מרפסין איגרי # תשעה באב שנדחה

[מוזיקה] שבוע שחר בטי שבוב ישרי חומרות שלא אוכלים בשר לא אוכלים לא שותים יין השנה שתשב בחר בשבת רק זה נדחה ביום ראשון אז מוב בשולחן ערוך בתו קנא הלוכ ד מוב בשולחן ערוך ששתי דיות דיה אחת סוברת שחל שבוע שחל בולטי שבוב למה כריתי שבוב יכול לאכול מה צריך לאכול בעצם בשבת אלא לא יכול חול לוקחים את זה ליום ראשון אז עדיין אבל השבוע הזה שזה חל בו תשבו רק אין את הצום לא מהשם כן יש דיה שלא זהלא נקרא שבוע שלחתי שבו מפני שהיות עצום הו ביום ראשון אז לא חל אין לזה דין פ שחל בתשב זה שתי דיות ולא כתוב מה הסיבה של שלה להיות מחלוקת ביניהם בניר לי להעמיד את הדבר במחלוקת א אולי עוד איזה עניין שנוכל ללמוד הרי ידוע שהשרה טיבות לא יכול לכול בשבת אבל בכל אופן כתוב בבאג שאם השרה בתיבת היה חל בשבת היו צמים בשבת ולא היו זוכים את זה ליום ראשון נשאלת שאלה תי שבוב שחר בשבת ישבב שחר בשבת אז תוכים את זה ליום ראשון סור בבס למה כי כתוב בעצם היום הזה אז אי אפשר לטרות אבל מהו תשבו של שחל בשבת זה הרי גם כן תשב חמור ביותר הביס אז נראה לי לבאר את הנקודה שבעצם מה שאנחנו שואלים איך יכול להיות שאסור בתס מיה חל בשבת היו צמים תשב שחל בשבת דוכים את זה ליום ראשון אז למעשה יש שתי דיות יש דיה של הור שמח שור שמח אומר דבר דבר צום סמח אומר הרי השרה טבת היום צום מתחיל מה השחר מעלות השחר זאת אומרת שבשבת יהיה להם שבת ליל שבת יהיה להם קידוש לקדש את השבת אלא מה לא הכשר להם את היום ביום השב היום היום אז זה לא נורא ו אם יצאו היות בלילה היה להם כבר שבת משרם כן תשעה באב הרי זה 24 שעות צריכים לצום אז אם היה חל בשבת היו צים היו מתחילים מהערב זאת אומרת לא היה להם שבת לא רק ביום אלא גם בלילה לא יהיה שבת אז אני אומר שאי אפשר ככה להחשיך את ה את השבת ואומרים שזה ידחה ליום ליום ראשון יש לנו עוד תשובה זה אני שמעתי כבר שנים שנים שנים שאני שמעתי את הדבר אני לא יודע איפה המוק אבל ככה אני שמעתי בישיבה בק מיבני יודעים את זה ממה שאני שמעתי ואני הברתי אתזה בישיבה שבעצם הרי היה צריך לצום יומיים כי תישבו בית המקדש התחיל לבוא בש ביום בתש באב וזה נשרף בע באב אז בעצם גם תשעה באב גם עשרה באב היה צריך מה לצום הרי אבל אי אפשר הרי לצום יומיים קשה לצום אז החליטו שמים רק יום אחד ואז החליטו ואומרים אם תש חל ביום חול אז יהיה תשבו בתשעה בא אבל אם תשבו יחול בשבת אז ישוו ביום השני ביום במקום הרייה יך גם ט וגם י כאם אי אפשר הרי פ במה בט אז לכתחילה חומים באו בכבוד שזה יהיה מה וי כדי שלא יצרכו בשבת לצום אם כך לפי זה יש לנו סיבה אחרת נכון בתשב גם כן היה צריך לצום בשבת אבל לכתחילה חומם הייתה שצת שיחול בשבת תשה באב בשבת אז יהיה אצום בשרה כ שכ לשתות זה התה גזירת החכמים אם ככ פי זה פשוט שני הדיות הדיה שוברת שזה גם נקרא השבת שחל בו תישבו כמר שמח שהיות ישבו חל מהלילה כן דחו את זה אז ממילא אפשר לומר שהשבת נקרא שבת שחל בתשב חל בתשב במקום הזה אלא מה אי אפשר מה לצום אבל השיטה השנייה שזה לא בגלל שבלילה א אפשר לאכול אלא הסיבה מבני שלכתחילה רבנן זרו את היום תשבו לצום גזרו לכתחילה אם זה יכול בשבת התשב שזה יהיה בי בוב יוצא ש בי בוב כש ביב אז יוצא שזה שבוע שלא חב תש כי התש של השבת זה הריש שלא צריך לצום תחיל דחו את זה ם ליום יום ראשון אז הנה מה זה והנה נניף לו מאוד וזה כתוב בשולחנו תוספת ואומר מה שאנחנו אומרים שאם ש נקרא שבוע שחר בתשב זה דווקא כשחל בשבת רק זה נתרה אומר השולחן מפורש ככה מסביר המשנה ברור אבל אם ישב יחול ביום ראשון אז לשיטה הזאת כלר סוברים שזה לא נקרא שב זה אנחנו אומרים כל פעם ברגע שחל בשבת אזה כאילו תחיל ביום ראשון אבל בכל אופ אם לתחי ביום ראשון אז כולם מסברים שמה שזה לא נקרא [מוזיקה] שמקדש במקדש א