מפירות הכרם | פרשת חיי-שרה | הרב גיל דביר

פרשת השבוע התורה מספרת לנו על מעשה החסד של רבקה כאשר היא שואבת מים לגמלים של העבד ו אין מקום לספק בדבר אחד תורה מדגישה לנו וחוזרת מדגישה שהדבר הזה נעשה במהירות נקרא כמה פסוקים ותאמר שתי אדוני ותמהם ר תורת כדאי אל ידיו תשכיר ותמהר ואז עוד פעם כתוב ותרוץ אז פעמיים כתוב ותמהר ועוד פעם אחת עוד ביטוי של ריצה זה קצת מזכיר לנו מישהו שקראנו עליו לא מזמן שגם הוא עשה חסד וגם שם אפלה ופלה התורה מדגישה שזה נעשה במהירות אני מדבר על אברהם אבינו כאשר הכניס את האורחים שימו לב גם שם פעמיים שם כתוב שהוא מהר וימהר אברהם האוה אל שרה ויאמר מהרי שעים קמח וכולי ולבקר רץ אברהם ויתן לנר וימהר לעשות אותו אז שם גם פעמיים מופיע השורש והתייחס לאברהם שהוא מהר וגם פעם אחת שהוא רץ אז אני חושב שההשוואה הזאת ההשוואה הטקסטואלית הזאת היא לא סתם כלומר היא באה להביא לנו מסר חשוב גם אברהם שהוא עמוד החסד תן חסד לאברהם וגם רבקה שעמוד החסד שלנו מלמדים אותנו א שלא מספיק לעשות חסד שאלה איך עושים חסד צריך לעשות את זה במהירות צריך לעשות את זה בזריזות גם ברגישות כלפי מי שמקבל את ה את החסד ובהקשר הזה אני רוצה ללמוד איתכם איזה תורה קצרה של הרב קוק מעין היה אני כתבתי שני שני ספרים עיוני ובעזרת השם א בימים הקרובים עומד לתת את הספר השלישי. הספרים האלה הם פסקאות מהניה ואני חיברתי אותם לפרשת שבוע עם א הסבר א מונגש למי שמתקשה להבין את תורת הרב. אז בעזרת השם יצא הספר השלישי באים הקרובים גם בידודו ובתמיכתו של מורי ורבי הרב מרדכי גרינברג שליטה. אני אלמד אתכם תורה קצרה של הרב קוק שקשורה באמת לנושא הזה. אז הגמרא בשבת קד מספרת על דרדקי אותם תינוקות שיצאו בבית המדרש ודרשו הם למדו את הא'ב ודרשו את האותיות א'ב א' בינה כלומר למוד למד חוכמה גד גמול דלים הדבר הזה גמול דלים זה נשמע כמו איזה פקודה צבאית איזה ציווי גמול דלים והרב קוק עומד על ה על הביטוי הזה שהתלמידים הילדים האלה שמו לב לצירוף של ג ד גמול דלים וקודם כל אומר ככה הג' מסמלת את הגומל את את הנותן והד' מסמלת את הדל את ההני ולמה זה בא בציווי אז אומר הרב יש איזה תפיסה מקובלת בעולם שנותנים צדקה מתוך חמלה אדם רואה את החיים העלובים של האני ואת הבגדים המלוכלכים שלו והוא מבקש יש למלא את חסרונו. אומר הרב, המעלה הגבוהה ביותר היא להביט אל העניאים כמלאים תפקיד קבוע בתיקון החברה. על ידי המציאות הזאת שנקרא שנקראת עוני, האדם מרכך את הלב, הוא יוצא מהדל עמות שלו כלפי האחר הוא פותח את הכיס ואת הלב, הוא משתנה ונוצרת חברה אכפטית, נוצרת סולידריות, נוצרת אהבה בין אנשים ולכן התינוקות ששמו לב לדבר הזה אז הם אמרו פה איזה אמירה ערקית גמול דלים בציווי לא מתוך חמלה אלא מתוך חיוב העני הוא לא רק מקבל הוא גם נותן לחברה במציאות הוא לא בחר בזה הוא לא בחר בזה הוא היה מעדיף מציאות אחרת אבל עצם המציאות הזאת גורמת לו לא רק להיות לקבל אלא גם להיטיב לחברה בזה שהוא הופך אותה לחברה מתוקנת יותר לכן הם אמרו תוך משפט וצדק גמול דלים ואז הם שמו לב התינוקרות שהאות ג הצורה שלה היא ה הרגל של האות ג' היא רצה היא נראית א א מופנת כלפי האות ד' בכלל האות ג אפשר לראות אותה בתנועה רצה הרגל האחת שלה היא כלפי אחורה והרגל הקדמית שלה א רצה קדימה אלא אות ד' מה זה בלמד אותנו אז התינוקות שמו לב ואמרו שהגומל כן הנותן הוא טעות צריך לרוץ כלפי הדל, כלפי האני. אומר הרב, זה נובע מאותה התפיסה. גומל החסדים היודע את התפקיד העליון של הצדקה. כלומר שהוא הפנים את העיקרון הזה והם מבין שלא רק לתת צדקה בתוך חמלה, אלא לתת בגלל התפקיד העליון של הצדקה. אז ממילא הוא יעשה את זה בזריזות, יעשה את זה במהירות, יעשה את זה מתוך ריצה, הוא יחפש את העני, הוא יחפש את העני. זאת אומרת הריצה יש לה שתי משמעות גם משמעות של לתת לאני מהר את האוכל כי הוא רעב הוא עלול למות מרעב לספק לו את את מה שחסר לו אבל גם מה קרה בתפקיד העליון של הצדקה של אני אני רץ לזה אני מחפש את האני ואני מזדרז לזה כדי א ליצור חברה טובה יותר מתוקנת כן ש שאכפת לה א מהשני ולכן הגומל חסדים דיב הוא הוא הוא מרחיב את מפעלי החסד כלשונו של הרב והמהירות הזאת באה לבטא את הלהיתות הפנימית שלו לתיקון עולם עוד שמו על לב התינוקרות שהאות ד היא נראית מתביישת ככ ככה הם אמרו כלפי האות ג' שימו לב שהאות ד' היא היא מפנה את גבה אל האות ג היא לא פונה אליה אלא היא סגורה מאוד אומר הרב אחרי כל העילויים שמידת הצדקה תנוכל לעלות בין מצד הנותן בין מצד המקבל. כלומר עליו כל המעלות של הצדקה עדיין קיים עניין טבעי של מובנה בנפש האדם שהוא בושה. האני מתבייש ולכן א החובה של הנותן לשמור על הכבוד של המקבל. והעובדה שהד מפנה את פניה לג מסמלת את טבע הנפש. שלא יכול לשת עיניו כלפי הגומל ולכן זה צריך לעשות בזהירות בצנאה באופן כזה שהמקבל לא יתבייש אז למדנו היום יסוד גדול למדנו היום אנחנו זרעם של אברהם ורבקה א ולמדנו שלא מספיק לעשות חסד אלא צריך א לדעת איך לעשות את החסד התורה מדגישה לנו ותמהר תרוץ כלומר א הייתי אומר בזריזות וברגישות ככה לימדו אותנו התינוקות בשבת קד על פי ההסבר של הרקוק זכר צדיק לברכה וככה למדנו מאברהם ומשרה שבת שלום เ