מפירות הכרם | פרשת דברים | הרב יונתן פריבס

[מוזיקה] שלום רב. אנחנו נמצאים בימים קשים, ימים של חורבן. א ערב תשעה באב. אין הרבה ימים ביהדות שבהם יהודי מצווה להיות עצוב או לא לשמוח. על כל פנים. אנחנו גם נמצאים בימים קשים מבחינת מלחמה, שבועים, הרוגים, נהדרים. בעזרת השם שנתחם בכל הגזרות אנחנו נקרא בתורה בעזרת השם פרשת דברים צריך להפנות את תומת ליבנו לכמה פסוקים שמשה רבנו בעצם עומד ומתאר את הכניסה לארץ ישראל תורם הכניסה לארץ ישראל אומר משה רבנו כך ואמר עליכם בעת האי לאמור לא אוכל לבדס את אתכם לכאורה סוג של תלונה של משה רבנו השם אלוקיכם רבע אתכם ונכם היום כחוכבה השמיים לרוב דבר אחד דבר דבר שני, השם אלוקי אותכם, יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. זה עוד איזשהו שבח. ואז מגיע הפסוק שלכאורה הוא חוזר חזרה לכמו קינה, כמו תלונה איך עשה לבדי תורככם ומסאכם ורבכם. והדברים קודם כל טאונים בהור הסדר של הפסוקים. הפסוק לפני בפסוק טשה רבנו מתלונן סוג של תלונה לא אוכל לבניסת אתכם. אז נכון שרשי כותב ששם הכוונה אומר אומר משה רבינו דיין בעם ישראל זה לא כמו דיין באומות העולם אם אני טועה כדיין אז אני נטבע בסדר אבל ברעיון זה סוג של כמו תלונה ואז יש שני פסוקים של שבח על ריבוי של עם ישראל ושוב חוזרת התורה ואומרת סוג של תלונה איך עשה לבד דבר אחד דבר שני המילה לאמור לכאורה מיותרת ואמר אליכם בעת ההי לאמור דבר שלישי מה זה וינכם היום כ חוכבי השמיים לרוב המילה היום איפה איפה היא עומדת במקום ואולי שאלה אחרונה יש המדרש בהכה בפסיקתא אני אכיר את הלשון של המדרש אומר המדרש אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איך עשה לבדי ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים היכה ישבה בדעת והדברים תם עונים ברור מכיוון שאכי עשה לבדי זה זכות לכאורה זה דבר שהוא עצור וזה לא דבר טוב ובאמת בספר שפתי כהן מביא שהפסוק היך עשא לבדי לא מתייחס אל הפסוק שקודם לו אגב יש אור החיים על זה לא מתייחס אל הפסוק שקודם לו השם אלוקב אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים אלא זה הפסוק שלפני פניו זה הפסוק הקודם לקודם השם אלוקיכם ירבה אתכם וענכם היום כחוכבי השמיים לרוב אומר משה רבינו באמת עם ישראל היה צריך להיות בריבוי אוכלוסים אבל משה רבנו רואה ברוח הקודש אני אקריא את הלשון ראה שעתיד להרג מהן כל כך שרג נבוכת נצר מנבוזרדן וטיטוס ואספסיינוס ואנדרינוס ואולי נוסיף גם כן מסי הצלה ותח ותת ושואה יומה ושמחת תורה תשפג וראה את כל הצרות האלה שבעצם באים על עם ישראל לכן אומר משה רבינו והנכם היום כחוכבי השמיים לרוב והיום אתם באמת כחוכבי השמיים לרוב אבל משה רבנו רואה ברוח הקודש את כל הפרעות העתידיות שאמורות לנחוט על עם ישראל ולכן מה הוא אומר איךסת לבדי בלשון של קינה וזה באמת מתיישב עם מה שאנחנו יודעים רש"י כותב בסידור שלו ומחזור ויטריקרי את הלשון שבת של אחי יוזן בתמוז כמו שהיה לנו השנה אנחנו לא מפטירים ביד השם נכון פנחס לא מפטרים ביד השם הייתה אל אליהו כמו שהיה צריך להיות אלא הפטרנו בדברי ירמיהו והלשון במחזור ורטרי היא כזאת ומצמצמין גורים ומוסיפים ומתקנים הפרשיות מחברים ומפזרים כדי שתן נקראת פרשת תחילת הספר הכוונה דברים לשבת שלפני תשעה באב כדי שיקראו בתורה איך עשה לבדי ומפטירים בחזון ישעיה איך הייתה לזונה זאת אומרת ככה ככה כתוב מחזור ויטרי עושים את כל התסטקה שבעולם הוא אומר אפילו מחברים פרשיות מפרידים העיקר שנקרא בשבת שלפני תשעה באב נקרא את דברים כדי שהאכה עשה לדי שאומר משה רבנו מתכתב עם עם ההפטרה של היכה הייתה לזונה שישעיה הוא אומר אז זה מתאים למה שאמר הספתי כהן שהאכה היכה עשה לבדי זו באמת עניין של כינה זה עניין של צער שמשה רבנו רואה את הדברים העתידיים שיבואו על עם ישראל אבל יקראנו שאלנו פתחנו בתחילת דברנו בשאלה את דברי המדרש המדרש אומר אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איך אגב אגב בתור דבר מעניין כך אנחנו גם כן נוהגים שקוראים את אכה בהפת בהכה ישראל לבד במנגינה של אך וכשוי עולה לקרוא איך עשה לבדי לוי עולה שני אז לא מתחילים מאכה אלא מתחילים מפסוק קודם שזה נראה כיפורנות אז הכל מתכתב עם הדבר הזה שבאמת היכה פה עניין של תרכה עניין של קינה ושל ני אבל המדרש שהבאנו לכאורה מבין לא ככה אומר המדרש אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איך עשה לבדי ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים בחיישוב בדד אז אז איך עש לבדי לכאורה זה כינה לא זה זכות וממשיך המדרש ואומר זה בפרק א' באכה שלושה נתנבו בלשון משה ישעיה וירמיה משה אמר אך עשה לבדי ישעיה אמר אך הייתה לזונה ירמיה אמר איך ישבה בדד אמר רבי לוי משלם מתרונה שהיו לה שלושה ששבינים אחד ראה אותה בשלוותה אחד ראה אותה בפחזותה ואחד ראה אותה בנבולה אז כך משה ראה את ישראל בכבודם ושלוותם ואמר איך ישא לבדי ישעיה ראה אותם ופחזותם אמר אך היתה לזונה ירמיה ראה אותם בניבולם אמר היכה ישבה בדד זאת אומרת אומר המדרש האיכה עשה לבדי זה בכלל לא קינה זה לא ני אדרבה זה שבח כי המדרש מפורש אומר הוא לוקח את שלושת הנביאים ואומר כל נביא ראה את עם ישראל במצב אחר אז משה רבנו שראה אותם בשלוותם אמר איך עשה לבדי אז וזה מה שאומר המדרש אילו זכיתם היה נשאר הכל באחי הלבדי אבל עכשיו שלא זחיתם זה נהפך להיות איךשב בדד או או עניין של קינה ונ המדרש מבין שהיחה סא לבדי זה לא עניין של קינה זה לא אבל זה אדרבה זה זכות ווא ואולי נצמיד לזה דברי מש חוכמה יפה שראיתי שהוא אומר אם אדם ניקח אדם שיש לו למשל נכסים הרבה נכסים ויש לו הרבה ילדים ויש לו טרדה גדולה אז מה הברכה הכי גדולה שהוא אומר לצאצעים שלו אני מאחל לכם שמה שגם לכם יהיה את אותם טרדות כמו שיש לי אני לא נושם כי אני צריך לפרנס אבל מה מה הברכה הכי גדול שאומר לילדים אני מאחל לכם שגם לכם יהיה וזה ואומר אליכם בעתאי שאלנו מה זה הלאמור זה הלאמור משה רבנו מברך את עם ישראל שאותה טרחה אותה טרדה שיש לו בלשת את כל מס העם הזה עלעל על הכתפיים באופן חיובי יהיה את זה גם כן להם ולצאצאים שלהם סבתא של אשתי עליה שלה שורדת שואה והיא אמרה שהקללה הכי גדולה שהיא אומרת לשונים שלה שתמיד יהיה אצלכם בבית שקט זה הכללה הכי גדולה שהיא היא יכולה לברך לברך את הסוונים שלה ממילא אומר המשך חוכמה ככה היה צריך להיות היה צריך להיות באמת ואמר עליכם בעת האי לאמור לאוכל לבדס אתת אתכם שכל אחד יגיד ככה לצאצאים שלו ולצעצא הצאצעים שלו שתמיד יהיה לכם תרדות אבל מה לעשות שמה שזה לא קרה מה לעשות שאנחנו לא זכינו וחס וחלילה תמוטט עלינו הדבר הזה ואנחנו בסוף נהינו בגות אז בזה ענינו על המילה לאמור בזה ענינו גם כן על למה המדרש רואה בזה שבח וגם כן הבנו למה אינחם היום היום כחוכבי השמיים לרוב כי באמת הייתם צריכים להיות בזמן של משה רבינו אתם היום כחוכבי השמיים לרוב אבל לצערנו בגלל כל התרדות אז אז ובגלל כל המאוראות ואתם לא ולא זכיתם לזה אז קראו גם כן דברים רעים יכול להיות ששתי הבחינות האלה של האחה עשה לבדי האם זה עניין של קינה וני או שזה עניין של שבח זה שתי הבחינות של תשעה באב כמו שאנחנו מכירים מצד אחד תשעה באב תהיה חריטה כיומר זה יום חורבן זה האבלות הכי גדולה שיכולה להיות אסור להסיח דעת מהאבלות ממש כמו אדם שהוא אבל ומצד שני אנחנו יודעים קרה עליי מועד לשבור בחוריי אז אם כי בעברית המילה מועד המשמעות שלה זה זמן והקדוש ברוך הוא מתזמן את שתי החורבנות שיהיו ביום תשעה באב אבל אנחנו יודעים שיש איזה גם נפקות הלכתי תשעה באב נחשב מועד לא אומרים תחנון בתשעה באב והשנה גם כן לא נאמר בצדקתך צדק במנחה של ערב תשעה באב לא נאמר לא לא מצדקתך כי ממש מתייחסים לתשעה באב כמועד עכשיו לא משנה למה אנחנו מגדירים את תשעה באב כמעד או לא בגלל שזה יהפך לימים טובים או בגלל שמהרי בנ המקדש רואים שאותה בחינה שליכה, אותם שני פנים שיש להיכה, האם זה עניין של זכות או רווח או שזה עניין של קינה, אלו גם שני הפנים של תשעה באב שנזכה בעזרת השם שכשלהם במילין ירושלים ננוחם והקדוש ברוך הוא יאמר לצרותינו די เฮ [מוזיקה]