מרפסין איגרי - "מצות עשה עד חומש או כל ממונו"

[מוזיקה] אנחנו מוצאים משני מקומות בעיקר ס בחנוכה שאדם צריך ג למכור את כסותו כדי שלקנות שמן זית קנות חניקה צריך להוציא כל ממונו אותו הדבר זה גם כן ארבע כוסות נדבר על חנוקה מה הסיבה כל המצות כתוב מפורש שצריך חובה להוציא עד חמישיית חסו לקיום המצווה יותר מחמישי נכסיו לא צריך להוציא מחנוכה מצאת רבונו צריך להציא את כל ממונו ואם הם לא יחזר על הפתחים או ימכור את סותו רק להבין מה מה הסיבה אומר רבני ניזר אומר דבר נפלא כל המצוות שאדם צריך לקיים ומר נתלת דולב צריך להוציא עד חומ נכסיו יותר מכ ש חצריך כל מצווה ומצווה אז אני אומר אני מחשיב אם אם אתה לא יכול אתה צריך כסף ואיין לך אז אנחנו מחשיבים את הדוב כאילו עשית אצנו נחשב כאילו עשית היה רצונך לקיים את המצווה רק לא היה לך כסף בשביל לקיים את המצווה אז נכניס זה גדע כאילו עשית את זה בדבר הזה אנחנו אומרים רק בדובר של המצווה של עצמו כל המצווה הא לעצמו צריך לקחת אב מינים הצריך כל דבר וכל מצווה היא שזה לעצמו אני אומר אם אין לו כסף אז ה כאילו ציוה לא צריך למכור את ותו אבל משרים כי חנוכה היות המצווה ה לאחרים מצוות חנוכה היא להראות שהיה נס ונס של שמונה ימים מהמנורה שהיה שנדלק במקום יום אחד אז דלק שמונה ימים כך נס כזה להתרות לאחרים נסות חרים צריך להוציא כל ממונו כי כאן אני לא יכול לחשוב את הדבר כאילו עשית מהזה כאילו עשית כאילו פרסמת לא פרסמת כ מצ שיצא פרסום ניס פעם לאצ פרסו זה אנחנו יכולים לבוא ולהגיד גם כן על ארבע כוסות זה גדר של לאחרים אמיר גודה וזה לאחרים הגד או לוחו זה לאחרים אז אנחנו צריכים להוציא בות בשורי בשמחה כאילו מה מהשר אין כן זה אבל כ כל המצוות אנחנו לא אומרים את הדבר הזה קיום בפני עצמו הוא צריך לקיים הוא צריך לקיים לא יכול לקיים אז הוא כאילו קיים נוס מלקיים נחשבים כאילו קיים אבל זה הכל יכול לומר אם שזה לעצמו אבל אם זה לאחרים צריך להוציא כל ממונו דבר כן זה אני גם שמעתי משם חיים מבריסק אניני יודע איפה זה כתוב אבל זה כתוב ביזה מקום אבל כך שמעתי כתוב יש הרי ידוע גמרא בקדושים הוא ללמוד הוא לבדות ובנו לבד הלבד ובנו לבדו הוא היה בכור ולא פדו אותו הוא צריך לעצמו לבדות את עצמו ויש לו בן שהוא בכור היה צריך לבדות את הבן ויש לו כסף רק חמ שקלים ולא 10 שקלים אלא רק חמ שקלים יש לו זאת אומרת יש לו רק בשביל אחד ולא בשביל שניהם אז כתוב שהיות וזה מצווה בגופו לבדו את עצמו זה מצווה בגופו מצווה בגופו אז הוא קודם וכך הוא קודם בך אחר כך הבן אם אין לה אין יש לו רק חמש קודים אז רק לא ולא לא לא ואנחנו לא אומרים שבן קודם זה למה כי זה מצ בגופו אז הוא קודם והנה בתלמוד תורה אנחנו רואים גדר אחר הרי לימוד תורה זהש הוא ללמוד זאת אומרת וגם בנו ללמוד בנו צריך ללמוד הוא צריך ללמד את בנו הוא צריך גם ללמוד את עצמו גם הוא עצמו לא מד ויש לו רק כסף לעצמו לאחד ולא לשניהם אז כתוב אם הבן הוין קי חקים מלמדים קודם להוציא את הכסף בשביל הבן אחר [מוזיקה] כך לעצמו יכולים לשאל את השאלה מה זה האם הבנו ידק חקים מה אז הוא יש לו בת קישן הכל חקים וזה אז הבן קודם אבל זה הרי מצ גופ לעצמו זה מצו גופ ומצ גופ יש לחר ש קודם למה אני אומר שמה ש יניק חקים קודם אם הבן יניק חקים קודם אומר אל צריך חיים מפני ש המצוה תל מותירה נאמר לא רק ללמוד אלא דירה להגדיל תורה ודירה לפ ם את תורת השם ואם הוא י קך כי ממנו תהיה פרסום יותר גדול של תורה לדיו יהיה הרבה יותר גדול מאשר האבא אז כאן אני לא אומר שהאבא קודם מצה בגופי קודם ולמה כי המצווה היא לפרסם את התורה שיצא פרסום להגדיל תורה ודירה מה הפירוש זה לא לעצמו לאחרים שאחרים שד גדול הסתיר דור הסתירי ושכולם יראו עד כמה גדל סתירה אז הרי אם הוא ינק ח כ אצלו ממנו יכול לצאת יותר תורה יותר פרסום של תורה לדירה אז הוא קודם הבן קודם ואחר כך הוא זה הייתי אומר באותו גדר שמו שאומר רב נעזר מה זה מצווה זה לחירם לפרסם את הנס לחסם את הנס אני לא יכול להחשיב כי ו עשה מה זה בתמ תורה זה להדיר את ה תורה להגדיל תורה ולדירה זה דרה הפירוש של החרים שיהיה עם הפרסום של תורה פרסום של תורה אני כבר אומר שהבן קודם כהוא יותר יניק חקים אז הפרסום יהיה יותר גדול ואני אז לאכ יכול להחשיב כאילו כאילו הש אין לו בריירה לו צריך לפרסם אם לפרסם אז לפק יניק חקים אז הוא קודם ‏y