוד עם 22 אל ח לא ספר במדבר עכשיו
אתם אמורים לזכור 22 אל אנשים מבן חודש
כשהשבת הממוצעים זה 50 בן 40 50 אל לאנשים
בני 20 עד 60 וםן ב חודש עד 120 רק 22 אל
אז אחד ההסברים זה בגלל שנאמר כאשר יענו
אותו כן ירב נפוד ושבט לוי לא היה בעינוי
לא השתעבדו אז ממלא גם לא לא התרבו מסתבר
שגם הכהנים בכלל בסדר כ כמו ששבט לוי קטן
גם הכהנים אבל בתוך שבט לוי
עצמו האם הכהנים התרבו יותר מאשר יותר
מאשר
הלויים אז אני מעריך שכן
וזה לא היה בדרך של סגולה ולא בדרך של
ברכה שמיימית מיוחדת אלא מה דרך הכי טובה
לכהנים להתרבות
הבוס חביב אתם מספיק
פיקחים יפה לקחת הרבה נשים כהן אחד יכול
לקחת כמה נשים אם יקח כמה נשים יהיה לו
הרבה יהיו לו הרבה הרבה בנים שיאכלו זה
האם זה מה שקרה אני מניח
שכן אני יכול להסביר גם למה
למה זה קורה ואיך זה קורה הכהנים מקבלים
עשירית
מהיבול ש שהלוים שהלויים מקבלים בסדר
בתרומת המעשר נכון תרומת מעשר הם מקבלים
אז זה מעשר מן המעשר מעשה ראשון זה זה
עשירית מהיבול עשירית מזה זה א חלקי 10
מהיבול ש מקבלים מקבלים אוטומטי חוץ מזה
הם מקבלים גם תרומה תרומה גדולה בסדר
התרומה הגדולה שזה יהיה התרומה הראשונה אז
נכון ון שיש אחד מ-50 אחד מ-60 אחד מ-40
עין יפה וזה אבל בוא בוא
בוא נאמר שהבן אדם שרוצה שיבול שלו יתברך
הדבר הראשון והכי חשוב זה מה שנותנים לכהן
זה התרומה הגדולה אותם מפרישים ראשונה יש
להניח שהיום שאנחנו מפרישים רוצים משהו זה
הכל טמה ואין מה לעשות עם זה אבל כשיש מה
לעשות נותנים את זה לכהנים מסתבר שאנשים
רצו לתת לכוהנים מתנה יפה ומכובדת בכוונה
התורה לא הגבילה את התרומה גדולה אם התורה
הייתה רוצה שיתנו איזה אחד חלקי 50 היייתה
התורה אומרת יתנו אחד חלקי 50 בסדר התורה
לא הגבילה כי כמה
שתיתן ככה
תקבל מי שנותן מקבל לא כמו הבטחות
שמבטיחים היום לאנשים אלא זה משהו זה משהו
משהו אמיתי יותר זה זה ולכן יש לשאר
שהכוהנים הם היו
הם היו היה להם הרבה הרבה הרבה יבול חוץ
מזה תוסיפו עוד הרבה מתנות כהונה שאין
ללים כמו זרוע לחיים וקיבה בסדר שצריכים
להביא לכהנים חולין כל מי ששוחט כל מי
ששוחט בהמה מביא זרוע לחיים וקיבה מד
בכמויות אדירות של של בשר אם אנחנו ים על
ראשית הגז וביקור קיצור היה הרבה הרבה
מתנות כהונה וכמות כזאת של מתנות כהונה
שאין גם מי שיאכל אותם בסדר כמה אנשים מעט
אנשים אז ממילא איפה שיש אוכל יהיו גם
אנשים שירצו להתחתן בסדר ככה היום פחות
בסדר אבל גם היום לאנשים שיש להם יותר קל
מאשר לאנשים שאיין להם לא יודע אם להתחתן
אבל אולי בחברה שלנו אז ברוך השם אנשים לא
מסתכלים על לא מסתכלים על כסף כשמתחתנים
אבל סבתא שלי על כל פנים מספרת היא סבתא
שלי היא הייתה בזמן
הסבתות סבתה אחת הייתה בת 15 בשואה סבתה
השנייה הייתה בת
35 הייתה רווקה היא ושתי אחיות ה היו תמות
מאמא היו עניים מופלגים ולא רוצו להתחתן
איתם לא צי אבא שלהם לא היהל מספיק בשביל
חתן אותם לא התחתנו אחרי המלחמה לצערנו
אחרי מלחמת העם השניה אני מדבר היו הרבה
היו יותר נשים נרצחו מאשר גבלים גברים
יכלו לשרוד יותר ל החלות הפיזיות וסבא שלי
הוא היה נשוי לפני השעה ישה אחרת והיו לו
ממנה שני ילדים שנרצחו גם כן א אבל הוא
התחתן עם סבתא שלי הייתה בת
שש שבע כש התחתנו ונולדו שני ילדים אבא
שלי ואח שלו אז זה סיפור דוגמה של חיים
בסדר אז אנחנו מוצאים את זה גם בגמרא אצל
רבי טרפון שבשני בצורת הוא נסע הרבה נשים
כדי שיכל להכיל אותם תרומה כמה תרומה יש
בשנות בצורת
לרב כשהיה מעט כוהנים טו ש אהרון אלעזר
תמר כמה משפחה משפחה קטנה כמה 20 אנשים
יכולים לאכול במדבר היה טומה לא לא
במדבר ב 14 שנים של הזה ויכול להות שגם
מתחתנים לקראת קודם כל זור לחים קבה
היו תכונה היו זור לח קבה היו והיה
זה
היה זור לך מקבה זה לא רק
בחולים השלמים בשלמים שלמים ה סליחה כן
המתנות כום השלמים היה בסדר
ו הבשר היה וראשית הגז היה קיצור היה
עכשיו תוסיפו גם חלה בסר תכונה בארץ כפס
לארץ יכול להיות שגם אנשים ציפו לכניסה
לארץ לה התחתנו ברוחב
בסדר אני יכול להיות שגם נתנו לכהנים כמו
ש מע כספים נתנו גם מהרווחים כל מיני
דברים היה הה מסל דברים נתנו מהם תרומות
לכהנים ככ אני ככ אני מסביר באופן טכני את
הריבוי של הכהנים דרך אגב עד היום מספר
כהנים מול מספר לביים הוא לא פרופורציונלי
ליציאת
מצרים חושב שיש אפילו יותר כהנים מאשר לים
כאילו עד כמה שאני חובה את זה בקר ב לפחות
במהלך השנים וזה משתנה כל ה שנה קצת יש
יותר כונים מללו את משץ
אפ חלק גם בגלל השתמרות שלבים פחות שמרו
על מסורת אולי לים פחות שמרו על מסורת
יכול להיות עד כדי כך שזה כזה קיצוני יכול
להיות טוב אני אספר לכם רק סיפור קטן
בשביל לצורך העניין סיפור שקצת ריגש אותי
סיפר את זה האדמור מצנ בנתניה היה אירוע
לכבוד הרב קלמן בר בנתניה גדור מצ סיפר
סיפור אמר כל יהודי יש לו ד יהודית גם אחד
שלא שומר כלום יש לו אני רוצה לספר לכם
הוא סיפר את זה בסגנון החסידי אומר בימי
חניקה היה אצלי חוכם אחד מזכרון יעקב ה
בניחום אבליים
אצל אצל אחד החיילים שנפלו בקיצור הוא
יוצא החוצה ומישהו החייל ניגש אליו אומר
לו הרב אתה חייב לעזור לי חייב לעזור לי
אומר לו מה אני בא
ממשפחה בלשון האדמור אין שים ידס שום ידות
אן שמה לא שבס לא תפילין לא מזיזה לא כלום
כלום כלום כלום כלום אבל דבר אחד יש להם
אבא שלו אמר דך אנחנו כהנים כנים כהן לא
נכנס ביזה
קבורס
אז ואומר זה שמרתי כל חיי לא נכנסתי לבית
קברות כי אני כהן הוא אומר ואז שהחבר שלו
נפל הוא לא יכול היה זה הוא נכנס לבית
כברות ואז ה הוא לפי זה טעות כן לפי דינס
כס הוא חשב שהוא כבר לא כהן ח בת כות אומר
תשמע אני לא כהן איך אני חוזר בתשובה איך
מה אני צריך לעשות כדי לחזור להיות
כהן אומר האדמור תראה איזה יהודי מה אכפת
לו אם אתה כהן לא כהן מה אכפת לך הוא זה
הנקודה היהודית שפיעמה בו טוב זה סיפור לא
קשור עניין פה אבל זה הסיפור של אני אני
ככה מפרש את הזה אפשר להסביר גם בדרך אחרת
לא צריך לדבר על ריבוי אפשר לדבר
על על זה שבני אהרון הכהנים הם לא חלק
מכית אלא הם חלק בפני עצמו הם יש להם יש
להם הם נקראים יחידה עצמאית הם לא בני כעת
הכהנים ומלא חילקו את כל ה-48
לארבעה לארבעה חלקים החלוקה הנכונה היייתה
צריכה
להיות 12 ערים לכל 12 ערים ל כל אחד אז
יצא עכשיו נתנו לכהנים
13 יכול להיות כל מיני סיבות יכול להיות
שהחלוקה הראשונית הייתה אמורה להיות 12 12
12 12 זאת אומרת 4 ע 12 והוסיפו עיר אחת
התווספה לכהנים מאיזה סיבה שלא תהיה לא
יודע מה אבל פחות או יותר הכים רשמים
חטיבה בפני עצמ א אין להם מספיק אנשים
שיהיו בערים בינתיים בסדר בסוף התרבו ולהם
צלחו את זה טוב זה לגבי החלוקה של הזה אני
רציתי להקדיש יש כמה מילים ל
ל לדיון שיש בגמרא
ו בבבלי בירושלמי לא מופיע יש רמבן על
התורה מאוד חריג וזה בסיפור הזה של המעמד
ההלכתי של 42 הרי הלוים הרי אצלנו בספר
יהושע יש לנו את פרק כ שמדבר על על הרי
המקלט ואחרי שנגמר הר המקלט יש אתות הרי
הלוים שתי פרשיות שונות לחלוטין אבל המשנה
במסכת
מכות אומרת שגם גם כל הרי הלים גם
קולטות אקרא לכם את הגמרא בפנים
א הגמ אומרת ככה ותו קה רק ששש ויקה וכתיב
עליהם תתנו 42 עיר שגם 42 עיר קולטות אמר
הביה הללו קולטות בין לדעת בין שלו לדעת
הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות מה
זה דעת לא לדעת רשי מסביר הרי מקלט קולטים
רק מי שנכס זה שם מתוך רצון להיקלט ב מקלט
א אני הכנסתה בטעות לא קולט אבל ה 42 זה
42 אבל השרי מקלט קולטים גם אם נכנסת בלי
לדעת זה כזה נפק מינ נפק מינה שבש שרי
מקלט לא צריך לשלם שכירות ו2 כן צריך לשלם
כירות ב זה הגמרא אומרת בהמשך אבל הרמבן
זה ספר במדבר על מה שכתוב תערים אשר תתנו
ללויים רגע
אחד הרמבן ממש
א ממש חורג מזה אומר תשמעו רבותיי זה לא
זה לא הולך אומר ככה את שלוש שערים האלה
ואף על פי שבת קנן תשת נות וכאן נמל 2
וחצי בערי מקלט חילקו הרי שלוש באבר הירדן
המזרחי שלוש ירדן המערבי ישבע מניין הרי
מקלט שלהן כי בגלעד נפי שרוצחים לשון מביא
פסוק ושה גלעד כת פולי אבן עקובה מדם קשה
קצת כי ספר ושע זה כבר סוף ימי בית ראשון
פה אנו ברים עוד במדבר כבר ידעו מראש
שכולם שם רוצחים ואף על פי שאין המקלט אלה
בשוגג היו שוחים דמים במרמ מרים עצמם כ
שוגגים והוא צריך להרבות להם הרי מקלט וכן
ציוה הקדוש ברוך הוא זה על שם העתיד או
שיאמרו שהיה אוויר ארץ גלעד מגדלת רוצחים
מאז הייתה לגוי אני זה גם ה גם הרמבן לא
כל כך אוהב את זה אני לא יכול מה אוויר
מגדל רוצחים מוזר פעם חשבו ואני טמע כי על
דעת רזל הכתוב אמר שעלי תתנו מים תמיר
כולם למקל ציוה בהם והנה היו מהם בארץ
כנען 36 ערים ככה אצלנו בעבר הירדן שש
וכולן קולטות לדעת רבותינו זל נה היום
מקלטים ץ ביושר ושוויה אז עכשיו זה הגיוני
נכון בארץ ישראל יש 36 בעבר הירדן שש ועוד
שלוש תשע בעזר הירדן ו ו
3639 זה כבר מאוזן אז למה הגמרא אומרת זה
לא מאוזן מה לא מאוזן רק בגלל שזה לדעת
ולא לדעת מה מה יש כאן עוד דורי מקלט ועל
דרך הפשט נראה בעיני כי ארץ אל רדן הייתה
גדולה מאוד כי הם שני מלכי המורי הגדולים
שמקלות מפליגים בהם קיצור זה ארץ זה מחת
השטח זה מקום גדול ולכן היה צריך לתת ם זה
והנה עבר הירדן גדולה מאוד ראוייה לשלוש
הרי מקלת כל מדן והלא עכשיו תקשיבו טוב
והיו אלה על פי הפשט אומר הרמבם והיו אלה
השש ערים לבדן קולטות ב-42 למגרשי המלבים
לא
למקלט מה אתה אומר ישם
גימורי הרמון אמר ככ פשט
לאכל טוב אני לא אכנס עכשיו ל ל
אולי נגיד כ אזה מילה אחת וחצי על זה אבל
יש יש על
זה מביאים בעניין הזה תשובה של ה תשובה של
הרד בז אני אקרא לכם תשובת הרד בז שהוא בא
ליישב שאלו אותו על הרמבן הזה שאלו אותו
איך איך יכול להיות
שניה א קרא לכם
בפנים שאלות תשובות
אחרונים רד
בז כן חלק ו תשובה 2000
קלח הרץ כתב המון תשובות
היחיד שכתב כמוהו זה הרשב בראשונים שאלת
ממני על מה שכתב הרמבן פרשת מסא טטה הפך
הדין המוסכם בתלמוד גרזן לו הגולים שהכל
קול תשובה גם הרמבן כתב סברה זו בתחילת
הדיבור אלא כתב על דרך הפשט ונראה ששמח לו
על הירושלמי דמה שמתם שלא היו הרי הלים
קלטות שלא הזכירו שם דרשה זו ועליהם
תתנו טוב אז הוא שמח על
הירושלמי וזה טוב זה
דוחק דוחק זה קשה היה או לא היה הירושלמי
לא מכיר את הדרשה הזאת מה זה מחלוקת
מהירושלמי לבבלי מה זה הדבר הזה אז זה יש
כאן הערה נפלאה של יהודי בשם פרופסור יואל
צור שמעתם עליו היה פה בישיבה זמן אותו
בוגר הישיבה היה פה כמה חודשים בוגר אבל
אבל הוא פרופסור לגיאוגרפיה
ולשון הוא גה באופרה ד מאוד יקר
והוא אמר תסתכלו בואו דייקו פה דיוק בפסו
תראו אצלנו בפרק
כא ברשימה של א בוא נרא פסוק יג ולבני
אהרון הכהן נתנו את עיר מקלת הרוצח את
חברון ואת מגרשיה ואת לבנה ואת מגרשיה ואת
יתיר מגרשיה נתנו לו את עיר מקלת הרוצח
תראו במשפחות מתה כעד בפסוק כ פסוק כ
ויתנו להם את עיר מכלת הרוצ את שחן מגרשיה
ואת גדר מגרשיה
יש תפתחו דברי
הימים וזה המקור לדרשה של הבבלי הפספוסים
שד ים א' פרק
ו פה יש את כל הרשימות עם שינויים כאלה
ואחרים שעכשיו אני לא רוצה להתייחס אליהם
אבל תראו בפסוק מב
ומב יש ולבני אהרון נתנו
את ערי המקלט את חברון ואת לבנ מגרשה
מגרשה ואת חילן מגרשה את מגש אתן מה זה
ערי המקלט הוא קיבל רק מקלט אחד מהרון
בספר ישע כתוב את עיר מקלט הרוצח את חברון
ואת לבנה ואת יתיר פה כתוב את ערי המקלט
איזה איך זה ערי מקלט סים אתה רואה שגם
לבנה ויתיר קודם גם הרי מקלט נכון אותו
דבר ב
לבנה לבנה כהת אתם יכולים
לראות שניה אחת זה פסוק נב ויתנו להם את
ערי המקלט את שכם מגרשו ואת גז מגרשי וא
וקמ
מגרש וכולו בסדר אז רואים שספר דברי הימים
מתאים לשיטת הבבלי וספר יהושע מתאים לשיטת
ה שיטת הרמבן או נקרא לזה שיטת הירושלמי
אז מחלוקת אנחנו יכו איכשהו יכולים לחיות
נכון כי אחד אחד טועה ואחד צודק כאילו
במציאות מה היה כאילו הי במציאות או שהם
קלטו או שהם לא קלטו לא יודעים אז אבל
מחלוקת בכתבי הקודש זה דבר שלא יכול להיות
נכון לא יכול להיות מחלוקת בין ספר ישע
ספר דברי הימים נו באמת או שהיה או שלא
היה אז א אני אני אגיד לך מה מה נראה ני
דעתי וזה
האישור אני חושב
שמלכתחילה רק
שש ערים היו צריכים לקלות וזה מה שהיה זה
ציווי התורה
ו ועליהם תפנו 42 איר הכוונה סמוכים להם
להוסיף על הרי המקלט עוד 42 איר ביחד 40
ביחד 48 אז שכתוב עליהם תתנו רשות נתנה
התורה
לחכמים להפוך את
ערי הלויים אם יהיה צורך אם יראו שיש צורך
למשל דוגמה עיר המקלט התמלאה ברוצחים
רוצחים אז יש הלכה שאם יש יותר רוצחים
האלא רוצחים הא מפסיקה לקלוט חייב שיהיה
בעיר רוב שלא רוצחים בסדר א כתוב זה דבר
הרוצח שולא שהושבו דבריו לדבריהם בסדר אי
אפשר שרוב העיר יהיו רוצחים מי מתמלאת עיר
זה מה תעשה עכשיו אתה לא יכול לשחרר אותם
בעסקה הגדול מה
עשו
הוסיפו עם יש אפשרות היה להוסיף להפוך את
הרבים גם ל לכן במ יהושע היה רק עיר מקלט
אחרי זה התרבו ע זה אז הוסיפו זה גם מסביר
למה נתנו שלוש רי מקלט בעבר הירדן בעבר
הירדן בהתחלה היו רק שלוש אז היה צריך לתת
שלוש כן היה צריך לתת הרבה אחרי זה לא
דווקא זה לא מסתדר לא התווספו כל כך הרבה
א לא צריכים בסדר ככה נראה ככה נראה לפי
אניו דעתי מסביר את המחלוקת הזאת זה
מעניין לשים לב שאות י אחת איפה זה מתים
עיר המקלט או ערי מקלט בסדר וזה החילוק
בין יהושע יש עוד חילוקים ב ש דברי הימים
החילוקים זה או או גרסאות של השמות של
המקומות שזה גם מראה לך שהמקומות שינו
שמות במהלך השנים אבל קראו להם את השמות
בספר י הימים זה ספר שנכתב בימי ימי
המלוכה בסדר לא ברור בדיוק מתי אבל א בוא
נגיד שה
החותם שלו היה היה עזרה בסוף עוד מדברים
סוף ס מדבר עוד על אה של קורש שכורש אמר
להם
לעלות אז יכול להיות שזה ממש מסוף ימי
המלוכה בסדר אולי אפילו ימי ירמיהו או
משהו כזה ירמיהו כתב אותו את דברי הימים
את רובו בסדר אז אולי השלימו אותו אחרי זה
כמו שהגמר אומרת שהיו ספרים נכתבו
ושלמו אז זה זה היה השמות של הערים שהשתנו
למשל חילון
חולון פה זה חי ושמה זה
חולון בספר יהושע ועוד שמות ושינויים כאלה
ואחרים וגם יש חסרות ערים בספר ד חסרות
רים למה חסרות עם השנים לוים עזבו את
המקום וגרו שם אנשים רגילים א זה כבר לא
הי תעיר לוים זה
ההסברים עד כאן עניין הרי הלוים על כל
משמעו לא כל משמעות לכל משמעות שאני אני
עלכל פני מצאתי בה ובעזרת השם בשעור הבא
אנחנו עוברים לכינוס הגדול של של יהושע
בפרק ב ששר כוח
[מוזיקה]