מרפסין איגרי - שלוחי מצוה

הגמרא בקדושים יש מעשה דף לט עמוד ב' הרי שמר לו אביב הלי להבירה ובילי גוזלות עלה לבירה ושלח את האים שילוח הקן נטל את הבנים ובחזית נפל ומת היכן טובת ימיו של זה כן הרכות שמב של זה שואל הרב ליזר חום הרב לזר שלוחי מצווה אינם נזוקי שלוכי מצווה כנ זוק רצת הגמרא אתם בחתם ש מצ כתם הולכים לקיים את המצווה ומר רב ליזר שלוכי מצווה אינם נזקים לא בעתם ולא בחזרתם הגמרא שולם ראומי אז יש כא שאלה ידועה והראשונים זה כתוב את השאלה וא אמר לו הליך הליך לי לבירה ותביא לי גוזלות עלה לבירה וראה שלוח הקן זהוב שהלך ושק שלוח הכן שלח את האם את הבונים יקח לו לקח לעצמו הוא נפל מהסולם ומת שואלת הגמרא רשל כמצ זוקי מכאן הומת הגמרא לכ מיצ זוקי אלא בלכתם אבל כאן מדובר שזה היה בחזרתה אחרי שכבר קיים את המצווה הוא עכשיו חוזר מהמצווה אז לא אומרים שוכ מצנו נזקים כולם שואלים כל שוב הראשונים שזה השאלה הרי זה קם גם כן בלכתם כי נכון את המצווה ש שלוח הקנ זה רק לחתם ומה ש אומרת זה היה בחזרתם אבל האבא אמר לו אביא לי גוזלות אז יש צס כבודו צס כבודו נתקה כל עוד שעוד לא מקיימים את המצווה קרא גם בחזרתם זה נקרא שמה שהם עדיין שלכים מצווה כי כל עוד ש לא הביא בחזרה את ה את הגולות שהוא ביקש אז עוד לא קיים מצת כבודו אם ככה זה מצוות כבוד אב לא רק בלכתם זה גם בחזרתם אז יש כאן אפילו ראשונים מלשי הראשון הרבי גון כתוב שמדובר כאן שמבר שמדובר בצורה כזאת שהוא הלך לרדת הרי כשההוא ירד הוא נפל במת כשהלך לרדת אז זרק את ה גוזלות כבר על הארץ זאת אומרת שעדיין הקצ הוא ננה למעלה כבר הגיע הגוזל לידי לידי האבא אז הוא מתח שח אפילו לאחר חטה זה תרץ אחד ת שני אומר של גסים במת הגמרא אתת הגרסה הזאת כתן ולא בחזרתם הגמרא אומרת גם בכתם בחזרתם באמת לא גרסים את זה וצ הגמרא ששלו מצווה אינם נזקים לא בהליכתם ולא בחזרתם תירו שלישי הרב אלישיב שמעתי שרוצה לומר לפי התז שתה סובר ששלח מצנו נזקים זה לא מפני שהיות ווא שליח מצ לא נזק שלוח מצנו נזקים כדי שהיא תתקיים המצווה לכן הם לא זוגים אז מדובר כאן אפילו שמה שירת כן ארי אנחנו אומרים יכולות שעוד לא הגיע גזל די האבא אז עוד לא קיים את המצווה שהוא ירד והוא נפל ומת החזיק את הגוזל ידיים סגורות אז גם לאחר שמת כבר יכולה המצווה להתקיים אם כל הסבה הי כדי שתתקיים המצווה אז זה כאן לא היה בחזרתם גם אפילו בחזיר תם זאת אומרת עדיין לא קיים את המצווה כבר קיים את המצווה כי המצווה הא כדי שתוכל להתקיים היא כבר הרויה להתקיים א זה ש מחזיק את זה בידיים סגורות ו גוזלות נסיים ניתן לומר כל דבר בפרת הראשונים השונים אבל נדמה לי ש אני חושב שיש כאן דבר פשוט ואני גם אביא אחר כך אכריח לדבר הזה אני סובר אני אומר את זה בלפי הנחה אני חושב שמה אם ה האבא אמר לו פה מ מת מהמקום יש חנות מכולת שאפשר להביא לחם לאכול תקנה לי לחם בחנות המכולת הזו ש 100 מטר מכאן אז הוא אמר הבן חשב לעצמו יש 200 מטר יותר רחוק 100 מטר מהשני יש יש ישנו אחד שהוא מכ אני מכיר שלו ועני ידיד שלו רוצה לעשות טובה ולקנות אצלו זאת אומרת את הלחם יכול להשיג גם במ מתמי חנות שלו לחנות והוא זהו הלך עוד 100 מטר אז אני חושב בהנחה שהמ מטר השניים לא שייכת לכבודו כי האב לא אמר לו אני רוצה הלחם אצל ההוא הידיד שלו אני אני מסכים אומר לו הרי אני שולח אותך להביא לחם הנה כאן ממטע יש לך את אתה עשית את החשבון אז זה לא על חשבון האבא זה על חשבון של מה שלך המ מטר ל2 את ממא ל2 אלו לא לא נכלל בחשבון של כבודו כך אפשר להגיד כאן כך האבא אמר לו הליל הבירה הלי לבירה והביא לי גוזלות זה החצר שלו שם יש מרפסת מרפסת ה חצר וא אמר תביא לי גוזלות אמרת יש לו גוזלות שם תביא לי גוזלות הוא עלה למעלה ב ירה הוא ראה מעבר לבירה מלמעלה על הגג של הבירה הוא ראה שלוח הקן אז הוא אמר אני אוכל בינתיים לקיים את מצת שילוח הכאן גם כן אז הוא הלך ומה שלח את ההן וא הבונים הוא לקח עשה שלוח הכן מה אנחנו אומרים זה הרי בחזרתם לא נומר זה כבר מה המצווה של המצווה של שילוח הכן זה עכשיו בחזרתם אבל לכור מה אנחנו שואלים אבל מה שלבי גוזרות לאבא זה הרי עדיין מה לכתם כלות שלא הגיע אבל זה הרי מדובר מהמ מטר והלאה בן מה מתה ל200 מטר מה מתה ועלה הרי לא צריך היה ללכת זאת אומרת מה הוא רצה לקיים מצווה אבל מה שהאבא אמר מה שאבא ציבה אמר הלילה בתבי גוזלות אז החלק ההוא מש לותר וקיים מצווה ש שלוח הכאן הם לא נכללים בקטע קטע של כיבוד כיבוד אב של כי אהבה לא תבה זה לא נכלל בקטע שלכבודו ולכן אומרת ה גמרא אן מיל בדכ תן וכאן זה בחזרתם מה פירוש הו לא בחזרתם מ מהבית למטה עד עד הבירה אלא מהבירה לעיבר לשילוח הכאן לגג ושמה ירד ונפל אז עדיין זאת אומרת בגבולות של הצילו הקנט שעל זה ע זה אין כיבוד אבל המקום הזה מכיוון שזה כאן הוא לא אמר לו הבי לו גוזלות חצר לא לא מלמעלה אה ואם תשאלו אותי יה לדבר טוב איני יכול לתרץ אבל יה לדבר הייתי אומר יה לדבר הריקו אומר מפורש אם חצר של אדם כונה לו שלו מדעתו אז אם בחצר שלו יש שילוח הקן זאת אומרת אפקה והוא רואה שילוח הקן ושזה אבקר לא מקיימת יסת שילוח הקן כי חציר שאדם קונה לו שלאו בדעתו אז השילוח הקן כן ציפורים הזה נמצא ברשותו ם נמצא ברשותו אז אני לא אומר אני לא אומר את ה הלוח של שילוח הכן למה מכיוון שכתוב מה ש שלינו שלאו אבל מה שנזדמן וזה שלאו הן שלוח הכאן רק עם זינו שלו איך כתוב כתוב הרי בפסוק כי קרי כן טיפור הגמרא רשי אומר על המקום כי עקרי כן ציפור כי יקרה מקרה שיש שמה כן ציפור זאת אומרת זה לא של הבעלים אלא זה מה ש של אבקר אזק מקרה תי פור אזמה שאל אותי מישהו אז יקרה זאת אומרת זה מקום שזה קורה לא לא מזומן אם זה מומן אז שאל אותי מישהו למה כתוב בא' כי כרי כן ציפור מקרה זה הפירוש ש יקרה וכאן כתוב רא אמרתי לו היות מדובר כאן שזה לא שלו וצריך להעמיד שזה לא שלו תדו לא שלו אז מאיפה הוא יודע בכלל שיש כאן כן ציפור אלא שומע את הצפצפה הציפור אז מבין שיש כאן שלח הכאן ז אמר כ כרי תן ציפור כי יקרא הציפור הציפור יקרא את ה את את התנועות שלהם לתקריות שלהם אז לכן כתוב ב' ולא ולא ב