ספר יהושע פרק ו (חלק א) | תחילת כיבוש יריחו | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] דיברנו בשיעור הקודם על שר צבא השם הגילוי של שר צבא השם ו וזה שחלוקת ה חלוקת הפרקים לא כל כך א נכונה אלא חלוקת הפרשיות אבל הפרק מתחיל וירכו סוגר את ומסוגר פני ב ישראל נצא ואן בא ויאמר השם אל יהושע הרי נתתי בידך את ירחו ואת מלכה גיבורי חיל סבותם את העיר כל אנשי המלחמה עקף את העיר פעם אחת כ תעשה ששת ימים ושבעה כונים סאו שבעה שופרות היובלים לפני אהרון וביום השביעי תסו בו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות והיה ימשוך בקרן היובל כשמעם את כל השופר יריו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו ויקרא יהושע בנ אל הכהנים ומר עליהם סאו את ארון הברית ושבעה כהנים סאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון אדוני ויאמר להם יברו ושובו את העיר וחלוץ יעבור לפני ארון אדוני ויי כאמור יהושע אלעם ושבעה כהנים נושאים שבעה שופרות היובלים לפני אדוני עברו ותקעו בשופרות ואהרון ברית אדוני הולך אחריהם והחלוץ הולך לפני הכהנים תוקע השופרות והמאסר הולך אחרי אהרון הלוך ותקוע בשופרות ואת העם ציה יהושע לאמור לא תריעו ולא תשמיעו את כולכם ולא יצא מ פיכם דבר עד יום אומרי עליכם אריו ויותם וישב אהרון אדני את העיר עקף פעם אחת ויבוא המחנה וילינו במחנה וישכם יהושע בבוקר ויסו הכהנים את ארון אדוני ושבעה כהנים נוסעים שבעה שופרות הבנים לפני הרון אדוני הולכים הלוך ותקעו בשופרות וחלוץ הולך לפניהם ומסב הולך אחרי ארון הדוני הלוך ותקוע בשופרות וישובו את האיר ביום השני פעם אחת וישובו המחנה כו עשו ששת ימים והי ביום השביעי וישכימו כעלות השחר וישובו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים והי בפעם השביעית תקעו השכונ ושופרות ויאמר יהוושע אל העם הריהו כי נתן אדוני לכם את העיר והייתה העיר חרם אי וכל אשר באל אדוני רק רחב אזונה תחייה אי וכל אשר הייתה בבית כי אך בעת את המלאכים אשר שלחנו ורק אתם שמרו מן החרם פנ תחרים לח מנכם ושמתם את מחנה ישראל אלכם ואחרת אותו וכל כסף וזהב וכל אוכלי נחושת וברזל קודש הול אדוני אוצר אדוני יבוא וירע עם ויקו בשופרות ויך ישמו עם את כל השופר ויריעו עם תרועה גדולה ותיפול החומה תחתיה ויעל עם העיר האיש נגדו ויקדו את העיר ויחרימו את כל אשר בעיר מיש ועד אישה מנר ועד זקן ועד שור וס וחמור לפי חרב ולשניים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע בואו בית האישה והוציאו משם את האישה ואת כל אשר לה כשר נשבע תם לה ויבואו הנר צביה כלכל משפחות הוציאו וחו מחוץ לחני ישראל יר שרפו ואש כל אשר בר הכזב והזהב כלי הנחוש וב נתנו צת אדוני אתז בית אבי כ ישק יזה ק הביע את המכים אש שלח יהושע לרגל את ריחו וישב יהושע בת המוריש לפני יקום ונה את העיר הזאת את ריחו בבכורו יס דנה ובצעירו יציב דלתה טוב זה פרק ארוך ואני רוצה אני רוצה להתייחס קודם ל למה שכתוב בפסוק ב' לאט לאט מך מהפרק חנו שני שיעורים אולי שלושה ומר השם יהושע ר בידך את יריחו ואת מלכה גיבורי חיל מה הכוונה ראה נתתי בידך כן שמע אני שה ר ר גם שמיע ראה נתתי בידך את רכוב את מלכי גיבורי החיים מה הפשט בדבר הזה ראה נתתי בידך האם זה קשור למה שהיה קודם האם זה קשור לל למראה של שר צבא השם שאומר לו אתה באתי אז אני נוצה לחשוב שכן ואני הייתי בשביל זה בודק יחד איתכם הרבה מקרים שכתוב בתורה ראה למשל יש לנו אצל רגע אחד פרשת לך לך תפתחו רגע ספר בראשית פרק יג פסוק יד והשם אמר אל אברהם אחרי פרד לט מאמו סנה עיניך הוראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגב וק ככ שאתה רואה לך את ננה וזרח ד עולם זה דבר שיכול לקרות איך יכול להיות אברהם אבינו איפה שהוא לא יהיה איפה שהוא לא יהיה הוא לא יכול לראות את כל ארץ ישראל אין נקודה אין נקודה מספיק גבוהה שאפשר לעמוד בה ולראות את כל הארץ אולי בחרמון אבל גם אז כמה איזה מרחק בן אדם בן אדם יכול לראות גם ביום שרואים טוב לראות את כל הארץ ימה ואתה רואה איך אני דע שהוא לא בחרמון כי צפונה ונגב וקדמה וימה צרכות לכל הכיוונים איך אפשר יש שרשראות של ערים שמסתירות מה התשובה איך הוא ראה נבואה יש לנו למשל ותפתחו בספר שמד פרשת תרומה פרק כה פסוק מ אחרי כל מעשה המנורה ועשית מנורת זהב טהור פסוק ל מקשה תעשה המנורה ירכה וקנ ו מש קנים יוצאים מצידה וכו וכולי פסוק לט כיכר זהב מה כיכר זהב טהור יעשה אותה כל הכלים האלה הוראה ועשה בתבניתם אשר אתה מוראה בר מה זה הוראה מה זה הורה אז יש יש א יש מדרש שהקדוש ברוך הוא ראה לו אומר רשי מגיד שהתקשה משה במעשה המנורה עד שראה לו הקדוש ברוך הוא מנורה של אש מה כונה נה של אש כתובת אש זה לא מספיק כן לעשות כתובת אש ראית אש מה זה עוזר ו בנבואה הוא ראה הוא הבין בנבואה הרי לא רק רואים אלא גם מפנימים כמו שדיברנו הוא מפנים איך זה צריך להיות אז זה גם דוגמה להוראה שזה שזה מראה ה מראה הנבואה דוגמאות דוגמאות נוספות רגע [מחיאות כפיים] אחד הופה אולי ניקח ממש מהפרשה מהפרשה שלנו בשמט פרק ז פסוק א' ויאמר השם אל משה ראה נתתיך אלוהים פרעה ואהרון אחיך יהיה נביאך אתה תדבר את כל אשר צבק ל אך לדבר אל פרעה ושילח את בני ישראל מארצו מה זה ראן את התיך אלוהים לפרעה תשים לב אז א רשי אומר פה לא נזקק לפירושים מחודשים רשי רא נתיך אלוהים לפרעה שופט ורודה לרדות במכות וייסורים אלוהים לפרעו זה לא זה הכנה אתה בעצם מה אפשר להבין שמה מה קרה הרי בסוף פרק ו' מה קורה מה מה משה אומר ל משה אומר לקדוש ברוך הוא א משה אומר אין אני רא שפתיים אך ישמע אליי פרעה מה אני לא אומר הקדוש ברוך הוא בוא תראה מה זה בוא תראה אז אני מפרש כאן מה הכוונה נתתיך אלוהים לפרעו אם הקדוש ברוך הוא אומר לו את אותו דבר את אותו דבר שאמר קודם התשובה מראה לו מראה הנבואה את מה את המכות משה רואה איך הוא מכה ומייסר את מסרת פרעה אני אפילו הייתי אומר שמרא נובה הוא לא ראה את המכות אלא מה הוא ראה הוא ראה את עצמו נותן מכה לפרעה ונהיה אדם נותן מכה לפרעה בעצם זה ה מכות אה מכות בדרך בדרך נבואה שהוא ראה יש א עוד ראה אולי הראה בספר דברים תפתחו רגע דברים פרק א' פסוק ח נתחיל נתחיל בהתחלה בפסוק ו השם אלוקינו משה רבנו דבר אל העם השם אנו דבר א לאמור רב לכם שבת בהר הזה פנו וסאו לכם ובואו הר המורי ל כל שכניו בערבה יש לכם דברים פרק א' פרק א' פסוק ו' השם אלוקים דברנו חב לאמור רב לכם את הדבר הזה פנו אסור לכם בואר אמורי ולשכות שכינה בערבה באר נשה בנג בחוף הים ץ גני ולבנון וכולי ראה נתתי לפניכם את הארץ בוא הורשו את הארץ אשר נשבע לאבותיכם לאברהם ליצחק מה זה ראה אתה צריך להות מה כתוב ראו הרי פנו וסאו בואו הורשו מה זה ראה על כורחנו לומר שהראה כאן זה מה זה היה מיוחד למשה לכולם אמרו פנו סעו בוא ורשו אבל משה כמנהיג הקדוש ברוך הוא גם הראה לו את מה הראה לו את ה את הכיבוש הראה לו מראה הנבואה משה רואה איך הארץ ניתנת לפניהם הוא רואה מראה נבואה איך עם ישראל הצבא מסתער מנצח את הכל הדוגמה הראה הכי מפורסם שיש א שיש אה שיש בתורה מה זה פרשת ראה נכון ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וכללה זה פרק יא בספר דברים רא אכים את בברכה כללה את הברכה אשר לשמואל מצות השם אלוקים אצ והקלה לא תשמו למצות וכולי ויקי הבח נתה את הברכה לרכזים ת הקלה לריבל הלומה בעבר הירדן אחרי דרך מבוע השמש בארץ הכנעני אז דיברנו על זה נכון על הפסוק הזה דיברנו אבל בכלל השאלה למה משה רבנו צריך להגיד להם איפה זה נמצא כשיגיעו ימצאו את איך לסוע ישימו וז ז שמאלה מה מה מה מהזה מה פשר ההדרכה הזאת מסתבר שכש ברוך הוא אומר למשה רבנו ראה אנוכי נותן לפניכם ברכה וכללה משה רבנו כמו זה הערייה הנבואית של משה היא בעצם אני אקרא לזה אולי בלשון שלנו יותר מודרנית אני אוהב להביא דוגמאות מהחיים יש תמיד לפני שלפני ש בוא נגיד גדוד יוצא לאיזה תעסוקה מבצעית אפילו אז יש דבר שנקרא סיור מפקדים כדם כלים את המפקדים רואים את הזה לומדים את השטח את המקומות מה מה המסי כל הדברים שצריך לעשות אחרי זה יש מביאים את כל החיילים אבל לא מביאים את כל החיילים המפקדים פעם ראשונה רואים את המקום זה לא כדי להבין איך להכין את האנשים איך להוביל אותם אז אתה צריך לדעת לאיפ אתה הולך כמנהיג אתה צריך לדעת לאיפ אתה הולך אתה לא פעם להגיע יחד עם החיילים הפעם הראשונה משה רבנו המנהיג שהקדוש ברוך הוא אומר לו תשמע יהיה מעמד גדול שברכה וכללה וכולי וכולי וכולי משה רבנו צריך מה לראות אותו הקדוש ברוך הוא מראה את זה למשה ואומר לו יבוא יום ותעשו את זה תנחה את העם אתה צריך להוביל אות העם משה רבנו יכול לדבר עם כל הלט אחרי שהוא רואה בעיניו הוא רואה במראה הב במראה הנבואה הוא רואה את ה עכשיו זה לא כל הראה יש יש עוד עוד ראה שצריכים לדון בהם אבל אני חושב שאצלנו במקרה שלנו ראה נתתי בידך את יכות מלכה חל זה הסיכום של מה שקרה קודם אז אני רוצה לתת עוד פירוש נוסף קצר למה שהיה בסוף פרק ה וי ביות יהושע ברכו מצד שני כתוב יכל סוגרת ומסוגרת אמרנו אולי נמצא מחוץ ליריחו קרוב ליריחו אבל אולי אולי אפשר לומר שיהושע במראי הנבואה הוא ראה את עצמו נמצא איפה ברחו כשמה מתי אחרי הכיבוש זה כמו שיקחו מישהו עכשיו יגיד לו תעצום עיניים אתה נמצא עכשיו ברצועת עזה אתה רואה עיר יהודית פורחת בתי מדרשות בתי זה שבת קר בם נפתחה שם שלוחה וזה אתה רואה עכשיו כשאתה רוצא בעיניים זה מה שאתה רואה תפתח את העיניים אתה רואה סג'עיה וחורבות וזה אבל אתה צריך לראות בעיני רוחך אה צריך לראות במראה נבוא אז וי ביות יהושע בריחו וישא ינ ויר יהושע זה היה אולי נבואה בתוך נבואה כאילו חלום בתוך חלום כזה הוא מראה נבואה הוא נמצא בתוך יריכו הכבושה ובתוך יריכו הכבושה הוא פוגש את שר צבא השם אומר לו מה אתה זה אז ה אומר לו אתה באתי מתי הוא יבוא אחרי כיבוש רחו שר צבא השם כמו שאמרנו זה כם משוח מלחמה הוא מופיע במלחמה טבעית משה רבנו סרב לקבל אותו נכון לפיק המדרשים הוא מופיע במלחמה טבעית רק אחרי כיבוש רחו יופיע שר צב השם ואומר לו הקדוש ברוך הוא ואמר השם אל יהושע ר נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גיבורי חיים ואחרי עכשיו הוא מסביר לו איך לעשות את זה בסדר עכשיו שראית מה יהיה בסוף לחזור אחורה נסביר לך איך זה הולך לקרות יש גם עוד ראה כאלה ראה נתתי בידך את סיכון אצל משה רבנו בספר דברים אני חושב שבכל המקרים האלה ראה נתתי ראה נתתי זה המנהיג ראה בנבואה את ה את הסוף את היום שאחרי בסדר צריך לראות גם היום בן אדם כדי להצליח לעשות משהו הוא חייב כל מני כל בן אדם כל אחד שיש לו תוכניות הוא צריך שיהיה לו בדמיון מה הוא רוצה שיהיה לאיפה אתה רוצה להגיע אם אתה רוצה להגיע ל רצועת אזה יהודית זה דרך פעולה אחת אם אתה רוצה רק לשחרר את החטופים דרך פעולה אח אתה רוצה לנצ אחרי את החמה אז ך כל מיני דרכי פעולה שנגזרות תוצאה ממה שאתה רואה יהושע רואה את יריחו כבושה לגמרי כשבעצם אין א אין א אין אין חומה ואיין כלום עכשיו אומר ה איך תעשה את זה רא נתתי בידך את יך גיבורי חיל סבותם את העיר כל אנשי המלחמה עקף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים אני רוצה לקרוא לכם מה אומר ארדק כל המפרשים אומרים למה צריכת להקיף את זה להקיף להקיף שישה ימים שבעה ימים אומר רדק כך כל תעשה ששת ימים רדק הוא מפרש הפשט העיקרי לדעתי בנביאים ראשונים אומר הדק אין לי שאול טעם לסיבת הבורא למה הייתה ההקפה הזאת וטעם שבעה כהנים ושבעה שופרות ושבע הקפות ושבעה ימים וטעם אומר לשאול למה שבע פעמים לא שואלים ועכשיו בסדר שבע פעמים לא אבל למה צריך להריע וטעם ההקפה בתרועה להבהיל העם אשר בתוך העיר צריך להבהיל אותם להפחיד אותם לכן אנחנו מריעים ותיפול חומה תחתיה למען ידעו כל מה הארץ כי השם נלחם לישראל לא בחרב ולא בחנית ומספר השבעה עכשיו הוא קצת עושה טרן ואז הוא אומר ידוע סודו אצל מביני מדע וכן שבעה מזבחות ושבעה פרים ושבעה אלים והשביעי הוא הנבחר בימים ובחודשים ובשנים אז זה סגולה לעשות את זה שב ימים אם עושים שבעה ימים אז לא כל כך מובן נכון אומנם זה מזכיר לנו אפילו בוא נגיד רלבג הרל בג הוא הוא על דרך הפילוסופיה וה הריאליה רמבמיסט כזה והנה הסכים השם יתבר עשות כל המופתים ערון השם להשיר ישראל לשמור לעשות כל הכתוב בו וו אל המופתים בזה האופן זרות מה זה זרות כאילו דברים שאין ם היגיון כדי להפיל אימה על הגויים ההם בשמם אלו הנפלאות העצומות אשר עושה השם יתברך לישראל והיה זה המספר לשביעי שהקיפו העיר שבעה פעמים והיו שם שבעה כהנים ושבעה שופרות וביום השביעי הקיפו שבע פעמים שזכרנו כמספר השבע שזכרנו בתורה כמו השמיטה ושבתות שנים ושבתות ימים וימי הפסח וימי הסוכות והנה הסכים השם יתברך שיעשה זה המופת באמצעות זאת התרועה הגדולה שיתעוררו ישראל ויקצו משנת תרדמת מזכיר לנו כן זה בדאי שהוא לקח את זה מאיפה מהרמבם בהלכות שופר יקיצו מתרדמתם וייתנו אל ליבם עניין אלו הנפלאות העצומות למען יראו את השם אם שיש ל תורה גדולה רוש מעט בעניין זה המופת אומר יש בזה גם הרל בגו מחפש את ה את הריאליה פה אני לא חושב שזה זה כי הכל החזק יניע האוויר תנועה חזקה כש שצועקים אז יש זה נכון שזה מזיז גם את הזה אם יש הרבה רעש אז א יש בומים נכון זה אז מזיז קצת את הזכוכיות אז א קצת שיהיה גם כן הצעקה הגדולה כאילו זה מפיל את החומה אלא שלא יתכן שיגיע מזאת התנועה כמו זה הפועל הנפלא שתיפול החומה החזקה תחתיה אם לא יחובר לזה המופת אז זה השילוב גם עם ישראל צועקים א ו הקדוש ברוך הוא עוזר להם אני לא זכיתי להבין טוב ככה אומר ככה אומר לבג אבל דומים ש יש כאן איזה בעיה המפרשים שמו לב מה זה ה שבע פעמים לא אל תשאל סיבות תגיד לא זה שבע זה מספר מספר טיפולוגי לא יודע מספר רוחני מספר סגולים מה כל מה שתגידו א מה הרעיון הזה שמקיפים אם שימו לב הקדוש ברוך הוא בציווי לא הזכיר בכלל את מה מה הוא לא מזכיר זה הדבר הכי חשוב את אהרון ויאמר השם יהושע סבותם מתאר כל אנשה מלחמה עקב תאיר פעם אחת כל תעשה ששת ימים בשבעה כוהנים סו שבעה שפרות האבלים פני אארון כ מזכ רגע ביום השביעית הסוף הוא תעיר זה וכהנים אבל אבל ס מזכיר אבל לא מזכיר את זה העיקר מי שמסובב את העיר מי זה סליחה מזכיר את זה ר בדרך אגב שבעה כהנים לפני אארון אבל מי מקיף בעיקר סבותם את העיר כל אנשי המלחמה יהושע מה אומר להם ויקרא יהושע לעם שאו את ארון השם אצל יהושע רק אהרון מסתובב ואצל הדגש זה על אהרון אצל הקדוש ברוך הוא מה על מה הדגש ע על אנשי המלחמה מה מה פר אז אני הייתי מפרש אולי ככה הרעיון של הקדוש ברוך הוא היה רעיון אחד יש כמה רעיונות מה שהראשונים אומרים אני רוצה להוסיף את הרעיון שלי לא שלי הרעיון של דעתי זה הפירוש של הזה אנשי המלחמה מקיפים את העיר למה מקיפים את העיר מה זה שמחת תורה ש קופס מה מה זה להקיף כש מקיפים את העיר בעצם מחפשים מה אם החיילים הולכים מסביב מסביב מה הם מחפשים מה פרצה מחפשים איפה נוכל להיכנס איפה נצליח לחדור את החומה הזאת כן הקדוש ברוך הוא כן אומר שאהרון הולך כי אהרון הולך למלחמה איתם אבל העיקר זה אנשי המלחמה ואהרון הולך איתם יחד למה כי הם הולכים למלחמה אהרון ברית השם תמיד יוצא עד עד שהגיעו אל המנוחה ואל הנחלה אז אהרון היה יוצא למלחמות נכון עד ירושלים אהרון יוצא למלחמות אבל העיקר זה אנשי המלחמה סבותם אנשי המלחמה ואנשי המלחמה מה המטרה שלהם להקיף את העיר ולראות אם הם יכולים למצוא מקום להיכנס ביום הראשון תחפש הצלחת לא אבל אסור להתייאש נכון לא מתייאשים ביום השני מנסים עוד פעם מחפשים אולי נפחי אותם אולי הם ירתעו אולי הם יכנעו אולי הם רואים כזה צבא גדול סבותם את העיר כל אנשיים מה זה כל אנשי המלחמה 600 אל חיילים להקיף את יריחו זה זה זה לא הקפות בשמחת תורה ואיזה מקום שם מלא אנשים אני לא יודע מההר המור במוצאי זה כן שמשטרה שמה כמה נכנסים לא יודע זה יריכו היא לא עיר כל כך גדולה 600,000 איש זה צפוף מאוד זה כמות אדירה שהקדוש ברוך הוא רוצה את כל אנשי המלחמה כל החיילים צריכים להיות שם זה מרתיע זה זה כל הצבא נמצא פה ו עובר יום אחד ולא ויום שני מצאו משהו הפחידו אותם אני אומר בדיוק הפוך ממה שהי המפרשים א רצו להפחיד אותם מה להפחיד אותם זה הפחיד אותם הם נכנעו מישהו שמה הציע איזה איזה הסכם זה דגל לבן לא יום שני לא יום שלישי לא יום רביעי לא יום חמישי לא יום שישי לא מה זה אומר אם שש פעמים עשית ולא הצלחת זה אומר שבן אדם לא יכול לעשות את זה זה המשמעות של המספר שבע שש פעמים המספר שבע המשמעות שלו היא שישה בן אדם עושה והשביעי ריבונו של עולם בסדר זה זה המשמעות של ששת ימים תעשה מלאכה יום שביעי שבת שש שנים תזרע את ארצך והשביעית תשמטנה או תשתה בסדר השש והשבע זה לא להגיע לשבע אלא שישה מעשה בני אדם שביעי קודש להשם בשביעי זה הקדוש ברוך הוא עושה אחרי שהאדם עשה את כל מה שהוא יכול ו הצליח או לא הצליח לא משנה הקדוש ברוך הוא מופיע זה הרעיון של שש ושבע כמו כמו השבת זה לא אזה דרך סגולית מ יש להניח גם וככה לפחות חזל חזל גם הבינו שזה גם היה השבת בסדר א כיבוש חו היה בשבת יש לנו דרשה מעניינת אתם מכירים את הדרשה הזאת ם אדרי דתה כתוב כך יש פסוק ביש משנה זה משנה בברייתא במסכת שבת אין צרים על הערות של נוחים פחות מש מקבת תחיל מפסיקים וכן היה שמאי אומר אדרי דתה אפילו בשבת איפה יש בלימוד בפסוק אדרי יש פסוק ככה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית חרת ובנית מצור על העיר אשר היא עושה עמך מלחמה עדד רדתה ואפילו בשבת משם למדו שאפשר להילחם בשבת כן עדרי דתה אפילו בשבת איפה כתוב שעד רדתה זה בשבת אה כתוב פה בשבת כתוב עד רדתה אז כולם מבינים עד שתנצח אבל אולי בשבת נעשה הפסקה לא נעשה כלום ואחרי זה מה התשובה מאיפה שמאי ידע דעתי זה הירושלמי שמלחמת החובה אפילו בשבת שכן מצינו שלא נכבשה ירכו אלא בשבת דכתיב כל תעשה ששת ימים הוא כתיב ביום השביעי תעסו בו את העיר שבע פעמים אז מי זה רדתה מתי הה הניצחון והמלחמה הגדולה בשבת המלחמה הראשונה בכיבוש ארץ ישראל היייתה בשבת למה היא היייתה בשבת מה אכפת הה לקדוש ברוך הוא לדחות את זה בעוד יום לדחות בעוד יום ואז זה לא צטו להלחם בשבת לא יכלו שבת דווקא בשבת הקדוש ברוך הוא רוצה שילחמו למה שילחמו למה לכבוש את רחו בשבת כדי שיידעו שמי כבש את רחו מי ניצח מי עשה פה את הכל שבת זה יום של הקדוש ברוך הוא אנחנו עושים צריך להילחם כן אבל אבל זה יום של הקדוש ברוך הוא לכן הקדוש ברוך הוא אומר בששת ימים אומר לו אנשה מלחמה אנשה מלחמה אנשה מלחמה כל נ שי המלחמה יהושע יודע שבסוף הניצחון הוא של הקדוש ברוך הוא וכל מה לכן יהושע אומר איתם הקדוש ברוך הוא אומר קחו את הנשה המלחמה שתראו שזה לא אתם יהושע אומר קחו את ארון השם בשביל הניצחון בשביל הניצחון בסוף אז זה זה ההבנה של סבותם את העיר כל אנשי המלחמה עקף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים ושבעה חונים יסו שבעה שופרות היובלים לפני אהרון ביום השביעית סרו ב את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות התקיעה בשופרות אני הולך עם הרל בג לא ב 100% אלא ב 110% מה הכוונה אני מסכים ב-100 א שתקי השופר היא באה לעורר ולהקיש את העם מתרדמתם אבל לא כמו שהר אלבג אומר וייתנו אל ליבם עניין אלו הנפלאות העצומות לא לא רגיש מל זה אני הייתי אומר עוד לפני לא בשביל לשים לב שהחומה תיפול אם ישימו לב תאמינו לי לא צריך בשביל זה תקיעת שופר אלא לכוון את ליבם לפני לכוון את ליבם לפני ולכוון את הלב שיש תקיעת השופר זה בעצם להתכונן לגילוי שכינה שעתיד להיות להתכוונן לגילוי שכינה זה גם תשובה אני אתן דוגמה אם מישהו אומרים לו תשמע הולך יש לך פגישה עכשיו עם א ראש הממשלה ראש הממשלה טוב ראש ממשלת ישראל בסדר אז לפני הפגישה אתה נמצא בחדר כבר מחכה לו במקום של הפגישה ואתה שומע בחוץ את הקולות שעוד מעת מגיע מה אתה עושה מסדר נכון את עצמך אתה צח ממנו בקשות זה לא זה ראש הממשלה אתה מתארגן אתה מסתדר שומע עוד פעם מתקרב עוד פעם אותו דבר אדם כש הקדוש ברוך הוא מגיע לפני שהוא מופיע עם ישראל צריכים לחזור בתשובה אני חושב כמו ראש שנה לחזור בתשובה להתכונן וההכנה ש של הכהנים שתוקעים בשופרות מה זה הכהנים שתוקעים בשופרות למה כהנים תוקעים בשופרות מי זה הכהנים מלמדי התורה יהושע אומר להם תקבלו במילים אחרות תקבלו עליכם עול תורה כי עוד מעט יש גילוי שכינה כזה שאתם צריכים אותו אל תשכרו זה רגע לפני המלחמה המלחמה הראשונה בארץ הם לפני כל כיבוש הארץ זה לא זה זה אנשים רגעים לפני מלחמה יש להם רגשות מאוד מאוד חזקים של חזרה בתשובה וקרבת אלוקים ורצון פסוק ה הוא פסוק קשה ויה במשוך בקרן היוב כשמכים את כל השופר יריו כולם תורה גדולה זה הכונה ב סוף בסדר ביום השביעי רק אז יריעו כל העם תרוה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו עמיש גדול אני רוצה להתייחס לפסוק הזה בהמשך ויקרא יהושע בן נן אל הכהנים ה עליהם סו את ארון הברית ושבעה חונים סו שבה שופרות יובלים לפני הרון אדוני ויאמר אל העם יברו ושובו את העיר וחלוץ יעבור לפני הרון הדוני וה כמור יהושע אל העם שבע כהנים נושאים שבעה שופרות הולים לפני אדוני עברו ותקעו הוא בשופרות ואהרון בריתנו יולך אחריהם וחלוץ הלך לפני הכהנים תוקע השופרות והמס הולך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות כאן אני מבין שחוץ מהתקיעות את השופר של הכוהנים גם החלוץ והמאסר גם תקעו בשופרות החלוץ ו המאסף זה בסוף היחידות המיוחדות בסדר היחידות המיוחדות זה יחידה חלוצים זה יחידה היחידות המובחרות שנכנסות ראשונות והמאסר זה אלה שסוגרים מאחורה בודקים שהכל סגור ולא אין מישהו שאגף אותנו גם במחנה ישראל שני שבטים היה שבט אחד השבט המוביל זה שבט יהודה השבט הסוגר המעסה זה שבט דן והמיוחד בשניהם זה ששניהם נמשלו לאריה בסדר יהודה בברכת יעקב ודן בברכת משה דן גור אריה זנק מבשן אזה דרך אגב גם שני השבטים הגדולים ביותר שבט יהודה גדול הכי גדול ושבט דן שני שני בגודלו 60 60 אל או משהו אני לא זוכר זה החלוץ והמאסר והחלוץ והמאסר שתוקעים בשופרות הם מביעים השופרות של הכהנים זה קבלת עול תורה השופרות של החלוצים ו ספים זה הנכונות ל נכונות לקרב התקיעה בשופר היא תרועת המלחמה אנחנו מוכנים ואת העם ציווה יהושע לאמור לא תרי ולא תשמי את כלכם ולא יצ כם פיכם דבר עד יום אומרי עליכם הריו והרותם כאן זה באמת ציווי מעניין מה אכפת לו ליהושע שכולם גם התלהבו ו כמו שקוראים לזה בטיולים של א של בני עקיבא או של עזרא או של אריאל לא יודע עשו מורל גם למה ש שעם לא עשו מורל כולם זה וכולם יצעקו וכולם א כולם זה אה למה מה אכפת לו אז קראנו ברל בג אני קשה לקבל את זה כדי ש איך הוא קורא א אה לא קראתי נה ציווה אותם יהושע שלא יריעו ולא ישמעו את כולם כדי שלא ירגישו בני העיר וישליכו אבנים מעל החומה ואף על פי שהיה אפשר להשם יתברך לשומרה מזה על דרך המופת היה אפשר שיהיה ניסים והאבנים לא יפגעו בהם אין מדרך השם יתברך שייעשה המופתים לבטלה ובמקומות שאפשר בזולת מופת אז א תשמעו לא יודע לי נשמע שאם 600 אל איש הולכים מתחת לחלון שלך גם אם הם לא אומרים הרבה ואם יש עוד שבעה כהנים שתוקעים בשופרות לוח ותקוע וזה נראה לי שהיית הייתם מתעוררים כן ככה נראה לי ה הי מתעוררים אז א כדי שהם לא ישימו לב לא יודע נראה לי קצת מוזר נכון אה מה אתם אומרים שלא ישימו לב אבל אני כן אוהב את הרל בג ואני אני התי הולך כאן ני שני כיוונים כיוון אחד על דרך פשט כיוון אחד על דרך שאמרנו קודם על דרך פשט אני לא חושב שהם לא שמו לב כולם שמו לב ואני בטוח שהם גם עמדו על עמדו על החומה לראות מה קורה שם בסדר עמדו על החומה לראות מה קורה שם ו הרעיון היה שהסיבוב הזה אף על פי שכל הלוחמים נמצאים שם הוא לא סיבוב שיש לו אופי של הסתערות עעם צעקות וכולם הרים אלא אופי דתי בסדר שופרות רק הכהנים והעם כולם בשקט בדממה אנשי ארכו עומדים ומשפשפים את העיניים מה הם רואים מולם אז הם מבינים שהם עושים פה איזה טקס דתי והם חושבים שאם הם סובבו אותנו אז בסוף יקרה כאן איזה משהו זה ו אני חושב שזה יכול להביא לדי זלזול ולגלוג של אנשי רחו ב שעשו סיבובים עד מחר בבוקר אולי יכול להיות וזה הדרך הזה שהמטרה הייתה כמו שאמרנו שישמעו את תקיעת השופר למה צריכים לשמע תקיעת ש זה כמו תקיעת שופר בראש השנה תקיעת שופר בראש השנה ש זה זה הרגע איך אומרים בנתני תוקף ובשופר גדול התקה וכל דממה דקה היא שמע יש שקט ורק השופר מדבר רק השופר מדבר רק דבר השם השקט הזה שאף אחד לא צועק ואף אחד לא זה זה זה הכניעה והכנעה ל דבר השם לקבלת התורה שדיברנו קודם שהכהנים תוקים בשופרות והשופר מזכיר את כל השופר בהר סיני ומקבלים עליהם תשובה ועול תורה ועול מצוות יש הרבה דמיות בשיעור הבא נדבר הרבה דמיון מהפרשה הזאת לבין הר סיני בסדר לבין הר סיני במשוך בקרן היובל כהנים יש גדר שאי אפשר לעבור אותה בסדר יש גם שבעה ימים מגיעים מגיעים בראש חודש סיוון שישה ימים ו סיוון שישה ימים ואחרי זה מגיע ז סיוון תלוי במחלוקת תנאים נדבר על זה בעזרת השם פעם הבאה אבל על דרך שהסברנו אני חושב שיש כאן כמה וכמה הסברים טוב אז הסברנו את הראה והסברנו את ה את השבעה ימים והסברנו את ה את אנשי המלחמה מול ארון הברית אש כ כמה וכמה טוב יש עוד דברים בפרק בעזרת השם בשיעור הבא