0:00 / 0:00
מרכז דף יומי - חולין דף ק. - ר' אלי סטפנסקי שליט"א
72 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש ארה״ב: 605-562-0066 ישראל: 055-DAF-YOMI (055-323-9664) בריטנה: 03-333-661-463 בלגיה: 0480-201-272 שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com #דף_היומי #זה_לא_הדף_זה_היומי #השיעור_של_ר_אלי#MDY #מרכז_דף_היומי
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
הגר
בויספחי
לייב מלינקוד
זה ערב שבס קודש באמת
שוקר רב שמול
אז פרנס המסכת רפואת גולה בתה רחב בת חנה
בטון החתון נדבות אנונימי
ביום ראשון בעזר השם לא במצא שבת יש שיעור
ביום ראשון יש שיעור ואז אני טסת לברזיל
ומברזיל לארץ רבו יסאי אני לא יכול לחכות
זה כבר נגמר הגולוס כאן בעזרת השם ביום
ראשון
לכבוד רבלי הקדשה לקובי ציטרון לכבוד הנחת
תפילין הבן שלנו הבכור קובי השור המניח
תפילין יש לו בר מצד שוב הבוסי הזדמנות
גדולה בשבילנו להודות שמחנו גם להיות פנס
היום יום כשהתחיל לפני שנתיים בחדר נמוד
גמרא בכלל לא רצה להיכנס לשיעורים ממש לא
אהב הכל היה לו קשר מורכב בסו שיטות שונות
מורים שונים שינסו להבין איך כן יכול
ללמוד ממש בשגיחה פרטית קפץ לנו שיהיו של
רבי לגי היקר הוא מיד מיד נדפס בהמחשות
בסיפורים בחשק ובטם ללימוד אנחנו כותבים
בהתרגשות רבה ובדיה גדולה רבי אלי היקר
הצמחת לנו את הילד קובי אוהב כל כך ללמוד
גמרא מחובר בחשק שנכנס לקבוצת נביא יעקב
ממש להיות חלק מהחברה הקדושה וכל הלימוד
והחיבום משפיע על כל היידשק שלו תודה רבה
על הכל בצורף תמונות מזל טוב מזל טוב תודה
גדולה מיוחדת לרבי נחמיה כהן מסניף נבי
יעקב ששקיע כל כך בסניף באווירה בציוד
תמדה משפחת סיטרון פסקת זב לו יעקב הנה
הבחור החמוד קובי מזל טוב
חברה דוים
‏an
‏Was
‏K
unbelievable mach jetzt wer singen
essen essen
spicy
גמרות
רבו יס דל בחנות של ספרים והוא קונה את
הגמרא שלנו
והבל הבית של חנות רמושיקרוסמן אומר ש זה
נמכר מאוד חזק
יודע מה זה מאוד אוהב את נחמן סנצר זה
מאלכס קץ אוקיי רבו יסאי בוא נקפוץ לגמורת
זה פרץ חיים לוין שישב שבע היום רבי לייוק
עם ארנוף
כוילל ואר ישראל הלכו לנחם אותו הוא אמר
לי היום הייתי בטלפון הוא אמר שחצים אנשים
אנשים שבאו לנחם גם באמריקה וגם בארץ
היוmdy משפחת MDY פרץ חמבי הוא הביא הזה
בצד שמאל הוא הביא למעלה מ-2000 אנשים
לשיעור איך הוא יושב לפני חנויות עם שלט
ומביא אנשים לשיעור שמולי קליינר
מהארץ אבל עכשיו הוא גר בארצות הברית הוא
עושה קידוש השבת ליום הולדת השלוש שלו הוא
נהיה בן שלוש הוא כותב כאן שהוא בן 58 אבל
מכיוון שהוא התחיל את הדף בבני שלוש שנים
זה היום הולדת שלו רבו יסאי אנחנו אוזים
בדף צמדביז למטה למדנו במשנה על
גיד הנושה
זה גיד הנושה רק להזכיר לו מה זה גיד
הנושהג
גידנוש
עכשיו אם אתה מבשל בגידנוש עם גידים אחרים
לא ממש כמו התמונה הזאת אז כתוב במשנה אם
אתה מכיר תגיד אתה מוציא אותו ואתה יכול
לאכול את את העשר
אם אתה לא מכיר את הגיד אז החשש הוא שאתה
תאכל את הגיד אז הכל אסור שואל הגמורה
בניבט ברובו
יש מושג של רוע איפה המושג הזה בתורה
אחרבים להטוס אם יש מושג בתור של ביטול
ברוב אז למה שסור לאכול את הסיר הרי אגיד
ובטל ברוב אומרת הגמורה בריא שני יש לנו
שלוש תירוצים שלוש
שלוש סיבות למה לא אומרים ביטו ברוב סיבה
אחת זה בריוור כשהדבר הוא שלם
והוא דבר מבל חי
תפוח למשל זה לא בריון אבל גיד הנושא כולו
הוא בריון [כחכוח]
זה אין ביטול כי הוא דבר חשוב ודבר חשוב
אי אפשר לבטל ברור מה עוד זה דבר חשוב דבר
שבמניין דבר שסופרים אותו שמוכרים אותו
כיחידה אחת
אתה מוכר יהלום אחד אתה לא מוכר אה אולי
אני אתן לך נזרוק עוד אחד בפנים 1 פלוס
אין 1 פלוס אחד ביהלומים אז כזה דבר הוא
חשוב הוא לא מתבטל ברוב והדבר השלישי
שנראה זה חתיכה הרויה להתכבד
שאם אתה יכול לתת את זה לאורח כמו שהוא
חתיכת בשר לא מדברים מה להגיד כאן סתם
חתיכת בשר אז אין ביטול ברוך
אומרת הגמרא וכן חתיכה שנביא לו ראינו
במשנה שאם יש נבילה חתיכה של נבילה שנפלאה
לתוך הסיר אם אתה מכיר את זה אז תלוי אם
זה נותן טעם או לא נותן טעם אם אתה לא
מכיר אז כל הסיר אסור שואלת הגמרא את אותו
שאלה בדבר דברו בו מה קרה מרוויב
או אז לפני שאנחנו קוראים את זה בפנים כי
יש כאן מילים שלא כל כך מובן לפי המילים
יש כאן את המילה שדרקס ויש s של שדקל
מה הנקודה בוא נראה שתי סרטונים ונסביר
‏Welc the manager
so that will be milon pleas
זה הכוונה זה כל פעם אין פעם שלפעמים
מורכים את זה גם תמיד מוכים את זה
אבלים
אתזה לפעמים הוא נותן אחד בחינם 10 נותן
לך אחד פלוס אח
כל כל שלב
אבל עשו סרטון מיוחד להיום.
תתנועלצים בשוק.
תפוחים מתוקים
בואו לקנות
תשקולי בבקשה 250 גרם אננס לשקול אנס לא
שוקלים אדוני אנס נמכר במניין ביחידה אין
חצי אין 250 גרם והוטיח אה הטיח זה סיפור
אחר אותו אפשר לשקול וגם לקנות שלם איך
שנוח לך
>> אז 250 גרם הטיח
מת מה אתה
או אבל אנס
דבר זה דבר ראשון הנה יש תמונה מישהו שלח
שהוא נתן לי מתנה אנס כי פעם דיברתי על
אנס שכמה זה עולה בארץ מאוד יקר אז הוא
נתן לי שתיים הוא מביא שתיים מחוץ לארץ
שתי אננס
אז הוא אמר לי אותו אחד ששלח לי את התמונה
אמר לי שהוא יכול לראות שהסתפרתי בשיגע לו
וזה נכון אני לא יודע איזה ספר אתה משתמש
אבל כאן זה בעיה בשבילי אני לא יום ספרים
זה אתה מכיר את הבעיה
טוב
>> רק [כחכוח] אחרי שנתיים זה כולו הבעיה
>> מה זה אומר
>> רק בשנתיים הראשונות שלמה זה בעיה
>> כן
>> אחרי זה את כבר לא אכפת לך איך תגיד
>> אוי ואבוי
לא מגיד שיעור מגיד שיעור צריך תדע
זוגת גמור
או אוניכו
למדו אז אז עוד פעם כל שדרקו למוס הכוונה
אם זה דבר שלפעמים כן לפעמים לא לפעמים
מוכרים את זה כי חידה לפעמים לא אז אז זה
לא בעיה למה זה לא בעיה כי מכיוון שבשר
לפעמים מוכים כיחידה מוכים סטייק או הייתי
בבית של מישהו של חבר שלי טוב בניו יורק
איזה סטייק היה לו כזה סטייקה. וואו מה
שרוצים יש לי תכונה של זה וא אז זה יחידה
או שזה 75 דולר אז זה היה לפי משקל דווקא
אבל לפעמים מוכים בחתיכת בשר לפי מניין
לפי לפעמים לא אז ממילא אי אפשר לבטל בשר
לפי השיטה הזאת אבל לפי השיטה השנייה שדו
ש מעניין הכוונה שמה שרב מאיר אמר לא
אמרתי שרב מאיר הרי אומר שדרקומונויס
אם זה משהו שמונים לא מתבטל לעולם דולר
האם הכוונה שלו היה שרק מונים או לפעמים
מונים זה הנפק מנה כי בשר לפעמים כן
לפעמים לא אז זה לא מתפטל אף פעם אבל אם
הכוונה של אומר היה שחייב להיות שתמיד
תמיד כמו יעלומים אין אין יוצא מן הכלל
תמיד סופרים תשמע בשר לפעמים כן לפעמים לא
אז ממילא זה כן מתבטל אז נשאל את השאלה
למה הבשר במשנה שלנו לא מתבטל למה הנבל לא
מתבטל אז בוא נראה בפנים הוניך למד הומה
חול שד מונוז שבדרך כלל מונים שונינו אז
מצוין כי בשר בדרך כלל כן לפעמים לא אז זה
לא מתבטל אלא למד אומר א שדרכימנו אס
הכוונה תמיד תמיד סופרים אותו זה הולך לפי
מספר חתיכה אחת שתי חתיכות שלוש חתיכות
ואף פעם לא נותן אחד בחינם מה יקנה מימר
למה
זה לא מתבטל
אומרת הגמרא עוד פשט שאני חתיך הו
לסקבד בפורכם זה חתיכו הוראו לסקבד וחתיכה
הרויה להתכבד אי אפשר לבטל כי הוא חשוב אם
זה משהו שאתה יכול לתת לפני האורח
אתה לא נותן לאורח למשל חתיכת חצי חתיכת
גפלש חתיכה שלימה אתה יכול לתת לו אז אם
זה חתיכה שלימה שאתה יכול לתת לא אורח אז
זה לא מתבט
יש מיסנוירו
היה לוויה
ואזה רב אחד הגיע לשמה שמה אז ביקשו ממנו
מיד אתה יכול להספיד את המיס אומר תשמע
אני מאוד מונח בסוגיה שאני לומד עכשיו
אין לי ראש בשביל זה אבל בכל זאת אולי אין
כאן מישהו אחר אולי
טוב הוא היה מונח בסוגיה כאן בדף ק וכולי
אז הוא אמר רבו יסאי שתדעו לכם שהנפטר
החושו הוא חתיך לסקמת פשוט הוא היה חתיך
היה ממש מה נעשה? מה נעשה? שחתיכו נעשה לו
זה היה הבור שלו. אוקיי כשאין סמים עדיף
לא להגיד כלום טוב זוגמור אל כן שהנכתיך
אלו נסכמת ב לפני אומר צריכה הוא צריכה
צריך במש צריך ש את שתי המקרים היה את
המקרה של גיד הנושה
שלא מתבטל ברוב וגם את את החתיכה של הנביא
הדג הטמא שלא מתבטל ברוב למה צריך שתי
מקרים ישמ גיד משום דברי
לכן זה לא מתבטל אבל חתיכו אמל אבל חתיכה
של בשר נבי לו אולי כמבטל ברוב אז לא
קומשמון שלא שמין חתיכו אם המשטרה כיתה
מדבר על חתיכה רואל רסקבו לפני אורחין
כיוון ש
אפשר להתקבל אפשר לתת חתיכת בשר לפני אורח
אבל גיד אם לא אי אפשר לתת לורח גיד אף
אחד לא נותן לור ריח חתיכת גיד זה לא יפה
צריך אז הייתי חושב שגיד כן בטל ברוב לא
צריך דורש רבחנ רבחנ אמר חתיכו של נביא
ושל דג תומסר עד שתיתן טם ברויטב ובקיפו
ובחתיכות
אם יש לך חתיכת נבילה
אז הוא לא נאסר
זאת אומרת הוא בטל ברוי והוא בטל בשישים
אלא אם כן אפשר לטום אותו בכל התבשיל
מהתחלת עד הסוף גם ברוטב גם בכל אחר דוב
בטל בשישי
וישרס
כל החתיךסקולון
וסר את הכל
סליחה לא לא זהו תראת הקיבו בחתיכוס ככה
הוא אמר רב לא אהב את זה הוא כירב למי
בדורש רב אמר זה לא נכון כיוון שנוסנתם
בחתיכו מכיוון שהוא נגע בחתיכה
חתיכו עצמו נסס נביא רש"י מסביר לפי פירוש
אחד שהוא בישל את חתיכה מספר שתיים החתיכה
הקשירה ביחד עם החתיכה הנבילה אז חתיכה
מספר שתיים נעשה נבילה הנה יש לנו סרטון
מאוד יפה
וואו שכחתי להראות את הסרטון ההוא שלס עוד
מעט זה חתיכה של מגדולנד ממש טרף טרף הוא
מתבשל ביחד עם חתיכת שירה
אז קורה
הנבלה של המגדול נכנס לחתיכה כשירה
והחתיכה הקשירה נעשה נביאה ועכשיו הנביאה
נותן נבלה לחתיכות הקשירות האחרות
מובן
מצוין
אומר רב כיוון שלא זה דם חתיכו מכיוון
שהחתיכה מספר שתיים הירוק נעשה התבשל ביחד
עם מספר אחד עם אדום אז הירוק נעשה אדום
חתיכה ביסר כל החתיך זכולו מפני שמינו אז
הכל נהיה אז בחתיכה השנייה עוסרת כל
הצ'ולנד כולו מבני שמינו
הכל מן במינוי אם זה אותו מין לפי רבי
יהודה שום דבר לא בטל כל הצון כל הבשר
בצון נעשה נבה לו וזהו אי אפשר לבטל את
אומר רב ספר להבי מכדי רב כמה נמור לשמית
כ רבי יהודה רב מדבר לפי רבי יהודה שמה
רבי יהודה הוא מפורסם שהוא אומר ואמר מי
במינו לבות כי יש לך חתיכה אחת שנבילה של
בשר שנפל לתוך סיר שלם של בשר אי אפשר
לבטל את החתיכת נבילה ברויב למה כי זה מין
במינוי שזה אותו מין גם הבשר שבת שולנט
הוא בשר וגם הבשר הנבל זה בשר ובשר בשר לא
מתבטל אם מה שהיה בצ'ון זה היה תפוחי אדמה
אז יכל לבטל אותו כי זה מין בשמנו אבל
מכיוון שמה שיש בסיר זה בשר בשר לא מבטל
בשר זה אותו מין כמו שדם לא מבטל דם כמו
שהדם של הפר לא מבטל את הדם של השעיר
שואלת הגמור מאירי כנוסנתם אפילו כי לא
נוסנתם נמי
בוא נראה לכם יש לי כאן גויים
או אבל אני צריך לחפש את הלגו
שכחתי לשמור עליו
טוב אה הנה
זה האדום מספר אחד הוא מתבשל עם מספר
שתיים הירוק אז הוא נהיה הירוק נשע אדום
אז עכשיו יש לך מספר אחד ושתיים.
שואל את הגמור או אומר רב עכשיו יש לך מלא
מלא בשר הרו בשר שתי החתיכות האלה מתושנים
כאן בפנים
אז הם מוסרים את כל הירוקים האלה למה כי
זה אותו מין
והירוקים לא יכולים לבטל את האדונים שואל
את הגמור רגע [כחכוח] למה צריך שתי חתיכות
מספיק חתיכה אחת שנכנס לכאן הנביא לו
המקום קורי נכנס לכאן מספר נביא לו מספר
אחד נכנס לתוך כל הירוקים האלה אפילו שהם
60 חתיכות אתם רואים 60 חתיכות כן אפילו
אם שם 60 חתיכות הם לא יכולים לבטל אותו
למה כי זה אותו מין כולם לגו כולם בשר ואם
כולם בשר הרוב לא מבטל את המיוט ה60 לא
מבטל את האחד למה הרב אמר שיש שתי חתיכות
למה צריך שתי חתיכות
אומרת הגמור שתי תירוצים אומר לי מזכינון
בשודם וסילקול
מה שקרה זה שמספר אחד הוא הוציא אותו
החוצה
לכן רב אמר אבל מספר שתיים שהתבשל בסיר
אחר לפני זה הוא נכנס והוא עושה את הכל
אין לו חנימי לא צריך שתייחתיכות
זה תירוץ אחד
תירוץ יותר גשמק אולי זה התירוץ של רוב
רוב האומר
אפילו תמל קודם וסלקו לא יש כאן שתי
חביכות
הבין ומינוי ודובר אחר.
אתם רואים את הירוק? כל הירוק הזה בוא
נגיד בוא נקרא לזה תפוח אדמה
וכאן יש לך שתי חתיכות של בשר. אחד ושתיים
יש בשר. אם אתה מכניס את שתי חתיכות האלה
אומר רב
שבדרך כלל סליחה לא אתה לא יש לך כאן
חתיכת בשר. זה לא אדום עדיין בוא נקרא לזה
צבע אחר. לא משנה. אם אתה מכניס את החתיכת
נבלילה הזה, מספר אחד, רק אחד, אתה מכניס
לכאן, אז הבשר שהוא דומה לאחד, מספר
שתיים, תוציא אותו החוצה.
למה? כי יש לנו כלל כזה שאם בשר נכנס לתוך
בשר ותפוח אדמה, אנחנו לא מחשיבים את הבשר
בכלל. אז תוציא אותו החוצה.
ומה נשר לך? 60 חתיכות ירוקות תפוח אדמה
שמבטלים את החתיכה אחת של הבשר [כחכוח]
מה קורה אם היה שתי חתיכות בשר רבו יסאי
אז לא מספיק 60 חתיכות כמה חתיכות צריך
זה החידוש אומר רב שאם בישלת
מספר אחד
מספר אחד עם מספר שתיים הם נתפשלו אז אז
עכשיו ועכשיו הכנסת את שתי החתיכות האלה
בתוך ה-60
לא מספיק לך 60 אתה צריך 120 כדי לבטל את
זה זה מה שהוא רוצה להגיד
איך הוא אומר את זה
הבמין ומינוי שתי חתיכות בשר ודובר אחר
התפוח אדמה וכל מינו מינוי שתי החתיכות
בשר ודוברח סליקס מינוי כמי שאנו תסלק את
הבשר מה נשאר לך חתיכה אחת של בשר בשר ו60
חתיכות של תפוח אדמה ושמינו לו ומבת לו
והתפורח אדמה זה יותר מהחתיכה הזאת וזה
מבטל את זה אבל מכיוון וצריכים להמשיך
הלאה שזה לא נמצא בגמור אבל מכיוון שאתה
בישלת אותם ביחד
או לרשי יש עוד איזה דרך לסוד אז עכשיו יש
לך שתי חתיכות בשר כדי לבותר שתי חתיכות
בשר אתה צריך כפול את הכשר 120 חתיכות
ואין לך אז אז ממילא זה לא מבטל את זה
בראש אומרת המש עכשיו יש לנו משנה מאוד
מאוד קלה כל הסוגיה הזה זה כמה 10 דקות
אתה רוצה ללכת שמ אתה יכול לך באמת
גידנו אומרת המשנה נוהג בתוהירו ואינו
נוהג בתמיו התנקם אומר שאין גידנו שבסוס
אין גידנו שבאריה
רק במימת תורה רבי יהודה מערב בטמיות זה
לא נכון יש גדנו שבסוס סוס יהודו אבל לא
בבני יעקב בניסר גידנו ש הרי כל הפסוק אוי
סליחה
איפה זה איפה אני יכול להכניס את הסרטון
הזה
טוב בוא נגמור את המשנה ואני אראה לכם את
הסרטון של גיד הנוש באומן
איפה כתוב התור שאסור לאכול גידנוש בברישס
בתחילת התורה ביעקב אבינו על כן לא יוכל
בני ישראל גדנו נושר אז הוא אומר אומר רבי
ידו בני יעקב בני סגיד הנוש
ועדיין באמת מותר להם אז עדיין לא היה
אסור לאכול סוס מותר לאכול סוס הסוס נאסר
במתן תוירה הרבה אחר כך הרגיד הנוש נעסר
בזמן יעקב אבינו
ממילא מה ממילא אייסור שגיד הנושח גם על
סוס כי לא היה טהור וטמא בימה כשירה
ותמיעה הכל היה כשר
גם סוסים והיה איסור גדנוש על הסוס אז במת
יותר לא הרידו את האיסור הזה על הסוס
מותרס אמרו לא זה לא נכון מה שאתה אומר
בסיני נאמר האיסור שגידנו שנאמר במתן
תוירו אלו שנכתב עם כהו מש רבנו סיפר לנו
את הסימבה למה גדנו שאסור כי היה סיפור
מיעקב אבינו והמלאך
אני אראה לכם עכשיו את הסרטון
>> [צרחות]
>> חרשו
>> חרשו טעים
>> טעים בריאה
>> אני לא יודע מה זה בדיוק בסדר כתף מכה
בראש אז אומר שטויות אוקיי חרשו בריאה טוב
טוב
שואל את הגמור רגע רגע רגע בוא נחשוב על
זה אז היה לנו בעצם את הסוגיה הזאת פעם לא
לפני הרבה זמן
לפני זה בוא נגיד שבועיים כן
את המושג הזה של איסור חל האיסור האיסור
של גיד הנושה
איך הוא חל על סוס הסוס הרי אסור לאכול
אותו
אז הוא בוא נגיד שהוא חל קודם יש לך איסור
לאכול סוס אחר כך אתה מוסיף את האיסור של
גידנושה למה אתה מוסיף את האיסור של
גדנושה אז הגמרא תסביר שאם הבשר של הסוס
היה אסור לפני שבכלל נוצר גדנוש בבטן של
האמא כי קודם בא הבשר ואחר כך גידנו אז
הגמרא שואלת שהגיד הנושה חל על הבשר ואין
איסור חל על איסור אז איך רבי יהודה אומר
שאתה חייב גם על הגיד הנושק הרי הוא סוס
והוא אסור סתם ככה לאכול בסוף רבי יהודה
איסוכל עלסני רביס
מטמ בגודם
או אז בוא נראה מי שלא מכיר את הסרטון
יש כל בהימה בעולם כל חיה היא תמיה בצמאות
עוף טהור. עוף טהור לא מתמם אתה נוגע בזה.
אבל אם אתה דוחב את זה בתוך הגרון של
מישהו אז הבן אדם נטמע כשזה נוגע בגרון
שלו.
רק שהוא נכנס לגרון הוא נטמע. נו אז אולי
גם בנשר ודוחיפת וכל העופות הטמאים
יהיה עוד אותו דבר שם יתמו בן אדם לא שאתה
נוגע רק שאתה אוכל יאכל תניסו יפתום טמ
בגודם סבלי
אתה לא יאמר לו נבל טרף ליוך לטומבו
אנחנו לומדים מזה מי שיסור משום בעל תוכן
נביא לו רק כשיש איסור של מבילה על עוף
למשל שעוף טהור יוצו זה אבל עוף טמ מ שאין
איסור משום ביתוכ נבילה אין איסור לאכול
נבילה של עוף מת אלא משום בתוכמה מיו למה
אסור לך לאכול דוחיפת מת לא בגלל שהיא
נביא לה בגלל שהיא טמאה למה אסור לך לאכול
נשר מת בגלל שהיא טמאה לא בגלל שהיא נבלה
למה אסור לך לאכול עוף טמא בגלל שהיא עוף
טהור אחרי שהיא מתה בלי שחיטה בגלל שזה
נהו לו
כל האיסור שמת בלי זה רק שיש איסור נבלה
ובאופ טמא אין איסור נבלה יש טומת נבלה
אבל אין איסור אכילת נבלה
או אז מה רואים מכאן
שאין איסור חל על איסור
לפי רבי יהודה וכי דקסובר אם בגיד בנוזנתם
או הרי אתמול אמרנו שהפסק הלא של השולחנות
מביא שבגיד אין טעם
אז אם ככה בבהמת טמה סוס סוס מותר לאכול
גיד של סוס לפי ההלוכה כן למה כי הוא לא
נותן תנו הוא לא בשר זה סתם כמו לאכול עץ
מותר לאכול עצים כן
גם הגיד של הסורס הוא עץ אין לו שום טעם
הוא לא טעם של בשר אין לו איסור הכילס בשר
מה יש לו כן איסור גדנוש לפי רבי יהודה
וחיד סתם מכיוון שהוא לא בשר זה אתה לא
עובר על איסור
בשר טמא אבל אתה תבוא
על איסורדנוש ובתמדקלק
בסוס בחזיר
באריה
יהיה איסור של ידנוש אבל לא יהיה איסור של
אכילת בשר כי הוא לא בשר אין אין לו תם אז
הוא לא בשר
אבל הבעיה היא שרבי יהודה לא סובר כמו
הלוכה הוא סובר נגד הלוכר כאילו מה שאנחנו
לא פוסקים בסוף רבי יהודה יגיד מותני הויך
את גידנו שבהמת
אנחנו אוזים ממש
באמצע העמוד תניו
הוכל גידנוש שבמיו
מי שאוכל גיד הנושמה מרבי יהודה מחייב
שתיים
למה הוא מחייב שתיים זה במת 100 ואין בגיד
בנויסנתם אם אין בגיד בנוסנתם אז שהוא לא
שהוא לא יעבור ע על יחילת
בשר כטמא רק על גיד הנוש שהוא יהיה חייב
רק אחד למה הוא חייב שתיים רואים רים שרבי
יהודה לא סובר שעין טו יש לו ט לכן אתה
חייב על בשר טמא וגם על גיד עלוש נשאל את
השאלה איך איסור חל על איסור שמים פה איתו
אומרת הגמרא לו כסוב יש בגיד מנו סנטם
נכון רבי יהודה סובר לא כמו שאנחנו פוסקים
שיש בגיד תם ויש כאן איסור של על אכילת
בשר תמכוסוב הנוהג בשוליל או שהיה לנו את
הסוגיה שהחתן שלך מורי הוא כבר התחיל מאז
הוא כבר איתנו שואי
שמה
הוא סובר שגם עובר יש לו איסוג דנושר
נו אז מה לכן האיסור של הבשר של הבהמה
טמאה בתוך הרכם וגם האיסוגדנוש באו ביחד
באנגלית קוראים לזהסטלי
גם בעברית סיימטניסלי
אין כזה מילה
>> בוזמן
>> בוז זמנית.
לכן האיסור חל האיסור. כאילו הוא לא חל על
האיסור. הוא חל ביחד עם האיסור. שייך שבן
אדם עובר שתי ייסורים כשזה הם קוראים בו
זמנית.
גם הבשר האסור וגם הגידנוש
הם נוצרו באותו שנייה.
אחר כך הגמרא [כחכוח] תגיד אבל אולי הם
נוצרו בזמן אחר. זאת אומרת הבשר נוצר קודם
ורק אחר כך בעגיד. ולכן זה איסור חל על
איסור. לאחו
בוזמ שוא הגמרא בשול אתה יכול להגיד כזה
דבר שלפי רבי יהודה האיסור שגידנו שחל גם
עלובנן כתוב במשנה נוהג בשולל רבי יהודה
אומר אין נוהגשול כתוב מפורש רבי יהודה
אומר שאין יסוג דנו שמובל
בימותו בבן בקור
ששוחטים את האמא מותר לאכול את הבלד רבי
ידוס אומר שאפשר לאכול את החילב האסור
מותר לאכול את החילב
ואין איסור של גיד הנושה בשלים הלימי
אומרת הגמרא בגור זה המשנה הזאת מדברת על
על פרה על כבש דרחמו אמר כל שבתחילו כל
בבתחילו זאת אומרת כל איבר ועיבר ואפילו
אכילה ואפילו הגידים מותר לאכול את הבן על
פוע אבל בטמיות נויה זה זה לא נוהל מה
שאתה אומר זה לא נכון זה לא צודק בביטמיה
יש כן איסור שגלנו שבה הוא בא גמור
ומצבדסו
האם אתה יכול להגיד
שהאיסור של גיד הנוש והאיסור של אכילה של
בשר של בהמה טמאה הגיעו ביחד בו זמנית
עלילו טו מזנוז מגלח
אדם שקבל על עצמו לא לשתות י לגדל את
השרות שלו לא לטמא למת
והוא הלך ללוויה והוא נגע במת אז הוא צריך
להתחיל את כל הנזירות שלו מהתחלת תחשבו בן
אדם קיבל על עצמו להיות נזיר שלוש שנים
ויומיים לפני השלוש שנים הוא הולך ללוויה
הוא חייב ללכת למשל אחד מההורים שלו מישהו
הולך ללוויה הוא צריך להתחיל מהתחלה הוא
צריך להתגלח
אולי זהרי כזה יש 30 יום
אבל הוא צריך להתגלח ולהתחיל מהתחלה הנה
סרטון קצר
הוא נוגע במז
טמא והוא צריך להתגלח ולעשות את כל
הפרוצדורה של נוזר ש
הרס את הנזירות שלו והוא צריך להתחיל
מהתחלה
אז כתוב יש שתי דרכים שהוא צריך להתחיל
מהתחלה
שתי טומות על המיס ועל כזיס מן המיסא את
השאלה הפשוטה בקהל שלו על כזייס מן המיס
מגלה לך אם בן אדם שנוגע בכזיית הוא צריך
להתחיל מהתחלה למסקולקצ'קן אז ודאי אם הוא
נוגע באמת כמו בתמונה אם הוא חייב אם הוא
נוגע כזית הוא צריך להתגלח ולהתחיל מהתחלה
אז ודאי שאם הוא נגע באמת שלם
אומרת הגמורה או לא יש כאן שתי מקרים וזה
החידוש
רבי יוחנצח לנפל
של הנזכה שיבור בגידים יש כאן שתי מקרים
יש אחד שנגע נגע במת ויש אחד שנגע בנפש
שלא נתקש ריבור בגידים [כחכוח]
של אין לו אין לו גיד הנושה אין לו שום
גידים יש לו רק בשר אז כתוב גם מפורש מה
שאנחנו רוצים להוכיח מכאן שיש עובר שיש לו
בשר אבל אין לו גידים זאת אומרת שהגידים
באים אחרי הבשר זאת אומרת בוא סתם לדוגמה
הבשר הוא נוצר בשר ביום הראשון אחרי
חודשיים נוצרים הגידים ומה שיש לו גידים
בפנים אומר אומרים התוספס זה לא גידים זה
נחשב בשר כי הוא מודרך אל מעז אותו מקודם
האיסור של אכילת הבשר הוא לפני האיסור של
הגידנו שלה כי הגידנו שבאה לפני אחרי זה
אומר רגע מר אתה צודק ב100% גיד בא אחר כך
אז איך הוא על על גבי האיסור שיש כבר
הקיים של איסור אכילת הבשר של הבימה הטמאה
אבל אגב איסור מקודם היה לנו זה פריבי כל
הסוגיה הזאת אוס סוג גידך עלי שכן איסור
נו בני נוח
מתי
מתי היה הייסור של גידה נועשה בזמן שיעקב
אבינו עכשיו יעקב אבינו היה יהודי או לא
יהודי מה הוא היה
>> הוא היה בנוח
אז רואים שהאיסור היה בזמן של נויח זאת
אומרת זה איסור חמור מאוד עוד לפני שהיה
תורה היה כבר איסור של גילנוש או למה
איסור לא חל איסור כי אי אפשר להוסיף כבר
הדבר האסור אז אי אפשר להוסיף עוד אחד אבל
אם אדם מוסיף משהו חמור יותר זאת אומרת
איסור שכבר היה בבני נויח אז כן אפשר
להוסיף את האיסור הזה
קנמי
זה כבר שאמרנו דקטורני אומר רבי יהודה
באלו מבני יעקב בני סרגיד נושה יעקב אבינו
הוא היה בן נויח
אז האיסור חל אז בזמן יעקב אבינו בזמן
האובס הגדוש ועדיין בהמת מותרס להם ואז
עדיין היה מותר לאכול סוס איסור של סוס
הגיע במתן תוירו זאת אומרת שהאיסור של
גידושך יותר חמור אתה שואל אותי אז לתרץ
את הקושיה ששאלת אותי בהתחלה איך לפי רבי
יהודה בשר שהוא טמא בשר שלהמה טמאה בשר של
סוס איך אתה יכול להוסיף
את ה
הוא כנראה הלך להתקלח לא הוא שמה איך אתה
יכול להוסיף את האיסור של גיד נושה על גבי
האיסור של אכילת בשרת המלת [‏צחוק] לבן
אדם מלכס פעמיים התירוץ כי האיסור של גדנו
של חמור מאוד שהוא חל כבר בזמן של נויה של
בני נויה לכן נכון לכן חל איסור אגב
באיסור בכזה מקרה הוא מודה שאיסור חל על
איסור בויסי שיהיה לכם גודשבס שיהיה לכם
הגוד מוצי שבס שיהיה לכם שבוע טוב ונע