מענייניי דיומא | הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] פשוט ראש הישיבה וכל התלמידים כתוב בחזק שנכנסו רבותינו לקרן ביבנה אז הגמרא דנה במה פתחו כשנכנסו רבותינו לקרן ביבנה רבי יהודה פתח ודרש בכבוד המקום ואיין ספק שהיוזמה לעשות את הכינוס הזה הוא ממש דבר בעיתו מה טוב הוא תמיד טוב כינוסו וכינוס בניו והצילו אותו ככה כתוב על יעקב אבל בימים הנוראים האלה שאנחנו נמצאים המשך של הימים הנוראים שהיה בתחילת השנה כתוב נורא אלוקים ממקדש אומרים חזל אל תקריא ממקדשי אלא ממקדש אז יש משמעות הרבה יותר גדולה לימים שאנחנו בחודשים האלה שנמצאים בו ל אחת כמה וכמה בחודש אדר שהדר קיבלוה בימי אחשוורוש ואומר רשי שהכל היה מאהבת הנס ורואים פה דבר מאוד מופלא שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה בסיני לא כתוב שקיבלו את התורה מאהבת הנס עוד היו צריכים לקוף עלי מר כ גגת ודווקא בזמן שהיו במצוקה אז הדר קיבלו הבימ אחש ראש מאהבות הנס מהתחלה דווקא בזמן של אסתר פנים ואנוכי אסתר אסתיר פני אסתר מן התורה מנין זה הולך על התקופה הזו דווקא אז קיבלו את התורה מאהבת הנס יותר ממה שהיה אחרי נישאי יציאת מצרים כנראה שיש משהו שבזמן שאדם נמצא בזמן הלא שגרתי בזמן שיש שבר שבר במצרים אז אדם מגלה כנראה בכוחו הרבה יכולות מעבר למה שהוא חשב שקיימים בו ולכן דווקא בזמן ואנוכי אסתר הסתיר פני אז הדר קיבלו אבימי אחשוורוש מאהבת הנס משאז אדם באמת מגלה כוחות הרבה יותר עמוקים ממה שאדם מגלה בזמן שהוא נמצא בשגרה וזה לא דין רק בעם ישראל זה אצל כל אחד ואחד מאיתנו אין מי שאין לו משברים אל תאמינו לאף אחד שיגיד לכם שאין לו אבל המשבר הוא לא משבר ש עד כדי לעצור תהליכים אלא זה אותו בחינה שכתוב אצל יעקב אבינו ויהר יעקב כי יש שבר במצרים יש גם יושבת על על המשבר שזה זמן של לידה חדשה ותמיד לידה חדשה באה כנראה מתוך איזשהו שיוון כזה או אחר החתם סופר כותב ומביא את הרמבם הלכות גירושין נחשב שהוא עשה את זה נגד רצונו בגלל שכפו אותו בגלל שנפשו של היהודי רוצה תמיד את הטוב ולפעמים יש דברים שמסיתים אותנו הצידה הכפייה של בית הדין היא לא מולידה רצון חדש שלא קיים אלא מגלה את הרצון הפנימי של כל יהודי כך כותב הרמבם בלחות גירושין אומר החתם סופר זה רק מזמן אדר קיבלו הבימ חשאש אז נתגלה הרצון הפנימי היותר עמוק אפילו יותר ממה שנתגלה ב במעמד הר סיני שהם הקדימו נעשה לנשמע אבל דווקא בזמן הסתר פנים אז נתגלה האדר קיבלו אבימלך אשאש עד כמה עמוק הכוח של כל יהודי הרצון האמיתי שלו כך כותב החתם סופר כתוב שלעתיד לבוא אומות העולם יבואו בטענות לקדוש ברוך הוא ויגידו לו למה אתה לא כפית עלינו הר כגיגית למה לא נתת לנו תורה בכפיה נכון שלא רצינו לקבל אבל בעם ישראל היה כפיה אז למה לאומות העולם לא כפית אומרת הגמרא שהקדוש ברוך הוא יגיד לאומות העולם כלום שבע מצוות כן קיימתם מה התשובה פה בגלל שהוא ידע שלא יקמו את השבע מצרות לכן הוא לא קפר אותם לצערנו היה תקופות שגם עם ישראל לא קיים את כל הת מצוות ובכל זאת הקדוש ברוך הוא כפר גיגית אז מה הפשט בחז שהקדוש ברוך הוא אומר להם כלום כפית כלום שבע מצות אתה מקיימים כתוב ברבנו ניסים גאון בהקדמה למסכת ברכות ששבע מצוות בני נוח הם מצוות שכליות שאי אפשר שיהיה חיבור בציבור אי אפשר יהיה בכלל לחיות אם אין את הבסיס את הגרעין היסודי של דברים שבין אדם לחברו שהיסוד הוא בשבע מצות בני נוח זה מה שהגמרא אומרת הקדוש ברוך הוא אומר להם אם אין לכם את הבסיס את הטוב היסודי שקיים אצל כל אדם אז לא שייך שאני אכוף עליהם ער כגיגית אצל עם ישראל יש את הטוב החפצים לעשות רצונך אז הכפיה מועילה לגלות את הטוב שתמו בפנים להוציא אותו החוצה אבל אצל אומות העולם שגם חסר להם את הבסיס היסודי של שבע מצרות בני נוח אז לא יועיל כפיה מי שכפי לא יכולה להוליד רצון חדש כפייה מועילה רק במקום שהרצון קיים רק צריכים לעזור לו קצת להתגלות הסתר מן התורה ני אומרת הגמרא מהפסוק ואנוכי אסתר הסתיר פני מה שכתוב בפרשת וילך מה כתוב שם הפסוקים שעם ישראל יגידו על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה ואנוכי אסתר הסתיר פני ביום ההוא מכאן לומדים אסתר מן התורה מנין הרמבן אומר שכשם ישראל אומר על כין אלוקי בקרבי מצאוני זה וידוי ושואל השפת אמת אם זה וידוי אז למה מיד אחר כך ואנוכי אסתר הסתיר פניי עם ישראל כבר מבין את המציאות שעל כין אלוקיי בקרבי מצאוני כל הרעות האלה אז התגובה אחר כך לא הייתה צריכה להיות אסתר פנים אז מה הפשט בפסוקים אומר השרת אמת בשם רבוני מפשיסחה אם יהודי מעיז להגיד כי אין אלוקיי בקרבי מצאוני זה עצמו חטא זה לא וידוי יהודי צריך להאמין שתמיד הקדוש ברוך הוא נמצא איתו בכל מצב שהוא ואם הוא אומר אין אלוקי בקרבי זה חולשה בכל המצבים בכל ההיסטוריה אצל כל אדם באופן פרטי אין מציאות שאין אלוקי בקרבי בפנים אולי עכשיו אני לא מרגיש את זה אבל הקדוש ברוך הוא נמצא בכל צרתם לא צר כי לשוך כוונו כל היום כתוב במפרשים זה לא שהכוונה אנחנו מפרשים שאתה תושיע אותנו אלא יותר מכך אנחנו רוצים שהקדוש ברוך הוא עצמו יושע מפני שבכל צרתם לא צר אומר השפת אמת לכן התגובה היייתה אסתר פנים מה היה התיקון בתקופת אסתר תשבע שסתר מלכות היא האמינה בעצמה היא הלכה אל המלך אשר לא כדת היא הלכה במסירות נפש היא פנימה בתוכה פנימה שהקדוש ברוך הוא נמצא איתה והיא תוכל להצליח וזה מה שכתוב בחז אסתר מן התורה מנין תקופת ההסתר פנים אחרי שאומרים חס וחלילה כי אין אלוקיי בקרבי אז מגיע הסתר פנים והתיקון היה כמו שכתוב אצל אסתר שהולכים במסירות נפש ולכן מיד אחר כך כתוב בתורה ואתה כתבו לכם את השירה הזאת מתי אדם יכול להגיע למדרגה שהוא ירגיש שהתורה זה לא רק מה שלומדים אלא זה ממש כמו שירה זה בא אחרי ההסתר פנים אז אדם מתאמץ יותר הוא מגלה הרבה יותר כוחות ואז הוא יכול ואתה כתבו לכם את השירה הזאת בימים נוראים אנחנו אומרים התפילה ובכן תן כבוד השם לעמך ובכן צדיקים רו וישמחו שלוש פעמים ובכן אומר אבודרם למה אומרים דווקא את הביטוי ובכן אומר אבודרם לומדים את זה ממה שכתוב במגילת אסתר ובכן אבוא אל המלך מה הקשר בין ובכן אבוא אל המלך של אסתר למה שאומרים בתפילה בימים נוראים ובכן תן כבוד וכדומה הפירוש הוא בני שרי אסתר הלכה במסירות נפש ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה 30 יום ובכל זאת היא הולכת במסירות נפש לקדוש למלך אז זה אומר אבודרם גם אדם שמגיע לראש השנה לימים נוראים והוא רואה שגם הוא לא נקרא לבוא אלמלך זה 30 יום עבר עליו אלול וזה לא השפיע עליו אומרים לו תגיד בתפילה ובכן כמו שהיה אצל אסתר תלך במסירות נפש תאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא בכל מצב הוא נמצא איתך ולכן חזל אומרים ורשי מביא את זה במגילת אסתר תלבש אסתר מלכות אומר רשי שלבשה רוח הקודש מה הפירוש של אפשה רוח הקודש אומר הרמבם במורא נבוכים כדי שאדם יקבל רוח הקודש אחד הדרכים זה שתהייה לו מידת הגבורה כמו שכתוב אצל גדון לך בכוחך זה והושעת את ישראל הוא העיז לבקש מהקדוש ברוך הוא דבר שלא היה נראה על פניו שהיה מגיע להם כשהולכים במסירות נפש מגיעים עד דרגה של רוח הקודש זה מה ש אומר רשי ותלבש אסתר מלכות הכוונה שנפשה רוח הקודש למה ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת אדם צריך לפעמים להתנשא מעל מה שנדמה לו לא לפתח איזה דימוי עצמי שלילי כזה של מי אני ומה אני ולהחליש את עצמו אלא יותר מכך ללכת במידת המלכות ולבוא לקדוש ברוך הוא ולהאמין ביכולות שלו בלימוד זה הלימוד שמה שחז אומרים ואנוכי עשת ר הסיר פני אז הוא מגיע לי לציווי שיש אחר כך ואתה כתבו לכם את השירה הזאת זה הדר קיבלוה בימי אחשוורוש מאהבת הנס יותר ממה שהיה במעמד הר סיני בבחינה מסוימת וזה מה שהבאתי חתם סופר בפורים בקבלת התורה של פורים אז ראו כל אפסי הארץ את ישועת אלוקינו ראו מה זה עם ישראל ראו את הכוחות שלו ובזמן שעם ישראל נמצא היום זמנים לא פשוטים זמנים ימים נוראים כתוב אצל אברהם אבינו אחרי שהוא נלחם מול תשע מלכים שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו אנוכי מגן לך למה אברהם אבינו אחרי שהוא ניצח היה צריך הגנה מהקדוש ברוך הוא הרי הוא ניצח אומר רשי אברהם פחד שמה נתמעטו זכויותיו כמו שכתוב על הרבה מקומות על יעקב אבינו אש פטמת אומר פירוש אחר אברהם אבינו היה כל כולו מידת החסד כל כולו היה מידת האהבה הנתינה הכנסת אורכים גם לאומות העולם הרמבם כותב בספר המצוות שיש מצווה לאהוב את השם ומה זה הביטוי המעשי לאהבת השם כותב ותב הרמבם כמו שכתוב אצל אברהם אבינו שהוא גם היה מאהב שם שמיים על הבריות הביטוי המעשי האמיתי לראות אם האדם באמת אוהב את הקדוש ברוך הוא אם הוא עושה באמת את מה שאברהם אבינו עשה שהוא יודע להב שם שמיים גם על אחרים זה סימן שהאהבה שלו היא באמת אהבה רצינית היא מביאה אותו עלידי מיסה ויש הקדמה של החתם סופר לתשובות יורד דעה ששם החתם סופר כותב הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו שהוא חייב לספר לו את מה שהוא הולך לעשות בסדום למה כי דעתי למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו וכולי אומר החתם סופר יש הרבה אנשים שרוצים להגיע להרבה דרגות ברוחניות שרה היייתה גדולה מאברהם אבינו בנבואה אבל למה זה היה בגלל שאברהם אבינו התמסר לאהב שם שמיים על הבריות אז היה לו פחות זמן משרה לעשות את כל ההכנות האמיתיות כדי להגיע לדרגת נבואה כמו שרה אז זה הקדוש ברוך הוא אמר אני יכול לא לספר לאברהם אבינו בגלל שהוא קטן משרה בנביאות הרי כל מה שהוא קטן ממנה בנביאות זה בגלל שהוא פועל כל הזמן טובת הרבים מי שפועל לטובת הרבים כמובן מתוך תורה לא לא על חשבון התורה אז הקדוש ברוך הוא מתייחס אליו לא רק כפי שהוא עכשיו אלא לפי ה פוטנציאל שהיה יכול להגיע אליו אומר השפת אמת אברהם היה מידת החסד הוא הטיב עם כל הבריות הביטו אל צור חוצבתם אומר הרמבם במורא נבכים אברהם אבינו הוא היה הסלע וכל יהודי הוא חלקיק קטן מסלע שיש בו את כל התכונות שיש בסלע גדול יש גם ביהודי קטן במאמ מוסגר בא פעם פרופסור גדול כבוד הרב מותר לספר פרופסור גדול בא פעם להביא מורי זצל ושאל אותו מה לעשות עם חולה שאיין לו תרופה המוצא היחידי זה להפוך אותו למורד מונשם אבל לא בטוח שהוא יקום מזה לעשות את זה או לא אפי אמר לו קוקו תלוי אם החולה יסבול או לא יסבול אבל אם לא אז הוא אמר לו כך מה היית עושה אם החפץ חיים היה שוכר בבית חולים הדסה היית מחבר אותו או לא אמר לו בוודאי עולם עם החפץ חיים ועולם בלי החפץ חיים זה לא אותו דבר אז אביא אמר לו כל יהודי הוא חפץ חיים קטן יש חפץ חיים גדול יש חפץ חיים קטן אומר הרמבם הביטו אל צור חוצבתם כל יהודי יש בו איזה ניצוץ איזה כוח מהסלע מההתנ שהיה אצל אברהם אבינו אז ממה אברהם אבינו פחד אומר השפת אמת ברגע שאברהם אבינו נלחם אז הוא פחד שהוא שנה את התכונה שלו עד עכשיו הוא עשק כל הזמן בחסד כל הזמן הוא עסק רק בהטבה עם הבריות הוא היה אברהם אוהבי מאהב שם שמיים אוהב את הקדוש ברוך הוא אדם שפתאום מתעסק מדברים שלכאורה זה נראה ההפך מזה אברהם אבינו פחד לזה אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תירא אברהם התכונה שלך הי תישאר כמו שהייתה כמו שאנחנו אומרים תמיד בימים נוראים וכל הראשה כולה כהשם תכלה שואל הרב בעולת ראיה זה הזמן לדבר על כיליון הרשע בימים נוראים שכולנו מבקשים על חיים זכינו לחיים כבנו לחיים שמה הזמן פתאום להתפלל על כל הראשה כולה כשם תכלה כותב הרב בעולת ראיה כן התכלית והטבה הכי גדולה שיש לראשה זה לכלות אותה מן העולם פיזו רשעים טוב להם וטוב לעולם לכן כתוב בתורה המילים האחרונות של משה רבנו ו אתה על במותימו תדרוך מה זה ואתה על במותימו תדרוך בפשטות היינו מפרשים ובצדק למגר את כל וי ישראל ואתל במת לדרוך זה המילים האחרונות של משה רבנו בתורה אומר שמה שפת אמת יש עוד פירוש ואתה על במותימו תדרוך מלשון דורך הנבים גם כשאתה ממגר את הרשעה אבל תדע שיש דבר טוב שאפשר להוציא אז כמו דורך חנים להוציא את היין להוציא את ה טיפה טוב ואת כל השאה צריך לחלות אומרת הגמרא במגילה כשמר כי היה צריך לעלות על הסוס הוא לא יכל היה להגיע מני שהסוס היה גבוה כך אומרת הגמרא במגילה כתוב שהמן התכופף ומרדכי טיפס עליו וכך הוא הגיע לסוס ובשעה שמרדכי עלה על גבו של המן הרשע לעלות על הסוס אומרת הגמרא אז מרדכי אמר ואתה על במותימו תדרוך זה הקיום של מה שאמר משה רבנו כמו שאומר השפת אמת תדרוך מלשון דורך נבים גם בני בניו שלמן למדו תורה בבני ברק אז מכל דבר לעשות בשלמות כל המצוות לכת כמה וכמה בלימוד התורה כותב הרמבם בסוף פירוש המשניות במסכת ברכות מה הפירוש את לעשות לשם הפרו תורתך הפירוש המקובל ונכון לפעמים יש זמנים לא שגרתיים שחכמים יודעים אולי זה עת לעשות לשם גם להפר את התורה אומר הרמבם בסוף פירוש המשניות בדיוק הפוך הקדוש ברוך הוא לפעמים רוצה להביא דברים בעולם והוא חושב שהוא צריך לעשות איזה טלטלה בעולם אבל התורה לא נותנת שיהיה משהו שלילי עולם מסובב הקדוש ברוך הוא כך אומר הרמבם שיהיה הפרו תורתך כדי שהקדוש ברוך הוא יוכל להביא את אותו דבר שהוא רוצה להביא לעולם ועל זה מוסיף הרמבם ודבר זה עמוק עמוק מי ימצאנו זה הקטע האחרון ברמבם בפירוש המשניות למסכת ברכות ודבר זה עמוק עמוק מ ימצאנו לרדת למה לעומק הרצונות של הקדוש ברוך הוא משה רבנו ביקש מהקדוש ברוך הוא הרי נינה את כבודך והקדוש ברוך הוא אמר לו וראית את אחוריי ופני לא יראו אומר החתם סופר לראות את המהלכים של הקדוש ברוך הוא מראש אנחנו לא יודעים בשר ואדם לא יכול אפילו לא משה רבנו אבל וראית את אחוריי אחרי המעשה אתה תבין מה הקדוש ברוך הוא עושה אומר המגיד לבית יוסף בספר מגיד שרים כתוב שחתמו של הקדוש ברוך הוא אמת מה יש לו חותמת מה זה חותמו אמת אומר המגד משרים לבית יוסף יש הרבה פעמים שהקדוש ברוך הוא עושה מהלכים מסויימים לאדם פרטי או לציבור שלם או לעם ישראל ולא מבינים מה הקדוש ברוך הוא רוצה ודאי שהוא רוצה שנהיה יותר טובים מתי יכולים להבין את המהלכים של הקדוש ברוך הוא כשאדם מגיע למקום החותם אדם שמק מכתב כל עוד שהוא לא יודע מי זה ששלח לו את המכתב הוא באמת לפעמים הוא לא יודע מה רוצה ממנו כשההוא מגיע למקום החותם אז הוא פתאום נזכר כן זה אותו יהודי שאני מכיר אותו והיה פעם איזה עניין כזה וכזה אז מתברר לו הכל למפריע אומר המגיד משרים זה הכוונה חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת בפרק לדוד השם הורי ואישי את פניך השם מבקש אותו בקשה שלמשה רבנו ובהמשך מה אומרים אל תסתר פניך ממני משה רבינו הקדוש ברוך הוא אמר לו וראית את אחוריי דוד המלך ביקש בכל זאת אל תסתר פניך ממני אומר הרמבם ברכות תשובה אל תסתר פניך ממני הכוונה היא שעונות שלי של דוד המלך לא יעכבו ממני לראות את מה שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם על זה אמר דוד המלך אל תסתר פניך ממני על תת בד תת אל תשני ואל תעזבני כי אבימי עזבוני והשם ישני אורני השם דרכך על הפסוק הזה אומר הרמבם אורני השם דרכך שעונות שלי לא יעכבו מלהידבק ולהבין את המהלכים של הקדוש ברוך הוא בעולם והסיומת של הפסוק זה כווה ל השם חזק ויאמץ ליבך חזל אומרים שזה לא רק בקשה זה גם תשובה למה שאמר משה רבנו אדם שהוא בדרגה של כבל השם חזק אז הקדוש ברוך הוא גורם לו ויאמץ ליבך ושהוא יכל באמת להיות וקווה אל השם הביטוי בחז הוא הכל בכיבוי והרמוני מאמר הכיבוי דברים שנוגעים תחז להתחזקות של האדם בביטחון בקדוש ברוך הוא אז עד כאן הקפה א' רוצה לומר עוד ריה אחת שקשורה לימי הפורים חודש אדר הגמרא אומרת מביאה מחלוקת מאיפה היה מקור לחזל שאפשר לכתוב מגי ואיין לנו כוח לחדש כתבי הקודש מצו ל וחומר ומה מעבדות לחירות אמרו שירה ממיטה לחיים לא כל שכן שואלת הגמרא אם יש לך קל וחומר ממה שהיה בפסח אז תגיד הלל למה אתה צריך לעשות מגילת אסתר שיגידו אלל אומרת הגמרא שני תרוצים תירוץ אחד קריאתה זו הלילה זה אלל בסגנון אחר מה הפשט זה הלל בסגנון אחר בפשטות מפני שכל מה שהיה במגילה זה הכל אסתר אז גם האלל אומרים אותו בצורה נסתרת שמו של הקדוש ברוך הוא כידוע לא לא מוזכר במגילה תירוץ שני אומרת הגמרא בגלל ש ביציאת מצרים יכלו להגיד הללו עבדי השם ולא עבדי פרעה אבל הנן הקת עבדיך אשוש הננו שואל בספר תשובות חסד לאברהם מה הפשט בגמרה יש כל וחומר כל וחומר זה דאורייתא צריכים להגיד הללל אומרת הגמרא קריאתה זו הלילה מה התירוץ אם יש כל וחומר תגיד הלל למה למה אתה מתקן לומר מגילה ומגילה קריאתה זו הלילה תגיד א יש כל וחומר אומר בעל תשובות חסד לאברהם רב נחמן ורב לא חל כ מקרונית גם המנדה אמר שסובר שקריאת זו הלילה גם הוא מודה שיש עוד בעיה שקתי עבדי אחשורוש נן וממילא אחד משלים את השני יש כל וחומר צריך לומר הלל למה אני אומר פה קריאתה זו הלילה ולא הלל ממש בגלל שקתי אבד חשו שנן אז אי אפשר לתקן לומר אלל רגיל אבל גם אי אפשר לא לומר א בגלל שהבד חשור שנן לכן עשו את פטנט הזה סליחה על הביטוי שיהיה קריאתה הזו הלילה אז זה לא מחלוקת עקרונית בין רבא לרב נחמן כך אומר בתשובות חסד לאברהם תנינה בסימן פא כשהגרוש כל וחומר לל ממה ממה שהיה ביציאת מצרים יש מחלוקת מאיזה אלל לומדים את את המקור לכך שמ קנים את קריאת המגילה רשי אומר ביציאת מצרים אמרו שירה על הים כך אומר רשי התור אבן שמה חולק על רשי תור אבן אומר השירה שהייתה ביציאת מצרים סליחה רשי אומר שאמרו שירה ביציאת מצרים על הים על קריאת ים סוף שואל התור האבן איך אתה יכול לללמוד מדבר שהוא היה רק לשעתו הרי זה לא נקבה לדורות מה שאנחנו אומרים א בדרך כלל בפסח זה על היום טוב של פסח אז בא רשי ואומר ההלל שהיו אמורים יש כל וחומר לעשות גם במגילה זה לומדים את זה ממה שהיה חד פעמי בזמן שהיה קריאת ים סוף לכן אומר התור אבן לא כמו דעת רשי אלא הוא אומר זה מהלל שאומרים בליל פסח בשום חג סוכות שבועות לא אומרים אלל בלילה בפסח אומרים אלל בלילה בירושלים המנהג לומר גמ בסוף התפילה בתפילת רבעית וחוץ מזה מעל שאנחנו אומרים בתוך א בתוך הליל הסדר עצמו אין ספק שהאל שאומרים בקריאת ים סוף וגם ההלל שאומרים בליל הסדר זה לא אותו א''ל שאומרים בכל שאר המועדים הרן במסכת פסחים הביא בשם רבי גאון שיש שני דרגות בהלל יש חובה לומר א' כמו בחגים או לפי המינה גם בראש חודש לומר את הפסוק ים המסוימים לקרוא אותם שהם פרקים של ה מה שכתוב בספר תהילים אומר רבי גאון אבל יש הל שהוא אל של שירה אני משתמש במילים אבל בעצם מה שאני אומר פה זה לא מצוות הקריאה ש לעצמה אלא לשורר לקדוש ברוך הוא אם הגמרא לומדת שצריך מכל וחומר לומר היה ראוי מ לומר אל שלם גם בפורים אז היא לא לומדת את זה שיש מצווה לקרוא את ההלל יש מצווה לומר שירה גם בפורים כמו שאמרו שירה או בליל הסדר או כמו שאמרו שירה עלי בדרשי על קריאת ים סוף נף כמנה איך נגדיר את ההלל הזה מישהו שאל אותי שאלה יפה בליל הסדר אומרים את ההגדה של פסח וחוץ ממה שאומרים הגדה של פסח בתוך ההגדה של פסח אומרים גם את ההלל למה לא נגיד קריאתה זו הלילה בפורים מספרים את הסיפור של המגילה בפסח מספרים את מה שהיה ביציאת מצרים אז בזה עצמו זה יחשב כהלל מדין קריאתה זו הלילה למה אנחנו אומרים גם את הסיפור של יציאת מצרים וגם את ההלל בתוך ליל הסדר לפי מה שאמרנו מקודם רבא ורב נחמן הם לא חולקים עקרונית גם המנדה אמר שאומר קריאתה זו הלילה הוא צריך את התירוץ של העקתי אבדי החש ורוש נן מפני שרק בגלל שקעתי אבדי החש וראש שנן ואני לא יכול לומר אלל בנוסח הרגיל אז אני אומר שקריאת זו הלילה אבל במקום שאיין לי את החיסרון של קתי עבדך אחשוורוש ענן אז אין עניין לומר קריאתה זו הלילה אז צריך להגיד את ההלל אבל איך שלא יהיה ודאי שקריאת המגילה כשהגרוש שקריאת זו הלילה היא לא מתכווננת שזה א' כמו של המועדים זה אלל כמו אלל של ליל הסדר זה אלל כמו שלפי רשי היו אומרים בשירת הים זה לשורר לקדוש ברוך הוא מה נפקי מין חוץ משל הדעת האמת יש ספר המרחשת אחד אחרונים הוא מתפלפל במה שכתוב בדעת התוספות בשם הבאג שאישה לא יכולה להוציא איש בקריאת המגילה למה לא גם נשים חייבות בקריאת המגילה למה ממעטים אפשר להגיד את הזכויות זה לא נכון אבל למה לא יכולה לאישה להוציא איש אז יש מחלוקת המרחשת אומר סורה נפלאה הגמרא הרי אומרת שקריאת המגילה קריאתה זו הלילה אישה חייבת בקריאת המגילה לפי שהם הו היו באותו הנס אז היא חייבת רק בקריאת המגילה אבל באלל היא לא חייבת מ שנשים פטורות מאל זה מצד הס של הזמן גרמה אישה לא חייבת אומר המרחשת לכן סובר הבאג שאישה לא יכולה להוציא את האיש בקריאת המגילה מפני שהאדם האיש מצווה בקריאת המגילה וגם שזה יהיה קריאתה זו הלילה אם הוא ישמע מאישה שהיא חייבת רק בקריאת המגילה אבל בקריאה שלה זה לא קריאה של קריאתה זו הלילה אז זה לא אותו דרגת חיוב שהאישה תוכל להוציא את האיש ועל פי זה הוא מחלק שכל זה נכון רק ביום מפני שהלל זמנו לומר רק ביום אז רק אז קריאת המגילה היא קריאה זו הלילה אבל בלילה שלא אומרים הליל אומר המרחשת אישה לפי הבאה כן תוכל להוציא את האיש אבל לפי מה שאמרנו יכול להיות שיש מקום להתווכח ישרי תירוצים לא ננעלו ההלל בקריאתה זו הלילה זה לא ההלל כמו של החגים כל מה שהגמרא אומרת שאומרים אלל רק ביום ולא בלילה זה הלל של המועדים אבל הרי כל מה המקור לו ללמוד כל וחומר שצריכים היו לומר עלל בפורים זה ממה שאמרו שירה בשירת הים או ממה שאמרו לפי התור האבן שירה בזמן שצו ממצרים בליל הסדר אז רואים שאלל שהוא לא אלל שצריכים לקרוא אותו אלא צריכים לשורר אותו אין הבחנה בין היום לבין הלילה אז קריאתה זו הללה זה בין בקריאת המגילה בלילה וובין בקריאת המגילה ביום וממילא כל היסוד של המרחשת צריך בירור מפני שמה אומר המרחשת שאישה לא תוכל להוציא את האיש מפני שאין בקריאה שלה משמעות של קריאתה זו הלילה זה שך להגיד רק על ההלל שמרים אותו בגלל חובת המועד לקרוא את ההלל אבל ההלל הזה שהוא הלל מתורת שירה אומר התוספות במסכת סוכה שאישה אף על פי שהיא פטורה מא' אבל היא חייבת בה' בחנוכה מפני שה' של חנוכה זה לא א' של המועדים זה אלל כמו לשורר להודות לקדוש ברוך הוא וכיו לדעת שאישה לא צריכה לברך ברכת הגומל יש אתזה במדיום עוד נפ קמין אחרונה ובזה נסיים בלי נדר הבית יוסף מביא בשם ה שיבולי הלקט כתוב שאדם צריך לומר את ההלל בעמידה על דו עבדי השם שעומדים בבית השם הלידות למה בליל הסדר אומרים את ההגדה וכולם יושבים לא ראיתי שום מקום שבליל הסדר עומדים כשאומרים עלי המקום היחידי שעומדים בליל הסדר זה רק שאומרים שפוך אמתך כל הסדר אומרים בישיבה אז הבית יוסף מביא בשם שיבולי לקת למה לא נעמוד בהלל מה הפירוש הלל שצריך לעמוד זה הלל שאתה חייב לקרוא את הפסוקים אז הכבוד של הלל זה לומר אותו במידה אבל במקום שהלל הוא לומר שירה לקדוש ברוך הוא בזה אין הבדל בין המידה לבין ישיבה ף כמיניה נוספת זה ראיתי שכתוב בשם האדמור הקודם מבלז הוא שאל שאלה מאוד יפה אמרתי שנגמור לא הקורא את המגילה למפרע לא יצא ידי חובתו מנה אנימי לאמרו דכתיב הימים האלו נזכרים ונעשים מהעשייה למפרע לו אף סחירה למפריע לו שאל האדמור מבלס לפני הקודם למה צריך לומר פסוק מיוחד שמי שקורא את המגילה למפריע לא יצא ידי חובתו הרי אנ אנחנו נוקטים שקריאת זו הלילה והגמרא אומרת מפורש שהלל כתוב ממזרח שמש עד מבו מאולד שם השם אז צריך לומר את ההלל כסדר אז אם קריאתה זו הלילה ברור שכמו שאת ההלל אי אפשר להגיד למפריע אז אותו דבר גם אי אפשר לקרוא את המגילה למפריע למה לגבי מקרא מגילה אומרת הגמרא שצריך פסוק מיוחד כמו אל לא אומרים למפריע אז אותו דבר גם אתקריאת מגילה קריאתה זו הלילה לא תגיד למפריע זה נכון רק במקום שאנחנו קוראים את ההלל אבל הלל שהוא בתורת שירה אז זה לא דומה למה שאסור לומר את האלל מפריע כל מה שלא אומרים אל למפריע זה מקום שאתה צריך לקרוא את הפרשה בפסוקים תקרא אותו כסדר יש ספר שנקרא מגן שאול של אחד מגדולי ליטה הייתי שם פעם שאלה שהוא כותב שאלתי את הגאון רבי יצחק אלחון מה הדין בכהן שמברך ברכת כהנים אבל במכל מה יברך השם ישמרך הוא הופך את הסדר הוא קודם כל אומר רשם פני לך וחונק ואחרי זה הוא אומר ברך השם ישמרך יש אנשים שתמיד תמיד צריך להגיד הפוך יצא ידי חובתו או לא יצא ידי חובתו אז הוא כותב שמה שתי תשועות שאלתי את הגאון רבי יצחק אלחון והוא אמר לי שלא כתוב בשום מקום שברכת כהנים צריכה להיות כסדרה העיקר זה להגיד את הפסוק שהתורה אומרת מה זה נקרא ברכת כנים והוא כותב שיצא ידי חובה לא צריכים לחדש את המנהג הזה זה לא מנהג זה ברכת כהנים צריך לכתחילה להגיד כמו שכתוב בתורה שמה השאלה היייתה מי שאמר את זה למפריע אם ה יצא דרך חובה או לא או שהוא מתבלבל או כל מיני דברים כאלה אבל וודאי ש אז אני שוב רוצה לחזור ולהודות לראש הישיבה לכל הרמים על היוזמה הגדולה שאנחנו צריכים לדאוג שלא יהיה הפרו תורתך כדי שלא יהיה את העת לעשות לשם כמו שאמר הרם פירוש המשניות וכל מה שאנחנו עם ישראל בטוחים שהקדוש ברוך הוא יעשה את מה שעשה בזמן מחיית אמלק בחר לנו אנשים וצא ילחם בעמלק ואז כתוב בגמרא כתוב שהמשנה בראש השנה אומרת וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא בזמן שישראל מבדים ליבם לאביהם שבשמיים אז היו נצחים שואל בספר כפות מרים הרי זה לא מה שכתוב בפסוק בפסוק כתוב היה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל באים חזל במשנה ואומרים לא זה לא בזמן שמשה מרים את ידו אלא בזמן שעם ישראל משעבד ליבו לאביהם שבשמיים אבל בפסוק כתוב ההיה קשה ירים משה את ידו אז מה בתורה שבעל פה אומרים לא זה הולך על בזמן שישראל קושיה יפה מאוד הוא אומר גם תירוץ נפלא הוא אומר נכון שזה כמו שכתוב בפסוק והיה כשה ירי משה ידו וגבר ישראל אבל מה נתן כוח למשה רבנו להרים את ידו על אומרת המשנה בגלל שישראל משבים ליבם שהם שבשמיים זה נותן כוח למשה רבנו כשיש גיבוי של תורה כשיש גיבוי של שיבו לאפינו שבשמיים זה מה שגם נותן את הכוח למשה רבנו להרים את ידו וזה מה שמשפיע משה רבנו על תלמידו יהושע שיכול לחלוש את עמלק ואתמול לפי חרב שאול המלך כי ראתי את העם איך אפשר לומר מה הפשט בשאול המלך כי יראתי אתם הוא היה מלך בן שנה שאול במלכו היה נקי בלי חטא אז איך אפשר לומר עליו שהוא מה הפשט בפסוקים זה באמת כולם מתקשים כשיעקב נאבק עם עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא אחר כך כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותאכל אז הבטיח לו ומלכים מחלציך יצאו אומר רשי איפה התקיימה הברכה ליעקב אבינו שאול משבת בנימין דהיינו בגלל שיעקב אבינו הגיע למצב קיסרית עם אנשים והם אלוקים ותאכל ויוותר יעקב לבדו אומר המדרש הדו דכתיב ונשגב השם לבדו ביום ההוא לא שיעקב נשאר איזה נבך מסכן לבד שכולם עזבו אותו אלא בדיוק להפך הוא הוא הגיע לשיא המעמד שלו שהוא עם הקדוש ברוך הוא בלבד בלי עזרה מהצדדים הרב חלב כותב במעייני הישועה שכשיגיע הזמן שעם ישראל לא יזדקק ולא יתחשב במה שאומות העולם עושים זה יהיה הגדולה הכי גדולה של עם ישראל זה מה שכתוב אצל יעקב אבינו ויוותר יעקב לבדו כמו שכתוב על הקדוש ברוך הוא ונשגב השם לבדו ביום ההוא כתוב במשנה בהוראות מה זה הדרגה של מלך בעם ישראל אומר המשנה מי שאין על גביו אלא השם אלוקיו זה מה שהיה אצל יעקב אבינו לבדו אין על גביו אלא השם אלוקיו ואז הוא זכה לברכה ומלכים מך לצך יצאו בני שמלכות זה מי שן הגבה ולה השם אלוקיו אבל ברגע ששאול המלך אמר כי הראתי את העם אז הוא כבר לא בבחינה כזאתי שאין על גביו אלא רק השם אלוקיו לכן הוא איבד אז את המלוכה וזה אנחנו מתפללים כי לשם המלוכה ומשל בגויים שמלכות השם תהיה ניכרת לכל אפסי ארץ לראות את ישועת אלוקינו ו שזכות כל דברי התורה הגדולים והמר ששמע היום במקום הזה בכל המקומות האחרים ישפיע שפע טוב על כל עם ישראל ו שהקדוש ברוך הוא ישלח רפואה שלמה לכל החולים לכל הפצועים וגם לכל הבריאים שלא יכלו שבעזרת השם עם ישראל ידע להרים ו חריט את הראשה כולה כישן תכלה ואז יגיע הזמן הגדול של ותמלוך אתה השם לבדך על כל הארץ תודה [מוזיקה] רבה