מפירות הכרם | ל"ג בעומר | הרב מוטי דימנטמן - מלא

[מוזיקה] שלום רב לאוהבי תורתך רבני תלמידי בוגרי ו ידידי ישיבת קרם ביבנה א לכבוד לג בעומר אני רוצה לעסוק בפן אחד בדמותו של רבי אלעזר ברבי שמעון הבן של רשבי וברצוני לענות או להסביר גמרא תמוה המדברת תודותיו הגמרא בתענית דף כ עמוד א מתחילה תנו רבנן לעולם יהיה אדם רח כקנה ואל יהיה קשה כארז מעשה שבא רבי אלעזר ברבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו ויה רחוב על החמור ומטייל על שפת הנר ושמח שמחה גדולה והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה הוא גמר את הזמן רחב על החמור חומריות אולי רמ מז ונסע הביתה לבין הזמנים ודעתו הייתה גסה עליו. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו, "שלום עליך רבי." המכואר אומר לרבי אלעזר, "שלום עליך" ולא החזיר לו. אבל מה כן אמר לו? אמר לו, "ריקע, כמה מכוער אותו האיש שם הכל בני ירך מכוערים כמותך." רבי אלעזר פונה למכואר ואומר לו, לא עונה לו שלום, אבל הוא א אומר לו, אתה מכוער, כל בני ירך, כל המשפחה שלך כל כך מכוערים. אומר, עונה לו המכור, איני יודע, אלא לך לך ואמור לאומן שעשני לקדוש ברוך הוא ותאמר לו כמה מכוער כלי זה שעשית. כיוון שידע רבי אלעזר בעצמו שחטא שבאמת לא ראוי להעליף בן אדם ומה הוא השם ירד מן החמור וביקש סליחה והשתתח לפניו ואמר לו נעניתי לך מכול לי תמחול לי על ה על שאלבתי אותך אמר לו איני מוכל לך אז שתלך לאומן שעשה ואמר לו כמה מחק לזה שעשית. הם ממשיכים לצוד לעיר. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. המכואר בראש, רבי אלעזר ורחמור מאחורה. הגיעו לעיר, יצאו בני עירו לקראתו. בני העיר הגיע, העילוי של העיר הגיע הביתה לחופשה. אז יצאו לקראתו ועשו לו קבלת פנים והיו אומרים שלום עליך רבי רבי מורי מורי קבלת פנים לרבי אלעזר ברבי שמעון אומר להם המכואר למי אתם קוראים רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם המכואר אם זה רבי אלבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך כך עשה לי. אמרו לו, אף על פי כן, מכול לו שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם בשבילכם הריני מוכה לו. ובלבד שלא יהיה רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר ברבי שמעון ודרש לעולם יהיה אדם רך כקנה ואל יהיה קשה כארז. ולפי כך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס. לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות. והגמרא הזו תמועה ביותר. איך רבי אלעזר הקדוש, איך הוא מעליף בן אדם, איך הוא אומר לבן אדם כמה אתה מכועב ואולי בניך כאלה ומשפחתך כזו? האם אנחנו אנשים פשוטים היינו פעם פגשנו בן אדם שאנחנו לא מכירים ואנחנו מעליבים אותו? איך זה מתאים לרבי אלעזר ורבי שמעון? תמוע. אז גם המפרשים הרגישו בזה. אז רש"י אומר, יש ספרים שכתוב בין אליהו הזכור לטוב, שזה היה אליהו זכור לטוב והוא נתכוון לוכיחו שלא ירגיל בדבר. גם תוספות מביא את זה, אבל זה קשה איך הוא איך ההנהגה הזו, ההתנהגות הזו קשה מאוד אנחנו לא היינו עושים דבר כזה. אז איך הוא ואם אנחנו רוצים יש גמרא בגמרא שאומרת מספרת על רבי אלעזר ורבי שמעון שהוא היה אה היה הקפיד בדבר רשי מביא במכות כד אותם מוזנו לשמוע דברים דלא שמע בזילותה דצורה מרבנן ושעתי קילון רבי אליעזר ברבי שמעון ויש שמה סיפור שאחר מותני תולעת מאוזנו אז הוא חזר לאשתו ואמר שזה בגלל ששמעתי ששמעתי אומר רש"י שמית בזילותה דרבנן ולא מחי כדי לא מחיתי עלמה בחייו אבי רגיל בקרול לפי חפיד הקדוש ברוך הוא עליו על אותו פעם שלא מך אז זו השאלה הראשונה שקשה קשה מאוד להבין את הגמרא הגמרא הזו את ההנהגה אני אצרף עוד שאלה מכיוון אחר בתחילת פרשת ויגש א אומר יהודה ליוסף כי כמוך כפרה. אומר רש"י, חשוב אתה בעיניי כמלך. זהו פשוטו אתה זה הוא בא לבקש ממנו בקשה לשחרר את בנימין אז הוא בהכנאה. דבר אחר, מה הפרעה גוזר ואינו מקיים? מבטיח ואינו עוסק. אף אתה כן. זו סימת עין. דבר אחר סופך ללקות עליו בצרת. דבר אחר כי כמוך אם אתה כניתן יהרוג אותך. נפתח את מצלמות ההבטחה ונראה מה היה שמה. האם היה שמה הכנאה או שהיה דברי תקיפות? אני אהרוג אותך, אני אקניט אותך. מה היה שם? וידוע בחז"ל והרב דסלר אומר את זה שבדברי הגדה אין מחלוקת. אני אצטט. הנה באמת לא שהי מחלוקת אלא בדבר הלכה וגם בזה רק בנוגע למיסה איך לעשות אבל בעצם תוכן עניין לא שייך מחלוקת כי אמרם זה אלו ואלו דברי אלוקים חיים שתי הדעות שני מבתים אמת ושניהם אמת והוא מביא את זה בשם תיקוני הזוהר דבנייני אגדה וקבלה לא שייך מחלוקת אז נשאל את השאלה איך אפשר באותו פסוק לפרש דבר והיפוכו שהיה שהיה גם דברי התפייסות והכנאה וגם וגם דברי תקיפות. איך ייתכן? איך זה הולך ביחד? על כן נראה ליישב שלעולם באמת רבי אלעזר ברבי שמעון לא דיבר עם המכואר מילה אחת. אבל כאן המדרש וזה דרכו של המדרש להגיד מה התרוצץ במוחו ובליבו של רבי אלעזר ברבי שמעון הוא ראה אדם מכוער אז הוא חשבירר בליבו כמה מכוער האיש זה אולי כל בני ירוק כאלה אחר כך אבל זה לא שהוא אמר לו את זה אלא זה היה ירוור ואחר כך הוא ענה לעצמו כאילו המכואר עונה לו לך לאומן שעשה אני לא שהאור מכוער אמר לו כי לא היה דו שיח אמ לא היה דו שיח ביניהם זה הכל מחשבות שהתרוצו במוחו של רבי אלעזר ורבי שמעון אחר כך מגיעים לעיר ועושים לו קבלת פנים אומר בליבו רבי אליעזר בן רב שמעון מה אני כזה רק לפני רגע חשבתי רעה על בן אדם אז מה הם עושה לי את הכבוד הזה בסוף הוא השתכנע וסלח לעצמו והנהיג לעצמו עצמו שלעולם יהיה רך כקנה ולא קשה כארז. אז זאת אומרת זה דרכו אף על מי שכתוב בגמרא במדרש אמר לו לא הכוונה שבאמת הוא אמר לו אלא זה מה שיכל לענות לו המכואר ועשה איתנו הקדוש ברוך הוא שהמצח שלנו אטום כי אם לא היינו צריכים לצאת עם וילון אנחנו מסתובבים מדברים עם אנשים אוי ואבוי אם חלק מהאנשים היו יודעים מה אנחנו חושבים עליהם בא מורה לתלמיד ואומר לו למה הכרת על התפילה למה כמה דיברת באמצע התפילה? אומר לו התלמיד, כביכול המורה, אני ראיתי, הייתי בתפילה הבוקר וראיתי שאתה מדבר עם החבר שלך וראיתי שאתה אחר. זאת אומרת קשות עצמך. זאת אומרת האדם עונה לעצמו. כשאדם נותן ביקורת, הרבה פעמים הוא במחשבה הפנימית הוא אה מרגיש שהוא לא בסדר. קשות את עצמך. אומר, אני בעצמי יודע שאני לא בסדר. אז זה היה. אז אם מקודם לא הבנו את רבי אליעזר ברבי שמעון עכשיו אנחנו מבינים את גודל מדרגתו שהיה לו טהרת המחשבה על מחשבה לא טובה שפעם אחת חשב על בן אדם שהוא ראה אז על זה הוא עשה תשובה ו לא כתוב שהוא לא שלח לעצמו עד שכנועים א שסלח לעצמו אז הכל היה בליבו פנימה ראיתי בנתיבות שלום לפסח אחד הפירושים על א חורים וסדקים אז הוא אומר בלי קשר למה שאנחנו מדברים ויש לומר באופן אחר עניין בודקים בחורים והסדקים דקי על מחשבות ועירורים רעים כמר חז"ל קשים עירורי עבירה קשים מעבירה שצריך יגיעה מיוחדת להכירת עירורי עבירה אבל אומר כמר האדמור בית אברהם פירש רש"י אין צב אלא לשון זירוז אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזירוז במקום שיש חסרון כיס הוא פירש שזה קי על המחשבות שיש בהם חסרון כיס שהם מכוסמים ונעלמים מאין קל שאם עבירות בפועל פעמים שנמנע מאדם לעשות המחמת הסובבים אותו אבל מחשבות הם נעלמות ואיש אינו יודע מזה והרי הוא יכול ללמוד עם מחשבות ולהתפלל עם מחשבות רעות ולשבת עם אחים יחדיו ואין איש יודע אשר בליבו אז זה והזוהר הקדוש גם כן אית חומר עניין המחשבה ומחש כמו שכתוב ומחשבות הם ראש ושורש לכל העניינים הרעים אז להסבר הגמרא אז זה להפר זה לא שיש חיסרון של רבי עזר ברב שמעון אלא מעלה שהלרור שעבר במוחו הוא עשה תשובה א תשובה וזה גם מונה על מפגש יוסף ויהודה באמת באמת הוא דיבר איתו בהכנעה אבל בתוך ליבו הוא אמר אני אהרוג אותך אני אקניט אותך זה מה שהתרוצץ במוחו ובליבו של יהודה כשהוא דיבר עם יוסף לא שהוא אמר לו את זה במדרש זה מופיע כאילו שזה דוסיח זה לא דוסיח זה דוסיח פנימי במכו של יהודה שאם היה יכול היה אה היה הורג אותו וכל הדברי התקיפות אבל כשהוא דיבר עם יוסף בפשוטו של מקרא הוא באמת דיבר בהכנאה וזה גם מה שר במצלמות ההבטחה באותו מפגש עכשיו ריות לדבר הזה יש בכמה מקומות אני אביא ממש בקיצור א רבי פנחס בן יאיר כשהלך לפיון שבועי מגיע לנהר גיני גיני אז הוא אמר לו חלוק ממך שאני אוכל לעבור לפדיון שבועים. אמר לו אני עושה מלאכתו של הקדוש ברוך הוא ומצליח אתה ספק. אמר לו, אם אין אתה זה אם אתה לא חולק, לא עושה לי קריאת ים סוף פה, אני מייבש אותך. אז הוא באמת חלק. אומר תוספות שם, אומר תוספות אמר לי, אתה הולך לעשות רצונך אז אומר תוספות, שמה שר של ים ישיב לו כך. אם מי רבי פנחס היה מחשב בליבו שלכך היה מניח מלחלוק בו. זאת אומרת אף על פי שבגמרא כתוב אמר לו אמר לו אז תוספות אומר בליבו מחשב ותוספות מפנים אותנו לעוד מקרה לרבי אליעזר בן דורדיה בעל העבירה שביקש מהרים אז אמרו לו הרים הוא ביקש בקשו רחמים אז הם אמרו לו עד שאנחנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו וכן שמיים וארץ היה שמה דוסיח עם כל מיני גור שמיים וארץ חמה ולבנה כוכבים ומזלות והם עונים לו אז גם שם תוסות אומר לא ישיבו לו כך אלא היה אומר בליבו שכך יוכלו להשיב אז אנחנו רואים כאן כלל בדברי אגדה בדברי הלכה בדברי הלכ שאף על פי שכתוב זה להכניס אותנו להרגשה ולמצב הזה עוד ראיה אחת מן אדם ואביהו שאמרו מתי מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו ננהיג את הדור זה בגם בגמרא בסנהדרין וגם במדרש אז שמה נחלקו תנאים רבי יהודה משם רבי אבא אמר בפיהם אמרו לזה מתי ימותו שני זקנים את האודור רב פנחס אמר בליבם יררו הם לא יזו להוציא את זה מהפה אף על פי שבלשון הגמרא והמדרש כתוב שאמרו זה לזה מה למדנו למדנו שצריך להיות אנשים אמיתיים וכנים עם עצמנו פנים וחוץ טהרת המחשבה ולמדנו עד כמה חשוב באמת לחשוב מחשבות טובות בעזרת השם נקווה שבזכות ריית לימוד זכות וריית טובה אחד כלפי השני בעזרת השם נזכה במרה לגולה שלמה במה בימינו אמן เ [מוזיקה]