משפטים תשפ"ו - הרב עומרי קראוס

שלום לכולם. פרשת משפטים מלאה בציוויים של מצוות של בין אדם לחברו ובמיוחד בדאגה לחלשים שבחברה, לגר, לאטום ולאלמנה. יש א בתהילים פרק קו שאנחנו רואים אותו בתפילה יש פסוק שאנחנו משבחים את ריבונו של עולם כמה הוא עוזר לחלשים. עושה משפט לעשוקים נותן לחם לרעבים אדוני מתיר אסורים אדוני פוקח עיברורים אדוני זוקף כפופים אדוני אוהב צדיקים אדני שומר אתגרים יתום ועל מה יודע ודרך שהם יעבט אז מדובר פה על החלשים על השוקים העבים האסורים העברים הכפופים והצדיקים הגירים ויתום ואלמנה מה איך נכנסו לפה הצדיקים הצדיקים הם לא המסכנים שבחברה אז אומרים בדרך של צחות שזה בדיוק ההגדרה של צדיק. אם הצדיק מרגיש בבית, מרגיש שהוא ביחד עם כל המסכנים ועם כל האנשים שצריך לעזור להם הוא ביחד איתם, אז זו ההגדרה של הצדיק. אה, התורה מצווה אותנו בפרשה, עם כסף תלווה את עמי את העניך לא תהיה לו כנושה. שיש לנו מצווה להלוות לעניים כחלק ממצוות הצדקה. אלא שכאן רש"י מתקשה. מה זה עם כסף דלוה תמי? הרי יש מצווה מדאורייתא תאביתנו. למה זה אם? אומר רש"י עם כסף תלוי תמי אומר רש"י רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלושה וזה אחד מהם זאת אומרת יש שלוש פעמים בתורה שכתוב אם והכוונה היא לחובה א כאן רש"י לא מספר אבל בפרשה הקודמת רש"י אומר על הפסוק אם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתואה רשות חוים שלושה ואם מזבח אבנים תעשה לי שזה חייבים כידוע לעשות מזבח זה כאשר תעשה מזבח עם כסף תלווה תמיד זה השני והשלישי זה אם תקרי ואם תקריב מנחת ביכורים זו מנחת העומר אז גם כתוב אם למרות שיש חיוב ולהקריב את העומר וכאן יש לי תמא ושואל המהרל מפרג אני לא מבין למה לבלבל אותנו זאת אומרת התורה אומרת לך עם כסף תלוימ עם מזבח אבנים אבל רש"י אומר והפרשנות אומרת שמה זה האם זה כאשר אז למה לא נכתוב כפשוטו כאשר מזבח אבנים לי תעשה לי א כאשר כסף תלווימי למה לכתוב אם ולתת לנו את המחשבה שבאמת האדם לא מחויב לעשות את הדבר הזה אומר המהרל שיש פה יסוד מאוד מאוד גדול שבאמת אני רוצה לצוות ולחייב אותך א א להלוות כסף וגם בשאר הדברים אבל אני רוצה שבנקודת המבט שלך אתה תרגיש שאתה עושה את זה כי אתה רוצה כי אתה באמת אכפת לך מהעני אדם יתן צדקה ויגיד מה לעשות הקדוש ברוך הוא ציווה אותי אני לא רוצה לא אכפת לי כל כך מהני אבל א אה אני צריך לקיים את המצוות. יש בזה חיסרון מאוד מאוד גדול במצוות הצדקה. זה נכון שאנחנו צריכים לעשות מצוות לשם שמיים, אבל כאן הקדוש ברוך הוא רוצה תעשה את זה כי אתה דואג לאני. אותו דבר גם במזבח אבנים תעשה לי. האון שהמזבח זה כמו תפילה שאתה מודה לריבונו של עולם שאתה מרגיש שאתה צריך לכפר על עצמך. נכון שהקדוש ברוך הוא מצווה, אבל הוא רוצה שאתה תעשה את זה. למה? מכיוון שאתה רוצה. הפשט הוא איך אדם צריך להרגיש ההדרש או לא הדרש הפירוש של אםז בתור כאשר זה בעצם מעדין אנחנו רואים את זה בכמה מקומות את הרעיון הזה לדוגמה הפשט עין תחת עין כיאדם צריך להרגיש שכשהוא הוציא עין של חבר שלו צריך להוציא גם את העין שלו אבל באו חז"ל ודרשו שמה למעשה למעשה עין תחת עין זה ממון גם כאן הפשט הוא אני עושה נותן צדקה למה כי באמת אכפת לי מהשני אבל באים א רש"י ומפרש שאתה חייב לעשות את הדבר הזה. אז אחרי אתה חייב לתת צדקה ואתה צריך להרגיש שאני נותן צדקה כי באמת אני אוהב את השני. אני חייב לבנות מזבח. אב אני צריך להרגיש שאני בונה מזבח. למה? כי אני רוצה להודות לריבונו של עולם וגם הקרבת קורבן העומר. קורבן העומר זה אנחנו מודים לריבונו של עולם על כל השפע. החקלאה היא עובד מאוד קשה כדי להצמח ולגדל את הגידולים. אבל בסופו של דבר הוא נותן אתם לריבונו שם את הראשית, את העומר. הוא נותן לריבונו של עולם כדי להגיד שבעצם אני יודע שהכל בעצם מריבונו של עולם. יוצאים אנחנו א לפי דרכנו שיש בעצם שני א שתי מטרות בהבעת הצדקה. מטרה ראשונה זה באמת להתלוק לאני ואחרי התורה ציוותה שאתה חייב לדאוג. מתנה שנייה שלפתח את הרגש שבאמת אכפת לי מהאני. שמעתי מרבושיס שבאמת אדם צריך להדמות לריבו של עולם ב שתי דרכים. דרך ראשונה אומרת הגמרא במסת סותטה ואמרב אחבר חנינא מה י דכתיב אחרי השם אלוקיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי שכינה ולא כבר נאמר כי השם אלוקיך יש אוכלהו אלא מה הוא מלביש שעומים אף אתה על שומים מה הוא מבקר חולים אף אתה בקר חולים אז צריך להדמות לריבונו של עולם במעשים ולומדים את זה אחרי השם אלוקחם תלכו אבל יש עוד גמרא הגמרא במסכת שבת בדף קלג אומרת שלומדים מהתורשת מהפסוק זה לי וענוהו אבא שאול אומר וענווה דומה לו מה הוא חנון ורחום? אף אתה אהיה חנון ורחום. דהיינו שכאן זה לימוד אחר. לא רק במעשים צריך להדנמות לקדוש ברוך הוא אלא גם בתכונות. אדם צריך שיהיה לו מעשים מתוקנים, לתת צדקה, אבל גם תכונות אופי א א ומידות מתוקנות, שזה להיות אדם שאוהב ואכפטי ורחמן כלפי חבריו בעם ישראל. אנחנו עומדים לפני פורים וכידוע למשלח מנות מפורסם יש שני טעמים. טעם אחד מביא תרומת דדשן כדי שיהיה לכל אחד כדי סיפוקו בחג אני שולח מנות לאחרים בסופו של דבר גם העניים יקבלו את המנות האלה ואלה הם כדי צורכי סעודה טעם שני מפורסם אומר רבי שלמה לקבץ באמנות הלוי שהמטרה של משלח מנות זה הפך מחשבתו של המן הרשע שישנו עם אחד מפוזר ומפורד שכדי ליצור אהבה אחווה ושם וראות בעם ישראל אולי שני התמים האלה הם כמעט שני צדדים של אותו מטבע אנחנו א כמו שאמרנו צריך לדאוג גם במעשה אבל גם בתכונות וגם במידות. אז גם לדאוג לעניים אבל גם ליצור את האחרבה שלא נובעת רק מציוו של הקדוש ברוך הוא אלא שבאמת אכפת לי מאחר. שנזכה לקנות את שתי הנקודות האלה. גם להיות בפוע אנשים טובים אבל גם במיתות להיות אנשים טובים. שבת שלום. ‏am