סדרת הלכות שבת - סעודות השבת הרב יקותיאל פרקש

אננו אנחנו בהמשך לסדרת השיעורים בהלכות שבת שפתחנו בהכנות לשבת ערב שבת הדקת נרות שבת גם דיברנו על קידוש ובינתיים כבר ש ההכנות השבת כוללות גם את התמת ו לשים את התבשילים על האש לקראת השבת והתמנה אז דיברנו גם על הדינים האלה דיני השהייה והחזרה והתמנה ועכשיו אנחנו חוזרים להמשך דיני אלחות שבת וכפי שכבנו את הסדר שנדבר קודם כל על כל הדינים של ה ועשה טוב של השבת שזה הקידוש ההבדלה וסעודות השבת כמובן הגענו לסעודות השבת ובשיעור הנוכחי וכנראה שגם בשיעור הבא ש עסוק בהלכות שבת וכנראה שזה לא יהיה השיעור הסמוך כיוון שנותרו לנו עוד שתי שיעורים חוץ מהשיעור הזה עד לחג עד שיוצאים חג הפסח נצא להספיק הלכות פסח כדרכנו בסדר הלימודים פה שזה כולל לפחות שתי שיעורים מלאים אז נספיק בשיעור הזה דיני סעודת השבת עד לשלב מסווים והמשך יבו בשיעור שאחריו נתחיל ב אכילת מזונות עושים קידוש בשבת ביום עוד לפני שאנחנו מדברים על הסעודה בכלל יש שאלה מעניינת שנוגעת הלכה למעשה אנשים נוהגים בהרבה מקומות בפרט אצל שיש קידיש או שיש איזשהו התוועדות במקומות שנוהגים להתוועד מיד בסמוך לתפילה אז שעושים קידש אכל שאוכלים מיני מזונות קוגל וכיוצא בזה ורק אחר כך פונים לסעודה א אדמור הזקן כותב בסימן ר מ טסט סעיף י מצווה להימנע מלאכול שום [מוזיקה] דבר קודם אכילת עיקר סעודת השבת דהיינו מה זה עיקר סעודת השבת שלפניה צריך מצווה להימנע מלאכול שום דבר ממש דהיינו מלחם שמכים עליו המוציא מצווה לבלם לאכול שום דבר קודם אכילת עיקר סעודת שבת דהיינו מהזה עיקר סעודת שבת הלכ שם הוציא שהוא עיקר סעודת שבת שמבל אדו אינו יוצא חובת שלוש שלש ודס לפי שאם יאכל ממאכל אחר קודם אכילת הלחם לא יאכל הלחם לתיאבון כך שסעיף מפורש בתש שיף י ועל פי זה נראה כולה לחלק שלכל מיני מזונות שלדעת אדמו הזקן במשנה חונו כן יוצאים ידי חובת סעודה הרי יש לנו שאלה עקרונית האם אפשר לצאת ידי חובת סעודת שבת כאשר לא אוכלים נטילת ידיים כפי הלשון שדמו הזקן כותב שעיקר סעודת השבת מלכ שמכים עליו המוציא או שגם מלחם שרוכים על הבורה מן מזונות גם אפשר לצאת לסעודת שבת אז זה דיון שדמור הזקן בעצם נרצה לקחת מזמן של השור קצת יותר בהרחבה אבל מה משרק קצת אז ככה בשולחן ערוך נפסק שחייבים לאכול לחם בסעודת השבת ושון אדמור הזקן בסמן רדד או עדר כפי שנוהגים לא להגיד את הסימן הזה בצורה הישרה שלו כותב ככה אפילו אכל אדם כל מיני מעדנים ומיני תבשלים הרבה אף הל פי ש מחמשת המינים חמש מני דגן אינו יוצא חובת שלוש סעודות שחייב אתם לסוד בשבת עד שיאכל לכם שכי עליו המוציא וברכת המזון תנאי לא יצי לסעודת שבת ס רשד ספ הרבי מסביר למה שלגבי אכילת המן שממנה למדו שלוש סעודות למה צריך לאכול שלוש עודות בשבת למדים את זה מהמן היום היום תמצאו כן נאמר בלחם הפסוק אומר שנאמר ויאמר עליהם משה הוא הלחם ש שנתן לכם השם ועוד אומר בסוגריים עוד טעם שעיקר סעודה לחם שעליו יחייה דם אמנם בפסוק כתוב לא על הלחם לבדו יחייה אדם אבל זה לא אומר של הלחם האדם לא יחייה לא אז זה לבדו על מוצא פי השם יחייה אדם נכון אבל לחם זה לב של אף אדם חי כך אדמ כותב בהלכות שבת לא בסמ קפח בהלכות סעודה בהלכות בריכת המזון בהלכות דברים שנוהגים בסעודה הוא כותב ככה בשבתות וימים טובים של שלוש רגלים שהוא חייב לאכול פת שמכים עלי בכת המזון שבשבת נמה וקראת לשבת עונג וביום תמה ושמחת בחגיך ין עונג ושמחה בלא אכילת לחם שקוראים עליו סעודה שלחם הוא עקר הסודה כל סעודה נקראת השם הלחם מעניין שזה פ בכ נוקד טעם אחר נכון לכות שבת איזה טעם הוא אמר היום הום בגלל המן שבמ כתוב לחם או בגלל עיקר סעודה אזה הלכ שלו יחייה אדם פה דמה הזקן אומר בגלל עונג יש מצווה של עונג שבת ועונג שבת חייב להיות על ידי לחם שקובעים עליו סעודה ומלה לחמים שאין ל ק לסעודה אם אדם רוצה דווקא לכל מיני לחמים ש א קוב להם סעודה ולצאת לחובת סעודת שבת אומר שם צריך לאכול מהם כשור כבית סעודה כלומר ארבע ביצים חמש ביצים שש ביצים לפי חילוקי הדינים מתי זה מחייב בבחירת המזון בן תירת ידיים וכולי אבל שם בסמ קפח בסמ קפח אדמור הזקן שמה מדבר יש שמה הגעה מהמרי אחיו של אדמור הזקן שכידוע ה מאריל לא רק שהוא היה הגאון הגדול יש הוכחות מכתבית שמוצאים מארין שמה שקוראים היה עם המלך במלאכתו כלומר שכשאדם הזקן חיבר את השוכן קונטס אכס יש דברים שמרן כותב ושאלתי את אדמור הזקן חי כך וכך ונלי כך וכך וזה מופיע כבר צנו בקוסם בלי שמות ולכאורה יש להקשות כך וכך ז רואים שהוא היה מה שקוראים המלך במלאכתו כל פנים יש שמה גם המרים שבשכונה חרב החדשים משומה את כל הגעות האלה הם הוציאו ושמו אותם למטה במקס אז כפם לא שמים לב לא כל אחד מסתכל למטה מה שכתוב במר מקס בשכ אורך הרגילים בשכ רב הישנים כפי שקוראים להם כבר היום זה מופיע בפנים יש כוכבית ויש אותיות רשי קטנות ואז רואים את זה מיד זה קופץ בוד העיניים שם הוא כותב שדמו הזקן רבנו חזר בו והוא לא צריך לחוק שיור כבעת סעודה ובספר חלמו את לחתו אני מביא גם כן מפסקי דין מצמח צדק שהוא פוסק אומר ככה שסוגי מיני מזונות שבמידה והיית אוכל מהם שיהו כבי סודה אז זה חייב בברכת המזון מטילת הידיים ומוצי אז גם אם אתה לא אכ שסוד סוג המז נס הזה הוא סוג לחם ובמילא הואם סוג לחם זה מספיק בדי שבמידת הצורך אפשר לצאת בידי סעודת שבת אז כמובן לכתחילה נוהגים כמו שכתוב בשולחן הרוך בשולחן הוך הל תרבי בעצמו בשתי מקומות עם שלושה טעמים כפי שראיינו פה שדמור הזקן כותב בסימן ר שנדל כותב שתי טעמים בקו פחס כותב עוד טעם ואבל כשיש צורך אם ככה לפי זה יוצא שבעצם כשאנחנו חוזרים לשאלה שפתחנו בה השאלה האם אדם מותר לו לאכול בקידוש עושה קידוש מה שקורים בבית הכנסת או יש כאלה שנוגעים גם בבית מגיעים מוקדם יחסית אז עושים קידש ואוכלים מני מזונות ואחרי ים לנוע או כמו שאבי זכרון צדיק לברכה נהג לצאת לשיעור תורה ואחרי כן היה יושב שמה עד א וחצי הרב ז עשר שיעור ואחרי השיעור היה תפילת מנחה זה חוזר הביתה לקראת השעה שתיים אז עושים נטילת ידיים אוקיי עצם זה ברנג שיש מיד אחרי התפילה אז אף על פי שדמור הזקן כותב כי שפתחנו את השור בשמן רט סעיף י שמצווה להימנע מלאכול שום דבר לפני שאוכלים את יקה סעודת השת שהיינו לחם שכי ורב המוציא זה לפי הלכה כי שכתוב בשכונ חל תרבה אבל לפי מה ש אחיו המארן כותב שהוא חזר בו אז בעצם את תוכל מיני מזונות שביתם אפשר לצאת ידי סעודת שבת אז זה כן מותר במילים מסכמות הייתי אומר שלפי זה יצא שלאכול קוגל רק אדם ירצה לעשות קידש ולאכול חתיכת קוגל טובה ורצינית ולעשות על המכ ועל הגפן ואחרי כן לגשת לסעודת שבת סטופ לא לא הקוגל אי אפשר צת לחובת סעודת שבת לכל הדעות כי גם אם תאכל קוגל ירושלמי ענק בגודל של ש 36 פיצים גליציאני כזה רציני גם אז לא תצ חובת סעודת שבת כיוון שתבשל של מזונות זה לא אפילו כמה שאוכלים ממנו חובת נטילת ידיים ולא חובת יכת המזון הדין הזה שאפשר לצאת להביא לידי מצב של סעודה שצרכו לסדים והמו וברכת המזון המיני מזונות זה רק סוגי המזונות שפת הבא בכס מה שנקרא מזונות ולכן היינו מסכמים אומרים שאנחנו עושים קידש או ברנגה מקיץ זה שנקפיד דווקא שאחרי הקדש נאכל כמה חתיכות קרקר או מזונות או משהו שבאמת ברכתו בור מני מזונות ואחרי כן כמובן חס וחלילה לא לותר על הקוד עכשיו אנחנו ממשיכים הלאה עכשיו אדמור הזקן אמנם כותב בסגנון שכפי שפתחנו מצווה המנע מלאכול שום דבר קודם אכילת כר סעודת שבת דיינו לך ציא אדמור הזקן בקסח כותב שהוא שינה מלשון המוגן אברון ומוגן אברון כתוב שאסור לאכול והוא שינה במקום אסור כתב מצווה לימנה והוא כותב זה כסך מאוד מעניין ובבנות רבים שבשבת ונה שבת שעברה שהייתי צריך לשבת בשערי צדק ולהיות שמה והתפללתי בבית הכנסת ליט שמה את מחוכם מופלג מאוד שממש נהניתי לשמוע אותו לפני כבול לשב לפני כגב אצלנו אצ בליק שני לא יודע בדיוק מה הם אומרים אז הוא נאמד ודיבר על הב היום שישי המיוחד הזה שאנחנו אוכלים ואחרי כן יש את ה שב רפשה בזה חד כן אז לכאורה כתוב שלא לאכול לפני אחרי שו אחרי חצות סעודה גדולה או סעודה רגילה מיש סיריס כן כדי להיכנס לשבת הוא דיבר הרבה על הנושא הזה ואז הוא נגע בעניין שאפילו שאוכלים דברים שלא נטלים עליהם ידיים אבל אכל מהמהם בכמויות שגורמות לבן אדם שהוא כבר לא אוכל את סעודת שבת ל ון אז נכון אי אפשר לשים עצב ולומר שכתוב בשולחן ערוך שאסור אבל לאמר זיל בסתימה את הי מדוע אסור לאכול ולעשות סודה גדולה משע פלונית שכ דת של שטבון אז כל אחד ישאל עצמו האם באמת אחרי שהוא אכל את כל המדני הפורים ת כל הבשרים ואת כל הדגים כל הדברים שכפי שצריך באמת להנג את סעודת פורים הוא עדיין מסוגל לאכול סעודת שבת לתיאבון כן אז אני אמרתי לו שבטח כבוד הרב ראיתי שהוא באמתך מוג ובקי בהמון יודע על הס שלל תרא בבניין הגריזלי גרימזל זה אריות שאוכלים גרימזל לפני סעודת שבת אמר כן כן נכון רב כותב שמה ככה שכל מקום אין למחות ביד המקילים כותב את זה בסוגריים בפנים ובקס ה מעריך כין ש דין אין חיוב גמור לכל סעודת שבת לתאבון ובוטס קנד הוא פותח במיילים הללו הוזכרתי לכך מה הזקיק אותי להיות כל כך להדר ולכתוב את המילים ל הלו ולהגיע למסקנה שאין חיוב גמור מן הדין לאכול תאבון זה רק מצווה וכולי וזה לא איסור ממש לפי שהמנהג הפשוט לאכול מיני מתיקה ומרככת קודם הסעודה ולא מיכו בהם רבנן כשיש רבותינו הקשישים הזקנים של הדות שלנו לא מכו אף פעם ביד אנשים שיודעים שנוהגים המנהג הפשוט אומר שאוכלים מנ מתיקה ומרככת לפני הסעודה ואז הוא מתחיל בטעמם ומוקם עמם כאן הוא מערך לפלפל בדברי מוגב והפוסקים שדיברו בזה ועל הסגנון שהם נקטו וכולו ו לאחר שהוא מביא לאחר שהוא מביא פוסקים שהוא סומך עליהם אומר הסומך על כל הנרה נגד הבוג אברם אין מזככים אותו מה זה מזככים מלשון מזייח מזייח פירושו מזיזים אותו כן יש פסוק מזייח אפיקים חפק כן ויש גם כן את ה גם ז זח דעתו עליו ה דעתו השכל בורח לו כזה מ דבר כן מזייח אין סחיח רשון חזל כזה כלומר בסיכום היינו מסכמים את הנושא הזה במילים הללו שהבן אדם שאוכל לפני הסעודה דברים אחרים אז לכתחלה צריך לאכול מיני מזונות שאפשר עליהם בעצם יוצא בעיקרון אפשר לצאת בידי סעודת שבת ואז הוא יוצא מכל הצרות מכל הבעיות ובמידה ולא אז גם כן מצווה להימנע ולהשתדל שבאמת התיאבון לסעודת שבת לא ייפגם למרות שדמו הזקן מליצי ושר עליו אבל בכל זאת בסמן רסא הוא כותב אפילו יתירה בכך הוא כותב ככה ש בנוגע לזהירות סעודת הצהריים שזה באמת מצווה זה כבר לא אכילה סתם זה סעודת שבת סעודת שבת העיקרית זה הסעודה המרכזית סעודת הצהריים כן ידוע שיותר חשוב אפילו מסעודת הלילה גם מי שאין לו כסף לשתי סעודות צריך לקנות לסעודת הצהריים אז הוא כותב שאם אי אפשר לו לאכול כלל גרה סעודה שלישית אין לצער את עצמו לאכל סעודה שלישית סעודת השבת לא לגו לצר אבל החכם עיניו בראשו שלא למלות בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה השישית כו לא רק איזשהו קידיש או מיני מתיקה ומגדנות כן לעשות להתענג בשבת מדובר על הסעודה הכי עיקרית שבשבת גם בזה כותב אדמור הזקן שצריך תשומת לב לא למלא את בטנו כדי ליתן מקום לסעודה השלישית אז אם אדמור הזקן ר את זה לגם סעודה עיקרית שלשבת כל שכן כל מיני מגדנות ומעדנים שאנחנו מוסיפים עעל חובת סעודת השבת שהחכם ניו בראשו שלא יתמלא בקדש ויגיע הבית וימר אוי אני נור מצט אני יודע שבת לצון כל כך קשה אני לא מסוגל להסתכל כל עכשיו מגיע קידש השם כ כזה קו טוב וכזה הר מצוין אז זהו אז אנחנו כבר פה את כל הקצבות מצד אחד את האיסור מצד שני את המצווה למנה מצד שלישי שבעצם כן אפשר אבל אחרי הכל לזכור את התזכורת הזאת שמופיע אנם בסמן רצא שכבר קרוב לסוף הלכות ההלכות הללו שמדובר על לכות סעודה שלישית ושם אדמור הזקן אומר נכון אם אתה לא מסוגל לאכות סעודה שלישית כ אתה מרגיש מלא סעודת שבת תנו לעונג ולא לצער אם זה מצייר אותך אל תאכל אבל חכם יש גם כן יש יסור יש מצה ויש חכם החכם זה דרגה בפני עצמה כמו שלמדנו הום בהגות בטניה נכון חית הסיום יש הגו שמה בצד שמה כתוב שחכמה זה זה לא בסדר השתל שס רגיל נכון אז החכם איניו בראשו שלא למלות בטנו בסעודת עבות שדה עכשיו אבל דזה שפורסים הפע מקדשים אז כאילו יוצאים מהבעיה הזאת שאוכלים כאילו זה נעשה סעודה אחת ואז אתה לא הרסת לך עצמך את הטבון לא יודע זה סעודה זה סעודה בפני עצמה זה לא סעודת פורים זה סעודת שבת אז אז למה עשים זה מה ש אז זה מה שהאיש הזה אמר שבעצם אנחנו צריכים להיזהר גם אם אנחנו פס מקדש שנאכל באופן כזה שסוד שה בסדה אתחל את תיאבון אמר ש שנו מקו שזה אסור אבל לכתחילה אבל לכאורה בלשונות של הדמ כם בעצם גם כן משהו שחכם ניו בראשו שידאג לכך אז אם יסוד שבש לסוד שבש צי חכם נ בראשו הספו שבש למה לא זה חידוש גדול אני כן א בוא נתקדם הלאה מה קורה עוד דינים שקשורים לקידוש הזה אדם ששכח ובירך מזונות לפני קידוש ונזכר לפני שהוא טעה הגיע לקידוש וצח בבים דן קופור והוא שכח שבעצם כולם שפה אוכלים כי כבר עשו קידוש אבל אתה עכשיו רק מגיע עם הטלית התפללת בוד ריך אז מרוב שהוא עדיין שקוע ב האב בן תענוגים שלבד עשה תפילה הוא שכח וסה ברכה ועל מזונות ולפני שהוא טם הוא נזכר לא עשיתי קידוש מה השאלה האם לעשות קידוש ואחר כך לאכול כלומר אם הקידוש נחשב להפסק אז אחד מגדולי הפוסקים אפשר לשול למישי הוא כותב שזה לא נחשב להפסק מדוע כי שזה צורך אכילה מה הדין אם אדם דיבר דבר שהוא צורך אכילה בין הברכה לאכילה אז למדנו שלכתחילה לא דם אמר נו מלח נו סקין אז אם זה ה בין נטיל סדים סודה זה בסדר אבל אחרי הברכה שוא לא יגיד גם את זה אבל מה הדין באמת אדם בירך ואחרי שבירך מה שקשור לצורך האכילה הזאת אז כתוב בשולחן מפורש שהוא זה לא נחשב להפסק טוען אותו פוסק ומבחינה ברתית יש צדק במתנה שלו מדובר פוסק רציני שלא צריך את ההסכמה שלי הוא תן הקדש הזה זה לצורך סודה ירכתי ב זינס אז מה אתה אומר אני עכשיו עשה קידיש אז אני עושה הפסק בחת ב מונס לאכילה לא הקדש הזה אני עושה כדי שאני אוכל לאכול בהתר אז הקדש הזה הוא צורך של האכילה כך הוא טוען נכון זה נשמע יפה אבל הפוסקים אחרים המרשם בדס כותב שכאילו אם אפשר להגיד הוא יכול להגיד כון שהבן דורו נעלם מדבריו דברי ה מגנב בסמ רעא ששמה מובא שכלי שכן הפסק וכך נראה גם הרמו ש שם מדובר על כך אדם שברך המוצי על לחם לפני שקידש על היין כן כתוב שלא יקדש על היין למנוע ברכה לבטלה אלא יקדש על הלחם ובלשון אדמור הזקן שם ואם ניסק אחר שברך המוציא קודם שתם פרוסה תמורים לא יקדש על היין כן ק מדועה שכדי שההוא יכל לעשות את זה לקדש על היין יצטרך לטום עפת קודם קידוש האדם הזה תקוע במצב כזה הוא בירך המוצי על הלחם כן עכשיו אם הוא יוצא דווקא לקדש על היין אין לו בריירה אחרת ו מיד מזקן למלה כל מהלחם לפני קידוש כך הוא אומר אם נזכר אם נזכר אחר שבחות קד שת מכוסת המוציא לא יקדש על היין למה שבגלל ש לעשות את זה יצטרך לטום פת קודם קידוש זאת הדרך היחידה שלאלי כדי שלא תהה ברכת המוציא לבטלה רק רגע למה לבטלה זה לצורך האכילה לא רוצה ממש הציור הזה אדמור הזקן מפרשן את זה במפורש שזה הוא לא אומר רק יש לך ברירה לקדש על הפת למה שתעשה את זה זה זה תענה נוספת אב לא הוא אומר מילים שלו הוא מפרט את זה קצת יותר מהשולחן ארוך הוא אומר כדי שתעשה את זה אם אתה תרצה דווקא לקדש על היין יצטרך לטום מפת קודם קידוש כדי שלא תהיה ברכת המוציא לבטלה לפי השולמי ש זה לא לבטלה אס שתחילה זה לא לט אן קדש על הפ ואומ אפילו אפילו מצטערים שזה להפסיק בדיבור כיוון שאן ו לכם משנה והוא מרמז נש נו אור אור מה אתה רוצה אור כלם יודעים מה נתקעת שאתה תמצ בטעות וזה והוא הצטרך להגיד תביאו לי וד חל אני צריך לכם משנה אני צריך לקדש על הפת לקדש על הפת צריך ל משנה תדבר אפילו אבל אל תעשה את זה למה כי תצטרך לעשות את הקידוש ל פת כדי אז בפרט זה מדויק בנוגע לאבדו כן כך כתוב האדמור הזקן בנוגע לבדו זה כתוב הלאה בסימנים הבאים אומר ואם נזכר לאחר שאדם שלפני אבדולה אוקיי אבל אז מותן לו להגיד להביא עו עוד פת כן זה אומ ש זה מה שצריך לעשות כין שהקדוש יחשב להפסק ולהגיד להביא אתחלא נחשב פסק למה נראה אחר כך למה אבל ראשית כל האם הטענה שלכם שקידש נחשב לצורר סודה כנראה שזה לא צר סוד זה דברים שקשורים לאוכל לא הלכות שמפריעות לך לבל יש סדר כזה לעשות קידוש על פת אין סדר לעשות קידוש על עכשיו בוא נראה הלאה למה שדמור הזקן בלשון של אדמור הזקן בנוגע ל אבדולה אדם שלפני אבדולה הוא נזכר לאחר שברך מוציא קודם שתאם פרוסת המוציא יתאמן מיד ואחר כך יבדיל יוכל לפני הבדול שאם יבדיל מתחילה תהיה בכת המוציא לבטלה שאחר כך יצריך לחזור ולברך המוציא כ שהפסיק בין הברכה לטעימה מה פתאום אני מבדיל כי אסור לאכול לפני אבדול כמו שאסור לאכול לפני קידוש רואים מפורש שלמרות שאסור לאכול לפני אבדולה במילה שנה הסברה ש אבדולה זה צורך החילה צריך לאכול קצת לפני קידוש או לפני אבדולה ולא להבדיל כי זה כן נחשב להפסק למה הלמדנים יחפשו ספרות אבל השאלה ברמה העקרונית ברורה התשובה ברורה מי שיוצא ידי חובת סעודת שבת במזון אתם ממשיכים בקטע הזה שקדש חלק גדול מהשיעור היום אדם כי זה מאוד שכיח זה ממש מס בכל יום בהרבה קהילות ומשפחות זה מעס בכל שמס אדם שיוצא לחובת סודת שבת במזונות כפי שסיפרנו נוג בהתוועדויות שנמשכות במחו הקצרים לתוך הלילה אז יש הקיצור שכונו פוסק שצריך לקחת שתי חתיכות עוגה ובתור לכם משנה אז לקחת שתי עוגיות שלימות דוקא שיש שלי מוקמו בלחם משנה זה באמת לא היינו מי שינהג ככה אבל לקחת אפילו בכלל להקפיד לקחת שתי עוגות כן לעשות קידש ולקחת שתי עוגות ולברך ב אמזונס מדוע כי זה הולך להיות סעודת שבת שלך אתה מתיישב עכשיו להודות בחורף מאוחר אתה התפללת עד שתיים שלוש אח צהריים נגש להתוועדות ומושך אותה לתוך הלילה אתה לא הולך לאכול זה סעודת שבת שלך סעודת שבת צריך לכם משנה אז אתה לא אוכל לחם אתה אוכל מזינ אז מזס מי שצריך להיות אבל אם לקחת שתי פרוסות עוגה או לא אז פוסקים אחרים מחולקים עליו עד כדי כך שבוס מחסי הוא כותב על זה חלק גס יג שזה נחשב לירה מישהו שמתנהג ככה לקחת שתי אוגיות זה התנהגות גפנית זה לא מקובל מה אתה עושה בעצמך גם מציא בנוגע להנהגה אצל הרבי למסה אז ככה במשך שנים היה נראה לנו שהרבי כן מקפיד לזה קרבה רכ ש עושה קידוש ה לוקח שת עם המפית עוטף שתי פרוסות עוגה עוטף במפית כן לוקח מפיץ מפיון שהה לידו עוטף שתי פרוסות עוגה ועושה קידש ואוכל מה שתי הפרוסות הללו שהוא עטף אותם הני נראה כאילו הרבי כן מקפיד על זה מצד שני בשנים המאוחרות יותר כש הרבי ידוע שהוא כבר כ היה מגיע להתוועדות אחרי שהוא עשה כ קידש בחדרו ולא היה עושה כלומר קידש קידש הוא לא היה עושה שם רק בפרי הגופן בענין גם הרבי המשיך לעשות ככה בקביעות ושבתי םעם מישהו שאמר לי שגם בהתוועדויות שלא היו בשבת בכלל הרבי היה נוהג לעטוף שתי פרוסות עוגה ולברך עלי מזונות ככה שאנחנו כבר לא יודעים אם הרב רצה צ גם מושג הכזה לא מבלבל את ה לא נקרא לזה אויב אבל הגרום לנו שאנחנו לא נוכל לעקוב כל כך אח ההנהגות שלו יש סיפור ידום במקווה שמישהו ניסה לעקוב כמה תפילות שרבי טובל ה ישרל מכיר את הסיפור ספר מה היה בדיוק שמה הרבי אחכ אמר לו שעשה עם היד ככה כאלה תנועות על המים שהוא יחשוב שהרב טובל כך וכך פעמים הרב יצא אז ה כולם טובלים בקסטר מק מי שזוכר בטח הציבור פה מיד זוכר את הקסטר מקווה ש מפינת הרחוב של ברוקלין הסתפרה כ מעבר לכביש זה המקווה היחיד בקרון הץ לא יאומן והרבי גם היה הולך לשם בחדר החוץ חיצון כ כ יצים חדר החיצון מישהו נשה משמה להקשיב ולתפוס כמה תפילות הרבי טוב כשרבי יצא וראה אותו אז ה חייך ואמר כך בס שאב אמר לו אתה חושב שהצלחת לעקום אחריי אני עשיתי פני המים תנועות כאלה כדי שאתה לא תדע כמה תפילות אני תו אז טב תוך כדי הטבילה אף אחד לא יודע אבל זה אני מספר לכם גוף דעובד ו פעם רב גרונר הפה בור חיה והוא אמר שהרבי אמר לו ש תשע טבילות תשע תפילות כן זה מקובל תשע תפילות דק פה שו דק פה ש דק יש איזה אחד ש אנחנו מצריכים שטבל ש שי טבילות ככה אז הרב דונין ראה אותו והוא עכב את כל הטובל שרץ ובל בד אם זה ש צריך להיות חתוכה צריך להיות אז אמרתי לך שקי שונ רוצה שהיו שלמות גם מ שמקפידים נכון זה מה שאמרתי נכון זה מה שאמרתי בדיוק ית לכ דברי עכשיו בוא נתקדם אחד ו עוד לה שאלה נוספת אלה שאוכלים מני מזונות סמוך לסעודה כן מגיעים הביתה עושים קידוש מביאים מיני מזונות אם זה קוג לא משנה מה ואחרי כן הולכים לנטילת ידיים הם צריכים לברך על המכו לפני שהולכים לסעודה או לא כידוע שאם אדם שותה אוכל משהו לפני הסעודה אז לפני שהוא הולך לסעודה הוא צריך לעשות ברוח אחרה האם צריך לעשות גםע יכו פה לא [מוזיקה] אז אז השאלה היא מה היא שאלה אנחנו הולכים כבר עכשיו לעשות אטל דין לסודה ואחרי כן אנחנו מיד נברך ברכת המזון האם די בכך או לא אז זה תלוי הקצ ששולחן בבד השולחן סמס ספקות י הוא בחלק ככה אם אדם אוכל דבר שלפחות הוא ספק אם זה נחשב מנ זונות וכן שכך יתכן שמחייב נטיל סליחה ו ספק במיני מזונות לא בטוח ואם זה לא אם זה רק ספק אז מה איך בן צדדי הספק האם זה מזונות או המוציא אז כיוון שיש ספק שאולי זה באמת המוציא ואם זה המוצי אז מה צריך עכשיו לעשות בחת המזון אז אל תגיד על מיכו תעשה ב המזון בסוף הסעודה ותפתור אותו ותוציא אותו מהספק אבל אם זה דבר שברור שהברכה האחרונה שלו הי על המכו כמו שאמרנו קוגל או שפס בו בקיס לכל הדס אז כמובן שצריך לברך קודם על המכו ורק אחר כך לעשות נטילת ידיים וברכת הז עכשיו שאלה נוספת שמתעסקת הכל בשאלה זה נראה כל כך פשוט קש פתאום מסתבר שסרח זה שובל ארוך של שאלות אדם ששכח רצה ואח לצנו בעל המכו אז כידוע שלא צריך לעזור לברך נכון אבל אז ההלכה היא ש הלכה פשוטה שאם נזכרים קודל שאמרו את השם שבסיום הברכה אז חוזרים מברכים אם זכ את שם השם אז לא חוזרים מברכים עשיו האדם שאכילת המזונות הזו זה אכילת מזונות מחוייבת מה קובע על מה אנחנו כן צריכים לחזור מה מה לא כן כתוב בסעודות שבת תלוי סעודה שנייה סעודה שלישית כ לא צריך לעשות ברך עם הסעודה הזאת אדם שאכל את המזונות בתוך קידש במום סודה כן מדין קידש במום סודה אז המזונות האלה מחוייבים הוא לא יכול בלי זה אז נשאל את השאלה האם שכח על המיח צריך לעזוב לברך התשובה היא לא אבל אם אדם יוצא לחובת סעודת שבת עם המזונות האלה כפי שדיברנו מקודם שלדעת אדמור הזקן אחרי החזור ביש מצב שמברכים המזוינת והל מיכו וזהו זה הסעודה שבת שלך כיוון שהסוד נמשכת בתוך הלילה כ שה בתוויות של הר בקצו בזה אז דס שלחון בסמ מז סקות נכס אפשר לראות את הלשון פשוט שצריך לחזור הברוכה מה מה ההבדל עם זה על המכו אם זה ברכת המזון יש ודין מיוחד לברכת המזון ות ברכת המזון של הסעודה הראשונה והשנייה של השבת שמחויבות מן הדין שם מדי שאתה חייב לחזור עלי ך כיש סעודה מוכרחת פ חוכמות זה סעודת שבת אם סעודת שבת שלך זה מזו ולא על מיצי אז הרצי שבעל המכו זה מה שמחייב אותך כך תצ שחם פשוט צרך לחזור לידר גיסה בשמ צוס מרן בריס שהוא היה בעצם רבו של אבי מורי זכר צדיק לברכה גדולי הפוסקים שכולם מצטטים אותו הוא בחלק לס יודע אם הסתכלתי בפנים בדקתי שהוא לוודא שאני לא טועה הוא מעריך במאוד ומי שאין לו רק פס הבו בכיס ושכח רצה הו ביך ספיל מוכיח שהוא לא צריך לחזור מצד שני עלה לי היום תמיד כשאני מכין את השיעור בשביל התלמידים גורם לי מה שקוראים תלמיד היוס מכול פתח לי מחשבות חדשות הסתכלת את כלל התשובה הזאת של המרם בריס והוא מביא מוכחות רישונים אחנ גאונות אדירה בכל התשובה שלו לא מופיעה דעה כזאת שבזה יוצאים מידי חובת סעודת שבת הוא מדבר על אדם שזהו זה אין לו משהו אחר והוא אוכל רק מזונות בסדר אבל לפי דעת אדמור הזקן שבאמת יוצאים מזה חובת סעודת שבת אולי צ שורון צודק כלומר הוא מביא ראיות שבעל המכור בכל מיני דבס מפה בכל מיני מקומות שבעל מיכ כאילו לא נתקנה מלכתחילה העניין הזה שצריך לחזור שחייבים להזכיר את השבת ואם לא הזכרת זה קריטי אן בעל מיח הוא פשוט אין את הדין הזה זה לא מה שקשור שכן חייב אולא חייב לאכול זה הכיוון שלו אבל זה על חובת האכילה בכלל פה לאפ אדמור הזקן אנחנו צריכ לשים לב שאתה פשוט זה סעודת שבת ו בסעודות שבת כן יש דין שהרצה יש לו משמעות לא יודע אני עדיין מסופק אין לי בזה הוכחה ברורה צריך פשוט להשתדל לא לשכוח עכשיו שאלה עוד שאלה נוספת ואנחנו נשחרר אותכם מכל הבעיה הזאת של שוא מכוון לצאת ידי חובה בסעודת המוציא אה מכוון הוא לא מכוון עכשיו בקידוש יד חובת סו בטח שלא על זה דיברנו מקודם שאם זה רק ע בע קידוש מקם סודה אינו חוזר לברך אם יוצא בזה סעודת שבת אז אמרנו שפה יש את ה צשו אומר שפשוט שלא צריך זרך ויש את המבי שאומר שכן צריך סליחה זה תלוי בכוונה שלו או זה תלוי ביזה או מציאות במציאות א זאת אומרת אם הוא אכל קרקרים אז אז זהו אז חל עלי סעו ש במציאות לא אם במציאות אתה רוצה לצאת מסעודת שבת א חושב ש זה תלוי בכוונה לכאורה עכשיו של אדם שאכל מזונות והזכיר רצה בברכה אחרנו אבל אחר כך בסעודת הלחם שם הוא שכח רצי אז לדעה שאומרת שלא יוצאים ידי חובה צודה במזונות אז כמובן כשאתה אוכל את ארוחת הצוהריים ששבת שרתת אתה שמה שכחת רצ כתוב בסידורים שצריך לחזור לברך אבל אם אתה יצאת כבר ידי חובה בזה שחת תקר קרים כמו שאתה אומר אז בסדר עכשיו אני נמצא כאילו בסעודה השלישית אז נכון אני לכתחילה לא ומר רק על זה אני עושה נטילת ידיים הכל אבל אתה שואל את האל תרבה אני עשיתי קידוש ואכלתי קרקם יצאתי לחובה סעודת שבת או לא כן יצאתי לחובה יצאתי לחובת סעודת שבת אני עכשיו בסעודה שלישיית לא צריך לעזור לברך ראיתי שמביאים אני לא ראיתי את זה בפנים יש ספר שג'ו דברי דובד מי ש מיד שראיתי את השם ידעת שמדובר דוד מילדולה מילדולה אני לא יודע איך לקרוא לזה בדיוק לשם זה שם של עיר באיטליה איפשהו הוא הספר נדפס בתוך קיג חיב של הבעל שם טוב נתפס הספר כבר אז הוא כנראה בוא נגיד נולד איזה 50 שנה קודם פחות או יותר א 70 שנה קודם אז בתשוב דברי דוביד סמפ בוב צריך לבדוק את זה באמת בוצר כ סתם יש את זה בוצר החוכמה לראות את זה בפנים זה ראיתי במישהו שמביא את זה בשמו שלדעת הסבורים ש סעודת שבת צריכה דווקא פת צריך לחזור לברר את דעת הפוסקים שיצא ידי חובת סעודת שבת במיני המזונות הללו כן לא קוגל רק רקר כצ בזה הוא לא חוזר מבר באמת כלומר שהוא בעצם בכ שהוא אוכל את הסעודה אחרי שהוא אכל את הקרקרים בקדש אם הוא שכח שם רצה הוא לא חוזר ברך זה לא ללדת אף אחד אנחנו עושים קדש בית הכנסת אח מני מזונות מגיעים הביתה ואם מישהו שכח על רצי אוי הוא חוזר מברך בפשיטת פתאום מתברר שזה לגמרי לא פשוט ואלה שנגיע לדעת אדמור הזקן שיוצאים די חובה בסעודת המזונות כשלא מדובר על תבשיל של מזונות מזונות של ממש אז באמת לא צריך לחזור הדבר אך מי הוא אחז במקום שאפשר להגיד את הברכה הזאת כדי להחליף את הרצף מה הוא יעשה אם לא צריך לא צריך זה יהיה ברכ לטרה עכשיו אחרי שכבר חרשנו את כל האפשרויות והבעיות אני מקווה שכתוצאה מסד קידיש על זינס מתקרב לסעודת השבת חובת סעודה אכילת סעודת ש זה על כולם על אנשים ונשים גם קטנים חייבים דן חינוך והפוסקים כתבו אפילו שנתכוון לכתחילה פ מצ לכתחילה צריך כוונ שאנחנו מתכוונים לצאת ד חובה של סעודה משלוש הסעודות של שבת אבל כפי שהזכרנו מקודם דרי דמו הזקן שמי שלא יכול לאכול לא צריך לצער את עצמו ולאכול כיסוד שבס לאנג ניתנה ולא לצער כן ז זמ ש סעודת הליז הדלות השחר מישהו נרדם ומתעורר ורואה לשון של לפני עלות השחר ה יכול לאכול את סעודת הלילה כך מפורש כר בדברי אדמו הזקן בסמ א בנוגע לקידוש שהוא כותב שאף על פי שמצוות מצווה מ מובחר לקדש סמוך לכניסת השבת מכל מקום נמשך עיקר מצוותו כל הלילה וקידוש הר מקם סודה זה סודה גם כי כל הלילה האנשים שמקדימים לאכול את הסעודה הזאת לפני הלילה אחרי פלאג המח כידוע שמנהג בחוץ ץ במקומות רבים כם דומה לי גם אצלכם לוי נכון בקיץ עושים שמה את הציבור לפחות עושה את הסוד שבסו לפני לפני מתפלל לפני השקי סודת שבת כן אז האם יוצאים מידי חובה בכך שאוכלים מבד יום הם קיבלו שבת התשובה היא ככה בלשון אדמור הזקן בסימן רסז סעג שכיוון שקיבל שכבר קיבל תוספת שבת נ נשה אצלו כשבת לכל דבר אז שהוא יצא ד חובה אבל הוא ממשיך ויש מחמירים שימשיך סעודתו בלילה עצמו מה פוש ימשיך סעודתו לא או שיוכל את האייס קרים ואת הדזרט בלילה שיאכל כזית לפחות למרות שסוד שבת יש מחלוקת מספיק כזית או כבצל נדבר עוד מעד ולכתחילה צריך לאכול כבצל חילס פרס אבל לפחות ש בלשון אדמור הזקן שיוכל כזית לפחות לחם אחר צת הכוכבים כדי שיקיים ג עודות בשבת עצמה מדוע לכל הדברים אתה אומר ששבת נה ברגע שקיבלתי שבת מה מה מה הסעודה הזאת מקבלת מעמד של אזרח נכבד לדורותיו אומר הדבר הזה כן הוא מסביר גם למה כיוון שג סעודות אלו למדו חכמים ממה שנאמר שלוש פעמים היום אצל אכילת המן בשבת לפי כך צריך לאוכלם בעצומה שיום ולא בתוספת איך זה כל כך קשור לאכילת המן כנראה שאכ המן לא אכלו אותו בתס שע בסב לא יודע אני חשבתי שקראתי את זה אבל לא הסתכלתי במקורות של אדמור הזקן כ כלו בסדר כתוב שהמן היה לצור סעודת שבת אז אולי גם במק במדבר יהיה להם שמה חצי שעה שעה לפני השקיעה אחרי פלג המנחה ואז קיבלו עליהם ארו מזמ לדוד ולחדד והכל והתיישבו לכול את אחד ה שלושת הסעוד ות מביים אבל כנראה היים המילה היים יכלו היים ישב היים היום זה היום זה שאתה עושה אותו ליום זה עדיין לא יום אוקיי בסדר אבל ככה כתוב בהלוך אז אנחנו פשוט מצטטים פה את ההלכה שיש מחמי שוכה בלילה עצמו כן וטוב לחוש לדברי כן לאוכלם בעיצומה של יום ולא בתוספת איך זה מתבטא מותר לך להתיישב לסעודת שבת לעשות קידוש במי פלג מחלה אבל תמשוך את זה ככה שגם אחרי שכבר השבת עצמה נכנסה ללא התוספת תוכל לפחות כזית לכם ידוע על הציבור נכון שלא ידוע על הציבור לא יודע על כך זה זה כמו כל דבר בלוך אני תמיד אומר את זה אמרתי את זה גם רשה באטלנטה שדיברתי שמה לרכות שבת איך עושים שם סלטים וכיוצא בזה והציבור שהקשיב כל כמה דקות היה מישהו אחר שתפעל מה וגם זה אסור וגם זה אסור פתאום מתברר שעושים פשוט כמה סלטים טובים לסעודת שבת וחס ושלום נכשלים אז סיפרת למדידה וואת בחוצה שכשר לפני שלומדים הלכות שבת כל הלכה ש אתה לא יודע לא למדת אתה לא יודע אז שוב זה טוב לחוש לדבריהם זה לא פה לא מדובר בכי שלום באיסור אבל לפחות לדעת שטוב לכו שדבריהם שנוכל איזשהו כזה הת לחם ו ות הבנתי מאוחר מאוד בלילה מה זה יכול להיות מאוחר ב נכון אני הייתי במוסקבה זכיתי במוסקבה כל הציבור אכל סעודת שבת מדום כל השפיצים שפיץ חבד כמה איזה מניין או שתיים של באברכים שנשארו באמת עד תוך הלילה הגיעו הביתה ישב בעל הבית איתי וזהו האישה וילדים כיש מזמן מסכ אשה מד סעודת שבת הלכה לישון מחכה ע 12 בלילה לסעודת שבת מכנה שלח באוקלנד שמה י אז בוא נתקדם עוד הלאה נספיק מה שכ צריכים ם ללמוד קצת את המשפחה בוא נתקדם בזריזות אדם שלא אכל סעודת ליל שבת מסיבות מסמכות עמד לפתח דר על לידיים חיכה ועמדת כפית לטילים ועד שברוך השם ביסו לו ששתה ילדה בשות מוצלחת מסתכל לשון הופ עלה שחר כבר לא אכל את סעודת לשבת יש לה תשלומים למחר כל היום שלמחרת בנוסף לסעודות שמחויבות מעצם היום נוסיף סעודה נוספת להשלמת סעודת הלילה כן עכשיו אדמור הזקן כאנחנו רוצים לסכם את סעודות השבת בסימן רמב הסימן הראשון בהלכות שבת בסעיף השני ומיד כותב שבכלל הציווי להנג את השבת במיני מאכלים אומר למ הזקן ככה במי חכמי הגמרא היו מגים בדגים גדולים ובתפילת תרד לה פופ מה זה לכן היו גיבורים כאלה כמו פופי וכלת יפה זכית [מוזיקה] לחבר ש מאכלים אלו היו חשבים עונג בימיהם זה לא כמו שאנחנו זה עינוי צריך לפתות את הילדים לאכול תר שמה תבשיל של טרדים אקש דמוק ממשיך על זה ואומר מישהו יחשוב אוקיי אם ככה למדתי בגמרא אז הוא אומר ינת לזוגתי את חייבת להכין תרת לכל סעודת שבת גמרא מפורשת גים את השבת טרדים והתשובה היא לא אזמה זק ממשיך אומר מאכלים האלה חושבים עונג בימיהם וכל מקום לפי מנהגו ינגו במאכלים במשקים החשובים להם עונג כן ואין חיוב לאכול בשר לשתות יין בשבת שמן הסתם יש לרוב בני אדם עונג באכילת בשר יותר משם מחלים בשתיית יין משם כך יש לעבוד בבשר וין כפי יכולתם והשגת דם וכל המרב מוצאת שבת בתיקו מאחלים רבים וטובים לא להבהל שאנחנו שמים ככ בסוגי סלטים על השולחן כ אנחנו איזשהו זללנים חס ושלום אנחנו מקיימים את השולחן רוך כתוב שכל המרבה בתיקון מאכל רבים וטובים הרי זה משובח והוא שידו מגעת לא להיכנס לחובות בשביל זה אם אתה יכול תקציב שלך מסודר זה בסדר עכשיו בנוגע למה שכן אומר בסעיף ז הוא כותב שגם מי שאין ידו משגת להרבות במא מאכלי שבת טוב לו להיזהר ש לפחות משני תבשילים שפחות רק תבשיל אחד לפחות שתי תבשילים וטוב להיזהר כל דגים בכל סעודה אלא אם כן הדגים מזיקים לו לפי תיבו ש או שהוא שונא אותם אז יש לו רק צר השבת לא עונג ניתן והוא מביא מגדולי הפוסקים אז ככה יש מגדולי הפוסקים שכותב ור הזקן מצתת אותו בקוט סחרן שדגים זה חיוב גומ מדיס אבל למ תוס קות ד נחלק עליו ולדעתו בלשונו אני מצטט אדמור הזקן מקסס ד עיקר חיוב הדגים ומשום הידור ומצוות עונג וקר עניינה זה על פי הקבורה על פי הקבלה באמת יש עניין דווקא לאכל דגים עוד כותב אדמו הזקן רק רגע נסיים כי אנחנו במירוץ נגד השעון בסמ רנ שוב אנחנו צים פה מסימן לסימן שמים לב זה לקט של עניינים שמדובר על עניינים הללו של סעודה הוא כותב בנוגע לקנות מיני מגדים לכבוד שבת כומר מתיקה דברים מתוקים או פיצוחים אפילו פש ש בשלם דווקא מגדים זה פיצוחים ברס רנז שזה הלכות התמנה בשבת אז אתם בטח זוכרים שדיברנו כבר על זה שמצווה לאכול חמין בשבת כי זה מכבוד ועונג השבת אלה כן מי שזה מזיק לו אבל מי שאלא מאמין בדברי חכמים ואמר שאסור לאכול חמים בשבת שחושבים שמה פיקוס כו ציטטנו כבר את זה בשיעורים הקודמים בסמ רעא הוא כותב ככה צורכי סעודה של כבוד היום קודמים לקידוש היום ולצורכי סעודה שלכבוד הלילה הזכרנו את זה מקודם בדרך אגב כן אין לבן אדם יש של צורכי סעודה של היום או של הלילה אומ לך של היום יותר חשוב שכבוד היום קודם לכבוד הלילה וכן מי שיש לו מעט מיני מגדים אין לי הרבה יש לי רק מנת גלידה אחת יניחם עד היום ולא יכלם בלילה שכבוד היום קודם אגב המרשל מעיד על עצמו פעם גדולה הפוסקים לא יבשו לדבר ככה לא דיברו דווקא מסונים המשל מעיד על עצמה אני אוהב דגים ולכן אני אומר לזוגתי הרבנית שת תגיד תיתן לי בסעודת היום ולא בסעודת הלילה כיוון שסודה היום היא עיקר הסעודה וכנראה שלא היה ל תקציב גם לדגים בלילה וביום ז אומר או בגלל שרצה להוכיח להדגיש את זה ש סעודת המיה חשובה אז הוא אומר כיוון שאני אוהב דגים אז אני אני אומר לזוגתי הרבנית שתיתן את הדגים בסעודת היום אגב בנוגע למשקה אז תשמעו כ שדמור הזקן אומר יש דיון באדמות הזקן זה שייך לדיני אמירה לגוי בדיוק אם חשבתי שאולי ביום ימים פעם גמ שהוא גם על זה למרות שזה די מסובך בנוגע למירה לגוי לעשות עבורנו דבר שהוא אסור בשבת אז הכלל הוא ככה אמיר לקום אסורה כולם יודעים להגיד לגוי לעשות מלאכה ש מדרבנן שזה שבוס ד שבוז כי אמירה לגוי זה שבוז אבל אני אומר לו לעשות דבר ש אשו רק מדרבנן אז זה שבוס ד שבוס כן שבוס ד שבוס מותר רק לצורך מצווה לצורך דבר הרשות או לצורך חולה יש בזה דברים מאוד מסויימים שמותר בעיקרון אסור גם להגיד לגוי להגיד לגוי תביא לי מ ברחוב שזה לא רשות הרבים זה כרמליס כן אתם יודעים יש רשות היחיד רשות הרבים שהוצאה והכנסה כשאין רוב זה איסור מנת הערב ויש קרמס שזה רק יסו רבון ודמו ומ בכמה מקומות שכיום אין לנו רשות סרבים גמור כן אולי יש מקומות מסוימים בארצות הברית מקומות ש 60 ריבו עוברים בבת אחת אבל זה מאוד נדיר ולכן הוא אומר שכל ההוצאות והכנסות קם דרבון אז אם אתה אומר לגוי שיביא לך לצורך סעודת השבת איזשהו דבר מאכל שחסר אז זה תלוי אם זה נחשב לדבר מצווה אז שרוס לשוס צרך מצווה אז אומר אדמור הזקן בסמן שח סז אומר ככה להגיד לגוי לביא מחלי שבת דרך קמס אומר אין להקל אלא בשיר זה שיכר זה בירה אבל לפעמים זה משק ד מדובר בשך וכיוצא בזה מהדברים הצריכים בש בצורך גומו שאי אפשר להיות בלדו אלא בדוך קצס אתול חר את עצמך ח שבת להגיד לך א זה לא זה ג אבל דברים שאין צריך כל כך גם פירות אתה רוצה להביא פירות בשולחן אפשר להסתדר סוד שבת בלי פירות ומיני תבשילים יתרים אני רוצה גם א מצלי וגם גלה וגם הרי זה לא אינ נקראים דבר מצווה עד כ לשון אדמור הזקן שוב שאין כ בשיח צ לבדוק מישהו חופש פז לא צריך להאמין שאיין ק בש צד מצי משצריך גומו שאי אפשר להיות בן אדם א בדך קצס ל דברים שאין צריך כל כך גפס תבשילים ו כצ בהם אינו ק מצ אז אני אומר שבזמנינו יתכן שגם הצו החמי נחשב בגדר הזה כלומר אומר את הגדר ש אין סוד שלשון שלו שאי אפשר להות בן אדם אלא בדח קצת תאכל סעודת שבת ביום תאכל את הדגים תעשה סמוז אוקיי אתה לא תצא רעב אולי מהסעודה יש לו כל מיני סלטים אבל להגיד שזה סעודת שבס אי אפשר לה בל בדוח צז בדוח זה נקרא דוח אז אני על שמך זה ככה אני חושב שלא רק מסרב היה ס אני הייתי ב בקמפ בדטרויט היית בטר היית פם מכם אז יש שמה למעלה יש איפה שהבחורים נמצאים כן אפשר הלומדים ולמטה יש את הילדים הצט היה למטה שמה ואנחנו דודנו שמה למעלה עם נוס גוררה כ ויוסי יוסי ג זה ו אין שוט אמרתי מה זאת אומרת אין שוט אומר הצט נמצא למטה שמה נו אין פה עירוב בקמ אמרתי מה פה שאין פה שמישהו ירד ולהגיד לגוי שיביא את הלט אבל הוא זהזה אין העירוב אמרתי בסדר זה מ שסעיף הזה אחרי כן אמרו לי אבל הגוי עלול ישע עם אוטו וזה פה כבר חלושה בשדר אז זה גם כלל בסמיר לגוי כשאני אומר לגוי לעשות דבר שוא יוכל לעשות אותו בלי לעשות מלאכה אלא ל נוחיות שלו הגוי עושה את זה עם הלכה אני אומר תשטוף כלים הוא אשטוף כלים בחושך אני לא רואה איך לשטוף אז הוא מדליק את את הור אז זה מותר למה זה מותר כיוון שמבחינתי אתה יכול לשבור את הראש תשטוף את ה תשטוף קרצף עד שהאצבעות שלך יפלו מרוב שפשו אתה רוצה להקל על עצמך אז כל דברים מהסוג הזה לא בקיצור התרנו להביא את הצון משמה ואתה שם כפר עם שגינו אכשיו כמה לחם צריך לאכול בסעודת שבת אנחנו צריכים לגמור את הקטע הזה של הסעודות בשיעור רבנו דב על הלחם משנה כן כמות אכילת הפת שמחויבת זה מעט יותר מכביצה שימו לב שימו לב שימו לב כמה וכמה וכמה שאני יושב בסעודות שבת תעיבת כבר מלהעיר על זה ואני כבר לא אומר כלום כים אזה נוד חסה תקנה אבל תשמעו אתש אדמ הזקן אבל כביצה בלבד משוכר רק כביצה נקראת אכיל שר ואינו יצ בו כבי לא כזי כבי שזה משקל של 54 גם פרוסה לפחות אם לא יותר אפילו ולמרות שיש בכיס ואפשר לשים כב במצות שמחלים דת הזקן שהוא לא סבור ככה כפי שאומר אין צבור בשת דכה גדולה אפשר אולי לסמוך על המכלים שוכל כזי בכיס פרס ואשר עד הכצ בשע בשער הסעודה למה אני אומר שבש חק אפש אדמור הזקן אומר שאין יוצא כיוון שהוא מביא גם את הדעה השנייה וא אדמור הזקן עצמו כותב כלל במקום אחר בספר הכלולים שכתבתי אז אני תייחס לכלל הזה שפוסק שמביא דס יש ומרים בשביל מה אתה מביא את זה כל דבר היש שאומרים נכון מסופר על אותו בחור שפעם גים לבחון בחור לקראת שלדעת אם לקחת אותו לחוסן אז ה הה צריך ללכת לפגוש שחצ רבוד אז הוא שואל את החברים מה אני עושה נוזה אמרו לו תשמע משהו הוא שואל אותך תגיד זה אפליקט שיש מחלוקת ב פוסקי הש משתגע כזאת גאונות כח איזשהו ניש על דבר שבטח גם שם הוא יודע שזה פליק כי כמעט אין דבר שאתה פותח בשכו בשל מחן שא פלי שאל את השאלה פוסק פוסק למה אתה מביא פה את היש אתה רוצה לפסוע כדה שזה לא יצא מדי חובה סודת שב תגיד שים אוכלים כ ח שמת יש שאומרים אחרים אתה מכריע שלא כמותם אומר אדמו הזקן שהפסיק מביא את הדעה שהוא דוכה אות במלאכה זה כדי שניתן לסמוך עליו בשעת הצחק אז מי שקשה לו לא מסוגל לאכול בכדי אכיל הספרס בתשע דקות להכניס לתוכו את הפרוסה וחצי יודע כמה צריך לחם למרות שיש לו כל מיני מעדנים שאוכל עם זה להסתדר מה היה רוצה נורא לא הולך לא הולך אז דעת שיש גם דה מקילה שכז ש בכי פרס והמשך ד הקבץ ופלוס מעט יס מקב צ יהיה במהלך הסעודה אבל אבל צריך לאכול את כל השעור הנדרש בתוך זמן של אכיל ספר שזה בין ארבע לתשע דקות הידוע את הדעות בזה וכפי שאני אומר רבים רבים מחוס דיה אוכלים אח בכל אתה מוציא רק קצת בש קטמה לחם ממשיכים לאכול לאט לאט מלאך הסעודה עוד שופק ועוד שופק ועוד מסקט ועוד מס קטן ובהחלט קורה אני אומר בחות קורה כי זה יותר ממה שקורה ואנחנו צריכים לדבר רק בכוס של ישראל שעד שמשים את הסעודה לא יצא אפילו בכלל מצב שאכלו כביצה אם אכלו כביצה אם אכלו אותו כיל עס פרס השם ירחם יגם יושיע אגב אני רוצה להעיר שגם חש עוד דין מצד בכת הטיל הסדים אדמור הזקן בסידור בסס פוסק שאם אתה וכל פחות מכב להכל ספרסו לולא לא מברכים מברך תיל לסודה לחם אם לא אוכלים את הלחם לפחות כב כספר נכון תיקון קטן רבותיי אני אמרתי מקודם שרבי חנטיס יודע ממלח כבי אכילס פרס בלתו זה קצת שונה אדמור הזקן אומר ככה וצריך תו דווקא הלכה אלא שלא יברך על נטילת ידיים או אפילו נ די לסעודה אם אינו אוכל פת כבי פה לאו מק כס פרס אפילו אם אינו אוכל פת כביצה לא יברך על נטילת ידיים אף על פי שברח מוציא ברכת המזון והשיר לצרף כביצה הוא שיאכל כל כזי בכדי אכילס פרס כלומר ביצה זה שני קזיס אז צריך לאכול שני קזיס לכל כז אכילס וצורך לזו בזה בסוד שלישי של שבס כנראה למד מזיק כלם סבי כנראה כמו שבשכונה חשבז אומ צריך להיזהר שסודה הצהריים לאכול אותה בעדינות יותר כדי שלא נהייה מפוצצים לשל שוד ולא נהיה מסוגלים לאכול החכמנו ברוש כפי שאומר כנראה לכם הוא מזהיר בסוד ש של שבס כלומר לא כבית אכילס פרס כל כ זיס מזה חייב להיות דוד אכילס פרס