נישואין ביום רביעי בימינו | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] ברוך השם אנחנו כבר ב בעומק של חודש אלול ו בית המדרש עומה עסקים בתורה ומרנין את הלב לראות את הבחורים יושבים ולומדים בהתמדה בעמקות רק נקודה קצרה מאוד על חודש אלול הרמז הידוע של אני לדודי ודודי לי הרואה בשושנים אז אני לדודי ודודי לי אז זה ראשי תיבות אלול אבל מה זה הרוה בשושנים מה זה הרועה בשושנים אז זה נמצא בשיר השירים בפרק ו לפני זה כתוב אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ובקשנו עמך אז היא אונה להם דודי ירד לגנו להרוות הבושם לראות בגנים וללכוד שושנים אני לדודי ודודי לי הרואה בשושנים אז רשי שם במקום מסביר אנה הלך דודך היפה בנשים ובקשנו עמך הם זה מדובר על אומות העולם שהם רוצים להיות שותפים עעם עם ישראל בהשראת שכינה בבניין המקדש אז א התשובה של הראייה של כנסת ישראל לא זה לא לא בשבילכם זה בשבילי דודי ירד לגנו להרוג הבושם לראות בגנים ללקות שושנים נסביר רק את המילים וללקוט שושנים מה שאומר רשי אומר רשי ללקות שושנים להקשיב ללומדי התורה לא זוכר בדיוק את הלשון להקשיב שהם נדברים שנאמר אז נדברו יראה השם איש א איש את ראהו ויקשב השם וישמע ויכתב ספר זיכרון ללקו שושנים לכתוב לפניו הקדוש ברוך הוא איפה הוא נמצא הוא נמצא הלך לבתי המדרש הלך לבתי מדרשות לשמ איך בחורי ישראל לומדים תורה אני לדודי ודודי לי הרועה השושנים אם רוצים להיות קרוב לקדוש ברוך הוא צריך ללכת למקום שבו הקדוש ברוך הוא נמצא אז יש כזה ביטו אים המלך בשדה אז אני חושב שלא צריך להגיד לפי לפי רשי לא צריך להגיד המלך בשדה המלך בבית המדרש הקדוש ברוך הוא נמצא פה איתנו רק צריך לדעת את זה ולדעת שהקדוש ברוך הוא מקשיב אז נתבעו יראה השמי של ראהו ויקשב השם וישמע ויכתב ספר זיכרון לפניו לראו ולחושבי שמו זה גם מצלצל לנו את הבקשות של ראש השנה שזכרנו לחיים כותבו בספר החיים אז אשרינו שאנחנו זוכים לעסוק בתורה והיום אפשר לומר שהכוונה של השיעור הכללי זה לא שיעור פתיחה אלא שיעור סיום לא סיום של הזמן אלא מין סיום של הסוגיה הראשונה של ה של הפרק אפילו שעוד לא סיימו ועוד רחוקים מלסיים אבל זה המטרה של השיעור לתת מבט כללי על המשנה מתוך השאלה האם גם בימינו נכון וראוי נכון וראוי לשאת ביום הרביעי כמו מה שכתוב במשנה או שהיום אין אין שום עניין שום צורך ודאי שאין חיוב לשאת ביום הרביעי וכך אנחנו רואים מנהג ישראל אפשר אפילו להגיד מנהג כל ישראל חוץ מפה ושם אנשים שמקפידים על זה שלח לי ערבי תיאל גם שנראה לי שהיה גם בתוניס ה היו כאלה שנהגו ביום רביעי לעשות ויש כאלה שעד היום עד היום מעדיפים את יום רביעי והדברים האלה הם כבר מאוחרים יותר מה פני יהושע ועוד שדנו בזה והבאנו בדפים ועוד נדבר על זה בהמשך אבל הנושא הראשון שצריך לעיין בו כשרוצים להבין את הסוגיה הזאת בכללה היא לשים לב שיש שלושה טעמים שונים לדין המשנה שבתולה נישאת ביום הרביעי שלושה טעמים אחד מהם נכתב במשנה אחד מהם נאמר בברייתא והשלישי זה גם נאמר בברייתא של בר כפרה הטעם שנאמר במשנה הוא הטעם של טענת בתולים זה הטעם ואין בלתו שפעמיים בשבת בתי דינים יושבים בעיירות ביום 2ח ש תנת בתולים היהה משקיים לבית דין הטעם הזה הוא טעם מצויין רק יש בו את החיסרון שהוא מסביר למה בתולה ניסת ביום הרביעי הוא לא מסביר למה אלמנה ביום החמישי הוא לא מסביר למה בתולה לא ניסת ביום ראשון ולכן בפשטות הטעם הזה חסר הטעם השני הוא הטעם שמופיע בבריתה הטעם של שקדו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שהתור בסעודה שלושה ימים אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת וברביעי כונסה אז זה הטעם של שקדו הטעם הזה מיישב טוב מאוד למה בתולה נסת ביום הרביעי הוא גם מסביר למה לא ביום לא ביום ראשון ו גם את אלמנה הוא מסביר אבל לא הטעם הזה אלא טעם אחר ששקד חכמים זה באותה לשון זה נאמר ששקד חכמים על התקנת האלמנות שלא יהיה מצב שיום אחרי החתונה הבעל הטרי הולך לעבודה לכן אמרו שתנסה ביום חמישי ואז יהיה לו איתה שלושה שלושה ימים יוכל להיות איתה זה ה שקדו השני אז יש כאן בעצם תקנת אם אפשר לקרוא לזה תקנת שקדו הכללית היא מסבירה טוב מאוד את הכל יש רק בעיה אחת שהיא לא כתובה לא כתובה במשנה היא נאמרה רק בברייטון של בר כפרה כמו שהוא כתוב בבבלי הוא עוסק יותר בשאלה לא מתי יום הנישואין אלא האם יש הבדל בין הנישואים לבין הביאה וככה בר כפרה אומר אם אתם רוצים לראות לראות שוב בפנים ככה בר כפרה אומר ב ב דף ה בריתה דתני בר כפרה בתולה נישאת ברביעי ונבהלתי א מברכה לדגים א ניסת בחמישי נבעלת בשישי הועיל ונאמר בו ברכה לאדם כך כך הברייתא כמו שמופיעה בבבלי בירושלמי הבריתה של בר כפרה היא נשנת בצורה אחרת לא מדברת על ביאה וזה אלא כתוב פשוט למה היא נשאת ברביעי וזאת בחמישי זאת נסת ברביעי בגלל שברכה של דגים וזאת נמצאת בחמישי בגלל אם אתם יכולים לראות את זה ב ב בראשית רבה מופיע בעמוד ארבע תמן תנינה המדרש רבא כבר א כבר מתייחס ל למשנה תמן תנינה בתולה ניסת ליום רביעי ואלמנה ליום חמישי למה שכתוב בהן ברכה שכתוב ברכה ביום הרביעי ביום החמישי אנחנו כבר יכולים לראות ש שהמדרש מדרש רבא מתעלם מהטעם שכתוב שכתוב במשנה שלנו למה אתה אומר למה למה כתוב במשנה שפעמיים בשבת איך מתעלמים מטעם מפורש כתוב המשנה מתחילים לדבר על טעמים בגלל שהטעם הזה לא מיישב את הכל אבל זה לא מה שכתוב זה הרי יש סיבה במשנה וזה לא הסיבה הזו על כל פנים אומר המדרש למה שכתוב בהם ברכה ועלו אין כתיב ברכה י בר כפרה מה רביעי אור לחמישי וחמישי אור לשישי יכול להיות שזה מסביר את הלשון בתולה ניסת ליום הרביעי ולא בתולה ניסת ברביעי ואלמנה בחמישי יש הרי דנים בזה חלק ממפרשי ממפרשי המשנה על כל פנים זה הטעם של בר כפרה שהוא טעם שמסביר גם את הכל אבל גם לא יש חיסרון שהוא לא כתוב שהוא לא כתוב במשנה אז התכלית של השיעור היום איך אנחנו מיישבים את שלושת הטעמים הללו גם הטעם של טענת בתולין גם הטעם של ברכה וגם הטעם של שקדו בואו נחזור למשנה ונתחיל לשאול את השאלות על הסוגיות שיש כאן בדרך פטות אם עכשיו אמרנו בדרך כללות את שלושת הטעמים בוא נרד לתוך הפרטים אומרת המשנה בתולה ניסת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי שפעמיים בשבת בתי דינים יושבים בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו תנת בתולים היה משכים לבית דין אז כמו ששאלנו ד השאלה הראשונה היא למה המשנה לא הטריח את עצמה לפרש את הטעם של של אלמנה אם באים להסביר את הטעם של הבתולה אז היה צריך להסביר אחרי זה גם את הטעם של האלמנה אי אפשר לתת נימוק נימוק חלקי רק לחצי מהמשנה כמובן שהשאלה השנייה שכבר נכללה למה שאמרנו איך המשנה משאירה אותנו ב במבוי סתום לגבי השאלה מה עם היום הראשון נכון הברייתא אומרת לפני בת נסת יום רביעי היה תנת בתולים ותנסה באחד בשבת שאם השים בית דין שקדו חכמים הרי זה דבר שהיה מתבקש שיהיה כתוב שיהיה כתוב במשנה אז נכון שאם נמשיך הלאה בבריתה כתוב כך ועכשיו ששנינו שקדו אותה ששנינו הגיע הזמן ולא וכולי וכולי מה זה עכשיו ששנינו לא שנינו איפה שנינו אז יש כאלה מסבירים אולי דברו על זה בשיעורים היומיים יש כאלה מסבירים שנינו בבריטה הרי כל כל הממרה פה שכאן מופיעה כמר של שמואל היא מופיעה בבריתה בדף ג עמוד ב תניה מפני מה אמרו בסת ום רביעי ש מהמקים נסה בחד בשבת שקדו חמים את הג ישראל שיהיה אדם אז יש את זה בבריטה הבריתה הזאת היא מקורה ב בתוספתא מי שרוצה יכול לראות אחרי אחרי השיעור בתוספת את הבריתה הזאת מופיעה אז יש כאלה מסבירים עכשיו ששנינו בתוספת אבל זה קשה בתוך הממרה שלמר אביוד אמר שמואל הוא אומר את זה כמר ואחרי זה הוא אומר ועכשיו ששנינו אז יכול להיות ששמואל בעצם מצטט פה מצטט פה תוספתא רק לא כתוב פה את זה בלשון ברייתא אבל שמואל בעצמו התכוון לצטט תוספתא או לא התכוון להגיד בשם עצמו את הדברים האלה אבל יש מהראשונים שנדחקו להסביר שעכשיו ששנינו הכוונה אף על פי שלא שנינו כאילו שנינו כי אי אפשר בלי זה אז חייבים להסביר אפילו ייתרה מזאת בחידושי הרמבן מופיע במקור הראשון בדף הוא אומר כך בשורה השנייה בסוף השורה ואפשר לפרש דחי כמר ועכשיו שפירש שמואל שמואל ד שקדו שנוי במשנתנו ולפי כך תנא ברביעי הגיע לפי כך תנא ברביעי הגיע הזמן בחד בשבט נו מלל המזונות מה הכוונה ד שקדו שנוי במשנתנו אז יכול להיות להסביר שזה כאילו שנוי במשנת אבל יכול להות אפילו ללכת עוד עוד צעד ולומר ש הרמבן הבין אולי ש שיש כאן סוג של חיסור מחס רע ואחי קטני שצריך להוסיף את זה במשנה כמו שזה נמצא בתוספתא זה דבר דחוק וקשה אז גם את זה אנחנו רוצים גם את זה אנחנו רוצים רוצים להבין שאלה שלישיית היא לגבי מה הטעם שראוי היה להיכתב או מה הטעם שהתוספת מביאה התוספתא מביאה את הטעם של שקדו אף על פי ש התוספתא היא מתעלמת מהדעה של בר כפרה בר כפרה היה תלמידו חביבו של רבי יהודה הנשיא יש לנו כמה וכמה סוגיות בשס על משא ומתן ודין דברים שהיו בין בר קפרה לבין לבין רבי והוא מסר לנו את הפירוש של המשנה מסתבר שככה הוא שמע מפיו של רבי אז למה לא כתוב בתוספת תם של של שקדו את השאלה הזאת כבר שואל התוספות ואומר התוספות בדיבור המתחיל ותנסה באחד בשבת לה בעל ל שנוייה דניס את ברביעי כדי שתעל בחמישי משום ברכה שנאמר בו לדגים כדאמרינן לקמן ועוד למה לי טעם ד שקדו ת פוק משום משום ברכה ואומר י דתם ד ברכה אינה אלא עצה טובה ולא מקרה ברינה אבל משום שקדו מקרה ברינה מה יש כאן בתוספות שני צדדים שלא ברור להיכן צריך ללכת דרך אחת אומר תוספות זה עצה טובה עצה טובה בלבד עצה טובה זה המלצה בלשוננו המלצה לא מחייבת יש הצד השני אומר תו זאת ולא מקרא ברינה כתוב אימן דעבר דרבנן שרה למקרי בריאנה שזה יש אבל גם משהו נמצא באמצע ש חכמים אמרו שצריך לעשות את זה אבל זה לא זה לא לא כמו שאר מצוות דרבנן אלא זו הייתי בלשוננו הייתי קורא לזה הנחייה יש הנחייה של חכמים הנחייה וככה המנהג אולי קרוב יותר למה שנקרא היום מנהג צריך לעשות את זה זה לא המלצה זה מנהג ישראל אבל זה לא תקנת חכמים שמי עבר על זה זה נקרא נקרא עבריין יש הרבה מנהגי מנהגי ישראל יש מנהג להגיד לדוד השם הורי ואשי בסדר א צריך להגיד את זה אחד אומ לא לא צריך אני לא רוצה לא אני צריך להגיד כתוב בסידור מנהג ישראל כתוב בשולחן הרך עושים אבל מי שלא אומר לוד הש זה לא ברינה זה לא אחד שלא הדליק נורות חנוכה זה לא אחד שלא מקפיד על נטלת ידיים איפה זה נמצא בין עצה טובה ל בין לא למקרי אורינה לא ברור מתוך מתוך דברי התוספות אבל הרמבן הולך בדרך אחרת וגם הרטבה והוא לא אומר שזה ברכה זה רק המלצה טובה זה רק עצה טובה הרמבן אומר כך עד אמרינן עוד פעם הרמבן הראשון ועכשיו שנינו שקדו אחיק אמר דילו אך ברייתא אב אמינה תע שת בחד בשב בשום ברכה הוא לולה הברייתא היינו מבינים מעצמנו שזה בגלל ברכה איך היינו מבינים מעצמנו הרי לא כתוב בבריתה יש בריתה אחרת טוב יש שתי ברייתות זה שאלה על הרמבן איך היינו מבינים מעצמנו ואם כן מעלה למזונות די לא מפקדה פריה וריה ולא אכפת לה בברכה אבל אשלם שו שקדו קנ מינ לדידה הברכה זה רק לטובת גבר לטובת האיש שהוא מצווה שההוא מצווה על על פריה ורבייה והאישה לא מצווה אבל שקדו זה לטובת האישה נפק מינה שאם הגיע הזמן באחד בשבת אם זה בגלל ברכה דוכים את זה ליום רביעי צריך לעלות למזונות אם זה בגלל שקדו לא צריך לעלות מזונות אבל הרמבן יכול היה לתרץ שברכה זה רק עצה טובה זה המלצה בעלמה אז הוא לא הוא לא תירץ ככה אז יכול להיות שהיה מקום לומר שון הרמבן אבל הוא בעצמו בדף ג' מופיע בסוף העמוד הוא אומר מה דלא פרכי ד יום ברכה דגמו ד אדם משום דהו טע מנו עיקר דמרי לא אכפת להם ברכה לתלן בה אז רואים שזה לא מוכרח מה שאמרנו ברמבם לא מוכרח הרית ומצד הוא מסביר עכשיו שהינו שקדו הוא מסביר שכמו הרמבן שברכה לא מספיק למזונות והוא בעצמו אומר שברכה זה סתם לא סתם זה זה הרמן אומר שברכה זה רק צ טוב כן זה זה אומר ב אז אולי בהמשך פה אבל בקטע הזה כן בקטע הזה לא אבל יכול להיות שבהמשך כן טוב אז יש לנו כאן שאלה למה מה המחלוקת בין שני שתי הדרכים הללו של של הברכה האם זה עצה טובה או הסבר ברמן בגלל הסבר בגלל סיבה אחרת צריך להבין את היסוד של א של המחלוקת הזו שאלה נוספת לגבי הטעמים של טענת בתולים יש מחלוקת בין רשי לתוספות ועסק עסקו בזה הרבה מן הסתם במהלך השבוע בנושא שנת בתולים יש את שיטת רשי שכותב ומתוך שיבוא לבית דין יתברר הדבר כשייצא הכל שמה יבוא עדיים זה ההסבר של רשי ההסבר של תוספות שהכל בגלל אשת כהן ופרוטה מבת שלוש שנים ויום אחד והאמת ניתנת לאמר שיש קצת דוחק לכאורה בשני ההסברים הללו ההסבר של רשי שאומר שמתוך שיבוא לבית דין תביר הדבר שיצא הכל שמה יבואו עדים העדים שצריכים לבוא זה לא דבר מצוי ש שיהיו עדים שראו אותה שנטמאה זה זה דבר רחוק עדים שראו אותה שנטמעה אחרי ארוסין היו גם צריכים לבוא מצד עצמם לפני כדי להודיע לבעל שהיא אסורה עליו וכמה פעמים יש שיש עדים שראו זה הרי בדרך כלל אנשים מסתירים מסתירים חטאים מהסוג הזה גם ההסבר של תוספות קשה בשביל אשת כהן וקטנה פר ב אחד מתקנים לכל עם ישראל תקנה היה אפשר לעשות תקנה לכוהנת אז נכון אפשר תמיד לתרץ אם מישום ה לא קמה אפשר לתרץ את זה ויש כמה דרכים אבל קצת דוחק מדי קצת דוחק על כל פנים לא יצאנו שאלה נוספת נעבור לדף ג עמוד א' אמר רב שמואל בר יצחק לא שנו כל המשנה שלנו שאמרנו שבתורה נצת לרביעי וכולי אלא מתקנת עזרה ואלך שאין בתי דינים קבועים אלא בשני וחמישי אבל קודם תקנת עזרה שבתי דינים גבוהים בכל יום אישה נישאת בכל יום שואל מה זה מה עכשיו בא לספר לנו מה היה פעם קודם תקנת עזרא מהי דוה אבה זה לא אחי כ אמר אי אי כבתי דינים קבועי הידנה כקודם תקנת עזרה אישה נישאת בכל יום שואלת שואלת הגמרא בעינן שקדו אומרת הגמרא דתרי אח לי על דברי ר שמואל בר יצחק יש כמה וכמה שאלות שדנו בהם כבר בראשונים ושאלה ראשונה שיש לשאול על הלשון שרב שמל בר יצחק אמר רבי יצחק אמר יצחק א אישה נישאת בכל יום מה זה בכל יום השאלה כבר שואלים את זה שואלים התוספות אומר נראה לריד מכל מקום אין ניסת בשישי דן דנים בשבת אז למה אומר בכל יום אז אישה נישאת מראשון ועד חמישי אבל ביום שישי לא יכולה להתחתן אם תחתן ביום חמישי אז ביום בשבת בבוקר אין בתי דינים אז אפשר היה להגיד שאיין החינמי בכל יום הכוונה בכל יום ש שיש בתי דינים כי זה מתאים למה שכתוב קודם א מתקנה שאין בתי דינים קבועים אלא אבל כם תקנת שבתי דינים קבועים בכל יום אישה ניסת בכל יום שבתי דינים קבועים בו אפשר להסביר ככה אבל לא המנהג מנוגד לזה כי תוספות בעצמו אומר ואתה נוהגים ליסע אף בשישי משום דין בידין קבועים אז ואם אין ם יכול לקבול אז מה יעשה עם שבת אומר אין בתי דינן קבועים יכול לקבול בשבת בפני שלושה כמו בשאר ימות השבוע בתי דינים לא קבועים תוספות מבין זה לא הכונה בתי דינים קבועים בכל יום אלא הפוך בתי דינים לא קבועים באף יום אלא אפשר לכת תמיד לדיינים ולשאול אז הוא אומר ככה הם יכולים לבוא גם גם גם בשבת הדבר הזה הוא קצת שונה מהלשון של בתי דינים קבועים בכל יום ממה שמה קבועים בכל יום הכוונה שבכל יום ויום היו היו בתי הדינים היו בתי הדינים א קבועים אני רק רוצה כאן בסוגריים לה סליחה להתייחס ל לתקנת עזרה הזאת שבתי דינים יהיו בכל יום רשי הראשון רשי במשנה מציין לנו הוא כותב ככ בש וחמישי אחת מ-10 תקנות שתקן זר בא וקמה פרק מרובה בקמה מפרש לכולו כאן רשי יצא מגדרו א תגיד א בשני וחמישים מתקנה תקנה שתיקן עזרה אז הוא לא מסתפק בזה אומר יש 10 תקנות וגם אומר יין שם שמה יש את כל התקנות תראו שם את כל התקנות אז א אני לא יודע למה רשי א הטריח את עצמו להעריך בזה אבל אולי בדרך פלפול אפשר להגיד ש צריך להבין שתקנת בתי דינים הייתה קשורה לתקנה אחרת הייתה תקנה של עזרה לקרוא בשני וחמישי בשבת בספר לקרוא בספר תורה בשני וחמישי ככה כתוב בבריטה הגמרא שואלת על זה שם מה זה עזרה תיקן זה כבר משה רבנו תיקן שהיו קוראים בתורה בשני וחמישי אז הגמרא מתרצת שעזרה תיקן שיקראו שלושה קרועים או שלושה פסוקים לכל אחד מהקרים במילים אחרות עזרה חיזק ומסד את התקנה הקדומה את המנהג הקדום שעוד ממי משה רבנו לקרוא בשני חישי והפך את זה לקריאה חשובה הפך את זה לקריאה חשובה ואז א הגמרא שואלת שם למה תיקנו שיהיה בתי דינים קבועים בכל יום בשני וחמישי אומר שכיחה הבני הכפרים היו שכיחה כי באים לקרוא בסיפרה הם באים לקרוא הם באים לקרוא בספר אז בגלל שהם שכיחה לכאורה למה זה מונע מלקבוע בתי דינים בשאר הימים אז אולי אני אומר על דרך אפשר אולי אפשר להסביר בהתחלה בתי דינים היו קבועים בכל יום ת היה ישיבה של לא חייב להיות שיש בית דין שכתוב בית הדין הרבני וצריך לקחת תור ומזכירה אלא היו היו יכולים לבוא לדון אצל החכמים היו יושבים בשער העיר או בשער בית המדרש והיה היו דנים מי שהיה צריך היו דנים אותותו מסתבר שבשבת לא היו דנים לא דנים בשבת כן אבל היו דנים אבל בימות הכל היו דנים זה עזרא רצה לחזק את תקנת הקריאה בתורה שכולם יגיעו לקרוא בת תורה אמר לה תשמעו גם כל הדינים יהיו אך ורק אך ורק ביום שני וחמישי וככה חייבים להיכנס גם מישהו שעכשיו לא צריך לא צריך לבוא לעניינים אחרים זה מחזק את יום שני וחמישי הופך אותם לימים חשובים ואז יכול להיות שכש התבטלה התקנה זה באמת כלשון הגמרא אצלנו לא שלא קבועים אלא בתי דינים קבועים בכל יום לכן ההסבר של התוספות הוא הוא צרך יון אני לא לא זכייתי להבין אע עד טומו אפשר ליישב אבל אולי אפשר גם לחפש א להבין עוד טעמים אחרים יש עוד טעם מופיע מופיע ב מופיע במרדכי מופיע כאן עמוד אחד מקור השלישי ואף על גב דן דנים בערב שבת זה שורה שלישיית מלמעלה באמצע השורה או נתח בשורה השנייה מיו אתה קונסים ביום ו כדמי ע לקמן בק בתי דין קבועים בכל יום אישה נשאת בכל יום ואפ לגב דין דני בערב שבת מכל מקום נהגו ליסא אישה בערב שבת שאין לנו בתי דינים קבועים על כן יש להושיב ג דנים לפניהם ועוד הסבר אחר משום תקנת עניים נהגו כן מה זה תקנת מה זה תקנת עניים שהעניים לא היה להם כסף לעשות חתונה חתונה גדולה זה זה עולה כסף ללכן הם היו מתחתנים ביום שישי והסעודה כבר סעודת שבת כל אחד כל אחד הולך לביתו ה סעודת שבת כ גם תרכו גם ככה אז עושים את סעודת שבת זה יהיה סעודת סעודת החתונה טוב אבל אבל יש תקנה בגלל העניים אז תקנו ש שבמקום לעשות חתונה יעשו מנת מסמכים לכולם רק יתנו לפחות לא יודע ככה שמעתי מסבא שלי עליו השלום הוא אמר ש שהיו עניים איך היו עושים חתונה היו מתחתנים ביום שישי דחג נהגים מחתים יום שישי מחלקים חתיכת עוגה ולחיים ובזה היה נגמר חתונה רוקדים שמחים הולכים הביתה לא סעודה ולא זה רק הבני המשפחה היו אוכלים קצת זה אפשר לתקן שיאכלו יעשו סעודה מצומצמת רק קטנה לא יודע בשביל זה לבטל את התקנה הרטבה מוסיף יותר הריטב אומר שזה כמו מפני האונס שאנחנו שנינו בבריתה לקמה שפני העונס גם נהגו בשני מה זה העניים זהם פני העונס טוב צריך להבין דברי הרטבה אבל אולי אפשר למצוא הסברים נוספים אז זה הנושא של בכל יום יש בכל יום עוד בעיה בכל יום יש לנו גם במוצאי שבת בשבת גם אי אפשר כי יש גזירה מופיע לקמן בדף ה גזירה שם השכות בן עוף והרמבם כותב א אין נושים נשים לא בערב שבת ולא באחד בשבת גזרה שמה יבוא ידי חילול שבת בתיקון הסעודה שהחתן תרוד בסעודתו ואין צריך לומר שאסור ליסא בשבת אז יש לנו כבר שלושה ימים שאי אפשר לה שאי אפשר אז מה אומר בכל יום השאלה הנוספת שכבר דן בה ראש הישיבה הרב גבריאל בשיעור הקודם זה שאלה שגם דנו בה הראשונים פה איך אפשר לבטל את תקנה של חכמים אם חכמים תיקנו תקנה שבתולה תנסה ביום הרביעי אי אפשר לשנות א בטל הטעם יש לנו כלל אף על פי שבטל הטעם לא בטלה תקנה הגמרא בבצה בדף ה אז גם בזה כמובן נאמרו כבר הסברים ותירוצים ההסבר של הרטבה מופיע כאן למטה איק בתי דינים וקבועים פירוש ו כמש מלן על גב דדבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו ש שנ א שזה שנח מעיקר נשנ משנתנו על דעת כן נשנת ד בבים בכל יום דליד רדינה כדי מעיקרה עשו אתזה תנאי כזה הסבר אחר שמופיע מופיע בחתם סופר החתם סופר אומר בעמוד השני שורה שנייה שלישית מלמעלה תחילת השורה ואינ מי יש לומר מעולם לא תקנו שננסה איישה ברביעי א שננסה לעולם ביום שלמחרת כבי בית דין אם כן במקומות שבית דין קבועים בכל יום ניסת בכלל יום אז קודם כל זה לא כמו התוספות זה לא שבתי דינים לא קבועים כן אלא צריך יום לפני הבית דין ולא מתקנה ראשונה זו הייתה התקנה יום לפני הבית דין אם זו היייתה התקנה לכאורה יש פתרון מאוד פשוט למשנה המשנה הייתה צריכה לכתוב בתולה נישאת ביום שלפני מושב בית הדין ולהשאיר את זה ככה בצורה ברורה שזו היייתה התקנה עוד אם זו היייתה התקנה חוזרת השאלה שאלנו איך היום אנחנו נושעים נשים ביום שישי הרי זה זה כבר ממש נגד זה זה כבר נגד התקנה נגד התקנה הקדומה אולי אפילו תקנה מלפני ימי מלפני ימי עזרה תקנת נביאים הראשונים שצך זה זה גם גם קושי שיש על על הסוגיה הזאת שאלה נוספת הגמרא שואלת שם ברב נול בר יצחק ובינה שקדו בסדר פתרת את בעיית הבתי דינים טענת בתולים אבל יש לנו את את הבעיה של שקדו חכמים אז אומרת הגמרא בטרי אחלה גם זה דבר מוזר בדרך כלל חכמים לא פלוג רבני בתקנת חכמים לא מחלקים בתקנות שלהם שאם זה ככה לא אם זה ככה כן אם יש תקנה יש תקנה בדרך כלל אנשים לא מכינים בשבוע שלפני את האוכל עד לשבוע שאחרי כי מסיבה מאוד פשוטה האוכל מתקלקל אז אם לא עושים את זה אז מה אז א אז אם אז נכון יש מקרה של תריח לה אז אבל למה למה שיחלקו אם יש תקנת שקדו הרי ככה כל אחד מבין שנתת דבריך לשיעורים הוא יגיד טוב יש לי מספיק היא תגיד לא מספיק כמה מספיק מה זה מספיק מה זה תריח לה כמה שעות ביום חמישי הוא צריך לעבוד כדי שזה יקרא תריח לה כמה תוצרת הוא צריך להוציא זה דברים שאיין להם שיעור מאוד קשה החילוק הזה של א של תריח לה שאלה אחרונה אבל לפני ששאלת השאלה האחרונה אני רוצה לחזור במרה על כל השאלות ש על כל השאלות ששאלנו שאלה ראשונה שאלנו א למה לא כתוב המשנה את הטעם של האלמנה שאלה שנייה למה לא כתוב הטעם של שקדו שאלה שלישית מחלוקת או הדיון בין תוספות לבין לבין הרמבן לגבי הטעם של של ברכה מה טיבו מה המשמעות שלה שאלה נוספת שאלנו על טעמי רשי ותוספות שיש בהם קצת יש בהם קצת דוחק שאלה נוספת שאלנו על רב שמואל בר יצחק איך הוא כותב בכל יום הרי יש ימים שבתי דינים לא יושבים ויום שישי וכ ההסברים של הראשונים אמרנו שצריכים יון השאלה השישית איך ביטלו תקנה קדומה השאלה השביעית איך חילקו בשקד בתקנה שלהם למה אחרים חילקו בתקנה עם תריח ל או לא תריח לה ועכשיו אני רוצה לבוא לשאלה האחרונה שממנה פינה וממנה יתד לפתוח את הדיון ע על הכל והיא שאלה שלגבי ה דין של בר כפרה בר כפרה אומר תפתחו רגע בדף ה תנה בר כפרה בתו יסת ברביעי ונת בחמישי הויל ונמר ברכה לדגים אמה יסת בחמישי ודלת בשישי הועיל ונאמר בו ברכה לאדם אזה יום ככה זה מה שנקרא בלשון חסידית יום המסוגל זה יום שיש בו האם מותר להגיד דבר כזה האם מותר להגיד דבר כזה כתוב בספר ויקרא לא תאכלו עעל אדם לא תנחשו ולא תעוננו מה זה לא תעוננו לא מובן יש כמה דעות תנאים לא תאוננו אלה אוחזים עיניים ככה כתוב בספרה תורת כהנים מדרש הלכה אוחזי עיניים הם עושים מה שנקרא היום בטעות קוסם רבי ישמעאל אומר זה המעביר על העיניים איזה כישוף כזה רבי עקיבא אומר אלו נותני עיתים עננו מלשון עונה אומרים תשמע יש זמן ראש חודש שסיוון זה זמן מסוגל לזה זה זמן מסוגל לזה זה פה יש סגולה טובה לעשות ככה פה תגיד את מזמור כג בתהילים 23 פעמים אלה נותני עיתים גון אלו שהם אומרים למודות ערבי שביעית להיות יפות עקורות קטניות להיות רעות אומרים כל מיני זמנים עניין של זמנים בוא נראה את הניסוח של זה ברמבם הראשונים הבינו שאין מחלוקת כולם מסכימים לרבי עקיבא המצווה ע לב לא תעשה שהזינו מעשות המעשים בבחירה משפטי הכוכבים וא שנמר זה היום טוב למעשה פלוני ונכון לעשותו או זה היום מגונה בו המעשה הפלו ונרחיב מעשות והוא אומרו תעלה לא ימצא בך מעונן ומכשף וא כבר נכפל הזהרה הזו באומרו לא תעוננו לשון ספרה לא תעוננו אלו נותני עיתים כי הוא נגזר מלשון עונה רוצה לומר לא יהיה בכ מעונן שימהר העת הפילוני טובה והעונה הפילוני רעה ועובר עליו זה גם כן חייב מלכות אפשר היה לתרץ שיש הבדל בין אם מישהו אומר שזה גזירת הכוכבים זה יש משהו בכוכבים או מישהו אומר זה בגלל ש כתוב בתורה זה לא ברור החילוק הזה הרי אפשר ככה להגיד שהיום למצוא את היום יש דעות בזה אבל היום שהתחיל לרדת בו המן ולהגיד שזה יום מצויין לפרנסה ומי שרוצה פרנסה יתחיל ביום הזה ביום שירד המן ומי שואה כל מיני אפשר אפשר אפשר ככה אינסוף אינסוף דברים שאפשר אמנם יש גמרא במסכת אוריות קשורה לראש השנה שאנחנו מתקרבים תנו רבנן אין מושכים את המלכים אלה עעל המעיין כדי שתמשך מלכותם שלמה אומר המלך להם קחו אמכם את עבדי אדונם והורדתם אותו אל גיחון אמר רבי אמי אמן דבי לידה אם מסיק שתי לו בן אדם רוצה לדעת אם הוא ישלים את שנתו הוא בלחץ האם הוא יחייה כל השנה או לא חלילה וחס אני מקווה שלא תעשו את העצה הזאת בפנימיות כי אסור להדליק נר בפנימיות וזה נתלש רגע בערה יומה דבין ראש השנה ליום הכיפורים בביתה דלן נשיב זיקה ישים נר ב בבית שלא נושבת בו רוח אם משיך נורה נד מסיק שתה אם הוא יראה ש האור שנ עובד יפה סימן שהוא אומ דבל מבד בעסקה הוא בא אדהם מצלח או לא מצלח הוא רוצה עכשיו לעשות איזה עסק ליר בתרנגול השמין ושפר מצלח שיגדל תרנגולת אם התרנגול הזה תרנגול אם התרנגול ישמין סימן שגם העסק שלו ישמין אמר הבי אשתה דאמרת סימנה מלתה הי עכשיו שאמרת שסימן זה דבר לעולם יהיה רגיל למחזה ברא שתה קרה ורובי קרטה וסילקה ותמרה בעזרת השם בראש השנה כולנו נהיה כאן בישיבה לא לדאוג יש מספיק יש כאלה בגלל הסימנים רוצים ללכת מהישיבה לא אז קודם כל יש בישיבה את כל הסימנים ודבר שני רבותיי לא צריך יותר מדי להיות עסק מהסימנים בוא נראה מה עושים עם הסימנים האלה איך זה מסתדר אם לא תעוננו מה בגלל שאני אוכל קרטי אז זה יהיה זה אני נתחיל מהדברים של של רבנו בחיה בספר כד הקמח יש לו ספר קד הקמח זה מין ספר אנציקלופדי כזה לפי אב כותב כך וצריך שתתבייש במזוזה השם המיוחד מבפנים והשם שד מ בחוץ יה זה מפני שאומות העולם חושבים שאן ההצלחה מצוייה בתים כי מקרה כפי מערת הכוכבים מנהיגים את העולם השפל הזה גון אלו אומרים שמיום שקנה פלוני בית זהו נסה אישה זו מאותה השעה נתעשר ונתעלה מזלו כפי המזל והשעה ברגע שהיה בתוקפו ומעלתו וידוע כ אין ראוי להסתכל בזה כי אין הרגעים עיתות היום אלא ל הקדוש ברוך הוא והוא שאמר דוד בידך עיתותי ו כגון אלו האומרים העושה מלאכה ביום פלוני אינה מצלחת כל ה מסתכל בזה עובר משום לא תעוננו שאומר עונה פלונית מוצלחת נה פת ננו מצלחת אך מה שנוהגים העולם שאינם נוסעים נשים בחיסרון אלא במילוי הלבנה זה כבר מנהג ממ הראשונים מופיע ברימה הפני יהושע מי שראה אז הוא כבר מזכיר את זה וומר הוא לא מבין את זה הרימה כותב לא לא להתחתן ששיש שנהגו לא להתחתן בחיסור הלבנה מ מ תלוי באיזה חודש אבל מאמצע החודש עד סוף החודש לא נהגו לא להתחתן והוא לא כותב להתחתן ביום רביעי איך יכול להיות אין יסור בזה בנו מין העניין ש הרי אינו אלא סימן בעלמה ואין כוונתם אלא לסימן טוב שייעשו הנישואים במילוי ולא בחיסרון וקנין שאנו נגעים בליל ראש שנה ומנה גאונים להביא על השולחן קרה רובייה קרטי סילקה תמרה ו כעניין שאמר שמושכים המלכים עה עניין לסימן טוב שיעשו כדי שתמשך מלכותם כן מצינו מפורש אמר דוד וכולי וכולי וכל המסתכל עכשיו תראו סותר את דבריו צריך להסביר אותו וכל המסתכל בן הנישואים הצלחת הבתים לדבר אחר זולתי לסימן הרי זה מדרכי האמורי והוא מנהג האומות מה הכוונה לסימן ומה הכוונה מסתכל להצלחה זה לא כל כך מובן הגדר של זה מסתכל להצלחה הכוונה חושב שזה משפיע אם הוא חושב שזה משפיע דרכי המורים אם זה סימן אז זה בסדר מה זה סימן סימן אולי הכוונה זה רק בשביל המצב רוח מצב רוח טוב ככה אני מפרש אולי את הדברים של של רבנו בח בשביל מצב רוח טוב בראש השנה היו אנשים יום הדין מפחיד אותם אז מה אנשים בא פחד אומר תשמע יהיה בסדר לא לדאוג בוא תהיה מצב מח יות טוב תאכל קרה תאכל קרטי תאכל דברים מתוקים יהיה שנה מתוקה בסדר יהיה טוב אל תדאג זה נקרא לסימן מי שחושב שאם הוא יאכל קרה או שהוא יאכל תפוח בדבש על ידי האכילה של התפוח בדבש שיהיה לו שנה שנה מתוקה אז דרך המורי לפי רבנו בכי כמעט איסור דאורייתא מי שעושה את זה ש מצב רוח טוב בסדר ככה ככה אני חושב להסביר אותו דבר מי ש שהלבנה מתחזקת אנשים נמצאים ע מצב רוח טוב הלבנה למה אנשים היום זה לא כלכך משנה לנו הלבנה מתחזקת לבנה מתחסלת אבל פעם כשהלבנה מילו אפשר היה בלילה לעשות דברים היה ור בלילה שיש חושך בלילה מצב רוח לא טוב אנשים מתחתנים ואז אחרי הצהריים לא יודע מגיע הערב חושך אפלה צריך קצת נרון זה בלי מצב רוח לא טוב בחתונה צריך שיהיה מצב רוח טוב שיהיה אור שיהיו שיהיו אנשים יהיו שמחים ככה ככה נראה לנו דעתי להסביר את דברי וכך גם יום רביעי ויום חמישי זה לא שיום רביעי יש בו איזה סגולה טובה למי שמתחתן ביום רביעי נבעלת בחמישי על ידי זה יהיה להם הרבה ילדים ומי שמתחתן ביום אחר יהיה לו פחות ילדים אוי ואבוי מי שחושב ככה דרכי המורי אלא מה הכוונה שאנשים יהיו אנשים מודאגים מי יודע אם השידוך יעלה יפה מי יודע אם אזה טוב נו זה יום טוב כזה שיה כך נראה היה להסביר אז אני רוצה עכשיו ללכת בשתי דרכים דרך ראשונה לפי הרבנו בכי בסוגיה מסכת אוריות וכך לכאורה צריך לפרש את כל הסוגיה שלנו את שלושת הסוגיות וזה התקנה היייתה בגלל טענת בתולים לא בגלל לא בגלל ברכה מה פתאום בגלל ברכה זה דרכי המורי זה לא תעוננו שזה זמן טוב זמן לא טוב אז הטעם העיקרי זה טענת בתולים אז אם כך זה מה שכתוב במשנה ולכן הטעם הזה כתוב במשנה ולא ה של ברכה למה אלמנה נישאת ביום החמישי אז אלמנה אולי הכוונה שהאלמנה נישאת ביום החמישי שהאלמנה יכולה גם להינשא ביום החמישי יכולה להינשא ביום הרביעי ויכולה גם נסה ביום החמישי מה שאיין כן בטולה שרק ביום הרביעי או הסיבה של שקדו אבל אם כך שאלנו שאלה טוב אז למה לא כתוב ברכה זה זה הבנו אבל למה למה לא כתוב למה לא כתוב שקדו אז אולי אפשר להסביר את תקנת שקדו להסביר את תקנת שקדו כך תקנת שקדו היא לא תקנה גמורה הייא לא תקנה גמורה זה לא שחכמים תיקנו שקדו הם לא תיקנו שקדו הם רק הנהיגו הראייה ש שאם תריח לה הוא לא הוא לא יכול אז הוא יכול הוא יכול לא לא לעשות והוא יכול לשאת גם ביום ראשון בטרי אח לה לכן לא רצו לכתוב את זה במשנה אותו דבר באלמנה שקדו של אלמנה זה לא תקנה גמורה עובדה שאם הוא אדם בטל כך כתוב שם בגמרא לאלן אחד שלא עובד פנסיונר אלמן ואלמנה הוא פנסיונר אז אם הוא לא עובד אז זה יכול יכול לשאת גם ביום אחר המשנה לא כותבת משהו שהוא לא תקנה גמורה כי אם זה היה כתוב במשנה שבגלל שקדו זה היה כתוב מפורש במשנה מה היה קורה אז הינו אומרים שאי אפשר לחלק בן טריה לא שקדו זה נגמר גם תריח ללא וביום החמישי אלמנה ום החמישי גם אם הוא פנסיונר ומיליארד ולא הולך לעבוד ולא יהלך לעבוד בחיים שלו אני מקווה שהולך לכולל פנסיונרים לפחות אלי אולי גם זה תקנה אח אדם מטל אבל לכולל אפשר לוותר בשביל שמחה על עבודה אנשים לא רים על כולל מותרים זה שאלה אמת אם יש לו כולל פנסיונרים קבוע מה הדין שלו אבל אבל א א אם זה היה כתוב במשנה היינו אומרים שאין חילוק כי זה תקנת חכמים כמו תקנת בתולים שכתובה מפורש במשנה לכן זה לא נכתב במשנה נמצא שיש תקנה אחת גדולה והיא תקנת טענת בתולים ויש הנהגת חכמים שהיא קוראים לזה שקדו חכמים שקדו חכמים הכוונה חכמים חשבו על זה הנהיגו את זה וכתבו את זה במשנה והדריכו לעשות את זה אבל זה לא טוטלי זה לא חד משמעי ולכן ולכן זה לא כתוב זה כמובן מתאים לשיטה של הראשונים נכון גם הרטבה נכון גם הרמבן במקום אחר שברכה זה מה פשט ברכה זה למה יש את הסיפור הזה של הברכה מאיפה הגיע הסיפור של הברכה ברכ פרעה אומר למה וגם במדרש אומרים למה בגלל ברכה איך זה מסתדר חייבים להגיד לפי רבנו בחיה שברכה זה רק סימנה בעלמה יכול להיות שהיו אומרים את הטעם הזה כדי שאנשים כדי ש אנשים יקבלו את תקנת חכמים בשום טענת בתולים אמרו להם תדעו לכם זה גם יום של ברכה זה יום של ברכה אז יום שמחה לא הכוונה של שזה יום ביום הזה מתברכים ויום אחר לא מתברכים את זה ודאי שלא כי עובדה שבמשנה זה לא כתוב אבל זה יותר לחזק דעתם של קטנים ונשים ועמי הארץ אז אמרו אתה רמז יש בדבר רמז יש בדבר שיש איזה יום של ברכה וזה גם טוב הנה יצא לנו טוב זה גם יום שזה ככה ככה לכאורה לפי הזה צריך להגיד לגבי השאלה השאלה ששאלנו על הסברי רשי ותוספות שקצת דחוקים אז אולי אולי אפשר להסביר אולי אפשר להסביר הסבר כזה זה לא קשור בהכרח ל לדרך הזאת אבל אולי ככה צריך לומר צריך לומר שטענת בתולים בדברי רשי שיבואו לבית דין ובררו זה לא שבאמת אם יבואו לבית דין ובררו יבואו עדים וכולי הסיכוי שיבואו עדים קטן אלא העניין הוא כזה אם מתחתנים יום לפני הבית דין מה חושבות נשות ישראל בנות ישראל הם יודעות שאם יהיה בעיות על הבוקר לא תתקרר דעתו של החתן הוא הולך לבית הדין אז מראש בנות ישראל משמרות את עצמם כי הם יודעות שאם יהיה אבל אם מתחתנים ככה שלושה ימים לפני הא יכולה לפייס אותו תתקרר לדעתו אומרת טוב נו לא נורא יהיה בסדר אז הכוונה הבן אדם הילך לבית דין למה הוא ילך לבית דין הבן אדם עצמו שהולך ל החתן הוא יבוא לבית דין שמה יצא קול הוא בא לבית דין ט דה אולי אולי אפילו על סיכוי קטן כי כי הוא כועס ואז התברר אז זה מרתיע אולי אולי זה ההסבר לגבי השאלה איך ביטלו תקנה שהייתה שהייתה בימי בימי הקדמונים איך איך ביטלו תקנה של של אז ככה צריך לכאורה לומר אני חושב שזו הכוונה בדברי הרטבה שהוא אמר תנאי זה כתוב כבר שאם יש תקנה שתקנו אותה לזמן לתקופה לפי השעה והזמן תקנו אמרו מראש למשל רבנו גרשו מאור הגולה אז א יש א דעה כזאת שתיקן לאלף שנים תיקן את התקנה הוא לא לא רצה לתקן תקנה שתהייה לדורות הוא תיקן תקנה זמנית עזרה תיקן את התקנה שלו שבית דין יושבים בשני וחמישי שבית דין יושבים בשני וחמישי כמו שהסברנו קודם זה לא היייתה תקנה שאה כך נכון לעשות לדורות עולם שבת נהיה בשני חמישי היום בתי דינים יושבים בכל יום עזרה תיקן את זה זה לפי צורך השעה והזמן כדי שאנשים יבואו לא היה גם אולי מספיק דיינים וכדי שאנשים יבואו ביום שני וחמישי זה יהפוך להיות יום חשוב יבואו לקרוא בתורה כשתקראו טענת בתולים הם ידעו שתקנות עזרה זה לא זה תקנות לשעת לא לשעת חירום אלא לשעה לא טובה זה לא תקנות אה בגלל המצב הרוחני הנפלא של עם ישראל אלא זה תקנות בגלל המצב הרוחני הירוד של עם ישראל אז לא יתקנו תקנה על דעת זה שהם יודעים שככה יהיה ל תמיד לדורות מה הרי כולם מקווים שעם ישראל יחזרו לתיקונם ועיירות ישראל ישבו במקומם וירבו החכמים ובכל כפר יקראו בתורה ברוך השם כמו שהיום שמעתם מקום שלא לא קוראים בתורה צריכים לבוא לעיר אין אז ברוך השם אז איך שרדר מסתבר שזו הכוונה של הגמרא בדף ג' למה הוא אמר לשון כזאת זה אמר ככה אמר רב בריצ לאש תקנת עזרה ולח אבל קודם תקנת עזרה האישה נישאת בכל יום ואז מה לא אם זה יהיה כמו קודם אז למה צריך להגיד את הדברים ככה למה אי אפשר להגיד את הדברים ישר למה הוא לא יכול להגיד לא אלא בשעת תקנת עזרה אבל הדנה לא התשובה קודם תקנת עזרה זה הזמן היותר אידיאלי זה הזמן הנכון כיוון שזה היה הצורה הרגילה בעם ישראל לפני עזרה מסתבר שכש את התקנה תיקנו אותה רק תיקנו אותה רק רק רק לזמן מה שאמר רב שמואל בר יצחק ש אישה נישאת בכל יום שואלים כולם הי יש יום אחר יש זה יש יום שישי התשובה לא היייתה תקנה של טענת בתולים בכלל לא היייתה תקנה כמו שחתם סופר שיום לפני הבית דין לא היה שום תקנה התקנה הייתה כשבית דין יושב יומיים אז היה צריך לעשות תקנה עכשיו התבטלה תקנה אז גם יום שישי בכלל נכון זה יש טעם לא לעשות ביום שישי אבל התקנה בטלה ברגע שבטלה התקנה התבטל התבטל הכל לגבי תקנת שקדו איך חילקו אמרנו שתקנת שקדו צריך לומר היא לא תקנה גמורה אלא היא הנהגה נכונה שקדו חכמים ולכן כשיש חילוקים אז זו דרך אחת זה גם והסברנו אתה לא תעוננו כי אין ברכה ברכה זה רק סימן בעלמה נאמר בשביל אלה שליבם רך ואלה שקשה להם לקבל תקנות חכמים ואלה אז בשבילם אמרו נו יש גם יש גם ברכה אבל שבעלי דעה יחשבו שזה העיקר זו זו טעות טעות גמורה כך אפשר לפרש בדרך אחת את היחס בין כל הסוגיות כל הסוגיות ש שפה אבל יש גם דרך שנייה וה אולי קצת עם יותר דברי חידוש ואני רוצה לראות את המאירי ב מסכת אוריות נמצא בעמוד שלוש אומר המאירי כשמושכים את המלך היו מושכין אותו על המעיין לסימן טוב שתימשך מלכותו ולא דרך נחש חלילה אלא לעוררו שיתנהג בדרך מעיין אשר לא יכזבו ממו ולא יתנהג בדרך שיהיה עניינו כאפיק נכללים העובר לשעתו זה לא רק לחזק לחזק את הלב של המלך שאולי מפחד אלא זה דרך התעוררות מוסר והדרכת חיים לעשות את זה על המעיין הרבה דברים הותרו לפעמים שדים נחש ולא מדרך נחש אלא דרך סימן לעורר בו לבבו להנהגה טובה והוא שאמור ליתן לשולחנו בליל ראש השנה קרה רוביה קרטי וסילקה ותמרה שהם עניינם מהמהם שגדלים מהר ומהם שגדלת עולה הרבה אז מה הכוונה אולי כאן זה בדיוק הפוך יש אנשים שראש השנה הם חושבים שזה חג חג כמו חג רגיל זה חג שבאנו באנו לאכול ולשתות ולשמוח מה תפילות ארוכות זה מייגע אותם ומה אנחנו צריכים כאלה תפילות ארוכות וזה אדוני זה יום הדין כל השנה לכת לחתך צריך לעורר את הבן אדם תדע לך אתה ביום הזה נגזר עליך הרבה דברים אתה צריך לחזור בתשובה אתה צריך להפוך את זה ליום משמעותי מאוד ו וכדי לא להיקשר לעשות דרך נחש שתקנו לומר עליהם דברים המאורים לתשובה והוא שאומרים בקרא יקרו זכויותינו רבו צדקותינו בקרת קרתו שונאינו שונאי הנפש ום העוונות בסילק יסתלקו עבונ לא צריך לכת לעוונות אפש להגיד צריך להתפלל שיסתלקו ונאנו איך יסתלקו ונאנו בלל שאכלנו סילקה אתה יכול לאכול טונה של סילקה אף שונא לא ילך מפה אבל אם אתה תאכל אפילו קצת סלקה ותתעורר שצריך להתפלל וצריך לדעת שאם אנחנו רוצים שיסתלקו אוייבנו ושונא ובקשה רעתנו כמה אוייבים יש היום לעם ישראל השם ירחם מבחוץ מבפנים צריך ל צריך להתפלל ראש השנה זה היום א ואז הוא אומר וידוע שכל זה אינו אלה הערה שאין הדבר תלוי באמירה לבד זה שתגיד יהי רצון וישר תשקיע את ראשך ורוך בקרת הסימנים לא מזה יצא טוב רק בתשובה ומעשים טובים אבל יש תכלית זה לעורר לתשובה אבל הדברים שנעשים בדרך נחש חלילה אין פקפוק בייסורים והוא שאמר אנה על צחים בסורה מגדים תרנגול שדים שהוזכרו הנה אמר ל כולם וליו מלתי אין ראוי לפתוח עליהם טוב אלי יש הסברים אחרים ש בגמרא בוריות אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו לא למדים למדו אוריות כבר ולא נתנו על זה שיעורים אז אבל מי שחשוב לו להבין את הסיפור עם הנר וכל זה אני יש לי על זה בדרך דרוש להסביר אבל נניח לזה לפי הדרך הזאת של המאירי הי מקום לומר כמו שאומר הפני יהושע התקנה הראשונית המקורית כמו שכתוב במדרש רבא הטעם הבסיסי הרעיון שהיה פשוט לכולם זה ברכה זה היום של הברכה מה למה צריכים בנישואים יום של ברכה נישואין לא נועדו להנאת עצמו יש אנשים חושבים שהנישואים נועדו להנאת עצמם וזה לא נכון הנישואים נועדו להקים בתים נאמנים בישראל לגדל את עם ישראל להרבות עבדי השם יראי השם זה התכלית של הנישואים ער ואונן ולמך עם עד לה זה דרכים של אומות העולם שרוצים לשמר את האישה יפה שרוצים חושבים ע על טובת עצמם והנאת עצמם לפני שיוולדו ילדים למה שלא יה לנו כמה זמן וכולי ואז זה הדרך כנגד האנשים האלה והטעים האלה שירצה לבוא על אשתו שלא בימי עיבורה וכל מיני דרכים שהיו גם בימי קדם כנגדם תקנו ש בטולה נישאת ביום הרביעי ואלמנה נישאת ביום החמישי ימים שנאמרו בהם ברכה והדבר הזה היה טעם פשוט וגלוי וידוע לכולם אבל לא רצו לכתוב אותו במשנה למה לא רצו לכתוב אותו במשנה אני יכול לחשוב על כמה דרכים אולי דבר ראשון שלא יחשבו כמו שהסברנו בש שלא יחשבו שזה טעם גמור כי זה לא תקנה גמורה זה הנחייה זה הדרכה נכונה ככה צריך לעשות אבל זה לא עיכוב גמור ולכן לא כותבים את זה במשנה אבל כולם ידעו שזה הטעם הוסיפה המשנה עוד טעם איזה טעם טעם של טענת בתולים הטעם שלטענת בתולים עקבו תקנת עזרא אני מניח שבעם ישראל היו מתחתנים ברביעי וחמישי עוד לפני ימי עזרא ז שפעמיים בשבת בתי דינים יושבים זה נותן טעם הכרחי לבתולה טעם שאי אפשר כבר אי אפשר כבר לסור ממנו ולכן זה הטעם שכתוב שכתוב במשנה למה לא כתוב במשנה את תקנת שקדו אז אפשר כמו שהסברנו קודם גם תקנת שקדו היא לא תקנה היא לא תקנה גמורה ועוד אם יכתבו את שקדו ישכחו את הטעם של ברכה שהוא היה בעצם הם אתה לא יכול לכתוב טעם אחר לאלמנה ובתולה וד זה לבטל את הטעם של ברכה לכן כתבו רק את הטעם של של רק על בתולה לא על אלמנה וממילא כולם מבינים שיש טעם אחר למשנה ומהו הטעם האחר הטעם של הברכה ולכן גם לא כתבו את הטעם של את הטעם של של שקדו עכשיו בא רב שמואל בר יצחק ואומר אישה נישאת בכל יום אז א אישה נישאת בכל יום הרי זה לא נכון כאילו הוא מתעלם הוא מתעלם מהדין הזה של א של ברכה מתעלה מזה איך איך רשל בר יצחק מתעלם מהרעיון של הברכה אז אפשר אולי להסביר את רוש שנול בר יצחק כך בדרך בדרך בדרך קצת חדשה אפשר ה להגיד בכל יום הכוונה אישה נישאת מותר לה להינשא מותר להנס אבל אז ה כמו שה שואלת על שקדו ריח להה הגמרא צ ברכה צך ברחה באמת נכון להתחתן ביום רביעי עדיין וכך יהיה צודק מי על פני יהושע שעדיין יש את הטעם של של ברכה זה נשאר למה כדי לחזק את הלבבות בדרך הנכונה לחזק את הלבבות בדרך הנכונה אז א אז אז למה באמת ר של בר יצחק מתעלה מזה יש כאן הנחיה של חכמים לפחות כמו שקדו זה הנחייה אז אפשר אולי להסביר גם בדרך אחרת אישה נישאת בכל יום שכתב רב שמואל בר יצחק הוא לא התכוון אישה להתחתן בכל יום זה לא התכוון הוא התכוון אישה יכולה להינשא בכלל יום לאיזה עניין כל המשנה שלנו אחרי שקדו דולים יש לה נפק מינה הלכתית מחייבת לגבי דין העלאת מזונות אם הגיע הזמן ולא ניסו אינו מעלה למזונות למה לא מעלה למזונות כי הוא מחוייב ביום הרביעי כל זה היה טוב ויפה בשעה שהייתה טענת בתולים הייתה תקנה גמורה ברגע שהתבטלה התקנה כמו שהסברנו קודם התבטלה תקנת תתו ב שזה הה תקנה לזמן כמו שביארנו אז ממילא נשארנו רק עם ברכה ועם שקדו אז ברכה זה לא סיבה בשביל מה לא סיבה בשביל להעלות זמן כמו שכתב הרמבן לא להעלות מזונות אדוני הברכה זה עבורך מה זה עבורך עכשיו נסביר את זה מובן יותר הרי בדברי הרמבן יש להקשות הרמן ברכה זה בשביל הגבר הוא מצווה רבוס נשים לא רוצות ילדים נשים רוצות ילדים יותר מאשר הגברים רוצים ילדים זה כל מי ש כל מי שמבין משהו בענייני העולם יודע שזה ככה נשים מחבבות את הילדים מאוד זה ילדים זה יש את ה תפילה אנחנו נגיע לראש השנה תפילת חנה בראת בי רחם בראת את בי למה אישה הקרה שזה זה זה הדבר הכי נורא שיכול להיות אז מה היא גם צריכה ברכה למה זה רק לגבר שהוא מצווה לפי דרכנו זה מצויין ודאי זה לא הכוונה שזה סגולה ל אם זה סגולה אז גם האישה צריכה את זה אותו דבר זה לא מצווה אבל אם זה לחנך את האדם שהוא ירצה ילדים והוא יבין למה הוא מתחתן זה מתאים למי זה מתאים לגבר שמצווה על פריה ורבייה דברי הרמבן עכשיו עכשיו מאיירים לפי לפי זה אפשר אז אמרנו מוסבר דברי דברי רב שמואל בר יצחק ושקד הכל מובן אבל לפי זה באמת צודק לכור פני יהושע לפי ההסבר של הזה שהסברנו שהוא הוא יותר מסתבר בגמרא א לכאורה צודק לכאורה צודק לפני יהושע אחנו צריכים לישב את מנהג ישראל רבוי רוב מוחלט של האנשים לא מתחתנים לא מתחתנים ביום ביום רביעי לא שמענו גם הדרכה כזאת והנחיה כזאת שראוי וטוב שמענו אבל שמענו מעט מזער פה ושם הבאתי פה תשובה של השבת הלוי בסדר יש פה ושם טעמים אבל אולי אפשר להסביר את הדברים כך זה דבר חידוש מקווה שהתיישב על דעתכם יש יש משנה במסכת תענית מה עכשיו בן אדם ביום רביעי אתה חושב עכשיו על ברכות מה אתה חושב בום ביום חמישי מה בן אדם חושב יום חמישי יום חמישי לא יודע יום שישי א אם זה שבת חופשית הוא חושב מתי אני נוסע הביתה אם זה לא שבת חופשית אז ה אומר הייתי רוצה לנסוע הביתה אבל אני נשאר בישיבה מי חושב על ברכה של אדם מי חושב על של זה מה מי חושב מי חושב על ברכות מ אדם חושב על ברכות יש משנה מסכת תענית בשלושה פרקים בשנה כהנים סים מתקפים ארבע פעמים ביום שחרית מוסב מנחה בנעילת ובנית שערים מתי בתעניות במעמדות וביום הכיפורים מה זה היום אנחנו רק יש לנו רק יום הכיפורים מה זה מעמדות אלו אין מעמדות לפי שנאמר צ בני ישראל קמים ח מי וחח קורונו שאדם קרב והוא אינו עומד על גביו דקו נביאים הראשונים ב 24 משמרות כ משמר משמר הי מעמד בירושלים שקונים ים שישראלים הגיע הזמן המשמר לעלות כונים ולים ולים ירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסים עריהם וקוראים במעשה בראשית מ שתנים ארבע ימים בשבו שוע מיום שני עד יום חמישי רבת כבוד השבת ו בת יצו מנוח ועונג להגיה נית וימותו בכ רי ישראל היו אנשי מעמד מה היו עושים אנשי מעמד שני עד 50 מטענים תפילה על עם ישראל תכף נראה על מה היו מתענים והיו קוראים בתורה מה היו קוראים בתורה ביום הראשון בראשית ועיר רקיעה היום הראשון והשני ביום השני היו קוראים את היום השני והשלישי ביום השלישי את השלישי והרביעי למה היו קוראים ככה את למה לא קוראים ביום ראשון את יום ראשון ביום שני את יום שני יום שלישי למה צריכים לקרוא את שני הימים התשובה כי צריכים להעלות שלושה שלושה קרועים ואי אפשר ל בום בכל יום אין מספיק בשביל בשביל שלושת הקרועים כך אומרת הגמרא שם אז זה המעמדות היו רגילים לקרוא את מעשה רשית מה היו עושים היו מטענים תראו בגמרא תנור ה בנן אנשי ממ משמר ה מ הקורבן אח משם עמד מתכנס בבית הכנסת ויושבים ארבע תעניות בשני בשבת בשלישי ברביעי בחמישי בשני על יורדי הים בשלישי על לוכי מדבריות ברביעי על אשקרה שלא תיפול על תינוקות בחמישי על עוברות ומניקות עוברות שלא יפילו מניקות שהניקו את בניהם בערב שבת לא ה מתנים לכבוד השבת אומר רשי ב בשני על יורדי הים דכתיב בשני הי רקע בתוך המים וצריך להזכיר ולרצות על הדבר בשלישי על אוכם מדברות דכתיב ראה היבשה תהי ראוייה יבשה להולכי שלא יזוקו מפני חיות רעות ברביעי לסקר שב נתלו המאורות כתוב מאורות מארות כתיב ועל עוברות דכתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה אז היו מתפללים על המעוברות על המניקות זה הם היו עושים ביום חמישי יום רביעי היו מתפללים על תינוקות שלא ימותו אבל הם היו קוראים ביום רביעי את היום הרביעי והיום החמישי וביום חמישי הם היו קוראים את היום החמישי ואת ואת היום השישי אז מסתבר אולי להסביר גם את רב שמואל בר יצחק שש בכל יום מתעלם מהברכה לא כמו שאמרנו לא צריך לה דוחק יכול להיות שכל המנהג הזה של הברכה היה קשור ותלוי בכל זמן שהיו רגילים לעשות את המעמדות כשהו רגילים לעשות את המעמדות היה בישראל את התחושה הזאת יום ראשון על מה אתה חושב יור יום שני על מה חושבים על הים יום שלישי על מה חושבים על היבשה יום רביעי על מה חושבים על תינוקות יום חמישי על מה חושבים ישרצו המים על זה חושבים יתרה מזאת מי זה היו אנשי מעמד זה היו יראי השם הצדיקים גדולי ישראל אני כו גם היום יש מנהג כזה שהולכים לקבל ברכות ביום חתונתו אדם ביום חתונתו היה העולם מתענה מגיע ליום המעמד מגיע ליום המעמד ביום הרביעי מה הוא שומע שקוראים ה מאורות ומה עוד קורים קוראים ישרצו המים ויו אומר ויברח אותם אלוקים לאמור פרו ורבו אה ברכה לדגים מה יש בדגים מה יש בדגים הזה מה ש שומעים בבית כנסת שומעים את זה בבית כנסת זה לא סתם יום שאנחנו יודעים שיש בתורה זה זה יום שמתעוררים מתעורר לזה זה חתן מה הוא שמע זה מה שהו שומע הוא שומע את הפו דרך אגב מעניין בתשובת רשי מביא מדרש שלא מופיע לפנינו תן הבר כפרה בתורה צאת ברביעי שבו נבראו מאורות ת בחמישי שנמר בו ברכה לופות ולדגים שצריך גם את הרביעי וגם את החמישי איזה יום קוראים גם את הרביעי וגם את החמישי ביום רביעי קוראים את הרביעי והחמישי את הרביעי קוראים לא רק בגלל הסיבה שאין אין מספיק קרועים בסוכות מה אנחנו עושים אין מספיק קרועים מה אנחנו עושים או בחנוכה מה אנחנו עושים קורים עוד פעם ועוד פעם אלא כשהיו במעמדות קוראים זה היה בשביל היום וגם בשביל הערב עד למחרת בבוקר עד למחורת בבוקר זה כבר יהיה יום חמישי אז בום רביעי אתה קורא את יום רביעי וגם אתהה קורא את יום חמישי כי זה מתחיל כבר הלילה של חמישי זה מתחיל חמישי אולי זה עוד טעם למה למה היו קורים במעמדות תראו מה כתוב בפרשת זה אני חושב שזה מציאה גדולה מה המיוחד למה דווקא ברכה לדגים לבחורה ברכה לאישה יותר טוב יש בגהות אשרי כותב שעדיף בימנו לפי הפני יהושע לא ביום רביעי עדיף ביום ד ביום חמישי למה שנאמרה בו ברכה לאדם והגמרא אומרת ברכה דאדם עדיפה נכון יש קצת בגמרא בדף ה שברכה דאדם עדיפה אז למה לא למה לא התחתנו כולם ביום חמישי היום למה אלה שרוצים רביעי רביעי ככה אומר בגאות השרי מביא אותו פני יושע אז אזה מציאה גדולה לדעתי יש פסוק הפסוק שנאמר ביום החמישי וברך אותם אלוקים למור פרו ורבו מילו את המים בימין אז רבו יסי תראו מדרש הגדה ובח אותם אלוקים לא פרובו למה לאבר הקדוש ברו הוא את הבריות אלה עד יום חמישי פי שפות לוקח אדם מהם ואכלם וגם אוכלים זה את זה לקח כם של אדם חסר מהם ולפי שברחם ביום חמישי לכן תתקינו שבתו תנסה ביום רביעי ליל חמישי כדי שיחדו זה זה ויפרו וירבו שיהיה בעילת מצווה ולא ידחה לא ידחה את ה את ה את הפריה ורבייה מתאים מאוד לאך שהסברנו זה לא כדי שיהיה לו ברכה אלא כדי שהוא לא יעכב את הפרייה ורביה לכן עשו את זה מתאים להסבר במירי כמו שהסברנו אבל זה לא מספיק תראו פסיקת זוטרתי האמת חייבת לאמר זה מדרש מאוחר בסדר זה לא מדרש מ מהתנאים והמורים אבל זה ממי הגאונים משהו כזה לא ברור מי המחבר יש שאלה מה זה למור מה זה לאמור לאמור תמיד וידבר השם אל משה לאמור מה זה לאמור כדי שיגיד לעם ישראל וידבר השם אל משה לאמור תגיד הלאה פה מה מה שריך להגיד ויברח אותם אלוקים לאמור מה שרייך להגיד למור יש במפרשים הרבה הסברים לא אנחנו לא לומדים עכשיו פרשת בראשית אנחנו לומדים כתובות אז אני לקחתי את הפירוש נוגע לכתובות ובח אלוקים לאמור מה התלמוד לומר למור מלמד שבתחילת בריאת העולם היה הקדוש ברוך הוא מברך את עולמו מכאן וילך ניתנה ברכה לצדיקים לברך את עולמו וכן אומר והיה ברכה מה אומר אומר להם תשמעו התורה זה כבר רמז בתורה ברח אתם הלקים לאמור הכוונה שגם אנחנו נשתמש במילים האלה לברך על א במה תברך בברכה של הדגים לברך היה יהודי יקר מאוד שקיים את הדין הזה מי יעקב אבינו וידגו מה דגו מה דגו מה הדגים זה זה מה שהוא מצא זה הקדוש ברוך הוא אמר הבח אותם למקים למור פרוו מלו מה מיוחד בדגים קודם כל אנחנו גם בראש השנה אמנם זה לא כתוב בגמרא בוריות אבל גם דגים נפרה ונרבה כדגים מה מיוחד בדגים יש הבדל בין עופות ויונקים לבין דגים הבדל פשוט כתוב שדגים אין לה עין הרע לא שולטת בהם עין הרע לכן יש הרבה כלכ בכל בכל א א פרייה ורבייה של דגים יש עשרות מאות בצים מטילה מטילה דגה אז א אבל עופות יכול להות כמה ביצים יונקים יש אחד שניים שלוש אבל חמש לא יודע אבל אבל מוגבל מה זה עין הרע מה שואלת דם עין הרע יש הבדל גדול גם העופות וגם היונקים הם דואגים לצאצאים שלהם מאכילים אותם העופות דוגרים על הביצים אחרי זה נותנים לה גוזלים לאכול היונקים גם האמא מטפלת בילד מאכילה אותו דואגת לו הדאגה היא מלמדת על הרגשה מצד אחד דבר נפלא מצויין אבל יש בזה גם לפעמים מרוב דאגה ומשמע אולי לא יהיה מספיק אולי אין אולי לא יהיה אולי נסתפק בשלושה ילדים שיהיה לנו מספיק לכל אחד מי יודע אם יהיה לנו מספיק כשאין מספיק אנשים תמיד מה זה עין הרע הקנאה תמיד מסתכל אני צריך מזה למה יש להוא זה חסר לי זה על חשבוני זה על חשבונו דגים לא עושים חשבון 100 200 ילדים מים אוכל לא יודע מן דיב חיה ייב מזונה לא צריך לדאוג לפרנסה לא צריך לדאוג לפרנסה ומרת צריך לדאוג לפרנסה אבל זה לא חשבון זה לא חשבון אתה התחתנת פוזה קים למור למור זה למה אם ככה זה כזה טוב למה אלמנה למה אלמנה אלמנה ביום ביום החמישי אז אלמנה בדרך כלל זה כבר לא עכשיו השלב של פורבו אצל האדם בנישואין של האדם כתוב ברח אותם אלוקים פרוו מה נאמר אחרי זה עכשיו אגיד דרך לא לא מה שכתוב פה נסיים בזה יש באדם בפרק ב' לא טוב היות האדם לבדו סלדו נשוא אלמנה זה קודם כל לא טוב היות האדם לבדו היה לה כבר ב יש לה כבר ילדים לאב לבדו בסדר יש ברכה לאדם מברך אותם אלוקים וגם אמר להם פרובו יש את הברכה הברכה לדור אז אולי זה הסיבה של אלמנה וכך א לפי לפי ההסבר הזה אולי כשאין מעמדות ולא קוראים את זה והתבטלות בטל ויכול להיות שלכן זה נדחה עד רב שמואל בר יצחק מה ומה עם כל האמוראים בדורות הקודמים אף אחד לא אמר אף אחד לא זה רב שמואל בר יצחק כבר לא היה זכר למעמדות בעם ישראל כבר לא נהגו את זה אז אומר תשמעו כבר אפשר ניסת בכל יום אולי זה הטעם שמנהג ישראל שלא חששו למה שחשש למה שחשש פני יהושע טוב אז אולי סיכמנו את הסוגייה מקווה שהוספנו כמה ד ‏r