משפטים (שקלים) תשפ"ו - הרב משה שוקרון | מפירות הכרם

שלום לכולם. השבת בעזרת השם נקראת פרשת משפטים. פרשת משפטים מרובה במצוות עשה ולא תעשה בענייני בין אדם לחברו ובין אדם למקום. והיא באה בהמשך למעמד הנסגב והמרומם של קבלת התורה בהר סיני שהיא תורת חיים. הבעל לידי ביטוי במשפטי האדם בחיי היומיום ובהנהגתו עם הבורא יתברך בכל עת וזמן במצבי החיים. אני מבקש לעמוד על רעיון מוסרי מתוך פרשת השבוע מתוך מצוות פריקת החמור הרובץ תחת משאו שהתורה מלמדת אותנו דרך המצווה הזאת כהנהגה לחיים. בפרק כג פסוק ה כותבת התורה כי תראה חמור שונעך עובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו דרשו על כך בגמרא בבמציא לב עמוד ב תשמע אוהב לפרוק ושונא לטעון מצווה בשונא כדי לחוף את יצרו וסל קדעתך צער בעלי חיים דאורייתא ככה מקשה הגמרא בדיון על צער בעלי חיים העדיף לה הרי עדיף לפרוק את החמור של האוהב. דווקא אונה הגמרא, אפילו החי כדי לחוף את יצרו עדיף. הגמרא מביאה פסוק זה בהקשר לדיון האם צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן. ומסבירה את הברייתא שאפילו למנדה אמר שזה דאורייתא צער בעלי חיים. אף על פי כן יש לשבור את היצר ולסייע לשונא למרות שחמרו של האוהב סובל תחת המסע. והמטען הזה מעיק עליו וכל זה מפני שלחוף את יצרו זה עדיף אפילו שצער בעלי חיים זה דאורייתא ובכל זאת קשה על הגמרא וכי בשביל שיתקן האדם הזה את מידותיו צריך החמור שלו יבוא לסבול שהוא יתקן את מידותיו באובן אחר לא על חשבון אחרים לכאורה כדי לענות על כך יש להקדים משנה באבות פרק ב' משנת ל אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שהדבק בה האדם ונחלקו התלמידים בדבר רבי אליעזר אומר עין טובה מפרש רבי עובדיה מברטנורא מה זה עין טובה מסתפק במה שיש לו ואינו מבקש דברים יתרים ואינו מקנא כשרואה שיש לחבריו יותר ממנו רבי יהושע אומר חבר טוב מפרש ברט תנורה שמוכיחו כשרואה אותו עושה דבר שאין נוגון רבי רבי יוסי אומר שכן טוב כך מפרש הרעב מצוי אצלו בין ביום בין בלילה וזה יותר מחבר טוב שלא מצוי בכל עת רבי שמעון אומר הרואה את הנולד כלומר צופה ומבית במשעתיד להיות ומתוך כך נמצא מחשב הפסד מצווה כנגד שכרה וכולי רבי אלעזר בן ערך אומר לב טוב לפי שהלב כך מסביר רבי עובדיה מברטנורא לפי שהלב לב הוא המניע לכל שאר הכוחות והוא המקור שממנו נובעים כל הפעולות. אמר להם, רואה אני את דברי אלעזר בן ארך מדבריכם. ועדיין יש לי תמועה. איך באים לידי ביטוי כל התכונות שנמנו לאל בתוך התכונה הזאת של לב טוב? מובן. מדוע עין טובה כלולה בתוך לב טוב? אך איך כלול החבר הטוב או השכן הטוב בתוך תכונת הלב הטוב? ראיתי הסבר יפה בפירוש ההולה שם על החומש שמתרץ כך כאשר האדם הוא טוב לב הוא מקרין על סביבתו ומשפיע עליה טוב בהשראת ההשפעה הזאת הופכת הסביבה לטובה יותר והאור שבה מתרבה על החושך והדעות הרעות והמידות הרעות מתכופפות ומתקטנות אל מול הטובה שהולכת וגוברת לכן על ידי כך הופך האדם את שכניו וחבריו לטובים יותר. משום כך, כשאדם מתגבר על יצרו ומסייע לשונאו, הוא משפיע על סביבתו. וגם האוהב רואה את התנהגותו והופך להיות יותר רגיש לחמור שלו שנהג כרגע תחת משאו. הוא מבין שאולי לא התחשב מספיק בחמור שלו בשעה שהתעין עליו מטען כוכבד. וזה גם אינטרס של החמור שבינתיים סובל אבל נהנה מהשינוי שיחול בדעת האוהב שרואה את התנהגות חברו ובפעם הבאה הוא לא יסבול יותר החמור הזה אז כדאי לו להמתין השתה דעתית לאחי ניתן להסביר את גלות הרוצח בשגגה בפרשתנו שגולל לעיר מקלט במקום שבו גרים הלביאים שכן הרי המקלט היו של הלביאים שזו המקום של אשר לא צדה ושמתי לך מקום אשר אשרנוס שמה מדוע נס לעיר של לוי? התשובה ברורה. כדי להתחנך מחדש וללמוד מהלביאים שהם תופסי התורה והמשרטים בקודש, כיצד יש להתנהג ולהימנע ממצב של פגיעה באדם אחר, אפילו בשגגה. כיוצא בדבר, יש להסביר את מכירת הגנב לעבד בפרשתנו. כתוב בפרשה ואם אין לו ונמכר בגניבתו פרק כב שכן העבד הזה נמכר למשפחה נורמטיבית שהולכת בדרך השם ומשם לומד העבד כיצד יש לנהל חיים ישרים הוא מתחנך לדרך טובה שלא יחזור לגנוב שהרי הוא נמכר בגלל הגניבה לא כמו הסירים בבית הסוהר שלומדים זה מזה כיצד לשכלל את דרך הפשע ויוצאים פושעים גדולים יותר לצערנו בהרבה מקרים העבד לעומת זאת מתחנך לדרך ארץ כי תורתנו תורת השם שאוהב אותנו וכל מה שהוא עושה הוא לטובת האדם לתקן את דרכיו כי משפטי השם אמת צדקו יחדיו שבת שלום ומברך