משמעות חידושו של הגרש"ש על הבנת דיני ממונות | הרב שמואל ריינר, ראש ישיבת מעלה גלבוע | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] אני מוכרח להגיד שתי מילים לפני כן קודם כל באמת זה ככה אירוע גדול של קידוש השם של כל כך הרבה אנשים ש שלומדים תורה שמתעניינים בתורה ש שמתחברים לעניין הזה באנשים שמצד אחד הם שונים מצד שני הם מאוד מאוד דומים אבל נראה לי שלעס ביסודות של דיני ממונות שזה באמת מהדברים היותר חביבים אליי באיזשהי חיבה מאוד גדולה בשעה זו שכמה וכמה מ מאחינו בני ישראל נתונים בצרה ובשביה זה נראה לי קצת קצת מנותק אז מה עושים אז מזכירים את זה פשוט מזכרים שאנחנו יודעים שיש אנשים שנבצר מהמהם א להיות א לעשות את מה שהם רוצים א ואמנם זה נראה כאילו שמס מסביבנו לא יהו מסר אבל יבינו באמת ככה באירועים כאלה תמיד אני מרגיש את ה שמשהו בחיים שלנו א צריכים לצעוק עליו צריכים להתפלל עליו ש שהבינו מלכינו א יחוס וירחם על כולנו יוצאה מצרה לשוויה מצרה ושוויה לאור גדול טוב בואו נתחיל בגופו של לגופו של עניין אני רוצה להגיד לתת איזשהי הקדמה כללית כללית ואישית על על רב שימן בצירות כשאני למדתי בישיבות בישיבות טובות וחשובות והייתי למדתי טוב למדתי את הראשונים הקלאסיים רשי תוספות א מראש רמ רשבא ריטבו אחרונים קצות נתיבות א רב חיים גם רב שימן בתוכם גם הוא היה בתוכם חזוניש קהילות יעקב למדתי באמת הייתי כזה תלמיד טוב של הלימוד הקלאסי עוד לפני שהתחילו גלים חדשים בשיטות הלימוד ובאמת הדברים האלה אותי אבל תמיד הייתה לי בעיה אתם יודעים מה הייתה הבעייה הגדולה שלי שהרבה פעמים אני הבנתי את השאלה והשאלות יפי יפיות אני הבנתי את הסברה שמוליכה אל הציור אל התירוץ והסברה היא היייתה סברה תמיד יפה מחודשת ככה מפרעה את את החשיבה וכשמגיע השלב הסופי שבו צריכים להכניס את את השאלה ואת הסברה ולהפוך אותם לתירוץ ו קרוא דרכם בצורה ישרה את הסוגיה תמיד דברים נתקעו לי תמיד דברים משהו לא לא הסתדר הכי טוב ומי תן לזה משל אתם מכירים את המצב הזה שאנחנו משחקים פאזל ויש לנו חלק אחד שהוא נכנס בשני ךל בשני צדדים בצד אחד הוא לא נכנס משהו שמה משהו שמה נתקע הכל יפה הכל טוב אני גם יודע לצטט את זה אבל אני מרגיש שעוד רגע אני לא אני לא שם ולכן היו לי כל מיני שיטות לכתוב לכתוב במחברת שאתה כותב במחברת אז אתה אתה מצליח ליישר את עצמך אפילו שאתה לא כל כך מבין עם עם זה שאתה אתה כותב את הדברים המאפיין הזה אני הרגשתי שהוא השתנה שבשלב מאוד מוכרח להגיד די צעיר פגשתי את את רב שימ א פתאום הבנתי אחרת הבנתי ויותר מאשר הבנתי הזדהתי הגשתי פתאום שיש כאן סברות שלא רק שאתה צריך להבין אותם לשנן אותם ולשדר אותם הלאה להגיד אותם הלאה אלא פתאום הרגשתי שהדברים ככה יושבים היטב היטב על הלב הדברים האלה ככה א הם גורמים לי אני חיפשתי חיפשתי את המילה א א פתאום הם מביאים אותי לידי א הזדהות יתירה מזאת הרגשתי כאילו בעל השמועה א עומד לנגד עיני א אף על פי שהספרות דרשו רב עמל רב בהבנה שלהם אבל הם נראו לי חלק ממהלך גדול והוא קל לי מאוד היסוד הרב שימני תמיד נראה לי חלק בלתי נפרד לא ונת הסוגיה מארבע שורות בגמרא או ות בתוספות אלא זה נתן איזשהי הבנה איזשהי נגישות אל הנושא בכללותו אל מה זה מזיק מה זה ישות מה זה זיקה וכולי וכולי ולכן התאהבתי ברשימה אני מוכן לשלם כל ממון שבעולם כדי לזכות ולשמוע שיעור שלו וכך אם לא זה לפחות א א לשאול אותו איזשהי שאלה לראות את זיו פניו אגב א אנחנו לא מתעסקים עם האישיות החינוכית המעוררת יראת שמ יראת כבוד ויראת שמיים א תחפשו בספרים תמצאו על זה אני רוצה לסיים את הדברים הללו בעוד בעוד הערה קטנה במובנים מסויימים בזהות האישית שלי אני הרבה פעמים תופסת את עצמי כנין שלו מהפ מה פשט נין שלו כמובן אבא שלי אבי סבי וכולי וכולי בצד המשפחתי אני למדתי אצל יהודי יקר שהוא בעצם הכניס אותי לתוך העניין הזה אצלו נדלקתי ל ל להתעסק עם רב שמן קראו לו הרב ברוך ויסבקר אני מניח שאף אחד כאן לא שמע עליו אולי בודדים שמעו עליו הוא היה ראש ישיבת בית מטטיה הוא נפטר לפני שנה ושלושה חודשים א היה איש מאוד מאוד מיוחד בצירוף מקרי מסוים אפילו לא היה יכול להיות כאן מכיוון שהוא גדל בפ למד בכפר הרואה וזה התגלגל איכשהו לפונץ והסיפור ושם היה סיפור אחר א ו הוא היה נחשב אחד מגדולי תלמידיו של רבי שמואל רוזובסקי הוא פעם לקח אותי אליו הוא היה ממש מהיותר מקורבים והיותר מזוהים כתלמיד של של רב שמואל הוא פעם אמר בפורים בתור בדיחה צריך להגיד בתחילת השנה אמר רב שמואל ובסוף השנה בערב תשעה באב להגיד עד כאן כך כך הוא תיאר את עצמו זה לא היה מדויק אבל בתור ורט הש יפה ו ה ורב שמואל היה מגדולי תלמידיו האחרונים של רב שימן רב שימן הוא לימד 60 שנה זה לא בגיל שלכם הוא כבר מעמיד תלמידים והוא היה מאחרוני תלמידיו ממש ערב השואה ערב פטירתו של של רב שמואל ועל כן במובנים מסויימים א אני הרגשתי איזשהו קשר כאילו איזה קשר משפחתי ו לא רק זה גם זכיתי להתקרב לראות ולהכיר א את הרב גוסטמן א ואחרים שלמדו אצל רב שימן שמעתי את הרב גוסטמן אומר לא יודע אם אתם יודעים מי זה הרב גוסטמן היה ראש הישיבה בירושלים הוא אמר שמעתי אותו אומר את המשפט מורי ורבי רבי שימן שקוק מורי ורבי רב שימן בעל השרי יושר זה הדיוק והמשפט הזה שאתה בא ואתה שומע ממנו זה נותן ככה איזשהו קשר אינטימי נקודה אחרונה ה לא הקדמה היא כבר השיעור א רב שימן הוא היה מתלמידיו של רב חיים והוא היה חברותה של רב אלחון וסרמן זה חשוב המשולש הזה הוא משולש חשוב כיוון שהוא באמת ככה מאוד מאוד בולט אני מניח כל מי שלומד חזק אייון הוא פגש את שלושתם אבל יש ביניהם פערי פערי גילים ולא גדולים וזה חשוב לדעת זאת אומרת הם לא בדיוק איזה רב זקן כזה הם בן 90 ו בחור צעיר בן 20 זה לא בדיוק ככה הפרש השנים בין רב חי מבוגר מרב שימן ב10 שנים רוצים להיות מדוייקים 13 שנה א רב שימן הריך העריך אחריו שנים רבות רב חיים נפטר בתר עח ורב לחונן וסרמן הוא צעיר מרב שימן גם פחות או יותר ב10 שנים משהו כזה ב ב 144 שנה לתר דיוק והם כולם בעצם כאילו הם הם לא רק רב ותלמיד וחוותה וזה אלא הם באמת אנשים ש שייכים לבית מדרש אחד מדברים בהרבה דברים בכיוון שונה אבל לכל אחד יש את הייחודיות את הייחודיות שללו אגב בהשקפת עולם בין רב שמל לעקוב את שיעורים יש מרחק גדול בוא נתחיל לדבר ממש יש הקדמה נפלאה של רב שמאל על שרי יושר אה שרי יושר זה הספר שהוא כתב ספרים האחרים הוא לא בדיוק כתב לא ברור בדיוק חלק הוא כתב חלק התלמידים כתבו לא שר יושר זה כספר תורה זה מזוקק מילה אחרי מילה מדויק זה הוא זה ה עליו יש את החותמת וכשהוא כותב הקדמה על הספר ש הקדמה היא מאוד מאוד מעניינת מבחינה מחשבתית והוא מאוד פונה לדור לשאלות הדור לא ניכנס כרגע על המשמעויות האקטואליות של בני דורו בהקדמה הזאת שזה אגב בצורה מסודרת זה הדבר הרעיוני המחשבתי היחידי שהוא כתב אנחנו נראה היום עוד משהו שבתוך ה ואז הוא כותב בסוף הוא כותב על הספר והוא אומר שני דברים הוא אומר דבר ראשון תהיו ביקורתיים תהיו ביקורתיים אתם שומעים דברים של אחרונים לעולם תשאלו שאלות אל תקבלו את הדברים כמובנים מעליהם כ הדברים לא מובנים מעליהם כ הדברים ראויים לשאלה זה הדבר הראשון והדבר השני שהוא אומר שהוא יותר מעניין אותנו בהקשר שלנו שהוא בא ואומר דעו לכם נגד הספר הזה יצאו רבים הספר הזה הוא לא יהיה ספר פופולרי שכולם יאהבו את מה שכתוב כאן אלא אני מציע כאן דרך דרך חדשה אני מציע כאן מהלך חדש לגמרי והמהלך הזה הוא יקו אל מי הוא פונה הוא פונה כמובן גם כן לתלמידיו של של רב חיים לא רק זה וכאן ההבדל הגדול אותנו כשאנחנו לומדים כ מייעוד שלנו כבחור ישיבה ואני עדיין רואה את עצמי בתור אחד שכזה זה אנחנו צריכים תמיד ללמוד איך שואלים שאלה מה השאלה שא שאותה אנחנו שואלים רב חיים בא ואמר ומירה הזאת הא ידועה מאוד מאוד מאוד בישיבה כל לומד מכיר אותה שרב חיים בא ואומר צריכים לדעת מה כתוב בסוגיה מה נמצא בסוגיה ומה לא נמצא בסוגיה מה יש בה ופוקי שלא שואלים את שאלת הלמה אין שאלת למה אלא השאלה היא מה כתוב כאן מה נמצא כאן מה מה הגדרים שנמצאים בתוך המושג בו בו אני עסוק לעומתו רב שימן הוא הוא זה ששואל את ה שאלת ה מדוע הוא מברר בשכל אנושי שמעוגן במציאות שכל אנושי שיש לו רוחב הדעת הבנה גדולה גדולה מאוד של המציאות לא שאני לא יודע אם רב שימן היה מסכל אם הוא קרה זה קרה לא יודע לא חשב נראה לי שנראה לי ש הוא למד ו אבל בכל אופן תה לו איזשהי מין הסתכלות כשהוא מסתכל על על המציאות הוא רואה משהו והוא ניסה להוציא את הכללים וההגדרות מערימה גדולה של של דינים ולראות את הסוגיה רציפה למציאות וכאן בעצם מתחילה מתחיל העניין שלו ולכן כל הספרות הגדולות של רמ שימן וישם הרבה כאלה הם שייכות בראש ובראשונה לכלל התלמוד הם לא ספרות שבאות לענות על איזשהי שאלה מקומית שנמצאת שנמצאת בדף כמו להבדיל לא להבדיל למה אני אומר להבדיל כמו נגיד הפני יהושע הוא לא שואל את השאלות האלה אלא השאלות שהוא מברר הם שאלות הם השאלות הגדולות רוב מה זה רוב האם רוב זה מברר האם רוב זה האם רוב הוא הוא הנהגה א מה בדיוק הקו המבדיל בין רוב ב בין רוב רובדית קמן ללית קמן מה מה זה בא ואומר לגבי מקומות שבהם הולכים אחרי הרוב בהיסטוריוגרפיה אני הייתי לפני הרבה שנים רב טרן צבי היה שמה יהודי שבתוקף הנסיבות הוא הטם בגיל ארב חש א והוא היה בן של חברה של הבת של רב שיימן הוא גדל בביות של רב שימן והיהודי הזה הוא היה אחד מרשע הקיבוץ הדתי א זה סיפור ארוך איך התגלגלתי איך התגלגלנו לעניין הזה הוא לא דיבר על רב שימן הוא לא דיבר על ישיבות היה לו טראומה מאוד גדולה מזה יום אחד לפני שלושה חודשים לפני שהוא נפטר ביקשתי ממנו לפגוש תלמידים שלנו והוא הסכים והוא ישב במשך שלוש שעות וסיפר על רב שימן והוא מספר סיפור אחד שני רוצה הוא אומר אני יום אחד הייתי רעב זה היה הבית שלו שמה הוא גדל שמה הוא אכל ארוחת ערב שמה הוא אכל ארוחת בוקר הוא נכנס הביתה לקחת פרוסת לחם ווא אומר בבית היה פרוס דור ארוך והוא רואה את רב שיימן מסתובב ושואל גוסי זה זיקי מה פירוש המושג זיקה מושג אחד ממ מושגי המפתח ביבמות הוא נכנס הביתה לאכול לחם כ הוא היה רעב והוא נותן לו את היד שלו ומסתובב אותו שואל אותו נו מה זה זיקה זה זה חלק מש זה לא אישות זה אישות אחרת כל מיני חקירות שנכון שנוגעים לשאלה הזאת כך הוא ניגש לדברים דרך שאלה גדולה ודרכה בעצם התבהרו הדברים הדברים הקטנים ולכן הספרות הגדולות הם שייכות לאיזשהו מבט על על הסוגיה ומבט על על על התלמוד ודרכם הכל הכל מתפרש ה החשיבה הזאת והסגנון הזה לכן הוא באמת ככה תפסתם רבים אפילו אנשים שחקו מן הדרך הם היו ככה שבויים בעניין הזה בואו ניכנס לגופה של סוגיה יש כלל שמופיע כמה פעמים בגמרא הוא בעצם הוא מופיע גם בוריאציות שונות הוא לא נאמר בדיוק בצורה הזאת הוא יכול גם לימר בצורה אחרת ממונה מיסורה לא ילפינן מה שחשוב במשפט הזה זה שהגמרא וקובעת שני תחומים שני מגרות ממונה ואסורה והיא אומרת שני המגרות האלה מגרות שני המושגים האלה שני הקטגוריות האלה הם קטגוריות שלא ניתן ללמוד מהאחד על השניה יש בהם איזה שונה גדול וכן אנחנו רואים המוראים שבקים בהיסטוריה מורים שבקים בממונות יש לה ספק דאורייתא ספק ממון ה ספק איסור וכולי יש הבדלים רבים בין בין ממונות לאיסורים אבל יש כאן אבחנה ברורה בין שני תחומים מאוד מאוד ברורים ממון ואיסור א ה והשאלה היא מה ההבדל ביניהם הרי בשניהם יש מצווה שי רצון השם לא גזון מופיע גם בעשרת הדברות או מופיע בתורה הכל הוא בעצם האם יש איזשהו הבדל בין לאכול מאכלות אסורות לבין לבין זול שניהם הם לאו זה נכון בזה שיקולים מסויימים שלא לוקים על זהזה שיקולים אחרים שכן לוקים על זה זה לא הנפ קמינה זה ההבדל אם זה במשל שניהם הם כלי תחבורה זה רכבת וזה אוטובוס אבל זה לא זה לא זה לא ההבדל המהותי אז אם כן מהו ההבדל המהותי שיש שממונה מיסורה לא לפינה אני חושב שזה משפט היסוד מכאן הכל מתפתח מכאן מכאן הכל מתחיל שאתה אומר אי אפשר ללמוד אי אפשר להקיש מה מהאחד לשני א השאלה מתבקשת מאליה האם מהו ההבדל היסודי או למה יש הבדל ביניהם הרי לכאורה שניהם רצון השם ואם ומה קורה שאיסור שזור בדין ממוני א אני יכול להביא הרבה הרבה דוגמאות אבל אני אקח דבר אחד פדיון בן א יכול להיות משהו ככה יותר עדין ויותר מורכב פריעת בעל חוב נדבר עליה בהמשך אז איך אני מתחם את הדברים זה ממון או איסור איפה איפה אני שם את הגבול מי שתים לשאול את השאלה הזאת ובעצם אנחנו דרכו אנחנו צריכים להיכנס לעניין זה המעריב בסן חכם במאה ה-17 ב בבלקן באיזשהו מקום מפורסם יש לו הרבה שאלות ידועות והוא שואל למה בשפי גזל אין הולכים לחומרה על המחזיק בוא נקרא את הדברים בפנים בכל אופן הבאנו דפים אז ראוי ש פכ נעשה בהם איזה שימוש קליל יש לכם ב בפרק ב' בקטע ב' נקטינן דספק ממון לכולה וראוי לבאר למה נגרא איסור גזל משאר איסורים כ מודק מל דכל איסורי תורה לחומרה וכבר עמדו על זה הרבה גדולי האחרונים והראשון שהעיר מזה הוא המארי בסן והוא זל השיב על זה הוא שואל את השאלה והוא השיב ד על כל פנים יהיו בזה שפי גזל ואם נחמיר על הנתבע יהיו שפי גזל יד התובע וכל האחרונים השיגו על התירוץ הזה בואו לא ניכנס למה האחרונים השיגו א מישה מוכן רגע לחזור במילים שלנו על מה מה מארי בסן אומר שמה נכון כיוון שאם אני מחמיר על עצמי הממון ספק ואני נותן אותו לך כשזה עובר אליך זה פשוט הופך להיות משחק פינגפונג אינסופי ואז שאלה הפרקטיקה הלכתית אולי אולי לא מתכוון חייבים לחתוך זאת אומרת זה לא אולי מדין מהותי מבחינה ממונית נכון יכול להיות אלא זה פשוט פרקט צריכים בסופו של דבר אנחנו יש לנו את המושג הזה של יה מונח אבל בעצם אנחנו מתנגדים ליה מונח זאת אומרת אנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון שחותך את את הספקות וקובע לכאן ולכאן אז א ואז הוא בא ואומר האחרונים שהשיגו עליו זה באמת א לא לענייננו לשעה מצומצמת הזאת והתשובה השנייה היא תשובה עוד יותר מפתיעה התשובה של ה של רביו ת אייבשיץ בורים בהורים ותומים והוא בא ואומר שככה זה יש גזרת הכתוב שאין דבר כזה ספק גז יש ספק בשר וחלב יש ספק עריות ישם ספק פה ויש ספק שם ואיין ספק גזל למה אין ספק גזל למה מה ואז הוא אומר הוא אומר זה מן גזרת הכתוב הוא מביא דמיון איזה עוד נושא אנחנו מכרים ככה בצורה מאוד מאוד בולטת שאין בו ספק זוכרים מה ממזר נכון מאוד את את זה הוא בדיוק מביא הוא בא ואומר אין ספק ממזר הם לומדים את זה מפסוק שספק ממזר אינו ממזר אם יש ספק אז אין ספק והוא לא ממזר ולומדים את זה מגזרת הכתוב וכך הדבר הוא גם כאן ו וכאן רואים בעצם את ה איך שרב שימל בצורה מאוד מאוד א רצינית ה הוא מבקר אותו ובא ואומר רק רגע איפה מצינו תסתכלו בבקשה באות ב וגם דבר בפרק ב' אות ב' יש לכם וגם דבריו הקדושים אינם מסתברים בעיניי דרי חו לכת ומצינו בשס איזה חידוש להקל בספקות גילו לנו על זה מקור מן התורה וכולי וגזל ספק לא נזכר בגמרא לרמוז לנו שהוא איזה חידוש הלחה למשה מסיני אוזה גילוי של מן התורה ולהפך אמרו בגמרא רש פרק פרה על עניין זה דקי מלן המצי מחברו עליו הראיה ואיין צריך קרד סברו נחזור אל המשפט האחרון הוא בכל אופן אם יש לנו כאן שתי הצעות רב שמן דוחה דוחה את שניהם ולא מקבל וכאן אנחנו מגיעים ל באמת לדבר הגדול שלשמו לשמו התכנסנו ואז רבי שמון אומר קודם כל הוא מתחיל את זה ב איזשהו משפט ככה מאוד מאוד חזק הוא בא ואומר ש בעצם איסורים וממונה שניהם הם מצוות אבל בממונות יש לנו גורם נוסף שהוא לא מצוותי בכלל א שהוא משפטי והגורם המשפטי הוא זה שבסופו של דבר מעצב את דיני ממונות והופכת דיני ממונות למערכת אחרת לגמרי מכל ה מכל המערכות ש אנחנו מכירים שימו לב למילים שבהם משתמש רב שימן וביאור עניין זה זה בשער ה פרק א' ולניו דעתי על פי הקדמה כללית שימו לב הביטוי הקדמה כללית הוא בכלל כבר אומר משהו שהוא הולך להגיד כאן הוא איזשהו דבר מאוד מאוד משמעותי ומאוד מאוד חשוב נכון הקדמה כללית זה לא לא סתם ככה בכל דיני המשפטים של דיני ממונות בין איש לראה הוא אינם כדרך כל מצוות התורה כל מצוות הוא מה שהזהירה לנו תורה בעשה ולא תעשה כלומר היהודי הוא בעצם תמיד מחוייב לשה ולא קמתי הבוקר מחייב סבל שלח תפילין לא תעשה אני לא אכלת טבה כל החיים שלנו בנויים מהשב לא תעשה אבל הוא אומר בדיני ממונות יש משהו אחר הכל בנוי על הכל בחיים בנוי על הס ול לא תעשה בעבודת השם וחיוב קיומם עלינו הוא העיקר לקיים מצוות השם ובדיני ממונות אינו כן קודם שחל עלינו מצוות השם לשלם למשל פריעת בעל חוב מצווה א או להשיב את הגזלה את העבדה צריך שיקדם עלינו חיוב משפטי חיוב משפטי זה בא לאפוקי מה מה מה זה בא לאפוקי מה חיוב מצוותי תורני תורתי כן יש משהו ש הוא קודם לעולם זה לא מבחינת השבעה דברים שנבראו קודם בריאת העולם אלא זה משהו שהוא נמצא ביסוד ביסוד העולם נוסה כזה קצת לדמות מה הוא בדיוק משפטי זה שכל ישר א משפטי זה מושגי יסוד של הקיום האנושי למשל זכות אני אגיד לך מה לא זכות הקניין א את אתם יודעים מה כדי לסבר את האוזן אני חול יש לי כאן דפים שאני לא ימינה ושמאלה אני רוצה כן לחרוג יש בטח כולכם מכירים את הרמבם הראשון בהלכות אישות את ארבעת ההלכות הראשונות מתחילה היה כך וכך וזה אדם פוגש בת זוג וכולי אישות זה אותו הדבר יש לנו מושג של אישות בעולם בעולם יש זוגיות ואחרי זה התורה בא ויוצק את קדושה ואיחוד ודרך לזוגיות הזאת אבל היסוד זה בני אדם הם זוגיים ו בדיוק אותו הדבר יש איזה מושגים בסיסיים בלי התורה בלי שהתורה ציוותה בלי שמישהו אמר ככה בני אדם חיים כמו שתמיד תפוח נופל כך גם יש בעלות לבני אדם ומי שפוגע בבעלות הוא הוא בעצם מבחינה משפטית א הוא עבריין מבחינת התורה הוא עובר על גזול אבל קודם כל מה שיש זה תורת המשפטים יש משפט בעולם יש צדק בעולם והדבר הבסיסי ביותר בצדק סביבו כל חושן משפט לא יודע אם כל חושן משפט אבל הרבה מחושל משפט הוא מסתובב סביב שאלה אחת הבעלות מי הבעלים זאת הזכות אם היום ה במשפט הכללי היו קוראים לזה זכות הקניין מי יש לו את את הזכות לקנות וממנו מתחיל עלות הגזול ממנו נמשכת חובת ההשבה כן וכולי וכולי נראה את נראה עוד את הדברים ואז הוא אומר שימו לב למשפט הבא עוד טרם סיימנו אותו דהרי אף אם קטן הוא הגוזל עכשיו מה הבעיה בקטן קטן הוא לא מקיים מצוות הוא לא חייב במצוות הוא לא עושה עבירות קטן הוא בעצם מהבחינה הזאת הוא לא ישות מצוותי אבל אם קטן גוזל אד א אשך לבוא ולהגיד לו אתה גזלן הוא לא נפסל שהוא יהיה גדול הוא לא יהיה פסול לעדות א ה אבל מה שכן אנחנו כבי דין כ היום היו קוראים לזה בטח הבוגר האחראי אנחנו כבי דין צריכים לקחת ממנו את הגזלה ולהחזיר אותה להחזיר אותה לנגזם למה כי הוא הוא פגע בזכות הקניין בתורת המשפטים היא מחייבת תורת המשפטים היא מחייבת כל אחד היא מחייבת מי שאינו יהודי והיא מחייבת א והיא מחייבת קטן וזה מה שהוא שהוא אומר כן ועוד כלל עיקרי בזה ני שאנו דנים על איזה זכות וקניין של אדם באיזה חפץ או שיעבוד ממון אין אנו דנים כלל על עניין שמירת איזו מצווה אלא עניין מציאות של מי הדבר ומי ומי ראוי על פי תורת המשפטים להחזיק את החפץ מה שחשוב שככה נזכור נחות ראשינו תורת המשפטים יש איזשהיא תורה שהיא קודמת עליה יושבות מצוות התורה לא שהתורה הזאתי מהבה אלטרנטיבה ל לתורה שלנו תורת המשפטים לא היא איזשהו בסיס למה למה הדבר דומה א אני חושב ש א קודם כל ישש הבדל גדול בין ייסורים לבין לבין ממונות וההבדל מתחיל הוא ביסוד הדין הייסורים הם מצווה היא חובה שלי ברצון ה ועל כן אני מגיע לכל מיני שאלות א מה דוחה מה עשה דוחה לא תעשה כל מיני שאלות של של דחיה יש במערכת במערכת המצוות והייסורים כלים להכריע ואז אנחנו אומרים א עשה דוכה לא תעשה למשל מה מה שהבאנו כי לכולם גם לעשה וגם ללא תעשה יש בדיוק את אותו מקום תורת המשפטים ה היא משהו אחר יש בה איזשהו יסוד שמחייב ולכן תשימו לב יש נקודה מאוד מאוד מעניינת בכל מקום אנחנו באים ואומרים שעש דוכ לא תעשה נכון הרי לכאורה אם אדם אין לו לולב ויש ל מישהו לולב יש לך לולב א למה שאני לא א ולי אין והרי אני מחוייב בלולב למה שאני לא שאני לא אגזול הרי השה של ולקחתם לכם דוחה א אני אני לא רוצה להיכנס זה לגמרי אב אני רוצה לעורר שאלה שתחשבו עליה ב שתחזרו לישיבה למשל השאלה המוסרית שמופיעה בספרות ו אדם יש לו מחזיק תרופה ויש מישהו שזקוק לפיקוח נפש הדבר הכי דחוף שיכול להיות בחיים אין דחוף עימנו האם מותר לי לגזול ממנו מה אתם אומרים לכאורה הינו אומרים מה בפיקוח נפש נוכה את כל התורה האם מותר לי לגזול תבדקו את זה תבדקו זה שאלה גדולה אני לא רוצה כרגע להתייחס לנקודה הזאת אבל הא יושבת על אותם העקרונות שעליהם עליהם דיברנו עכשיו ואז אם כן ה א תורת המשפטים היא בא וקובעת את הבעלות אני חושב שניתן לתייר אותה כמו כפי שאמרתי לכם קודם כמו שחוקים של הפיזיקה זה המציאות זה לא שזה כן תורה או לא תורה זה לא זה לא בא רב שמן לא רואה את זה שזה בא ממקור אחר אלא הוא רואה את זה שהמציאות כמו ש למציאות יש חוקים פיזיקליים גם יש חוקים איך המציאות האנושית יכולה להמשיך ולהתנהל ועל כן התשתית הקודמת לזה שיהיה לוט אגזול אחרי שיש לי את תורת המשפטים במרכאות את ה זו שקובעת מי הבעלים ומי לא אז אני יכול כבר לבוא ולדבר על חובת השבה ועל לא תגזול וכולי וכולי רמ שמן קורא להגדרה הזאת שימו לב וזה נקודה מאוד חשובה וכאן אנחנו נסים קצת לכפי שאמרתי לכם בתחילת הדברים שרבי שמן לא כתב מחשבה הוא לא היה מחשוב חוץ מהקדמה שבה הוא כתב דברים נפלאים ו וכאן הוא פתאום נכנס למשהו מחשבתי הוא בא ואומר הוא קורא לזה הסכמת השכל וההכרה יש לזה משמעות שאדם מחויב להכרות האלו גם ללא מצוות התורה כביכול התורה מכירה בזה כמציאות ול המציאות הזאת חלות המצוות של התורה ועל כן אני קודם קובע קודם מה היא הבעלות ואולי זה מה שמקובל בדברי הגמרא בבב קמה שהיא באה ואומרת המוציא מחברו עליו הרעיון מאיפה אנחנו יודעים את זה זוכרים מה ספה אולי זאת זאת הספה ז זו המשמעות ה א צריכים קצת לקצר א אני חושב שאפשר לנסח את החקירה הזאת את ה הבירור הזה האם היסוד של דיני ממונות זה לא תגזול כלומר מה זה אומר שהדבר הזה הוא שלך כי לי אסור לגזול אותו כלומר ואז אני באתי ואמרתי שבעצם מה שמשיט את כל דיני ממונות מה זה מצוות כי זה שלי אסור שזה הופך את מה ששלך לשלך אני יכול לבוא ולהגיד א שזה לא בא מצד מצד הלא תגזול אלא יסוד של הבעלות ובשכל ובהכרה ומכאן אני מגיע מגיע לשאלה של של האסור והמותר א אחד מהדברים אחד מהביטויים החזקים לכך למה שרבי שמעון אומר זה המשפט הפרדוקסלי שגם למן דאמר גזל הנוכרי מותר אין לגזלן שום כוח וזכות לגזול את ה כלומר גזל נוכרי מותר זה מחלוקת מחלוקת בגמרא לא ניכנס כרגע על איך פוסקים מה פוסקים זה שאלה מרתקת ומעניינת אבל נגיד למן ד אמר יש לנו תמיד את הפתרון הטוב לבוא ולהגיד למן דאמר שגזל נוכרי מותר אז נמשיך את המהלך בצד הזה אז הוא אומר אבל אף על פי כן הגזלן אין לו שום כוח וזכות לגזול את הנוכחי כי הבעלות של הנוכרי ה היא נובעת מתורת המשפטים תורת המשפטים היא נובעת היא לא היא לא תורה שהיא דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם היא בעצם המציאות המציאות של העולם ואז אם כן היא לא רק אצלנו אלא היא מקיפה את את העולם כולו ועל כן הוא בא ואומר שצודק המגן אברהם במ שהוא פוסק כמו היראים שאם אדם גזל מגוי חפץ של מצווה נגיד עוד פעם את הלולב הקדוש הוא גזל מגוי הוא לא יוצא ידי חובה זה נכון שהוא לא עבר על איסור גזל נכון הוא לא עבר כי גזל הגוי אבל השאלה בתורת המשפטים איך הדבר הוא נהיה שלי זאת השאלה זה מה שנמצא במוקד ואבל שלי זה לא יהיה כיוון שכדי ש בשלי אני עומד בסתירה לתורת המשפטים יש נקודת מבחן שתביא גם לידי ביטוי את ההבדל הגדול שבין רב חיים לבין רב שימי זה קטע שנמצא בחידושי הגרח מה שפעם קראו חידושה גרך סטנסיל היה פעם ספר כזה אתם לא וד אתם בטח לא יודעים אפילו מה זה סטנסיל אבל היה פעם מכשיר כזה שקוראים לו סטנסיל מ מכשיר שכפול הנקודה הקודמת מה הגמרא שם במסכת סוקה מדברת על זה ש יש אפשרות שהחפץ ישנה את הבעלות שלו אבל הבעייתיות היא רק שהמעשה של המצווה והעבירה מתבצעים על ידי אותו אדם כלומר יש יכולת לעשות את השינוי נכון אבל זה דורש תנאים של עשיית שינוי ועשיית השינוי היא לעולם עוקפת את תורת המשפטים היא תמיד היא היא בעצם באה כנדבך על זה כן אבל בסוף שואל מצויין ה בסוף הבעייתיות היא נובעת רק מהמצות כן אבל אבל זה לא שלחם אבל בצורה הפשוטה שאתה גוזל מהנוכחים לוקח מידיו זה לא שלך אתה לא גזלת אבל זה לא שלך אתמ אתה לא יכול לקיים את המצווה אם זה יעוות את הפרוצדורות של לכות זלה אז זה כן אז אז תורת המשפטים כאילו שזה כבר הורחק ממנו ואז ואז את יוצא בזה דוכ תשמעו יש סיפור יפה ממש סיפור יפה גדול אחד שאל זה קטע מרב חיים בסטנסיל א פעם היה דבר כזה היום אצלכם הכל מודפס כבר וזה נגמר העניין הזה אבל היה פ רב חיים סטנסיל ככ ו לספר הזה גדול אחד שאה למן דמה פרית בעל חוב מצווה כן יש מצווה כזאת של פריעת בעל חוב מצווה תפילין הנחתם צריכים לפרוע גם חוב וכל החיוב הוא כמו סוכה ולולב אין בכתובות פו ואם כן כמו בסוכר ולולב כתבו הראשונים דינו מחוייב לבזבז יותר מחומש זוכרים כמה אדם חייב לבזבז על קיום מצווה כמה חומש אבל אם החוב שלו לא הוא יותר מחומש מנכסיו אז מה הוא יעשה האם הוא יתן רק חומש אבל יש לו עוד נכסים האם הוא צריך לשלם או לא ואז רב חיים עונה על זה והשיב רב חיים דגם אם פריעת בעל חוב ורק בגדר מצווה מכל מקום חלוק ו משאר המצוות או מתקרב לרב שימן ובכל המצוות גם לאחר שקונה תפילין ציצית ולולב מקרה שקונה מממון שלו ואם קנה ביותר מחומש אם כן בזבז ממונו יותר מחומש אבל מצוות בריאת בעל חוב אף אם הוא רק מצווה בכל מקום לאחר שפורה הו מקיים המצווה אמרינן שהחזיר ממון חברו ולא בזבז ממון שלו מה התירוץ של רבחן תירוץ שלב מאוד פשוט הוא בא ואומר כשאני מחזיר את החוב אני לא מחזיר את זה בממון שלי ואז ממידע לקיים ב מה העניין שלו יותר מחומש כדי שאני לא אהיה אני נכון זה הסיבה שאסור לבזבז על מצווה יותר מחומש ואני לא אזדקק לבריאות וכולי וכולי וכולי אבל כאן זה כל זה נכון לגבי ממון שהוא שלי אבל ממון שהוא לא שלי וחוב שאני חייב לך הוא לא שלי אז ממילא אני יכול אני יכול לשלם את זה קודם כל הרב חיים הזה א הוא תמוה הוא טמוע ביותר נו תשאלו שאלה טובה על רב חיים ד שהבאתי זה שיחליט לא עוד שאלה בשאלה מצוינת הוא ממש זה לו גזו את את הנוב חד של בעם יפה פשל בגמרא מילול הוצאה ניתנה זוכרים מה זה אומר מה מה אמרו לכם בש מה ן ולהוצאה נתנה כן של אפשר לקש ש זה של הלוה נכון אז זה בדיוק כמו הכסף של ה אז גם הכסף של המיל וחל עליו הדין של עד חומש זה שלו זאת אומרת רב חיים טוען בתירוץ שלו שזה לא שלו ואז על כן הוא צריך לשלם יותר מיותר ומש אבל זה כן שלו ששל בגמרא קיצר אני לא יודע רב חיים זה בעיני יחידה אבל בכל אופן ככ הוא מתרץ אני רוצה לשאול אותכם א מה רב שמן יגיד על זה רב שמן יקבל את התירוץ של רב חיים לא מה הוכן יגיד על זה הוא יגיד לו החיוב של של השבת חוב הוא אומר את זה זה לא זה לא מתחיל במצווה זה מתחיל בדבר אלמנטרי שאדם צריך להחזיר את א את החובות את החובות שמוטלות עליו ועל כן א ה הפתרון שניהם בעצם מתקרבים לאותה נקודה יש איזה מין תחושה שמרגישים שהכל הזה יצא באותו בית המדרש אבל בכל אופן למרות זאת הקול הזה הוא הוא קול שונה א ה אני רוצה לגעת אני קצת קופץ אבל א ככה זה דברים כאלה קוראים במיטת סדום אני רוצה שתסתכלו רגע בדף שלפניכם אמרנו צריכים לחלוק כבוד לדפים בכל אופן קצצו אותם איבדו אותם הדפיסו אותם ו קטע ה' א בקטע ד' סליחה א קטע ד' בקטע א השני שימו לב מה הוא אומר כאן הוא אומר דבר כאן רב שימן באופן כלי אני לא מאמין שיכול להיות גדול תורה אמיתי ככה בסדר גודל של אנשים של מורה הדור שאין לו הגות אין לו מחשבה אין לו לא יכול להיות דבר כזה אין דבר כזה ואם יש דבר כזה אז משהו חסר לא זה לא הזמן לדבר על זה עכשיו תשימו לב הוא אומר משפט ש לא רוצה להגיד כמעט מורה נבוכים שלם אבל באמת ואבד בהשקפה ראשונה הוא דבר תמו איזה הכרח וחיוב על האדם יהיה לעשות דבר בלי ציווי והזרת התורה מה פתאום שאני אשמע לרעיון הזה של תורת המשפטים אני יהודי של תורה ומצוות אני ממושמע אך ורק לתורה אבל כשעמית בעניין היטב יש להבין עניין זה דר גם החיוב והכרח לעבודת השם ולמלאות רצונו יתברך הוא גם כן עניין חיוב והכרח על פי משפט השכל וההכרה כמו כן הוא חיוב ושעבוד ממון הוא חיוב משפטי שנתחייב על פי דרכי הקניינים או שחייבו תורה נזיקי פיידון הבן וכדומה ולעניין זה בעינן שיהיה קונה וזוכה זכות זה מה הוא אומר מה הוא אומר מישהו מוכן לעסות ככה ל חיוב התורה נובא מהשכל השכל קודם לתורה כרונולוגי ואז מה אומר הוא אומר תורת המשפטים זה נובע מהשכל אומר בכלל אתה שואל מה פתאום שאני אציית לתורת המשפטים כי אני תמיד מצייד לשכל וגם שאני מניח תפילין וגם שאני אומר שמע ישראל זה בעצם זה בעצם ציו ציות לשכל ועל כן יש כאן נקודה מאוד מאוד חזקה מצד אחד הוא כאילו הלך למהלך שהוא מבדיל את תורת המשפטים ומצד שני בסוף מתנועת מיך הייתי קורא לזה תנועת אקורדיון כזאת זאת אומרת מתרחק ו ומתקרב ונדמה לי שהאמירה הזאת היא אמירה מאוד מאוד מאוד מאוד משמעותית א אחד שתי נקודות שאני חייב להגיד אותם כ אחרת לא לא יצא דברינו לא יצאו מתוקנים א כשרב שימן מציג את הדעה שלו את האמירה הזאת שהיא אמרה שהוא היא הוא אומר אותה בהמון מקומות א לא בהמון כמה וכמה מקומות והוא חוזר על עצמו וחוזר על הרעיון הזה שזה בעצם העניין של השכל וההכרה של המשפט שקודם למשפט התורה וכולי וכולי וכולי א תמיד הוא בא ואומר מאיפה אני לוקח את זה מבעל קונטרס הספקות הוב הוא מופיע בדף שלפניכם אני לא הזמן לא לא אצטט כרגע את מה שהוא אומר זאת אומרת הוא בא ואומר אני בעצם מפרש את מה ש קדמוני מישהו יודע מי זה בלקון ספקות ואח של מי קצות מי מי זה שחולק בצורה חדה וברורה על רב שימים זה הקצות קצות בסימן עח סעיף ח הוא עה סח סליחה הוא בא ואומר דבר כזה יש לנו הלכה בגמרא בבב קמה בדף קיח ש איני יודע אם פרעתיך זוכרים איני יודע אעם פרעתיך אני מודה שלוות לי אבל לא יודע אם פרעתי לך מה הדין חייב לשלם חייב לשלם אז אומר הקצות ולמה הוא חייב שמה דיוון שלם ברשם תעזוב את זה והוא אומר למה ספק גזל ספק גזל מי שאומר ספק זה גזל הוא לא מקבל תורת המשפטים א אני רוצה להתייחס לעוד נקודה אחת ככה ל הנקדות על לסיום א שמעתם על אה יהודי חשוב שקראו לו רב נחם זמבה וצ חיים מה תוצת חיים תוצת חיים בדיוק רואה שאתה לומד שבת רבי נחם זמבה היה גאון ורשה שלפני שלפני השואה הוא תמך אגב במרד והוא נהרג במרד והוא קבור אגב בירושלים תדו לכם מי שרוצה לעלות על הקבר שלו הוא קבור בהר המנוחות א בכל אופן רבי נחמם זמבה היה גאון עולם ואחד מהדברים המאוד יפים עליו שמעתי את זה ככה מכמה אנשים אפילו מאחד שהכיר אותו הוא היה אדם נגיש ה למרות שהוא באמת היה אולי חסיד גור החשוב ביותר אחרי הרבי הוא היה אדם לגיב שכל אחד יכול להיכנס אליו לדבר איתו והוא היהש מאוד מאוד מאוד מאוד חביב במתוק וכולי והיה יהודי שלמד מורשה שלמד בגרונה אצל רב שימן קראו לו רב אבא גרוסברג גרוסברד ש לימים הוא יהיה משגיח בישבת פונוביץ זה והוא הגיע לורשה והוא נכנס לרב נחם זמבה ורב נחם זמבה אומר לו מה איך רבנים מדברים לא מספרים על המלחמה וזה כ וכולי וכולי שואלים אותו נו מה שמעת אצל רב שימן ואז הוא אומר לו תשמע קיבלתי את ה שר יושר וקראתי אני רוצה להכיר לכם את הסיפור הסיפור הזה הוא לקוח מספר של הרב זכריה זהר בישיבת הכותל שכתב ספר על כמה ספרים על רב שימן הוא כותב ככה שמותו בבר שסר לבית הגאו רבי נחם זמבה לקחו ולשטוח עמו בדברי תורה כששמע רבי בנחם כי תלמידו לרבינו סיפר לו כי עבר על כל השרי יושר מתחילתו ועד סופו וביקשו שישמיע בפניו מאן מי למעליותא של רבו כלומר של רב שמא וחזר בפניו על יסודו סיימתי בעצם זה הסיפור אתם יכולים לקום וחזר בפניו על יסודו של רבנו בעניין ספק ממון שאין בזה ספק איסור גזל כיוון שהאיסור של ממון נקבע על פי משפטי הממון והראיות לזה ואשר הוסיף רבינו להרחיב ולחדש בעניין זה מראיות ו מסברה וגם מה שהוסיף לחדש שגם ההיסטורים הנוגעים לממון כמו פדיון הבן הוא מעשר בהמה זה נמצא בדף שלפניכם קראנו את זה במהירות א מוכרעים הם על פי משפטי הממון והגאון רבי נחם אחרי ששמעו והתבוננו אמר כי עם החלק הראשון של תורת המשפטים זה הכוונה הוא מסכים עמו כי כנו גם הראיות מוכיחות וגם נמצא כבר יסוד הדבר באיזה ספר והיו לו הרבה ספרים כך מסופר אך על החלק השני לגבי פדיון הבן ומעשר בהמה הוא חולק ולא נראה לו כן מצה אתם יודעים מה הקטע הזה הקטע שדיברנו בהתחלת השיעור זוכרים שהרבה פעמים אנחנו נקלים למצב שצריכים לשזור ממון עם איסור כן לפדיון הבן ש א בקטע הזה מה שהוא אומר שהממון גובר על זה הוא חולק עליו וטען שוב והשיב ככה היה מסר מותן זמן מרובה ולא הסכימו לבסוף כאשר חזר לגרודנ תקשיבו זה העוקץ סיפר לרבנו את הטענות של רב נחם זמבה ומסע מותן שהיה לו אמו הגיב רבנו ואמר הלוואי והייתי בטוח בכל ספרי כמו שאני בטוח ביסוד זה וביסוד זה גופה בנקודה זו טוב אני מקווה ש הצלחתי אם אני בטוח שרובכם בטח הולכים לשול עם רב שים גמ מי שלא אז שיבדוק עוד פעם את הספר הזה ספר טוב באמת ספר טו [מוזיקה]