מצווות כיבוש הארץ | הרב דוד חי הכהן, ראש ישיבת בת ים | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] ביקשו ממני לדבר על בגלל המלחמה על נושא של מצוות יישוב ארץ ישראל בהקשר עם המלחמה ראשית לפני שנדבר על יישוב ארץ ישראל שזה נחכה ל המלחמה בעצמה ודאי שהיא מלחמת מצווה ופשוט להגן על ישראל מיד צר אחת הסיבות שמונה הרמבם אל מלבד הנושא הזה הקשר עם שחרור כיבוש של חלקים מאר ארץ ישראל רציתי קצת להביא מקורות צריך לדעת זה חלק קטן מאוד ממה שיש יש הרבה הרבה יותר אבל בזמן שיש אז השתדלתי רק לתמצת את הדברים שובים שם מעידים גם על הצד ההלכתי שיש מאחרי הדברים יש לכם את הדפים הלתי מדברים שט מפורשים בגמרא בדברי רשי סוף פרק ראשון במסכת קידושים כבר היה רבי טרפון וזקנים מסובים בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאלה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה רבי עקיבא ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה עד כאן הקדמה וכאן הבריתה תניה רבי יוסי אומר גדול תלמוד שקדם לחלה 40 שנה למה קדם לחלה 40 שנה תלמוד היה בשנה הראשונה של יציאת מצרים מתן תורה מצוות חלה בכניסה לארץ עוד לפני כיבוש וחילוק בתרומות ומעשרות 54 לשמיים 61 ליובלות 103 וכולי אני עובר לרש מתחת לזה גדול תלמוד תורה שקדם לחלה 40 שנה כשיצאו ממצרים ניתנה להם תורה בחודש השלישי ובחלל לא נתחו עד שנכנסו לארץ דכתיב בבואכם ואמר מר משונה באה זו מכל באות שבתורה דכתיב בוקית תבואו וכן נאמר בבואכם מי שנכנסו לה ויתרו מות מצרות לאחר כיבוש וחילוק דכתיב תבואת זרך שכל אחד מכיר חלקו כמה פעמים נזכר בקשר לתמונות ראשית דגנך תירושך שזה שלך שלך זה רק אם קיבלת את האדמה האדמה היא נקראת שלך וזה לא היה יכול להיות לפני שבע שנים שכבשו ושבע שנים שחילקו למה צריך שבע שנים שחילקו זה נראה אולי בהמשך ם 14 שנים הרי נד משם התחילו למנות שמיטין כי דמין בערכים ועשו שמיטה לסוף שבע ר 61 וכולי אז רשי כותב בפירוש שהמצוות מלבד חלה שהיא מיוחדת בבואכם אל הארץ שאר המצוות ות בכיבוש וחילוק בלי כיבוש כאילו קדושת הארץ היא לא בשלמותה אני יכול לקבל מסכת יבמות כי כאן במסכת יבמות יש שמה פרק הערל שני דפים של מחלוקת בין רבי יוחנן ורש לקיש האם תרומה היום היא דאורייתא או דרבנן רבי יוחנן אומר שהיא דאורייתא רש לקיש אומר ש מדרבנן הגמרא מביאה שאלות וקושיות על כל אחד ואז רבי יוחנן אומר שהוא הולך בשיטת תודה רבה בשיטת רבי יוסי אני מקריא את הגמרא ואנה דמר כרבי יוסי תניה סדר עולם אשר ירשו אבותיך וירשתה ירושה ראשונה ושנייה יש להם ושלישית אין להם הכוונה ירושה ראשונה כולם יודעים בימי יהושע בנ אם כי יש רבנו חננאל שאומר ירושה ראשונה זה במי אברהם יצחק ויעקב שזה קצת קשה לקרוא לזה ירושה ישבו קיבלו הבטחה אבל אנחנו יודעים שאברהם היה צריך לקנות את המערת המכפלה יעקב קנה את השדה שכן בכל אופן אז רבי יוסי סובר ירושה ראשונה ושנייה יש להם שלישית איין להם מה המשמעות של הדברים פעם השלישית שבאים לארץ ישראל לא צריך לקדש אותה היא קדושה כבר על פי מה שהיה מקודם וזה אותה המחלוקת הידועה אם קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא או שקידש לשעתה כי אם קידשה לשעתה צריך קדש אותה מחדש לפי מי שסובר שקידש לשעתה ארץ ישראל היום לא קדושה לא קדושה לא חייבים ממנה תרומות ומעשרות לא לכל דבר היא לא קדושה היא קדושה מאז בריאת העולם גם בלי עם ישראל כמו שיש בספר כתור בפרח שהוא מעיד אברהם אבינו משביע את אליעזר לא להוציא את יצחק מהארץ הארץ לא קדושה מה יש בה למה אברהם כל כך משתדל לקבור את שרה בארץ ישראל והאבן עזרא כותב שם שריך הכתוב בסיפור של קבורת שרה להודיע מעלת ארץ ישראל לחיים למתים שכל מי שיש לו חלק בה הובן עולם הבא וזה היה לפני עם ישראל לפני קדושה לפני כל דבר אחר כן אז רבי יוסי סובר שקדושה שלישית אין מה הכוונה אין לא שהיא לא קדושה לא צריך לקדש אלה שחולקים עליו סוברים שצריך לקדש קדושה שנייה בטלה ואמר רבי יוחנן מנטנה סדר עולם רבי יוסף כותב רשי ירושה ראשונה בימי יהושע הביה ירושה וכן שנייה דמי עזרה כשגל גלות ראשונה בטלה קדושת רשי כותב שקדושת הארץ בטלה בימי גלות בבל ולכן עזרה היה צריך לקדש אותה מחדש כותב רשי על באור של דברי רבי יוסי שקדושה שלישית אין בארץ ישראל כלומר לא בא למדר לא שהיא לא קדושה לא צריך לקדש למדר אומרת ירושה עומדת הי ושמ הקרא דלא בטלה קדושת ארץ בגלות טיטוס מה שהרומאים עשו לא הצליחו לבטל את קדושת הארץ למרות שקראו לה פלסטינה ואנחנו משלמים את המחיר עד היום אבל זה לא ביטל את קדושת הארץ כך סובר רבי יוסי ולכן לא צריך לקדש מחדש לדעת רבי יוסי תוספות שאל רבי שמואל מניוב יש אומרים שזה אנג'ו אנג'ו אתרי דחק רבי יוחנן כרבי יוסי דרושה ראשונה ושנייה יש להם דקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא אלא קדושה שנייה ובפרק השוחד ו והמעלה כמר השס לרבי יוחנן דקדשה לעתיד זה כן קדוש תי ושיבר רי למעשרות ודאי לא קדשה הארץ לעתיד למעשרות צריך לקדש אותם מחדש אבל קדושת ירושל והבית בית המקדש קדשה שקדושת מחיצות קימה כל שעה קדושת מחיצות כל מקום שהייתה בו חומה קדושה לעתיד והקדושה לא מתבטלת אז למה הוא מזכיר דווקא את ירושלים מה ירושלים מיוחדת כל בתי הרי חומה הוא מביא כאן שלושה תירוצים שקדושת מחיצות קימה כל שעה אשר לא חומה כיוון שהתורה אמרה וכך הגמרא למדה בערכים וקם הבית בעיר אשר לא חומה וכתוב בתורה לא ב' ואנחנו קוראים אתזה לא בו' אני לא יודע איך קוראים לא ב' ואיך קוראים לא בב' אולי מישהו יודע אם יש הבדל בקריאה אבל בכל אופן אומרת הגמרא למה נאמר למה כתוב לא ב' וקוראים לא בב ללמד שאף על פי שעכשיו אין לו חומה אבל היייתה לו חומה מקודם הקדושה לא נתבטלה אז זה נאמר על כל בית בערי חומה ממילא ירושלים היייתה עיר מוקפת חומה אז ירושלים לא בטלה קדושתה זה המקור שאומר רי שלכן לקדושת תרומות ומעשרות שזה קדושה של שדה לא זורים בתוך הערים הזריעה העבודה החקלאית היא בשדות שמה אין בתי הרחומה הקדושה הזאת בטלה בבית שני קדושת הרי חומה לא בטלה ולכן קדושת ירושלים לא בטלה סיבה שנייה אנמ קדושת ירושלים משום דקרא נחלה אין לה הפסק מביא מקור אחר זה גמרא בסוף מסכת זבחים ששם כתוב שקדושת שילו בת עם החורבן שלה קדושת ירושלים כי לא בתי מדעתה אל המנוחה ואל הנחלה מנוחה זה שילו ונחלה זו ירושלים נחלה לשון נחל כמו ירושה ש ביום הנחילו את בניו נחל זה מקור של מים שלא פוסקים אז כך הקדושה של ירושלים נקראת נחלה לא פסקה אז זה רק ירושלים לא כל ערי הארץ לא כמו התירוץ הראשון תירוץ שלישי הנ משום דכתיב זה כן פסוק בתהילים זה לא פסוק מהתורה זאת מנוחתי עדי עד השם אומר בתהילים זאת מנוחתי עדי עד הזה מאמר של הקדוש ברוך הוא שירושלים היא הדי עד לכאורה אפשר לדחות ולהגיד זה לא ירושלים זה רק בית המקדש אבל בפסוק לפני זה כי בחר השם בציו אב למושב לו שאלה מה זה ציון ציון זה כל ירושלים או רק בית המקדש אנחנו יודעים שצריך לדרוש לציון רבי יוחנן תיקן 10 תקנות זכר למקדש למד את זה מתוך הפסוק הזה ציון היא דורש אין לה מכלל דביה דרישה אז רבי יוחנן סבר שצריך לדרוש לציון מה זה שם ציון מה התקנות שתיקן רבי יוחנן דווקא על ירושלים על כל ארץ ישראל כל מיני הנהגות של הוא יקן זכר למקדש לעבודת המקדש שהייתה באה מירושלים ביניהם נזכר שמה א א איסור חדש שזה הט ז איסור חדש זה נוגע לכל ארץ ישראל זה לא זה לא שייך לירושלים רואים שרבי יוחנן דרש ציון על כל ארץ ישראל נקראת ציון ולו דווקא על ירושלים בכל אופן התוספות אומר הוא מביא את הפסוק זאת מנוחתי עדי עד שזה על ירושלים אז יש לנו א בדברי התוספות אנחנו רואים שיש לנו קדושה של בתי ערי חומה שהיא לא בטלה קדושת שאר ארץ ישראל שדות כפרים מושבים ישובים כולם בטלו כך הוא אומר עניין תרומות ומעשרות וקדושת ירושלים שהיא לא בטלה אולי אני אקרא עוד קצת מהתוספות בהמשך הוא כותב לעולם כסרה כ יש לחלק בין קדושת הארץ למחיצות שקדושה של מחיצות לא בטלה קדושת הארץ בטלה קדושת של מחיצות לא בטלה כתוב בפסוק אבל צריך להבין למה מה ההבדל בין קדושת מחיצות לשאר קדושת הארץ למה זאת בטלה וזאת לא בטלה עוד שאלו עוד שאל רבנו שמואל אתרי דח משמ דסב רבי יוחנן קדושת הארץ דאורייתא ובמדרש רו משמע ד דרבנן כמר רבי יוחנן מאשרות כיוון שגלו נפטרו והם חיוו עצמם מעליהם כלומר ר ונחמיה אנשי כנסת הגדולה הם חיבו את עצמם לא היו חייבים מהתורה אז לפי רבי יוחנן שכאן הוא סובר כרבי יוסי שזה קדושה דאורייתא ושם ה אומר זה מדרבנן ושיבר רידר דד אמר הכ ואנד אמר כרבי יוסי לא משום דסב רבי יוחנן כבט אלא משום דליבה דרבי יוסי ד אנדרוגנוס דמתני ק ועוד אומר הי דין נראה ששום חכם יאמר שקדושה הארץ בזמן בית שני למעשרות ולכל מצוות התלויות בארץ היייתה מדרבנן אין מישהו שיגיד שהקדושה הם מדרבנן המישהו הזה זה הרמבם והשולחן ערוך והארי אומר שאין מישהו כזה והי ד מדרש הקוק במעשר פירות מה שכתוב שם שקיבלו על עצמם זה שאר פירות כידוע תרומה מהתורה זה תרומה ומעסות זה רק דגן תירוש ויצר שר הפירות הם מדרבנן אז קדושת שאר הפירות קיבלו קיבלו ישראל מדברי חכמים דרך אגב לדעת הרמבם כל שבעת המינים כולם הם דאורייתא לא רק לא רק דגן תירוש ויצר בכל אופן אנחנו רואים שיש לנו קדושה אחת שנזכרה קדושה בימי יהושע קדושה בימי עזרה י ש זה הה על ידי כיבוש במי עזרה לא היה כיבוש התיישבו בארץ אבל לא היה כיבוש והשאלה איך הקדושה הזאת חלה המקור של הקדושה שבימי עזרה זה בתחילת פרק שני בשבועות הגמרא בפרק שני בשבועות מביאה שאין מקדשים אין מוסיפים על העזרות אלא על פי כהן ונביא וסנהדרין והורים ותאומים ומלך א כלומר כדי אנחנו יכולים להוסיף על קדושה ירושלים נתקדשה רוצים שעוד חלק יהיה לודין של ירושלים אז יש איזה סדר מסוים שהגמרא בשבות מביאה אותו שתי תודות ותהלוכה של כהנים לבאים וישראלים עם מלך וכהן גדול ו וסנהדרין ו והורים ותומים בבית שני לא היה בית שני כתוב בפרוש על משפחת ברזילי הגלדי ש ויגולו מן הקהונה עד עמוד כהן לאורים ותומים סימן שלא היה אורים ותומים אנחנו יודעים כמה מקומות בזל ש בית שני היה חסר בהורים ותומים חסרה דברים חסרו בבית שני אבל הורים ותומים לא היו אז ברור לנו שלא היו כל אותם הנתונים שצריכים להוסיף על הקדוש והתנך מספר בסוף ספר נחני שהגדילו את קדושת ירושלים שהוסיפו על ירושלים עוד שכונה ירושלים העליונה זה מי שמכיר בספרים ש עוסקים במלחמות מלחמת בית שני זאת היייתה העיר העליונה שנפלה ראשונה בידי הרומאים ואחרי זה העיר התחתונה אז הם הוסיפו את העיר העליונה ונתנו לה את קדושת ירושלים מה זה אומר קדושת ירושלים להגיד אני ירושלמי זה לא להגיד אני ירושלמי או שנולדתי בירושלים קדושת ירושלים המשמעות שלה שאוכלים שם מעשר שני אוכלים שם שלמים אם זה לא קדושת ירושלים אם זה יצא מחוץ לחומות השלמים פסולים מעשר שני בתוך ירושלים אין לו פדיון אם הוא נטמע יש לו פדיון מחוץ בתוך ירושלים נאכל בטהרה צריך להגיד וידוי מעשרות שאכלו אותו וכל הקודשים הקלים נאכלים רק בירושלים ואם מישהו אוכל מחוץ לירושלים אז זה יש בזה איסור יוצא ממקומו שאולי יש בזה איסור כרת אני לא בטוח איסור כרת אבל איסור ודאי איסור גמור לאכול מחוץ לירושלים והקורבן נפסל כן צריך לשרוף אותו אז יש לזה משמעות מאוד חשובה אם זה ירושלים או לא ירושלים ובספר נחמיה בסוף ספר נחמיה כתוב שעשו שתי תהלוכות עזרה ונחמיה ואנשי כנסת הגדולה וכהן גדול אבל לא היה להם לא מלך ולא אורים ותומים אז איך הם קידשו אז הגמרא מביאה הגמרא בשבועות אולי זה נמצא כאן כן תסתכלו הגמרא בשבועות כתוב במשנה כל כל שלא נעשת בכל אלו אם לא נעשת בכל אלו מה זה כל אלו כהן גדול נביא סנהדרין מלך אורים ותומים אז לא נתקדשה איתמר הגמרא מביאה מחלוקת המוראים רב הונה אמר בכל אלו תנן שצריך את כל המרכיבים האלה רבי נחמן אמר באחת מכל אלו תנן מספיק שיהיה אחד או כהן גדול או סנהדרין או מלך או הורים ומים חסר אחד לא נורא זה לפי זה לדעת רב נחמן ירושלים העליונה קדושה לדעת רבונה היא לא קדושה אז למה למה עשו את זה בשביל מה עשו את כל התהלוכה למה עשו את כל העניין אם זה לא תפס רב הונה אמר בכל אלו תנן כסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא אז אם זה קדוש אז למה עזרה עשה את זה אם זה בלו הכי קדוש עזרה זכר בעלמה הוא דעבד לא היה צריך לעשות את זה כי ממילא זה לא תופס לפי רבונה צריך את כל המרכיבים ולא היו המרכיבים אז איך ירושלים קדושה מבית ראשון לא צריך לקדש אותה מחדש קדשה לשטה וקדשה לעתיד לבוא רב נחמן אמר באחת מכללות מספיק שיהיה אחד מהמרכיבים כסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא ועזרה קדוש קדיש אף על גב דלא עבו הורים ותומים אז למרות ש לא היו הורים ותומים לפי רב נחמן אפשר לקדש מספיק אחד מהדברים והקדושה של עזרה תופסת מדאורייתא כן זה קשור למה שאמרנו ברנו להוסיף עוד של לירושלים אחרת לא קודם נכון נו אז איך הם הוסיפו הם הוסיפו הם הוסיפו שה לשעתה לא לא ל אתה שואל שאפילו מה שהיה לא כן על זה אנחנו לא יודעים אולי אולי זה כן קדוש אולי זה לא קדוש על זה יש לנו הוראות של הנביאים כתוב שם שחג זכריה ומלאכי באו ודחקו בזקנים בזרובבל ואחרים לבנות את בית המקדש ולבנות את המזבח והקריבו שם קורבנות סימן שזה ברור שזה קדוש בית המקדש ודאי שקדוש בית המקדש לא צריך לקדש אות השאלה כעת על תוספת ירושלים שזה סיפור שנמצא בסוף נחמיה זה תפס או לא תפס זה הקדוש מלפני זה לא בכל מקרה אין בו קדושה ישנה אין בו קדושה ישנה אז צריך להוסיף אז לפי לפי רב הונה לא היה צריך כי כיוון שקידשו לפני זה יהושע בנן קידש את כל הארץ אז הם רק מגלים מילתא אבל לפי רב נחמן צריך לקדש אז איך הקדושה תופסת אז הוא אומר שזה מספיק אחד מהדברים לא צריך את כל המרכיבים םכ בזמן בשיח יה משיח אז יהיה גם כל חכה תשמע אבא שאול אומר שני בצעי היו בהר המשחה הר המשחה כנראה הר הזתים שהיו שמה שני בריכות מים לשון ביצות תחתונה ו תחתונה נתקדשה בכל אלו מתי בבית ראשון זה בעצם לא יהושע בנון אלא דוד ושלמה תחתונה נתקדשה בכל אלו עליונה לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולה גולה עולה גולה עזרא ונחמיה שלא במלך ושלא בהורים ותומים תחתונה שהייתה קדושתה גמורה סובר כמו רבונה המי ארץ סים לשם ואוכלים שם קודשים קלים אבל לא מאסר שני וחברים אוכלים שם קודשים קלים ומעשר שני עליונה שלא הייתה קדושתה גמורה עמי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קודשים קלים אבל לא מעשר שני וחברים אין אוכלים שם לא קודשים קלים ולא מעשר שני כלומר חברים תלמידי חכמים שידעו שהקדושה העליונה היא לא תופסת מהתורה לא רק מדרבנן לא היו אוכלים שם בעליונה לא קודשים קלים ולא מעשר שני עמי הארץ היו אוכלים שם קודשים קלים שמחו עזרה ונחמ אמרו שזה בסדר זה בסדר בתחתונה אכלו מעשר שני אבל לא קודשים קלים לא שלמים למה למה אכלו בתחתונה מעשר שני אז רשי כותב שמעשר יש סגולה להתעשר המי הארץ אוהבים להיות עשירים אז כתוב ואכלת לפני השם אלוקיך אז הם רוצים הכי קרוב לבית המקדש אז הם אכלו בתחתונה מעשר שני אבל שלמים אין בזה סגולה לאושר זה רק מצווה זה אפשר לאכול גם למעלה חברים הקפידו לא לאכול למעלה מפני מה לא קדשו שאין מוסיפים על העיר ועל הזרות אלא במלך ונביא בורים סנדרין של 71 שתי תודות וש ולמה קידשו אז למה קידשו את העליונה אם אתה אומר שהקדושה לא תופסת אז למה קידשו את זה למן דאמר שצריך מלך וכהן ונביא וכולי למה קידשו למה קידשו אמרת לא קידשו רי אמרת שזה לא תופס אז למה את אלא למה הכניסו אז למה הכניסו את זה לתוך ירושלים למה יטעו כאן את כולם להגיד להם שזה קדוש שזה ירושלים וזאת לא ירושלים מפני שטרפה של ירושלים היייתה ונוחה הי להיכבש משם בגלל שמשם אפשר הה ידוע שכמעט בכל הדורות כל מי שבא לכבוש את ירושלים בא לכבוש אותה מצד צפון צד צפון זה המקום היחידי שירושלים לא מוקפת בעמקים אלא היא ההר שם הוא באותו מישור של הכניסה לעיר ומשם אפשר לתקוף את העיר אז כיוון שכך רצו לקדש את המקום כדי להגן על ירושלים שואל התוספות מתחת לזה תוספות מסכת שבועות אלא בבניה גולה כלומר קידשו אותה בבני גולה לא עם מלך ולא עם כהן גדול וקדושה לא תופסת אף על פי שהיה הדבר בלידי תקלה חכמים הכשילו כאן את כל עם ישראל מאות אלפים אכלו שם שלמים קודשים קלים באיסור איך חכמים עושים דבר כזה הכניסו ע כדי שיימסרו עצמם עליה יותר כשיש בה שום קדושה זה החשוב ש עם ישראל ימסור את הנפש להגן על המקום הזה שייחשבו שזה קדוש למה זה כל כך חשוב שימסור את הנפש למה צריך למסור את הנפש זה לא ירושלים אנחנו רואים כאן שיש איזה מעלה מיוחדת במסירות נפש שהיא דוחה איסור אכילת קודשים מחוץ למחיצה כן זה אנחנו לומדים כאן איזה לימוד שאנחנו לא יודעים מה מקור של התוספות אבל הדברים בגמרא אומרים את זה מפני שטרפה של ירושלים טרופה זה בת מלשון מקום התורף מקום חלש אז הגמרא מביאה והתוספות מסביר את זה שהכוונה היא בגלל שמשם אפשר היה לסכן את ירושלים ורצו שירושלים לא תיפול שאנשים ילחמו שם עד הסוף אז מי שאומר שחכמי ישראל היו בעד להיכנע לגויים ו ולעשות שלום איתם זה נגד הגמרא כן אדרבה רצו שאנשים ימסרו את הנפש וילחמו ולא לוותר על המקום הזה ובשביל זה עשו את כל המהלך הזה שהוא לא תפס מהתורה כדי להראות לכולם כאילו זה מהתורה שעל זה ימסרו את הנפש אני ממשיך בעוד תוספות ב במסכת שבועות וכול עלמה קידשה לעתיד לבוא ואם תאמר בפרק כמד החגיגה הטל לרבי אליעזר דוקד שה לעתיד לבור גבי המון ומואב מעשר מעשר ניים בשביעית ורש מסכת בצן מטלה לרבי אליעזר דיגול בעיגולים עולה בבריתה ליטר קציעות כלומר שזה מתבטל ברוב ומן דטלה אחי קצו תרומה בזמן הזה דרבנן כי רק אם זה מדרבנן אפשר לבטל את זה ברוב אם זה מהתורה לא בפרק רל ויש לומר קדושת ארץ לגבי תרומות ומעשרות בת לא כן גם רבי אליעזר שסובר שקדושה הראשונה קידשה לעתיד לבוא לגבי מעשרות הקדושה התבטלה ואכה אירה בקדושת מחיצה פשר דלא בטלה משום דקרי נחלה בירושלים כמו תוספות באייב המות וקדושת בתי רי חומה דמית בסמוך נמה הבה קדושת מחיצה ואף על גב קדושת ארץ בטלה מכל מקום בפרק מה צא ביקש רבי אליעזר להפקיר כמב כן אז נקרא השורה האחרונה אנ ממוד רבי אליעזר עזרה קידש לעתיד לבוא קדושת מחיצה שאולי עזרה קידש קדושת מחיצה וזה כן תופס בלי מלך בלי הורים ותומים בלי כל אותם הדברים שצריכים גם למן דאמר שצריך את כל המרכיבים קדושת מחיצה מעל הכל גם את זה צריך להבין למה מה יש קדושת מחיצה אז ראינו שני דברים ראינו שני תוספותים תוספות אחד אומר שרצו שאנשים ימסרו את הנפש על על ארץ ישראל על ירושלים ובשביל זה קידשו אותה תוספות שני אומר שגם אם אי אפשר היה להם לקדש את ארץ ישראל כמו יהושע ודוד ושלמה קידשו את הרי חומה בתי הרי חומה כדי שהקדושה תתפוס ושם זה תפס זה יש משנה בערכים למה מנו את אלו הגמרא מביאה שמה שיש שמה 60 ערים שמנו אותם למה מנו את אלו שכשלו בימי עזרה ונחמיה מצאו את הערים האלה וזירו אותם שהם היו מוקפות חומה מקודם במי עזרא ונחמיה שום דבר לא היה מוקף הכל היה הרוס ארץ ישראל הייתה שוממה בגלל זה תיקנו לקרור בירושלים במופת חומה את המגילה לחלוק כבוד לארץ ישראל ותיקנו את זה מזמן יהושע בנ ולא תיקנו מזמן אחשוורוש כדי לחלוק כבוד לירושלים ולארץ ישראל כי בזמן בזמן הנס של פורים ארץ ישראל לא היו ערים מכפות חומה אז יצא כאילו שושן יותר מארץ ישראל זה לא בא בחשבון בכל אופן בתי רי חומה היו מקודשים על ידי עזרה מהתורה כך אומר כאן התוספות פעם שנייה אחרי שהוא אמר את זה גם ביבמות ביבמות הוא אמר בתור אחת מהאפשרויות כאן אצלו זה נראה מוחלט יותר שקדושת הרי חומה שם הוא דיבר על ירושלים שאולי בגלל קדושת אשר לא חומה וכאן הוא מדבר על כל בתי הרחומה את מסכת גיטין הקונה שדה בסוריה כקונה בפרברי ירושלים זה משנה משנה בגיטין שאומרת שמי שקונה בסוריה כקונה בפרברי ירושלים כילו שכונה של ירושלים למה הלחתה אמר הב ששת לומר שכותבים עליו אונו ואפילו בשבת ומר גם בסוריה כנראה בחלק חלקים מסוימים מסוריה מי שקונה שם מקיים מצבת יישוב ארץ ישראל שומעים ל זה אנחנו יש לנו בעיות שם כי אנחנו צריכים להגיע לשם יש מצווה ומותר אפילו בשבת לכתוב על שדה בסוריה אמר רב ששל לומר שכותבים עלב אנוב אפילו בשבת בשבת על כדעת דמה הרב אומר לעובד כוכבים וצא כנ אומר לעובד כוכבים ווצא אף על גב דמירה לעובד כוכבים שבוט משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו חכמים אז ם שמצוות ישוב ארץ ישראל קיימת גם בסוריה רשי הגדרה מאוד קצרה מה זה ישוב ארץ ישראל תסתכלו בעמוד השני משום יישוב ארץ ישראל לגרש גויים והצנזורה עשתה את זה ופלי כוכבים וליישב ישראל בה שמצוות ישוב הארץ שבארץ ישראל ישבו יהודים ולא גויים שהגויים נמצאים בארץ זה פוגע במצוות יישוב ארץ ישראל כך כותב רשי זאת ההגדרה ולכן מצווה לקנות כדי להוציא את הגוי כשקונים את האדמה מהגוי מוציאים אותה ממנו מחזירים אותה לישראל על זה אני מביא רשי על התורה רשי על הגמרא הוא יותר חשוב להלכה כי רשי על הגמרא זה אומר שזאת ההלכה תיקנו התירו לכתוב עליו עונו אפילו בשבת משום מצוות יישוב ארץ ישראל זה זה רשי הלכתי לעומת רשי על תורה שזה רשי הוא פרשני אבל בכל זאת זה אותו רשי ואפשר לראות סיוע מזה לזה במדבר פרק לג פסוק נא כי אתם עוברים את הירדן והורשתם את הכנענים וכולי שואל רשי ולו כמה פעמים הו זרו על כך אלא כך אמר להם משה כשאתם עוברים בירדן ביבשה על מנת כן תעברו ועמ לו מים באים ושוטפים אותם וכן מצילו שמר להם יהושע בעודם בירדן כשנכנסים לארץ זה על דעת שאנחנו באים להתיישב כאן ולהוציא את הגויים מפה למה להוציא את הגויים מה יש לנו נגד גויים אנחנו שונאים את כל בני אדם בעולם לא זה פשוט אי אפשר לקיים את התורה בשלמות בחוץ לארץ חוץ לארץ אין סדר זרעים אין סדר קודשים אין סדר טהרות זה חצי מהתורה שבעל פה שלא לדבר בסדר נזיקיים אין סנהדרין בחוץ לארץ אין בתי משפט א אין הוריות הרבה מצוות הרבה מסכתות שלמות אין בחוץ לארץ חפץ חיים כתב ספר מצוות קצר שבספר הזה הוא כותב את כל המצוות שחייבים גם בחוץ לארץ בזמן הזה 64 מצוות כמה מצוות יש לנו בתורה בחוץ לארץ כמעט עשירית אפשר להגיד אוליזה זה לא מדויק כי זה רק מצוות עשה אז שישית בכל אופן חלק רוב התורה מתקיימת רק בארץ ישראל אי אפשר שגויים יקיימו את התורה גוי שיש לו שדה אז הפירות שלו לא חייבים בתרומות ומעשרות ממילא כש לגוי יש אדמה בארץ הוא מפקיע את התורה זה לא רק סתם שגויים לא יגורו כאן אלא כש הגויים נמצאים בארץ הם מ את מצוות התורה לשון מאוד מיוחדת של הרב הדיה הרב הדיה היה חבר בית הדין העליון והיה ראש ישיבת המקובלים בישיבת בית אל בירושלים אז בזמנו מיד אחרי מלחמת ששת הימים שאלו אותו אם בשביל שלום מותר לתת שטחים להחזיר שטחים כאילו ארץ ישראל זה שטחים זה זה נדלן ארץ ישראל הקדושה אם מותר למסור את זה לגויים בשביל שלום אז הוא אמר שכל מקום שהגיעו לשם חיילי ישראל השכינה חוזרת לשם ומי שמוסר אדמה בארץ ישראל מגרש את השכינה מהארץ שומעים אתזה ביטוי חריף זה אומר אין לעלות על הדעת כן זה תשובה שנכתבה פחות משנתיים אחרי המלחמה לא היו זו לא ה אשף ולא החמס ולא כולם ואפשר היה לדבר עם שלום המצרים ואחרים אולי יהיה שלום זה חוסך קורבנות נפשות פיקוח נפש הוא אמר שזה אם מדברים על זה זה לגרש את השכינה מארץ ישראל גר שא גרים לא אתה רוצה להגיד גר תושב גר תושב גר תושב ותר להושיב אותו בארץ כמה תנאים א' שהוא לא עובד עבודה זרה שומר שבע מצוות בני נוח ג מכיר בעליונות של עם ישראל ובשליטה שלו על הארץ אם הוא לא נאמן למדינה אסור להושיב אותו בארץ זה כתוב ברמבם רמבם כותב את זה בחות מלכים גד אתזה קודם לעצמנו שאנחנו נהייה בטוחים ואחר כך נגיד לאחרים דוגמה עכשיו לדוגמה כל ה הרבה מאוד מתושבי מדינת ישראל כורה הם ערבים אז אם לדוגמה הם יהיו יבכו לגרי תושב אז יווצר בעיה לא כי הם מהבאים אחוז גדול מהאזרחים במדינה ביכול אחד מהדברים הם צריכים לקבל את השלטון של ישראל בארץ ואסור להם להתמנות כך כותב הרמבם לשום מינוי של שלטון על עם ישראל אסור להם להיות מפקדים בצבא אסור להם להיות שרים בממשלה אסור להם להיות שופטים בבית המשפט אם הם מקבלים את זה הם יכולים להישאר בארץ להשאר בלי התפקידים תפקידים אסור להם לקבל אסור להם לשלוט על עם ישראל הם צריכים להבין שבארץ הזאת מי שמושל זה עם ישראל מ שיהיה להם קלק גר תושב גר תושב כן אני ממשיך לקרוא ברשי במדבר נב והורשתם וגשם מה זה להוריש להוציא את הגויים נג והורשתם את הארץ והורשתם אותם מיושביה ואז והשארתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לה לא תוכלו להתקיים בה אם תשאירו כאן גויים לא תצליחו להישאר יהיו לכם כן ג סו מותר א יה לו נחלה עדין הוא מפקיע נכון אבל התורה התירה אולי אולי לא שיהיה לו אדמה לא יודע לענות על זהזה זה מה שאמרתי זה הרמבם אומר הרמבן אומר שאסור למכור אדמה בארץ לגויים גל שם מפקיעים את המצוות זה הרמבן הרמבם לא אומר את זה לפי הרמבן כנראה אסור לתת להם אדמות אבל הרמבם לא הזכיר את זה אני עובר לקרוא את דברי הרמבם עת אנחנו כבר עוברים להלכה כותב הרמבם מה זאת ארץ ישראל מי קובע מהגבולות של ארץ ישראל לא האום ולא הסכמים אחרים ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיב שן מלך ישראל או נביא מידת רוב ישראל וזה הנקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמם מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אבינו אינו נקרא ארץ ישראל כדי שינגו בו כל המצוות ומפני זה חילק יהושע וו דינו כל ארץ ישראל לשבטים אפל פי שלא נכבשה כמו שיש בשופטים פרק א' נפתלי לא הוריש את יושבי קטרון וזבולון לא הוריש את יושבי נהלל ועוד רשימות שלמות כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל שבט ושבט יכבוש חלקו כלומר בזה שיהושע הכריז הארץ הזאת שלנו בזה הארץ נתקדשה וגם בזמן שלנו אם מדינת ישראל הממשלה קובעת שארץ ישראל היא שלנו גם יהודה ושומרון אז הקדושה חוזרת לזה על ידי אמירה אפילו שעדיין לא גירשנו לא הוצאנו אבל האמירה הזאת היא מספיקה בתנאי שיכירו בזה שזאת ארץ ישראל כל הארץ כל חלק שיגידו עליה בשם עם ישראל ממשלה שנבחרה על ידי רובם אז היא מייצגת את רובם אם היא מכריזה את זה כמו שעשה יהושע חילק את זה כדי שגם מה שלא הספיקו בחייו לכבוש זה יהיה קדושת ארץ ישראל כן כול ודה וש כבשי םיר שכן כן צריך להכריז זאת הארץ שלנו רמבם בהלכות תרומות התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל אפילו בימי עזרה שלא נאמר שהתבטלה אחרי הכיבוש של הרומאים אבל לפני זה בימי עזרה עדיין לא היה כיבוש של רומאים עדיין היינו בארץ אז היא מהתורה הוא אומר אינה מן התורה אלא מדבריהם שאין לך תרומה של תורה אלא בארץ ישראל בלבד א' ב בזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו בעד כולכם כשהיו בירושה הראשונה כמו שהיו בירושה הראשונה במי יהושע בנ על זה יש כאלה ששאלו שהפסוק הזה לא נאמר על תרומה איך הרמבם העביר את זה לתרומה הפסוק הזה נאמר על חלה כך הגמרא בכתובות והרמבם מעביר את זה על תרומות ומעשרות שאלה שיש הרבה תשובות עליה כמו שעתידים לחזור בירושה שלישית כמו שעם ישראל יחזור קדושה השלישית מה שאנחנו עכשיו שרוב העם חוזר לארץ אז הקדושה מתעוררת מחדש מהמילים האלה שהרב אמר ש כשיהיה ירושה שלישית אפשר להבין שהרב לא פוסק כרבי יוסי כי רבי יוסי אמר אין ירושה שלישית רבי יוסי אמר שמ ירושה שנייה הכל נמשך ובכה השם אלוקיך אל הארץ ורשת ירושה ראשונה ושנייה יש להם שלישית אין להם הרמבם כותב כאן כמו ירושה שלישית מזה הביאו הרבה מפרשי הרמבם ראיה שהמבול כרבי יוסי רבי יוסי סובר שבזמן הזה תחומות מעסות דאורייתא לפי הרמבם זה לא דאורייתא אנחנו רואים את זה בפירוש יש כאלה שרצו להסביר שגם לרבי יוסי אפשר שתרומת מעשות יוצאות מן הכלל כמו שראינו בתוספות השגת הרבד רואים שלוש שורות לפני סוף התרומה בזמן הזה עד שהם עתידים לחזור בירושה שלישית ומצת דברי הרמבם אמר אברהם לא כיוון להלכה היפה נגד הרמבם דכ מלן כרבי יוחנן דמר בבמות תרומה בזמן הזה דאורייתא זה מחלוקת רבי יוחנן ורש לקיש יש לנו כלל חוץ משלוש מקומות כל מקום שרבי יוחנן ורש לקיש חולקים הלכה כרבי יוחנן רבי יוחנן אומר שהוא כרבי יוסי שתרומת מעשרות דאורייתא לא פקה הקדושה איך הרמבם אומר שזה מדרבנן לכן הרבד דר שהוא לא כיוון יפה והוא עצמו נראה שכך כתב בתחילת הספר וית המילת בחלה ודיתה הרבד אומר שאם יש דבר כזה שיש מצווה שלא חלה היום זה רק חלה תרומות מעשות זה כן דאורייתא נגד הגמרא בכתובות מי שלמד את הגמרא בפרק שני ששם הגמרא מביאה שחלה יש לה עדיפות על תרומות ומעשרות חלה מספיק שבאים לארץ ישראל מצוות חלה אם רוב עם ישראל הגיע מצוות חלה מיד דאורייתא כמו כשעברו את הירדן אומרת הגמרא שם תחוו בחלה תרומות ומעשרות רק אחרי שכובשים את הארץ לפני שכובשים אפילו עם רוב עם ישראל בארץ זה לא תופס כן אז הרבד אומר כאן ההפך מדברי הרבא ברבר חנה בגמרא רמבם בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה טז ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא רמה אומר שמי שנכנס בזמן שלנו למקום המקדש חייב כרת כי קדושת המקדש עדיין נמצאת שם אז למה אני אומר שהקדושה לא בטלה ובשאר ארץ ישראל עניין שביעית מעשרות ח יוצא בהם לא קידשה לעתיד לבוא ארץ קדושה רק מדרבנן זה היה הבסיס להתר מכירה של הרב קוק אחד מהמקורות שהרב כותב ששבי לא קדושה מהתורה היום וש הכסף משנה בהלכות שביעית שרוצה שרוצה להגיד ששם מדברי הרמבם אומר ש לשביעית לא בטלה זה כן דאורייתא אבל כאן זה כמעט מפורש אלא אם כן יגיד שצריך לגרוס גרסה אחרת לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה והרי הוא אומר והשמות את מקדשכם זה גמרא במגילה אמרו חכמים אף על פי שוממים בקדושת הן עומדים זה על ירושלים במקום המקדש אבל חיוב הארץ בשביעית ובמערות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים מכיוון שנלקחה הארץ מדיהם בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשבי רק במקום שישראל שולטים אז קדושת ארץ חלה שאלה אם רוב הארץ ביד גויים ויש לנו רק חלק קטן יש לזה קדושת ארץ ישראל או לא לכאורה לא צרך ר כל ארץ ישראל שהרי אינה מן ארץ ישראל כיוון שעלה עזרה וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה צריך קדושת כיבוש ולפיכך כל מקום שהחזיקו בעולי בבל נתקדש בקדושת עזרה השנייה הוא מקודש היום אף על פי שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ומעשרות הדרך שבארנו בהלכות תרומה שזה מדרבנן רק תפחו את הדף אני חושב שאני לא אספיק אז תסתכלו למעלה הלכות ארץ ישראל לבעל התורים התור כתב ספר הלכות ארץ ישראל ושם יש לו הלכות חלה ו לכות חל כותב לפי דעתי לא בעה קידוש מקום מכל מה שכבשו עולי מצרים כל מקום שקשו עולי מצרים אם אנחנו חוזרים לשם היום לא צריך לקדש אותו אפילו היום אם תהיה עיר אחת בארץ ישראל מיוחדת לדירת ישראל והשדות מיוחדות לישראל לא יעלם אמת גוי שוכל לגרשה ממנה זוהי קדושתה וחייה במעשרות דאוריתא לפי האטו כל אותם הישובים שלנו שלא מדברים לסגת או לפנות או כל הדברים האלה שם הקדושה היא דאורייתא והדיבור הזה שאולי אפשר למסור ביד גויים זה פוגע בקדושה דאורייתא כך אומר התו הרמבן הרמבן בהשגות הרמבן לספר המצוות מצווה רביעיית שלדעתו הרמבם דילג עליה נצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך והתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות הם משירים חלק מהארץ ביד הגויים ביטלו את מצוות ישוב הארץ והוא אמ אומרו והורשתם את הארץ והשבתם בה כי לכם נתתי את הארץ הרמבן בפירוש התורה בשתם את הארץ רואים על דעתי זו מצוות עשה יצווה אותם שישבו בארץ וירשו אותה כי הוא נתנה להם ולא ימאסו בנחלת השם ואילו יעלה על דעתם ללך לכבוש ארץ שנ או ארץ אשור זולתם להתיישב בה יעברו על מצוות השם ומה שהפליגו רבותינו במצוות הישיבה בארץ ישראל שאסור לצאת ממנה ויידונו מורדת אישה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לכן האיש בכן נצטוינו במצווה הזאת פה המצווה דורשת את הארץ ושאתם כי הכתוב הזה היא מצוות עשה ויחזיר המצווה הזאת במקומות רבים בואו רשות הארץ אבל רשי פרש והורשתם את הארץ והורשתם אותם מיושביה אז והשבתם בה תוכלו להתקיים רשי כותב שזה הבטחה לא מצווה אלא השם יעזור לנו להצליח בארץ במידה אנחנו נוציא את הגויים אני רוצה לקרוא רק את אור החיים ואור השתים הגם וים מתחת הגם שאמר כתוב בשבעה עממים לא תחה כל נשמה אז למה צריך עוד פעם והורשתם כאן מדבר הכתוב חוץ משבעה עממים שגם עמים אחרים אסור להשאיר בארץ כולל גם את הערבים ל מכבודם טוב שתי מילים מישרות מלכות כותב הישועות מלכו בתשובה בזמנו שאלו אותו על הציונות אם יש מצווה לעלות לארץ אז הוא כותב עיקר המצווה אינו אלא ירושה וישיבה כאדם העושה בתוך שלו לכבוש ארץ ישראל שתהייה תחת ירושתנו לא על ביאה ריקנית סתם עליה על ארץ זהלא מצוה שוב הארץ עיקר המצווה לכבוש אותה לשלוט בה עוד בסוף נוגע לימים האלה כתב מעלת כבודו בשם מערית שהעיר עזה לפי שאינו מכיבוש בני בבל לא נתקדש אינה בכלל מצוה זו לא חן דעתי אותה לדעתו עזה זה ארץ ישראל צריך לכבוש [מוזיקה] אותה ‏y