ממשלת הרוטציה #ישראל יוסקוביץ

עוד 78 ימים לבחירות לכנסת ה-26 ואנחנו חוזרים היום 42 שנים אחורה אל הדרמה הפוליטית של אוגוסט 1984 המסע ומתן הקדחתני שוליד את המבנה הפוליטי היצירתי ביותר בתולדות המדינה ממשלת הרוטציה הראשונה זה קורה בקיץ 1984 מדינת ישראל מתעוררת לתוצאות בחירות מורכבות ביותר בתולדותיה המערך בראשות שמעול פרס מקבל 44 מנדטים הליקוד בראשות יצחק שמיר מקבל 41 מנדטים והמפלגות הקטנות מחזיקות את כולם בגרון וזה קורה בתקופה מאוד כותטית. המדינה הייתה שקועה באינפלציה דוארת של מאותחזים. היא הייתה שקועה גם בבוץ הלבנוני. המכת הפוליטית הייתה משותקת לחלוטין. אף גוש לא יכול היה להקים קואליציה של 61 חברי כנסת. וככה באמצע אוגוסט 1984, כשהנשיא חי מרצוג מפעיל לחץ כבד על ראשי המפלגות למנוע בחירות חוזרות, נכנסים שמעון פרס ויצחק שמיר למרתון שיחות ליליות. הטיניקנים והפרשנים מעריכים שאין שום סיכוי לשיתוף פעולה בין שני היריבים המושבעים. אבל בדיוק בימים האלה נולדת ההמצאה הפוליטית ששינתה את כללי המשחק בתולדות המדינה הרוטציה. לפי ההסכם שנרכם באותו אוגוסט, ש'מעון פרס מחיין כראש ממשלה בשנתיים הראשונות, בעוד שיצחק שמיר מחיין כשר החוץ וממלא מקומו ולאחר שנתיים השניים מתחלפים בתפקידים. הרעיון נשמע זה מאוד מאוד בדיוני, תלוש, מופרח. היו מעטים שהאמינו שראש ממשלה מחיין, יוותר מרצונו על הכיסא ויפנה ליריבו. אמר באמצע הקדנציה את התפקיד בפרט שהוא קיבל שלושה מנדטים יותר אבל התוכנית עבדה באוקטובר באוקטובר 1986 כנגד כל הסיכויים פרס מקיים את ההסכם מתפתר מתפקידו מעביר את השלטון ליצחק שמיר והמסר של הדבר הזה לדעתי צריך להיות שבמערכות בחירות לפעמים פוליטיקאים מרבים להציב קווים אדומים ולהתחייב שלא לשבת את זה עם זה ולא הוא לא יושב איתו וזה מכרים אותו אבל ההיסטוריה הפוליטית מלמדת שכשהכלפיות נסגרות ואין הרבה אופציות, אין הרבה אלטרנטיבות. לפעמים צריך לצאת מהקופסה, לצאת מהתיבת התהודה וכן לחרות בריתות עם יריבים פוליטיים, כל עוד והם יריבים ראויים והם אנשים ראויים. אני מדבר גם על החרמות כלפי הימין וגם החרמות של הימין כלפי השמאל. א כשצריך צריך לחונן אחדות. ואם תרצו גם את המסר, את המוסר השכל, אותו ממשלת אחדות נחשבת בתולדות הימים לממשלה הכי טובה והכי אפקטיבית ששלתה כאן במדינה. שיהיה לכם יום נפלא. בסורות טובות. ‏y