מפירות הכרם | פרשת קרח | הרב נחשון רבינשטיין

[מוזיקה] שלום לכולם. הרמ"בן פעמיים בפרושה לתורה, פעם פרשת ויחי ופעם פרשת פנחס כותב שארץ ישראל התחלקה לשבטים שווה בשווה. ראובן קיבל כמו שמעון, שמעון קיבל כמו יהודה, יהודה קיבל כמו דן ונפטלי וכדומה. חלוקה כמובן לא הייתה לפי גודל שטחים גאוגרפיים, א לפי שווים ממוני. ידית, קרקע ידית שווה יותר, קרקע זיבורית שווה פחות, מקבלים פחות מידית יותר מזיבורית, אבל הקרקע התחלקה בשווה. יוצא לפי דברי הרמבן שכל שבט קיבל בעצם 1 חלקי 12 של השטח החקלאי שבארץ ישראל והנה בפרשת קורח ופרשתנו בפרשת קורח הנביאים שלא קיבלו בכלל קרקע לא קיבלו קרקע כמו כל השבטים רק קיבלו ערים לשבת בהם אז קיבלו את המעשר הראשון בוא נניח שתרומה גדולה זה כלשהו נותנים גרגיר חיטה אחת שפותר את כל הקריא אז זה זניח קיבלו הלביאים בעצם 10% מכל מה שגדל בארץ ישראל מערכת מספר פלא שבט שלו קיבל אפילו גרם קרקע אבל במה שגדר על הקרקע מקבל 10%חזים כל שבט קיבל רק 1 חלקי 12 של ישראל זה פחות מ-10% השבט הזה בגלל הדין של מעשה ראשון כולו מקבל הלביים מקבלים 90% מהמתנה והקונים 10% מהמתנה הזאת אבל בסך הכל ביחד הם מקבלים 10% מהשטח החלקי של ארץ ישראל איך ייתכן דבר כזה אומר אומר החתם סופר דברים פשוטים שעובדי השם מקבלים יותר בלי מאמץ הם לא צריכים לעבוד, הם לא צריכים לגדל, מקבלים מתנה, אבל דבר אחד, רק דגן תירוש ויצר כרי חיוב התומות המעשרות מן התורה לפי רובם של הראשונים רק בדגן תראש ויצהר יוצא שמהבסיס של הקיום של החיים משרטי השם יקבלו יותר בלי להתאמץ אבל זה בתנאי שהם לא יחפשו את המותרות אי אפשר גם בצד את המטרות הכל לא הולך הוילה ובולבו זה בלתי אפשרי אז אנחנו נתחזק מדברי החתם סופר הללו שהקדוש ברוך הוא מוצא את הדרך בכל דור ודור לעזור לשבט לוי גם שהם אנחנו כבר לא חיים על התרומות החקלאיות זה לא כל כך מעשי היום הרבה פעמים אבל הקדוש ברוך הוא ימצא את הדרך כמו שכותב הרמבם מסו שמת ואבספיק לשבט לוי את כל מה שהוא צריך ומזה נתחזק ונזכור את הכלל שבבסיס אפשר לקבל יותר ואין חלק במטרות שבת שלום וכל טוב Š [מוזיקה]