מסכת יבמות כפתיחה לסדר נשים • הרב יגאל פסו, ישיבת עכו • כנס אסופות ה-6

טוב, שלום וברכה. שמחה גדולה להיות פה, שמחה גדולה לראות ככה אה המון המון המון בחורי ישיבות יושבים ללמוד תורה ומרבנים שונים וזהו. ככה אמרה הגמרא הגמרא במסכת עבודה זרה. לומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם. אז אנחנו, ברוך השם, אנחנו היום הגענו ככה גם א לקבל הרבה ברכה והרבה טוב. נשתדל שגם הדברים האלה שאנחנו נגיד גם כן שיהיה יהיו לרצון בעזרת השם. שיהיה לנו יום מוצלח וטוב, מלא מלא טוב וברכה. תגידו אמן. בעזרת השם. טוב אז אנחנו התכנסנו ככה לדבר על מסכת יבמות כפתיחה לסדר נשי הסידור של המסכתות ובכלל הסדר של המשנה ש רבנו הקדוש רבי יהודה הנשיא היה לא רק עסק בליקוד ובסינון הוא עסק הרבה בעריכה והעריכה הזאת אה כבר רב שרירה גאון כותב שהעריכה הזאת הייתה מעשה ידי אומן ממש כמו יד השם. וזה היה ממש רבי שירה גאון משווה את זה לנבואה שהמלאכת האריכה הזאת הייתה מלאכה מדוקדקת ביותר ויש לה ערך יש לה למלאכת האריכה יש לה ערך מאוד גדול בסידור של הדברים שהוא גם מעביר מסרים ולא רק מסדר את הדברים או בצורה הגיונית או בצורה א נוחאה לקורא אלא יש כאן גם איזשהו מסר ש שעובר והייתי רוצה ברשותכם לעמוד היום על השאלה שאנחנו נציג אותה גם לפי גם לפי דברי הראשונים למה רבנו הקדוש למה רבי יהודה הנשיא פותח את סדר נשים מכל המסכתות דווקא במסכת יבמות נגיד עוד משהו באופן עקרוני הסידור של המשנה לא רק קשור לעובדה שצריך צריך לסדר מה מגיע לפני מה ומה מגיע אחרי מה. אנחנו יודעים שיש חשיבות מאוד גדולה גם לראשון שבסדר. הדבר הראשון בדרך כלל יש לנו עיקרון כזה שהוא עיקרון הראשית שאנחנו מקפידים להתחיל דברים בצורה טובה סימן התבה למזל טוב אבל זה לא רק מין סגולה כזו זה גם ידיעה שיש עיקרון כזה בתורה שהדבר הראשיתי הדבר הראשוני הוא כאילו כולל את הכל אנחנו רואים למשל אנחנו רואים את הבכור שהתקדש גם באדם גם בבהמה אנחנו רואים את הביכורים שהתקדשו בצומח אחד הרעיונות של הקידוש של הדבר הראשון הוא שהראשון הראשית מקפלת בתוכה את כל מה שיבוא אחר כך. ואם אנחנו אומרים שזה כך אז עוד יותר יש מחויבות. יש שאלה כפולה. יש שאלה אחת על הסדר. מה מה מסדרים לפני מה? מה מסדרים אחרי מה. אבל יש עוד שאלה. מה מסותחים? הדבר שפותחים איתו הוא הוא לפעמים מבטא הצרת כוונות. הוא לפעמים הדבר הכי חשוב. ואני אתן לכם דוגמה. גם מי שלא מבין את זה עד הסוף יכול אפשר לסבר אפשר לסבר עם זה את האוזן א נגיד שחתנים לומדים נידה היה ספר דרכי טהרה שהיו לומדים אותו שמה הסדר היה איך האישה נתמת ואיך האישה נטרת כשהרב קנול הוציא את הספר שלו לחתנים אז הוא הפך את הסדר הוא קודם כל טיפל באיך האישה נטרת אחר כך הוא טיפל באיך האישה נתמת עכשיו תגידו מה סתם כזה זה אבל זה לא היה סתם זה היה מאיזשהיא מחשבה איזשהיא מחשבה קצת פחות להלחיץ או קצת יותר להרגיע או לא יודע מה יש הצרת כוונות בזה שנותנים פתיחה מסוג מסוים או נותנים פתיחה אחרת אה זה ידוע גם כן למישהו עוסק בחינוך שהשיעור הראשון שנכנסים לכיתה יש איזשהיא התניה יש איזשהיא איזשהיא הכרות גם בהרצאה להבדיל שלא מכירים את המרצה יש כמה שניות ראשונות שיש יש ככה איזשהיא איזה בוא בוא נראה מה קורה מה זה מי זה מה זה הראשית היא פתיחה מחרת ו הראשית של סדר נשים הוא היא מסכת יבמון ו אנחנו יכולים לראות בקלות אלטרנטיבות שונות לפתיחת סדר נשים תשאלו כיצד זה פשוט קודם כל המאיר היא בעצמו מ כתב בהקדמה לש"ס שהוא שינה את הסדר של הלימוד ממה ממה שלמד רבנו הקדוש. למה? כי הסדר של רבנו הקדוש טעמיו היו איתו. והמאירי אמר אנחנו נתחיל ללמוד בצורה אחרת. גם המאירי גם הרמב"ם הציעו. כאילו הרמב"ם עשה את זה בתור רבאמינה אנחנו נראה גם למאירי הייתה הצעה איך לפתוח את סדר נשים והוא באמת בלימוד שלו הוא כתב שככה הוא עשה. והרמב"ם היה לו ואמינה לפתוח ארץ סדר נשים וגם תראו חוץ מרבנו הקדוש במרוצת הדורות כן גם אנחנו יודעים שגם הרמבם חיבר א חיבור שמקיף את כל תורה שבעל פה וזה מרתק לראות איך הרמבם בחר לפתוח את את ספר נשים ואיך רבנו הקדוש בוחר לפתוח את סדר נשים הרמבם בתחילת בתחילת ספר נשים הלכות ראשונות הלכות אישות קרי קידושין כן קידושין פותחים פותחים באיש מכיר אישה רוצים להינסא איך נקשר הקשר בין איש לאישה ולא מתחיל באיזה תת סעיף של מה קורה אם יש שני אחים ואח מת זה מקרה כזה זה זה מקרה כל כך נידח שכאילו ממש אם מכל הרשימה של כמעט מכל הרשימה הייתי אומר שהיינו שומרים אותו לסוף אולי נדרים ונזיר היינו שומרים לסוף אבל גם בנדרים ונזיר אולי עוד אפילו היינו עושים קודם כי נדרים זה בינו לבינה ונזיר זה אולי אבל זה ורואים רואים הרמבם פתח כך עכשיו גם הטור בתור אבן העזר הטור בטור אבן העזר הוא אומר עכשיו אני אסדר לפניך את כל ההלכות של איש ואישה ממה מתחילים בטח לא מאיבום תראו במקור מספר אחת לפניכם איך מתחיל לטור את סדר נשים שלו את כל ההלכות את כל הים ים של ההלכות שקשורות יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא חפץ בטוב בריותיו שידע שאין טוב לאדם להיות לבדו ועל כן עשה לו עזר כנגדו ועוד כי כוונת הבריאה באדם כדי לפרוט ולרבות וזה אי אפשר בלא העזר ועל כן ציווה הוא להידבק בעזר שעשה לו לכך חייב כל אדם ליסא אישה כדי לפרוץ ולרבות שכל מי שאין עוסק ב וכולי זאת פתיחה לסד זאת הפתיחה שהוא חשב בדעתו וגם ולמרות שהרמב"ם נגיד עוסק בהלכות ראינו הוא מתחיל בהלכות אישות ולא התחיל בהלכות יבום וחלית תראו גם אצל המאירי אה הוא כותב זהו סידורו עליו השלום מתייחס לרבנו הקדוש אתם רואים מקור שתיים אם שיסדר על דרך מקרה אם שיהיה לו טעם יחייב אצלו להיות אופני הסידור על זאת התכונה על הדרך שיזכירו הרב מורה צד צדק כנראה מתכוון לרמב"ם אם לסיבה אחרת גם כן שאפשר לומר בקצתם אולי בכולם והוא מנדב גם את הסברה שלו וגם לי נראה טעם כללי בסידורו עליו השלום והוא שהייתה כוונתו להתחיל בעניין החמור שבסדר ברכות בסדר זרעים ושבת בסדר מועד ויבמות בסדר נשים ותלת הבא ובסדר נזיקין וזבחים בסדר קודשים וכלים בסדר טהרות או אולי לסיבה אחרת לא נודעה לנו אולי הוא נותן לעצמו ציון על הסברה אבל כן הוא אומר אולי לא יודע אולי זה אולי משהו אחר למרות שהחמור אני התלבטתי אם חמור זה חמור זה הדינים החמורים שזה כאילו חומרה של ה של עצם הדין או שחמור זה שהסוגיות הם קשות טוב כי ברכות זה שאלה טוב א ואז תראו שתי שורות למטה אבל סידור הג סדרים אשר הורגלנו בלימודם אתם רואים בסוף השורה שלוש מלמטה בסידור הג' סדרים אשר הוגנו בלימודם נשתנה בכולם על הרוב היה הסידור עכשיו הוא כותב איך הוא איך הוא איך הוא סידר את זה בעצמו בסדר נשים קידושין כתובות גיטין יבמות סותטה נזיר נדרים הוא מצרף גם את נידה הכל שמונה מסכיות עם המסכת הנוספת רוצה לומר מסכת נידה אז רואים שהוא מסדר איך שהיינו מסדרים את סדר נשים קידושין כתובות גיטים עכשיו אני רוצה להביא דוגמה ממקום אחר ואז אנחנו קצת נחזור כי רבנו הקדוש רבי לא היה הדרך שלו לפתוח כמו שהתור פתח הטור פותח בוא נקרא לזה אנחנו בשפה שלנו התור פותח בדברי אגדה במובן מסוים הטור פותח יתברך שמו של הקדוש ברוך הוא יש איש ואישה יש פריאה ורבייה פותח בכל בדברים כאלה רבנו הקדוש בשס רבי פותח בהלכות כן נראה למשל תחילת השס תחילת השס ממתי קוראים את שמע בערבית רואים את הרמב"ם חיבר חיבור על כל תורה שבעל פה ממה מתחיל היו היו היו מביאים לך חילוני שקוף היו אומרים לך תלמד אותו כל תורה שבעל פה תתחיל ממה תתחיל אז הרמבם כבר חשב על זה ממה תתחיל יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע שיש שם ממציא ראשון לכל הנמצאים הקדוש ברוך הוא אמונה בקדוש ברוך הוא רבנו הקדוש התחיל ממתי קוראים שמע בערבי אבל כנראה שהוא התחיל בדיוק מאותו דבר כי ההכרזה שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד היא מה שכתב הרמבם יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדעת שיש שם מצוי ראשון לכל זה אנחנו על זה אנחנו מצירים מה זה קריאת שמע של ערבית זה קריאת שמע של ערבית הש"ס גם פותח בייחוד השם באמונה בקדוש ברוך הוא הש"ס גם פותח באותו דבר במובן מסוים רק שבש"ס זה בצורה יותר לבושה, בצורה יותר קצת יותר נסתרת כי בסוף אנחנו עוסקים ויש מסכת לפי הלכות אבל הפתיחה בקריאת שמע אינן המקרית הסידור הזה הוא מכוון ואנחנו נבקש להראות היום שמסכת יבמות נבקש להביא שישה תירוצים שאני שמצאתי שלא כל כך קשה למצוא אותם כן נבקש קצת לדבר על שישה תירוצים שיש ולראות אולי להעמיק באחד או שניים מהם ולראות א את המעשה הנפלא של רבי בפתיחת סדר נשי. טוב, אז א לפניכם מקור שלוש התוספות ישנים. שואל את השאלה הזאת 15 נשים פות פותרות צרותיהם. יש מקשים המים מתחיל סדר נשים ביבמות דעת חולה פורנותיה לא מתחילנן אם היה חסר לנו עוד סיבה לא לפתוח ביבמות אז התוספות ישנים מנדב לנו אותה שלא מתחילים גם בפורנות אז מה מתחיל בפורנות ואדרבה היה לנו להתחיל זה הסברה שאמרנו שרואים אותה בכמה ראשונים היה לנו להתחיל קידושין וכתובות וגיתין אחר כך יבמות ונראה משום דכתיב היה אמונת יתרח חוסן ישועות זה הסדר של הש"ס כמו שהוא מופיע במסכת שבת ואמרו איתך זה סדר מועד חוסן זה סדר נשים ואם כן סדר נשים הוא בטר סדר מועד מסיים במסכת מועד קטן זה היה בפורנות עכשיו פה הייתה לו גרסה כן פה הוא לתוספות ישנים ולראש היה בתי מדרש שבעצם מסכת מועד קטן הייתה ממוקמת בסוף הסדר ככה מאירים פה לכך התחיל אז נגמרת בעצם נגמר סדר מועד נגמר במועד קטן נגמר בענייני פורנות אז התחיל סדר נשים במסכת יבמות ומסמיך פורנותאה לפורנותאה כדי אמרינן פרק השותפין דמסמיך מלכים דסוף פורנות לירמיה דקולי פורנות אז לפי ה לפי התירוץ הזה יש פה איזשהו יש פה איזשהיא הסמכת פורנות לפורנות כלומר אם כבר אנחנו עוסקים בפורנות אם אני מבין נכון שזה אם אנחנו כבר עוסקים בפורענות בוא נסיים את כל הפורענות את קובעת התראלה שתית מצית ונעבור הלאה לזה נתחיל עם ה ככה ככה אני מבין הסברה בזה הנמי מפרש תחילה איזו אישה אסורה ואיזו אישה מותרת ואדר מפרש כולו מלידי נשים אז כאן יש סברה הגיונית מאוד שאומר רגע לפני שאנחנו באים לבדוק על הנישואים צריכה להגיע שאלה מקדמית אם הם מתחתנים ומי מותר להתחתן אם אסור להתחתן רק אחרי השאלה הזאת אפשר לגשת לכל סדר נשים. אז זה משהו כאילו בסדר, איזשהי הקדמה הכרחית. ובאמת מסכת יבמות מסטיפת לא רק מסכת יבמות בגלל בגלל הנושא של האיבום בגלל א הצרות שפותרות אחת את השנייה בעצם המסכת מתחילה להסתיף לכל מיני ייסורי ביאה וכל מיני וכל מיני שאלות עם איזה נשים מותר להתחתן אסור להתחתן אחר כך מגיע גם הנושא של א של גרים ועוד יש לומר תירוץ שלישי משום די מצווה ראשונה שהראה בנשים כדכתיב בתמר בוא אלשת את אחיך ויבם אותה כי יש לנו בספר בראשית זאת המצווה הראשונה שהרה בנשים כן >> אה קידושין להתחתן עם שרה >> כן אם נקבל את זה תלך אפילו עוד קצת אחורה אם אפשרו >> בבקשה בבקשה >> פרורבו נו רבוי רגע לפני שאני אגיד לכם מה אני חשבתי אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים יכול להות שהצה הראשונה שלא ברורה כאילו שלא ברורה שעשה א >> מה >> מצווה ראשונה שהיא לא ברורה ממש כאילו סתם טוב אה פרו ורובו זה לא מצווה ברורה לא זה ברורה כידוש זה >> מה מה >> פור זה ברור כידושים זה ברור יבמות אתה אומר לזה חידוש שאתה יכול להתחתן עם שם >> מעניין אתה אומר >> זה לא כזה חילו פרורבו האמירה כאילו פרורבו בעצם אתה אומר לא הייתה צריכה לאמר כי זה ברור >> האמירה פרורבו לא הייתה צריכה לאמר כי זה ברור כן מחילה >> מה מה >> גם יבום זה מצווה שהיא לא זו חדשה גם א יהיה א >> לא אז הוא מדבר על ספר דברי א ספר בראשית סליחה זה מה שהוא אומר >> גם ספר בראשית הוא לא אומר גם הוא אומר על זה אומר ל >> נכון נו על זה הוא מאיר על זה הוא אומר זה המצווה הראשונה זה פה פה מצאנו זה המצווה הראשונה שהר בנשים >> כן אבל גם יבון צריך לב גם כי גם זה לא ספר בראשית לא נו על זה מה שהוא אומר בגלל שזה מופיע בספר בראשית יכול להיות ש >> א מה מה מה יכול להיות שיח שבגלל שבדרך כלל אף שמישהו לא יכול להתחתן עם אשתו אם תגרשו לא יכול להתחתן עם אשתו אבל ביבום יכול >> בסדר אבל טוב זה זה כבר אחרי מתן תורה אה ידעו את כל הדברים האלה. מה שאני מה שאני חשבתי זה שבפרור לא היו אופציות. זאת אומרת היה מאוד ברור מי הולך להתחתן עם מי. אז הקריאה פרורבו היא כאילו לדורות. אבל באותה נקודה זאת מצווה ראשונה לכן הוא כותב זאת מצווה ראשונה שהראה בנשים. היה שם סיפור עם כמה נשים אם אתה אומר אז זה מה שאני חשבתי אבל כי לכאורה הוא חשב על הל חשבו בעלי תוספות על הפרורבו א בכל אופן זאת שאלה זאת שאלה מעניינת טוב אז יש פה שלושה תירוצים שראינו התירוץ הרביעי נמצא אצל ה נמצא אצל התוספות יום טוב שהוא קרא לחיבור שלו תוספת יום טוב אבל כולם עשו את זה תוספות יום טוב אז נזרום ולי ולי נראה לתת עוד טעם טוב שהיקדים מסכת יבמות לפי שהיבום לקיים שתי מצוות אחת היא להקים זרע לאחיו ואחת היא לקיים מצוות פריאה ורבייה ומקרא מלא טובים השניים מן האחד אז מה אומר התוספות יום טוב הוא אומר יש פה שתי מצוות כל מי ש כל מי שמתחתן רגיל מקיים מצווה אחת. מי ש עושה עיבום מקיים שתי מצוות. אז נתחיל ברבותה, נתחיל ביתרון של שתי מצוות. >> כן. הרמבא גם כן הקשה את אותה קושיה. אחר כך נתעסק בחלוקת הדברים בסדר נשים והתחיל ביבמות. והטם שהביאו להתחיל ביבמות ולא בכתובות כפי שמחייב ההיגיון להקדימה לפי שהנישואין תלויים ברצון האדם ואין לבית דין לקוף את האדם להתחתן אבל הייבום קופים עליו ואומרים לו או חלות או יבם ונכון יותר להתחיל בדבר ההכרחי לפי כך התחיל ביבמות זאת אומרת הוא אומר הרמבם אומר קודם כל החובות אחר כך הזכויות בוא בוא נתחיל קודם כל בהכרחי עכשיו זה קצת קושיה גם על שיטתו כי לפי שיטתו יש מצווה לשת אישה יש מחלוקת האם יש יש מחלוקת מפורסמת רמבם וראוש האם יש מצווה לשת אישה ולפי הרמבם יש מצווה עצמית בלי קשר למצווה לפרוט ולרבות יש מצווה לפרוות ולרבות הרמבם הרמב"ם אומר שיש מצווה גם לפרוות ולבות גם לעשות אישה כן >> המצווה זה להתחתן או זה לא להיעור >> המצווה לפי הרמבם לכאורה זה להתחתן אבל אתה אומר כן אבל אתה אומר עם המצווה היא כאילו שתפסיק להיות כן שלא תהיה רווק זה חקירה מעניינת אבל עקרונית באמת המצווה הרמב"ם אומר שזאת מצווה הראש אומר שזה הכשר מצווה לפרורבו עדיין עדיין הבית דין בוא נגיד בוא נגיד גם הרי היו גם דורות שקפו החרימו את אה היה החרימו חכמי ירושלים החרימו את מי שהגיע לגיל 20 ולא 24 אני חושב נכון החרימו את מי ש את מי שבגיל 24 ולאמר שלא יוכל לגור בירושלים ולא נסע אישה וזה אבל גם אם בית דין קופים נגיד ונגיד באמת שבית דין קופים הם אף פעם לא קופים בעצד זמנים כל כך מצומצם כמו ביבום או חליצה ויבום החליצה זה משהו שדוחקים את האדם ממש ממש אומרים אל אל ת כאילו תשחרר את האישה או חלוץ או יבן אומר הרמבם זה דבר עכשיו בתירוץ הזה של הרמבם שזה כאילו החיכי ומתחיל בהכחי פה הייתי רוצה להעמיק אני חושב חושב שזה פתח. התירוץ הזה של הרמב"ם הוא פתח להבין את המלאכת מחשבת של רבנו הקדוש בפתיחה ל לסדר נשים. יש לנו משנה מסכת נדרים. מה הדין של אה של הפרת נדרים של שומרת יבם? האם כן כי איש מפרת נדרי אשתו ו מה הדין של שומרת יבם שומרת יבם בין ליבם אחד בין לשני יבמים רבי אליעזר אומר יפר רבי יהושע אומר לאחד אבל לא לשניים אם יש כמה כן רבי עקיבא אומר לא לאחד ולא לשניים. אמר רבי אליעזר, מה עם אישה שקנהו לעצמו, הרי הוא מפר נדריה? אישה שיקנו לו מן השמיים, אינו דין שיפר נדריה. אמר לו רבי עקיבא, לא אם אמרת באישה שקנה הוא לעצמו שאין לאחרים ברשות. תאמר באישה שיקנו לו מן השמיים שיש לאחרים ברשות אז האישה הזאת שיקנו לו מהשמיים עדיין יש פה כמה אחים שיכול להיות שכל אחד הם יבם אותה זה מסובך אמר לו רבי יהושע עקיבא דבריך בשני יבמים בסדר אם יש כמה אחים מה אתה משיב על יבם אחד אמר לו אין היבמה גמורה ליבם כשם שהרוסה גמורה לאישה לאישה לאיש שלה עכשיו רבותיי תראו אני אפשר לפתוח פה את הסיפור הזה אבל אבל ואני אגיד לכם שורה תחתונה אחרי הגמרא אף אחד בסוף להלכה לכלומר אחרי מסקנה סוגיה בגמרא אף אחד לא מתייחס ליבמה כאישה שיקנו לו מן השמיים שהקדוש ברוך הוא דפק אצלו בדלת ואמר לו זאתי כן אף אחד כי בסוף הגמרא כולם חייבים להגיד משהו רבי אליזר חייב להגיד שהוא עשה במאמר ו אף אחד לא מד אבל כן אצל כולם יש את האלמנט שקוראים לה שיש משהו שזאת אישה שיקנו לו מן השמיים. עכשיו בוא נדבר על המושג. עכשיו הרמב"ם באיבום בתחילת יבום וחליצה פרק א' הלכה א' הזכיר את הביטוי הזה למרות שהוא כן הזכיר את הביטוי הזה מצוות עשה מן התורה שיבם אדם אשת אחיו מאביו בין מן נישואין בין מן הרוסין אם מת בלא זרע שנאמר ובן אין לו יבמה יבוא עליה מן התורה אינו צריך לקדש יבמתו שזו אשתו שיקנו לו מן השמיים אלא יבוא עליה וכתובתהל נכסה בעלה שמת כבר בהגדרת מעשה הייבום הרמבם קורא לאישה הזאת, אישה שקנו ל מהשמיים. גם האחרונים התעכבו על דברי הרמב"ם האלה, כי בסופו של דבר קשה לראות את זה בצורה. וגם הם שאלו על הרמב"ם למה הרמב"ם היה צריך להזכיר את הביטוי הזה? וגם חלקם חלק מהאחרונים לקחו את הביטוי הזה לכל מיני מקומות שהם לא בדיוק מה שאנחנו מדמיינים או מה שאנחנו חושבים. אבל וכאן היתרון אני חושב על ה על ה על ה על המשנה שעל פני המשע ומתן ה המדקדק של הגמרא בסוף המשנה בוחרת בכמה מקומות המשנה בחרה לקרוא לאישה הזאת אישה שיקנו לו מן השמיים עם כל הצר והכאב של הסיטואציה הטראגית יום אחד מסתבר קמים איש ואישה בבוקר ומגלים שמהשמיים הם קשורים. עכשיו אפשר לעשות עם זה כל מיני דברים. אפשר להתיר את הקשר, אפשר להעמיק את הקשר. אבל מה שמתגלה במקום הזה של עיבום זה שהקדוש ברוך הוא לקח איזה איש ואישה ואמר להם תכירו. אפשר עכשיו מה זה אפשר? צריך הלימוד הזה המרתק של מסכת יבמות ששמה דנים בדיוק איך נוצר הקשר או איך מופר זה ים ים ים שלם אבל העיקרון שזאת אישה שיקנו לו מן השמיים זה עיקרון מאוד יסודי זה סוד גלוי שאחד הדברים שרבנים גם בישיבות הסדר שבחורים ורבנים בישיבות הסדר עוסקים בשאלה הזאת הרבה מתלבטים, מתלבטים, מתלבטים אה עם מי להתחתן וזה לפעמים אני אומר לבחורים שמתלבטים הרבה וזה ו יש שאלות כאלה בשוט שוט באמונה בשיעור א' ובתיכונים וזה למה אני לא יכול להתפלל מתי שבא לי למה אני לא יכול לשמור איזה יום שבא לי למה אני לא יכול לבחור בהלכה מלא מלא דברים לבחור תן לי לבחור איפה להתפלל תן לי לבחור מתי לשמור מתי לשבות. תן לי לבחור איך יראה יום המנוחה שלי. תראה מה זה עולם. דבר אחד נתנו לך לבחור. הכל סגרו. הכל הכל הכל הכל סגרו. מהסרוכים שבנעליים על קריאת שמע על המיטה. דבר אחד נתנו לך לבחור. דבר אחד נתנו לך. גם שם הגבילו עם כל מיני ייסורים וזה. דבר אחד נתנו לך. תראה איך אתה משתגע. תראה איך אתה אתה רוצה שיתנו לך עוד דבר אחד לבחור? אתה רוצה שיתנו לך עוד משהו לבחור. איפה אנחנו נגמור? עכשיו צריך לדעת שהצריך לדעת שה ה עם כל תחושת הבחירה ויש בחירה ונכון ובן אדם הולך לבחור רגע לפני שמתחיל סדר נש מתחיל בקידושין או קידושין איזוהי דרך ישרה שיבוא לו אדם והוא מסתכל עליו והיא מסתכלת עליו ומוצאים חן אחד בן השני כן ולא רבנו הקדוש אומר קודם כל תדע לך קודם כל בוא נראה יש מציאות כזאת ששני אנשים קמים בבוקר והקדוש ברוך הוא אומר אתה והיא קשורים ואנחנו מכירים גם את הבת קול שיוצאת קודם ל ואומרת בת פלוני לפלוני אולי זה היה רעיון טוב לפתוח את סדר נשים אולי בעצם סדר נשים באמת נפתח בזה שהקדוש ברוך הוא בעצם מששתש ימי בראשית כמו שאתם מכירים שהמדרש אומר שמששתש ימי בראשית הקדוש ברוך הוא יושב מזווג זיווגים אז יש דברים אז אנחנו לא רואים את זה בעיניים כי בעיניים אם הוא הכיר אותה דרך שגרירים בלב או דרך זה או דרך אחותו או דרך זה זה אבל הקדוש ברוך הוא יושב מזב זיווגים הדרך שבה אנחנו לפעמים רואים את זה במציאות ממש היא מצב כזה שליבום וחליצה ואז פתאום רואים משהו רבנו הקדוש פותח את את סדר נשים אומר תראה ככה כמו שהקדוש ברוך הוא הפגיש אותם וכל השכונה יודעת שהקדוש ברוך הוא חיבר אותם ככה חיבר גם אותך ככה חיבר אותו ככה חיבר אותו זה ההתחלה של כל ה של כל העניין זה שהקדוש ברוך הוא יושב ומזבוג זיווגים זה ופה אני רואה את העומק בתירוץ של הרמבם שהתחיל בהכרחים שבית דין תופסים אותו בית דין כשליחיו של הקדוש ברוך הוא תופסים אותו אותו ואומרים לו אוכלציבם וגם הקדוש ברוך הוא אומר לו לפעמים תעשה ככה תעשה ככה ומכוון אותו זה נכון שבגלוי הבן אדם הולך ועושה אבל הקדוש ברוך הוא מסב זיווגי מהשם אישה לאיש זה לדעתי מסר אחד שהוא נוכח ממש בתחילת סדר נשים עכשיו מסר שני אני חושב גם נגיד שנגיד שהיו מבקשים ממני או ממישהו לדבר על סדר נשים לפני או תוך כדי שעושים איזשהו שיעור פתיחה לסדר נשים בוודאי הייתי מתייחס ליצרדי זה ברור ובסיפור מה שהתוספות ישנים מביא שזה המקרה הראשון ראשון שהר בנשים בסיפור עם יהודה ותמר רואים דבר נפלא מאוד יהודה הרי אחרי מכירת יוסף מגיע למבואיסטו נולדים לו שלושה בנים ארנן ושלה ארב בעיני השם אונן לא רצה לתת זרע לאחי וגם הוא מת. ועכשיו יהודה נמצא במלקות. תמר מצפה. תמר מצידה יודעת שמה שהכל בסדר איתה. יהודה אבל יהודה מצידו לא יודע לא מכיר את כל הסיפור הזה שמה היה עם אר, מה היה עם מונן, שהוא שיחד את זרות. אז מה הוא אומר? יהודה אומר יש לי בעיה איתה אישה קטלנית תמר אומרת תמר אומרת יודעת שהיא ומחכה לשאלה אומר לה שבי אלמנה בית אביך אשתו של יהודה מתה ויהודה מבין משהו יהודה מבין שהמציאות סוגרת עליו לא כל כך קשה לו להבין למה אבל השמים אנחנו על אשר ראינו צרת אחינו בהתחננו אלינו זהו מה העונש של מי שהכריט את אחיו ומכר אותו למצרים וגמר את ההמשכיות שלו אומר יהודה מידה כנגד מידה ועל מעשה יהודה ותמר יש שתי גרסאות שבמדרש שהם שניהם צדדים של אותה מטבע במקום אחד כתוב כפעו מלאך היאוש במקום אחר כתוב כפה מלאך התאווה וזה בעצם אותו דבר ודאי לך חקים הברמיזה יהודה עושה מעשה של תאווה ושל יאוש ואחרי כמו שאתם יודעים שתמר שולחת לו ואומרת לו שולחת לו את האחותם ואת הפתילים ואומרת לו לאיש אשר ללא אנוכי הרע עכשיו ליהודה יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, כמו שאנחנו יודעים שהרי הוא גזר עליה, מה הוא גזר עליה? הוציאו ותישרף. עכשיו יש לו שתי אפשרויות. אפשרות אחת להתכחש ויש לנו כל מיני מקרים בתנ"ך שראינו. אפשרות אחת להתכחש כמו אמנון ותמר. ציאו אותם. לא מכיר אותה. מי זאת? מי זאת? תעף אותה מפה. היה יכול לא להגיד כלום. וכמו שאנחנו יודעים יהודה אתה יודוך אחריך. יהודה בוחר. מה? בוחר להודות. מה קורה כשיהודה בוחר להודות? כשיהודה בוחר להודות מסתבר הוא מודה שמה? שהילדים האלה של תמר, התאומים האלה שהיא עומדת ללדת, הם שלו. ואז מה קרה פה בעצם? בעצם מי איבם את תמר בפועל? יהודה. יהודה בעצם איבם את תמר בפועל. אבל קרה כאן משהו שהוא יותר מאיבום. כל מה שיהודה עשה כאקט של תאווה תהפך ב-180 מעלות לאקט הכי נעלה והכי מנוקה מתאהבהו שיכול להיות. למה? יש לנו את ה יש לנו את את הנושא הזה של הייבום בכלל כשרואים את אונן רואים את אונן שהוא אומר א שאונן מה שכתוב בסבאשית שאונן ידע שלא לא יהיה הזרע אז הוא שיחט זרו ארצה מה אכפת לך חשבתם פעם על זה מה אכפת לך לצערנו פה נפנה לקדוש ברוך הוא שיפסיק שירחם עלינו ולא נראה יותר ייסורים כאלה. לצערנו כשאחד מבני הזוג נגידון לב באמת באמת בלב קרוע שאנחנו רואים עלמנות צהל כל מיני דברים כאלה אז מישהו מתחתן הלך הלך נפל חיה לגיבור נפל על משמרתו נשארה אלמנה לא משנה באיזה מצב משפחתי ועכשיו מישהו הולך להיכנס מישהו הולך הם הולכים להינסא היא האלמנה הולכת להינסא למישהו שאם אני תופס אותו רגע לפני האבות אני אומר לו תדע לך לא משנה מה תעשה לא משנה איך זה יתהפך אתה בנעליים שלו אתה בנעליים שלו אתה סוג של אה מקים שם למת אני מקים שם למת אני לא בן אדם מה איתי אני אני רוצה אני רוצה להיות אבא אני רוצה להיות בני אני יש לי אישיות, אני יש לי זה יש לי המשך, אני אהיה אבא לילדים, אתה תמיד תהיה שמה איפה שהוא היה. אתה לא אנשים הרי לא רוצים להיות ממלא מקום בכיתה, אז הוא יהיה ממלא מקום של החיים. סליחה שאני בוטא, אבל זה המקום שבו בן אדם אומר שבו אונן לפחות אומר תודה, תודה, תודה רבה, תודה אבל לא תודה. אני לא אהיה ממלא מקום של אר שכן בוחר לעשות את זה עושה מעשה מאוד מאוד נעצל הוא בעצם לוקח את המעשה הכי אישי שיש בחיים או בעולם נכון אנחנו קוראים לזה חיי אישות כל האישיות של הבן אדם מרוכזת בזה שלו של העבר שלו, של העתיד שלו ומוסר את זה, מוסר את זה בצורה אידיאלית מאוד, אולי הכי גבוהה שיש. תראו במקור מספר שמונה יש ברייתה במסכת יבמות דתניה אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כונסתו לשום נוי מה קרה זה תשאל כל תשאל כל א כל א כל רב שאל מה חש מראה זה חשוב בבחירת בת זוג מציאים לו לייבם צריך שתמצחן בעיניו כאילו הכונסתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כאילו פוגע בערבה וקרוב אני בעיניי להיות אבל עד ממזר לא נפסק להלכה וחכמים אומרים יבמה יבוא עליה מכל מקום חכמים אומרים אל תדקדק איתו אבל אבא שאול אומר תדקדק איתו הוא בא לייבםבם ליבם זה חתיכת דבר. לייבם זה להזיז את כל המקום הכי אישי שלך, הכי אינטימי, זה להזיז, לקחת את כל הדברים הכי אישיים שלך, הכי אישיות שלך, ותדחוף אותם הצידה וכל מה שישאר זה רק אידיאל אחד טהור. אתה פה, אתה איתנו באידיאל הטהור הזה קדימה. זאת המצווה הכי גדולה שיכולה. אתה לא איתנו, יש לך נדנו, יש לך עניינים, איך לא יהיה לי עניינים? זאת תהיה אשתי. יש לך עניינים. תחשב בצד. אבא שאול אומר אתה לא אתה לא מתאים בסדר לא נורא אפשר לחלוץ אתה לא זה כשמסתכלים על מעשה יהודה ותמה רואים איך במיוחד לפי התפיסה של אבא שאול כן רואים איך המעשה הכי תאוותני הכי נמוך הכי מייאש ומלא תאווה הפך בבת אחת לאידיאל טהור למשהו שהוא כולו נעלה ונשגב. ואם אנחנו לוקחים את התמונה הזאת של יהודה ותמה כפתיחה לסדר נשים, זאת קריאת כיוון על כל הנושא של יצרדי. כל הנושא של יצר דעריות הוא נמצא על הציר שבין מעשה יהודה ותמר כשהוא נעשה לבין מה שיצא ממנו בפועל אחרי שיהודה חזר בתשוביו זה כל הציר בצד אחד יש יצרד העריות עם תאומות התאווה ובצד שני יש את האידיאל הכי עליון להוריד נשמות קדושות מלמעלה אחרי החתונה שלי הייתי תי ב הגעתי פעם אחת היינו מתפללים בבית כנסת של יוצא טורקיה בבת ים אחרי החתונה הגעתי לשם פעם הרב הסתכל עליי הוא אמר לי א הוא הסתכל עליי ככה אתה אתה התחתנת לו מזמן אמרתי לו כן נכון סתכל עליי ככה אה נתן אמר יופי להוריד נשמות קדושות מלמעלה לא לא מתעכב לא מסביב לא זה יופי להוריד נשמות קדושות מלמעלה אתה חושב אתה חושב על זה כן אבל תחשוב איך הוא תשמע איך הוא איך הוא מדבר את זה איך הוא אומר את זה כשבן אדם יחשוב על כל ההשגות הרוחניות הכי עליונות שהיו לו אני אדבר על עצמי בסדר אני חושב על כל ההשגות הרוחניות הכי עליונות ועל כל המעשים הנעצלים הכי גדולים שעשיתי בעולם להוריד נשמות מלמעלה נגיד זה בטופ חמש ואני אדין בסדר זה אני לא אני לא לא מוצא כל כך לא מוצא עוד כל כך הרבה דברים וזה זה סדר נשים זה סדר נשים אישוב העולם להוריד נשמה קדושות מלמעלה במקרה שלנו גם בוודאי ישוב וקידו יישוב ארץ ישראל וקידום עם ישראל וכל הדברים הכי גדולים והכי נעלים והרבה פעמים המפגש איתם עם הדברים הגדולים והנהלים האלה עם ערכי הנצח הוא דרך פריזמה כזאת של יצרדיות ודברים כאלה שזה שזה זה כואב. אבל רבנו הקדוש במלאכת אומן מתחיל במסכת יבמות לשדר את המסר הזה. הדבר הזה יכול להיות אחד הנפילות הכי גדולות ואחד המקומות הכי נמוכים ויכול להגיע למקום מאוד מאוד מאוד אידיאלי, מאוד מאוד קדוש, מאוד מאוד עליון. ועל יסוד העמכה בשני התירוצים האלה, אחד של הרמב"ם ואחד של התוספות ישנים על ה על המקרה הראשון, על המצווה הראשונה שהרה בנשים. על יסוד שני הדברים האלה נראה לי שבאמת יש כאן יש כאן פתיחה רוחנית מאוד מאוד יפה ל פתיחה רוחנית מאוד מאוד יפה לסדר נשים בכלל ולכל ה ולכל המבט לכל המבט. אחד שכל מה שיבוא הכתובות והקידושים וכל כל כן קידושין וכתובות וכל זה עומד תחת איזשהיא כותרת של השגחה אלוקית של זיווג זיווגים מהשמיים וכל הנושא של יצרד האריות א כל הנושא של של איש ואישה עומד תחת הרצון החטירה לזה שהדברים האלה אלה יהיו דברים שיהיה אידיאל עליון, כמה שיותר טוב, כמה שיותר טהור ונעשה את הדברים האלה כמה שיותר לשם שמיים. יש שאלות, הערות. טוב, אשרכם בעזרת השם שיהיה ברכה והצלחה. ‏M.