מעשה רוקם # פרשת שמות: פרשת הרכוש הגדול

[מוזיקה] ערב שבת שלום. אנחנו כבר מתחילים את ספר שמות, ספר הגאולה ובפתחו של הספר אנחנו מוציאים תופעה שבעצם חוזרת על עצמה בגאולת מצרים. תופעה שלכאורה נראית שולית אבל אולי היא בעצם מהווה את המרכז את הדבר החשוב ביותר ביציאת מצרים משה רבנו מסרב לא מעוניין לצאת ליגול את עם ישראל הוא מתווכח שבוע ימים ואז הקדוש ברוך הוא מוציא לו כביכול את הקלף המנצח ואומר לו כאשר הם יצאו ונתתי אתכן העם הזה ב לא תלכו ריקם ושלה אישה משכנתה ומגרת ביתה כל חסד וכלי זהב זה מה שיש לשכנע את משה רבנו כדי לגול את עם ישראל. כאשר הם יצאו, הם לא יצאו ריקם. הם יצאו עם מה? עם גלביות, עם שמלות מצויות. זה מה שיצא. מעניין מאוד. ברית בין הפטרים. פרשה קטנה מאוד. אבל הקדוש ברוך הוא לא שוכח להגיד לאברהם אבינו, ידוע תדע כי גרי זרך בארץ לו להם ועבדו וינו אותם ואנחנו מתרים לה את עצמנו. אברהם אבינו מתייסר, שומע על הגלות של הבנים שלו. אומר לו הקדוש ברוך הוא, לא לא, אבל זה לא נורא. למה? אחרי כן יצאו ברכוש גדול. אה בטח אברהם אבינו חייך ממלאו זו מה זה מה שישמח אותו, זה מה ש מה התפקיד הזה של הרכוש הגדול? אני כבר בעצם לא יש שאלה גדולה שרבותינו שאלו בכלל על עצם הרכוש הגדול, על הבעיה המוסרית. איך הדבר הזה כתוב וישאלו איש מאת ראהו ואישה מעת ראותה כלי כסף וכלי זהב ושמלות. בדרך כלל הרעיון של לשאול זה על מנת להשיב הם לא התכוונו להחזיר אז איך עם כביכול עם מוסרי עם שבעצם מהווה שליח שגריר של בורא עולם מתנהג בצורה לא מוסרית והוא הרי שואל ולא על מנת כדי להחזיר הרבה תשובות אמרו על הדבר הזה חלק מרבותינו אמרו רבותינו הראשונים אמרו לא שהמילה לשאול זה לא כמו שאנחנו מתכוונים לשאול שולמ זה לקבל מתנה. של ממני ואתנה לבקש מתנה. דרך אגב, הגמרא אומרת במסכת סנהדרין שגם הבקשה הזאת הייתה מוסרית, כי הגמרא מספרת שבני מצרים א באוני לדין תורה לפני אלכסנדר מוגדון והם ביקשו באמת את כל הרכוש העבוד, מה שהם שאלו. והקדוש ברוך הוא והאלכסנדר מוגדון אמר לחכמים לעם ישראל, תנו תנו תשובה. ואז בא גביע בין בסיסה לחכמים אמר להם אתם יודעים מה? אני אהיה אייצג אותכם בעצם אני אומר להם ככה אני יהיהג אם הם ינצחו תגידו שהוא לא מייצג ואם אני אנצח תגידו תורת משה ונתנו לו רשות והוא אמר להם איפה אתה מביא ראיה מהתורה אומר גם אני מביא ראיה כתוב שעם ישראל עבד את מצרים 430 שנה לא משנה כרגע את המספר 430 שנה תנו לנו שכר עבודה של 600 ריבו שעבדו זה בעצם הרבה יותר שעבדו כל כך הרבה הרבה שנים אנחנו נחזיר לכם את הרכוש. אמר אלכסנדר מוגדון, תן להם תשובה, בדקו, לא מצאו. אמרו תן לנו שלושה ימים והם עזבו את סדותיהם ואותה שנה שמיטה הייתה. לאמור, יש בעצם גם צד מוסרי על הדבר הזה. הם לא נתנו לנו. אבל השאלה היא בכלל נשאלת בשביל מה היה צריך את הרכוש הגדול? וגם אם היה צריך אותו, הרי אחר כך הגמרא אומרת על הפסוק, חז"ל אומרים במדרש, תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף. תורי זהב זה ביזת הים. ביזת הים הייתה הרבה יותר גדולה. נקודות הכסף קטן זה היה ביזת מצרים. אז גם אם היה צריך את הביזה הגדולה הזאת שלכאורה אנחנו לא יודעים, זה היה אחר כך מונח להם ככל הים. אז בשביל מה היה צריך לעשות את הכל? היה מונח ממש על מגע של חול רק שיאספו. אז בשביל מה צריך לעשות את כל הדבר הזה? לבקש ולעשות. ואנחנו מתחילים לדון כן מוסרי, לא מוסרי. מה זה? הכל הגיע אחרי זה. בשביל מה? לצורך הדבר אולי נשאל עוד שאלה דבר נ באוזנים אינה אלא לשון שאלה אם יש כן עניין ויש חשיבות לרכוש הגדול אז מדוע הקדוש ברוך הוא לא עושה את זה כמצווה ממש כמצווה ב שצריך לעשות את הדבר בעצם אולי הסיבה של הרכוש הגדול היא במאו הרעיון של היציאת מצרים האמיתית אנחנו בדרך כלל מזהים את היציאה מהבדות לחירות כי עם שהיה בעבדות, עבדות פיזית אנחנו רואים איך מצוירים באגדה של פסח עם ישראל עבדים סוחבים נהנקים כן גם זו בעיה אבל זו בעיה שאפשר לפתור אותה אחר כך קמים מזדקפים הכל בסדר אבל יש בעיה בעיה יותר גדולה היא בעצם העבד הוא אדם שלא מאמין בעצמו איך אומר הרב קוק בפתיחה שלו של האגדה ההבדל בין העבד ובין הבן חורין אינו הבדל מעמדי יכול להיות אדם שהוא בן חורין מעסיק הרבה עובדים, מרוויח הרבה, אבל הוא עבד. עבד מה הכוונה? אין לו את האמונה בעצמית, אין לו את האמונה שלו, אין לו את האני שלו. הוא כל הזמן חושש מה יגידו עליו. האדון זה יכול להיות אדון שהוא אדון שולט, אבל זה יכול להיות גם החברה. גם זה אדון. החבר חשוב לו מה החברה תגיד, מה יגידו עליו. זה גם אדון. יכול להיות עבד, אבל הוא בן חורין. רוחו הוא ריח של חירות. הוא באמת עושה מה שהוא חושב. הוא מאמין בעצמו. הוא מאמין בדבר. מה זה עבד? וכל מה שהוא עשה הוא כל הזמן חושב איך אני מצחן בעיני אדון מה אדון יגיד לי מה אדון יתן לי לעשות והכל זה למצוא חן בעל משכח עם ישראל שואל האבן עזרא יוצא מיליונים אנחנו לא יכולים לדעת הם רואים אתם את את המצרים רודפים אחריהם הם כולם צועקים זועקים שואל העם בן עזרא השאלה מה הם למה הם יראים הרי באמת הפרופורציות בין עם ישראל לבין המצרים אני מעריך שזה בערך אחד ל20 ל-30,000 יהודים על מצרי אחד. למה הם זועקים? התשובה כי הדור הזה היה עבד ועבדים לא מסוגלים להילחם. זה משהו מנטליות בנפש ולכן הם לא מסוגלים להילחם. וזו הבעיה הגדולה של הדור. איך אומר בן עזרא? ואולי סיבב השם ולא נתקנו עלילות שהקדוש ברוך הוא סיבב שהדור הזה לא יכנס לארץ ישראל כי הוא לא מסוגל להילחם נתתי עליבי חשבתי מה זאת אומרת הדור הזה בגלל זה הם לא נכנסו הרי כתוב להם הם לא נכנסו בגלל חטא המרגלים מה זה קשור עכשיו לעניין של עבדים אבל בעצם כנראה שזו כוונת האבן עזרא מהיא החטא המרגלים אנחנו יודעים הרמבן שאל אדונינו הרמבן הרי כל מה שהם אמרו אמרו נכון מהר אנשים גדולים הרים בצורות אז מה היה החטא שלהם אומר הרמבן מילה אחת אפס כי אזם אנחנו לא מסוגלים מי אמר שאתם לא מסוגלים זו מנטליות של עבד עבד לא מאמין בעצמו עבד לא מאמין במה שהוא יכול עבד לא מאמין ב לכן הם לא יכולים להיכנס לארץ איך יהושע וכלב אומרים אתם צודקים הכל אבל לא נעלה כי יכולנו חלה הם מביעים את הסיסמה הזאת אחרי זה ברק א קובמה המציא אותה גם כן חושב יש כן זה יהושע וקלב אומרים יסוי כן לא נעלה כי יכוללה אנחנו מסוגלים זה היה הבעיה הגדולה של העבדות ולצורך כך איך פותרים את הדבר זו בעיה מנטלית הקדוש ברוך הוא עושה כמה דברים אנחנו יודעים למשל יש לנו את הסיפור של שבת הגדול למה שבת הגדול נקראת בגלל שהם קשרו את קירי המיטה קשו את הכבש בעשירי והמצרים היו חורקים לשיניהם זה הטם המפורסם אבל נשאל את השאלה למה אתה ארבעה ימים לעשות לקחת כבש קודם זה רק בשבת הגדול זה רק בפסח מצרים זה לא היה לאחר מכן והתשובה בדיוק בגלל זה כדי שהמצרים יבואו והם יגידו להם מעכשיו אנחנו לא מפחדים מכם מעכשיו שום דבר זה לא לא אכפת לנו אתם הפשוט לא אכפת לנו מכם נכון זה האלוהים שלכם לכם והנה אתם רואים האלוהים שלכם אנחנו הולכים לשחוט הכל כדי לתן להם את גבות הנפש והסיבה השנייה מה שהקדוש ברוך הוא עושה להם זו באמת הרכוש הגדול מה זה עבד נכון קודם כל סתם מי שיש לו רכוש גדול בדרך כלל העשיר איך אומר שלמה המלך העשיר יענה הזות אדם הרבה פעמים עשיר אז הוא מדבר בזות היה פעם איזה רב הוא בא לפני דרשת שבת הגדול ביום שישי הוא בא לאיזה גביר בעיירה אומר לו אתה יכול ללוות לי מיליון שק שקל. אומר לו, כן, יש לי. נותן לו מיליון שקל מוצאי שבת מחזיר לו. אומר לו הרב, אז בשמע הייתה צריך את זה לשבת. הרב חלילה וחלילה מריץ מניות בשבת. אומר לו, "לא לא חס ושלום. אז למה אני הייתי צריך שיהיה לי מיליון שקל? כי אני בשבת תשובה אומר הרבה מוסר וכשיש לי ב בארנק שלי מיליון שקל, אני יכול לתת לה בליבתי מוסר כמה שאני רוצה בלי חשבון ואת הדבר. אז השיר הנה הזאת, נכון? אז זה גם רכוש הגדול, אבל יש בזה עוד יותר. יש הגדרה והיא הגדרה מנטלית. מה שקנה עבד קנה רבו. זה גם הגדרה הלכתית אבל זה גם הגדרה מנטה. עבד אין לו כלום משלו. עבד הכל נותן לרבו. עבד אין לו אין לו שום יד משלו. הכל הוא צריך לתת. והקדוש ברוך הוא רצה עכשיו שיתחלפו. מי שהייתה השפחה גבירה שלי היא עכשיו נותנת לי. ושאלה אישה משכנתה מי שהיה האדון הוא נותן עכשיו לעבד כמו שאדם יתחיל להאמין בעצמו האדם יתחיל להאמין את ה את האני שלו זוהי בעצם הסיבה של הרכוש הגדול זה לא היה יכול להיות בביזת הים אף אחד לא נתן לי מצאתי לקחתי אבל היה חשוב לקדוש ברוך הוא שהוא יתן לי שהגביר האדון יתן עכשיו לעבד להבין שהתחלפו הסטטוס ולכן זה גם לא מצווה בפני עצמה דבר נע למה דבר נה כי זה רק אמצעי כדי להקנות את גבות הלב נכון הגמרא אומרת במסכת ברכות ששתי גאולות היו גאולת יום וגאולת לילה כל מודים ניגלו הם ניגלו בלילה אבל מתי הם יצאו ממצרים יצאו רק ביום מה פירוש הגאולת יום וגאולת לילה מרן הרב קוק מסביר בעיניה לילה זה דבר שאף אחד לא רואה יום זה גאולה שכולם רואים אותה. יום זה הגאולה הפיזית. כולם רואים עם יוצא ממצרים. אבל אוילה לגאולת יום, לגאולה הפיזית, אם לא קדמה להגאולת לילה, זוהי אותה הגאולה הפנימית האני שלה שלנו. זוהי הגאולה. והגאולה שאדם מתחיל להאמין בעצמו. וכשאדם מתחיל להאמין בעצמו אז הוא יכול להיגאל. וכשהקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו ידוע תדע כי גריזרך ברצלו להם בטח חושב סבור אברהם אבינו אז מה יהיה עכשיו איזה עם יצא עם של עבדים זה עם שיוכל להמשיך את התפקיד שלי זה עם שיוכל להילחם כנגד כל העולם להפיץ את תורת השם להגיד כנגד כל העולם כולו שיש כל אחד אומר לו הקדוש ברוך הוא כן ואחרי כן יצאו רכוש גדול לא הרכוש לא הגלביות הם יצאו עם שיוכל באמת להאמין בעצמו כמה אנחנו זקוקים לזה גם היום לאותו לאותו הדבר הזה עם שיוכל להגיד ביתך את האמונה שלו את הצדקה שלו את ארץ ישראל שלו סבי זקני בעלמי השילוח אומר בפרשת משאי כתוב ויסו מהר שפר ויחנו בחרדה כשאדם לא יודע אז הוא בחרדה או באל תעשה וישו מחרדה ויחנו במקלות כשאדם יהיה בטוח בעצמו הוא חי במקלות הוא בטוח בעצמו אומר זה הסימן שתהיה הגאולה. ואיך הוא מסיים? שהשם יתברך ירצה לקבץ אותנו, ירצה לגול אותנו, אז יתן תקיפות בליבם. אנחנו באמת נהיה עם לא עם של עבדים, לא עם של מורך, לא עם שמפחד מעצמו, עם שמאמין בעצמו. הלוואי הוא מסיים שתהיה בקרוב בימינו. אמן ואמן. שבת שלום ומבורך.