מרפסין איגרי # עשרה בטבת דוחה שבת

[מוזיקה] דוע ובהלכה כתוב בבג מביא את זה ששרה בתית אם היה חל בשבת יש צורך לצום בשבת ולא זוכים אותו דוע כי כתוב בהסרה תבית כתוב בעצם היום הזה בעצם היום הזה זה אומר לי אפילו בשבת אלא מה לא חל הסרה בטבית בשבת זה אף פעם לא חל שנה מעוברת לא שנה מעוברת אף פעם לא אחל הדבר הזה של אבל יש שאלה יום תשעה באב שזהו כל כך חמור חורבן הבית שבת דוחה במחל תשעה באב ושבת דוכים את זה ולא צמים בשבת סרה טיבת זה היה חל בשבת אז היה צריך לשום גם בשבת יך זה יכול להיות בסדר בעצם היום הזה כתוב אבל אי יכול להיות שזה השרה בטבית יותר חמור מאשר תשעה באב אין לך כמו תשעה באב חומר של תשעה באב אז א יש מדברים על זה ו יש תשובה אחת ושזה כתוב בוא שומח תשעה באב חל מתחילת הערב בערב למחרת חל תשעה באב זאת אומרת צמים 24 שעות 25 שעות צמים משר אם כן השרה בתת רק מתחיל צום מעלות השחר בלילה אין שום צום לא צריך לצום ולכן השרה בטוץ היה חל בשבת היו צמים בשבת כי למעשה הבלות הצום היה מתחיל רק מהבוקר שבת מעלות השחר אבל בליל בליל שבת אז הרי אפשר לעשות קידוש ולשבת להשאיר זמירות ולנוח בנחת הכל ו זאת אומרת יש ת מושג של שבת ולא נשלל השבת בגלל הצום הזה אז לכן לא דוכים את זה משר כתש באב זה מתחיל מבערב צריך 24 שעות אז אפשר זאת אומרת לא יהיה עונג שבז בכלל לא ביום ולא בלילה אז דוחים אתזה זה תירוץ מתקבל על הדעת אבל יש תירוץ עוד יותר חשוף יותר נכון התי אומר שבעצם הרי תשעה באב זה היה צריכים לצום יומיים היום שהתחיל החורבן וגם למחרת שנסחף הבית המקדש אז בעצם היה צריך לצום יומיים אבל אם אפשר הרי לצום יומיים כזה אדם לא יכול לצום יותר מ24 שעות אז אז באו אז אז אז אז זהרו רק יום אחד כח הם יום אחד אפשר היהת באב אפשר היה בע באב לצום כי או בתשעה בב או בער ב באו עכשיו חכמים ותיקנו שמתי יש את הצום העיקרי מתי בתשעה באב שמתחיל מבערב תשע באב ד כל תשע באב מאשר אין כן אם תשעה באב חל בשבת זאת אומרת התשה אחל בשבת אז הסירי חומי מתחילה תקנו איזה תקנה שהיות ובעצם צריכים לצום יומיים רק אי אפשר לצום את השני הימים אז אנחנו קבענו בהתחלה היום הראשון יום אחד יזה זה זה תשעה באב אבל אם זה חל בשבת אז לכתחילה רבו תיקנו שזה יכול בעשרה ב ואז אין בכלל כאן סירה שות פשר גם זה וגם זה אז באו בהתחלה ויקנו שבשבת לא ו אם זה חלש בשבת בשבת כי אפשר למלות את זה ביום השני שגם כן היה צריך לשום וזה אן תקנו תחלה או דבר רק אני אוסיף רק מילה אחת לא לאלא יותר שנבוא ונשאל יום כיפר שחל בשבת ור ר שצמים גם יום כיפר גור זה גזירת הכתוב כתוב מפורש שבת שבת אז זה לא נדחה רבקי יגר הסתפק דן קידוש מדן יום כיפור אין יום כיפור שזה צום אז אין קידוש אבל יהיה שבת שחל ב יום כיפור בשבת שיהיה מדין שבת לעשות קידוש אז הוא נותן לומר שבאמת צריך לעשות קידוש ואם הוא הולך ואם הוא זאת אומרת אם הוא רוצה לאכול פיקוח נפש אם זה אז צריך לעשות מקודם קידוש אז אבל ה שומח אומר מפורש ש בשבת שחל בו ם כיפר אין קידוש אפילו אם זה חל בשבת אין קידוש מצד השבת יש כוח נפש שוא צריך לאכול בכל אופן למה כי שבת שחל בומה יום כיפר אז השבת הוא שבת של צום אם השבת הוא שבת של צום אז לא שייך לעשות קידוש כ זה שב שצל צום ל מה מסתמך את זה על השמח וא מסתמך את זה על דבר זה אומר על זה ה שמח יש שאלה בגמרא תודר ומקודש מה קודם קורבן מצד אחד שהוא יותר תדיר והקורבן השני הוא לא תדיר כל כך אבל הוא יותר מקודש האם הולכים בותר תודר והוא נקרב קודם או הולכים בשר א מקודש אז אומרת הגמרא ז הגמרא בזבחים דף צא אומרת הגמרא הנה כתוב ש ראש חודש שחל בשבת ראש חודש שחל בשבת אז כתוב שמקריבים את הקורבן שבת קודם וקורבן של מוסף מוסף של שבת קודם ואחר כך את הקורבן מוסף של ראש חודש הנה אם כאן אנחנו רואים שטויר יותר מקודש כי אנחנו אומרים מקריבים קודם את של שבת ואחר כך את של של של ראש חודש אומרת הגמרא לא אין רעיה אוטו לראש חודש הנלי לשבת לא הנלי כך אומרת הגמרא אם חל ראש חודש חל בשבת אז אף על פי שראש חודש יותר מקודש מכיוון שמה יקרה מוד קשתי להזכיר אתזה זה יקר מוד לכן הוא יותר מקודש אבל גם השוש שלו נעשה יותר מקודש בזה שעכשיו חל מה הראש חודש ושבת אז הרי גם השבא שלו נפח להות השבס של זאת אומרת יום השבס זה פח יותר מקודש השבס בגלל שזה חל בו ראש חודש לא מפני שחל בור ראש חודש א מפני שראש חודש זה שבת ואז אני אומר ש וגם השבס הקור מוס של שבס נשה יותר מקודש כמו קורמוס של מוסה אם כך אז הוא אומר ו קיפר שחל בשבת אז הקוב של שבת נעשה יותר יותר מקודש ולכן הוא אומר את הדובר הזה גם כן לגבי העניין הזה של אם יום כיפר חל מה בשבת אז הרי השבת בעצמ נעשה יותר מקודש הוא נפש לראות מה שבת של של יום כיפר אין קידוש בשבת של צוב זה שבת של מה שלא אוכלים ביום שלא אוכלים לא שייך קידוש