Preparing video...
0:00 / 0:00
מפירות הכרם | פרשת בשלח | הרב צבי צרפתי
1 views
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
בשם השם נעשה ונצליח נדבר על פרשת
בשלח ראשית כל נקדים הכותרת היא הנושא
של מידת
הביטחון נקדים במה שכתוב בתרגום יונתן בן
וזיל על הפסוק וחמושים עלו בני ישראל מארץ
מצרים אומר התרגום
חמושים
חמישה מה
חמישה זאת אומרת אחרי המכה של מכת החושך
הרי חזל מספרים לנו שמאר מצרים יצאו רק
חמישיית ארבע חמישיות מתו במכת החושך
נשארו חמישיית מכלל ישראל הם ייצאו מארץ
מצרים אבל מה שרי אנחנו יודעים שבדין של
מעלה מעניש מגיל 20 ומעלה אבל תינוקות
הילדים הם לא נענשו מה עשו עכשיו יש הרבה
יתומים מה לעשות איתם חילקו לכל משפחה
חמישה ילדים כל משפחה לקחה איתה חמישה
ילדים יתומים
האלה אם
אנחנו עושים חשבון כללי של כלל ישראל בדרך
כלל מדברים על שלושה מיליון בסביבות
השלושה מיליון פלוס התמה האלה שה שמה
במספר מאוד מאוד גדול לכול להתקרב לחמישה
מיליון
אנשים כשישראל יוצאים אל המדבר אנחנו
יודעים את הפסוק שהקדוש ברוך הוא משבח את
עם ישראל כן יוצאים אל המדבר בארץ לא
זרועה לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה זאת
אומרת עם שלהם יוצא למקום שאין כלום אין
מקום לזרוע אין מקום ממה
חיים ובסופו של דבר הם מאמינים בהשם יתברך
יש להם אמונה זה לא זה לא אחד זה לא שתיים
זה עם שלם שהולך בדרך של
אמונה וכאשר
אנחנו נראה בסוף הפרשה התורה מספרת לנו
שכל ו ויהודי היה
מקבל מן בשיעור עומר אומרת התורה מה זה
עומר
העומר השיעור שלו עשירית יפה מה זה עשירית
עייפה זה שיעור חלה
נגיד ב זה פי תלוי בשיטות הפוסקים כמה זה
שיעור חל כאילו 550 כאילו
666 מספרים
אחרים אבל נניח הנחה קילו וחצי ליום לאחד
תעשה חשבון לחמיש מיליון חמיש מיליון
אנשים שהולכים במדבר וכל אחד מקבל קילו
וחצי זה מגיע לכבר לשב וחצי מיליון קילו
ליום וביום שישי צריך להכפיל את זה וזה
מספרים עצומים שאנחנו
מגיעים וזה לא רק כל ום זה לא רק כל מה כל
יום יום אחד יומיים זה במשך 40
שנה כוב ו ברשי שכאשר היה במי
ירמיהו שואל אותם למה אתם לא לומדים
תורה אומרים לו
פרנוסה אז הוא אומר להם הוא הוציא צנצנת
המן מה הוא אומר להם הנה תראו איך הב מי
פרנס את אבותיכם במדבר הנה
מכלום זאת אומרת גם ירמיהו מנסה ללמד את
עם
ישראל אמונה בהשם לפעמים אנשים עובדים
יותר מדי כי כי רצפים אחרי
הפרנסה א לא שפרו שלא צריך להשתדל צריך
השתדלות אבל צריך לות המינון הנכון מינון
נכון של של הדברים האלה תשאיר את הדברים
להשאיר דברים לבורא יתברך יש שאלו פעם את
הגרא מה אולי תסביר לנו את הגדר של מידת
הביטחון אמר הגרא זה כמו תינוק תינוק
שכשהוא אוכל אצל מאמו הוא יונק מאמא שלו
האם הוא חושב מה יהיה בעוד שלוש שעות בעוד
ארבע שעות מה יקרה הוא לא חושב הוא בטוח
באמא שלו אותו דבר אדם צריך להיות מה בטוח
בבורא יתברך הם מספרים
סיפור על על הצדיק רבי מנדל מרימינוב שהיה
לו בן עני ואיך הוא היה עוזר לו אבל תמיד
הוא היה נותן לו משהו בסיסי הוא לא היה
נותן לו את כל הכסף שהוא היה צריך אז הבן
שלו אומר לו למה אתה לא נותן לי נגיד הוא
צריך 2000 שק לא נתן לו 1000 למה אתה נותן
לי 1000 יש לך 2000 אתה יכול לתת לי אמר
לו תראה אני נותן לך את הבסיס כי אם אני
ותן לך 2000 אתה תשכח את הבורא יתברך בכלל
לא תתייחס אליו לכן אני רוצה שתמיד יהיה
מה תהיה בקשר עם הבורא יתברך נתתי לך משהו
זה אבל מצד מצידך אתה צריך מה את הקשר עם
הבורא יתברך זה הגמרא מפורש בגמרא שהגמרא
מספרת על א הגמרא ביומא שאלו תלמידיו של
רב שמעון בר יוחאי למה הקדוש ברוך הוא לא
הוריד מן שבוע פעם אחת כל שבוע יוריד מן
למה צריך כל יום אמר להם רבי שמעון בר
יוחאי הקדוש ברוך הוא רצה שישבו את ליבם
לאביהם
שבשמיים אנחנו יודעים שבדרך כלל לשון
הגמרא שאדם שיש לו פת בסלו אז אדם רגוע
הוא יודע הולך לישון בלילה הוא יודע מחר
בבוקר אני פותח את המקר יש מה לאכול הוא
רגוע אבל אם אתה יודע שאיך אומרים מחר
בבוקר המקרה ריק אין כלום בן אדם לא ישן
טוב בלילה אז לכן אדם פותח את שואל את
עצמו מאן יבוא עזרי והוא עונה לעצמו עזרים
עם השם ככה הוא משעבד את עצמו לבורא יתברך
בתחינה בבקשה
בתפילה זה זה נקרא אימונים אימונים באמונה
אדם כל הזמן אמן כן שלדעת שהמפתח
שלו העזרה שלו זה
מהשמיים שאדם לפעמים לא ו להגיד כוחי ווצא
אדי אני ואני ואני אתה אתה כלום אתה שום
דבר צריך לדעת שהכל מאיתו
יתברך אז לכן אומר רב שמעון בר יוחאי רצון
השם היה שישבו את עצמם בכל יום ויום לבים
שבשמיים
יחושו שרק על השם יתברך יהיה מבטחם איך
אמר דוד המלך עיני כל אליך יסברו אפילו
כתוב הכפירים שוגים לטרף ולבקש מלך לם
כפירים זה הריות כ תשמע יש להם כוח הם
יכולים לעשות הרבה דברים אבל לא גם הם
מבינים שמה אם כל הכוח שלהם צריכים לבקש
מאל
אוכלם יש
ב בסיפור של ישראל עוברים בים סוף אז אחרי
שעברו את סוף אז פורץ את השירה אז יר משה
ובני ישראל למה דווקא עכשיו הם מתחילים
לשיר למה ביצית מצרים הם לא שרו למה דווקא
בקריעת ים סוף אחרי קריעת ים סוף הם שרים
מאוד פשוט ברגע שהם נכסו לים אז חזל הרי
מספרים שהם היה שמה קרח מימין קרח משמאל
הם
עוברים הם עוברים בתוך הים תראו זה מעמד
מאוד מאוד מלחיץ
מה הפחד שלהם אולי המים יחזרו עליהם אולי
הם איך אומרים המים יטביעו אותם ולכן
באותו באותם זמנים שהם עוברים הם כל הזמן
הלב שלהם משועבד לבורא יתברך הם מבקשים
בתחנונים ריבונו של עולם תציל אותנו תציל
אותנו תציל אותנו ואחרי שהם עברו חווית
אמונה של תפילה עצומה תחנונים בכי כל הדבר
הזה זה כשהם יוצאים מהי זה
מתפרץ הנשמה מתפרצת והיא באה והיא מודה
להשם על מה שהבורא יתברך הציל אותם
א אנחנו
צריכים ללמוד מכאן ובפרט במה שאנחנו ראינו
בשנה האחרונה מה שעבר עלינו על ניסך ועל
נפלאותיך על טובך שהקדוש ברוך הוא מגן
בעדינו בכל דקה וודקה בכל שעה ושעה להיות
תמיד רק סמוך ובטוח בידי השם כן יש אנשים
באים כן החיילים הגנו בעדינו זה הגן
בעדינו זה נכון שהם מגנים אבל הם יד
אריכתא של הבורא יתברך ואם השם יתברך ירצה
שו שקת שומר שומר הכל
שו אל תבטחו בנ דבים בבין אדם שאין לו
תשועה זאת אומרת אנחנו צריכים הביטחון ה
הביטחון הוא היחידי שאנחנו צריכים לפתוח
זה בבורא יתברך יהיא רצון שנזכה בעזרת השם
להיות להגיע למידת האמונה בהשם בביטחון
בהשם לחיים טובים ושלום שמחה ונחת כל טוב
סלה
[מוזיקה]