מתן גט - כפייה ורצון • הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון • כנס אסופות ה-6

טוב, באמת שמחה גדולה לראות את כולם והלוואי שהיה לי זמן להגיד כמה אני שמח אבל כיוון שהשיעור קצר א המלכה מרובה אנחנו עוסקים בשאלה של כפיית גט זאת גם שאלה עקרונית כמעט הייתי אומר פוליטית וגם שאלה הלכתית ואני רוצה לת קודם כל באמת באמת בשאלה העקרונית האם ראוי לכפות גט ומה קורה כשאיש ואישה נשואים אז לגבי האיש נאמר והיה אם לא תמצא חן בעיניה ונאמר ושנאה איש האחרון מה קורה כשהדברים האלה קוראים לאישה והאישה אינה מעוניינת להמשיך לחיות עם הבעל האם היא זכאית לדרוש ממנו גט בפשטות לא והגמרא מדברת על כלתי דרב זבית שאם רידה יש לנו סוגיה שלמה בפרק שישי במסכת כתובות על העניין הזה ואישה שמורדת ולא רוצה להיות עם בעלה מקצצים לה מן הכתובה במקומות אחרים אבל ודאי שלא יכולה לכפות גט לכל או יותר יכולה לחיות לעצמה לחוד אם היא תמצא לעצמה בית אבל היא לא תוכל להינסא כיוון שאי אפשר לכפות על הבית על גט. הדבר הזה השתנה בצורה דרסטית בתקופה קצת יותר מאוחרת. כמה יותר מאוחרת. זה די חשוב אבל אנחנו ניגע בדבר הזה כפי שהוא ונראה אותו בדברי רב שריר הגאון. גם בהיגרת רב שריר הגאון שנותן לנו את התולדות שהשתלשלות ההלכה. כולל בתקופה שאחרי הגמרא וגם בתשובות רב שריר הגאון נסתכל שם על התאריך אחר כך הרמבן טוען משהו מוקדם יותר אבל אני קורא מגרב שחיר הגאון לא מופיע לפניכם ואחריו מר רב רבה שתיקנו בימיו לתת גט לאלתר לאישה דלו כשמעתה דכלתי דרב זביד כלומר כלטי דרב זביד שנאמר שמרדה אז בסופו של דבר נותרה ללא בעל אבל נותרה גם ללא גט ובעצם אגונה ואנחנו שומעים כאן על רב רבה שבי תיקנו לתת גט לאתר לאישה איך אפשר מה יהיה אם הבעל לא רוצה לתת אז כאן יש לנו תשובת רב שריר הגאון מופיעה גם במקורות אחרי הקו תשובת רב שריר הגאון ואחר כך רבנן סבוראי בירותן שבנות ישראל הולכות ונטלות לעובדי כוכבים ומהדרין ליב וחופין אותו וחותב להגת לאלתר וכזאת אנו מתנהגים היום 300 שנה ויותר מומר אם רב שריר הגאון חי במחצית השנייה של המאה העשירית אז אנחנו מדברים כאן על המחצית השני שנייה של פחות או יותר על מחצית המאה השביעית, כלומר 600 ו מה שנקרא בספירת הנוצרים. זוהי תקופת הסבוראים. חשוב להסביר את זה. שוב נזכיר שהסבוראים זה דור או שני דורות. כנראה שני דורות אחרי תקופת האמוראים אחרי רבינה ורב אשי. יש שאלות גדולות בין ההיסטוריונים איך בדיוק למנות שם את הזמנים. נאמר ב שרבינה ורבש היו סופוראה כנראה שבתקופת הספוראים לא ידעו את זה והם ראו את עצמם כי הם ממשיכים את דורות האמוראים וראו את עצמם גם בסמכות דומה לא היה ברור בדיוק איפה פסקה הסמכות הזאת אני רוצה לציין שהדברים האלה המשיכו גם במי הגאונים כן א כשהגמרא נגיד בכתובות אומרת פריך רב החי אז הרשב"ם מסביר התוספות חולקים עליו שפריב רב החי זה רב החי גאון אנחנו מדברים בתקופה הרבה יותר מאוחרת אנחנו מדברים כבר במאה התשיעית כן ודברים ממנו אם כן מופיעים בגמרא בסגנון שלא התוספות באמת חולקים על זה אומרים שזה לא יעלה על הדעת אבל רב יהודה גאון שנחשב גדול הגאונים מאמצע המאה השמינית יש הרבה מאוד קטעים בשס שהם ממנו הרמבן עושה את העבודה המדעית הספרותית ובמסכת בבמציע בהרחבה רבה בפרק השואל וא שם ממסגר את הקטעים שאותם הכניס רב יהודה גאון לשס אבל רב יהודה די גאון ראה את את עצמו כהמשך של הש"ס הדבר הזה מתי בדיוק אנחנו עובדים בין הש"ס לבין סבוראים וגאונים לא כך ברור ולדבר שלנו זה חשוב מאוד מכל מקום בתקופת הסבוראים תקנו תקנה לכלל ישראל שכופים גט הסיבה שמביא כאן רב שרירה גאון בדבר הזה הוא אומר שבנות ישראל הולכות ונטלות לעובדי כוכבים הדבר הזה עוד היה בתקופה הפרסית המשיך גם בתקופה המוסלמית כלומר שאישה בואו נגיד רוצה להתחתן עם גוי שהם היו יהיו בעלי הבית הפועלסים או המוסלמים אז א יכולה להינסא לו על פי חוקי המדינה כמובן גם בלא שקיבלה גט מבעלה החורבן בדבר הזה הוא גדול מאוד הנשים האלה המירו את דתן וחוץ מזה הם היו אשת איש והיו כמובן יחד עם בעל אחר ובעיקר כדי שנשים לא תמרנה את דתן אז קבעו שאם אישה רוצה א להיפרד מבעלה כפו עליו לתת גט האם ניתן לכפות גט זה פחות או יותר הנושא שלנו אבל העובדה היא שבאמת כפו גט הדבר הזה ממשיך לנו לריף אני רואה שלא הבאתי אותו במקורות אז אני רק אקריא אותו את הריף בכתובות שם בפרק שישי הדין דינה דגמרא אבל העידנה בביתדינה דמתיבתא בבתי הדין דין של הישיבות. בואו נזכיר בעיר בגד היו שם היה ארכוז יהודי גדול בעיר בגד אנחנו כבר בתקופה המושלמית בית אבס היו שתי ישיבות ישיבת סורה וישיבת פומפדיטה שוב כמו שהיום ישיבת סלובטקה וישיבת פוננוץ' שהם שתי ערים שנמצאות במזרח אירופה אבל הישיבות נמצאות בבני ברק אז גם ישיבת סורה וישיבת פום בדייטה זה שמות ערים שבהם היו הישיבות בתקופת המוראים אבל אנחנו אנחנו רואים בתקופה שהישיבות האלה היו בבגדד הם נקראו ישיבות גאון יעקב וממילא רשם נקראו בתואר גאון. הגאון זה לא מה שהוא שאל אחרי הגאון מוילנה איש מאוד מאוד חכם או כל רב שנקרא הרב הגהן היום אלא הכוונה גאון ראש ישיבת גאון יעקב אחת משתי הישיבות האלה כן ממילא גם השם רב החי גאון הוא שם מותאה משום שרב החי לא היה אחד מראשי הישיבות האלה ובראשונים הוא באמת יקרא רב אחשיבך ולא רב החי גאון זה כמובן לא מצמצם בשום דבר את גדלותו מכל מקום אחריף אומר הדין דינה דגמרא אבל הנה בבתי דינה דמתיבתא הכי דינה במורדת קדעת מורדת כלומר אחת שלא רוצה להיות עם בעלה קדעתיה ואמרה לא באינן ללה להיי גברה אני לא רוצה את האיש הזה ניטיב לגיטה יהיב לה גיטה לאלתר כלומר קופים אותו לתת להג לאלתר ובהמשך הוא מדבר על א דיני הממונות ואני מסיים הדנו דינה דמורדת דנהג גין רבנן במתיבתא מכמה שני עד השתארבן במלחמות אומר 500 שנה כלומר הוא שם את זה במאה השישית ולא רק במאה השביעית זאת הייתה התקנה א מה הטיב העניין הזה אמרנו ברב שריר הגאון לא ברור לי לגמרי שזאת הסיבה היחידה ואם אני נצמד לדבריו של הרב שריר הגאון אז חשוב מאוד לקרוא את דברי בעל המאור שם בסוגיה בפרק שישי ומסתברלי שהתקנה שתיקנו בישיבה לתת גט במורדת זו לאלתר הוראת שעה הייתה לפי הצורך לפי מה שראו בדורם אבל בדורות הבאים בדינה דגמרא דנינלה כן זה די מתבקש הייתי אומר מתוך הסיפור שאמרנו כלומר אותם שנים שנשים ניטלו בעובדי כוכבים זה לא דבר שקורה קורה כל פעם ולא קורה בכל דור ולכן טוען בעל המאור תקנת הגאונים הזאת לא מחייבת אותנו כי היא הייתה הוראת שעה בגלל נסיבות מסוימות ואומר אנחנו שנמצאים בואו נגיד בעל המאור בלוניל נמצא לגבול צרפת ספרד פרובנס ובמקומות האלה אנחנו חוזרים לדין דגמרא שאישה מורדת אז בואו לא ניגע כרגע מה פוחטים לה מכתובתה אבל מכל מקום, גם אם היא נפרדת מבעלה, הוא איננו חייב לתת להגט. א הרמבן במלחמות חולק עליו ואומר ומה שאמר בעל המאור שהתקנת הישיבה הוראת שעה הייתה על רבנו הגדול, כלומר הריף, יודע תקנת הגאונים יותר מכולנו ומדבריו ניכר שלדורות תיקנו. אבל אין דבריו של בעל המור מכאן אלא פיטוי שהוא רוצה לחלוק עליהם ולומר דבדינה דגמרא דינינן ואמרה בלשון נקיה אבל באמת לדורות תיקנו ונהגו בעד ימיו של רבנו זל כ500 שנה כלומר אנחנו חוזרים פה למאה השישית שלא זזה התקנה הזו מביניהם כמו שידוע אצלהם בתשובות שלהם גם כן תנסא מפורש בהלכות ראשונות לרבי שמעון קיירה כמובן בעל הלכות גדולות ובכל חיבורי הגאונים הראשונים וגם בדברי האחרונים והם ידוע איך תיקנו כלומר לדעת הרמבן גם האידנה במושגים של הרמבן ממילא גם היד במושגים שלנו ובכן אישה שאיננה רוצה להיות עם בעלה אז קופים אותה לתת גט והרמבם פה באמת אה משהו פוסק זה לא פחות מפצצה הוא אומר האישה שמנאה מבעלה מתשמיש המת נקראת מורדת ושואלים אותם מה מרדה אם אמרה מאסתי ואיני יכולה להיבאל לו מדעתי קופים אותו להוציא לשעתו קופים אותו לתת גט לפי שאינה כשבויה שתיבא ללשנוי לה ותצא בלא כתובה כלל כמובן בדיני ממונות אני כרגע מותיר אותם לחוט ודאי שהיא איננה מקבלת אבל הרמבם וקט פה משהו מאוד מאוד מאוד פמיניסטי בואו נגיד מאוד מאוד של שוויון זכויות ואומר לא יעלה לדעת שאישה תיבאל לשנוי לה היא לא כישבויה. כלומר לראות את האיש ואת האישה בנושא הזה בגובה העיניים. לא ברור המקור שהמקור שהיה לנו, המקור היחיד זה תשובות הרב שריר הגאון. הרב שריר הגאון זה נראה כמעוד דברי בעל המאור. כלומר שעשו את זה בגלל שנשים תלו את עצמם בגויים. ממילא זה נראה באמת כהוראת שעה שמתאימה למקום, מתאימה לזמן. אבל לא דובר שמה על איזשהיא אידיאולוגיה שבואו נגיד אנחנו היום מאוד מאוד מזדהים איתה כשאנחנו במאה 21 כן לא עליה לדעת שאישה תחייה עם בעלה כפויה היא לא שבויה וממילא יש בהחלט מקום לחייב אותו לתת גט השאלה אם זוהי באמת התפיסה שהייתה מקובלת או לא הדבר הזה איננו פשוט אנחנו יודעים שרבנו גרשון מאור הגדולה, שוב, אני מדבר על המאה השרית באמת הפך את המושגים בכמה דברים בדבר הזה. מושגים שהייתי אומר הולכים לשוויון זכות האישה. כמו כשקבע את החרם שאיש לא ישא יותר מאישה אחת, כן? אישה לא תהיה אחת מהרבה, אלא שהיא תהיה אשתו ובת זוגו של בעלה. זה ורבנו גרשום גם קבע שאדם לא יכול לגרש אישה בעל כוחה כלומר ברור שאם ניקח את שתי התקנות האלה אז אנחנו נהפוך את כל העסק ל80 מעלות אנחנו נגיד שאם אישה רוצה לצאת אז קופים את הבעל אבל אם הבעל רוצה להוציא אותה והיא לא רוצה אז הוא לא יכול להוציא אותה זה ודאי דבר שלא יעלה על הדעת ובאמת היה מקובל על הראשונים בגלל חרב דרבנו גרשום שלא לא הצי היה בעל כוכב אז שם חרם חשוב מאוד נודע ביהודה פסק שאם אדם שלח קח גט אחרי שליח לאישה כדי לגרש את הבעל כוכך אז הגט איננו גט משום שאין שליח לדבר עבירה כלומר לעבור על רבנו גרשום לדעת הנדה ביהודה זה בגדר שלי לדבר עבירה והשליחות ננחלה ברור שאנחנו לא מתכוונים עכשיו לתת את כל הזכויות לאישה ולקפח את הגבר מכל זכויותם כוונה מוצבים ביניהם איזשהו תיווך מנסים לעשות שלום בית כמו שמנסים היום בסופו של דבר יש איזשהו בית דין שמכריע אם הזוג הגיע לסוף הדרך וצריכים באמת לתת גט ואז קופים גט או שיש מקום לניסיון נוסף ואז אין נותנים גט והאישה צריכה להיות עם בעלה אבל בסך הכל שם אנחנו כבר מתחילים למצוא את הדברים האלה שקשורים לשוויון הבעל והאישה עדיין כמובן ברמבם הרמבם אומר שמרה נהדרת וכולנו מזדהים אית מקור כן אין לנו מקור המקור הקרוב ביותר שמצאתי לרמב"ם נגד מה שכתב רב שיר גאון הוא לא מקור שזהה ב-100% אבל הוא מקור שניתן ממנו את רוח הדברים ואני קורא באור זרוע יש לכם א תשובה מספר הדינים ספר הדינים זה ספר בתקופת הגאונים לא בדיוק ידוע מי כתב אותו אבל כתב אותו אחד מן הגאונים יבם שנשבע שלא לחלוץ בין כב קבע זמן בין לא קבע זמן אם מקובל על היבמה נהיבם ושפיר דמי חוזר לשאלה ידועה האם היום חולצים או מייבמים ומעדיף נחלקו בזה בגמרא לא ניכנס לשאלת הייבום ואם אינו מקבל לא נייבם דה לא קייפנלה כלומר זה דבר שמושקעם לא קופים על האישה להתייבם בכוח באונס זה דבר שלא יעלה לדעת ואמר רבי יוחנן אבל לחלוץ נזקקים לו ליבם אין נזכקים לו לא הבה חליצה מצווה קבוע מד לא אפשר בימום לוקה וחליץ לאלתר שנשבע ואם תאמר לישו הזמן שקבע לא סל כדעתים דהיקה ביטול פרי העוביה ואין נשבעים לבטל את המצווה הזאת ואין לך מצווה גדולה מזו ביטול פריה עוביה למרות שלכאורה מדבר פה על האישה ולא על האיש ואישה איננה מצווה על פרייה עוביה אבל יכולה להינסא למישהו ואז תהיה פרי העוביה ועוד דחישינן לאיגונה. כלומר אנחנו לא מאפשרים אישה שאיננה רוצה להתייבם שלא תתייבם. אבל לא מחייבים את הבעל לשתף פעולה בחליצה. כלומר כדאי לשים לב שהביטויים בגמרא הפוכים ב-180 מעלות. יש לנו פרק החולץ לבבתו. כן. מדובר על איש חולץ ומדובר על אישה חלוצה. במציאות זה הפוך. כן. האישה חולצת והאיש הוא חלוץ. כמובן ש ונקשהתו אליו ליניסני וחלצה נעלו מעל רגלו כן כלומר זה זה הפוך אבל א מכל מקום א הבעל איננו חייב אי אפשר לכפוט עליו חליצה וממילא אם היא לא רוצה להתיימם שלא תתיימם אבל היא תהיה אגונה סוף ימיה בגלל שהיא זקוקה ליבם ליבום או לחליצה והבעל איננו חייב בואו נגיד במרחאות לחלוץ לו לא קופים אותו בדבר הדבר הזה וכאן אומר דחישינן לאיגונה דקיימלן אין מעבירים על המצוות ולא גרע אומר שבועה שלא ישן שלושה ימים שמלקים אותו וישן לאלתר וגם זה המסקנה תשובה ששאלתמה שנפלה לפני מי שאינו מוקשכין כלומר שאין לה סיבה מהגמרא למען כל כמנה שתמאן אם כן תה כל אחת תולה את עצמה בגוי ותמרוד כך נראה שמורדת אין בה כוח לטלוט את עצמה בגוי שחליצה מאוסת פסולה אלא מתאים אותו הוא לקופה אי אפשר שאין מכאילים לאדם דבר שנפשו קצל ואמרו רבנן לחיים נתנה ולא לעשה כלומר דבר אחד ברור לא מחייבים אותה להיבהל באונס זה דבר פשוט אבל א מה שעולה מתוך הדברים ברמבם שגם מחייבים אותו בגלל הדבר הזה לתת גט זה התשובה הקרובה ביותר לרמבם שמצאתי בגאונים וגם רשי פוסק שברגע שהיא לא רוצה להתייבם שקופים אותו לחלוץ כלומר לא יעלה לדעת אנחנו ננקוט סנקציות נגד אישה ונגיד אם את לא רוצה להתייבם אז תשבי אגונה כל ימייך בלי איבום ובלי חליצה אלא א קופים אותו לחלוץ בסך הכל אנחנו רואים כאן שני מסלולים בראשונים בדבר הזה לפני שנגיע לרבנו תם והראש שזה מסלול מאוד מאוד קיצוני בדבר הזה ואנחנו פושים היום היום נוהגים למסוק כרבנו תם בגלל חששות בעניין הזה רבנו תם זה בספר הישר יש לפניכם חלק ממנו בדבר הזה נקרא את זה תכף אבל עולה כאן הייתי אומר שאלה מאוד מאוד עקרונית שכבר ניתן להסתכל על שני הסדים שלה בתורה אם אני רואה את הזיווג בין הבעל האישה דרך פרק א' בספר בראשית אז ויברא אלוהים את האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכרון כבר ברא אותם מראש בכלל נחשבים כגוף אחד ודבר אחד ברור מדוע השם ברא גם איש וגם אישה וחיבר ביניהם יש רק שיבה הרת ומה היא פרו ורבו ומילו את הארץ וכיבשו בעצם כמו בבעלי חיים כל מטרת הזיווג בעלי חיים רוב בעלי החיים לא מקפידים על נאמנות ועל אישות בוא נגיד א מגיע תקופת הייחום השכר על נקבה והדבר הזה מאפשר פרי העוביה ומאפשר את המשך הקיום ההנחה זאת שבעצם כל משמעותו של הזיווג זה פו ורבו אין נחשקי אצלנו מדברים עליה הרבה והמשמעות של זה בואו אם אני אלך לגמרות ולראשונים שאומרים ביטויים שאני מבקש שתשכחו אותם אחרי שאני אומר אותם זאת אומרת שאני לא רוצה שתזכו אותם כן אבל הגמרא בתחיל תחילת מסכת כתובות ממש בדף הראשון כן מדברת על מצב שהאישה חלתה ולא יכולה להינסא בזמן אם הבעל חייב במזונותיה והיא מעלה האפשרות שאחר כך חולה גם למסקנה שנסתחפה שדהו כלומר היא אומרת אם אני חליתי זה בעיה שלך והתוספות מדגיש האישה היא שדה הבעל והבעל איננו שדה האישה אני אזכיר לכם כמובן שקידושין בכסף מאיפה נלמדים כיחה כיכה משדה אפרות אן א כהלת אומר לנו בבוקר זרה את זרך ולערב על תנך ידיך כי אינך יודע איזה אפשר כשר עם זה או זהם שני מכה טובים כלומר בבוקר תצא לשדה לזרוע והשדה תצמיח לך תבואה גם בערב תזרע איפה אדם זורע בערב לא בשדה הוא זורע באישה כן מר תזרע גם פה וגם שם והאישה היא סוג של שדה שהרי שם נובט זרעו של הבעל ומשם הוא גדל כלומר עיקרה של האישה בנושא הזה כסי הבעל שבאמצעות הוא יכול לקיים את א בואו נקרא לזה מצווה אבל זה לא רק מצווה זה בואו נגיד זה יסוד קיום העולם מצוות פרו ובו עם כל מה שקשור בזה במושגים למדניים אני מוכן אפילו להשתמש בביטוי קצת חריף חריף מדי תורידו ממנו אחר כך שני שליש והייתי אומר במושגים להתאיים למדנים הייתי אומר שהאישה היא חפצה ולא גברה כן כלומר יש לה תפקיד מכשיר כן כדי א כדי לפרוט ולרבות כדי שהבעל יפה וירבה אה על ידם. משפחת אב קרויה משפחה ואין משפחתם קרויה משפחה. כולם כמובן מתייחסים איש למשפחותיו לבית אבותיו. וכמובן אדם לא יכול לעשות את זה בלי שיש לו אישה. אבל זה תפקיד של האישה ואני פחות מקשיב לרצונותיה של האישה. וממילא הזיווג תלוי בבעל עצמו, הוא הגבר והוא בעל הבית והוא קנה אותה, בואו נגיד קנה אותה ועכשיו היא שלו והוא כבעל מחליט א להוציא אותה ואנחנו יכולים לקרוא את כל הפיוט שליל יום הכיפורים כי הנה כחומר ביד היוצר כני כזכוכית ביד המזג כיני כהגה ביד המלאך וכל הדברים האלה כלומר אנחנו מדברים על גברה ועל חפצה לכל דבר הרמבן מאוד מתפייט סביב השקפת הזיווג בפרק ב' ששם אנחנו שומעים בכלל דבר אחר לא טוב היות האדם לבדו לו עזר כנגדו על כן יעזוב איש את איו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד הרמן שם מאוד מדגיש את נושא הזיווג ואת שם השם שהקדוש ברוך הוא הוא אחד ושני בני הזוג שהם מתאחדים יש כאן באמת צלם אלוהים אבל ביסוד הדברים האנש אנשים הם שניים, כל אחד עם החיסרון שלו וכשהם מתחברים והחיבור והאהבה ובואו נמשיך למגילת שיר השירים וכולי וכולי וכולי וכולי וכולי אנחנו מגיעים כמובן לזיווג לאהבה שקשורים כמובן קודם כל להסתגלות של הבעל והאישה זה על זה בגובה העיניים זה לא באיזשהו גובה אחד מלמעלה ואחת מלמטה הוא ממילא גם לגבי רצון מה שאומר כאן הרמב"ם מנה כשיש שבויה שתיבה לו שתיבאל לשנוי לו ומהרמב"ם יוצא שבכזה מקרה גם קופים אותו להוציא כלומר אני לא אגיד דבר כזה נכון היא לא כשישוה שתייבאל או שלא תיבאל או שתחיה בבית לחוד ושתהיה אגונה כל ימיה דבר שאין לו טעם ואין לו ריח כמובן אם ניתן לכפות קופים עם אי אפשר לכפות מה נעשה כן אבל לדעת הרמבם אפשר לכפות ואני אומר הרוח בא כאן מספר הדינים, מתקופת הגאונים, כשרב שרירה הגאון על פניו נראה יותר א מתאים למה שאומר בעל המאור ומה שאומר הרמבן ועל התקנה הקדומה ושממשיכה היום באמת מתאים יותר לדברי הרמב"ם וכל מה ש וכל מה שקשור בהם זה אם כן בואו נגיד כהקדמה שלקחה לנו קצת יותר מידי זמן ועכשיו נדון בשאלה טוב אז אם קופים לתת גט א איך קופים? בואו נגיד הראש אומר שהגיאונים מעולם לא נראה עוד פעם את הראש מה שראינו נו יש לכם במקורות נכון כן אז דינו דינדגמרא במורת אבל היד אתני דבה מביא את הרמבם ואומר ואומר הדין דין המורד נגד ברבנן כמה שנין ואפשר לפי שקראו הקלקול בבנות ישראל ונתנו אומר הראש ונתנו רשות לבעל לג גרשה מיד בלא שהיה אבל לא שיכור לגרשה כלומר הראש א מסכים באופן עקרוני לתקנת הגאוני אבל אומר לי אי אפשר לכפות רבנו תם בהרחבה הגדולה מאוד בתשובות בחלק כד נתתי לכם כאן קמצוץ מרבנו תם טוען שלזה באמת כיונו הגאונים רבנו תם אומר באמת מילים שהייתי מגדיר אותם כמילים חריפות מאוד בדבר הזה זה ואני אקרא את לשונו כן שתיקנו הגאונים מה שמביאים בשם רבנו שמואל דלאומשינת ריסר ירחית שתגל קופין אותו חלילה לרבנו להרבות ממזרים בישראל דקימלן רבינה ורב אשי סוף הוראה מה גאונים כוונתו כנראה גם לסבוראים למרות שבואו נגיד לוקחים את מסכת קידושין ולומדים אותה כולם יודעים סוד קטן חל מאוד שהדף וחצי הראשונים זה מרבנן ספורה כן זה לא מהגמרא זה גם בסגנון אחר ויש לנו עוד מקומות בגמרא שזה מרבנן ספוראי אבל אם רבינה ורב אש שיסוף הוראה אז ממילא מה שעולה מרבנו תם זה שני דברים קודם כל אנחנו לא חייבים לשמוע בכל הסבוריים אנחנו חייבים לרבינה ורבש כמובן רב נחמן ורב ששת אבל אני מדבר כרגע על אחרונה מורה אנחנו לא חייבים לשמוע בכל דומני שעולם עולה מכאן משהו יותר גדול. הגאונים לא יכולים לתקן כפיית גד. כפיית גד זה מה שחכמים תיקנו. והגמרא מביאה אני יודע הזכרנו מקודם מוקש חין באלפוליפוס כל מיני כאלה דברים יש מקומות שחכמים תיקנו גד חכמים שיכלו לתקן תקנות לכלי ישראל זה רק עד סוף ימי הגמרא ולא יותר מזה. וממילא הסבוראים אין בסמוכותם לתקן כפיית גט. ואם אנחנו נותנים גט כזה שנכפע הבעל לתת אותו אז חלילה לרבנו להרבות ממזירים בישראל הוא ממשיך עם העניין הזה בסופו של דבר הוא עוסר גם כל מיני כפיות צדדיות והכפייה היחיד והכפייה היחידה היום משתמשים בזה בגלל שאנחנו מחמירים ומחמירים ומחמירים הכפייה היחידה שמשתמשים בכפיית רבנו תם מה שנקרא זה לא לכפות עליו שום דבר אלא להכריס בקהל. שלקהל לא יהיה שום קשר עם הבעל, שום שעומתן, שום דיבור, שום דבר לאנשים. אנחנו מדברים אל האנשים, אנחנו מדברים אל הציבור. אנחנו לא מדברים אל הבעל. ממילא אם הבעל ירצה איכשהו לחיות בתוך חברה של אנושים, אז הוא יתן גט. זה לדעתו כפייה מותרת. אפשר להתווכח על זה. אבל בואו נגיד, אם רבנו תמחמיר מקל בזה, אז אני לא אבוא לערר על העקולה של רבנו תם המחמיר בנושא הזה. עדיין אני רוצה לחזור לשאלה של כפיית גט כשעצמה איך היא עובדת כן כור אם הוא הבעל והוא קנה אותה אנחנו יודעים אדם מוכר חפץ רק ברצו א יש לנו תליו וזווין סבינה זוונה אבל לא ניכנס עכשיו לכל הסוגיה הארוכה הזאת כן אבל מה המשמעות של כפיית גט לבעל הלכת כמה וכמה שהגמרא אומרת וזה הכל מתחיל ממשנה בערכים בדבר הזה כן שכופים אותו עד שיאמר רוצן מה המשמעות רוצן כן לוקחים אדם ו שמים לו איזה לפלובן על הצבר אה כן אני רוצה איזה משמעות יש זה הרי הרוצה אני הזה הוא שקר גמור מה משמעות הביטוי הכפול הזה שרשי מביא אותו גם בתחילת הספר ויקרא לגבי קורבנות יקריב אותו בעל כוחו לרצונו לרצונו רק הישל קופין אותו עד שומר רוצני מה היא המשמעות של קופים אותו עד שיאמר רוצה אני הולך בהתחלה לשיטת רב משרשיה שיטת יחיד אבל יתכן שהרמבם פסק כמוהו אבל מדברי רמשרי עולה שגט כפוי ביסודו מדבר תורה גם גט כפוי שלא כהלכתו אם אדם אמר רוצה אני אז הגדך איך ה איך הדבר הזה עובד ככה משמע גם מהרצטווה שבואו נגיד שאדם גם כשקופים אותו אז בסופו של דבר הוא רוצה להיפטר מהמכות אז הוא גמר בדעתו ונותן גט לאישה מה זה איך הדבר הזה עובד כאן אני מסתייג במשהו גם מדברי רב שרשיה כלומר הוא יוכל לסבור כמוני אבל לא בטוח שהוא שובר כמוני כלומר אני עושה בו הוא קים טעם וגם בריתו וגם באותם הראשונים שאומרים את זה שכשאדם אומר רוצה אני שמי [צרחות] אני גן מה עשית לני דעתי זה לא יכול לחולך כך בשום פנים ואופן ואני אסביר דעתי אתה מסובב לו את היעד ומשובב ומסובב ומסובב והוא צורח מכאבים ואתה גם מלכה אותו בשוט בסדר הלקת אותו בשוט מה שהוא אומר מתוך הלקאה בשוט אין לדבר הזה שום משמעות נראה היגיון פשוט אבל אחרי שהלקט אותו בשוט ואחרי שהוא כתף מכות ואפילו הייתי אומר מכות קשות מה אתה צריך לעשות יש כאן קרוסה שב תרגע כך כוסטי עם לימון גם חתיכת עוגה שם תירגע 10 דקות אחרי שהוא שותה את התחרי שהוא אוכל את העוגה והוא קצת הפסיק להתנשף. אתה רוצה לתת גט. ברור לחלוטין מה יהיה ההמשך. כן, אני לא צריך להסביר ואנחנו יכולים לקרוא את זה במהריק. יש לכם פה ב א זה בואו נראה איפה יש מעריק. איפה זה >> דף אחרון? כן. פשוט מעריק. בואו נקרא את דבריו דברים יסודיים וחשובים. מעריק זה כמובן רבי יוסף קולון מחכמי איטליה מ15 ואשר שאלת איך שנסו אחד לתת גט ויהיה מאחד שאין קופים אותו להוציא כלומר שלא צריכים לכפוט אותו ואחר כך נתפיס לית גט אם היא מחמת ממון עם מחמת יראה הוא מכירים מנו שמגרש לאונסו ומתוודא שנסתלק האונס אני יודעתי נראה לי ודאי עומדו בחזקתו הראשונה עד שיתברר לנו שנשתנה העניין תקראו את ההמשך אני רוצה להסביר אני נותן לבן אדם שיושב עכשיו על קבושה ת צריך שכרגע הוא לא יהיה בגדר אנוס ואני שואל אותו אתה מוכן לתת גט אם עדיין הוא בפחד הראשון לא עשינו שום דו כן בואו נגיד יש עכשיו תיקוח גדול אני מרשה לעצמי להגיד את זה זה דבר פוליטי אבל זה דבר נכון ההודעה שהייתה בזמנו בשריפה בדומה של אמירם בן אוליאל כן בואו נגיד היינו אותו הנו אותו כל מה שהוא אמר כשהינו אותו בית המשפט פסל אבל נתנו לו להרגע ואחרי שלושה ימים לקחו אותו לשחזור ולך תדע מה אמרו לו להגיד ואז שאלה גדולה האם כרגע הוא אומר בגלל שזה נכון או כרגע הוא אומר כי הוא מפחד שימשיכו לענות מה נגיד אני משאיר את הביקור הזה כל אחד שיכריע כרצונו אני לא רוצה פה להיכנס למחלוקות פוליטיות בעיקר לא במי בחירות אבל אני אומר השאלה היא שאלה נכונה. אז נכון בית המשפט אומר איך הוא ידע שהיה הרשת הייתה מצד ימין ולא מצד שמאל ואיך הוא ידע שהמכונית הייתה לבנה או לא ולא שחורה וכולי אבל גם יכול להיות שהכתיבו לו את זה והוא אמר את זה כי הוא פחד אינני יודע אני משאיר את השאלה הזאת פתוחה לא יודע אבל אני רואה שהמאריק דן בזה וזה נכון השאלה מתי אתה אומר שאדם אומר את זה לרצונו מה זה לרצונו האדם לא רוצה לגרש את האישה הוא רוצה שהיא תהיה אשתו מה הרצון שלו שלא יקו אותו בסדר אף אדם לא מגרש את אשתו מרוב שהוא חוגג נכון יש לנו רבי עקיבא שאומר אפילו מצע אחרת נעמנה כן אדם מצא אישה אחרת אומר זה לא תח אני אגרש אני אקח אישה יפה אבל בדרך כלל למה אדם מגרש אישה כי הוא סובל ממנה נכון גדיב שהיא לא צועקת לא יודע מה אדם סובל מהאישה ולכן הוא מגרש אותה כל אדם שמגרש את האישה זה בגלל שהוא נאנס לעשות את בגלל שלא טוב לו איתה. אז מה היא נפקמינה אם לא טוב לו בגלל הצרות שאיסתו שאשתו עושה לו או לא טוב לו בגלל הצרות שבית דין עושים לו. אלה צרות ואלה צרות. אז נכון האדם מגרש את האישה כדי שלא לסבול צרות כאן שלא לסבול שרות מבית הדין אבל בסופו של דבר יש לו שיקול. כשאדם במס אין לו שום שיקול דעת. אדם ישב רבע שעה, שתה תה, שיקול הדעת חוזר לו, הוא מסוגל לעשות שיקול קר. כדאי לי לגרש את האישה או כדאי לי להמשיך לחטוף מכות? שוב, אם אדם, כל אדם מגרש אישה בגלל שהוא סובל ממנה, אז כן הוא סובל ממנה? הוא סובל ממנה על ידי בית דין שקופים אותו. מה זה משנה? העיקרון הוא אותו עיקרון. שוב, העיקרון הזה, חשוב לי להדגיש, הוא מצאו לנו גם בתורה בצורה מובהקת מאוד. וזה סיפור מכות מצרים. סיפור מכות מצרים הוא סיפור של כפיית גט עד שיאמר ציון. כאן מדובר על כפיית גט שחרור ולא על כפיית גט של שילוח אישה. אבל בסך הכל שילוח אישה זה מעין שכור. כלומר משה רבנו אומר לפרות שכר אותם. משה לא רוצה. בואו נדבר על מכת ספרדיה. מכת דם פרעה לא הגיב. בואו נדבר על מכת ספרדיה. מכת ספרד ספרדים בכל מקום משה רבנו דבר בער אני לא מסוגל לספור. נחמד. מה היינו עושים במקום משה רבנו? אה, אתה לא רוצה את הספרדים, תשחרר. אומר, לא, לא, תזיר את הספרדים ואני מיד אשחרר. משה רבנו כמו אחד שלא מבין שום דבר, מה אמר לו? בסדר, אני משחרר את אני לוקח את הספרדים אבל שחרר אחר כך אתה מבטיח? כן כן כן אני מבטיח. מה בעצם זה לא שמשה רבנו היה פטי רק אם משה רבנו יקבל את השחרור כשהצפרדים מנקרים לפרעה בתוך האוזניים זה יהיה גד כפוי. זה יהיה שטר שחרור כפוי. זה משהו שלא חל. הוא אומר לפרעה, אני משאיר את השפדין לא מאחר למען תדע כן כשם אלוקינו שב תרגע נותן לך או שבוע או שלושה שבועות מחלוקת בחז"ל שב תרגע פתח את השחרר אתה משחרר לא תבוא מכת כינים אחר כך מכת אור שוב לא לא מהר ורק תשיר תהרו משה צריך להגיד לו רגע מה פעם הוא כותב תעשי את זה ולא שכרת עכשיו תשכח אחר כך שמכה לא משה אומר אתה רוצה שאני אזיר את מכת אהוב? אני אזהיר. רק על יוסף פרעה הטל לבלתי שלח העם. אבל בעצם משה רוצה להשיג כאן דבר אחד בחור. אתה תשחרר אותם מרצולך. לא תשחרר אותם בגלל שאתה חושב שהגעת למסקנה שעם ישראל צריך להיות עם עצמאי. תשר אותם מרצונך שאתה לא רוצה לחטוף יותר מכות. אבל מרצון. שחרר אותם בשעת שיקול. אני מסיר את המכה עד שאתה משחרר. איך זה בא לידי ביטוי מכות בכורות? בשביל זה אני צריך לתת שיעור שלם. אני לא יכול לכאורה שם זה קצת סותר את מה שאני אומר אבל יש לי תשובה ויש לי תשובה טובה לא נעסוק בזה עכשיו אבל דבר אחד ברור משה מתנהג בצורה לא טבעית הוא מתנהג באר כמו טראמפים האיראנים כן נותן להם להרגע ולחשוב וזה ועוד יום ועוד חודש ועוד שנה נותן להם לעשות כל דבר נחמד אני לא מסכים איתו אבל גם זה לא הנושא שלנו עכשיו אבל דבר אחד ברור משה מקיים קופים אותו עד שומר עושה כמו שאני אמרתי נותנים להרגה לשתות תהי עם לימון לאכול עוגה תחליט אתה משחרר או לא משחרר מתוך כוונה שפחה ישחרר אותם רצונו זה חשוב הקדוש ברוך הוא יכול במכת חושך להוציא את כולם גם במכת הרוב הקדוש ברוך הוא יכול להוציא את כולם וגם במכת דם אין בעיה היה להוציא את ישראל מתוך מצרים. צריך שפרעה ישחר אותם. זה כמו עם המנדט הבריטי. צריך שהבריטים ישלקו מכאן את המנדט. אנחנו לא חטפנו את הארץ הזאת ולא גזלנו דם ולא באלימות. אתם הלכתם ואתם קיבלתם גם את ההחלטה על הקמת בדיני עברית. פה אני חושב להשרת מלפור. אבל לא נפליג לכל מיני דברים אחרים. יגיד יום אחד בלק בל ציפור נעם יצא מארץ מצרים הנה כיסא אתם הארץ בעלם ואומר לו זה בכלל חבורת עבדים בורחים תדעו לכם בהיסטוריה המצרית מה שכתב מנתון מה שכתבו כל מיני אחים אמרו שזה חבורת עבדים בראש משה מופיע השם משה מ שברכה ממצרים לא ולא זה חבורת עבדים שפרעו שחרר אותם באופן רשמי. מחזיקים בידם שטר שחרור. לא היה שטר. אבל במקום שטר שחרור היו המענקים שהמצרים נתנו להם. זה היה בעצם איזשהו ביטוי לשכור. זה בדיוק מה שקורה בקופים אותו עד שומע רוצנינו. זה אני אומר לשיטת רב משרשי. יכול להיות שהרב מוסק כמו. מסתם גמרא נראה שלא די בכפייה. כפייה צריכה להיות כפייה לגיטימית על פי ההלכה. מהר הכפייה של בית דין של ישראל בדיעבד גם בית דין של ידיותות אני לא נכנס עכשיו לכל הסיפורים של דעבד אבל צריך להיות כאן משהו שמצדיק את הכפייה ורק אז הכפייה עוזרת לשטר הזה ופה כמובן אפשר ללכת לכמה שיטות השיטה הפשוטה יותר אם אני רוצה לקצר זה הרמבן כן כאן זה שיטה יחסית פשוטה מאוד בואו נראה אותה אה א זה בסוף רבן בבזר מח גת המעוסה בישראל כשר בקו פסול אם זה הוא שעל ידי כותי זה פסול אגב כדאי לראות את הירושלמי נראה אותו עוד מעט כאשר שלנה והרבו לא אמרו לא לא אמרו אלא במכר ובשקיל דמי כלומר תליו וזווין שאם הוא קיבל כסף אז בדיעבד הוא התפשר והסכים למכור כיוון שקיבל כסף אבל אם אדם הכריחו אותו לתת מתנה מתנה לא חלה כיוון שהוא לא הכביח כלום אומר בואו נראה ואינמי הדרינן למצווה לשמוע דברי חכמים כלומר אדם כשמגרש את האישה מרוויח משהו מה הוא מרוויח מצווה זה כמו אדם שהכריחו אותו למכור קיבל כסף התפייס בואו נגיד בדיעבד לפחות התפייס וקיבל כאן הכויח מצווים אנחנו רואים את זה בלשון הרמבם אז מקבל משהו שאפס עלול להריח לא כל כך טוב אני רוצה שאנחנו עם הרמב"ם עם ריח טוב. בואו נראה הרמב"ם הלכות קירושים פרק ב' הלכה כ. >> [כחכוח] >> מי שהדין נותן שקופים אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מקים אותו עד שמר רוצה אני וכתוב גט והוא כשר וכן הם יקרו גויים ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך כלומר הגויים עשו את זה בשליחות ישראל ולחסו אותו ישראל ביד הגויים עד שיגרש הרי זה כשר הגויים עצמם נסוכמובן הרי זה גט פסול פסול הכוונה רק מדרבנן אבל בהמשך יש לו גם גט בטל ולמה לא בטל טל גט זה שהרי אם הוא אנוס ביד גויים או בן ביד ישראל שאין אומרים אנוס למי שנלחץ ונלחק לעשות דבר שאינו מחוייב בו מן התורה לעשותו כגון מי שהוקעת שמכר או נתן אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצווה או לעשות עבירה והכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו אין זה אנוס מין אין זה אנוס ממנו אלא הוא הנס את עצמו בדעתו הרעה לפי כך זה שלא רוצה לגרש מחר שהוא הוא רוצה להיות בישראל רוצה הוא לעשות כל המצוות להידחק מן העבירות ויצרו שת כפו וכיוון שהוא ק שתשש יצחו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו כן לא היה הדין נותן שקופים אותו לגרש אתה בדין של ישראל כן וכולי אחר כך הוא מדבר גם על מצב של אינו גט אם גויים הנשו אינו גט הרמבם הזה יש לו ריח לא טוב כן הרעיון הזה רבותיי שאני בא פה לכל אחד כאן ואני אומר לו תשמע אני יודע יותר טוב מה אתה רוצה מה שאתה רוצה אתה רק חושב שאתה רוצה. אני יודע מה אתה רוצה. אתה רוצה עכשיו ללכת להניח תפילין ולהתפלל לקדוש ברוך הוא. נכון שאתה עכשיו הולך ורואה סרט בטלפון שלך, אבל אתה עושה לא מה שאתה רוצה. מה שאתה רוצה באמת זה דבר אחר. רבותיי, זה תיאוריה של ג'ן ג'ק רוסו אמצע המאה ה-18 על בסיס התאוריה הזאת כמהפכה הצופתית על ידי יעקובינים. קבוצה עלימה ושתטנית ושופכת דמים שאין כמותה רובספיאיר ודנטון וכל מיני אחרים שלא נשכיר את השמות שלהם בכוח מה הם עשו את זה הם אמרו אמנם העם לא איתנו אבל זה בגלל שהעם לא יודע מה הוא רוצה באמת באמת מה שהוא רוצה זה את החירות הזאת זה התאוריה של שש קופסו רבותיי זה דברים שאסור להזכיר אותו זה לא יעלה על הדעת אני יודע אנשים ממרכז הרבה פעמים אומרים את זה כן בעצם בואו נגיד החילוני הזה שעכשיו מחלל שבת הוא רוצה והוא דבק בקדוש ברוך הוא אלא רק יש לו איזשהיא קליפה שמסתירה את הדביקות האמיתית שלו אי אפשר לשמוע את זה אני אינני מקבל את זה אני חושב שזה גם לא כוונת הרמבם בואו נכבד כל בן אדם שהוא יודע מה שהוא רוצה והשיטה הפטרנליסטית הזאת הפטרונית הזאת ש נקבל לו מה הוא באמת רוצה זה לא דבר שיהיה עליו ופה אני כבר צריך צריך לגמור ואני יודע שאתם רוצים מאוד שאני אמשיך את השיעור עוד שעה לא לא בסדר [‏צחוק] כן אבל אבל בואו אני רוצה להסביר רק את הרמבם הרמבם מדבר שבאדם יכולים להיות שני רצונות סותרים רצון אחד אדם רוצה את האישה הזאת והוא רוצה להמשיך להחזיק בה והוא רוצה אתשתיה שלו זה רצון אחד הרצון הזה כבודו במקומו מונח ואני לא אומר לו זה לא באמת מה שאתה רוצה הוא רוצה את האישה והוא רוצה להחזיק בה אם הדבר הזה כהלכה או הדבר הזה שלא כהלכה. יש לאדם עוד רצון. יש לו רצון להיות אחד מישראל. הוא לא הולך ובודל את עצמו. אני לא מדבר על אדם שהמיר את דתו שאז באמת אי אפשר יהיה להגיד את הסיפור של הרמב"ם. נגיד אם רוצים לכפות אותו לתת גד אדם רוצה להיות חלק מכלל ישראל זה חשוב לו. אז לו שני רצונות שבמקרה הזה שני הרצונות עומדים בסירה. רצון להיות חלק בכלל ישראל אומר שהוא צריך לשמוע בכל בית דין לתג הרצון שלו להחזיק את האישה זה אומר שהוא לא יתן גט יש לאדם ש סותרים זה בהחלט יכול להיות אין לכם מושג כמה אני רוצה עכשיו לשבת לשתות ת ולקרוא עיתון אני באמת רוצה אבל אני גם רוצה להמשיך לכם את השיעור שני לא נותן לי סותרים רצון אחד גובר אצלי נשוב שוב לעניין שלנו כשיש שני רצונות סוטרים מה אנחנו עושים? המכות שהוא מקבל מכהות את אחד הרצונות. בואו נגיד הרצון הזה להחזיק את האישה אתמורן זה מקבל מכות. הופך להיות רצון יותר חלש בגלל המקול הוא קיים. זה לא שאדם עכשיו רוצה לגרש תישו אבל הוא הופך להיות רצון יותר חלש. הרצון להיות חלק בגלל ישראל נשאר בדיוק בעוצמה שהיה קודם. אמנם לפני כן הרצון שלו להמשיך להחזיק את האישה היה יותר גדול אחרי שהוא מקבל מכות והוא ממשיך לקבל מכות אז הרצון הזה נחלש הרצון להיות חלק מכלל ישראל הוא עכשיו יותר חזק בואו נגיד זה היה ככה ולאט לאט בואו נגיד זה נשאר אבל זה ירד למטה עכשיו הרצון הדומיננטי שלו להיות חלק מקר ישראל גמ לתת גט הוא רצון יותר משמעותי יותר דומיננטי הרצון הזה מכיל את הגט כמובן לפי הרמבם זה הולך לאיזשהו כיוון קצת שונה מהכיוון שאני הצאתי מקודם שירגע ויתנו לו לשבת ואני רק אגיד מה הפסדנו הפסדנו את החלק הכי למדני בכל הסיפור ואני רק אגיד אותו בקצרה סיפור אחד בגמרא אני אספר לכם בן אדם רצה לתת גט לאשתו לא היה לו גט מה הוא עשה נכנס לבית כנסת לקח ספר תורה נתן אותו לאישה אמר הרי זה כיתך שהרי כתובה שפרשת גט נכון נתן לה את הגטון שמה זה לא אוכל וכולנו מבינים שזה לא אוכל אבל עץ שם העובדה שבכלל הגמרא מספרת כזה סיפור זה מעלה לנו שאלה גדולה מה זה באמת גט ופה יש מקורות לכאן ולכאן ונפקמינות לכאן ולכאן אנחנו צריכים לזכור עוד שני הדברים האם גט זה סיפור דברים כמו שכזר סיפור דברים כלומר אדם באמת רוצה לגרש את האישה. אני מדבר כרגע לא על כפייה. אדם רוצה לגרש את האישה. הוא אומר לה, הרי את מותרת לכל אדם. תן לי את זה בכתב. כן. יש לנו מושק. תן לי את זה בכתב. זה אומר תן לי את זה בצורה יותר פורמלית בצורה שתמשיך, בצורה שלא תתחרט על זה עוד יומיים. הגט זה ביטוי של רצון הבעל לגרש את האישה. מה שחשוב זה רצון הבא והיה אם לא תמצא חן בעיניו אני צריך רצון אני צריך רצון דומיננטי זאת שיטת הרמבם החשמם אומר פעמיים אומר ניךלי א מוכן להשלים האפשרות השנייה היא מה שמגרש את האישה זה לא הבעל מה מגרש את האישה הגט הגט זה לא ביטוי של אמירת הבעל הגט הוא ספר שמגירשת האישה כמו פרשת סותטה ויסוד הדברים בגדול אפשר כן לעשות הצלבות שלא נעשה אותם זאת מחלוקת רבי יהודה ורבנן רבנן אומרים גופו של גת הר מותרת לכל אדם זה בעצם מה שהבעל אומר לאישה זה הבעצון שלו רבי יהודה אומר צריך להגיד לה וזה יהיה לך ספר קיתות וגכין וגד שבוקים כל המילים האלה ממני כלומר הספר הוא המגרש ממש כמו א שלמדנו בפרשת השבוע שהייתה לנו על פרשת סותטה. זו הפרשה שמקללת את האישה וזו הפרשה שנכנסת לה בתוך הבטן. בעצם תיאורטית הייתי צריך לקחת את הגת, לשים אותו בתוך המים שהדיו ימס בתוך המים ושהאישה תשתה את זה וככה היא תהיה מגורשת. שוב, לא עושים את זה כמובן. אני אומר את זה בצורה ציוית אבל זאת שאלה יסודית מאוד והם גם השאלה שאומרת רצון הבעל האם אני צריך איזה רצון דומיננטי והגט הוא רק ביטוי לרצון או הגט התורה מגרשת את האישה מכוח רצון הבעל ואז אולי מספיק רק השלמה זה נפקמינה גם לעניין שלנו זה נפקמינה לעות 70 דברים אבל סבלתם מספיק שיהיה לכם יום לימוד פורא כאן ובישיבות שלכם כל