ספר יהושע פרק ו (חלק ב) | כיבוש יריחו | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] אנחנו ממשיכים בכיבוש יריחו פרק ו' יהושע פרק ו' דיברנו קצת על ה על הסיבוב מסביב ל על הסיבוב מסביב לעיר דבר דיברנו שוב על רחו סוגרת ומסוגרת פעם שעברה הה עוד משהו ש מה עוד דיברנו טוב בוא נקרא שוב א פרק ו פסוק ב וומר הדוני ל ליהושע הרי נתתי בידך את רכו את מלכה גיבורי חיל סבותם את העיר כל אנשי המלחמה עקף את העיר פעם אחת כו תעשה ששת ימים ושבעה חונים ישאו שבעה שופרות היוב לפני אהרון וביום השביעי תסו בו את העיר שבע פעמים והכהנים תקו בשופרות והיה ימשוך בקרן היובל כש מכם את כל השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו עם איש נגדו ויקרא יהושע בן נ אחד לומד שם בחוץ תגיד לו ש מפריע ויקרא יהושע בן נ אל הכהנים ויאמר עהם סו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון אדוני ויאמר אלעם יברו ושובו את העיר וחלוץ יבוא לפני ארון אדוני ויה כמור ישע לם ושבע כהנים נוסים שבע שופרות הבלים לפני הדוני עברו ותקעו בשופרות וארון ברית אדוני הולך אחריהם וחלו הך לפני הכהנים תוקעי השופרות והמס הולך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות ואת העם ציב יש לאמור לא תריעו ולא תשמי את כם לא יצא מכם דבר ה אמרי עליכם אריו ויותם וישא רון אדוני את העיר עקף פעם אחת ויבוא המחנה וילינו במחנה אז יש איזה פער בין דברי השם ליהושע לבין דברי א לבין דברי יהושע לעם אם נראה ב את דברי השם ליהושע דברי השם ליהושע זה להקיף והי במשוך בקרן היובל כ שמכם את כל השופר יריעו תרוה גדולה כשהעם ישמעו בפעם השביעית ישמעו את כל השופר אז הם צריכים להריע התרועה ואז ה יעלו איש נגדו אבל בפרק ו פסוק י ואת העם ציווה יהושע לאמור לא תריעו ולא תשמיעו את כלכם ולא יצא מפכ דבר עד יום אומרי עליכם הריאו עד שאני אגיד לכם לכאורה זה במקום להגיד להם ישר ביום השביעי כש תשמעו את כל השופר אז אז תריעו במקום זה אומר להם רק א אומר להם א כשאני אגיד לכם למה צריך שהוא יגיד להם אם הוא זאת שאלה זאת שאלה ראשונה ס רון שם את תעיר עקף פעם אחת ויבוא המחנה ול במחנה ושק הבוקר ויסו הכהנים את ארון אדוני ושבע הכהנים נוסים שבע שופרות הבלים לפני ארון אדוני הולכים הלוך ותקעו בשופרות וחלוץ הולך לפניהם והמס הולך אחרי הארון אדוני הלוך ותקוע בשופרות וישו בת העיר ביום השני פעם אחת וישוב המחנה כעסו ששת ימים ביום השביעי וישכימו כלות השחר וסוב ותר המשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סובבו את העיר שבע פעמים ו פעם השביעי את הכוח קוד השבעות ישוע ל ארי הו כי נתן אדוני לכם את העיר ויתא העיר חרם היא וכל אשר בא לאדוני רק אחל אנ תחיה היא כל אשר איתה בבית כי איך באת את המלאכים אשר שלחנו רק אתם שמו מן החרם פ את אחרים ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל כם אחת אותו כל כסף וזהב וכ חוש ברזל קודש הוא לאדוני וצר אדוני יבוא וויר ויתקעו בשופרות וייך י שמעם את כל השופר וירו עם תורה גדולה ותיפול החומה תחתיה וייעלם העיר האיש נגדו וילכדו את העיר אז דיברנו פעם שעברה מה הפשר של הקפות אז אני חושב שאמרנו הסברנו שה הקפות האלה היו א אולי סוג של חיפוס נקודת טרופה נכון בחומה אני רציתי אולי להוסיף משהו יש חומות אתם יכולים לראות גם היום יש חומות שבנויות החומה בעצם אמורה להיות בנוייה אבן על אבן אבן על אבן בצורה שנותנת יציבות אבל לפעמים יש בחומות וכל מ מקומות כאלה איזה תפר בין חומות יש איזה מקום שבו יש פס ישר יש את זה גם גם בחומת הר הבית של היום יש יש יש מקום כזה זה ש רואים תפר שהיה איזה חומה ישנה עזה בונים תוספות חומה חדשה וחומה החדשה בנויה בצורה כזאת של של של אבנים חדשות נקודות תפר כאלה אפשר לנגח את החומה יותר קל יותר קל לפגוע אולי זה מה שחיפשו נקודות טורפה כאלה ככה הסברנו פעם שעברה אבל היום אני רוצה ללכת לכיוון נוסף אני לא אומר אחר הוא אחר אבל אני לא חושב שזה שולה לגמרי את הסיבוב הראשון אני חושב שיש הבדל בין הסיבוב של היום הראשון לבין כלל הסיבובים בין הסיבוב של היום הראשון לכל הסיבובים יש הפסקה והשכם ביום השני ואז עשו כאילו אחרי שביום הראשון לא הצליחו למצוא נקודת טורפה בעצם מבינים שהולכים ל הולכים למהלך אחר בכלל הולכים ל לשבעה ימים עם סיבובים ודיברנו פעם שעברה עעל אולי על נחש נזכר ששת ימי מעשה ושבת נכון ש שבסוף זה לא בדי אדם זה נכבש אבל אני רוצה ללכת למקום שזל הלכו אליו וכשאתה רואה את הממרה הזאת בפעם הראשונה זה נראה תמוה מאיפה חזל מאיפה חזל לקחו דבר כזה ואחרי שנראה מאיפה הם לקחו את זה חזל אומרים שעם ישראל היה להם היה להם החלטה ש הרי עתיד אחד מן השבטים אחד מן השבטים עתיד לתת מהנחלה שלו לבניין המקדש עכשיו המקדש זה שטח אקסטריטוריאלי הוא לא שייך לשבט הוא בעצם הופך להיות משהו שהוא שייך לכל לכל עם ישראל אז העיר הזאת השבט שיתן את העיר וייתן את כל זה הוא יקבל כתמורה כתמורה הוא יקבל את השטח של יריכו כי לא ידעו עדין מה יהיה אז השטח של יריכו יהיה תמורה לאלה שיקבלו כ ככה אומרים חזל מה מה המקור בזה תפתחו שנייה אחת בספר שופטים רגע כתוב בספר שופטים בתחילת הספר ב בפרק א' פסוק טז ובני כני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם למה בני כני עלו מעיר התמרים מה עשו שם בני כני ומה הם עלו מעיר התמרים אז התשובה שבני כני הם כל זמן שעוד לא חילקו את הארץ ועוד לא ידעו איזה שבט יקבל את אזור המקדש אז את יריחו הפקידו בידי מי בידי בני בני כני הפקידו בידם את ה את המקום של המקדש זה הפך להיות השטח שלהם בסדר וזה יהיה בידם באופן זמני עד ש יחלקו את הארץ לכולם ואז אחרי שחילקו את הארץ וכבר התברר שמי שהולך לקבל את את בית המקדש מי שהולך לתת את השטח שלו לבית המקדש זה יהודה ובנימין אז בני כני עזבו את יריחו ויריחו חזרה לשבט יהודה ושבט בנימין שהם מקבלים אותה בתמורה זה עד כאן דברי דברי המדרש הדברים האלה נראים לא היה חלוקת חלות במדבר הייתה חלוקה לא הייתה אפילו חלוקה ראשונית אפילו כבר אצל כבר אצל יעקב אבינו ב במדבר לא הייתה חלוקה אצל יעקב אבינו בברכות היה כיוונים כבר אנשים כבר הבינו לאפ לאיפה זה הולך להיות ככה זה כנראה קשור גם לפרשת שלח כתוב ויעלו הנגב ויבוא עד חברון אז כתוב קלה בן פונ הלך לחברון הלך להשתטח על כברי אבות אז ה אז א אחד ההסברים זה בגלל שהם כולם פחדו והוא היחיד שהיה אמיץ אבל הסבר נוסף חברון הופכת היא עתידה להיות נחלת יהודה כל אחד מהמרגלים הלך לראות את הנחלות המיועדות אליו אבל זה היה החלוקה הזאת של יעקב היא חלוקה מאוד מאוד מאוד א מאוד מאוד אה כללית ולא עם גבולות ו מאוד מאוד מאוד מאוד כללית אתה אומר רובץ בין המשפטיים אתה מדבר איתי על בסדר על עמק זה אפשר להגיד על עמק ישראל אבל זבולון לחוף ימים משכון איפה כל הים התיכון לא איפה בצפון אז יחתו על צידון בסדר צידון זה הגבול הצפוני אבל איפה הגבול הדרומי לא אומרים לנו יוסף מדברים על ארץ מבורכת אבל לא מגדירים איפה זה בנימין זה יטרף כן זה כנראה נחלת נחלת בנימין היייתה נחלה שיש בה זאבים או מקומות כאלה שהיה שמה זה לא אז בסדר זה דברים מאוד מאוד כלליים לא משהו שאפשר לחלק לנחלות ככה על כל פנים כתוב ב כתוב במדרש מאיפה המדרש הזה לקוח מה הרעיון התשובה כיבוש יריכו אה ועוד שאלה כאילו למה בני הקני לא מצאו מישהו אחר שישמור על זה דווקא בני כני חותן משה להם נתנו לשמור אם אתה לא רוצה לתת בוא נגיד למישהו שהוא אם אתה לא רוצה לת למישהו שהוא אחד מהשבטים הנוכלים כדי שלא כבר יתמקם שם הייתי נותן את זה לשבט לוי שגם ככה לא זה אולי זה הכי מתאים הרי הכהנים והלויים הולכים לקבל הולכים לקבל את ה את המקדש לעבוד במקדש הכי טבעי שהם ישמרו על על יריכו ואחרי זה התחלפו קבלו את המקדש אז למה למה בני כני איך הגיעו לבני כני אז כדי להבין את זה אני חושב שחז בעצם למדו בצורה עמוקה יותר את הסיפור שלנו כאן והם ראו דמיון רב כל כך דמיון רב אי אפשר להתעלם ממנו בין הסיפור של כיבוש ריחו לבין מעמד הר סיני בן מעמד הר סיני זה מתחיל בויד ביות ישוע רכו ואומר לו של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא וככה גם משה רבנו כשהוא מגיע אל הר האלוהים חורבה הוא מקבל ציווי מה לעשות של נעליך מה על רגליך וכולי ושם יש גילוי של השם כם יש גילוי דיברנו על המלאך שני הגילויים האלה כבר דיברנו ו זה הדבר הראשון הדבר השני זה ההקפות מה התפקיד של ההקפות התפקיד של ההקפות הוא גם אני חושב שזה גם ההקפות שאנחנו עושים ב שאנחנו עושים ב ב חג הסוכות בסדר שמקיפים זה רק זכר להקפות שהיו עושים מסביב לה מסביב למזבח במקדש מה המשמעות של הקפות שהיו מקיפים את המזבח למה מה מה המשמעות ש להקיף מזבח להקיף הכוונה לסמן את נקודת המרכז כשאתה מקיף משהו למשל שאנחנו מקיפים ב ב בשמחת תורה בסדר מקיפים את את מה מקיפים בשמחת תורה את הבימה נכון יש כאלה ובים את הריקודים בצד אבל עיקר הריקודים זה הכפות מקיפים את ה למה מקיפים את הבימה מה יש בבימה ספר תורה בבימה יש ספר תורה אז אנחנו בעצם מסמנים ואומרים שהמרכז הנקודה זה זה הזה כשיש מעגל המעגל הוא בעצם לא בא בשביל המעגל אלא הוא בא בשביל מי שנמצא באמצע המעגל בסדר יש מעגל ובאמצע אם יש חתונה בסדר אז יש מעגל באמצע יש את החתן וההכלה בסדר כחתם הכ יושבים וכולם רוקדים מסביבם זה המשמעות הכי פשוטה של הקפה האם איפה בהר סיני יש לנו הקפות שבעה ימים יש לנו בהר סיני נכון יש לנו א זה כבר הזכרנו בסוף השיעור הקודם אני חושב היו מראש חודש סיוון שהם הגיעו אז להר סיני עד עד שמשה א זה יש יש ויכוח האם היש כ יש מחלוקת האם זה ניתן התורה ניתנה ביום ו בסיוון או ביום ז בסיוון אבל גם אם התורה ניתנה ביום ו בסיוון בסר לפי שיטת התנאים האלה אם תפתחו רגע בפרשת משפטים אל תתרצו לפתוח רגע סליחה סליחה כן פרשת משפטים פרק כד פסוק יב יש לכם ויאמר אדוני אל משה עלה אלי הרה ויש תנ לך לרות שקדתי להורותם ויה ק ישע משה וישע יהושע משרתו ו משה ר אלוהים זקנים אמר שבו לנו בזה דשב כם ני ארון וחורים בל גש עליהם ויל משה ר וחס נ ושכר ויכסהו ענן ששת ימים כל תעשו ששת ימים רגע ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן מתי משה רבנו עלה ביום השביעי יש מחלוקת האם ששת היים האלה הם מתחילים להיספר מראש חודש סיון מתחילים להיספר מו וסיון בסדר אבל הפירוש המקובל יותר שזה מתחיל מתחיל לספור אותם מא' סיוון ו יש לנו כאן שישה ימים יום שביעי ביום השביעי הקדוש ברוך הוא קורא למשה ומשה עולה לר תכף אנחנו נראה למה מאוד חשוב היום השביעי הזה אבל איזה הקפות יש לנו במעמד הר סיני איפה יש לנו הקפות זה לא היה הקפות שעושים סיבוב אבל זה היה סוג אחר של הקפה זה נמצא בפרק יט בספר שמות בפסוק יב והגבלת את העם סביב למור ישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת ואז תעברו לפרק יט פסוק כב וגם הכהנים הניגשים אל אדוני התקדש ופ נפרץ בהם אדוני בקיצור יש לנו הר סיני מוקף להגביל מה זה להגביל את הה איך מגבילים את ההר איך מגבילים את ההר מה עושים כדי שהם לא יעלו מקיפים אותו באנשים בסדר יש אנשים שמקיפים אותו והייתה קפה כנראה מי היו אלה שהקיפו הכהנים אז עדיין היו הבכורות אני חושב בסדר אבל הכהנים מקיפים את כל ההר ושומרים שאף אחד לא יכנס כמו ש שגם לדורות יש שמירה במקדש של לבים וכהנים כדי שלא שאנשים לא יכנסו וזר הקרב יומת השמירה השמירה הזאת היא הסוג של ההקפה הקפה כסימן גבול של הקדושה מה שבאמצע זה קדוש ואנחנו מסביב זה הרעיון של הקפות ככה גם הקפות של המזבח מקיפים את המזבח ואומרים זה המרכז כאן שורה שכינה כאן קדושה ואנחנו חונים סביב סביב סביב סביב זה הרעיון של הקפות שעושים בזה יש עד היום מנהג שזה זה זכר בהלכה זה לא מקום קדוש זה דווקא מקום טמא אבל אבל זה כן מקום שהוא בגד קדוש אבל זהזה מקום שהוא יש בו אה יחס של כבוד זה בית עלמין בית למין זה לא מקום קדוש לפעמים כתוב אתה נמצא במקום קדוש נע לכבד בית למין זה לא מקום קדוש מקום שיש בו טומאה אסור לכהנים אסור לכהנים להיכנס אבל זה כן מקום שמכבדים אותו בסדר אז יש יש מנהגים כאלה שהיו מה המנהגים שרוצים לקדש שטח לקדש להבדיל בסדר לא לקדש להבדיל שטח לבית הל מין עושים הקפות מסביב ל מסביב לשטח של בית האלמין עם כל מיני פסוקים בית האלמין חדש ככה עושים מלחמת ששת הימים כשהיה חשש גדול ל שחלילה וחס ימותו אלפים אלפים אז הכינו שטחים לבתי אלמין קידשו אותם כבר כבר עשו את כל ההקפות הכינו עשו את כל ההקפות מסמים ל בתי האלמין והכל הקפה זו דרך לקדש לקדש מקום לקדש הכוונה להגיד לתחם אותו וליעד אותו לתפקיד מיוחד זה הרעיון של הקפה וכמו כמו שאתם אם מישהו רוצה שיהיה שטח לבניה מה הוא עושה מקיף אותו ב בגדר שאף אחד לא יכנס אם אתה רוצה להפוך משהו לקדוש לא תעשה גדר אלא מה תסתובב סביבו עם אנשים ותגיד עד לכאן הולכים מכאן ואלך לא נכנסים יריכו היא המקום הראשון שעם ישראל הולך לכבוש בארץ ישראל וכיוון שעם ישראל בא לחיות בארץ ישראל חייי חיי תורה חיי קדושה המקום הראשון שהם כובשים הוא בעצם אמור היה להיות מה הוא אמור להיות התרומה נכון כמו שאדם יש לו זה אמור להיות ה זה המקום ש כמו שיש לך ביכורים נכון אז הדבר פרי הראשון נותן לקדוש ברוך הוא הדבר הראשון כל דבר הראשון נותנים לקדוש ברוך הוא בכור לקדוש ברוך הוא בכור בהמה לקדוש ברוך הוא בסדר כל דבר הראשון המקום הראשון שכובשים אמורים לתת את את זה לקדוש ברוך הוא יותר נכון הייתי אומר המקום שלכאורה היינו צריכים מצידנו לשים שם את המקדש זה הה יריחו נכון יריחו זה לא המקום שבחר השם אבל מצידנו אנחנו נותנים את זה לקדוש ברוך הוא איך אתה נותן לקדוש ברוך הוא משהו שבסוף הקדוש ברוך הוא לא לוקח כמו ביכורים רבו יסי מה עושים ביכורים ביכורים את ותן לקדוש ברוך הוא נכון נכון והקריבו לפני מזבח השם אלוקיך נו ומי אוכל את זה בסוף הקדוש ברוך הוא אוכל את זה לא מי אוכל הכהנים יש סיפור מכירים את הסיפור עם הארי וה השמה שלבית כנסת סיפור מפורסם אני לא אוהב את הסיפור הזה אבל יש סיפור כזה מספרים שהיה פעם איזה יהודי אחד שהיה איש פשוט פשוט והוא כל שבת אשתו היייתה מכינה לא שש חלות אלא שמונה חלות שמונה חלות שש חלות לעצמם לכל הסעודה ושתי חלות הוא היה מביא לקדוש ברוך הוא מה אנחנו רק לעצמנו נכין נכין לקדוש ברוך הוא גם כן הוא היה מגיע כל ליל שבת בסוף התפילה אחרי שכולם היו ככה יוצאים הוא היה פותח את הארון הקודש שם את ה שתי החלות האלה בתוך ארון הקודש והפלא היה שמה שמוצא שבת הוא נשאר גם הציץ רואה שהקדוש ברוך הוא אכל את ה אכל את החלות שלו היה מאושר כל פעם הה אשתו הקדוש ברוך הוא לקח גם השבת הוא אכל הכל הכל לא השאיר כלום בקיצור וככה מיו זה עד ש יום אחד הרב במקרה הלך לעיין באיזה ספר נשאר שם בצד בפינה והוא לא ראה שהרב נשאר ואה אותו נכנס פותח את הארון קודש אומר הקדוש ברוך הוא אני מקווה שיהיה לך טעים ותאכל וזה הרב נחרד אומר עבודה זרה זה עובד אלילים קיצור תפס אותו אומר תגיד לי מה אתה עושה אתה נורמלי אומר לו אניני מביא לקדוש ברוך הוא חלות מה קרה אשתי מכינה לנו אני מכין גם לקדוש ברוך הוא החלות הכי טובות אני מביא לקדוש ברוך הוא אז אומר לו אתה לא יודע שהקדוש ברוך הוא אן ל גוף אן לא דמות הגוף אין ללא זה אומר לו אמר הקדוש ברוך הוא אוכל את החלות אוכל אותם עובדה ש אין אומר לו בוא אני אגיד בטח תראה תכף תראה מי אוכל יושבים מחכים בצד אחרי כמה דקות מגיע השמ של הבית כנסת הוא כבר היה גיל לוקח את החלות מפסוט הולך הביתה אשתו לא צריכה להכין כל שבת יש לו חלות אז זה עד כאן החצי סיפור אז הסוף הסיפור זה שזה היה בצפת ואז הארי קרא לרב הזה אמר לו תודע לך צב לביתך השנה אתה לא תוציא שנתך אומר מאז בחורבן המקדש לא היה נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא זה סיפור חסידי בצורה לכן אני לא לא אוהב את זה אני כן מסכים זה שלא היה נחת זה אני לא מסכים אני כן מסכים שהרב לא נהג בחוכמה זה נכון שהאדם הזה טעה ונכון שצריך להעמיד אותו גם על טעותו זה גם נכון אבל צריך לעשות את זה בצורה בצורה מודרג בצורה שלא לא לרסק את מה שיש לו לפני שאתה נותן לו נותן לו בונה אצלו משהו נכון יותר כן אבל להישאר ככה זה לא דרך נכונה די ש אם אדם חושב שהקדוש ברוך הוא אוכל את החלות שלו יש לו בעיה ב ב בתפיסת אלוקות כן זה בעיה צרי צריך ללמד אותו אבל ללמד בנחת לא להגיד לו אדוני זה ככל שטויות מה שזה אבל אני אומר עוד יותר אני אומר שזה מה שלא נכון עוד עוד דבר הרבתה אם השמש הוא זה שעובד שם בכנסת והכל אז זה נכון ככה גם ביכורים ככה גם תרומה ככה גם בכור אתה נותן לקדוש ברוך הוא ומי אוכל אוכלים בסדר אוכלים ה משרתיו של הקדוש ברוך הוא אוכלים זה בסדר הקדוש ברוך הוא נותן להם לאכול הם אוכלים גם את ה את ה חוץ מעולה הם אוכלים גם את ה חלקים מהשלמת החטאות את כל הבשר חוץ מהימורים אוכלים את כל הבשר של החטאות בסדר אתה נותן לקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא נותן להם על זו הדרך אנחנו נותנים לקדוש ברוך הוא את יריכו וזה ככה צריך היה לתת את ירכו לקדוש ברוך הוא אחרי שנותן את הקדוש ברוך הוא מה קורה הקדוש ברוך הוא כבר יתן את זה למי למי שייתן לו במקום הקדוש ברוך הוא השתמש בזה לתת את זה למי שיתן לו הות אבל זה שיריחו הי המקום הראשון וחייבים לתת אותו לקדוש ברוך הוא זה היה פשוט לחזל וזה גם ההקפות ההקפות זה הקדשה ההקפות זה הקדשה להקדיש את העיר קודש להשם עושים את זה באמצעות ההקפות וזה כנראה קשור להגביל את העם הדבר שאולי הראייה הכי חזקה לקשר בין מעמד הר סיני לבין מה שקרה פה ביריחו זה אצלנו בפרק ו' בפסוק ה שת שלוש מילים בפסוק a מה מה הם שוך בקרן היובל זה נמצא בשמות יט כתוב כך אומר הקדוש ברוך הוא ל ל למשה והגבלת את העם סביב למור ישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת לא תיגע בו יד כי סקול יסקל או ירו יראה עם בהמה עם איש לא יחייה במשוך היובל המה יעלו והר מה זה במשוך היובל אז כאן יש הסבר רגיל שכתוב ברשי ו אני חושב שזה לא אני יש מפרשים אחרים אים זה לא הפירוש הפשוט רשי מסביר אמשוך היבל זה יהיה תקיעה של סילוק שכינה במשוך כשזה כבר לא יהיה ס כל השופר אז מה זה אם יעלו מי שיירצה יוכל לעלות סתיים תסתיים הקדושה של הזה ככה ההסבר שרשי מביא אבל אם תפתחו בפרשת ואתחנן בפרק ה ספר דברים פרק ה לפתוח לפתוח אבו יסי לדפדף הדפדוף זה ה ויקרא משה לכל ישראל פרק ה פסוק א ספר דברים וימר שמע ישראל את החוקים את המשפטים אשר אנוכי דבר באוזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם אדונינו קרת אמנו ברית בחורב לא דנו קרא את הברית הזאת כי איתנו אחנו אלה פה היום כולנו חיים פנים בפנים דיבר אדוני עמכם באר מתוך האש וזה הפסוק שלנו הי היי אנוכי עומד בין אדני ובניכם באית ההי להגיד לכם את דבר אדוני כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר למור אני אמרתי ביני השם בניכם כי להגיד לכם כי אתם מה אתם חששתם מהאש ולא הסכמתם לעלות בהר בעצם מה הייתה התוכנית לפי ספר דברים פרק ה פסוק ה מה אתה התוכנית המקורית ברגע שם ישמעו את כל השופר שופר של מעלה ישמעו את שופרות של הקדוש ברוך הוא מה הם יעשו הכל ההגבלה היייתה בשלב הראשון אתם עוד לא מספיק קדושים אתם עוד לא מספיק ראויים אתם עוד לא יכולים אבל ברגע שאתם תשמעו את כל השופר סימן שהקדוש ברוך הוא מה עושה קורא לכם מה זה כל שופר דרך אגב יש כמה משמות לכל שופר לכל שופר אחד משמ שכל השופר זה באו אליי נכון כש מכנסים את ה את העם תתקעו ולא תריעו וקיל את הקהל תתקעו ולא תריעו איך מקהילים אנשים איך מכנסים אותם תוקעים בשופר וכולם מתכנסים למקום אחד במשוך בקרן היובל הם מה יעלו והר זו הייתה התורת המקורית עם ישראל לא רצו לעלות פחדו חששו אז אז משה אומר טוב אם ככה אז אני יעביר לכם אבל התוכנית המקורית הה שכל עם ישראל עולים להר ביחד וזה התורה היא לא הייתה תורת משה היא תורת ישראל כל עם ישראל מקבלים את התורה אבל הם לא רצו והקדוש ברוך הוא גם ראה את זה בעין טובה במובן מסוים מי יתן וה לבבם זה ליראה אותי כל הימים אשרים חיים על האדמה אבל זה סוגיה ארוכה ועמוקה של ספר של פרשת ואת חנן שאין עליה דרשות בלילות שבת כי זה תמיד יוצא ב השבת הראשונה שבין הזמנים שבת בת חנן קבלת תורה לא ודע צריך קצת לשנות אתה א את הבן הזמני את הסדר הפרשיות אבל ככה זה לא טוב בכל מקרה והיה במשור בקרן היובל כשמכים את כל השופר אז יש לנו כאן אולי איזשהיא מה זה מה זה כשמכים את כל השופר מה זה כשמכים את כל השופר בואו תראו איפה זה קורה והיא בפעם השביעית תקוע כהנים בשופרות אני עובר לפסוק טו אצלנו בפעם השביעית הכהנים תוקעים בשופרות אחרי שהכהנים תוקים בשופרות מה צריך להיות עכשיו הקדוש ברוך הוא אמר ביום השביעי כשמכים את כל השופר תריא אותו יכנס יעלו בהר נכון היולו בהר ועם עלו ויעל העם בפרק כ פסוק כ ויעלם מיש נגדו במקום זה יהושע בנן אומר להם א כשאני אגיד לכם מתחיל עכשיו נאום הרצאה שלמה נכון מה הרצאה אמ יהושע הריהו כי נתן שם לכם תעיר רגע לפני הריהו ב אתה אומר אריו אני היה משהו שקרה פה בישיבה השנה שהבנתי מזה את מה שהבנתי שצריך לקרוא את הפסוקים פה יש אחרת עשינו תרגיל אתם זוכרים לרוץ עלכל כולם רצו א אריו אריו כי נתן מה היה צריך לקרות אחרי זה א כבר אי אפשר לדבר אבל מה המש והייתה הי חרם את יודע אז אני חייב להיות פסוק טז חייב להיות חייב להיות פסוק מאוחר כן שזה זה המ שמר להם תריעו עוד מעט עוד לא רגע אחד ואז ה אומר לה היייתה עיר חרם רק חב שמרו מן החרם כל כסף וזהב וזה וזה וירם ויתקעו בשופרות העם תקו בשופרות מה זה ויק שמו עם את כל שופר ויריעו הרי כבר הריעו התשובה היא לפי הני דעתי כשמכים את כל השופר זה קשור גם תקיעת שופר שלום ראש השנה מה זה תקיעת שופר של ראש השנה מה המצווה לתקוע בשופר לשמוע את השופר מה המצווה זה זה שיעורים מכאן עודה חדשה אני אגיד לכם מה התשובה לפי אני דעתי המצווה ודאי לתקוע מה מצ לתקוע אז זה למה מברכים לשמוע לתקוע בשופר של בני אדם מה זה נותן לנו מה זה נותן לנו לתקוע בשופר של בני אדם את עשית קולות מה אנחנו ילדים תקיעת השופר של של א ירחו זה היה תקיעת שו שלנו אנחנו תוקעים קוראים לקדוש ברוך הוא מתפללים דרך השופר כן קוראים אליו אבל השופר ר אמיתי זה לא כל זה כמו שופר בהר סיני מה מה שמו בהר סיני לא שופר שלהם במשוך בקרן היובל שתשמעו את שופרו של הקדוש ברוך הוא גם ביריחו כשמכים את כל השופר מתי הולך מתי זה יקרה לא כשאתם תתקעו בשופרות כשהקדושים אלוקים בשופר התקע והלך בסערות תימן והיה ביום ההוא התקע בשופר גדול מי תקע בשופר הגדול ישמעו כל שופרו של משיח הקדוש ברוך הוא תקע בשופר כשמכים את כל השופר איזה שופר יש כאן שבע שופרות לא כתוב כשמכים את כל השופרות הם מחכים לשמוע את השופר של הקדוש ברוך הוא עושים את הסיבוב ביום השביעי גומרים את הסיבוב הכהנים תוקעים תקוע גים בשופרות ו כולם מחכים לשמוע ושמע ל הקדוש ברוך הוא ו אין לא שקט מה מחקים ואז יהושע אומר להם תשמעו אנחנו כנראה לא חסר משהו אנחנו צריכים ואז יהושע הקדיש את כל העיר כאן היה טלת החרם הטלת החרם היייתה ביום השביעי אחרי הסיבוב אחרי שתקעו בשופרות ולא שמעו את השופר של הקדוש ברוך הוא אז הוא אומר והייתה אי חרם אי כ שברק חזונה תחיה שמו מן החרם לקחת מן החרם כול כסף וזהב חילו לבזל קודש הוא לשם הוצר השם יבוא עכשיו תתקעו עוד פעם בשופרות תקו עוד פעם בשופרות אחרי שהקדישו את העיר לשמיים לא רק לתת אותה לבני כניב עכשיו בסוגריים למה בני קני בני קני בנים של מי של יתרו מי היה מי היה ה בעלים של הר סיני אף פעם לא חשבתם על זה נכון הר סיני מדבר מה שיך לזה אם תלכו גם במדבר יש לאנשים שטחים שהם חושבים שזה בבעלותם יש כאלה שודדים שהשתלטו על שטחים לא משנה אבל כמעט אין מקום שאף אחד לא חושב ששייך לו בטח בהיום עם רישומי קרקעות זה מסובך יותר אבל אם משה נהג את הצאן אחר המדבר אלר האלוהים חורבה כן אולי זה היה חלק משטחי המראה של מי של יתרו יתרו היה כהן מדיין היה איש חשוב ח גם הי שאתכם יראה שלו הר סיני היה של יתרו עד ש עד שהקדוש ברוך הוא התגלה אז לכן גם את יריחו נתנו אולי לבני לבני יתרו כהמשך של של מעמד הר סיני ואז אז אני ר אני חוזר לעניין שלנו וכשמו העם את כל אחרי שהחרימו את העיר אחרי שמעו שכל ה כל ה חפצי הערך שבתוכם מתחות הכל הכל הולך להיות בסוף קודש ל לאוצר השם אה עכשיו הבנתם את הרעיון ו ואז את הקדש ברוך הוא תקע בשופר איך אני יודע הקדוש ברוך הוא תקע בשופר וי כשמוע העם את כל השופר ויריעו העם תרוה גדולה טיפוח תתה אם אני חוזר לראש השנה אנחנו לא תוקעים בשופר שאנחנו רוצים לשמוע כל שופר אנחנו לא רוצים לשמוע את השופר שאנחנו תוקים רוצים צריך על פי כל ההלכות והכל אבל הרעיון הוא שאנחנו רוצים מה אנחנו רוצים לשמוע את שופרו של הקדוש ברוך הוא אני יכול להסביר את זה על דרך פשט אני יכול להסביר את זה על דרך דרש על דרך פשט לשמוע את שופרו של הקדוש ברוך הוא בראש הנה הכוונה לקבל עלינו את עול מלכות שמיים את התורה מחדש סוג של קבלת תורה לכן תקיעת שופר היא זכר למעמד הר סיני וכל הפסוקים בשופרות לוקחים את מעמד הר סיני אנחנו בעצם אנחנו שומעים שופר של הבל תוקע אבל אנחנו נזכרים ובתודעה אנחנו אנחנו מקבלים עלינו את השופר של סיני לא את השופר של השופר זה רק זכר השופר שבל תוקע זה כדי להיזכר בשופר של סיני אבל עיקר השמיעה אפילו יש נוסח של המרשל לשמוע בכל שופר מה זה לשמוע בכל שופר לשמוע ל מה זה לשמוע בכל שופר לשמוע בקולו של השופר לשמוע לשמוע היום אם בקולו לשמע או לשמוע בכל התורה אני אפילו נראה לי שזה הנוסח היפה כאילו הנוסח המרשל לשמוע בכל שופר זה על דרך פשט ועל דרך דרש אנחנו מתפללים בתקיעת השופר ומייחלים לשמוע את והיה ביום ההוא התקה בשופר גדול הוב העובדים מחכים לגאולה מצפים לגאולה אז אנחנו תוקים בשופר ומחכים כאילו הרעיון מה הלוואי ש מה נזכה לשמוע בחזרה זה נשמע את השופר של הקדוש ברוך הוא לזה אנחנו מחכים אנחנו זועקים בשופר שלנו אבל מחכים לתשובה התשובה זה העיקר ודאי שאנחנו מצידנו התפילה הי היא העיקר מבחינת המעשה שלנו אבל מבחינת הציפיה הציפיה זה לשמוע את ה לשמוע את השופר הגדול בכל מקרה וירעם תורה גדולה ותיפול לחומה חתה וי למהי שאיר האיש נגדו זה א עלות בהר ויקדו את העיר יחרים את כל אשר ב איש דישה מנ זקן ו חמור לפי חרב ולשני מרגלים את הארץ בת האישה והוציאו משם את האישה ואת כל אשר לה כאשר נשבעת לה ויבואו הנערים הרגילים ויוציאו אתכ ואביה תמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחות הוציאו ונחום מחוץ למחנה ישראל הוציא אותם מחוץ למחנה אי אפשר היה להכניס אותם לתוך המחנה כי הם עדיין היו ביותם ושמרו על טרת המחנה ועיר שרפו באש וכל אשר בא רק הכסף והז חות שבזה נתנו עוצר בית אדוני עודן בית השם וד אבל יש פ אוצר כ מכינים מזה יבנו וירכו היית העיר עשירה הת העיר עשירה מאוד אנחנו יודעים את זה כי המיקום שלה קודם כל מיקום של על הדרך הראשית שחוצה מעבר הירדן אחת הדרכים הראשיות חוצה מעבר הירדן לארץ ישראל והמיסים והכל היו שמה מרוכזים ב מרוכזים ב בעיר הזאת גם עיר עם ממון שפע של מעיינות ו זה עיר נפלא אז א אז א א זה עיר עיר שעשירים גרים בה עד היום כאילו הערכו עיר של רשעי אומות ה רשעי הערבים אבל אנשים עשירים יש שמה וילוד שמה זה עיר מאוד יפה בקיצור אז א את העיר ספו באש הכל נתנו תח את כל אשר לי חיה יהושע תש קרב ישראל עד יום הזה כי החביא את המלאכים השלח יהושע לרג את ריחו כאן אח יהושע הם קיבלו עליהם כמובן עול תורה ומצוות עד כדי כך שחז הלכו עוד צעד קדימה ואמרו אחיה יהושע מלמד שיהושע נשע את רחב נשע את רחב לאישה הא הפכה להיות אשתו של אשתו של יהושע בנ זה רחב לומדים את זה לא מפה כמובן כי חיה זה נתן לה לחיות כן ה כתוב את בית אביה ת כל אשר אחיה יהושע לומדים את זה מפסוקים בספר ירמיהו שכל מיני השוואות והדגמות לקשר בין זה בקיצור לא משנה עכשיו אנחנו לא לא לומדים ספר ירמיהו עכשיו ו הפסוק החשוב וישבה יהושע באת האי לאמור ההוא היש לפני אדוני אשר קום נ את העיר הזאת את יריחו בבחור יעש דנה וצרו יצ דלתה זה בגלל שיריחו הייתה זה עיר עם הרבה שפע אז למי למי נותנים את למי מייחסים את כל השפע הזה לעבודה זרה ויריחו היה ב התה היייתה עיר שהשם שלה יריחו זה למה עבדו לירח עבדו לירח אז זה יריחו בסדר יריכו זה עבודת הירח זה היה יריחו לכן אני לא ככך אהבתי את זה שמעת ישראל הטילים הסטרט תגם שלה טילי ירחו אבל יש עוד עיר בארץ שיש לה גם שם לא מוצלח והקשר הזה אמרתי זה כבר באיזה פעם אחת שהייתי ב מקום בית שמש כן בית שמש זה גם לא לא שם מוצלח בסדר זה זה עיר שהיו ב הייתה עבודה זרה של של השמש אז מרכז עבודת השמש היה צריך לשנות את השם של העיר הזאת בסדר במקום בית שמש למצוא לה למצוא לה שם א שם יותר מוצלח אבל לצער יש גם שמות שמות שאפילו נכנסו גם שמות שמות של בני אדם שנכנסו אצלנו אני לא אגיד עכשיו כי אולי יש כאן מישהו שמשפחה שלו יש סתם מצער אתכם אבל יש גם שמות ש אנשים לקחו את זה מהמקרא אבל זה טעות כזה שמות של שמות של עבודה זרה אבל יריחו הבת שמש זה וודאי שמות לא לא מוצלחים בסדר צריך לשנות אנחנו עוד נדבר על השם של בית שמש כשנגיע אה לא לא זה לא זה לא שנגיע לספר שמואל בסדר אבל זה יקח עוד זמן עד שנלמד שמואל א' אבל זה נמצא בשיעורים המוקלטים