נפש תחת נפש: אופי משפט התורה ומגמת מסכת סנהדרין | הרב נעם סמט, ראש ישיבת שיח יצחק | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] שלום לכולם [מוזיקה] אנו במסגרת זמן א שרה אז ננסה להזדרז א ולצאת לדרך שהוא מקווה ששומעים גם פה וגם שם אה אה שדה לדבר בכל אנחנו אה אני רוצה לנסות לעשות עד כמה שיאפשר לנו הזמן והמסגרת התלבטתי בין שתי דרכים ואני בחרתי בדרך אחת שאני מקווה שהיא חכמה יאל לנסות להתמקד בסוגיה ספציפית מתוך אה או בדיני חוש משפט או מה שאני אפילו הרבה מדיבורנו היום דווקא לדיני ארבע מיתות אלא לנסות לתת איזשהו מבט על מסכת סנהדרין ולשאול זה נקודת מבט שמסתכלת מלמעלה מה בעצם מבקשת מסכת סנהדרין לעשות או מה התמונה המצטיירת מתוך מבט רחב על מסכת סנהדרין גלומה בזה הנחה שצריך לתת עלידים בחשבון אבל לא כרגע והיא שמסכת מבקשת לעשות משהו כלומר שכשאנחנו לומדים מסכת למסכת יש אמירה יש לה מבנה יש לה איזה צורה של התבוננות שהיא מציעה היא נמצאת עוד רגע נדבר על זה בתוך איזשהו קונטקסט שהיא מגיבה אליו ומסוחת איתו וכשאנחנו ניגשים ללמוד את מסכת סנהדרין שהייתה השנה בדף היומי אצלנו בבית המדרש זכינו שלמדנו אותה גם השנה בעיון בזמן חורף ונמשיך בעזרת השם בזמן קיץ אז למסכת יש איזשהיא א הייתי אומר אמירה שלא לומר אג'נדה יש לה איזשהו מסר לגבי הנושאים העקרוניים שבהם היא עוסקת ואת המסר הזה לא פעם אפשר ליתר כבר בתוך המשניון כלומר אם אנחנו מתבונן מבנה המסכת ונשאל את עצמנו מה מבנה משניות המסכת אז למשניות יש סיפור המשנה בניקוד הגמרא כפי שאנחנו יודעים ספר הרבה יותר מאוגן הגמרא היא בלאגן חוג לפחות כך נראה במבט ראשון זה שמעמיקים אז אפשר לגלות גם שם בסדר אבל כל קדמוננו כבר הסתמקו עם הגמרא עד שהמרשל לא חסך לשונו ומכר אותה בחריפות שזה ספר שאנחנו לא יודעים איפה הוא מתחיל ואיפה הוא נגמר מה השאלה ומהתשובה כוד שהמשנה היא ספר שעל פניו ארוך היטב שקעה בו ודאי שהשקעה בו מלאכה רבה אנחנו עומדים כמובן בפני מלאכתו של רבי יהודה הנשיא ועומדים ומתפעלים מה הייתי אומר מהקריסטליות הזאת מהמגובשות של המשנה לכן עיקר מה שנעשה היום יהיה לנסה לנסות לאתר דרך מבנה המשנה של מסכת סנהדרין את העקרונות הבסיסיים שאותה המסכת מבקשת להביא לידי ביטוי רוב דברנו יוקדש לחלק השני של המסכת שהוא בדרך כלל גם החלק הפחות נלמד בעיון הוא החלק חלק שעוסק דווקא באונשי מוות. כלומר אני מזכיר באופן כללי מסכת סנהדרין ועוד רגע נדבר על זה מחולקת לשלוש חטיבות גדולות. בחטיבה הגדולה הראשונה של מסכת סנהדרין היא הפרקים הראשון והשני שמסטרטטים לנו ומי שרוצה שהוא הבאתי פה את המשניות מקוצצות וגזורות זה ניסיון רק לתת איזה לסרטט איזה תמונה רחבה אבל היא מסתכל על המבנה של המסכת בכללה שהיא מחולקת זה שלוש חטיבות נכון לחטיבה הראשונה פרקים ראשון ושני פרקים ראשון ושני במסכת מציירים לנו איזה תמונה של מה מי שכה סנהדרין סנהדרין וה מלוכה ויש לכם רשום ל רשום לכם בדף בסדר כהן גדול סנהדרין כהן גדול ומלך כשאנחנו פוגשים אם תרצו את מבנה ההנהגה של עם ישראל נכון יש פה איזה תנה משולשת של מבנה ההנהגה של עם ישראל ואת מבנה ההנהגה זה כולו אנחנו פוגשים וזו לא אמירה אקטואלית מנקודת מבתו של בית המשפט כלומר גם כשנשמע על המלך ועל הכהן הגדול ואלה פרשת המלך כולה דיני המלך כולו זה בעצם כולם כמעט כולם נמצאים כאן חוץ מבסוטה בדיני מלחמת מצווה קצת אבל רוב דיני המלך מרוכזים כאן בפרק הזה מה שיש חז"ל להגיד על מלך. הם אומרים על מלך כ מי שמתבוננים בו מהפרספקטיבה של בית הדין. מלך לא דן ולא דנים אותו. כלומר גם על המלך אנחנו שומעים עמוד היסוד של ההנהגה הציבורית בעם ישראל הוא בית הדין. ומשם אנחנו יוצאים לדרך. זו התמונה זו הייתי אומר המערכה הראשונה שאיתה מסכת סנהדרין יוצאת לדרך. המערכה השנייה שמסכת סנהדרין או החטיבה השנייה במסכת עוסקת באמת בדיני הממונות. כל המשנה היא מן זווית של הסנהדרין הנה חינמי ודאינ כל המשנה מהזווית של של הסנהדרין על כן אנחנו מוצאים גם את המלך והכהן הגדול מתוך הזווית של הסנהדרין הנה חינם אם תרצה נקודת מבטו של עולם ההלכה הסנהדרין נמצאת במרכז הייתי יכול לחשוב או לדמיין שתהיה מסכת מלך הייתי יכול לחשוב שתהיה אפשרות כזאת יש לנו את ה בדברים פרשת המלך הייתי יכול לחשוב שתהיה מסכת מלך אבל לא בכדי אין מסכת כזאת נכון כלומר חז"ל מפגישים אותנו עם המלך כמי שרק נמצא ביחס אל בית הדין אנחנו פוגשים אותו דרך בית הדין החטיבה השנייה במסקת היא חטיבה דמי הממונות שהיא חטיבה קצרה יחסית נשאל את עצמנו מה מוקדש במסקת לדיני ממונות הרי שבעיקר מה שמקדש לדיני ממונות הוא פרק שלישי נכון זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושם כבר זה לוקח אותנו צד קדימה אנחנו פוגשים מערכת מאוד משונה של דיני ממונות כלומר אנחנו פוגשים מערכת של דיני ממונות שהיא כולה מבוססת על סוג של הסכביות יש בה אמנם לשיטת רבי מאיר שהיא אולי שיטה קיצונית יותר אבל יש בה פירוק של המערכת כל הזמן אפשר לפסול את העדים אפשר לפסול את הדיינים אז כל הזמן אנחנו נדון עד כמה אפשר והאם אפשר אבל זו מערכת שוודאי בתשתיתה מיוסדת על העובדה שיש בינינו איזשהו סוג של הסכמה והיא מהדדת היא סוג רחב יותר של המסכת בממונות מפרספקטיבה של בשרה שעלה חזק מאוד בתוספת כבר בפרק ראשון ותוזכר בסוגיה בגמרא בפרק ראשון כלומר דיני הממונות כפי שמעוצבים במסכת מוצבים כביטוי של איזשהו סוג של מנגנונים שיש בהם פשרה והסכמה. ומהפרק הרביעי והלאה אנחנו בעצם עוברים פרק רביעי תוכלו לראות בעדף שלפניכם הוא כבר סוג של פרק מעבר כשאנחנו עוברים לאחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה אבל מיד עוברים מה בין דיני ממונות ודיני נפשות דיני ממונות בשלושה ודיני ממונות ב-23 ומשם אנחנו אומרים לאבו יודעים שלא כדיני ממונות דיני נפשות דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו דיני נפשות דמו ודם זריותיו תלויים פה עד סוף עד סוף העולם ומכאן והלאה בעצם המסך עובדת לתאר את דיני הנפשות נורא מיזירות לא רק את דיני הנפשות שהרי בקצבי היד של המשנה וכך גם נראה בירושלמי בעצם מסכת סנהדרין ומסכת מכות הן מסכת אחת שיש בה לא 10ה פרקים אלא לא 11 פרקים אלא 14 פרקים ואם כך יש לנו דיני נפשות ובהמשך להם גם דיני מלכות ודיני גלות נכון גלות ומלכות שהם סיום בעצם של הסלו הן הנהרג הנסכלים אלו הן המשרפים אלו הן הנהרגין הנכנ ענקים, אלוקים, הגולים והאלוקים. נכון? אז יש לנו לפחות שש מערכות ענישה שמוצגות וזה כבר דבר שראוי להתבונן בו הצירוף של הגולים והאלוקים לאותו סט של ארבע מיתות. אבל בעצם רוב מניין הוא בניין של מסכת סנהדרין הרחבה עוסק כמעט 10ה פרקים בדיני ארבע מיתות. הרב מה הטעם לחילו בין דיני ממונות לדיני נפשות? לא כך שבסופו של דבר חילקו בין מסכת למסכת. אה אז זאת שאלה הרחבה לא נעסות בקה. היא קשורה אולי גם לחלוקה שגם היא ראוי להתכבונן מתי היא מתרחשת של מסכת נזיקים כולה שהיא פתאום התחלקת לבבקמה בב מציע בבא בטרה ישוענים שהחלוקה הזו היא בעצם במעבר מארץ ישראל לבבל בארץ ישראל עוד חושבים על מסכת נזיקין בבבל כבר מכירים שלוש מסכתות אולי קורה אותו דבר גם במסכת נזיקין ואולי ההבחנה בין נזיקין למכות חוכה בדיוק בין סנהדרין למכות חוכה בדיוק במה שדיברנו עליו כרגע כי מסכת מכות פתאום לוקחת אותנו לאזור אחר של טיון וכבר איננה מדברת על דיני נפשות הממהמה יש לנו בעיה קטנה עם עדים זוממים שהם הפרק הראשון של מסכת מכות והם לכאורה רק ההשלמה של דין זוממי בת כהן שהופיעו בכלל בחידום של מסכת סנהדרין לא נרב את זה ק בסדר עוד דברים שהתרחשו יחד עם החלוקה הזאת זה שפרק חלק עבר ממקומו בפרק עשירי ללהיות פרק 11 על אף שבעצם הוא הקדים את אלו הנחנקים וחילק את הסט של אלו ואלו לשלושה ושלושה כלומר מלכתחילה היו לנו וכאן כבר נזכור ועוד נחזור לזה אחר כך היו לנו הנסכנים הנשרפים והנהרגים צד אחד פרק חלק ואחר כך היו לנו הנחלקים הגולים והאלוקים בסדר כסד שני והמבנה השלם הזה של מסכת סנהדרין עוד מתבונן בו אבל אני רגע רוצה לחזור למה שפתחנו בו לשלוש החטיבות הגדולות של מסכת סנהדרין ולמה שעכשיו אפשר אולי להציב אולי שם היה צריך להתחיל אבל עכשיו אנחנו יכולים רק לשים אותו על השולחן כל זה נכתב כמובן כשכבר מזמן לא הורגים אף אחד ואפילו דיני ממונות הסמכות של חז"ל הדין בדיני ממונות בתקופה הזו מוגבלת מאוד בוודאי שכשנגיע לבבל עוד רגע אחד כבר ברור בבבל שלא תגובים דני קנסות חיסה חיסה קנסה הקמגית בבבל שולח רב נחמן ליסה כבר סט שלם חלקים נרחבים מאוד מהמערכת הזאת כולה כבר לא רלוונטית והנה אנחנו עומדים בפני השאלה שביניה היא אולי שאלת הבסיס שאיתה מסכת סנדרין יוצאת לדרך מה המשמעותם של דיני תורה בעולם שבו דיני תורה הם לא רלוונטים כלומר שייסומו של דין תורה כצורתו לא רלוונט אין כבר דיני נפשות אני קורא מתוך דף המסורת שלפניכם תני גם בירושלמי וגם בבבלי קודם ל-40 שנה עד שלא קרה בבית נתנו דיני נפשות ובימי שמעון בן שטח נפלו דיני ממונות כלומר הירושלמי מסרטף מצב שבו אין לא דיני נפשות ואולי גם לא דיני ממונות אז בבבלי יגידו זה לא כל דיני ממונות אולי רק דיני כנסות אולי דיני נפשות בלבד אבל ברור שהסיטואציה שממנה יוצא את מסכת סנהדרין לדרך היא סיטואציה של חוסר סנכות וחוסר רלוונטי כלומר המערכת הזו היא מערכת שצובתה איננה עובדת וחז"ל שואלים את עצמם ואני רוצה להיש את השאלה הזאת שהיא במובן מסוים נמצאת בתשתית דיונים גם היום עדקניים מאוד ונמצאים בתשתית חלק ממה שמתרחש גם פה ביום העינון הזה בשאלה של מה הרלוונטיות של דין תורה לימינו אנחנו נמצאים היום במצב לא מאוד שונה שכל לדין תורה אין סמכות כלומר השאלה של מה הסטר אסטרטגיה שהשתמש בה תשתמש בה המערכת התורנית הרחבה שהיא עומדת מול מצב של חוסר ספות עכשיו מה שאני מבקש להזכית אפשר את התשובה לשאלה הזאת צריך לחלק בכמה חלקים לא הרי התגובה בדיני ממונות כי הרי התגובה בדיני נפשות אולי הדבר הראשון עכשיו שאפשר להשים על השולחן זה שהצד הראשון שעושים חז"ל זה תגובה למצב של חוסר סמכות הוא להתחיל להבחין בין תחומי די ההבחנה הזו שה לא ברור עד כמה היא מובנת מאליה שיש באמת הבדל בין תחומי הדיון אני מזכיר לכם שפרק רביעי והדברים לפניכם מתחיל באחד עיני ממונות ואחד עיני נפשות מדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם הפסוק הזה חוזר הרבה מאוד בחז"ל במדרשי הלכה שונים והוא נמצא גם בתשתית שאלה שהיא גם שאלה למדנית עמוקה האם באמת יש הבדל בין דיני ממונות לדיני נפשות או בניסוח מאוחר קצת שונה אבל אולי לא מאוד שונה. האם יש הבדל בין ממונה לאיסורה? אנחנו מכירים את ההבחנה בין ממונות לאיסורים כהבחנה תשתית בעולם הלמדני, אבל אנחנו תינו אותה גם כבחנה שמעוררת כל הזמן עד לאחרוני האחרונים. כלומר השאלה שאלה שנוהגים להזכיר כשאלת מרי בסן למה לא כל ספק בממומנות הוא גם ספק בייסורים בעצם שהרי יש לנו איסור שלא תגזול ואם ככה כל ספק בממונות הוא גם ייסורים אבל זאת שאלת עומק שמעבר לניסוח הלמדני שלה היא גם שאלה תשתית האם באמת יש תחומים שונים או שדבר השם אחד הוא והקדוש ברוך הוא אמר לו לגזול והקדוש ברוך הוא אמר לא לרצוח והקדוש ברוך הוא אמר לשמור שבת וודי דתי מכוח המחויבות שלו לדבר השם הוא רוצה לקיים את דבר השם בכל התחומים אותו דבר ואז אולי הצד הראשון שחקשוב לשים לב שמגשים לכוספת סנה זה שזה לא אותו דבר אבל כשאנחנו שואלים את עצמנו שוב מה הצד שעושים חז"ל כשם ניגשים למצב של כוסמכות זה שהם אומרים זה לא אותו דבר יש הבחנה בין תחומים שונים וכל תחום מתנהל בצורה אחרת לא הרי דיני ממונות כדיני נפשות לא הרי דיני ממונות כדיני קנסות כלומר אנחנו מתחילים למצוא בתוך המערכות המחנות של יצירת מין גרועות כאלה שבתוכן דין תורה משמעותי ולכל בואה יש התנהלות אחרת בואנה אנחנו מכירים עד היום היום בעולם שלנו למה רלוונטי דין תורה הזור החיים רלוונטי מאוד אבן העזר רלוונטי מאוד חושב לאור יודע כמובן רלוונטי אולי אפילו יותר מאבן העזר בסדר אבל חוש משפט שיהיה לדובים הוא רלוונטי באיזה ממדים הוא רלוונטי איסור הרתאות עידון פה היום בהמשך היום בכל מיני הקשרים ואנחנו רואים שרבים משומי אוני ישראל לא נרתאים מלכת לבתי המשפט צריך לחשוב אם זה טוב או לא טוב להתבונן בשאלה הזאת אבל העובדה בשטח היא שכך קורה ושלבתי הדין של תורה אין סמכות כ זאת אומרת כלומר יש להם סמכות רק בחפוף בשטר בוררות וכולי כמובן באופנים כאלה ואחרים וזה לפחות אומר דור שני שוב ודורש את המחשבה על האסטרטגיה הראשונית של הבחנה בין תכו שונים זה שהרב אומר אין להדבר הזה א סמכות זה לא אומר שאין לה פרט מה לשמוע בזה לקבל הדרכהזה חינ בו כלומר כלומר זה הופך את הדבר הזה. יש פה שתי נקודות מבט שגם אותם צריך לשמור. יש פה נקודת מבט הייתי אומר הולונדרית האישית של ה של הפרס שבאמת שואל את עצמו מה דבר השם ובאיזה אופן הוא שומע אותו. אבל יש פה אני חושב שחלק מהשאלה מה דבר השם קשורה גם לשאלה איך חז"ל מעצבים את המערכת הזאת? ואני רוצה ללכת עוד עיקר דיבורנו מכאן והלאה יוקדש בעיקר לחלק השני של המסכת ולהתבוננות רגע במבנה שלה ובדיני הנפשות שכאן לא למותר להזכיר את מה שמוח כבר שהוב כבר הזכרנו בעצם בתוך המסכת שלנו אבל במשנת מכות בפרק א' בעצם ביחידת החיתום של דיני המיטה שנמצאת בסוף הפרק הראשון של מסכת מכות כיוון ששם אנחנו עוברים לא אלון הגולים ואחרי אחרי זה אלון אלוקים אז בעצם שוב תדעיפו היטב חיתום דיני המוות במסכת סנהדרין נמצא בסוף הפרק הראשון של מסכת מכות ושמה אנחנו שומרים את הדברים הבאים סנהדרין נוהגת בארץ ובחוץ לארץ צנדין ההורית אחד בשבוע נקראת חובלנית רבי אלעזר בן עזריה אומר אחד ל70 שנה רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים אלו היו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם כלומר ברור אז אומנם עמדת רשבא אגפי מרבים שופקי דמים בישראל לא אבל ברור שה כל המרכזים נשמע במשנה מסרט את המערכת של דיני המפטח כולם כמערכת שהיא כמעט לא רלוונטית. היא לא רלוונטית כי אולי פעם ב-70 שנה או פעם בשבע שנים ואולי לא היה נהרה גדם מעולם אני לא זוכר איפה ראיתי את אחד הראשונים שטוהה האם אי פעם המיטו המיתו אדם במיטת שריפה כפי שהיא מתואבת במשנה ש כבר הגמרא יודעת שהקיפו חבילי זמורות ולא כפי שמתוארת כיתריפה שבמשנה כלומר האם התיאור הזה שלפנינו הוא תיאור א' האם הוא תיאור ראלי של משהו שהיה והאם הוא תיאור של משהו שעתיד להיות או שרוצים שהוא הוא יהיה וכבר בתוך המשנה אנחנו שומעים אולי את הכל שאומר לא היה ולא עתיד להיות ועוד רגע נגיע אליו אז בואו נתקדם עוד טיפה ונתבונן טיפה במבנה המשנה כפי שהיא מסוטת לנו כאן אומר מבנה אה אה קוראים המיתות אנחנו מתחילים עם מיתת סקילה לא ניכנס כמובן יש פה הרבה לדון בכל מיטה ומיטה ולמה סתם מיטה כפי שתובמת במשנה באופן מוביא מיטת סקילה בתוך תיאור נגמר הדין שהמשנה שנה מתארת את סדר הדין בדיני נפשות אז היא מסרטת לנו באופן פשוט איך נגמר הדין מוציאים אותו לסוקלות כלומר המיטה הרגילה הקלאסית שאכן גם רוב חיבי המיטה מחוייבים בהם מיתת סקילה ואנחנו מתקתים שוב בתוך ה פרקי המסכת ואנחנו עוברים לפרק ז' ארבע מיתות נמצרו לבית דין סכילה שריפה חלק וחנק וגן אנחנו נראים קדימה ובעצם המסכת תתחיל לפרט את רשימת המיתות אלו הן הנסכלים אלו הנרגים אלו הן הנשרפים ואלו הן הנהרגים ואלו הם הנחנקים כאמור גם אלו הן הלוקים ואלו הם הגולים אבל דבר מעניין שקל מאוד לשים אליו לב שמתבוננים במסכת מלמעלה הוא שלרשימה הזו יש חריגים כלומר יש דינים ברשימה הזו שבאמת מתוארים בכפיר העומר פרישנה מביאה את הדין ומביאה סביבו אולי כמה פרטי דין אפילו דינים גדולים כמו העובד עבודה זרה אז משנה אחת הופד לעובד עבודה זרה בסדר בקטער תרדי הדינים סוגיה מרתקת משמעותית מאוד קשורה מאוד אולי גם למבנה הרחם של הדיון שאנחנו מבקשים לתאר פה מה זה לעבוד עבודה זרה אבל עוד נהיה מגדף אבל בגדול לכל אחד מהדינים יש עלזה א א פירוץ תמציתי מאוד או תיאור קצר מאוד של הדינים אבל בתוך הרשימות האלה יש לנו כמה חריגים החריג הראשון והבולט הוא בן סורר ומור האחרון ברשימה של הנסכלים הוא הבן הסורר והמורה שפתאום זוכה לפג שלם בן סורר ומורה נידון על שם סוכו ימות זכאי ועל ימות חייו אבל לא רק זה יש לנו פירוט מדוקדם של פרטי הדינים באיזה גיל הוא צריך להיות בדיוק כלומר מערכות היחסים בין ההורים שלו ופתאום פרק שלם בתוך המסכת מוקדש לדין שכבר התוספתה אומרת על האב ש לא היה ולא נברא ולא עתיד להיות ואף על פי כן בחרה מסכת סנהדרים להקדיש יש פרק שלם. שוב, כשדיני עבודה זרה זכו למשנה אחת. ודאי שדיני עבודה זרה הם משהו שחז"ל יש גם אולי מסכת עבודה זרה. אם כי תחומי הדיון של מסכת עבודה זרה שונים מאוד מהתחומי הדיון של המשנה הזו ושל הסוגיות שעסוקות בן כאן מסכת סנדית. אבל אם עבודה זרה זכתה למשנה אחת, המקדף זכה למשנה אחת, כל אריות צוחות פהזכו בקיצור נמרץ ואין סורר ומורה שלא היה ולא עתיד להיות זוכה לפרק שלם. לא רק שהוא זוכה לפרק שלם, אלא וכאן אנחנו יכולים אולי ללכת עוד צעד פנימה. הפרק הזה גם מתחיל לספר לנו סיפור שבו כבר יש לא רק חייבי מיתות אלא יש גם את אלה שמציבים אותם בנפשם נגיע בהמשך אבל עוד רגע לפני יש סיפור שלם על רשעים וצדיקים ימות ימות זכאי ועל ימות חייו שמיתתם של רשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם יין ושינה לרשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם עולם חיזור לרשעים וכולי וכולי כלומר משנה שלמה שמסרטת לנו פתאום מערכות יחסים רחבות ומורכבות בין רשעים לצדיקים יש בעולם רשעים יש בעולם צדיקים ומכאן אנחנו הולכים את הצעד אל המשנה הבאה ואלו הם שמצילים אותם בנפשם מצילים אותם בנפשם כלומר אז בפשט המשנה מצילים אותם ונפשם הכוונה היא שמצילים וזה לכן זה המשך לימות זכאי ועל ימות חייו. יש אנשים כאלה דין רודף שמותר להרוג אותם כדי שלא יעברו אחרים. ועכשיו אני רוצה שנשים לב, נשאיר את זה רגע ונעבור לחריג הבא. בסדר? החריג הבא ברשימה שלנו יהיה גם הוא חריג מאוד מעניין והוא באלוהם הנהרגים. ואלוהם הנהרגים המשנה מביאה שני נהרגים הרוצח ועיר הנידחת. ואחר כך אחרי גיני רוצה עכשיו תחזור אליהם עוד רגע אם נספיק להתבונן מעט במה עושה איתם המשנה בונה המשנה פתאום בפרק עשירי כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואלו הם שאין להם חלק לעולם הבא ומי הם אלה שאין להם חלק לעולם הבא אנשי עיר הנידחת שוב בתוך רשימה ארוכה אבל מסיימת את הרשימה הזאת הקטגוריה של אנשי עיר נידחת ומכאן שוב חצי פרק בסוף פרק חלק אנחנו מגילים להגד עוד שלב התחלה אבל בסוף פרק חלק יש חצי פרק שלם שעניינו פרטי דינים של עירנידחת שאפי אני מזכיר בתוספת לא הייתה ולא עתידה להיות כלומר שוב בחרה מסכת סנהדרין באופן מובק לקחת פרט אחד מתוך הרשימה להקדיש לו חצי פרק ודווקא הפרט הזה הוא הפרט שאנחנו יודעים שכבר בתוספת התנאים מתארים אותו כמה שלא היה ולא עתיד להיות אם ככה האם אנחנו יכולים כבר לנוע עוד קצת מה שאולי מסתתר בתוך המבנה הזה של מסכת סנהדרין ולשים לב שבתוך הרשימה הזו של אלו הן הנסכלים ואלו הן הנשרפים ואלו הן הנהרגים ואלו הן הנחנקים יש לנו עוד פעמיים במשנה אלו הן אלו הם שמצילים אותם בנפשם ואלו הם שאין להם חלק לעולם הבא לא סתם בשתי היחידות החריגות בתוך המבנה של המשנה בפרשת בן צורר ומורר ובפרשת רלידחת ואם ככה אם לא מה שמתחיל להצטייר בתוך התמונה הזו הוא המבנה שבו מסכת סנהדרין מעבירה אותנו בהדרגה היא לחשוב על עונשי מוות ולחשוב על העולם הבא שפה ראשונה שנכנסת פה לתוך הדיון פתאום אם נתבונן אחורה נגלה שהשפה הזאת מתחבת כבר בפרק ו' נגמר הדין מוציאים אותו לסוקלו היה רחוק מבית הסכילה כ10 עמות אומרים לו התוודה שכן דרך הממתים מתוודים שכל כל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא. דין הארבע מיתות הוא בעצם ההכשרה של אותו עניון להגיע לעולם הבא. נכון? שתי שפות שפתאום נכנסות פנימה. השפה הראשונה היא השפה של עולם הבא. שפה רחבה ועשירה שקשורה אולי בעוד אלמנט שגם הוא יופיע פה בתוך המשניות האלה ויבליח כאן פתאום והוא מיטה בידי שמיים. יש גם מיטה בידי שמיים. מסכת קרטות לא תעסוק פה באופן ישיר אלא במושג כרת תוספת שם תדבר על ההבדל בין מיטה בידי שמיים לבין כרת גדרים שיש הרבה מה להתבונן ביחס ביניהם ובחפיפה ביניהם חלקם חופפים חלקם לא חופפים קרתות מיטה בידי שמיים ומיטות בידים אלה שלוש מערכות שונות שמתעצבות על ידי חז"ל והן חופפות בהרבה מאוד מהדינים שלהם כלומר הרבה מאוד דינים אם תלך לבית דין תמות במיטת כלומר אם יהיו עדה ועדים והתראה יהרגו אותך במיתת בית דין אם לא יהיו דעת ראה אתה תמות או בטרת או במתב ידי שמיים כלומר יש לנו הרבה חפיפה בין המערכות האלה ואולי שוב אפשר לדמיין או להתחיל לחשוב על עולם שבו אין כבר עונש מוות ממשים אבל יש מיטה בדי שמיים ולמיתה בדי שמיים יש כמה וריאציות אני רגע לוקח אתכם על הוריאציה הראשונה חברת הבריתא שמופיעה בגמרא במסכת כתובות אמר רבי יוסף לכן תני רבי חיא מיום שחרב את המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו ה בטלו להו מהת לא בטלו אל הדין הארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב בסילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה הוא נופל בדלקה או נחש מקישו וכן הלאה וכן הלאה כלומר האם יכול להיות שחז"ל בנקודת אומרים אוקיי אין ארבע מיתות כבר אבל יש יש דין שמיים מוסרים את דינינו מול השמיים הסד ראשון אולי במשמעותי הוא הכניסה של מיטה ידי שמיים כמיטה מרכזית כחלופה כסיפור שבו היהודים עוסרת דינו לשמיים. כלומר מי שנתחייב מיתה הקדוש ברוך הוא יטפל בו. אבל זה לא רק זה. זה לא נגמר שם אלא אולי נעצב יותר לעומק את ארבע המיטות. כיוון שכבר הזכרנו שאחת המיתות החריגות מתוך הארבע המיתות או החריגה ביותר ביניהם שגם מופיעה בסט אחר בעצם אחרי פרק חלק היא מתחת חלק. מתק חנק איננה מוזכרת בפסוקים בכלל. שלוש המיתות הנוספות מופיעות בתורה נכון? גם הנשרפים, גם הנהרגים וגם הנסכלים אלה צוגות צורות עונשי מוות שמופיעים בתורה בוד של מצת חנק אין זכר בתורה ואף על פי כן הגדילו התנאים לומר שסתם מיטה היא מיטת חנת לפני זה מה פתאום לטעון שסתם מיטה מיטת חנת אז אומרת הברייתה יש לזה כמה מקורות בגמרא אבל אומרת הברייטה בדף נב כל מיטה אמורה בתורה סתם אינה אלחמת רבי אומר נאמר מיתה בידי שמיים ונאמר מיטה בידי אדם מה מיטה אמורה בידי שמיים מיטה שאין ברושם אך מיטה אמורה בידי אדם מיטה שאין בחושם או אם ננסה אחרק מה היא מיטת חנקוי מיטת חנק היא בעצם חיקוי של מיטה בידי שמיים אז מיטת חנק היא בעצם מיטה במוות זה אכן כך כלומר כשנכון זו המיטה שיש בה גם ממדים נוספים וגם בזה עסקו בהרחבה שגם אין ברושם כלומר אין בפגיעה בגוף וזה אולי קשור לדיני אה הזירות בנבלתו של אותו אדם ש תלויה על העץ ובגדבים נוספים שקשורים לצלם אלוקים של האדם אבל יש כאן איזה מימד ראשוני יותר סתם מיתה היא מיתה בעצם מידי שמיים וגם סתם מיתה בידי אדם היא תהיה בעצם קודם כל חיקוי של מיטה בידי שמיים ואם ככה אז לפנינו שוב האופן שבו מיתה מידי שמיים מעצבת לעומק את האופן שבו חכמים חושבים על מה זה עונש מוות ואת האופן שבו בעצם מיטה בידי שמיים מחליפה במובנים מסוימים את מיטב ידי אדם אבל אני לא רוצה לסיים כאן אלא אני רוצה ללכת ברשותכם עוד צעד אחד קדימה ואז אולי אפילו מספיק יהיה קצת זמן לשבת אבל אני רוצה ללכת עוד צעד אחד קדימה ולקרוא ביחד גמרא רואה בדף נא מופיעה לפיכם בסעיף א' בדיני הנפשות תלו דיני נפשות אמר רב נחמן אמר רב ברבוע אמר רב הלכה כדי שהלח רבים שמד רב יש לי ברחנין הדיון שם הוא על השאלה באיזה אופן הורגים בת כהן שזינת האם מהדין האם דין בת כהן הוא דין באמוסה או דין בנשואה אז שולח א רב שולח אמר רב נחמן אומר בשם רב הלכה כדי שהלך רבי משמאל רבי יוסי ברבי חנינא שבאמת סוקלים בת שורפים בת כהן ארוסה ולא נשואה פרט בדיני בת כהן אמר רב יוסף הלכת להמשיך עכשיו זאת בכלל שאלה מרתקת איך תבינים את השאלה הזאת לכת להמשיך הלכה לגול מה שמצ אני מכיר כמה יהודים שחושבים שזה לא נשמע זה זה לא זה לא כאילו זה לא זה לא נשמע כאילו זה אחרי כזה יש בזה אלמנט של א של חוסר של חוסר לא בדיוק של חוסר אמון של זה שאם אם המצב אם המצב בסדר אז אז זה לא דין שאתה אמור להצטרך אותו האם זה אומר אם אתה להמשיך לעזאת שאלה שמניחה רגע אני אגיד באופן א אה שלמשיח אין הלכות או שיהיה למשיח הלכות יום אחד אבל מה רלוונטי לדבר עליהם כרגע לפחות את זה צריך לומר בסדר יכול להיות אני רוצה לד אולי גם שיש בזה יותר מזה אבל לפחות מה רלוונטי לדבר על ההלכות של המשיח בסדר אם אני רגע גם גן אסיח את זה יותר חריף האם השיח של הגמרא אולי השיח הלכתי כולו מכיר הלכות של המשיח הרמבם כתוב הלכות של המשיח הרב השולחן ערוך לאור על הקוד של זה רב יוסף אבל שמדבר פה רבי יוסף הוא זה שיושב בצל הגלים של החמור עם החינם לשבת בצל הגלים של החמור האם זה להניח שיש שמה לאכ שמה לא אומר שהוא מכיר את הלכות משיח הוא יודע משהו הוא יודע שבהלכות שבמי משיח יושבים מתחת לגללים של חמור מה זה אומר על ההלכה הזאת שאלה לא פשוטה בכלל בסדר אני מניח גם שזה מקום שאסור אסור לעסוק פה בכפרי תורה מתחת לגלים שלח אבל אבל רגע בלי זאת שאלה רחבה שלא טוב אבל אבל רגע נלך לצד הביל למטה שחיטת קודשים לא ניתנה היא לכתה למשיכה אז למה לומדים קודשים שאלה נהדרת נזכיר במרחב בבלי שבו אכן לא למדו טהרות למדו לא למדו האם היו היה בהבלי טהרות או לא היה שאלה בסדר חים למדו זבחים ומנחות למדו לא אבל זבחים למדו הנה חינמי אבל אבל למה באמת הז אלא אבל דרוש וקבל שכר הכנה לדרוש וקבל סכנה הנה כאן השלמה בעצם למה שביקשנו לתרום קודם נכון הרי הדרוש מקבל שכר אנחנו מכירים אותו יותר מי בן סורר ומורה מרנידחת שלא היו ולא נבראו אלא דרוש וקבל שכר האם גם בעצם אומר הביי ארבע מיתות כולן אין דרוש וקבל שכר אבל אני לא רוצה לעצור בזה אלא לשאול מה זה בעצם לדרוש ולקבל שכר ולהציע עוד מחשבה אחת שוב שהיא תהיה לסיום הזכרנו קודם את דיני רודף אלו הן שמצילים אותם בנפשם שמתגלגלים באופן מסוים מתוך על פניו מתוך דיני אה א בן צורר ומורה שלא היה ולא נברא אבל מתוך זה ש נכון הגענו הרי דיני רודף באופן פשוט זה לא מדיני ארבע מיתות בכלל כבר בתוך המשנה זה רק גלגול כביכול בדרך אגב של דיני בן סורר ומורה שמותב ימות זכאי בא לימוד חייו ואז התגלגלנו לדבר על הרשעים והצדיקים ואז אנחנו מתגלגלים להגיד שגם אלו הן שמצילים אותם בנפשם. את מי מצילים בנפשו? מצילים בנפשו באופן פשוט את מי? הרודף. את הרודף. אבל הרודף למה? נכון? אז אנחנו מוצאים שמוצאים את הרודף אחר. אומרת המשנה נכון אומרת המשנה רודף אחר חברו להורגו אחר הזכור ואחר הנהרסו. כלומר אלה שמצילים אותם בנפשם הם אלה שעושים הוא שרודף אחר חברו כדי לרצוח אותו או מי שרודף אחר האריות בסדר באופן כללי בא לעבור התנועה הבאה הבודף אחר הבהמה והמחלל את השבת ועובד עבודה זרה אין מצילים אותם בן שבת מהמינה אומר הרמבם בפירוש המשנה נמצא לפניכם בדף המקורות השני הוא צריך להזכיר שבת בעבודה זרה אף על פי שאינם מן וכמת חומר שתי עבירות אלו ולפי שהם שני יסודות לכל תורתנו ובעבירה עליהן נעשה אדם אינו בישראל אלא כגוי לכל דבריו כמו שבאנו בחמישי דירופי היה עולה בדעתנו שגם מצילים בנפשם משני אלו כמו שאתוכרים בקצת החכמים כלומר אומר הרמבם למה צריך להזכיר את שבת ועבודה זרה לא רק שצריך להזכיר את שבת ועבודה זרה להזכיר את שיטת רבי אליעזר שאכן המחלל את השבת מצילים אותו בנפשו כיוון שבעצם אלה שמצילים אותם בנפשם אלה העבירות החמות בכאן אני חושב המקום להתחיל לאסוף את החוטים למקום אחד האם מה שמתברר בעצם הוא שרשימת הארבע ביטות בית דין היא לא הרשימה של איך הורדים אלא היא הרשימה של מה הן העבירות שהן עד כדי כך חמורות שעליהן הורגים שתי ראיות יש לי בדבר אחת מפורשת מי שירצה יקרא תיפה אני חושב כן בדברי רב מוישה בעגרות מוישה א שואלים את מוישה פיינשטיין שולח לו המושל של מדינת נו שאלה תגיד מה דעתך עונש מוות אז אחרי שמתנצל כדרכו שהוא בכלל לא זה פונים אליו הוא שמח שפונים אליו ואז הוא אומר לו תשמע וכאן נקריא רק את משפט אחד מתוך לשונו בעצם נאמרו תורה בתורה עונשי מיטה לעבירות החמורות מאוד כציחת נפש אדם ומיני גנבת אדם ומיני עריות אבל לא היום זה מצד שנאה לושי דבר רע ומצד דירה לקיום העולם וכולי וכולי אלא הוא שידעו האינשי חומר הייסורים האלו ולא יעבו עליהם כלומר ונשי מוות אומר משה פיינשטיין ואני חושב שהוא לא אמר את זה רק תשובה פוליטית למושן של מדינת מאוור עונשי מוות נאמרים יחזון איש אומר את זה במקום אחר עונשי מוות מובאים במשנה כי הם רק הדרך ללדוד חומרת עבירות הם לא השאלה מה אנחנו רוצים לבצע שהרי אני מזכיר אנחנו לא רוצים לבצע ואנחנו גם לא יכולים לבצע אלא הם רק הדרך להגיד איזה עבירה היא עבירה כל כך חמורה שהיא חמורה יותר מהחיים שהורגים שהורגים עליה עכשיו זה גם מוכרח לכאורה מתוך המשניות עשמן לא נעריך בזה אבל המשנה אה אה בפרק ט עוסקת בשאלה מרתקת שהיא מין שאלה של קודשים כזאת מה קורה הם התערבבו הנסכלים בנשרפים שאלה שסתם ריאלית אני אף פעם לא הצלחתי להבין איך בדיוק זה קורה כאילו יש פה אתה אני ישר הולך לדמיונות של קודשים יש מין דיר כזה יש שם מלא נסכלים ונשרפים והם התערבבו ועכשיו אתה לא אושימה מה או ברשימה רשמו אותם לא זה עדיין אבל יש שם תשאל אותו אז כאילו מה מה איך זה עולה שאי אפשר לברר אבל נניח שיש החיתים שהתערבבו הנסכלים בנשרפים בסדר אומר אומרת המשנה רבי שמעון אומר נידונים בסילה שהשריפה חמורה וחכמים אומרים נידונים בשריפה שהסכילה חמורה מחלוקת יסודית שתלב את כל החלק הזה של מסכת סנהדרין איזה מיטה היא מיטה חמורה האם שריפה חמורה מסקילה או סקילה חמורה משריפה אותו דבר גם בערק וחלק עכשיו על פניו מה השאלה איזה מיטה חמורה אני הייתי חושב שהשאלה היא איזה עונש הוא יותר חמור אנחנו יודעים שמיטה יותר חמורה ממלכות לדוגמה נכון אז הייתי מניח שזאת השאלה השאלה היא איזה מידה יותר חמורה ואז הייתי אומר רגע בסבר ככה חשבתי אני חושב שככה חשבתי כשהייתי ילד ולמדתי את המשנה ש סקילה יש מי שיגיד שסקילה זאת מיטה חמורה כי זה מאוד לא נעים וזה הרבה אנשים ואתה חוטף אבנים וזה פוצע את הגוף או שמי שאומר שריפה היא חמורה כי שריפה זה זה ודאי אולי סבל יותר גדול או או לא יודע אבל אבל מסתבר שאת רבי שמעון וחכמים מטרידה שאלה אחרת לגמרי הם לא שואלים את עצמם איזה עונש הוא חמור יותר אלא הם שואלים את עצמם רק איזה עבירה איזה עבירה חמורה יותר כל הדיון בשאלת חומרת ארבע מיתות שמלווה ממש לכל העובך את פקי הסיום של מסכת סנהדרין עוסק רק בשאלה איזה עבירה היא חמורה יותר והשאלה איזה מיטה חמורה יותר היא רק תמדד בהתאם לשאלה איזה עבירה היא חמורה יותר ואם כן לפנינו סט לא של מיטות חמורות אלא בעצם של עבירות חמורות ועכשיו רק מתבקש ללכת את הצעד הקטן הבא האחרון ב ביר ציר המחשבה הזה שאומר אם העבירות החמורות הן עבירות גילוי עריות, עבודה זרה, שפיכו דמים, מה עוד? חילול שבת, אולי הבעל הבהמה. תחזרו עכשיו לכל הרשימה של המיתות במסכת סנהדרין ותראו שבעצם הכנסנו פה את כולם. כלומר, אם נתבונן רגע ונשאל מה עם עיקרי האיסור שמסרטט את מסכת סנהדרין? אז עיקרי העבירות שמסרט את מסכת סנהדרין הם בדיוק אלה. שפיכות עבודה זרה לסוגיה מגובים מאוד יש הרבה סוגים של עבודה זרה בסדר ויש מקלל אפי עמו יכול להיות שיכנס וחכמים מתלבדים האם הוא נכנס בעצם להיות סוג של עבודה זרה שישע כבודם לכבוד שמיים או שהוא באמת קשור דווקא ללימות אלימות של פירוק החברה אבל יש פה בעצם תשתיות שהן התשתיות העקרוניות שחז"ל מתחילים לעצב והנה הן מתעצבות כסד שאנחנו מכירים היטב כבר התנאים מעצבים אותו והוא מתעצב בדיוק בסוגויות האלה עבודה זרה, גילוי הראיות, שפיכות. ועכשיו הרי המהלך המחשבתי הוא פשוט. אם על העבירות האלה הורגים ואם על העבירות האלה אנחנו נהרוג את הרודף כדי להציל אותו בנפשו מן העבירה, שהרי העבירה הזו היא חמורה כל כך עד כדי שהורגים עליה ועל כן עדיף שלא יחייה אלא ינצל מן העבירה. ואם ככה גם מצא דבר שתעשה סוגיה בפרק שמיני אבל בעצם כבר מונח בתנאים את עושה בשבת במקומות נוספים אלה שלוש העבירות שעליהם חייב יהודי למסור את הנפש על שלוש עבירות שעליהם להריג וליעבור אבל בעצם שוב תשימו לב זה ממש מיצוי של המהלך שעושים חז"ל בתוך פרקי ארבע מיתות כלומר פרקי ארבע מיתות כולם וכאן אנסה לסכם ולשזור את הדברים פרקי ארבע מיתות שנולדים בעצם בסיטואציה שבה כבר נטלו דיני נטשות מישראל ובסיטואציה שבה שבה גם המוטיבציה הפנימית של המערכת לא רק החיצונית אלא גם המשנה במכות מעידה שלא הורגים שסנדרמן שורגת אחת 70 שנה היא חובלנית שבע שנים 70 שנה לא היה נהר גדם מעולם אז מה הכשרן של ארבע אמיתות ארבע המיתות הופכות להיות השפה שדרכך חז"ל מדברים על חומרת עבירות וחומרת העבירות הופכת להיות השפה שתהיה השפה של מסירות הנפש והנה התורה שאולי נקרוחה כמובן בעליית התודעה שביעה בידי שמיים ושל אלו שאין להם חלק לעולם הבא עולם שלם שלוקח את כל המרחב של השיח החוקי על מתוך בית דין ועושה לו מה שהיום היינו קוראים הפנמים המרחב הזה כולו מופנם אל החובה של האדם הפרטי שעכשיו יהיה מחוייב למסור את נפשו על המצוות האלה המלחב הזה כולו הוא השפה שדרכה התורה מדברת חז"ל על השאלה מה חמום כל כך עד כדי שלא שווה לחיות זאת אומרת כדי שיהיהודי יהיה מחויב למצוא עליו את הנפש למה המשנה לא מזכירה את ההלכה הזאת של מסירות נפש שאלה נהדרת אני מתלבט בזה גם טהיתי אם החינמי היה מתבקש כלומר היה מתקשברית יוחנן רבי שמון בן צדק אז בברייטה בגמרא אבל לכאורה היה מתבקש לאור דברי שזה יופיע כבר בתוך המשנה זה רבי יוחנן לא זה שזה נמצא בתנאים זה ודאי נמצא רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן אבל יש לזה זאת שוב זאת גם ברייתה מפורשת בתוספת בשבת היא מכיר אותו בכמה מקומות. כלומר, ברור שהשפה הזו מתפתחת כבר אצל התנאים. היא צומחת. אני חושב שהעובדה שהיא עולה בסוגיות בפרק שמיני היא כי באמת הסוגיות הסתפקו בלהגיד את זה. המשנה הסתפקה בלהגיד את זה יותר עדין ביחס לרודף. כלומר כבר ברודף הרי בעצם העיקרון הזה נמצא. המשנה כבר הביאה את העיקרון שהעבירה היא חמורה מקיומו של האדם או מנפשו בדין רודף כשהיא קווה שמציבים אותם בנפשם. ואז כל מה שבעצם עשתה הגמרא זה רק לקחת את זה עוד צעד קדימה. נגיד גם דבר אחד זה כבר למי שיאין בפרטי הסוגיות. יש כאן מצווה אחת שנע בין רודף לבין מסירות נפש. היא מצווה מורכבת מאוד ומוכה מאוד שזה עבודה זרה. כלומר הרי אין הורגין לדעת המשנה את הרודף אחר עבודה זרה נכון אבל כן חייב למסור את הנפש. נזכיר ששיטת רבי ישמעאל שמופיעה בסוגיה שם בדף עזגם לא מוסירים את הנפש על עבודה זר. גם שבת לא גם היא שבת גם שאלה מחלוקתים אבל שוב השיחה סביב כל המצוות האלה יסודה אם ככה בעצם בשיקוף של הרשימה הזאת נכון שמופיעה במשנה ועכשיו שוב תמצאנו אותה לעיקריה אל תוך השיחה שוב התנאית קודם כל התנאים הדוברים בשלבים האלה גם הם תנאים מאוחרים רבי עקיבא רבי שמאל מדורו של שמד כל הדיון מתנהל בשלבים האלה שבהם כבר ברור שאין דיני מיתה וברור שהעולם הלכתי כולו עובר הפנמה אל המרחב האישי ואם תרצו לפנינו מה שסרטתט הרב צל במהלך האידיאות עולם שלם של הלכה שנפנע מן המרחב הפרטי השאלה היא עכשיו שאלת קיום הנפש לעולם הבא השאלה היא שאלה של עדיף לבוא של מיתה מידי שמיים הדין עובר מהמרחם האנושי הפוליטי ויטרנו או איבדנו את הבוחות הלאומיים ומסרנו דינינו בידי שמיים ועכשיו כחלק עם סירת הדין בידי שמיים הדין גם עובר הפלמה פנימה אלא המרחב הפרטי והאישי ושוב שוב הדבר הזה הוא נמצא כבר בתשתיתה של מסכת סנהדרין ועכשיו ישאל השואל שבת על זה אני לא לא אתן תשובה אז מה עושים היום כלומר שני מסלולים לכאורה אפשריים חוצים בפנלנו מסלול אחד הוא חזרנו אה מרצון שיש בו אונס פנימי או להפך אל אל הפוליטיקה העולמית ועכשיו אולי מה שצריך לעשות זה לעשות מה שהיום מכונה אבוקoסינג בואו נוציא מחדש את ארבע מיתות בית דין ונחשוב מחדש איך מנהלים מרחב פוליטי ויכזבו דיני ארבע מיתות וכולי וכולי וכולי או וכאן אני מבקש לטארון שוב אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם האסטרטגיה החזלית הייתה באמת רק אסטרטגיה של חוסר יכולת ורק מזה היא נולדת או שהיא באמת גם משקפת מוטיבציות פנימיות של המערכת ויותר מזה עם כל מה שאם כנים דברנו וזה מונח כבר בתשתית של מסכת סנהדרין אז הרי שאין לנו שום מקור שבעצם מאפשר משהו אחר. כלומר, השיח ההלכתי שלנו מושקט על הרכות היסוד האלה. וכל מי שחושב שיש אפשרות לקחת את השיח הזה ולהוציא ממנו מסקנות אחרות, אין הוא הוא הוא מאבד את התשתיות שמונחות בתוך המספת עצמו. כן. אני סיימתי בזה שאלות. [מוזיקה] ش