ספר יהושע פרק ה (חלק ג) | פסח יהושע ותחילת הסיפור עם המלאך | ראש הישיבה הרב אהרן פרידמן

[מוזיקה] טוב אנחנו בסוף פרק ה ישארו לנו עוד שני נושאים בפרק הפסח ו גילוי שר צבא השם גילוי המלאך אז נתחיל מפסוק ט ויאמר הדוני ל יהושע היום הזה גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שמקום ההוא גלגל עד היום הזה ויחנו בני ישראל בגלגל דיברנו נכון על גלות חרפת מצרים כל ה כן ועשו ויחנו ישראל בגלגל ויעשו את הפסח ב1 יום לחודש בערב בערבות יריכו ויכלו מעבור הארץ מחורת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה וישבות המן ממחרת באוכל מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויוכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא אני רוצה היום לדבר על בהקשר הזה לתת זווית חדשה לחלוטין לגבי פסח לגבי פסח אנחנו במובן מסוים במובן מסוים א מחמיצים אולי משתמש בכוונה בביטוי מחמיצים את חג את חג פסח אנחנו מקיימים רק חלק מאוד קטן בתודעה ודאי שבמציאות אנחנו קיים את כל הזה והכל אבל אבל אנחנו אנחנו מפסידים ממש ממש אה חלק מאוד מאוד משמעותי ובוא נראה פסח יהושע ויעשו בני ישראל את הפסח מה היה ה השיא של ה של ה של הפרשה הזאת מה לו וברית מילה היא הכנה לקורבן פסח זה אנחנו יודעים עוד מפרשת בו נכון ש מילה מובילה אחרי זה לפסח כל ערל לא יאכל בו והנה מגיע הרגע הגדול של פסח וזה נראה שזה הנושא השולי בפרשה הזאת ומה הנושא החשוב בפרשה ויוכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח זה מה שזה מחורת הפסח זה זה מקבל זה מקבל לנו שני פסוקים ושני פסוקים ארוכים כי עשו את הפסח ואז ואז אחרי שדוד הפסח אז הו מה קרה אכלו רוחת בוקר זה יפה לאכול רחת בוקר מה זה זה כל כך חשוב זה לא רק שזה זה נראה שכל הפסח היה הכשר מצווה עשו את הפסח ואז ויכלו מעבור הארץ ממאחורי הפסח מצות וקלו וישב ממחרת תראו כמה פעמים כתוב פה שהם אכלו ויכלו מעבור הארץ בז וישבו אמת ממחרת באוכל מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל ן ויכלו מתבת ארץ נן בשנים שלוש פעמים מודגשת האכילה מתבואת הארץ כדי להבין את זה אנחנו צריך לחזור לפרשת המועדות שנמצאת בספר ויקרא בפרשת אמור ולהבין בכלל מה טיבו של חג המצות הסיבה שאנחנו היום לא חווים את זה זה בגלל שאין שום משהו שנוהגים היום כלום בהקשר של החג הזה ולכן אנחנו איבדנו אותו פשוט לא נוהגים אותו כי כי זה לא נוהג לא נוהג לנו בואו תראו פרשת פרשת המועדות מתחילה בפרק כ ג בהתחלה יש את השבת ואחרי השבת יש לנו יש לנו חג כים חגים חג אחרי חג אחרי חג אחרי חג אחרי חג אחרי חג מה החגים יש לנו כל חג יש לו פרשה אתם רים שם תנך נכון אחר כך השבת זה מפסוק א' עד פסוק ג' אחרי בסוף פסוק ג' פרשה חדשה פרשה הכוונה פרשה פתוחה נכון פרשה פתוחה חדשה ואז יש לנו את חג המצות נכון פרשה בפסוק ח סוף פסוק ח פרשה פתוחה ואחרי זה יש עוד עוד פרשה עוד חג חג שאנחנו לא מכירים אותו מפסוק ט עד פסוק יד פרשה בשונה מכל הפרשיות כאן זה פרשה מה סתומה אחרי זה יש את העומר ושבועות נכון נגמר שבועות בפסוק כב יש פרשה פתוחה חג חדש מה זה החג החדש ראש השנה נכון פסוק כג כג כג זה ראש השנה ואז יש פרשה סתומה ואז אחרי זה יש לנו עוד פרשה פתוחה ואז יש את חג הסוכות בסדר ם ראש השנה יום כיפור חג סוכות ה כל אחד מהחגים כולל שבת מקבל פרשה בפני עצמו כאשר כל בין כל חג לחג פרשה ני עצמו פרשה פתוחה דיברתי איתכם פעם על פרשה פתוחה וסתומה מה ההבדל בין פרשה פתוחה ופרשת סתומה כי ככה התחשק לזה למשה רבנו לא הרי זה על פי הדיבור נעשה מה הרעיון פרשה זה הפסק זה פרק פרק חדש אין פרקים בתורה הפרקים זה חלוקה של נוצרים מה שיש לנו בתורה זה פרשיות פתוחות וסתומות זה קטעים כאלה אבל פרשה פתוחה זה כשאתם כותבים שמח נכון בוורד אתם וצים קטע חדש מה אתם עושים אנטר נכון עושים אנטר יש אפשרות לפתוח קטע חדש לאלא כ כך בשימוש שלנו אבל קוראים לזה טאב אתם וים זה טאב מדלג קופץ קופץ כמה תווים קדימה נכון אתה יכול להגדיר כמה אתה רוצה אבל את לא יודע מה בירת מחדל שלו אבל יש את קופץ מה זה הטאב התזה עשות הפסקה נכון עשות הפסקה פרשה סתומה זה תאב פרשה פתוחה זה אנטר כלומר פרשה סתומה זה המשך של ומרת זה פרק בפני עצמו אבל הוא במובן מסוים הוא המשך של הפרק הקודם פרשה פתוחה זה אנטר זה קטע חדש ודאי שיש גם קשר בין הפרשיות גם בפרשה פתוחה יש קשר אבל פחות הדוק מאשר מפרשה סתומה זה העיקרון של פרשות סתומות פרשיות פתוחות והפרשה שזה מודגם בצורה שלמת ביותר זה פרשת המועדות כי שבת אנטר פסח אנטר אחרי זה יש עוד חג חג העומר שזה החג שאנחנו לא חוגגים אותו היום וא אחרי חג העומר פרשה סתומה כי חג השבועות זה וספרתם לכם מחורת השבת מהיום של העומר סופרים אז זה מצד אחד זה חג בפני עצמו שבועות מצד שני הוא קשור לעומר אנטר ראש השנה חג חדש יום הכיפורים הוא לא חג מנותק הוא השלמה של של ראש השנה כיוון שראש השנה ויום הכיפורים זו חטיבה אחת של ימי הדין אז גם פה יש בין ראש השנה ליום כיפור יש פרשה סתומה אחרי יום כיפור אנטר אז יש לנו את חג ה חג הסוכות ואז מסתיימת פרשת המועדות בסוף זה יש רמ לחג החנוכה אם כ אם כבר הגענו לפרשת המועדות אז פרק כד החלוקה הנוצרית ברגע שהסתיים חג הסוכות מה הם עושים יצ חג סוכות אז הם הם עושים פרק חדש כי זה לא פרשת המועדות אבל יש כאן רמז לדבר מה הרמז אם זה פרשת המועדות פתאום אש מדברים איתך על על על המנורה להדליק את המנורה למה הדלקת המנורה קשור פה בזה יש אזה כל המפרשים תורכים בזה אבל הדרך רמז התורה רומזת שיום יבוא ויהיה עוד מועד מדרבנן שקשור להדלקת ה המנורה זה ה זה הסיפור שלה בסדר טוב זה רק זה על דרך רמז על כל פנים אני חוזר עניננו יש לנו חג העומר בואו נקרא בואו נקרא וידבר אדוני אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם כי תבוא אל הארץ אשר אני לכם וקצרתם את קצירה ובתם את עומר אשית קצירכם אל הכהן והניף את העומר לפני אדוני לרצונכם ממחרת השבת יפנו הכהן ועשיתי בנכם את העומר כץ משנתו לולה ל אדוני ומנחת שני עשרונים סולט בלול השמש אדוני ריח נכח כהן רבי טעין ולחם וקלי ו תכלו על עצ זה כם חוקת דתכם בכל מושבותיכם כמה ימים זה חג העומר נראה שזה יום אחד אבל אחן כתוב ספרתם לכם מחורת השבת מיום אביכם אתום התרופה סופרים שבע שבועות אז יש איזה התמשכות האמת שיש רשי מאוד מיוחד בפרשת ראה שאני מקווה שאתם מכירים ואם לא אז נחדש לכם גם את זה למרות שזה דבר שאמור להיות ידוע תפתחו בספר דברים בפרק טז יש לנו שם פרשת המועדות של פרשת ראה בסדר זה פרשת מועדות קצרה אני זה נמצא מתחיל בפסוק טז שמור את חודש האביב עשית פסח אדוני אלוהיך כי בחודש האביב הוציאך הדוני אלוהיך ממצרים לילה וזבחת פשח אדוני אלוהיך צו וק מקום אשר יבך אד שקן שמו שם לא תאכל עליו חמץ שבעת ים תאכל עלי מצות כמה ימים שבעה ימים לחם עוני כי וחיפזון יצא צת מארץ מצרים ן תזכור וכולי וכולי וכולי פסוק ח אולי לפני פסוק ז ובשת ואכלת מקום אבחנו לך ב הבוקרת עליך ששת ימים תאכל מצות ביום השביעי עצרת מה זה ששת ימים מה זה ששת ימים כמה ימים אוכלים מצות שבעה ימים התורה אומרת ש ששת ימים מה זה הששת ימים הזה ידעתם שכתוב ש שש תים זה המצות הרבה לא יודעים את זה לא שמים לב עד שמגיעים פרשת ראה זה בבין הזמנים תמיד זמן אלול מתחיל פרשת שופטים אז ראה בין הזמנים פחות שמים לב מה זה ששת ימים אומר רשי יום אחד מן הישן ושישה ימים מן החדש זאת אומרת ייש יש שישה ימים שאוכלים מצות מהתבואה החדשה אז התורה כאן בפסוק האחרון היא בעצם מדברת על חג אחר יש חג המצות שהוא שבעה ימים הוא קשור ליציאה ממצרים אבל חופף יחד איתו עוד חג איך קוראים לחג הזה תמיד שהייתם בגן שאלו אותכם כמה שמות יש לחג נכון שאלות יש לה חג מה אומר ילד קטן כמה ש יש לה חג חג החירות חג המצות ואח השם שהכי אהוב על הגננות בטח הגננות המודרניות חג האביב נכון חג האביב זה חג האביב אז אנשים חושבים שהאביב זה מה זה זה שיש פרחים וזה ככה גנ מצרת זה טעות חג האביב זה זה חג הקרבת העומר בסדר אביב גרס קלוי בסדר מביאים את השעורה היא אביב אז זה חג האביב חג אביב זה לא חג מצות זה לא חג הפסח דרך אגב יש שלושה חגים יש חג הפסח יש חג המצות ויש חג האבים בסדר חג הפסח הוא לכל אחד מהם יש תאריכים משלו חג הפסח מתי מתחיל ביד בחצות וחג המצות מתחיל ביד בלילה וחג האביב מתחיל בט ז וחג האביב הוא שישה ימים הוא לא שבעה ימים ששת ימים תאכל מצות מן החדש זה לא נמצאת שזה התורה מסדרת לכם נכון הרי יש בפרשת המועדות אפשר לראות לפי המבנה שיש חג כזה שזה חג שלבת העומר ה מצירוף פרשת אמור ופרשת ראה אתה רואה שחג האביב הוא שישה ימים שאוכלים מצות מן החדש זה יוצא שאנחנו את חג היציאה ממצרים אנחנו חוגגים עם כל הנשמה אבל התורה ה מעוניינת שבבוקר שאחרי אחרי היום שחגגנו את היציאה ממצרים מה אנחנו נעשה עוד חג או שניתן משמעות נוספת לחג השני שקורה יחד זה שזה חג האביב מה זה חג האביב חג הכניסה לארץ החג שבו אנחנו חוגגים את זה שנכנסנו לארץ ושאנחנו זוכים לא ול מפריה ולשבוע מטובה וזה איך עושים על ידי שמקריבים קורבן עומר ויש מוסף נכון זה שונה מכל החגים כי זה לא יום שהוא מקרא קודש זה לא יום ש שיש בו איסור מלאכה ביום טז בניסן אין איסור מלאכה אין איסור מלאכה הפוך מאחל חרמש בקמה תספרו שבעה שבועות זה חג מיוחד שאין בו איסור מלאכה למה אין בו איסור מלאכה כי קוצרים בו את ה את העומר ובזה מבטאים את השמחה של של ויכלו מעבור הארץ אוכלים מעבור הארץ ואוכלים את התבואה החדשה וקוצרים אותה ושמחים ב במעשה ידינו בארץ ישראל ואת את החג הזה אוכלים שישה ימים הנוספים שאוכלים צות לפי הפירוש יש כמה מחלוקות במדרשי הלכה מה שהבאתי בשם רשי זה דעה אחת במדרשי הלכה אנחנו לא יכולים עכשיו ללמוד את כל המדרשי הלכה על הדברים האלה א רק אומר את הכיוון שלפי המדרש הלכה זה ששת ימים אז האוכלים מצות שישה ימים זה צריך להיות מצות מן החדש ואז אתה מקיים בזה את החג של את החג של של של הכניסה לארץ יוצא שחג המצות הוא חג שיש בו משמעות כפולה יש את היציאה ממצרים ויש את הביאה לארץ אם אנחנו אם חוגגים רק את היציאה ממצרים אנחנו מאבדים את רוב החג כי היציאה ממצרים לא הייתה רק בשביל לצאת ממצרים היציאה ממצרים היייתה בשביל והבאתי אתכם אל הארץ אשר נסעתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם הו רשע אני השם האמת שבאמת זה תולדה של הגלות התולדה של הגלות שעם ישראל לא יכולים לחגוג את ה את החיים בארץ אין עומר לא נמצאים בארץ מה תחגוג שאתה נמצא בארץ ישראל אז כל 2000 שנה שהיינו בגלות חגגנו רק את חג היציאה ממצרים היציאה ממצרים פי שאנחנו משועבדים אבל מבחינה רוחנית אנחנו בני חורין ובמהות אנחנו בני חורים אנחנו עתידים להיות בני חורים וזה ה אנחנו עבדי הקדוש ברוך הוא וכל מי ש רוצה להשתעבד בנו זה רק חיצוני כל הדרשות הנכונות והטובות של פסח את כל זה דרשנו במשך 2000 שנה ו ומה עם ארץ ישראל מה תחגוג את אתה לא בארץ ישראל אתה לא יכול לחגוג את זה ממצרים יצאנו ואנחנו עדיין מחוץ למצרים לא חזרנו למצרים עד עולם יש איסור לחזור למצרים אסור להיות במצרים אבל אבל א בארץ ישראל לא תמיד יהודים היו אז אם הם לא הייו איבדו את זה איבדו את זה לא חוגגים את זה לא שמחים בזה אין עומר אין כלום אין אוכל מהחדש הם יאכלו מעבור ארץ היום גם אי אפשר לאכול מצות מהחדש בכלל א אנחנו אוכלים תמיד מהישן של מכינים לך את המצות מראש אף אחד לא מכין מצות מהתבואה החדשה ואין כלום עד שתבוא החדשה של החיטים תהיה מוכנה בכלל ייקח זמן מה שמוכן זה השעורים מתחילים את דו שעורים ממי עכשיו יאכל אין בכלל גידול של שעורים רוב החיטה שאנחנו אוכלים מובת לא משנה כל מה שתרצו אבל יהודים שחיו בארץ ישראל חקלאים היה להם גם שדה שעורים והם היו אוכלים שעורים בשאר הימים או גם חיטים וגם שעורים כדי להודות ולהלל ולשבח לקדוש ברוך הוא שנתן לנו את ארץ ישראל הכניס אותנו לארץ והוא נתן לנו עכשיו הביטוי של זה זה שנתן לנו כול פר אבס מטובה ודאי שזה לא הרעיון היחיד שיש בארץ כן יש בארץ א כל המעלות הגדולות אבל זה מתחיל בזה וזה הנושא הזה של קורבן העומר וזה החגיגה הגדולה של פסח יהושע עשו את הפסח עשו את הפסח אבל לא זה היה האירוע הגדול אצל יהושע אצל יהושע האירוע הגדול היה העומר חגיגה גדולה פעם ראשונה שהמן הפסיק לרדת המן הפסיק לרדת זה היה משהו מאוד מאוד זה וישבות המן ממחרת לא יורד מן אחרי 40 שנה שרגילים שיורד מן בום לא יורד מן ובכלא יורד מן ב הקדוש ברוך הוא אומר ל תעברו מ ה בופה את יודע בופה אתה מגיע לאולם יש בחוץ יש כזה זה מגישים עם סיגרים לא יודע כל מיני דברים כאלה שהם לא בוא תיכנס הרי שלך אם סוגרים את הבופה מה זה סימן שרוחה הארוחה מתחילה מתחילה הארוחה הנה תיכנסו לפה תראו מה הכנתי לכם לא אנחנו רוצים מה אתה רוצה כל החיים לאכול את הבופה את לאכול את את הסעודה טרקלין וישבות המן ויכלו מעבור הארץ א רבה אותו זה התכלית לזה לזה חיכינו 40 שנה חיקו לזה לא חגגו את זה ככה אני רואה את הדברים אני ר אני חושב שזה עולה מתוך הפסוקים לא צריך בוא נקרא שוב ככה למשמש בפסוקים וחנו ישראל בגלגל ויזו את הפסח ב 14 יום לחודש בערב עבות רחו ויכלו מעבור הארץ מחורת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה וישבות המן עם מחורת באוכל מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויוכלו מתבואת ארץ קנן בשנה ההיא אני חושב שאחרי שהסברנו את מה שהסברנו אפשר יהיה להבין איזשהיא קושיה שהתקשו בה חכמי ישראל כל הדורות והייתה היו תקופות בזמן שהכירו בת העומר שהיה על זה מחלוקת איומה ונוראה עם הצדוקים כי ב פרשת אמור בפרק כג כתוב וספרתם לכם מחורת השבת מה זה שבת הייו הצדוקים אומרים שמחת השבת זה שבת בראשית מה הכוונה תעשה פסח אחרי הפסח מה עושים אחרי הפסח בוא נגיד שפסח יצא ביום בוא נגיד אם פסח יצא ביום א ביום חמישי בסדר פסח היה ביום חמישי אז ביום שישי לא לא מקריבים עומר שבת לא ביום ראשון יום ראשון הראשון שאחרי פסח זה היום של הקרבת העומר זו הייתה דעתם של הצדוקים ודעת הפרושים דעת חכמי ישראל היייתה ש הקרבת העומר היא למחורת הפסח אף על פי שכתוב ממחרת השבת השבת זה פסח נקרא שבת למה הוא נקרא שבת כי שבטים בו ממלאכה ככה הסבירו חכמי ישראל הצדוקים אמרו צריך מה זה שבת אם אתה רוצה להגיד פסח תגיד פסח למה אתה אומר אחרת השבת וכל מי שקורא את הפרשה באמת מתרשם שיש לצדוקים טענה למה מה התורה אומרת ספרתן לכם מחורת השבת אז הרמבם ומשנה תורה הביא ראייה מספר יהושע מהפסוקים שלנו אומר הרב תראו שה צדוקים טעו מקום אחד כתוב מחורת השבת זה נכון איפה כ חת השבת בפרשת אמור אבל בספר יהושע גילה לנו הנביא את הפירוש שמה זה מחורת זה זה מחורת הפסח יכלו מעבור הארץ מם מחורת הפסח אז אתה רואה שהשבת זה הפסח ככה אומר הרמבם אבל היו כאלה שהקשו עליו אתם יודעים שהרמיוני כבר אבל היה היייתה קהילה קראית מאוד חזקה ב במצרים הקראים שהתחילו בימי הגאונים אז הם הציקו ל עם ישראל לא מעט לא מעט היום כבר גם עבד זכרם חוץ מאזה כלונה קטנה פה פה כהיל קטנה שם אז אין אין כמעט קהילה קראית אבל ה כילות כראיות בימי הגאונים וזה כילות גדולות והיו מחלוקות עצומות עם ה איך קוראים ם הקראים והרבנים אז אז הרמבם מאוד נרא אבל הקראים ענו לרמבם מה הם אמרו לו ה אמרו לו מה שקרה אצל יהושע הם אמרו שפסח חל בשבת באותה שנה פסח חל בשבת ולכן ה מחורת הפסח הרם אומר להם מה בגלל שזה פעם אחת קרה אז יהושע קורא לזה כך טוב אז זה יפה הרב הביא ראיה אז הר אז גם אם נקבל את את הראייה של הרמבם עדיין נשאל את השאלה למה כתוב מחורת השבת למה פרשת אמור התורה משתמשת בביטוי מחורת השבת מה אכפת לתורה להגיד מ מחורת הפסח אם התורה קד מחרת הפסח מספיק אז בעבר הייתי מתרץ ככה לא ראיתי מי שאומר את זה אבל אולי אני בטוח שאמרו את זה כי כמעט הכל נאמר בזה סוגיה כל כך חמורה שנאמרו בה ל כך הרבה דברים אז א אולי הפירוש שחתי ככה אם היה כתוב רק עם מחורת הפסח מתי זה מחורת הפסח טו אולי ביום טו כי אם הפסח זה יום יד נכון הפסח זה יום יד אז טו זה מחורת הפסח אז אם היה כתוב סליחה בתורה היה כתוב ספרתן לכם מחורת הפסח היה היינו מתחילים לספור ביום ביום טו היינו מתחילים לספור כי זה נקרא מחורת הפסח אבל הפסח הוא נמשך הוא נמשך עד מתי נמשך נמשך הפסח הפסח נמשך תו מתי בתו אז תלוי זה תלוי מחלוקת תנאים האם אפשר לאכול את הפסח עד חצות הלילה או עד או עד עלות השחר כן אז מי שסובר עד עלות השחר עד זה אז התשובה כנראה שבאמת זה לא מחורת הפסח כי מחורת הפסח זה רק זה זה רק כי יום טו עצמו גם חלקו הוא הוא פסח אז מחורת הפסח זה מחורת יום מחורת יום טו התורה לא רצתה לכתוב מחורת הפסח כי זה נותן מקום לטעות יש כאלה שיחשבו שהפס זה יד זה טעות כי הפסח זה חלקו ביד חלקו ב חלקו בטו אז היו אומרים אז כדי שלא יבוא די טעות אמרו מחורת השבת אבל כיוון שבאו לידי וכדי להוציא מליבם של הצדוקים אמר יהושע מחורת הפסח ת אומר איך אפשר לישב את שני הדברים האלה חייבים להגיד שזה תז בסדר הדרך אחדה לישב את יהושע עם ה עם ה עם התורה ככה אמרתי בעבר אבל אבל היום אני כאילו כאילו לא יודע היום א זה הה לפני כמה שנים אני הגעתי למסקנה אולי אחרת למה התורה השתמשה בביטוי מחורת השבת ודאי שבהקשר של הפסח זה הפסח אבל יש לנו חג האביב הרי הסברנו שיש חג נפרד איפה כתוב מחורת השבת זה רק בחג האביב כשאתה מדבר על חג האביב היום שלפניו זה מחורת השבת למה זה מחורת השבת כי חג האביב זה חג שבו לא שבטים זה חג שבו קוצרים זה חג שבו מתחילים חרמש הקמה אז היום שלפני היום יום השבתון שבו לא זה ברגע הראשון שאפשר במילים אחרות ברגע הראשון שאפשר לקצור מתבואת הארץ אנחנו קוצרים מתבת הארץ כדי להקריב את הקור רוצים להקריב קורבן הקדוש ברוך הוא ביום הראשון שאפשר ברגע שהסתיימה הסתיים מה יום השבתון לא הפסח מעניין אותנו בהקשר הזה של חג האביב חג האביב הוא לא אם אתה אומר מחרת הפסח זה תולדה של של הפסח זה לא תולדה של הפסח זה דבר שחוגגים את הכניסה לארץ וקוצרים ברגע שאפשר מתי זה הרגע שאפשר מ מחורת ה השבת וזה השבתון ככה אולי אפשר להגיד אבל איך שלא תרצו תישבו בכל מקרה כאן רואים את הרעיון של חג האביב שאנחנו היום צריכים גם אם אנחנו לא מקריבים את העומר ממש אבל מה צריכים לדעת שזה ביום של העומר קוראים בתורה כולם ביום של העומר זה כבר היום הראשון של חל המועד כולם כבר מתוכננים על טיולים ועל זה מתפילים מעניין לא יודע מה ו קריאת התורה של כל של כלם הי ה היא הרגע שבו אדם אמור להתבונן ולהבין מה הולך מה זה היום הזה קוראים את הפרשה הזאת של ה את פרשת המועדות כשהדגש הוא על על היום של העומר אה היו מקריבים את העומר ומה זה היום הזה ומה זה אומר היום הזה אה צריכים להות הקדוש ברוך הוא אז הולכים לטיול בסדר אבל כו לטיול עם עם הרוח של ארץ ישראל תבואו לטיול אנחנו באים להודות לקדוש ברוך הוא שנתן לנו את הארץ טוב אז הסברנו את וישבות את המן מחורת באוכל מעבור הארץ ולא יה עוד לבני ישראל מן ויכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא הכוונה זה לא רק בשנה הי אלא כל השנה מתברכת מהקרבה של העומר טוב עד כאן הפרשה של העומר בוא נפתח לפחות אנחנו לא נצליח להספיק את פרשת המלאח טומא אבל בוא בוא בוא נתחיל נדבר על נקודה או שתיים והי ביות יהושע ברכו וישא עיניו היר והנה איש עומד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה ם צרנו ויאמר לו כי אני שר צבא אדוני אתה תי וייפול יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו לו מה אדוני מדבר אל עבדו מה אתה רוצה לומר לי ויאמר שר צבא אדוני לי יהושע של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן וריחו סוגרת ומסוגרת פני בני ישראל אין יוצא ואין בא אז הגיע הנה הוא פוגש מלאך השם ו מלאך השם לא מגיע סתם מלאך השם בא בשביל דבר נכון להגיד משהו מה מלאך השם בא להגיד ליהושע א שואל אותכם במקום קדוש לאד תגיד לו אתה עומד במקום קדוש תודה רבה מה הוא אומר לו בסוף הוא אמר לו דבר אחד הוא אמר לו שני דברים חזל מתמקדים ואנחנו זה אנחנו נתמקד בעזרת השם בשיעור הבא על מה שהוא אמר לו ויאמר לו אני שר צבא השם אתה באתי זה מה ש לא להגיד אני ם אתה באתי זה היה עיקר ההגעה ועל זה נדבר פעם הבאה כי זה הסבר לזה הוא ארוך למה מה זה אתה באתי ומה הסיפור מה זה וכל ההופעה אבל אבל אני רוצה ללכת לדרך אולי טיפה יותר פשוטה אומר אתה באתי אבל הנקודה העיקרית זה של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא ויעש יהושע כן ואז מה ואז מה מה קרה אז כשהוא הוריד את הנעליים אז כמובן שזה מזכיר לנו מה זה לא מה זה מזכיר זה לא יכול שלא להעלות את מה שקרה בספר שמות כשמשה רבנו רואה את השנה אז בואו תפתחו רגע נמצא בפרשת שמות פרק ג' פסוק נתחיל פסוק א' ומשה היה רואה צון תרו חותנו כהן מדיין ונהג את הצון אחר המדבר יבוא אלר אלוהים חורבה וירא מלאך אדוני אליו בלבת אש מתוך הסנה ויר ונה הסנה בוער באש והשנה איננו הוא קל ויאמר משה אסור רנה ראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער השנה ו אדוני כסר לראות ויקרא אליו אלוהים מתוך השנה וומר משה משה ומר אנני ויאמר אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר עומד עליו אדמת קודש הוא עד כאן אותו דבר כמו שיש אצל יהושע ויאמר אנוכי אלוהי אביך אלוהי אברהם א יצחק ואל יעקב וסתר פניו כירה מבית אלי אלוהים ויאמר אדוני ראו ראיתי את אוני עמי אשר מצרים צק את מפנינו ס גדת מחובו וארד להצילו מיד מצרים ועלותו מן הארץ היה לארץ טובה חבה לארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני ומורי והפריזי ואחיו ויוסי ואתה הנה צעקת בני ישראל באה אליי וגם ראיתי את הלחץ השם מצר והם לוחצים אותם ואתה לך ויש לך ח ל פרעה ווצא את המי בני ישראל ממצרים משה לא אלוהים מי אק לך את פרעה וכי יוצא בני ישראל ממצרים כי אהייה אמך אהיה אשר אהייה וכל האריכות של הפרשה אז אני רוצה להציע פירוש פשוט על דרך הפשט אני אומר בשיעור הבא נרחיב עוד כאנה וכהנה אבל קודם הסבר פשוט מה הסיפור הזה של ההופעה של שר צבא השם מה קרה אנחנו לא תמיד שמים לב מספיק לכל מילה בתורה אבל שמשה רבנו ראה את השנה בואר באש בתחלה הוא רואה מה הוא רואה הוא רואה שנה שנה זה שיח קוצני קטן וזל במדרש מדברים על זה ש השנה זה כמו עם ישראל שהם היו שיח קטן נמוך ושפל ובוער באש זה השעבוד של המצרים והשנה איננו הוא קל לא יכולים לא מצליחים לחלות את עם ישראל ובעצם במילים אחרות זה והיא שעמדה שבכל דור לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצינו מידם זה הפשר שחז נתנו למראה השנה אבל מה היה שם מה הוא ראה בשנה הוא רק ראה שנה בוער לא מה הוא ראה וירא מלאך השם אליו בלבת אש מתוך השנה הוא רואה שם בתוך המראה מה הוא רואה הוא רואה משה רואה מלאך השם נכון רואה את מלאך השם מה הוא רואה איזה מלאך מה המלאך זה המלאך כאילו לא מדבר איתו אלא מי מדבר איתו ויר השם כסר לראות הקדוש ברוך הוא מדבר איתו אנוכי אלוקי אברהם אלוקי יעקב וזה ומה אומר לו הקדוש ברוך הוא מה אומר לו הקדוש ברוך הוא אומר לו א אומר לו הקדוש ברוך הוא רעו ראיתי את אוני אמי וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ האי וכאן הנקודה החשובה אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זה זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני וחייתי ומורי ופוזי ואחי יבוסי לשמה אנחנו הולכים מי יעזור לך מי יעזור לך כשתגיע לארץ ישראל לכבוש את הארץ מי ילך לפניך המלאך שראית פה בלבת אש מתוך השנה המלאך פה נמצא והוא יבוא יום אחד וזה יהושע מגיע ליריחו ועכשיו חוזרים על אותו מעמד אני חוזר לפסוקים שלנו אני חושב שזה הפשט אני אני אז הוא אומר ככה א ויאמר הוא רואה את מלאך השם הוא בעצם רואה את מה שמשה ראה רק הפעם זה לא בשנה בתוך האש למה כי אין עם ישראל כבר לא משועבד הוא כבר לא שפל יש כבר אנשי מלחמה מלו מוכנים ואז אומר לו אני חושב שאולי אולי כאן צריך לעשות קצת פסוקים לא כסדרן ויבי ישע רכו ויסנה עומד לנגדו עלנו צרנו ויאמר לא בסדר ואז כי אני שר צבא השם שניה אחת עכשיו תעצרו רגע ופה ישע פני הרצה מה אד מדבר על עבדו צשם שלנ עלך על רגליך ויעש יהושע כן ואז מה הוא אמר לו אתה באתי רק הפסוק הביא בהתחלה את כל מה שהוא אמר ומ אני ס צבה השם אני רוצה כש להגיד תוריד נעליים שזה בעצם כמו משה רבנו בוא בוא תהיה מוכן כ לפני לפני שתזכה לראות אולי הוא שמע בהתחלת המלאך ראה ר זה עכשיו ראה יותר ואז אומר לו אתה באתי מה זה אתה באתי פשט עכשיו הגעתי סיפר לך רבך משה שכשהוא יצא ברגע הראשון שקדוש ברוך הוא ציבא אותו לצא ממצרים היה מלאך השם בלבת אש בשנה מלאך שעתיד להביא אותך אל הארץ וכולי וכולי אז הנה אני הגעתי זה מה ש לא להגיד זה השלמה בעצם של מראה השנה רק צ רק צריך את המילים אתה באתי צריך לומר שאת זה הוא אמר לו מתי אחרי שהוא אמר לו של נעליך של נעלך מעל רגליך בסדר כי אחרת הוריד את הנעליים ואז מה יש אפשרות אחרת להגיד שאחרי שהוא הוריד את הנעליים אז אמרו לו מה שכתוב בתחילת פרק ו' רן אתה תביעתך את ריחו ואת מלכה את גיבורי החי כל ה בסדר כאילו רק הפסוק שיחו סוגר את מסוגר פני בני יראל צן בע הוא פסוק שקוע כן ונראה שבעצם זה לא לא מה בפרק ו' פסוק ב' והלך לא קשור למספיק למה שנאמר לפני הוא כן קשור כי מלאך השם יסייע לו אבל לכן אני ככה עלי בדעתי שאולי את המילים אתה באתי הוא אמר אחרי שהוא הוריד את נעליו מעל רגליו והוא הבין רגע רגע רגע רגע עכשיו אננו חוזרים למעמד של השנה דמת קודש גם גילוי שכינה הק בדיוק מה שהיה והקדוש ברוך הוא בעצם אומר לו תשמע קיימתי את להוציא קימ להעלות ועכשיו אני הולך לקיים את אל ארץ הכנעני וחייתי ומורי והפריזי עכשיו הך לקיים את והנה המלאך יוצא מתוך האש המלאך הזה הגיע והנה הוא פה לפניך והולך יחד איתך לפניך לא משנה בדיוק איך ומה עוד נדבר ונעריך בשיעור הבא בעזרת השם יתברך