משפט התורה כתחנה בדרך לגאולה | הרב שלמה יוסף וייצן, ישיבת בית אל | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] שלום רב לכל התלמידים לכל הרבנים קודם רבנים תלמידים כל אחד ואחד בכבודו אני רוצה לדבר על א על מה שאנחנו מתפללים שיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה מה חושבים שם כן על מה חושבים אז הברכה הזאת השיב שפטנו כבראשונה יצאנו כבתחילה כן אני הייתי הרבה פעמים בהתכנסות להשבת משפט התורה בארץ במיוחד נושא הזה של השבת משפט התורה בדיני ממונות ועל החשיבות של הזדקקות לדין תורה ולא ללכת לבתי משפט אזרחיים לא ללכת להראות ו הרחבות רבות וגדולות שבכל הכינוסים האלה בוודאי מעלים על נס על זה את זה ש הנה אפילו אנחנו מייחדים תפילה מיוחדת א השיב שופטינו כבראשונה ויצאנו כבתחילה כן א וזה לא על כל דבר בתורה אנחנו מיחדים ברכה מיוחדת הרי תפילת אה זה בקשת הרחמים שלנו ובקשת הרחמים אנשי כנסת גדולה תיקנו דברים מאוד מאוד מאוד מדוייקים אז מצד אחד תפילת 18 צריכה להכיל את כל הבקשות שלנו את כל הצרכים הכי קטנים גם שלנו אבל עקרה של תפילת 18 היא לא רק הבקשה הפרטית שלנו אלא הבקשה הלאומית שלנו הבקש הלאומית שלנו וה והגמרא במסכת מגילה כשהיא מדברת על על התקנה הזאת של אנשי כנסת גדולה אז היא קובעת עושה סדר ואומרת יש פה בתפילת 18 ברכות שהם קשורות לגאולה מתחילת הגאולה שזה כנראה מתחיל עתה חונן וב השיב הבינו לתורתך בחזרה בתשובה כן ושבת עד השם אלוקיך שזה תחילת אה שזה תחילת הגאולה שלנו א בשבת ד השם אלוקיך בכל כן בכל הגויים אשר דרכך אלוקיך שמה עד הסוף שזוכים למלכות בית דוד למצב כזה שיש לנו מקום שהקדוש ברוך הוא שומע כבר את התפי שלנו לחזרת העבודה לבניין בית המקדש זה וכל תפילת 18 זה תחנות מאוד מאוד חשובות במהלך של הגאולה שלנו וא אז אנחנו צריכים להבין א אז למה הכניס לנו באמצע פתאום את התפילה הזאת אשיבנו כן השיב שופטינו כבראשונה מה זה השיב שפתנו כראשונה מה זה מה התחנה בגאולה ננו נבוא ונגיד הנה יש פה איזה תחנה שאנחנו צריכים ממש לברך לברך כן השיב שנו כ ראשונה איך זה נכנס כאיזה שהו דבר מרכזי אם ניקח אם ניקח באמת את הפירוש שאולי עולה על רוב אלה שמתפללים שכש מתפללים השיב שופטינו כבראשונה חושבים שהכוונה הייא שבמקום שיש ב בית משפט אזרחי יהיה בית משפט על פי דין תורה שזה הבקשה שלנו שזה התפילה שלנו אז צריכים באמת להבין את זה כי הרי כבר אנחנו התפללנו אמרנו השבנו אבינו לתורתך קרבנו מלכנו לתך החזרנו בתשובה שלמה לפניך כבר התפללנו על הדבר הזה שנזכה שנהייה עם כזה שמקיים תורה ומצוות לכאורה אם אנחנו עם שמקיים תורה ומצוות התורה והמצוות זה כולל את כל המצוות זה כולל גם את המצוות ש בן אדם למקום וגם את המצוות של בן אדם לחברו ומצוות וכמו שמצוות בן אדם למקום כמו שבמצוות בן אדם למקום אנחנו מבינים את הדבר הזה שאיך אנחנו יכולים לקיים את את ה איך אנחנו יכולים לקיים את את המצוות ודי אנחנו צריכים תלמידי חכמים שידריכו אותנו וצריך כאלה שיורו לנו ש צו לנו שיגידו לנו כן מה לעשות אז ודאי שזה כולל גם בדיני ממונות שאנחנו צריכים את ה שגם בדיני הממונות אנחנו רוצים את ההדרכה ואנחנו רוצים את העצה ואנחנו רוצים בסופו של דבר שנדע איך לעשות אז למה צריך אז זהו כבר התפללנו על זה בבנו אבינו לתורתך כנו מנו תיך חזרנו בתשובה שלמה לפניך זה כבר כולל את הדבר הזה שאנחנו רוצים לקיים את את כל מצוות של התורה וכל המצוות של התורה זה כולל גם מצוות בן אדם למקום גם מצוות בין אדם לחברו אז למה פה למה מכניסים לנו באמת את הברכה הזאת כברכה שהיא עומדת בפני עצמה זה דבר שתמיד שאני מגיע כן להשיב שופטינו כ הראשונה אני מתעורר לחשוב על הדבר הזה אז בסדר אז עכשיו שאנחנו רואים את הדבר הזה שעם ישראל התרחק מהתורה ו ו כן בכל הגלויות היית מגיע לקהילה היה כן היה בהרבה קהילות רב רב של מקום והיה דיינים והיה בתי דין לממונות בכל הגלויות כן אז עכשיו כשאנחנו באנו לארץ ישראל ולצערנו הרב המדינה לא נבנתה לדני ה על אדני התורה אז אנחנו אומרים וואי אנחנו רוצים שכל עם ישראל יחזור לתורה מצוות אנחנו רוצים שהוא יחזור בענייני שבת בכל הנושאים שהוא יחזור לזה ו אבל אבל מה זה השיב שתנו גשנה יוצא מתחילה זה נראה שזה מדבר פה על על משפט על צדק על משפט על דברים שקשורים יותר לצדקה ומשפט הרי ככה אנחנו מסימים ברוך אתה השם מלך אוהב צדקה ומשפט אז אנחנו מדברים על צדק ומשפט אז למה כן איך זה קשור לתחנת גאולה אפשר היה להתפלל לבוא ולהגיד את הדבר הזה שיהיה קיבוץ גלויות ואנשי כנסת גדולה צפו שאחרי קיבוץ גלויות יהיה לנו קושי מאוד גדול בגלל שיהיה כפירה וצריך לחזור לתורה למצוות ואז להתפלל על זה אבל זה לא זה לא זה לא הברכה הברכה היא מיועדת משהו שקשור לצדק ולמשפט אז מה מה הדבר שהוא מיוחד באמת בעניין הזה של של השבת המשפט אז א מסגרת הזמן אני אני אגיד זה בצורה תמציתית איך אני חושב משהו שקשור להגדרת מצוות שופטים משוטרים יתן לך בכל שערייך ומתוך כל שיטה ושיטה איך הא הגדירה מים מצוות שופטים ושוטרים יתן לך בכל שעריך נחזור ל כשאנחנו מתפללים כשאנחנו אומרים את הברכה הזאת מה אנחנו מתפללים כן איך כן איך זה קשור דווקא זה אז אז קודם כל נתחיל באמת בהגדרת המצווה כתוב בתורה שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך א אשר השם אלוקיך נותן לך לשבתך ושפטו את העם משפט צדק יש מחלוקת ראשוני מאוד מאוד מאוד בסיסית איך להבין מה תוכן המצווה הזאת כן ואני הייתי מגדיר בעצם שיש פה שאלה מאוד מאוד גדולה האם עיקר המצווה תמונה בשופטים ושוטרים תן לך בכל שעריך זה עיקר המצווה או שעיקר המצווה היא נועדה ושפתו את המשפט צדק כדי שיהיה משפט צדק אז אני אגדיר את הדברים האם זה שיש לך מצווה שיהיה בתי דין כלומר זה דבר ברור שכשאדם יש לו שאלה בדיני ממונות כיש לו מרימה עם החבר שלו אז בוודאי הוא חייב הוא חייב אה לפתור את הדבר הזה על פי דין תורה אתה לא יכול לפתור את זה לפי מה שבא לך אתה גם בזה גם בדיני בדיני ממונות ובדיני בין אדם לחברו אתה צריך לפתור את כל הבעיות לפי לפי ההדרכה של התורה זה ברור אבל זה עוד לא היה מחייב שופטים ושוטרים ך בכל שערייך כן זה הה יכול להיות שבסדר יש לך בעיה לך תשאל רב אלא מה אתה אומר אבל כיוון שזה שני בני אדם אני יש לי את הרב שלי וזה שני רב איתו יש לו את הרב שלו אז אז אין ררה צריך שיהיה בית דין לא זה לא כל כך ברור זה לא ברור שזה מה שמים פה במצווה כי על זה הגמרא במסכת סנהדרין מציאה צאה כשאתה יש לך כשיש לכם ויכוח מה מה צודק לעשות מה הדין ואתה טוען הרב שלי אומר משהו אחד והשני אומר הרב שלי אומר משהו אחר אז המשנה בסנהדרין אומרת איך פותרים את הבעייה זבלה זה בורר לו אחד כן כל אחד בורר את הרב שלו זה בורר לו אחד זה בורר לו אחד ואז מזה ושניהם בוררים להם עוד אחד זה הצורה של של שעושים בית דין האם בבית דין של זבלה מתקיים השופטים ושוטרים תיתן ללך בכל שעריך לא שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך התורה פה מחייבת אותנו להקים להקים בית דין בכל מקום ומקום עוד לפני שאנשים ר כל מקום צריך שיהיה חדר יש פה בית משפט לממונות או יש פה בית דין והבית דין הזה הוא מוכן ומזומן לדון בדיני ממונות אז כלומר יש פה מצווה שאל תחכה לזה שיהיה רי ואז ואז תפתור את הבעיה בצורה כזאת של זה בורר ללא אחד וזה בורר ללא אחד אלא תעשה את זה בצורה כזאת שאתה ממנה אתה מראש מקים בתי דין מקים כן בכלל מקום ומקום מצווה להקים א בית דין למה יש את המצווה הזאת למה יש את המצווה הזאת אז אפשר אפשר להגיד את זה בשתי צורות אפשר לבוא ולהגיד כשאין בית משפט קבוע במקום או כשאין בית משפט בכל מקום ומקום זה זה זה מגדיל מריבות זה יוצר הרבה כן א בית דין של זבלה זה טוב לצדיקים כן הרבה פעמים באים אליי אנשים להידיין אבל הם באים הם אומרים הרב אני חושב ש שאני חייב האם אני באמת חייב אמרתי לו אני לא דן צדיקים אני דן כאלה שחושבים שהם לא חיייבים כן מי שחייב שלא יבוא אליי שיעשה מה שהוא רוצה סתם אני אומר זה מדרך צחוק אבל העיקר הבית דין זה כשאנשים רבים כן אז שאנשים רבים נכון שיכול להיות דרך של זבלה אבל אנחנו זה זה אנחנו יודעים את הדבר הזה שהדרך של זבלה היא דרך שהיא הרבה פעמים גורמת לזה שאתה צריך לרדוף ואתה צריך זה וצריך שיהיה את הבית דין המסודר שהוא יוכל לקפות שהוא יוכל לעשות את הסדר הוא יוכל בסופו של דבר שהפתרון יהיה זמין אז אפשר לבוא ולהגיד שכל המצווה היא לשכלל את את זה שהבעיות שיש בתוך עם ישראל תוכלנה להיפטר ולא יהיה איזשהו מצב כזה שיש בלאגן ושאנשים רבים שאנשים רבים שזה עיקר המצווה כלומר המצווה בעיקרה היא בשביל שיעשה הצדק כן אחד הדברים ש כשאני מתחיל ללמד סדר נזיקין אני מביא שיש יש רוב רוב הראשונים אמרו שהסדר של סד כן מה סדר המסכתות בסדר נזיקין מתחילים מהבאות ואז מגיעים מסכת סנהדרין אבל המאירי אומר שהסדר הוא מתחילים עם סנהדרין ואז ואז א אומרים את את הבבות אז הסדר היותר הגיוני על פי הדברים היינו אומרים מהוא העיקר הוא שיהיה משפט צדק כדי שיהיה משפט צדק השופטים הם שמשים של המשפט צדק כן הצורך במשפט הצורך בזה שיש בית דין כדי שהבית דין יוכל להגיד לנו מה מה מה צודק כן ואין הבדל מהותי בעצם בין דיני א איסור ויתר דיני ממונות חוץ מהדבר הזה שבדיני איסור והתר זה נוגע רק לאחד דיני ממונות זה נוגע לשניים זה אולי נוגע לחברה או משהו כזה ו אבל השופטים אין להם הערך של של השופטים כדי שיהיה צדק כדי שהצד זה כיה זמין ככה אנחנו אומרים שיטת הרמבן כשהוא מדבר על מצוות שופטים משופטים תתן לך בכל שעריך מתחיל הרמבן ואומר למדנו שיש פרשת משפטים ובפרשת משפטים כתוב שמה עד אלוקים יבוא דבר שניהם איך נעשה את הדבר הזה שיהיה אלוקים זמין נעשה את הדבר הזה שיהיה בתי דין זמנים איך נעשה את הדבר הזה נקים בכל מקום ומקום יהיה בית דין כל מקום במקום יהיה בית דין לפי הדרך הזאת של הרמבן ברור שהמצווה היא גם כוללת בית דין של שלושה והייתי מחדש אפילו עוד יותר הרי ללמדנו מחלוקת בתחילת מסכת סנהדרין האם מדין תורה צריך שלושה על כל דין או יש דינים כלילים של הודעות והלוואות שאפילו מספיק אחד האם האם האם דיין אחד האם דיין למנות דיין אחד שהוא יודע לשפוט כן מה שכתוב בצדק תשפט אמיתך שרב אח בר יעקב אומר שגם דיין אחד יכול לדון דינים לפני התקנה של חכמים שאחד לא יכול לדון אבל גם אחרי שחכמים תקנו יחיד מומחי כן יכול לדון זה חלק מהמצווה או לא בטח שזה חלק מהמצווה הדרות ועלות זה הדבר הכי זמין הכי צריך את הזמינות הזאת הכי צריך את הדבר הזה שיהיה בלי בעיה שנוכל כן לפתור את כל הבעיות כן ככה הרמבן לומד שזה המצווה ולפי הרמבן על פני הדברים היינו אומרים כן הפוסקים דנו האם גם המצווה הזאתי קיימת היום או לא אז אז הרמבן אז הרמבן בסוף דבריו הוא אומר המצווה לא קיימת למה כי הרמבן אומר אני הולך כמו השיטות האלה שסובר שכדי שמישהו יוכל להיות דיין בדיני ממונות צריך שהוא יהיה סמוך אין לנו שמיכה אז אנחנו אנוסים אין לנו בעיה זאת אומרת באופן עקרוני הרמבן אומר המצווה הזאת היא רלוונטית תמיד היא רלוונטית אם אתה רוצה להיות יהודי דתי אז אתה זה מצוות שופטים מש תן לך בראש שעריך תהיה דתי במאכלות אסורות תהיה דתי בדיני ממונות כן תהיה דתי בכל מה בכל אוחות החיים שלך זה ודאי שזה היה צריך להיות מצווה תמיד אלא מה אין מה לעשות אין את הבן אדם שהוא סמוך ברגע שאיין לך מישהו שהוא סמוך אז אתה נוס ואתה אין לך את את הכלים למצוא את הפתרונות ואז אי אפשר לקפות וזה שאין סמוך זה יכול לגרום שאי אפשר לקנוס אי אפשר לדון דיני כנסות וכל מיני דברים כאלה ואנחנו מסתמכים רק על שליחותי וכב דינן שליחותי וכב דינן אז זה יש מחלוקות הם שלכו זה מדין תורה או מדין דרבנן דווקא יש רמבן במסכת ות שאמר שזה שאנחנו דנים כשליחות דכמה קדין זה דאורייתא אבל יכול להיות שבכל אופן המן סובר אבל להגיד שעליו יש את המצווה הזא שהוא שופטים ושוטרים זה לא זה רק לפי הרמבן צריכים להבין שכתוב בפסוק תופים ותרים תתן לך בכל שעריך אשר השם אלוקיך נותן לך לשבתך שהמצווה הזאת היא קשורה לארץ ישראל מה זה קשור לארץ ישראל מה זה קשור לארץ ישראל המצווה הזאת אז אז קודם כל צריכים לשים לב שבאמת גם על זה נחלקו הרמבם והרמבן הרמבן הביא את הרמבם שהרמיוני ועל פני הדברים זה נגד הגמרא במסכת מכות שהגמרא במסכת מכות אמרה לא זה גם קיים בחוץ לארץ למה זה קיים בחוץ לארץ אלא מה בחוץ לארץ זה קיים בצורה כזאת שצריכים להקים בית דין בכל פלך ופלך זאת אומרת הכמות של הבתי דין בחוץ רץ הי בחוה היא מספיק בית דינ אזורי בארץ ישראל ברגע שיש לך מקום שיש שמה 120 אנשים אז אתה חייב להקים בית דין כלומר הכמות של הבית דין בארץ ישראל צריכה להיות יותר מאשר בחוץ לארץ צריכים באמת גם להבין את הדבר הזה צריכים גם להבין את הדבר הזה למה שיהיה אבדל בין ארץ ישראל לביין חוץ לארץ אז אפשר לבוא ולהגיד כי בחוץ לאר התורה לא רוצה לעודד התיישבות יהודית בחוץ לארץ אז היא אז גם השירות גם שירותי דת של חוץ לארץ אז התורה אומרת לא צריך להיות כל כך טובים כי אני לא יודע מה משהו כזה או אולי יש פחות יהודים אבל מה יהיה במקום שיש הרי ההגדרה של ההגדרה של בארץ ישראל ברגע שיש 120 אנשים צריך שיהיה בית דין אז למה לא תקבר גם מחוץ לארץ ההגדרה הזאת אפשר להגיד ככה אז אני אמרתי וזה הדבר שאולי כבר יכול אולי קצת לקרב אותנו להבין את הברכה שחלק מגולת ישראל חלק מה חלק מהתקדמות מההתקדמות שלנו זה שאנחנו עם שצדק נעשה בו כן שהצדק הצדק נעשה בו מהר וולא סוחבים דברים ולא כן על ירושלים כתוב צדק צדק ילינה זאת אומרת שירושלים היייתה מקום כזה שלא היה לילה אחד שמישהו היה שמה כן ולן שדנו אותו כן זה המקום שמיד היו דנים למה זה מדרגה כזאת זה מדרגה של אנשים כן בסדר בשאר המצוות של התורה יש להם זמן או כל מיני דברים כאלה ופה בנושא הזה של דיני בן אדם לחברו בני אדם יכולים לסחוב יכולים לסחוב עד יום כיפור יכולים לסחוב זה טוב אני אבוא איתך לבית דין אבל אחרי כן ואחרי זה וזה ה בארץ ישראל רוצים להביא אותנו למצב כזה לא זה זמין אנחנו מיד חיים בצורה כזאת חיים בצורה כזאת של שיש בעיה אנחנו מבינים את הדבר הזה שלא צריכה להיות בעיה בינינו מיד אנחנו הולכים לבית דין ופותחים את הבעיה אולי אחרי כל מה שאני אומר אני אומר אם רק זה מה שאנחנו מכבלים והשיב שופטינו כבראשונה קשה להבין איך זה איך אמשי כנסת גדולה תיקנו לנו את זה כברכה ב-1 כן זה דבר שקשה להבין שעל זה הכוונה שלזה אבל אולי אולי הכוונה מדובר על קיבוץ גלויות אנחנו התקבצנו לארץ ישראל כן זה מצוות קיבוץ גלויות באים אומרים לנו זה לא העיקר שנתקבל לארץ ישראל צריך לבוא לארץ ישראל ולבנות פה חברה אזרחית הוגנת של ש ש שלא מנצלים חלשים ושאנשים חיים בשלום וזה ולייצר סולידריות חברתית וכל מיני דברים כאלה כלומר נגיד הברכת השיב שתנו כבראשונה יצאנו כבתחילה עסר מנו גון בהנחה חלק גדול מה קוץ' של החיים ו מעוגמת הנפש ומזה שהחיים לא מהירים זה מערכות היחסים החברתי כן והחלק מהגאולה שלנו לא מספיק ץ גלויות אלא שאנחנו נגיע למצב הזה שאנחנו חיים בחברה של של של של צדיקים חברה שאנשים דואגים אחד לשני דואגים אחד לשני דואגים לחלש כולם שווים בפני החוק וכולי וכולי וכולי אחרי כן וזה מתקשר באמת ברגע שאנחנו נהיה חברה עם במאור פנים ועם אחדות פנימית ועם רצון לפתור בעיות וכולי וכולי אז אז גם בקלות אנחנו נוכל להילחם נגד כן מול אלה שיבואו עלינו הרי הברכה שאחרי השיב שתנו והראשונה זה למ שנים אל תהיה תקווה כל הרש קר ובת איך אתה יכול להילחם עם כוחות שבאים אליך מבחוץ תהליך הגאולה הוא קשור קיבוץ גלויות קיבוץ גלויות זה קשה יום קיבוץ גלויות זה זה זה לקחת עם ולהפוך אותו לעם שהוא מרגיש אחד טוב עם השני ומאור פנים ואין קבוצות ואין ואין חלשים ואין זה זה דבר מאוד מאוד מסובך זה הברכה הזאת של השיב שתנו כראשונה שכולנו ביחד ויש יש צדקה ויש משפט ולכן לא מדובר על זה שהאדם יקפיד על דיני ממונות רק לא מדובר על זה זה כבר ושבנו הבינו לתורתך מדובר שאדם צריך להקיא זה אמונות אלא מדובר על זה שנהיה חברה שחייה במאור פנים חברה שחיה בסולידריות זה כבר מדרגה זה כבר זה כבר מדרגה של חברה שהיא אחרי כן מאפשרת גם להילחם עם עעם הראשה וכמה באמת בימים האלה אנחנו צריכים את שבימים האלה אנחנו מתפללים על שאיב שטנו כבראשונה ויצאנו כבתחילה באמת לכוון על הדבר הזה שכל המחלו ות וכל ההרגשות הלא טובות והמתחים החברתיים וכולי וכולי וכולי כל זה תמול במצווה הזאת של איך דבר אחר מדובר גם על דבר אחר אני חושב בעיקר על משהו אחר וכאן באמת אפשר להגיד את זה בשתי צורות אז קודם כל נביא את שיטת רבנו בחיי רבנו בחיי אומר שהמצווה שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך היא לא כוללת את הדבר הזה שצריכים להקים בית דין של שלושה לדיני ממונות בכלל לא מדובר פה על הבתי דין הקטנ צ'יקים שלל של דיני ה הרי מה שאני אמרתי שצריך בעיר של 120 צריך להקים בית דין איזה בית דין צריך להקים בעיר של 1220 בתן של 23 לא בת דין של שלוש צריך להקים בת דין של 23 אז אומר אומר הרבנו בחיי פה לא מדובר פה לא מדובר על ה על על בית דין ש שבא לפתור את הבעיות הקטנות זה כבר בעשב הבי תורת איך הינו צריכים לפתור זה זה הבי זה הדבר הבסיסי שאדם שיהודי אסור לו לעבור על עבירות בין עבירות בין אדם למקום בין אדם לחברו מה זה קשור אלא פה מדובר על מצוות השיב שופטינו כבראשונה מדובר היא לא כוללת בכלל את הבית דין של שלושה ה זה מדובר רק על הבית דין של 23 וזה מה שכתוב כאן בכל שעריך מה זה שעריך צריך שזה יהיה מקום שהוא יכול שיכול להיות לו שערים באיזה מקום יכול להיות לו שערים המקום שיכול להיות לו שערים זה רק עיר לעיר יש שערים אל הדין הזה שמקימים בית דין בכל שער זה מה שגם גורם את ההלכה שהיא לכאורה מאוד מאוד מוזרה יש דין שבירושלים בירושלים יש שלוש בתי דין יש את הבית דין הגדול בירושלים יש בית דין על פתח הזרה ויש בית דין על אה על פתח הר הבית מה זה הדבר הזה מה מה יש כל כך הרבה בעיות שמה בירושלים יש כל כך הרבה שאלות שצריכים לשאול מה כל בית דין שם דן לא זה דין זה דין שבא ואומר את הדבר הזה זה העם היהודי העם היהודי הוא בנוי בצורה כזאת שכל מקום יש לו שופטים ושוטרים כן זה המערכת זה עליהם מסתכלים הם צריכים להיות כמו שכותב הרמבם אחד מהמקומות מוסרי התורה אז כשאנחנו מדברים פה באשי שפתנו כבראשונה לא מדובר ע על ה על זה שנקיים את דיני הממונות ושיהיה לנו דיני ממונות על מה מדובר מדובר על הדבר הזה שאנחנו מצפים שלא רק יהיה קיבוץ גלויות אלא תחזור השכינה איך תחזור השכינה חוזרת השכינה כשה כקודם כל יש לנו סנהדרי קודם יש לנו תורה יש לנו מסרי תורה איפה יש לך מסרי תורה זה חלק מהסדר הזה של מסירת התורה כן זה לא בשביל לפתור בעיות מצו הש שפנו כבראשונה היא כדי שיהיה כדי שיהיה לנו באמת אלה שמנחים כל הזמן את את התורה אני אפשר היה להגיד אפשר היה להגיד את זה בצורה אחרת שבאמת השיב שות ראשונה זה להקים בית דין שיכול לדון דיני נפשות תחשבו רגע תחשבו רק רגע על מה המשמעות שיחזרו דיני נפשות לאומה הישראלית לדון בדיני נפשות באומה הישראלית כמה אמון בינינו צריך כדי שנדון דיני נפשות כמה אמון בתורה כמה אמון אחד בשני כמה כמה אמון בבית דין כמה תפיסה לא של מוסר אנושי אלא של מוסר מוחלט מוסר אלוקי הרי דיני נפשות של תורה זה לא דין הנפשות של אנשים אכזריים זה לא שאצר הורג בלי חשבונות אלא זה באמת בחברה הכי הכי מוסרית הכי הכי אנושית היא בכל אופן אומרת יש מצבים כאלה שא שאני שאני שאני כן שאני הורגת נפשות אז אז כשאנ אנחנו מדברים עשים הראשונה ומדובר פה על היכולת הזאת שנוכל להיות בעם כזה אמיץ שהוא ברמה כזאת שהוא מקים לעצמו בתי דין שהוא מוכן אפילו לשלם מחירים ושאתה מוכן להיות כמו צפחת שאם אתה קושש בשבת אתה מוכן שיהרגו אותך או משהו כזה זה באמת זה באמת מדרגה אחרת של עם זה לא כמו בגלות זה באמת עם שוא שהוא מוכן ללכת לאור התורה אבל אפשר להגיד את זה שזה הדגש שזה הדגש לפי רבנו בחיי פשר לבוא ולהגיד שהדגש הוא העניין הזה שהבית דין יש לו שתי תפקידים הבית דין יש לו תפקיד אחד שהוא צריך לפתור את הבעיות אבל לא על זה מדובר במצווה הזאת לא מדובר על בית דין שהעיקר בו זה לפתור בעיות אלא זה מדובר על זה שיש לנו את הבית דין שהוא מחוקק כן הסה ן זה המקום של ששמה ששמה החוק שלנו התורה שלנו ממשיכה התורה שבעל פה ממשיכה והתורה שבעל פה היא ניזונת מה הסנהדרין הגדולה והבת דין שבאמת מפוזרים שהם הם מביאים את השאלות וזה זה כל העניין הזה של הבתי דין זה העיקר הוא זה עצם הבתי דין אני אני אמרתי בהזדמנויות שאנחנו צריכים חלק מ איך שאנחנו נחזור א נחזיר לעצמנו את ה את ה את הכוח של התורה לא חייבים שידונו בפניך כל מה שבית משפט אזרחי דן אתה תעשה א סנהדרין שלנו נעשה לעצמנו נהדרים נעשה לעצמנו בתי דין שהם ידענו איך חכמי ישראל דנים במקרים האלה והאלה כלומר הערך של הבית דין הוא לא פונקציה של לפתור בעיות אלא הערך של הבית דין הוא ערך שהתורה חוזרת לכסניה שלה תורה חוזרת לזה דבר השם חוזר ככה אפשר אולי גם להבין מה זה מה זה השיב שפתנו כראשונה ויועצינו כבתחילה מה זה התוספת הזו יעצנו כבתחילה מה אתם חושבים כשאתם אומרים יעצנו כבתחילה לפי הרמבן שופטינו כבראשונה זה כאנחנו לא מסכימים אז צריך שופט יעצנו זה שלפעמים אנשים פותרים את הבעיות על ידי זה שהם רק באים ומבקשים עצה וכבר פותרים את ה בעיה אבל זה קשה להבין שזה הפירוש מה זה יוצ נוכ בתחילה חשבתי איפה מבקשים איפה מבקשים על נבואה חזרת הנבואה ב-18 יש איזשהו מקום ב-18 שמבקשים על חזרת הנבואה חזרת הנבואה זה פה חזרת הנבואה חזרת הנבואה זה זה פה אז אנחנו מדברים בברכת השיב שפתנו כ הראשונה זה חזרת הסנהדרין חזרת הנבואה חזר רוח הקודש בסדר אחן גם נחזור לירושלים נחזור זה אבל זה זה זו הברכה אז זה ככה לפי רבנו א בחיי וקרוב לרבנו אחיי אבל אם מדגשים אחרים אני רוצה לטעון משהו בשיטת הרמבם ואני ככה ככה אני עיקר הכוונות שלי ושי שות הראשונה זה יותר עם אי איך שה רמבם כן א מדבר על מצווה הזאת אז קודם כל אז אני אז אני אגדיר מבחינת אך שאני מבין לפי הרמבם עיקר העניין הזה של מצוות שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך קודם כלל הרמבם חולק על רבנו בחיי אומר הרמבם אומר הרמבם שהמצווה היא גם כוללת ב דין של שלושה זה לא רק בית דין של 23 אז בזה היינו כאילו אומרים אולי שה הרמבם סובר כמו כמו ה כמו הרמבן אבל לא אבל לא הרמבם מאוד מאוד מדגיש שהעניין ששופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך שציוונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה על כורחם וצוו לעשות הטוב יזהירו מן הרע יעמידו את הגדרים העובר עד שלא יהיו מצוות התורה זריה צריכים לאמונת כל איש ואיש מה מה כתוב ברמבם מהזה מצוות השיב שופטינו כראשונה מצוות השיב שופטינו כראשונה אומר את הדבר הזה שממצב שהתורה היא מתקיימת על ידי יחיד התורה מתקיימת על ידי האומה כלומר עיקר מצוות הש ש ראשונה כן היא עיקר מצוה שיב שפטנו כ הראשונה היא חזרת אומה שכמה אנחנו אחראים על התורה כאומה אנחנו אחראים על התפקיד המיוחד שלנו וכיוון שיש לנו שאנחנו כאומה אחראים על הדבר הזה אנחנו יוזמים ומקימים ודואגים שהתורה תהיה מקוימת על ידי כל האומה זה הש שבתנו כ הראשונה זה לא השאלה הזאת מה עוסק שיש לי בעיה של דיני ממונות זה מדרגה אחרת של אומה זה אומה שהיא לוקחת אחריות על הדבר הזה שאנחנו כאומה רוצים שנקיים תורה תחשבו מתי נגיע לדבר הזה זה באמת דבר שחייבים להגיע אליו אבל זה ולכן הרמבם א אומר אז קודם כל אנחנו מאוד יכולים להבין למה לפי הרמבם המצווה היא לא בחוץ לארץ בחוץ לארץ אין אומה בחוץ לארץ אין אומה בחוץ לארץ יכול להיות שמה שצריכים להקים ב בתי דין זה בסדר זה זה צורכי דעת זה זה כן זה זה תנאי זה תנאים כדי שיהיה לנו כמו שפותרים בעיות ביסור והתר אבל כשאנחנו מדברים על בית דין פה בארץ ישראל הכוונה היא שיש פה אומה שמתרכזת במוסר בצדק וביושר שהישראלי המיוחד שאנחנו צריכים ללכת אני הייתי מגדיר שאם לפי ה רמבן הברכה הזאת אני מכוון בה יותר על המצב החברתי שלנו אם לפי רבנו בחיי אני מתכוון אני אומר לעצמי כל הברכות שברכת עכשיו ברך עלינו קיבוץ גלויות התפללתי על על מה שקורה לנו כאומה מי ישיב ה שופטינו כראשונה אני מתפלל ל התורה על הקדוש ברוך הוא על זה שנמשיך שנזכה להיות מביאי דבר השם לעולם כן דוחים את כל הרוע וממים את קרן הצדיק אושה כזה פ לפ לפ הרמבם הי אומר שזה קשור למלכות מה זה מלכ מה זה מלך ישראל מלך ישראל שהוא ליבם של ישראל כן שהוא עושה עושה משפט וצדקה עושה משפט וצדקה אין הכוונה שהוא פסיבי הוא י אלא הוא דואג לזה שכל האומה כולה תהיה במדרגה כזאת שהיא דוחפת ורוצה והיא עושה בסדר יש גם כמו שאומר הרמבם זה גם כולל את הדבר הזה ש שגם יש כפייה לא זה הדבר העיקרי כן אבל עצם הדבר הזה שאפשר לקפוץ זה גורם לדבר הזה שהתורה היא לא תלוייה ביד כל אחד ואחד ולא כל אחד ואחד יכול לעזור אלא אנחנו כאומה ממלאים את התפקיד היעוד שלנו כן את התפקיד היעוד שלנו שאנחנו צריכים לדאוג להופעת התורה והצדק ובוודאי לפי הרמבם לא מדובר דווקא על דיני בן אדם לחברו לפי הרמבם מדובר על הדבר הכללי ש לדאוג שאנחנו נכיר מה זה עם ישראל ונהיה אלה שדואגים ודוחפים ואחראים שאנחנו כאומה נה כן נעמוד באתגר שלנו ש כעם ישראל מבחינת מצוות הקמת שופטים ושוטרים יש לזה הרבה הרבה נפק מינות זה בשיעור מפולפל אמרתי את הדבר הזה למשל מה קורה במצב שאתה יכול להקים שופטים אבל אתה לא יכול להקים שוטרים האם יש לך מצווה או לא אור החיים הקדוש חידש שופטים ושוטרים דווקא אם זה שוטרים אם אין לך את השוטרים זהזה אז אני אומר החידוש הזה של האור החיים זה דווקא הרמבם הרמבם הוא זה שבא ואמר שזה לא מצווה להקים שופטים טוב הם צריכים את עזרת השוטרים אם אין לך שוטרים אז אין לך גם מצוות של השופטים ועוד דבר רצינו לדייק ברמבם שהרב בגדרי המצווה הוא מכניס ואומר זה חייב להיות שזה שזה שזה כללי שזה של כל האומה אם אין לך את את הבית דין הגדול אז אין לך את המצווה גם של הבית דין הקטן כלומר זה מערכת שלמה אחד וויכוחים הגדולים שיש לנו בבתי דין לממונות זה האם לבנות הרעת ארור או לא אז א הרעת ערעור הכוונה אתה מגיע לבית דין אתה לא מרוצה פסק שאתה יכול לתת לבית דין אחר שהוא יבדוק את הבית דין הזה אז באופן בסיסי אני חושב ברמבם זה בנוי בצורה כזאת שיש הרעת ארור אבל לפי הרמבם הרעת הערעור היא לא שאתה שולח לעוד רבנים אלא זה חייב להיות סנהדרין גדולה סנהדרין קטנה סנהדרין של שלושה ובעצם כשאתה מגיע הבית דין זה לא הבית דין המקומי זה האומה אתה מגיע לדבר הזה שיש לך אומה שהיא א שהיא מתפקדת כאומה שהיא דורשת צדק וה הדבר הבסיסי שדורש צדק זה באמת זה ועכשיו אני גם חושב שבאמת השיב שופטינו כראשונה יוצא נו ג בתחילה לפי הרמבם מדובר על מה שאנחנו רואים שיש יש תפקיד לבית דין לייעץ למלך לייעץ לשלטון כן אין מוציאים למלחמת הרשות אלא על פי בית דין 31 זאת אומרת שמדובר ע על זה שעם ישראל מגיע להבשלה כזאת שהוא אומר אני רוצה לקיים כן אני אני מבין את התפקיד שלי כישראל ואני דואג לזה שזה באמת יצא אל הפועל באופן בגדול בגדול אנחנו כשאנחנו מתפלים בתפילת 18 אז אני אומר עכשיו משהו כללי שהוא בהחלט קשור למה שאני הסברתי עכשיו פילת 18 כתוב בגמרא במסכת מגילה שהיא כנגד תחנות של הגאולה וכשאנחנו אומרים תפילת 18 מאוד מאוד חשוב להבין את התחנות וגם להבין איפה אנחנו נמצאים ובאופן כללי אני חושב זה בנוי בצורה כזאת ש ה ארבעת ה שלושת שלושת הברכות הראשונות כן חונן הדעת אשיבנו אבינו לתורתך וסליחה זה תחנות שבגדול נעשו בגלות זה החזרה בתשובה של האומה הישראלית מהנפילה הנוראית שהיה בימי בית ראשון ושני שנפלנו כשהיינו בארץ ישראל באנו לגלות ושבות הלה לבבך בכל הגויים אשר ך קך שמה זה שלושת הברכות הראשונות ברמה של של איזה תחנה זה אחרי כן יש לנו ארבע תחנות ארבע ברכות שהם מדברות על השלב של ה עבר מהגלות לארץ ישראל זה מ מברכת הגאולה רפאנו ברכת ברכת השנים וקיבוץ גלויות זה קשור לבניין הארץ אחרי שאנחנו מתפללים על התחנות של בניין הארץ ואנחנו באופן כללי נמצאים עוד בתהליך הזה של קיבוץ גלויות אבל כבר נמצאים בתחנה הבאה אחרי ש אחרי שבאים לארץ התחנה שעכשיו אנחנו נמצאים בארץ זה בסדר התקבצנו לארץ אבל מה התפקיד שלנו מה המשמעות שאנחנו עם ישראל כן מה המשמעות שאנחנו עם ישראל כלפי פנים כלפי חוץ כלפי האוייבים שסביבנו א ברכת על הצדיקים שהיא אומרת את הביאור הזה בין הצדיקים לבין הרשאים זה תחנה זה התחנה שאנחנו נמצאים עכשיו התחנה הזאת של הבירור של מה זה עם ישראל בסדר התקבצנו פה זה מה שאנחנו אומרים גאו הנפש גאולת החומר אחרי גאולת החומר מתחילות התחנות של הבירור מה זה עם ישראל וזה מתחיל משיב שופטינו כשאני מגיע לשב שופטינו ממש זה הברכה הכי רלוונטית כי זה באמת הברכה שהיא בא אנחנו עסוקים אנחנו עסוקים זה אחרי שאנחנו זוכים להיות בקיבוץ גלויות מי זה אנחנו והקדוש ברוך הוא מזכה אותנו לברר מזה אנחנו דרך בירורים פנימיים דרך המאבקים שיש לנו כלפי חוץ עם עם הגויים שמתקנים נגד חזרת עם ישראל לארץ ישראל בזה אנחנו נמצאים אחרי כן התחנה האחרונה היא ירושלים או ירושלים אני חושב שז קשור לתחנה של הבירור מלכות ב דוד חזרת שכינה לציון שבעזרת השם נזכה במרה בימינו אמן ה [מוזיקה]