משפחה גדולה בדור של גאולה בהלכה ובאגדה • הרב אהרן פרידמן, ראש ישיבת כרם ביבנה • כנס אסופות ה-6

יש גמרא מסכת יבמות לא נכון משנה בדף סה עמוד ב האיש מצווה על פריאה ורבייה אבל לא האישה רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלוהים ויאמר להם רוו אז יש כאן שניים גם איש וגם אישה ויברך אותם ויאמר להם פרו ורבו לכאורה מי שקורא את הפסוקים משתכנע מיד מדעתו של רבי יוחנן בן ברוקה וכאן אנחנו עומדים עם אה דעת חכמים דעתנקמה שהיא נשארה להלכה איך היא מתיישבת ממה שכתוב בפסוק הגמרא דנה בזה אומרת מנ מילה מאיפה יודעים את זה אמר רבי אילה משום רבי אלעזר ברבי שמעון אמר קרא ומלאו את הארץ וכיבשוה פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה אז כיבשוה זה דבר שהוא מתאים לגבר ולא מתאים לאישה איש דרכו לכבש ואין אישה דרכה לכבש. שואלת הגמרא טוב עדיין אדרבה וכיבשוה תרת שמע כמו שפרו ורבו זה לשון רבים כיבשו על לשון רבים וזה נאמר לאיש ולאישה אמר רב נחמן בר יצחק וכיבשה כתיב זה כתוב בלשון חסרה יש האות ו לא נמצאת שם כתיב חסר אם זה כתיב חסר אפשר לקרוא לקרוא את זה גם וחבשה או וחיבשה ואז זה בעצם א ציווי רק לאיש. כמה שאלות אפשר לשאול על זה. קודם כל פרורבו נאמר בלשון רבים אז זה לשניהם ולכבוש אולי זה רק לאיש. ויש שאלה שנייה, אף על פי שזה כתוב בכתיב חסר, הרי אף אחד לא מעלה על דעתו לקרוא בקריאת התורה וכיבשה. ודאי שלא זה הכוונה. ודאי שלא לזה התכוונה תורה. התכוונה וכיבשוה. ולכן יש לנו מסורת איך קוראים זה שזה כתוב בכתיב חסר, זה לא יכול לשנות את מסורת הקריאה. אמנם יש כאלה שרצו לתלוט את זה מחלוקת שנמצאת בכמה מסכתות בש"ס האם יש אם למקרא או יש אם למסורת והמחלוקת הזאת לכאורה בהבנה השטחית שלה האם הולכים לפי הכתיב איך זה כתוב הולכים לפי איך שקוראים אבל כל אחד מביא אני תן דוגמה למשל הדרשה שדורשים לגבי הדפנות של הסוכה בסוכת בסוכת בסוכות כי פעמיים כתוב בסוכות חסר ו ופעם אחת כתוב עם ו' ואז יש דרשה לגבי מספר הדפנות ודורשים בסוכת בסוכת בסוכות אף אחד לא בדעתו שצריך לקרוא את זה בסוכת לפעמים דברים נכתבים בכתיב חסר יש רמז בכתיב החסר אבל הכתיב החסר לא יכול להוציא את המקרא מדי די פשוטו. זה דבר שכל בר דעת מבין אותו. ולכן השאלה היא איך אתה יכול מדרשה בחיבשה שזה משהו שאי אפשר לקרוא כמעט אי אפשר להבין איך אפשר לקרוא פסוק בצורה כזאת ללמוד הלכה שפותרים את האישה מפריאה ורביה. רב יוסף אמר מאחר רב יוסף לא מפסוק אחר אני אל שדי פרי רוה זה פסוק יש לכם את זה בעמוד השני באמצע העמוד א הקדוש ברוך הוא מתגלה ליעקב אבינו בבואו מפדן ארם נמצא בפרשת וישלח בספר בראשית ויאמר לו אלוהים אני אל שדי פרוה גוי וכל גויים יהיה ממק ומלכים מחלצך יצאו אז הנה רואים כאן לשון פרי הובה שהוא פנה רק ליעקב ולא לא הזה הלימוד של רב יוסף לימוד כל כך יפה לימוד כל כך מוצלח למה אנחנו צריכים למה היו צריכים את להישאר עם וחיבשוה וכיבשה הריטווה אומר ככה וחיבשה כתיב פירוש ואפילו למן דסבר יש אם למקרא בהמודה כיוון דיקטעם הרבה שאין האישה דרכה לכבוש הרי אפילו אומר גם תגיד שיש אמלה מקרא וצריך לקרוא וחיבשוה אז מה יעשה מי שסבר שם למקרא הרית ובר לא רוצה לטלות שזאת מחלוקת זאת המחלוקת בין רב יוסף לבין רבי אלעזר ברבי שמעון אז הוא אומר גם הוא מודה למה היא כטעם הרבה שאין דרכה שיש למושה איק הטעם הרבה אבל מה לעשות שבתורה כתוב וכיבשוה וזה נאמר לאדם לאדם ולאשתו זכר נקבה ברא אותם ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים פרו מילוד וכיבשו להגיד טעם הרע בנגד זה דבר קשה מאוד לכן דבר הרטווה גם קשה ארוך לנר מקשה על שיטת רב יוסף והנה בעיקר דרשת רב יוסף יש לדקדק איך שייך שם דלכתוב פרורבו אומר אצל יעקב אבינו לא היה שייך להגיד פרורבו כציווי. למה? קודם כל יעקב אבינו כבר קיים את פרובר. יעקב אבינו כשהוא חוזר לארץ ישראל כבר יש לו אה 11 א בנים 11 בנים ובת. הוא קיים את שיטת. וזה זה רק לפי שיטת אחת מהתנאים. יש תנאים שסבורים שעם כל אחד מהשבטים נולדה נולדה תאומה. אז יש לו א 13 בנות, יש לו 12 בנות ו-11 בנים. אז מה עכשיו? תגיד פרי הוא כבר קיים את המצווה. אה שם ודאי לא מצד פר נאמר אלא לברכה שירבה זרעו. שהרי יעקב כבר קיים פריה ורביה. ועוד אולי נאמר פרי ורוה ליעקב ולא נאמר פרו ורבו. קודם כל כי הוא דיבר רק עם יעקב בשונה מה שאדם אדם הראשון הקדוש ברוך הוא דיבר עם שניהם ויאמר להם אז שהוא מדבר רק איתו הוא מדבר איתו מה יגיד לו והוא ווא אומר ועוד איך שייך שיצווה לרחל איך הקדוש ברוך הוא רחל שהייתה אז מעוברת ומתה בליטה לכן הוא לא אמר פה ולכן אין מכאן הוא שואל על רב ז אין מכאן ראיה ויש לומר על פי מה שכתב מרשה דמן הברכה מה התראה על המצווה מזה שברכו רק טוב סימן ש אבל לפי דרכינו שאלנו יותר טוב הרי הקדוש ברוך הוא דיבר רק איתו אז הוא מברך אותו מהברכה שלו גם היא אמורה להתברך טוב זאת הסוגיה הזאת ואנחנו אה השאלות שיש של הסוגיה הזאת יש דרך תירוץ אחת שמופיעה בחלק מהמפרשים ואני מקדיש לה שלוש דקות רק כדי לדחוט את אה את ההסבר סבר הזה או להקשות יש במדרש רבא מפרש את הוכיבשו וכיבשה בצורה שיש לה משמעות וככה הוא אומר וכיבשוה וכיבשה כתיב האיש כובש אשתו שלא תצא לשוק שכל אישה שיוצאה לשוק סופה להיכשל מנהלן מדינה שנאמר ותצא דינה או לבסוף נכשלה אז יש מי שאולי רצה לומר שוחיבשה באמת יש כאן שתי אפשרויות לקרוא באמת אפשרות אחת וכיבשוה ואפשרות שנייה שזה לא נאמר לכבוש במיוחד שקשה לפרש את המילה וחיבשוה כבר המפרשים הראשונים התלבטו מה את מה יש לכבוש מי זה יותר נכון ממי יש לכבוש יש כאלה שטענו יש לכבוש מן החיות הארץ הייתה ש אבל החיות חיות הם לא בעלות בית. אמנם יש כאלה שמסמנות טריטוריה וזה אבל להגיד שלכבוש ארץ מהחיות זה קשה. יש כאלה שרצו להגיד לכבוש הכוונה לכבוש את החיות תחתיהם אבל גם זה קשה וחיבשו זה דבר שנאמר על הארץ. מה שייך לכבוש את הארץ? יש כאלה רצו להגיד וחיבשו על זה א ליישב את הארץ, להפוך אותה לארץ מניבה, אולי להפוך את ה את השממה לאזורים מיושבים, שדות, בתים. זה נקרא לכבוש את הארץ. אבל מכיוון שהארץ לא מתנגדת, לכן המילה לכבוש לכאורה קשה, אפשר היה להסתפק ומילאו את הארץ. ועצם החיים האנושיים זה נקרא למלא את הארץ. הארץ לא מתנגדת שצריך לכבוש אותה. אז יש כאלה ככה רצו להגיד שבזה אולי תלויה המחלוקת. האם וכיבשה כתיב או וזה אז דרכו של האיש לכבש. זה לא הכוונה לכבוש להילחם אלא דרכו של האיש לכבש את אשתו שהאיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק. האמת שנייה אני הבאתי את כל הזה. האמת שיש במקרא א שני א שני פירושים למילה לכבוש. זה הבאתי כאן א ארבע דוגמאות. הדוגמאות שתי הדוגמאות הראשונות קשורות לכיבוש מלחמה ונכבשה הארץ לפני השם ואחר תשובו נאמר לבני גד בני ראובן. גם אותם הקדיש המלך דוד עם הכסף הדף אשר הקדיש מכל הגויים אשר כיבש. זה את זה אפשר לפרש בשתי דרכים או שהוא כבש את הארצות או שהוא כבש תחתיו שיאבד את הגויים כי בירמיהו כתוב ותשוב ותחללו את שמי ותשוב איש את אבדו ואת איש את שפחתו אשר שלם חופשים לנפשם ואת תכבשו אותם להיות לכם לעבדים ולשפחות אז זה לכבוש להפוך לעבדים להגיד יש כאלה שרצו להגיד שזה הכוונה וכיבשו הכוונה את כל החיות תהפכו אותם להיות עבדים תחתיכם אבל זה כבר כתוב בהמשך הורדו בתגת הים עוף השמיים וכל החיה רומזת על הארץ לכן קשה להסביר את זה בדבר בהסבר הזה אם כבר מישהו רוצה ללכת כפשוטו ולהגיד לו שבכבשה בחיבשה שנאמר האיש כלפי האישה למה ללכת מכבשת אותה שלא תצא לשוק אפשר להגיע למצב הפוך קיצוני של אה ויאמר המלך גם לכבוש את המלכה בבית וזה ודאי לא עולה לא עלה על דעת מישהו לפרש ככה ומילו את הארץ ו וחבשה תכבוש את האישה כי לכבוש אישה זה משמע כמו במגילת אסתר לכן הפירוש הזה הוא קשה ואנחנו עדיין זקוקים להסביר ומודעים מה הפירוש של וכיבשו וחיבשה כתיב וגם אתדעת רב יוסף לפרש נעבור לסוג סוגיה נוספת מסכת יבמות בדף סא משנה ידועה מפורסמת לא יבטל אדם מפריאה וביה אלא אם כן יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכרים ובית הלל אומרים א זכר ומקבה שנאמר זכר ונקבה ברעם הגמרא מסבירה את הטעמים שלהם בית שמאי אומרים שני זכרים הייתה מדב בית שמאי ילפינן ממשה דכתיב בני משה גרשום באליעזר ובית הלל ילפינן מברייתו של עולם מה מה זה בריאתו של עולם? אומר רש"י שם במקום אדם וחווה. האם לומדים מאדם וחווה או שלומדים ממשה? הגמרא שם מסבירה את המחלוקת א בהמשך לגבי דעת בית שמאי. נניח נניח לה כרגע. אבל דעת בית הלל לומדים את בריאתו של עולם. כמו שהקדוש ברוך הוא יצר ברא איש ואישה כך כשהוא אמר להם פרורבו הם צריכים לעשות בדיוק כמו שהוא עשה. כמובן שהראיה הזאת של בית הלל היא צריכה ביאור. מי אמר? אולי צריך ללמוד מדם הראשון בעצמו. מה עשה האדם הראשון? בהתחלה קין, אבל שת ואחרי זה ויולד בנים ובנות. ולכאורה זה פשוט שכשהקדוש ברוך הוא אמר לאדם פרו, עורבו, תתרבו. אם היו מולידים רק זכה ונקבה אז אחרי שאדם הראשון וחווה היו הולכים לעולמם היו נשארים בעולם שניים והשניים האלה מולידים שניים שניים אז איך איך יכול להתקיים איך יכול להתקיים אורבו הדבר הזה לכאורה לעולם לא תקיים אם אנחנו נלך ב בדרך הזו אמנם הגמרא בהמשך אומרת מתניתין דלו כרבי יהושע זה לא כמו רבי יהושע חולק על המשנה. זה לא נכון להגיד שאדם יכול להבטל מפריה עובריה כשיש לו בנים. דת רבי יהושע אומר נסע אדם בילדותו ישא אישה בז אדם אישה בילדותו ישא אישה בזקנותו. היו בנים בילדותו יו בנים בזקנותו. שמע בוקר זרזרך לרנחדך כי אינך יודע איזה הכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. פסוק מספר כהלת שרבי יהושע פירש אותו על נישואין היו לו בנים נסה אישה בילדותו ישא אישה בזכנותו היו לו בנים בילדותו היו לו בנים בזכנותו בבוקר זרע את זרך ולערב אל תנח ידיך או בלשון הפוסקים מצוות לערב והוא חולק על המשנה זה לא נכון מה שכתוב לא התבטל אדם מפריה ברביה בפשטות מהגמרא כשהעצמה היה הייתי אומר שרבי רבי יהושע סבור שפרוורבו זו מצווה שלא נגמרת לעולם היו לו בנים יהיו לו בנים הייתה לו אישה תהיה לו אישה ואין לה גבול ואין לה גדר אלא תמיד אדם צריך לעשות בריאה ורביה אבל הריף אומר שאף על פי שהגמרא אומרת מתניתה פליגה דרבי יהושע המשנה מדברת מדאורייתא ואילו רבי יהושע זה מדרבנן גם זה קשה כי הרי המשנה אומרת שאדם לא יבטל אלא אם יש לו משמ שאם יש לו יכול להבטל גם מדרבנן אז בעצם כל המחלוקת היא רק מחלוקת ב היא רק מחלוקת בדרבנן מה אומר הריש מה אומר הריף זה מדאורייתא זה מדרבנן תריף לו נשמת פה הריטווה אומר ולקמן סיקנה דעילחתה כרבי יהושע דאמן עשה אישה בילדותו ישא אישה בזקנותו פירוש בת בנים דכל זמן שהוא ראוי להוליד אין לו להיבטל משום ולערב אל תנך ידיך לא רק שרבי יהושע פליג המתניטין גם הלכה כרבי כרבי יהושע וסברה דרבבתא הריף דהי מדרבנן דילו מדאורייתא כל שכן מצווה פריה עובריה נפטר אז הוא מפרש שלא שהריף אומר שהמשנה היא מדאורייתא והמשנה היא מדברת גם מדרבנן והמחלוקת היא בדרבנן אפשר היה לומר כמו שהרנו בהתחלה אולי אולי אולי המחלוקת היא גם בדאורייתא גם להגיד מחלוקת בדרבנן זה דבר קצת א קשה קודם כל זה דברי קבלה זה מופיע בספר כהלת ודברי קבלה כמוזה של ספר כהלת כנראה כמו הרבה עצות של ספר כהולת הדרכות ות של ספר כהלת הם הדרכות האלה מבטאות את רוחה של התורה ואת רצונה של התורה אם מה שכתוב פה ובו זה זכה ונקבה עד שבא קהלת ולימד שבבוקר זרה יצרך לרבת נחדך מי אמרו מי לימד מה היו עושים כולם אפשר להגיד גמרא גמיר להוא שלמה וא שמחי הקרה כמו שלפעמים הגמרא אומרת, אבל זה דבר שקשה קשה ל קשה להבין אותו. הרמב"ם אומר, אף על פי שקיים אדם מצוות פרייה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים. שלא יבטל מלפרו ולרבות כל זמן שיש בו כוח, שכל מוסיף נפש אחת בישראל, כאילו בנה עולם. מצווה מדברי סופרים משמש גם אצל הרמבם וגם בלשון הגמרא ל כמה עניינים ודרכים. לפעמים הכוונה זה דין דאורייתא רק שהוא לא כתוב בפירוש לפעמים זה דרשה שנלמדת ביג מידות ולפעמים זה אפילו מצווה מדרבנן ממש בהלכה הזו הרמבם ממשיך וכן מצוות חכמים הוא לא אומר וכן מדברי סופרים וכן מצוות חכמים משמ שאולי הדברי סופרים הראשון באותה הלכה יש לו תוקף יותר מאשר מצוות חכמים אז אולי משהו כמו דבר שנמד ביג ג מידות או דבר שהוא מדברי קבלה שמפרשת דברי תורה מה בדיוק הגדר של מה שקוראים העולם מצוות לערב אם נזכרת את מצוות לערב יש עוד מצווה שתוספות מדברים עליה בכמה מקומות בשס מצוות שבט הגמרא מדברת על עבד שחציו עבד וחציו בן חורין שלסא שפחה אין לא יכול ליסע בת חורין אי לא יכול יבטל ועלו לא נברא העולם אלא לפריה ורבייה שנאמר לא טוה הוא ברעה לשבט יצרה. בתוספות מעריך בכמה מקומות שיש מושג שנקרא מצוות שבט. ואישה למשל חייבת במצוות שבט אף על פי שלא חייבת במצוות פרורו. הביטוי הזה מצוות שבט הוא ביטוי מאוד קשה. זה שישעיהו מדבר על המטרה של העולם זה עוד לא הופך למצווה. מצווה זה יש דרך גם בנביאים להגיד מצווה למשל גם בישעיהו וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד בחיבתו מעשותך יצוח אפצך ודבר דבר זה אומר מה לעשות הוא לא אומר מה הקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן את זה בלשון ציווי ככה הרמבן כותב שם בהלכות שבת בפרק ל אומר שת יש ארבע מצוות של ארבע דברים נאמרו בשבת שניים מן התורה ושניים מדברי סופרים והם מפורשים על ידי הנביאים שבתורה זכור ושמור ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג זה לא הרמבם לא אומר שנצטוינו בהם על ידי הנביאים אלא אומר שנתפרשו על ידי הנביאים מדברי סורים שנתפרשו מה זה שנתשו היו גם לפני ויש כאלה שם באמת סוברים שמצוות עונג שבת וכבוד שבת הם מצוות מדאוריתה יש מחלוקת פוסקים אבל אלה שסורים שזה דאורייתא יש להם אוגן חזק מאוד בלשונו של הרמב"ם שם ואף על פי שקוראים לזה קוראים לזה דברי סופרים. שאלנו קודם, אז שאלה נוספת, שאלנו קודם לגבי איך העולם מתפתח אם לכל אחד יהיה רק בן ובת היום בעידן המודרני שיש אין תמותת תינוקות ואין והכל זה ואנשים מעריכים ימים והכל א החוקרים של של דמוגרפיה אומרים שכדי שהאוכלוסייה תישאר אותו דבר צריך בממוצע שכל זוג ילד 2.1 כדי שלא ירד. יש כאלה אומרים 2.2 יש להם גם כן גם שמה יש מחלוקות אנשי דמוגרפיה אבל לא מספיק. יש כאלה שאחרי זה לא התחתנו, יש כאלה שיקרה להם משהו, יש כאלה שלהם לא יהיו ילדים. צריך יותר משני ילדים כדי ש כדי שיהיה יהיה ריבוי. ואם כל אחד הסתפק בשני ילדים מה עשינו? אמנם אפשר לתרץ. אמר לי כאן איזה אחד התלמידים בישיבה פעם אומר אם כל אחד היה יכול לתכנן שהיה לו בן ובת אזמת הרב צודק אבל היא אבל כיוון שאדם לא יכול לתכנן אז יש סיכוי ב לא עשה לי את הסטטיסטיקה אני כבר לא זוכר שהרי לחלק מהאנשים יהיו שתי בנות ושלוש בנות וארבע בנות עד שיגיע להם הבן אז ככה העולם ומיו כאלה שאין להם בנים וימשיכו עד שתהיה להם עד שתהיה להם בת וכך זה כן יוצר פובות אבל זה ללכת בדרך עקיפים זה התורה נוצה כבראתו של עולם יש א אנחנו לא נזכקים פה רק לחכמי הדמוגרפיה אנחנו יכולים לראות את זה מפורש בתוספות יש כאלה שאחושבים שאת כל החוכמות העולם אפשר ללמוד מהגמרא אני לא חושב שזה נכון אבל כאן את הנקודה הדמוגרפית הזאת כן אפשר ללמוד מהתכות יש גמרא במסכת בבטראת תניה אמר רבי ישמעאל בן ללישן יום שחרב בית המקדש דינו שגזור עצמו שלכל בשר לאשתות יין אלא הם גוזר גזרה לציבור אלא אם כן הציבור יכול לעמוד בו ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת גזרות רעות וקשות ותת לנו את תורה ומצוות ואין מנחת אותנו להיכנס לשבוע הבן למה אלא לישוע הבן דין שנגזור על עצמנו שלא ניסע אישה או לא ליד בנים ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו אלא הנח להם לישראל מותר ויהיו שוגגין ואל יהיו היו מזידים היה ראוי לגזור לא ליסא אישה ולא ליד בנים שואל תוספות מה זה לגזור שלא זה כתוב פרו ובו חכמים לא יכולים לגזור זה יש כאלה מתרצים חכמים יכולים לתקן בשם ואל תעשה טוב לבטל מצוות עשה בשם ואל תעשה יש מצוות שאתה יכול לבטל אותם מדי פעם בסדר לולב ביום ראשון של זה שופר ביום ראשון שנה לבטל מצוות פריה ורביעיה ונמצא זהראש עבר מינו כלה זה קצת אז יש כאלה מסבירים אחת אתם סופר לא המטרה היא שאנחנו נעשה סליחה על הביטוי הפגנה לקדוש ברוך הוא אנחנו נפסיק להתחתן הקדוש ברוך הוא הרי לא רוצה שזרו של אברהם אבינו יחלה ואז הוא יושיע אותנו מיד ה מיד מלכות הרשע טוב ה אני לא חושב שהקדוש ברוך הוא עושים עושים לו הפגנות או שרירים או בכוח או משהו כזה יש לי פירוש אחר לאחת המסופר אבל נניח נניח לדברי אחת המסופר נניח לו עכשיו אבל נראה את התוספות. התוספות אומר דינו שנגזור על עצמנו תמקטיפו. אומר תוספות ושמע על אותם שכבר קימו פריאה ורבייה כאמר. זאת אומרת מי שיש לו בן ובת הוא יפרוש מהאישה והוא לא יוליד יותר. והיינו זרעו של אברהם כלה שלא יוליד אלא בן וב. אז הנה יש לנו תוספות כנגד המשנה, תוספות כנגד ההלכה. אם הוא תוסת אומר בן ובת זה נקרא נמצא שזורה ש קלה אם יש שניים זה קלה אני חושב שבימי התוספות ובימי הגמרא גם אם היו שלושה זה בסוף יגרום להתמעטות האוכלוסיה וזה נקרא זה ראשנו קלה אז בין אם אנחנו נקבל את הפירוש בתוספות בפשט הגמרא ודם לא נקבל אבל ודאי שקיבלנו מהתוספות שזה זה לא יכול להיות שהפרו ובו זה בן ובת וזהו זה נקרא זור של אבינו קלה התוספות סבור ככה איך אנחנו יכולים ליישב את כל ה את כל השאלות הללו שתי הקדמות ובעקבותיהם נוכל ליישב בעזרת השם את כל השבות הקדמה ראשונה לגבי מצוות פרורבו לפי אני יודעתי לפחות בדעתם של התוספות גם בדעת הרטוה לפני שהוא הזכיר את הריף וגם בדברי הרמבם שדעתי נוטה שזה מדברי סופרים זה לא הכוונה רק מדרבנן בעלמה כי הוא כתב אחרי זה במצוות חכמים פשוט וברור שרצונו של מקום פרו ורבו ומלאו את הארץ זה יותר מבן ובת זה התרבות גדולה. יש לנו בספר ירמיהו נמצא בעמוד השני באמצע הוא כותב קחו נשים בפרק כט פסוק ו קחו נשים הולידו בנים ובנות וקחו לבניכם לא הולידו בן ובת כן אבל זה אפשר להגיד לכל יחיד קחו לבניכם נשים תותיכם תנו להנשים ותנד הבנים עורבו שם ואל תמעטו לא להתמעט לא להגיע זר שם כלם מאליו זה דבר פשוט שפרו מילות הארץ זה הרבה ילדים. אז מה פשר המשנה שלא יתבטל אדם קרי הבריאה אלא אם כן יש לו בנים? מה הכוונה? כמו בלימוד תורה. יש מינימום שאם קיימת אותו, כשיש הקשרים אחרים, אפשר להסתפק במינימום הזה. אבל כשאין הקשרים אחרים, ודאי שלא. אדם ש שהוא א קורא קריאת שמע שחרית וערבית הוא לא יכול להגיע אחרי 120 שנה הקדוש ברוך הוא למדתי תורה קיימתי והגיד בוא ומה ולילה כרצונך בורא עולם ודאי שלא דבר זה אסור לאומרו או מצווה לאומרו אבל אבל זה ודאי שזה לא לא זה רצונו של מקום והגיד וילה הכוונה כל היום וכל הלילה אבל יש מינימום כשיש הקשר הקשרים אחרים לחיים כשאדם לא יכול אדם נמצא במקום שהוא לא יכול יש מינימום מני לא תזוה פחות מזה לא וזה אתה הופך את העולם ואת זה אתה מקיים ולא מעניין אותנו כלום המינימום הזה זה בריאתו של עולם כי מזכר ונקבה אפשר להתפתח הלאה גם אם עכשיו לא התקדמנו לפחות לא נסוגנו עכשיו בלי אל תתפסו אותי על 0.1 אחד בסדר של זה יש אפשרות להמשיך גם אם עכשיו לא הצלחת בדור הבא זה יצליח עלה בדעתי שאולי זה אחד הפירושים של פרו עורבו לפחות על פי הפסוקים בספר ירמיהו כתוב אה קחו נשים קחו קחו נשים ולידו בנים קחו לבניכם נשים נשים ותורבו שם ואל תמעטו פרו זה באיש ואישה רבו למה הדמר שם הורבו שם לא פרו הורבו שם עורבו זה בדור אחר שהדור הבא הם יר ולכן יש מצווה על ההורים לחתן את הילדים. כך לומדים מהפסוקים בבספר ירמיהו. יש גם מחיצה של סבורה שזה דין דאורייתא שההורים חייבים לדאוג לחתן את ילדיהם. זה לכאורה דבר פשוט וזה מה שאמר כהלת. עכשיו מה נעשה עם המשנה? אז תראו את המשנה שוב אבל לא את המשנה בגמרא. את המשנה משנה כי פשוט צרפתי את המשנה שאחרי עם המשנה שלפני לא יבטל אדם פרי ורידה אלים כן יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכנים בת אומרים זכרון קב שני מה זכרון כב נשא אישה ושעה מה10 שנים ולא ילדה אינו רשאי להבטל גרשה ותן צן לכם מה זה לא רשי להיבטל מה זה להיבטל של המשנה הסמוכה הצמודה זה נמצא בעמוד הראשון משנה אחרי זה כתוב משנה מסכת דבמות להיבטל במשנה השנייה הכוונה לא לשת אישה אחרת. מי שנסה אישה 10 שני ולא ילדה לא יכול לא לשת אישה אחרת. הוא חייב לשת אישה אחרת על אשתו או לגרש אותה אם הוא לא יכול ולשת אישה אחרת. אחרת אתה נקרא בטל. על זה אומרת המשנה, לא יבטל אדם פריאה ורבייה אלא מחוייב לעשות מאמץ קיצוני עד כדי החלפת אישה אוספת אישה. כדי לקיים מצות פריה ורביה. אבל אם יש לו בן בתלכה למעשה עם כל הדיון בפוסקים עם א שהיום לא נוהגים את את ההלכה הזו אבל נדבר מצד לפחות דין המשנה. זה הכוונה לא יבטל. מה אמר רבי יהושע? על זה חלק רבי יהושע. פליגה המתניטין. הייתה לו אישה בילדותו, תהיה לו אישה בזקנותו. היו לו בנים בילדותו, יהיו לו בנים בזקנותו. מדובר באדם שנסע אישה, עוד פעם זה לא ערב כל כך לאוזן בת ימינו אחרי חרם רבינו גרשום מאור הגולה. כן. אבל אומר רבי יהושע, הייתה לו אישה בילדותו, לא חייב להיות שאשתו הלכה לעולמה. כשהייתי ילד בתלמוד תורה אז היה היו שואלים אותו, איך יכול להיות מקרה כזה וכזה? ואז היינו מישהו אומרים אם אשתו מתה או עם זה אז ה אחד החד המלמדים אומר למה אתה צריך להרוג אותה לא צריך להרוג אפשר גם בלי להרוג אז אומר לא חיים לא חיתה לו אישה יהיה לו אישה אשתו כבר פסקה עמדה מלדת יקח אישה גם בזקנותו הוא בן 60 עוד יכול ללדת אשתו כבר לא תיקח אישה אחרת תיקח עוד אישה זה היו לו בנים וילדותו הייתה לו אישה אישה בילדותו, תהיה לו אישה בזכנותו, היו לו בנים בזה הוא חולק על המשנה הוא אומר עדיין אתה לא יכול להבטל לכן זה פליגה מתניטין ועד שבא כהלת מי אמרה אמרה ואמרה אמר את זה אמרה את זה התורה פרו אורבו ומילו את הארץ יש מינימום מבריאתו של עולם ככה נראה לנו דעתי אני חושב שאפשר להעמיס את הדברים בדעת הרמבם וברווה לפני התירוץ של הזה שפוסקים הלכה כמו אבל בפשט המשנה ובפשט דברי רבי יהושע אני חושב שוודאי שהדברים הולכים יפה זו הקדמה אחת הקדמה שנייה זה נמצא בעמוד השני יש גמרא מסכת גמרא מסכת סנהדרין אמר מר כל מצווה שנאמרה לבני נוח ונשנת בסיני לזה ולזה נאמרה אדבא מדשנת בסיני לישראל אבל לא לבני נוח לא מדתנה עבודה זרה בסיני והשכחה דנענש נוכרי עבש מה נענה לזה ולזה נאמר רואים שנאמר לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי לא תעשה לך וגם יש הלכה שגוי נאנש סימן שאף על פי שזה נאמר לבני נוח ושוב נאמר בסיני אז הכוונה שלא שזה רק לישראל אלא זה לשניהם בדיוק הפוך ממה שלכאורה הפוך ממה שהיינו חושבים נאמרה לבני נוח ולא נשאת בסיני דבר שנאמר רק בנוח ולא נש בסיני כמו פריה עורביה לישראל נאמרה ולא לבני נוח אדובן לא יש בז לבני נוח נאמרה ולא לישראל אז הגמרא אומרת לא יכול להיות מה ההיגיון בזה שדברים שנאמרו לבני נוח ולא נשנו בסיני נאמרו רק לישראל מה הפשט ברעיון הזה כאן אנחנו נזקים קצת לדברי אגדה ואני חושב על שם יסודי מאוד הרמחל לא הבאתי את זה פה בדרך השם בחלק ב' בפרק רביעי מדבר על השתלשלות המין האנושי. בהתחלה נברא אדם הראשון. הוא חטא וירד ממדרגתו. אני קורא קצת לשנו במהירות. והנה בכתאו ירד מאוד ממדרגתו ונכלל בו מן החושך והאכירות שיעור גדול. וכמו שזכרנו. וכלל המין האנושי ירד ממדרגתו ועמד למדרגה שפלה מאוד בלתי ראויה למעלה הרמה הנצחית שהתעתד לה בראשונה ולא נשאר מזומן ומוכן לה מדרגה פחוטה ממנה ואולם חסד גדול עשה אני מדלגתי הקדוש ברוך הוא עם כל האומות שטלה דינם עד זמן מתן תורה והחזיר את התורה על כולן שיקבלוה הכוונה שיהיו ראויים ואם היו מקבלות אותה אם היו ראויים לקבל אותם מבחינה מוסרית עדיין היה אפשר להם שיתעלו ממדרגתם משפלם וכיוון שלא רצו אז נגמר דינם לגמרי ונסתם השער בפניהם סיתום שאין לו פתיחה ואך זה נשאר כל איש ואיש מפרטיהם שיתגייר בעצמו ויכנס בבחירתו תחת אילנו של אברהם אבינו ואולם לא הייתה הגזירה להעביד את האומות אבל הייתה הגזירה שישארו במדרגה השפלה שזכרנו והוא מין אנושיות שהיה ראוי שלא ימצא אילו לא חטא אדם הראשון והוא בחטאו גרם לו שימצא אבל ישראל שעמדו על הר סיני אז כזו המטרה מה המשמעות של הדברים המשמעות של הדברים זה לא פריבילגיות אלא אה מצוות מחוייבויות שליחות שהטלה על עם ישראל. התורה שניתנה בתחילה לכולם, לכל המין האנושי, לאדם הראשון כנציג המין האנושי, הופכת להיות נחלתם של ישראל. וגם מה שנאמר לאדם הראשון טרם החטא לא בהכרח היה נכון לגבי המדרגה האנושית של האחרי החטא במלא עוצמתה ולכן מצווה שנאמרה לבני נוח ולא נשנתה בסיני זה נאמר לעם ישראל כי עם ישראל הוא חזר למדרגה של ממלכת כהנים וגן קדוש מבחר האנושות שאמור להוביל אותה והוא עלה לא לדרגה שאתה ראשון לפני החטא אבל עלה לדרגה של אנושות שראויה שתימצא ולכן מה שנאמר פרו ורבו ומילו את הארץ וכיבשוה נאמר נאמר לעם ישראל ואז הביטוי פרובו מילץ וכבש יהושע מקבל משמעות חדשה. לא הייתי אומר אפילו לא רק משמעות חדשה. יכול להיות שבחיבשו שנאמר לאדם הראשון וחיבשו אדם הראשון היה לו הייתה לו משמעות אחת ומה היא? אולי תכבשו את הארץ, הכוונה תשעבדו את הארץ כמו שאמרנו זה לא בידוך נכס אבל זה היה הכיוון ואז יכול להיות שגם פרו ורבו נאמר אפילו הייתי אומר גם לאישה אבל רמז רמזה תורה עוד שהיה זה היה כבר אז שסופו של הציווי הזה הוא לא להישאר אצל אדם ואישה לבד אלא סופו להינתן לעם השם. ויכל שרק שנכתבה תורה ונמסרה תורה בימי משה גרעו את ה את הו הזאת ורמזו משהו אחר. פרו ורבו מילו את הארץ וחיבשוה הכוונה כיבוש ממש. וזכר לדבר כבר היה אצל אבינו יעקב. שהרי כבר אצל אברהם אבינו התחילו האומות להיפרד מעם ישראל ואברהם אבינו הופך להיות אב המון גויים. אני אל שדי פר ובה תראה נראה את הפסוק בפנים גוי וקל גויים יהיה ממקר ומלכים אחד צך יצאו זה טרו ורבו ועכשיו ומילו את הארץ וכיבשוה איפה ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרך אחריך אתן את הארץ ולכן אצל יעקב זה משתנה לפרא ורווה למה כי כיבוש כשיש את עם ישראל מקבל משמעות אחרת. מקבל משמעות של מלחמה. כיבוש ידי מלחמה. ככה רש"י מסביר, זה לא פירוש שלי, זה מופיע ברשי. נמצא גם בעמוד מספר שתיים. אה כתוב איש דרכו לכבש את הארץ במלחמה. ואין דרכה שהיה לכבש את הארץ במלחמה. אדם הראשון, עם מי היה נלחם? לא היה לו עם מי להילחם. אז אלא אם כן תגידו עם החיות. אבל כבר דיברנו על זה. אבל לאדם שלא היה מי להילחם. הלשון של כיבוש במשמעות של לקחת שטח זה במלחמה וזה דבר שהוא טל על גברים ולא על נשים. ויש דברים שצריכים להדגיש אותם במיוחד בזמן הזה שמתמודדים עם עם ניסיונות לשנות את ה את הדוסיף ו' להוסיף ו' למה שכתוב בתורה וכיבש וכיבשו והתורה גראה את הרב דרכו שהאיש לכבש ופרו עורבו מילו את הארץ זו חטיבה אחת זו מצווה אחת שאי אפשר לחלק להגיד פרוורבו לזה וחיבשוה למה נושא לשיעור נוסף אולי בעוד שש שנים שבע שנים שיחזרו לנושא הזה אבל זה ודאי שככה תפסה תפסו את זה חכמים שיש כאן מצווה אחת שקוראים לה פרו עורבו מילו את הארץ וחיבשוה וזה דבר שנאמר לגברים ולא לנשים וודאי שצריך לקרוא וחיבשוע אלא גרעו ו' לרמוז לנו שכשאתה קורא את זה בלשון שנאמר ליחיד זה דבר שראוי לאיש ולא לאישה ועוד רמז יש בדבר כמו שאמרנו פרי ובה גוי וקעל גויים יהיה ממקר יש לדבר הזה אפילו יש לדבר הזה עוד רמזים ועוד מקומות גם בפסוקים גם ב גם ב בפסוק ויקרא בפרשת בחוקותי פניתי עליכם והפרטי אתכם והרבתי אתכם והקימותי את בריתי איתכם מה זה הקימותי את בריתי בוא נראה את מה שאומר הקדוש ברוך הוא ב אה ליצחק והפריטי אותך מאוד מאוד נתתי לך לגויים כים מך יצהו והקימותי את בריתי מה זה להקים את הברית בני ובניך דורותם לברית עולם להיות לך אלוהים ונתתי לך ולזרך אחריך את ארץ מגורך את כל ארץ קנן לאחוזת היתי להם לאלוהים בשביל למלא את הארץ ולכבוש אותה צריך והפרטי אותך במאוד מאוד והדבר הזה יש לו אפילו משמעות מות הלכתית זה מחלוקת יש גמרא ביבמות נסה אישה רשעה עם ה10 שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמה לא זכה להיבנות ממנה אב פי שאין ראה דבר זכר הדבר מקץ איפש יש פם בארץ קנן למדך שאין ישבת חוץ לארץ עולה מן המניין מה הדין בן אדם שנמצא בחוץ לארץ כל החיים האם זה עולה מהמניין או לא עולה מהמניין מחלוקת ראשונים אבל יש אור זרוע אור זרוע אומר נסע אישה בארץ ישראל אין רשי להטל אבל ניסע נשא אישה בחוץ חוץ לארץ אף על פי ששעתיים או שנים מרובות ולא ילדה אין קופין אותו להוציא דשמה משום חוץ לארץ הם עקורים מה יש בחוץ לארץ שהם הקורים כל הברכה שבברך אותם אלוהים מה הקדוש ברוך הוא ברך הרי הברכה זה בעצם נטיעת הטבע באדם פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשו זה חטיבה אחת זה מצווה אחת אתם צריכים למלא את ארץ ישראל יהודי שגם בחוץ לפי האור זרוע הוא יכול להיות שבגלל זה הוא עקור כי הוא אין לו את הברכה הברכה היא ויברך אותם ויאמר להם פרובו לארץ וכבשוע גם בירמיהו אומר להם למה אתם צריכים להתרבות כיכו אמר השם כי לפי מילות 70 שנה אפקוד אתכם והק כמות ן דברי הטוב להשאיר אתכם למקום הזה אז אל תתמעתו ובזה התיישבו כל השאלות אבל יכול להיות שאפשר להסביר אפשר להסביר על ידי זה גם א עוד שני שני דברים שיש בהם קושי קושי אחד אנחנו נוצים בפרשת במדבר נסו סיימנו המספר של הלביאים ביחס למספר של שבטים אחרים הוא נמוך בצורה מדהימה ממש מ2,000 מבן חודש ואחרים מתחילים 40 50 איך איך פ איך נוצר פראק הזה בין שבט לוי לבין השבטים אחרים יש רמבן נפורסם רבן אומר רק מי שהשתעבד זכה גם לברכה כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ אבל בתורה כתוב בני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו ומוד מאוד ותימלא הארץ אותם פרו ורבו ומלאו מה חסר שם וכיבשו החשש של פרעה היה אמיתי ונלחם בנו ועלה מן הארץ אומר רש"י כ אדם שתה קהילהתו באחים עם ישראל אם היו ממשיכים ותמילו את הארץ היו יכולים להגיע גם למצב של כבשו את מה היו כובשים אבל את מה את ארץ מצרים הקדוש ברוך הוא שלח ברכה מיוחדת לעם ישראל פרעו וישרצו וירבו ויעצמו מאוד מאוד מה זה מאוד מאוד מה זה מזכיר לנו בספר בראשית והפרדתי אותך במאוד מאוד בשביל ונתתי לך את ארץ מגורך את כל ארץ קנען לאחוזת עולם אבל בני ישראל ותמלא הארץ אותם אה אותו עם ישראל כבר נכנסו לתוך חלק משערי הטומאה הופכים להיות רוב במצרים ישארו במצרים לא יצאו משם בא הקדוש ברוך הוא שולח את פרעה אומר באנו בנ מן הארץ זו הסיבה האמיתית גם לשעבוד לא רק הסיבה של פרעה זו הסיבה האמיתית לא תוכלו לעולם לכבוש את ארץ מצרים כי לכם יש תפקיד ולמוד הקדוש ברוך הוא יפרע אתכם וירבע אותכם ויצים אתכם מאוד מאוד לא בשביל שתבשו את הארץ אלא בהבאתי אתכם אל הארץ אשר נסעתי את ידי לתת אותה לבן יצחק ליעקב לתת לכם מורשה אני השם בשביל זה אתם מתרבים בשביל זה הרבתי אותכם שבט לוי אף על פי שהוא נלחם במלחמות מצווה ומה שזה אבל במלחמת כיבוש הארץ ארץ אין לו חלק אין לו חלק מלחמת כיבוש הארץ לכן אולי אפשר להסביר שהריבוי הגדול והמיוחד שניתן לעם ישראל היה בשביל כיבוש הארץ ומי שהיה לו ספק בדבר היה צריך להסתכל ימין ושמאל ולראות ששבט שלא עתיד לקבל לחלה בארץ באמת לא מתרבה בצורה הזאת אז כל הריבוי בשביל כיבוש הארץ למלות את הארץ לכבוש אותה להתיישב בה כך כך אומר אה א כך בפסוק אהרון פרשת העקדה בינשבתום השם ינסת דבר הזה ברך ברך והרבה הרבה זרך כחובה השמיים את כל שסת הים וירש זרכה את שער אויבם זה ודאי שזה גם מצלצל לפסוק כחיצים ביד גיבור כן בני הנאורים אשרי הגבר אשר מילד לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער עם ישראל צריך משפחות גדולות אבל שמלח מלחמות לפעמים גם צריכים מלחמות צריכים להילחם וזה גם בשביל מלאו את הארץ יכול להיות שאם אנחנו ממלאים את הארץ לא חייבים להגיע לכבשו המלחמה כשיהודים מגיעים לאט לאט אחרים עוזבים ויש לנו ארץ גדולה את כל הארץ ככה אומרת התורה בפרשת משפטים לא הגשמ פתח מעט מעט בשנה אחת פנתי ארץ שממה ורבה לך את השדה מעט מעט הגרשן פניך עד אשר תפרו ונכלת את הארץ ומילו את הארץ ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר עד הנהר כי אתן בעתידכם את יושבי הארץ וגרשתו מפניך אבל עם ישראל צריך להיות גדול וחזק ועוצמתי ולקיים את אולי אפשר להגיד שבמצווה הראשונה הזאת פרו ובו מילות וכבשוע יש בעצם את ה את התמצית התפקיד א של עם ישראל עד שהוא ממלא את הארץ ורק שעם ישראל גדול ועוצמתי וחי ממדבר ועד נהר ומצד גם פלישתים אז יש כאן ממלכת כהנים גוי קדוש ממלכתו של הקדוש מעצמה לא אזורית אלא מעצמה בינלאומית שכל העולם יוכלו לבוא אל בית אלוהי יעקב ולומר שיורנו מדרכיו ונלכה באורותיו