ספר יהושע פרק ד (חלק ב) | האבנים ומשמעותן | הרב אהרן פרידמן ראש הישיבה

[מוזיקה] במצ הפרק עסקים במעבר הירדן דיברנו על המלון ועל ה דעות של התנאים האם ה האם נסו עד לאלון מורה עד לשכם לארגזים וערבה לא עשו רק א שני א שתי תלוליות כן מחלוקת התנאים וא רציתי לדבר קצת על האבנים עצמם והמשמעות של האבנים אז נקרא שוב את את ה את הפרק ווה כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר הדוני ל יהושע לאמור כחו לכם מן העם שנשר אנשים איש אחד איש אחד משבת צבו אותם לאמור צאו לכם מזה מתוך הירדן עם מצב רגלי הכהנים אחים 12 האבנים ועברתם אותם עמכם ונחתם אותם בלון אשר תו נבוא הלילה ודיברנו שזה הציווי שהיה כבר בפרשת ראה פרשת כיתבו ויקה יהושע על שני העשר איש אשר הכין מ בני ישראל איש אחד איש אחד משת אמר להם יהושע יבו לפני ארון אדוני אלוהיכם אל תוך הירדן ורימו לכם איש אבן אחת ה שכמ מספר שבטי בני ישראל למען תהיה זאת אות בקרבכם כי שלון בניכם מח לאמור מה האבנים האלה לכם ואמרתם להם אשר נכרו ממי הירדן מפני ארון ברית אדוני ברו בירדן נכרו מהירדן ויהו האבנים האלה לזיכרון לבני ישראל עד עולם ויעשו כן בני ישראל כאשר ציוה יהושע וישו 12 אבנים בתוח יעדן כאשר דיבר אדוני אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעבירו אמם אל המלון ויניחו שם שאלה שצריך כמובן לדון מה הפשר ה זיכרון הזה מה רוצים עכשיו להזכיר רוצים להזכיר לעם ישראל להזכיר לו שאם ישאלו מה האבנים נוכל לענות נוכל לענות א שעברו את הירדן והיה היה נס ובלי האבנים ובלי הזה אז מה מה היה כמה ניסים וכמה דברים קרו שלא עשו להם זכר נכון קריאת ים סוף אנחנו מאמינים שהיתה קריאת ים סוף גם בלי אבנים וגם אבנים לבד לא יכולות מה לשכנע שמשהו היה זה לא שיש סרטון נכון סרטון גם סרטון היום גם סרטון אפשר להגיד שזה עבר איזה עריכה מה פשר הזיכרון הזה וישום בני ישראל קשו צבה יהשוע יצו 12 הבנים מתוך היידן כאשר דיבר אדוני אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעבירו אמם אל המלון חום שם עד כאן עוד איכשהוא קשור לציווי של הקדוש ברוך הוא וכאן ציווי חדש הוא 12 אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נוסא ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה מה הפשר של האבנים מתחת רגלי הכהנים איפה זה השרות אחת בתוך הירדן עצמו נכון אם הרגלי הכהנים תבלו בירדן אז מתחת רגלי הכהנים איפה האבנים האלה נמצאות בתוך הירדן אז אם זה בתוך הירדן אז א מה אי אפשר לראות את זה או מהמה מה זה עושה ו 12 אבנים הקים יהושע בתוך הירדן מ שמ דם זה מה זה לאמיד 12 אבנים בתוך בתוך הירדן מה לא מובן נכון אי איך יזכרו לא יראו מה איזה מין אבנים וגם הקדוש ברוך הוא לא ציוו על האבנים האלה והכהנים נוסי אהרון עומדים בתוך הירדן ום כל הדבר שציוה אדוני את יהושע לדבר אל העם ככל אשר ציווה משה את יהושע וימרו העם ויעבור והכשר תם כל העם לעבור ויעבור אהרון אדוני וקודים לפני העם ויבו בני בני ראובן בני גד בחצי שב המנשה חמושים לפני בני ישראל כשר דיבר עליהם משה כ אל חלוצי הצבא עברו לפני אדוני למלחמה אל ערבות יריחו ביום ההוא גידל אדוני את יהושע בעיני כל ישראל וייראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו א נגמור את הפרק ויאמר אדל יהושע לאמור צבא את הכהנים נוסא ארון העדות ויעלו מן הירדן כלומר כל זמן שהתעסקו עם האבנים עדיין הכהנים עומדים בתוך הירדן מחזיקים את ה מחזיקים את את המים שלא שלא יבואו ויצא ויהושע עלו מן הירדן וה קהלות הכהנים נוסא ארון ברית אדונם מתוך הירדן נתקו כפות רגלי ים לחרבה וישובו מידן ממקומה וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו ום עלו מן הירדן באסור לחודש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח ירכו ואת 12 האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל ויאמר בני ישראל לאמור אשר ישנו בניכם מחר את אבותם לאמור מה האבנים האלה ודעתם כם ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה אשר הוביש אדני כ מפניכם ע דבריכם כאשר עשה אדוני אלוהיכם לים סוף השי שפנו עד עברנו למען דעת כל ימי הארץ את יד אדוני כ חזקי למען יתם את אדוני אלוהיכם כל הימים אז בואו נתחיל להסביר את פשר הסיפור הזה של ה של האבנים ושם כך נצטרך ללכת לפרשת כיתבו שוב ובשת כי תבוא כמובן בפרק כז צב משה זקנה ם את העם לאמור שמור את כל המצווה אשר כים לצו אתכם היום ויה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר אדוני אלך נותן לך וכמות לך אבנים גדולות ת אותם בסי וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך תבוא אל הרץ אר אדוני א נתן לך ארץ ת חלב ודבש לי ודן תקימו את האבנים האלה אשר אכ מצו סתה אותם בסיד מזבח אד אלך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל אבנים שלמות תבנה את מזבח אד אוך ת עליו עולות לאדוני אלוהיך מדובר כאן על 12 אבנים שצריכים לסוד אותם בסיד ו לכתוב עליהם את כל התורה בספר יהושע לא מסופר על ה כתיבת התורה על האבנים האלה אלא רק העמדת האבנים כדוגמה כזכר למעבר הירדן אז בואו נראה עוד שני דברים ש רמזנו אליהם בפעם הקודמת המים עמדו הרחק מאוד באדם העיר קמו נד אחד אז כמה איזה גובה הגיעו לאיזה גובה הגיעו המים ש שמצטברים שם בסליחה המים שמצטברים באדם העיר לאיזה גובה אז יש כמה דעות במדרשים על איזה גובה הגיעו כ מחשו יש כמה דעות במדרשים לאיזה גובה הגיעו המים האלה אבל זה הגיע וגם באמת בחשבון חשבון הגיוני אם תנסו לחשוב הירדן בימי הקציר עם ישראל עד שכל עם ישראל עובר יכול לקחת כמה וכמה שעות זה לא זה לא משהו של של כמה דקות זה לאגם משהו של שעה לעבור 600 600 אל גברים אז מדובר עלבר ארבעה חש מיליון בני אדם צריכים לעבור את הירדן נכון זה פתח גדול אבל עדיין זה מליון זה אנשים עם חמורים ועם ציוד ועם תינוקות ועם ילדים ועם משפחות וכל אחד שהוא עובר עד שהוא יוצא ועד שהוא מתקדם קדימה ועד שהולך ועד שבא בינתיים המים ב אדם ממהיר מצטברים מצטברים מצטברים מצטברים מצטברים ועולים ועולים ועולים ועולים ועולים כיפין על גבי כיפין באיזשהו שלב אתה מתחיל לחשוש מה יקרה ברגע ש שזה יגמר שהנס יגמר המים האלה שהצטברו אפילו שמרחק של כמה קילומטרים כשהם יבואו בבת אחת זה לא יהיה רק א כל הגדות של הירדן יוצפו בצורה א קיצונית וכל עם ישראל שניצלו במעבר של הירדן עוד חלילה וחס עלולים להישתתף ב ב במבול הזה שיגיע אחרי יום שלם שימי הירדן הולכים ומצטברים ומצטברים ונעצרים זמין איזה שכר גדול כר בלתי נראה כמובן כן סכר בלתי נראה שלפי דברי חזל הצטבר לגובה כי אם זה לא מצטבר לגובה אז ה היה מציף את כל צידי הירדן מ משני הצדדים ואז שמה היו היו אז בכל מקרה זה היה צריך באיזשהו שלב להעצר בזה אז מסתבר שזה באותו זה נעצר לגובה זה היה מופע מופע מדהים ומפחיד ואומרת הברייתא מופיעה בתוספתא בסוטה עודם בירדן עם ישל דים בתוך הירדן ואני לא יודע אם זה היה רגע שכל עם ישראל בירדן כי לא היה רגע של כולם כל עם ישראל בירדן אז מה זה עודם בירדן עודם תחת המקום של החשש של שטפון המים האלה שעולים על למעלה אמר להם יהושע דאו על מנת מה אתם עוברים על מנת והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם אם מקבלים אתם מותר ואם לא המים באים ושוטפים אתכם זאת אומרת אתם מוכנים לא עברנו את הדן פה בשביל א טיול אנחנו עוברים פה דעדן בשביל להוריש את ישבי הארץ מעם פנינו עוברים או לא עוברים זו בריתה שמופיעה בתוספתא סותר בריתה שנייה מופיעה בתוספת בירושלמי כתוב יש פסוק שאומר הנגלות הנגלות הנסתרות להשם אלוקינו והנגלות לנו לבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת מה זה הנסתרות להשם אלוקינו מה זה הנגלות לנו לבנינו אז הפשט הוא שעם ישראל נענש על הנגלות אם את אם עם ישראל יודע שיש מישהו שחטא ולא מתקנים את זה נענשים אבל ל הנסתרות אנחנו מה שיש בתוך ליבו של אדם אנחנו לא כים לדעת אומרת הגמרא כל זה היה עד מעבר ירדן במעבר הירדן קיבלו עליהם גם את ה נסתרות כן שלמר קיבלו את הנסתרות מה עכשיו אנחנו הולכים עכשיו לדאוג נסתרות כל אחד ואחד חושב בליבו איזה מחשבה עושה איזה משהו בצורה שלא יודעים אם איזה בחור לא יודע מה עושה איזה משהו בסתר אך למה כולם צריכים להיות אחראים על זה איך אנחנו ולים לדעת איך מצפים מאיתנו התשובה ככל הנראה התשובה ככל הנראה היא אחת לשני הדברים האלה אני רוצה ללכת בהתחלה דרך אחת אחרי זה דרך שנייה ושתיים נכונות דרך ראשונה אומרת כך הקבלת הערבות קבלת הערבות בירדן במעבר ירדן הערבות שהם קיבלו קשורה ליכולת להוריש את הארץ אי אפשר להוריש את הארץ אי אפשר להוריש את הארץ אם א אם אין אחריות הדדית עמוקה בלי תירוצים ואני אסביר אנחנו אחנו ד ספר יהושע אבל סוף ספר יהושע בהמשך אנחנו נראה שהרבה שבטים לא הצליחו להוריש את הכנענים בנחלתם הוא רק בשביל ה דוגמה בעלמה כן כדי שלא נהייה לא נהיה זה אז א תפתחו בפרק א פרק נתחיל בפרק אה יז מגורה לבני מנשה ב פרק יז פסוק יא נש ב שכר ובאשר בת שבלם ובנות דור דשד שלושת הנפת ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת ויחזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס וורש לא הורשו בסדר דוגמה אם א אם ניקח רק בשביל עוד פעם עוד עוד דוגמאות זה דוגמה בשבט בשבט מנשה זה הדוגמאות אחרי זה חוזרות בכל ה בכל ה בכל השבטים רג חם א ת תראו פרק יט מחנת א זה יש בסח פרק טז נחלת אפרים יש לכם בפרק טז פסוק י ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר ושב הכנעני בקרב אפרים עד היום עד היום הזה שב שראיינו יש גם ב איפה עוד יש קשה לא מוצא את זה פה אבל בתחילת ספר שופטים זה מופיע באריכות בוא תפתחו תחילת ספר שופטים פרק א' פרק א' פסוק א א ז וריש טרון אשר לא הוריש ישב קשבי צידון תחלה תחזי ואת חלבה תפיק ואת רחו ושרי בקרב הנני יושבי ארץ כילא הורישו אני פרק א בספר שופטים פסוק לג נפתלי לא הוריש את יושבי בית שמש יושבי בתנת קרב הנני ישב אר ה להם למס ולחצו הורדן ור לשבת בחרס בלון משעלבים כבד יוסף ויו למס אז לא זבולון לא מנשה לא אפרים לא אשר לא נפטלי לא הורישו כמו שצרך את הכנענים למה הרי היה צבא גדול מלחמות מה התשובה נלחמו מלחמות גדולות ספר יהושע עד אמצע ספר יהושע עד פרק יב המלחמות הגדולות של יהושע ברגע שהמלחמות הגדולות האלה הסתיימו מה קורה כל שבט צריך לטפל בנחלות שלו ויהושע מת ולא מצליחים להתמודד כי כל שבט עובד לבד למה עובד לבד כי אנשים שגרים במושגים שלנו יהודה ושומרון זה בעיה של מי שגר ב יהודה ושמעון שיסתדר דברים שקוראים בעוטף עזה זה בעיה של אנשים בעוף אנשי סדורות זה בעיה שלהם אנשי קראת שמונה יש להם בעיות זה בעיה שלהם אם כל ש צריך להתמודד לבד עם הבעיות שלו לא מצליחים אם כל העם ערב ואם לשבת מנשה יש בעיה כולם יהודה ואפרים כולם באים לעזור לו תפלו יש בעיה לאשר כולם נבוא לאשר לא הה נשארת שום בעיה לא הייתה נשארת לכן במעבר הירדן היה צריך כדי להצליח לכבוש נכון אם כל מה שהצליחו הצליחו בגלל הערבות החלקים שלא הצליחו לא הצליחו בגלל התפרקות הערבות זאת דרך אחת דרך שני שניה קשורה קשורה ל סח קשורה לקיום התורה וזה כנראה קשור למה שדיברנו על האבנים 2 אבנים לוקחים 12 אבנים כותבים עליהם את התורה איך כותבים תורה 12 אבנים אפשרות אחת מחלקים את התורה ל 12 חלקים חלק אח איך אתה מחליט איזה חלק לכתוב על איזה אבן לא מסתבר לכן מה יותר מסתבר שמה עשו חיברו את האבנים בסדר סדו בס סדו אותם בסיד ואז התחילו לכתוב אבל הכתיבה היייתה מה רצופה מאבן לאבן מאבן לאבן זה על כל האבנים יחד מכל הצדדים הצליחו לכתוב את מה את התורה ביחד על 12 אבנים מה המשמעות לכתוב תורה על 12 אבנים אם רוצים לשמו את התורה אם רוצים לחיות חיי תורה לאומיים מה צריך לעשות כולם צריכים להיות חלק מהעניין אם מישהו חושב ש תורה במגזר שלו או בשבט שלו מספיקה וזה העסק שלו מה שקורה בחלקים אחרים לא העסק שלו יש לו טעות בהבנה של של ה של הירדן של מעבר הירדן של לימוד תורה בם ישראל לוקחים 12 אבנים מתוך הירדן כי בירדן עם ישראל הופך להיות עם שחי יחד בארץ והחיים בארץ ישראל הם בעצם הופכים את עם ישראל לעם שערב אחד לשני נלחם אחד בשביל השני אבל זה לא מספיק מספיק להלחם אחד בשל השני אלא גם מקיים את התורה יחד כ כעם אחד בשביל זה לוקחים 12 אבנים כמניין שבטי ישראל מחברים את כל האבנים יחד כותבים עליהן את התורה באים הילדים זה לא באים בשביל לספר להם שתשמעו סיפור פעם עברנו את הירדן לא בשביל זה זה היה לא בשביל זה זה היה אלא בשביל משהו אחר לגמרי בשביל מה בשביל לספר להם ולהסביר להם בשביל מה עברנו ובזכות מה עברנו אומרים להם אתם רואים האבנים האלה הם בזכותם עברו את הירדן כי כשעמדנו בירדן יהושע בנ השביע אותנו תקבלו עליכם והסכמנו והנה עמדנו אותם וכתבנו עליהם את כל התורה סמנו אותם בסיל תן לנו את התורה זה משהו אחר לגמרי מה עם האבנים שהשאירו אותם בירדן אבניים השאיר אותם בירדן אני יש לי שתי הצעות תגידו אתם מה שאתם חושבים אפשרות אחת השאירו שם 12 אבנים מ מפוזרות אחת פה עוד אחת ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת למה השאירו אבנים שם בירדן אולי לא שמו אותם בעומק אולי החלק העליון שלהם בלט מעל הירדן יכול להיות שזה גם היה תלוי בזמן של ה של בעונה של השנה אם אתה מגיע באביב הירדן גבוה אם אתה מגיע בקיץ הירדן נמוך בקיץ היה אפשר לראות את האבנים האלה גם בתחילת החורף אפשר עוד לראות את האבנים האלה גלויות והמטרה היייתה לא בשביל שיראו את האבנים האלה אלא כדי ש שבו בין שתי קבוצות האבנים זאת זה עם ישראל לפני שעבר את הירדן וזה עם ישראל אחרי שעבר את הירדן אם המונומנט הזה הדרתה הגדולה הזאת של האבנים שכתובה עליהם התורה שעומדות יחד בסדר שבנויות יחד אם האבנים האלה הם יגשימו את התכלית של לשמן הן עוצבו שם אז לא נחזור להיראות כמו מה כמו האבנים שנמצאות שם אבל אם את זה לא תקיימו יש לנו שתי אפשרויות או להראות ככה או להראות ככה תחליטו מביאים את הילדים ומראים להם ככה או ככה התורה ציוותה רק את מה שמה ש את הצד החיובי בסדר כתוב מפורש אבל היה גם צד שלילי דרך אגב פרשת כי תבוא עצמה כתוב ברכה וקללה והתורה רק מזכירה את מה את הקללות נכון יעמדו הרור ארו הרור לא כתוב ברוך ברוך ברוך פרשת כי תבוא תפתחו רגע הציור של התורה הוא רק של זה נמצא בפרק פרק כז ויצב משה את העם לפרק כז פסוק יא וצב לאמור אלה יעמדו לברך אתם רגיזים בברכים את הירדן שמעון יהודה ויס יוסף ובנימין ואלה עמדו עקלה בערבה לראובן גד ואשר זבו ד נפטלי נו אמרו כ מה הם אמרו ארור האיש ארור מקלה ארור מסיג ארור זה אומרת הגמרא מסכת סוטה זה לא זה לא מה שהיה אלא היה גם עמדו כנגד הר גריזים ואמרו ברוך אמרו עמדו כנגד הרבל ואמרו רור רק התורה אמרה את הנקודה החשובה יותר נקודה חשובה יותר היייתה להיזהר לא לא לקלקל אותו דבר פה יש שני צדדים הצד העיקרי החשוב זה 12 אבנים שאתה לוקח לשם אבל גם צריך להראות לאנשים מה קורה בצד השני בצד השני יש את ה12 אבנים המפוזרות שהן מונחות ככה בפיזור ש ש ש ללמד מה יקרה לעם ישראל אם הם לא אם הם לא ישמרו את התורה או לא ישמרו את הערבות ולא לשמור את הערבות ולא לשמור את המחוייבות ההדדית ולא לדאוג יחד לקיום של חיים לאומיים תורניים זה ביטול של הערבות אין משמעות לקיום אין משמעות מספיק לקיום הלאומי כאן בארץ ישראל גמרא שם שי בסוטה אומרת משהו מדים שהערבות התבטלה ביבנה כך כתוב ביבנה כשאחרי חורבן הבית אחרי חורבן בית שני יצא בתכול ואמרה אותרו הנסתרות פה לא יודע איפה היה התקול איפה שמרו פה אבל כאן באזור שמרו את הבתול מה זה למה הוא טורן לטרות ביבנה ברגע שעם ישראל איבד את העצמאות שלו איבד את החיים הלאומיים שלו בארץ אז הערבות זה לא שעכשיו לא אכפת לנו אבל הקיום התורני הופך להיות קיום של יחידים כל אחד אחראי לעצמו איפה שהוא נמצא בקהילה שלו בקהילה שלו אבל בארץ ישראל אין קהילות אין קהילות יש יש עם אחד ש שחי חיים לאומיים זה הסיפור של האבנים אני חושב שאפשר לקחת את זה לעוד מקום ככה נראה לי אפשר לקחת את זה לעוד מקום והסיפור של 12 אבנים שכותבים עליהם את התורה וביחד כמובן מזכיר מאוד את מה מזכיר מאוד את הסיפור פשט ויצא שקראנו בשבוע האחרון ואת מדרש חכמים כתוב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישק מקום הו ואחרי זה כתוב ויקח את האבן אשם מראשותיו אז אבני המקום או אבן אז יש את המדרש הזה שהיו אבנים מתקוטטות ביניהם כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו מה עשה הקדוש ברוך הוא חיבר את כל האבנים יחד מה הכוונה עלי יניח צדיק ראשו מה זה שכל האבנים אומרות כל אבן רוצה שעליה ניח ציק את הראש מה זה משנה על מה הוא שם את הראש ועל מה הוא שם את היד ועל מה הוא שם את הרגל מה זה משנה התשובה יש יעקב אבינו הוא בעצם מבטא בחיו בגופו את מה את עם ישראל כולו נכון ליעקב קוראים ישראל הוא מבטא את כל העם ויש לו שני יהו עתיד עתיד להעמיד 12 סב פשות וצא עתיד למד 12 שבטים 12 בנים ועכשיו השאלה איזה שבט ימלא את תפקיד הראש לא הראש במובן של מי יהיה ראש ממשלה אלא הראש שעוסק במה עוסק בתורה עוסק בחוכמה ואולי יש שבט או יש אנשים שיכולים להגיד לעצמם התפקיד שלי זה היד יש לי ד דים טובות איך קוראים לזה אדמן כן אדמן הוא אדמן הוא זה אינסטלטור בני את התורה אני משאיר ל לרבנים עם הראש אבל אני עלי מונח היד אחד מונח הרגל יכול להיות גם הפוך יכול להיות שהראש יגיד לרגל תשמע בוא עזבי אותך הרג תתעסקו בים שלכם את התורה תשאירו לנו כל אבן אמרה עלי ניח צדיק ראשו כל האבנים הופכות להיות אבן אחת כי הקדוש ברוך הוא לא מוכן שיהיה מצב כזה שמה שיהיה איזשהיא אבן איזשהוא חלק בעם ישראל שלא מונח עליו הראש של יעקב אבינו כולם מחוייבים ללימוד התורה במובן של ללמוד אותה ללמוד וללמד זה א זה לפי דתי אי אפשר אי אפשר כמעט לנתק 12 אבנים 12 אבנים מה שעושים מהמהם מבנה אחד זה דבר פשוט שזה קשור לסיפור הזה שהתחיל כבר אצל התחיל כבר אצל אצל יעקב אבינו דרך אגב מה שבפסוק יב ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמושי לבני ישראל למה מזכירים פה את עוד פעם את בני גד ובני ראובן שעוברים התשובה לכך היא פשוטה הרי כבר כתוב פרק א' כי אם דיברנו על הערבות למלחמה הערבות רוצים גם לבטא אותה נכון שבני גם ובן הם גם מקיימים את הערבות שלהם אני אגיד לכם אנקדוטה קטנה שיצא לישמוע היה לי אזה הייתי באימון של הכית הכוננות אז א ב ניגש אלי איזה יהודי מבני דרום ש מכיר אותי כבר מפעם אומר לי הרב אהרון יש לי זה יש משהו שמעתי שאני חייב להגיד לך אני ממש הזדעזעתי אמרתי לו מה מה מה הזדעזעתי תורה אומר שמעתי דבר תורה והזדעזעתי ד מה הוא שמע שאיזה אדמור אחד אמר לחסידים שלו אתם יודעים שבות חסידי אפשר מעקמים גם פסוקים וכל מני זה אמר להם א יש את הפסוק שמשה רבנו אמר לבני גדר עובד אחיכם יבוא על המלחמה אתם תשבו פה אז הוא אמר להם אנחנו התפקיד שלנו זה ללמוד תורה התפקיד שלהם להילחם או להתפלל לכן אמר להם יש לו כמו שכתוב בתורה אחריכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה אמר לו הזדעזע עד אם כ נשמתו טוב אמרתי לו מה אתה עכשיו יש לך קושיות ל אדמורים זה טוב אמרת זה ה הקושיה היחידה שלך בסדר אמרתי לו אבל לעצמי אמרתי לו בת לא הבנתי למה זה למה למה הקדוש ברוך הוא זימן לי לשמוע כזה בואו עקום אבל אני חושב ש שבאמת זה באמת נכון גם בזה וד שזה כל מי שעכשיו נמצא במעמד של לימוד תורה צריך להיות לשבת פה זה באמת נכון כאילו זה החלק שלך ב אחריב מלחמה ואתם לא תשבו פה לא תהיו בישיבה זה לא יכול להיות דבר כזה זה טוב זה רק בדרך מליצה הם עוברים לל זה ביום ההוא גידל אדוני את יהושע בעיני כל ישראל וייראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו מה מה מה פירוש ביום ההוא גידל השם את יהושע בעיני כל ישראל מה זה לגדל את יהושע בני כל ישראל ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ם בחייו מה קרה פה איזה ארוה אפשר להסביר שמעבר הירדן כמו אחרי קד ימס כן בדי שמעבר הירדן קשה לעצמו הוא דבר שהיה בהובלה של בהובלה של יהושע כן בהובלה של יהושע וההובלה הזאת של יהושע גרמה ל הדבר הזה מחבר אותנו למה לקריאת ים סוף כי באמת איפה כתוב שעם ישראל יראו ממשה ראו כאשר יראו את משה אז תפתחו רגע בפרשת בשלח ספר שמות ני רוצה לפרש איזה פירוש חדש בפסוק ומזה להסביר איזה לימוד של חזל למקום אחר שהצטערתי עליו תמיד יש בפרק יד בספר שמות ויאמר אדוני אל משה נתא את ידך לים וישוב המים על מצרים פל פרשה זה פסוק כז עכשיו וית משה את ידו על הים וישב הים לפנות בוקר ליתנו ומצרים סים לקראתו ונר אדוני לצו תוך הים ושוב ה מים ויכסו את את הפרש לך פר בים אחרים ביים לא נשאר מד אחד ובני ישראל הכו יבשה בתוך הים ו חומם ם שמאל ויושע אנחנו זה הפסוקים שאנחנו אומרים כל יום בתפילה ויושע אדוני ו ישראל מצרים ר ישראל את מצרים מת שפת הים והר ישראל את היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים וייראו העם אדוני ויאמינו באדוני ובמשה עבדו מה הכוונה שעכשיו הם האמינו בהשם ומשה עבדו מה הפירוש למה עד עכשיו הם לא האמינו אז ודאי שהתחזק אצלם העובדה שמשה הוא שליח השם ובידו ניתן להוביל אות אותם ולהצליח את דרכם כי תמיד אפשר לשאול מי אמר שצריך ללכת אחריו אולי נעשה דמוקרטיה אולי איזה בחירות חדשות עכשיו יש סכרים חדשים אבל אם הקדוש ברוך הוא בחר בו אז מה אתה רוצה ות בחירות הקדוש ברוך הוא בחר בו אז א ואת משה את ידו הקדוש ברוך הוא עושה את זה באמצעות משה נתה ידך נת ידך ך אבל הפסוק האחרון וייראו עם את השם ויאמינו בהשם ובמשה עבדו אז אפשר לומר ככה אני הייתי רוצה לומר שהמילה משה עבדו שמופיעה בסוף הפסוק היא לא מתייחסת רק לגבי ויאמינו אלא וייראו העם את השם ויאמינו בהשם ובמשה הולך על מה גם על יראו וגם על יאמינו ככה צריך להסב סביר ככה רואים מאיפה מספר יהושע נכון גידל את יהושע וכך יהיה נכון שיהיה שיראו אותו כאשר יראו את משה איפה יראו את משה אם במעבר ים סוף היה יראה למשה ממילא גם ב במעבר הירדן תהיה יראה מפני יהושע הגיוני נכון ואז יוצא שמה שכתוב ויראו עם את השם זה לא הכוונה מה רק את השם אלא גם את יהושע וכאן לפי אניו דעתי מקור נאמן לסיפור מפורסם בגמרא הדרשה הגמרא מספרת על נחמיה המוסו ומר שמעון המוסו שהיה דורש כל עין שבתורה כל עת שבתורה היה דורש אותו כבד את אביך תמך עת לרבות אחיך גדול זה לרבות זה זה עד שהגיע לעת השם אלוקיך תירה שהגיע לאת השם אלוקיך תירה אז הוא פרש הוא אומר מה יש לרבות עוד משהו יש עוד מישהו שצריך לרע ממנו חוץ מהקדוש ברוך הוא פרש ואז אמרו שהוא שם שקיבל שכר על ה דרישה אמר בעצם טעיתי כל השיטה שהיא לא נכונה כך קיבל שכר על ה פרישה שהוא פרש מזה אבל מה אז מה עד שבא רבי עקיבא ואמר לא את השם לוקח טירה לרבות תלמידי חכמים מאיפה רבי עקיבא לקח את זה שת השם לקח תירה מה ש שמעון המוסו או נחמייה המוסו לא משנה מי שזה היה לא ידע הרי לכור הוא צדק את השם לקח טירה זה את הקדוש ברוך הוא מה אתה מכניס ליגם תלמיד כמים מאיפה לקחת את זה התשובה רבי עקיבא למד ספר יהושע הוא לא למד רק מסכת כתובות למ בר יהושע פשוט כמו דבר פשוט כן לא לכולם כנראה זה פשוט אבל ו אם אצל יהושע כתוב אה ביום ההוא גידל השם את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אותו כאשר יראו את משה ומעבר הירדן מקביל למעבר ים סוף ומע סוף לא כתוב שיראו את משה אבל מה כתוב ויראו העם את השם ויאמינו בהשם ובמשה אבדו משה אבדו הולך גם על אז את השם מה זה את השם ואת משה בסדר אז ואני הייתי מפרש שתלמידי חכמים שצריך להרע מהם זה לא מה צריך להרע מתלמידי חמים מה פירוש שצריך להרע מתלמידי חכמים מה הפירוש צריך לפחד מהם לא זה לא פחד זה לא פחד א שהוא יכול לפגוע בך למרות שגם זה מי שפוגע בתלמידי החמים כתוב לחישת לחיש ת רף הקצת קצת עקרב אבל אבל אני חושב שהמון הכי בסיסי של לירה זה כמו כאן אצל יהושע ואצל משה לשמוע בקולו ולהבין שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עם ישראל באמצעות חכמי ישראל חכמי ישראל הם אלה שמובילים את עם ישראל לא פוליטיקאים הם אלה שצריכים להנהיג ולקבל את ההחלטות הרוחניות ואם יש שאלות רוחניות או שאלות הלכתיות שא שלהם השלכות הלכתיות תורניות וכמעט כל שאלה צריכים להתייעץ עם הסנהדרין המלך צריך להתייעץ עם הסנהדרין או בימינו חברי הכנסת חברי ממשלה אשרים צריכים להתיעץ עם חכמי ישראל כי חכמי ישראל הם אלו שמביאים את דבר השם אל העם כמו שמשה רבנו הביא את דבר השם אל העם וועם מה לע לעשות הולכים אחרי משה ן שבימי יהושע מה עושים איך ננהג מה נעשה הולכים אחרי יהושע זה נקרא יראת תלמידי חכמ יראה תלמידי חכמים זה ללכת לקבל את ההדרכה התורנית של אם יגידו חזל שלא יבוא ב יגיד לו תשמע אני חושב שככה אתה מחכמי ישראל התייעצת עם חכמי ישראל אדם יכל להתיעץ עם חכמי ישראל זה אני חושב הקשר ללימוד שיש שיש פה בפסוקים שלנו לפי דעתי זה המקור לדרשת של רבי עקיבא תרה לרבות תלמידי חמים וייראו את השם האמינו בשם כמו שעבדו זה כתוב שם אב זה הכוונה לשם וזה נדרש מהמילה את א אולי א עוד וד נקודה אחת ואם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון וחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו העליה ירדן בעשירי לחודש מה יש בעשירי לחודש עשירי לחודש ניסן די מזכיר לנו מה בעשור לחודש נכון יש לנו פרשת בו תפתחו רגע נקודה אחרונה אז עם ישראל הצטוו החודש הזה לכם ראש חודשים נכון בפרק יב בספר שמות פסוק ג דברו כד ישראל אמור בעשור לחודש הזה ויקחו להם איש סא לבית אבות ס לבית מ מט הבית וכולי וכולי וזה ואז בפסוק כא ויאמר אם משחו קחו לכם צן למשפחותיכם בשחת הפסח מה זה משחו וקחו לכם צון משחו חזל דרשו משחו ידיכם מ עבודה זרה וקחו לכם צאן זאת אומרת בעשירי לחודש לקיחת הצון היייתה בעצם כניסה בעצם הצהרה אנחנו לא פוחדים מן המצרים אנחנו לא עובדים את המצרים אלא אנחנו עבדי הקדוש ברוך הוא כי לקחת את אלוהי מצרים לקשור אותו אל המיטה ולהכין אותו אל השחיטה זו הצערה חד משמעית שאנחנו לא משועבדים המצרים לא חוששים מפניהם אנחנו רק עבדיו של הקדוש ברוך הוא וזה עצמו טהרה מ חטאי העבודה זרה המעבר של הירדן היה בו כמובן גם הצרת מלחמה כנגד מי כל הכנענים שנמצאים בנכונות אנחנו לא חוששים כנענים אנחנו מניחים אחרי גבנו את החטאים שלנו הנסתרות וכל עם ישראל מקבל עליו את עולו של הקדוש ברוך הוא במעבר במעבר הירדן ולכן אולי יש גם דמיון לעניין הזה של עשור החודש כמובן שגם היה צריך שלושה ימים נוספים בשביל ברית המילה בסדר שנדבר עליה נדבר עליה בהמשך ולמות ואחרי זה היה צריך שלושה עד היום השלישי בשביל בשביל להתאושש מהברית וביד בניסן עתידים לעשות את הפסח הראשון בארץ ישראל אבל כל זה כבר נוסעים לשיעור הבא הכל טוב