מפירות הכרם | פרשת בשלח | הרב מאיר ברקוביץ

[מוזיקה] כ40 יום לפני שנאמר על בני ישראל התיאור המופלא ויחן שם ישראל והתן במחילת דורש כאיש אחד בלב אחד כמו שרשי מביא המצרים הקדימו אותנו ובפרשת השבוע פרשת בשלח כתוב והנ מצרים נוסע אחריהם בני ישראל נוסים עיניהם וייראו מאוד בעקבות זה שהם ורים את המצרים מצרים נוסע אחריהם שוב דורש התנ במכילתא בסגנון דומה בלב אחד כאיש אחד השאלה מפורסמת מה המעלה המתוארת אצל ישראל כאיש אחד בלב אחד אם המצרים גם הם זוכים למעלה הזו ועוד מקדימים אותנו בה דקדוק בלשון המכילתא כפי שרשי מצטט בשני המקומות מעמיד אותנו על ההבדל בין שני הדברים הללו אצל המצרים כותב רשי המכילתא בלב אחד כאיש אחד ואילו אצל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד הסדר הפוך ומעמיד אותנו בקרן נורה בעל ה פחד יצחק רוטנר שאצל המצרים השיתוף הוא המטרה בלב אחד הרצון לכן הם פועלים כאיש אחד וילו צלם ישראל הקשר הוא סגולי הקשר הוא פנימי הקשר הוא נשמתי כי אייש אחד מפני ש כיש אחד הם פועלים בלב אחד זו מעלה הרבה יותר גבוהה כמובן שצריכים לחסוף אותה ולעמוד להגלות אותה אבל זה הבדל בולט בין שני הפסוקים נקודה השנייה מהפרשה באותם פסוקים וייראו מאוד בני ישראל יראים ויצקו בני ישראל אל השם ההמשך ויאמרו אל משה המבלי אן כפורים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו במצרים בשנים לדורותיהם עומדים על היחס בין שני הפסוקים הללו מצד אחד ויצקו בני ישראל אל השם הם הצקה הזו היא תפילה והפסוק אחריו ויאמרו אל משה המבלי אין כברים במצרים לקחתם למות במדבר ההשמה חמורה מאוד הרמבן באחד מהפירושים גם על פי המכילתא מעמיד אותנו באפשרות שנחלקו לים לארבע כיתות ומי שאמר זה לא אמר זה פרשנות קיצונית מפרידה בין שני הפסוקים יש מי שרוצה לחלק בין הפסוק הראשון ויצקו בני ישראל זה כשמדברים על הקדוש ברוך הוא על משה אפשר להתלונן ועוד חלוקות כגון אלו יכול להיות שבראשי יש פתרון אחר ויצקו תפסו אומנות אבותם באברהם הוא אומר אל המקום ה שעמד שם ביצחק לשוח בשדה יעקב תפיסת אומנות אבותם זה תיאור חיובי של התגובה של בני ישראל היראה ויצקו או שזה משהו שלילי ויצקו אם זאת תפילה אומנות אבותם אבל מה פירוש הדבר הזה שמתארים את התפילה של בני ישראל כאומנות אבותם המהרל בגור אריה כן כותב אומנות אבותם בסגנון דומה למה שזל אומרים על אומות העולם עובדי עבודת כוכבים ומזלות שבחוץ לארץ שהם רק מנהג אבותיהם בידיהם וזה כבר לא עבודה זרה ממש זה משל שהוא אפשר היה לומר אפילו משל מכוער לדמות את בני ישראל אל אומות העולם במובן הזה זה נשמע כדבר שלילי גם פה מעמיד אותנו בקרא הנורא אב הוטנר בפחד יצחק שהוא מסביר שהינה חינמי באמת התפילה אולי לא התפילה הגבוהה ביותר אבל בשעה הזו זה המבחן הגדול אומנות אבותם אולי הם לא יודעים דברים אחרים אבל זה ה המבחן כמו אדם שמגיע למלך שהיה הידיד של אביו ומתחיל לדבר המלך אומר לו הבקשה שלך לא בטוח שמשימה אותי במיוחד אבל מבין דברך ניכר בין מי אתה ובזכות זה אני ננה לך וגם כאן בני ישראל צועקים אל השם בתור אומנות אבותם לשת בכלי כרב כלי זן הם עדיין לא יודעים אך זה יצאו ממצרים לפני ימים אחדים אבל אומנות אבותם של לאחז בכוח התפילה זה יש בידם ואם כך יכול להיות שהפר בן ויצקו בני ישראל על השם לפי רשי ומנות אבותם בלבד לבין ומול משה מבלי ען כברים הוא לא כל כך גדול ואף על פי כן הדרגה היא גבוהה מאוד נסיים בדבר שכותב הרבי מלובביץ' בליקוי שיחות שהפר הוא ממש לא גדול בין שני הפסוקים אפשר באותו זמן לצעוק אל השם בעמקות גדולה ומבלי לשים להתלונן כאשר מתרחש אצל אדם במטבח נופל כלי ונשבר יש אנשים ש בשלווה יתקפו וירימו ויש כלה שיגיבו בתגובה מישהו השם למה לא שמת למה לא שמת למה למה הזזת לא ברא ידבר אלא ליבו בעל אמו זה סגולה טובה לדעת את את העניין הזה ולכן יכול להיות שאין פער גדול בין שתי ההתנהגויות כאן ואיש אחד בלב אחד ולאו דווקא לחלק לארבע כיתות ומי שאמר זה לא אמר זה אלא יכול להיות אותו אדם במצבים שונים כשנמצאים תחת הלחץ של ויצקו שהתפילה בעזרת השם תענה כפי שנאמר שהקדוש ברוך הוא שמע את תפילתנו שמע תנו על יום סוף כמו שאומרים כל יום במסגרת ויברך דוד [מוזיקה]