מרפסין איגרי - שבת ראש חודש

יש בסוק ש תקראו אותם במועדם שאפשר לחלל שבת כ שמרו את הלבנה בליל שבת אז יכולים ללכת אפילו למעלה מבית מיל שזה חילו שבס כולים ללכת בדי לקנש את היום הזה לראש חודש וזה הפסוק אש תקראו אותם במועדם במועדם אפילו בשבת אז יש שאלה אומנם אנחנו אומרים שיש לימוד אותם אתם אפילו מוזמ אפילו אם הוזמו אם בית דין קדש את היום שם ראו את ההלבנה בליל שבת בובית דין השמך זה קידש את היום כן אז אז היום מקודש אפילו אם אחר כך אחר כך הם הוזמו כי כתוב אתם אפילו מוזמ יש שאלה של החודש הורים אומר ככה בשלמה על הזמה זה כתוב אתם אפילו מזומ אתם אתם אפילו מזומ זה למוד אבל הרי הם גם חיללו שבת כי אם זה לא נכון אז הרי חיללו הלכו למעלה מיב מיל בשבת אז אם הם חללו לשבת אז הם פסו לידס אומר על זה החידוש שרים שגם מה שנלמד אתם אפילו מזרמים נלמד גם כן תם אפילו מזומ אפילו שהם פיללו שבת זאת אומרת מצד ה מצד ה מצד הליכה שלו בית מית אני יש לי שפרה פשוטה שזה לא חילול שבת מה היא הסברה זה על פי הר שומח שמביא בהלכות עבודת יום כיפורים בפרק ד הלכה א' אומר השמח דבר מעניין הרמבם בפרק א' הלוכי ג בעבודת יום הכיפורים אומר שמקריבים ביקון גודל אפילו את המוסף ש שבת חל ב ביום כיפר אם הקיפ חל בשבת אז גם המוסף של שבת צריך לקרב לקון גודל כי למה כי זה תה פשוטה כי זה ביום ביום כיפר אבל צו שבת הזה כבר לא מצד ום כיפר מצד השבת אז למה זה הדין עבודתו בקון גודו למה דווקא בקון גודו אומר על זהזה לא כתוב הגמרא זה רק ברם כתוב בגמרא לא כתוב ע משמעות זה אומר על זה הומח אומר שהגמרא מסתפקת בזוי בדף צ צ עמוד ב צ עו צ צ א עמוד א' צ עמוד ב צ א' עמוד א' אבולו תדיר מקודש איזה מם קודם יש לנו צד אחד קורבן שהוא תדיר ב כל יום או כל או כל שבת או כל ראש חודש ומקודש הקורבן השני יותר מקודש אז איזה מהמהם מק קודם האם תדיר קודם או המקודש קודם אם זה לא תדיר זה רק מקודש אז בוודאי שהמקדש הוא קודם אבל זה ישמה תדיר ומקודש בואו ניקח דוגמה תדיר ומקודש מאיזה אה הגמרא תדיר ומקודש איזה ם קודם תדיר קודם משום תדיר או דילו מקודש קודם קודש זה יותר קדוש אומרת הגמרא תושמע מסופ שצ אומר הגמרא ואני מסתת רק את הקטע הזה מפני שזה ליקר לעניין שלנו כתוב תושמע מוספי שבת קודמים למופי ראש חודש אם ראשו חודש חל בשבת הנה השבת שיבוא הזזה ש חודש אם מוספי שבת קודמים למופי ראש חודש זחל בשבת אז השבת זה שבת מוסף של ראש חודש ומוסף של שבת כתוב כתוב שמקריבים קודם את המוסף של שבת אף על פי שהמושב של ראש חודש הוא יותר קדוש רש על המקום מציין יקר מוד ומועד יותר מקודש מאשר שוס בכל אופן אני אומר שמקריבים את המה את הקודם את ה את השבס ה ריה שלמה כי הוא תדיר בראש חודש לא תודר כמו בשבת שבת זה כל שבוע יש כובע מוס שבת ראש חודש רק אחל פעם פעם בחודש הכול כול אולי במשך שנה אומרת הגמרא עצומה רושה הגמרא לאמר אומרת הגמרא זה אין ראיה למה אוו ראש חודש ל מוספים דדי הנלי מוספי שבת לא הני אוו המוספים של ראש חודש זה רק עזר למה לראש חודש ולא עזר למה לשבת פירוש הדבורים רשי אומר כיוון דדנ קרבים אם כן שים שבת עליהם מה זה או למסו ראש חודש לסוף שבש לא יעלי אם ראש חודש חל בשבת גם השבת יותר מקודש השבת אומ מקודש מפני שמה אז הקורבנות מפני שזה שבת של ראש חודש אז הקורבנות של שבת זה מעשב זה קורבנות של 100 של מוד כמו מוד יותר מקודש כאן כל הדבורים אומר השמח כאן ריה על כל הדבורים מה ש הרמבם אומר יום כיפר שחל מה בשבת אז זכרו המוסף של שבת זה הרי כל שבת וזה לא מצד דין כהן גודל אז למה ביום כיפה זה בא מצד דין כהן גודל מפני שהיות וזה חל מה ביום כיפר אז גם השבת מתקדש קדושת יום כיפר גם יותר נכון לה גם בשבת שאסור לי לה אסור לי לאכול ני צריך להתענות זה שבת לצון זה לא בפני שזה יום כיפר לכן זה צום זה הופך להיות היום כיפר הופך לעשות את היום השב שבש של צום אם כך אותו דבר השב של שב של מה של ו כיפר אז לכן דווקא במה בכהן גוד רואים מכאן על וכ מסוימת ש אם אני מקדש אם אם ראש חודש מתקדש בשבת אז גם השבת מקבל יותר קדושה השבץ י יותר קדוש אם כך זה לא כלו שבס למה כי כמו שמותר תחלל שבת בשביל שההוא יוכל לשמו מותר לי לחלל שבת חי מותר לי לחלל שבת בשביל ההוא כדי שישמור הרבה שבתות כך אומרת הגמרא מותר לי לחלל שבת כדי שמה להיות אם הוא חולה לחלל עליו שבת כדי שישמור הרבה שבתות אז אותו הדבר מותר לי לחלל שבת כדי שהשבת תהיה יותר מקודש והשבת מקבל קדושת ראש חודש אם כך זרי בכלל ו אפי למעשה מה שלא יהיה למעשה אם קיצו את החודש יוצא שהעדים מה לא חיללו שבת למה כי הרי הם העידו עידות כזאת שמה שבא להוסיף קדושה על שבת אז אין חילול שבת כי גם השבת תקדש בקדושת ראש חודש ולכן אם כך זה הוספת קדושה הוספת קדושה מותר לי לחלל בשבת כדי שהשבת תהיה יותר מקדש זהו היסוד הדבורים של הזה והוא הוא בעצמו מסכם כאן דבר מאוד מעניין ממה ש אמרתי קודם אזה אני אומר עכשיו ה שמח מסכם טובר נותב שהרב קיבי חולק מסתפק הוא רוצה לומר שאם ראש חודש אם יום הכיפורים חל בשבת אז גם השבת הוא יום של צום ם גם השבת צים צום לא עושים קידושים צריך לאכול כי הוא בקוח נפש והרי מותר לו לאכול כורי צריך לעשות קידוש אמנם מצד כיפר לא צריך אבל מצד שבת צריך אז ה אומר ללא כי הרי השבת הוא גם כן שבת של צום בשב סומן קדוש זה נק מיני מה שנוגע לעניין שקרה לנו השנה יש עוד איזה נקודה אז יש חבקי יגר נו מערך אני רק אומר עד כמה כמה מתקבל קלן אבל כגר מסתפק יום כיפר אז ביום בבוקר שקוראים זה קריאה של מה של יום טו קריאה של שפס סוסו ן אבל מה שקורים במנחה אם זה קריאה של יום טוב אף על פי שביום טוב אין קריאה במנחה שבת יש אבל ביונט אין קר שמכ אבל בכל אופן בכל אופן א יכול מאוד להיות שמנחה מנחה ביום כיפר ביום כיפר מח ב קריאת התורה קריאת התורה בם כיפר זה מחמת מה הקדושת ה היום או שזה מחמת התענית ואנחנו מוצאים שבתת יש גם כן במנח קוראים קריה אז איזה קריאה זאת אנם אנחנו לא קוראים ביכל שזה זה הסדרה של תענית אז ל לומר שביום כיפר הסדרה של מצד התנית זה הריס בנוגע רבו אבל מסתפק בספק הזה אז רוצים לומר שאם אבל אז זה סופק לכאן לכאן אז רוצים לומר אבל אם שכפר חר בשבת אז הרי מצד שבת יש כל שבת קריאת במחה אז גם בם כיפר יהיה בש קריאת מר לא מצד היון כיפר אלא מצד מה השבת לפי שמר זה לא ככה למה כי השבת אם כיפר חר בשבת אז השבת בעצמו נהפך להיות יו של צום אם נפך להיות בעצמו יום של צום אז אותו שבת אול קו שבת זה בוודאי קריאת בנחה זה כל קריאה של א של שבת אבל ביום כ כיפר זה קריאה של יום של צום אז ממיל יוצא שהקריאה הזאת היא קריאה של צום לא ספק בוודאי שלא אז מה צריכים לעלות דווקא מ מי שלא צם מי שצם מי שצם מי שלא צם לא לא מעלים אותו לטוב ‏y