"ממנו תוצאות חיים" | הרב ראובן ששון | בכל לבבך 14

שלום וברכה לכולם. א באמת זה התרגשות ושמחה על העוצמה של הפצת התורה, את הצימאון הגדול שיש בעם ישראל לתורה כי נושאים של תורה שהולכים וגדלים ברוך השם בתוך אפילו יותר מאתגר השנה שזה יותר בתוך תקופת הלימודים וברוך השם א אנשים ממלאים את האולמות בלימוד תורה זה דבר גדול מאוד א הרבה הרבה הרבה עוצמה אין אוז התורה ומתוך התורה שמתגברת בעם ישראל אז השם עוז לעמו יתן השם יברך את עמו בשלום השלום האמיתי שזה שלום שהקדוש ברוך הוא יניח לנו מכל אויבנו מתוך גבורת השם מתוך מלכות השם מתוך הופעת שם שמיים וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממקה היראה הזאת שהיא נובעת כתוצאה מזה ששם שמיים נקרא עלינו לכן ככל שעוז מתגבר יותר בעם ישראל ככל שתורה מתגברת יותר בעם ישראל זה עצמו מביא את השלום האמיתי שלום יום האמיתי עד כדי כך שכתוב בפסוק ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני השם אלוקיך שלוש פעמים בשנה זה אומר שלא יצטרכו כוחות הביטחון על הגבולות כולם יעלו לירושלים בעלייה לרגל בבית המקדש ולא יחמוד איש את ארצך לא רק שאנשים אומות העולם לא יעיזו לעבור את הגבולות ולהיכנס ולקחת מהארץ ומהנכסים אלא ולא יחמוד לא יחמוד זה אפילו לא יהיה לזה רצון למה מתוך ההרצה הגדולה, מתוך ההכרה בעם ישראל שהוא עם השם שהוא עם של קודש, שהוא עם שהוא מחיה את המציאות, את העולם כולו. מתוך הדבר הזה ממילא לא יחמוד לי שתרצך כולם יגידו אשריכם שאתם מחיים שאתם מביאים את השכינה למציאות וכל העולם מתברך בזכותכם העולם הודתי דהגיע לשם והכל תלוי בהתעצמות שלנו בריבונו של עולם בדבקות שלנו בתורה בהופעת הקודש בתוכנו שמתוך הקדושה כמובן אז גם כל המערכות מתברכות הגשמיות הכלכליות הצבאיות כל עם ישראל החוסן שלו מתגבר ומופיע הולך ועולה בוודאי שנכון לנו עוד ניסים ונפלאות, ישועות גדולות. צריך לדעת שאנחנו נמצאים בתקופה אדירה של ניסים ונפלאות גדולים מאוד שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו. ונגיד משפט אחד ואז נקרא לסוגיה שלנו. לפעמים אדם אומר טוב אולי ריבונו של עולם עשה לנו ניסים גדולים מול המלחמה באיראן וכולי אבל המכסה נגמרה ועכשיו חוזרים לדרכי הטבע אז אולי מה יקרה? מה יהיה? אז אני בדיוק דיברתי על זה שבוע השבוע עם הרב איגל קמינצקי. הוא אמר לי דבר מאוד מופלא שלא שמתי לב לזה אבל כל כך אמיתי. הוא אמר לי זה בדיוק המשמעות של מה שאמרו בדור המדבר ניתנה ראש מנשוב המצרימה. הרי כשאתה מסתכל ואתה אומר מה מה הפשט? מה הם אומרים דבר כזה? הם פשוט אמרו נכון היו ניסים ונפלאות אבל אולי זה נגמר. הרי הנהגת של המציאות זה הנהגת הטבע. אז היו עד עכשיו ניסים אבל עכשיו חוזרים לסדרי הטבע. ובסדרי הטבע איך נסתדר? מה נאכל? מה נשתה? אז בוא נחזור למצרים. לא בוא לא נתעמד עם כל העולם. בוא נחזור למצרים. והקדוש ברוך הוא אומר, וכך אומר חובת הלבבות, שאדם שרואה שהקדוש ברוך הוא עושה איתו ניסים, תגדל חובתו בביטחון בהשם. כי הקדוש ברוך הוא מראה לו פנים של אהבה ואומר לו, אני איתך, אל תראה כי איתך אני. אל תשתה כי אני אלוהיך. אם מצאתיך, אף עזרתיך, אף תמיך במין צדקי. הקדוש ברוך הוא מראה לנו פנים לטובה וזה דורש מאיתנו לבטוח בישועתו, להתגבר ביתר סעת בהכרה שיד השם נטויה עלינו לטובה וממילא אם אנחנו רואים פה איזה משהו של חוסר וודאות אין זה אלא שהקדוש ברוך הוא מכין לנו עוד הפתעה ועוד שמחה כי ככל שיש חוסר וודאות ואז הכל מתהפכת לתובה השמחה מתגברת ביתר סעת ואנחנו צריכים להחזיק אז יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי להחזיק בקדוש ברוך הוא שהוא מעוז לנו כל כך הרבה תורה, כל כך הרבה חסד וצדקות יש בעם ישראל, כל כך הרבה ברכה, כל כך הרבה ניסים, ממש פלא פלאות. מדינת ישראל זה הגוף שמקור הצדקה הכי גדול. כל המערכת הרווחה של מדינת ישראל שבנויה ככה, כל כך הרבה אנשים זוכים לנחנו בכספי המיסים שאנחנו משלמים, אנחנו זוכים בזה כל ישראל לקיים כל כך הרבה מצוות וחסדים. המדינה כולה מושטת על צדקה. ציון במשפט יבטה וצבע בצדקה בצדקה תרומם גוי וזה כל הכוח הזה של כוח הצדקה שהוא מבטל את כל את כל הדינים הדבר הזה עומד עומד לנו מעמיד אותנו ולכן אנחנו צריכים לא להתיירב ולא להיבהל ולא אלא לפתוח בקדוש ברוך הוא ומתוך הניסים והנפלאות אדרבה הניסים והנפלאות האלה מוסיפים הביטחון בה השם מוסיף עוד ישועה ועוד ישועה נתת לראך נס להתנוסס מה זה זה ניסים אחר ניסים ככה אנחנו בוטחים הקדוש הקדוש ברוך הוא. בעזרת השם שנזכה לראות בעינינו את גמר מלאכת הגאולה בבניין המקדש במרה. אמן כן י רצון בעזרת השם. אז זה היה ככה קצת בתוך ההקשר של התקופה. מתוך כך ניגש בעזרת השם לסוגיה שלנו. סוגיה שלנו לעורר ליבי לאהבתך. לעורר את הלב. סוגיה הזאת היא סוגיה מאוד יסודית. הפסוק אומר במשלי מכל משמר נצור ליבך כי ממנו תוצאות חיים. וכותב הרמח"ל במסילת ישרים שהנקודה התמציתית והשורשית שבה נבחנים עובדי השם זה בנקודת לבבם. זאת אומרת, יש הרבה פערים כאלה ואחרים. אדם יכול להיות אחד חכם יותר מחברו. אפילו הרב הרב קוק זצל כותב שיש אנשים שיש להם יכולת שקידה יותר גדולה מאחרים. בהדר העיקר הוא כותב, יש אנשים שיש להם כישרון של שקדנות. יש אנשים שקצת יותר היפרקטיבים. כלומר הכשר הכישרון יכול לעבידי בהרבה הרבה מאוד מערכות. הדבר שבו נבחנים בני האדם זה לא ברמת הידע שלהם, זה בנקודת הלב שלהם. את הדבר הזה זה גמרא מפורשת. פעמיים הגמרא בתחילת הש"ס מזכירה את הדבר הזה. לניו דעתי אני חושב שהגמרא מזכירה את זה בהתחלה בתחילת הש"ס דווקא כדי לחזק את הנקודה הזאת דווקא בש"ס. תלמוד הבבלי שכל כולו למדנות של תורה. בהתחלה מיד הגמרא שם מספרת בדף נראה לי ג' עמוד ב מספרת שם על רבי יוחנן שבא היה חולה בא לבקר אותו החכם ואז הוא אמר לו בסופו של דבר משפט שנינו אחד המרבה ואחד הממעית ובלבד שכווה ליבו לשמיים אומר לו אם משום תורה דלא אפשת לא למדת מספיק תורה למה אתה בוכה אחד המרבה ואחד הממית ובלבד שיכוון ליבו לשמיים הלב זה הנקודה אותו דבר הגמרא במסכת בשם בדף יט עמוד ב אומרת מה ישנה הראשונים דתרחש להוניסא הדורות ראשונים היו נעשים להם ניסים ואם אנחנו מסתכלים על הידע שלהם בתורה והידע שלנו רב יהודה שהוא היה מדורות ראשונים כל תנויי בנזיקין הבה כל מה שהוא למד היה רק סדר נזיקין ואנחנו יודעים שישה סדרי משנה וכשיש בצורת רב יהודה רק מוריד את הסנדל שלו כדי להראות לצום שעסור בנעילת הסנדל הוא מוריד את הסנדל בכ להיכנס לצום כבר הקדוש ברוך הוא היה נענה לו ויורד גשם ואנחנו צובחים כל היום ולא נענים. מה אנחנו יודעים יותר תורה? למה? אומרת הגמרא משום דראשונים מסרה נפשיו על קדושת השם הם מוסרים את הנפש על קדושת השם. מסירות נפש זה עומק תבערת ליבו של האדם אחר השם. זה היה מעלתם של הראשונים. המסירות נפש אחר הקדוש ברוך הוא זה השורש לניסים, לישועות. ותכן אני גם אומר בהקשר שלנו שיש כל כך הרבה חיילים שמוסרים במסירות נפש בגבורה להילחם למען עם ישראל למען השם נכנסים להילחם המסירות נפש הזאת בוודאי שהיא מזכה את עם ישראל למדרגה של ניסים כמו שהגמרא בפירוש אומרת למה הזוכים לניסים מסרי נפשם קדושת השם אז רואים פה שתבערת הלב אחר השם יתברך זה עצמו הנקודה שבה נבחן האדם אז אם כן השורש הגדול הזה הלב שלנו איפה הלב שלנו מונח הסוגיה גיה הזאת אני רוצה לדבר עליה קצת קודם כל בנקודה הזאת של שבח הלב השבח של עבודת הלב יש בספרים הקדושים מובא בהרבה מקומות הארי הקדוש גם מביא את זה שהאדם צריך לעבוד את השם בשלמות כל כוחותיו עבודת השם שלמה ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו >> אמן >> אומר הארי עבודת השם שלמה היא כוללת בעצם חמישה מימדים שצריך להיות שלם בהם בכל דבר שאדם עושה. נגיד, כל מצווה יש לה חמישה מימדים כנגד חמש בחינות של שיעור קומת האדם. כידוע, כמו שמובא גם במדרש ומרחיבים על זה חכמי הסוד שבעצם ההוויה של האדם, שיעור קומה שלם של האדם יש לו חמש מדרגות של נפש, רוח נשמה ועוד שתי מדרגות מאוד עליונות חיה ויחידה שהם מדרגות מאוד גבוהות שנקראות נשמת הנשמה לרומה על העלמות שלהם מדרגות נסגבות שכולם מלאות אור וקודש והמדרגות האלה האדם צריך להיות שלם בכולם זאת אומרת כל מצווה שהוא עושה הוא צריך שהיא תהיה שלמה בכל הכוחות האלה בנפשו לקיים את המצווה בנפשי ברוחי בנשמתי חיה ויחידה איך האדם זוכה לקיים את המצווה בשלמות התשובה לדבר זה על ידי מושג שנקרא לבושי הנפש מה זה אומר לבושי הנפש הקדוש ברוך הוא ברא לנו נפש עם כלל כמה כמה כוחות כשעיקר הכוחות זה חמש כוחות חמישה כוחות שהם בעצם הכוחות שאיתם הנפש עובדת והם למעשה נקראים לבושים אל המדרגות העמוקות שבאדם. מה זה חמשת הלבושים האלה? מחשבה, דיבור ומעשה. זה שלושת הבחינות המוכרות ביותר. המעשה זה קיום המצוות בפועל במעשה. דיבור זה אותו חלק של דיבור, עוד רגע נפרח בכמה מילים על זה. חלק הדיבור של המצווה. מחשבה זה חלק עמוק יותר של חשיבה, עוד רגע נפרט. ומביאים בשם הארי הקדוש מביאים את זה בשם הרשש ואחרים שיש עוד שתי בחינות פנימיות יותר שזה נקרא כוונה וראות הדליבה אז בעצם מלמטה למעלה זה מעשה דיבור מחשבה כוונה וראות הדליבה מה זה אומר אז לדוגמה אדם מקיים מצווה ניית תפילין הפרשת חלה הדלקת נרות כל מצווה שאדם מקיים צריך לקיים את המצווה הזאת בחמשת המדרגות האלה כאשר כל לבוש מאיר אור אחר מהמדרגות של האדם. המצווה המעשית בפן המעשי זה מעורר את האור של נפשו של האדם. אדם הוא הנפש. זה כוחות העשייה. שאדם מקיים מצווה במעשה בזה הוא מעורר את הבחינה של הנפש שלו וממלא אותה באור השם שמאיר במצווה הזאת. צריך לדעת שהמצווה זה קדושת השם העליונה שמתפשטת עלינו ומאירה אותנו דרך אותה מצווה. כאשר המצווה היא בעצם מציאות שלמה של אור שממלא את כל שיעור קומת האדם. הפן המעשי של המצווה ממלא את המדרגה של הנפש שלנו. הרוח שלנו ויהיה אדם לנפש חיה לרוח ממללה. הרוח זה כוח הדיבור. לכן בחינת הדיבור שבמצווה מאיר ומעורר ומזהיר ומביא ברכה למדרגת רוחו של האדם. איפה יש דיבור במצווה? האם יש ברכה על המצווה. אז זה מבחינת הדיבור ואם אין ברכה למצווה אז זה הדיבור שאדם מדבר לפני או שהוא לומד תורה על אותה מצווה זה גם דיבור של אותה מצווה או שהוא אומר בפיו כמו שאדם הולך לדוגמה לקנות מצרכים לשבת קודש מביא המשנה ברורה בשם השלה הקדוש יגיד האדם לכבוד שבת קודש כי הדיבור מעורר הרוחני וממשיך קדושה במעשיו אז אם אדם הולך עכשיו לקנות מצרכי שבת מי שמבשל לשבת לכבוד שבת קודש הדבר הזה מעורר רובד עליון יותר וזך יותר מאשר רובד המעשה וממשיך רוח בתוך הנפש רוח ממללה עוצמה יותר ברכה יותר לכן אפשר לראות את זה שכשאדם מדבר בדברי תורה אדם מדבר מוציא מהכוח אל הפועל בפה שלו זה מעורר יותר ויותר את האש הפנימית שהיא בתוכנו זה הכוח שלה הלא כל דברי כאש נאום השם כותב הרמחל אנחנו נדבר על זה עוד רגע טיפה יותר בהרחבה שהדיבור שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, בין אם זה בתורה, בין אם זה בתפילה, משו לרוח שמנשב על גחלת. יש גחלת שבתוכה יש אש עצורה מבפנים והרוח מלבה ומזהירה והאש הולכת ומתחזקת. כך כשאנחנו מדברים בדברי תורה, מדברים בדברי קדושה, מדברים בדברי מצווה, אנחנו מלהיתים ומעוררים את האור שנמצא בפנים, שגנוז בתוך אותה מצווה, בתוך אותה תורה, בתוך אותו רצון בעבודת השם. הלא הפה מעורר את הדבר הזה. זה כוחו של הפה. ולכן הגמרא אומרת לדוגמה במסכת עירובין שמי שקורא בשקט מי שבפה לא קורא בפה סליחה לומד תורה רק בעיניים אין לו חיות שנאמר כי חיים הם לא למוצאיהם אל תקרא למוצאיהם אלא למוציאהם בפה אם אתה מוצא מוציא בפה את הדיבור הפה יש לו כוח לעורר חיות פנימית ובזה בא לך חיים אבל אם לא אז כאילו האדם מסתכל על הדבר וזה לא חדר עליו לא נגע בו אני אני אגע בנקודה הזאת בעזרת השם בהמשך כי היא מאוד חשובה לסוגיית לעורר ליבי כמו שכתוב בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו יש קשר עמוק בין הפה לבין הלב אז בעצם הנקודה בדבר הזה שהאדם מדבר ומדבר הכוונה גם לא דיבור כזה קר ומנותק מי שמתאר איזה מוזאון אלא מדבר ממקום שהוא מבקש לעורר משהו פנימי בתוכו לכבוד שבת קודש הוא חושב על קדושת השבת והוא אומר ליבות שבת קודש הדבר הזה מעורר את האור שגנוז בתוך המעשה שהוא עושה והוא נותן מימד עמוק יותר מאשר עובד המעשה לבדו קומה מעל זה קומת המחשבה המחשבה זה שאדם צריך לכוון ולחשב שהוא מקיים מצווה זה מצוות למרות שיש ח סוגיה לא ניכנס אלי עכשיו מצוות צכות כוונה לא צריכות כוונה אבל כוונה בוודאי מעוררת זה להכניס רובד יותר גבוה אני מכוון שאני אני מקיים פה את מצוות בוראי. אם זה דבר שתיקנו חכמים, מצווה מדרבנן, אם זה מעלה של הידור, הידור מצווה, שזה גם כן נחשב חלק מהמצווה, מחשבתו של האדם היא כוח עוד יותר גבוה מכוח הדיבור, היא כוח מאוד זך, מאוד עליון. היא מעוררת רובד נשמתי. לכן אדם שמחשבותיו כל הזמן עסוקות בקודש, הוא ממשיך על עצמו הערה מאור נשמתו. כי יש התכתבות שוב, אני רק אחדד רגע את הנקודה הזה, טיפה שזה יותר מובן. הנפש רוח נשמה חיה ויחידה המדרגות האלה ה מדרגות שהם נסתרות מאיתנו אנחנו לא מבינים בזה מה זה נשמה מה זה רוח מה זה חיה אני לא מבין בזה זה רבדים עמוקים ונסגבים זה רבדים פנימיים ונעלמים איך יש לי אחיזה בבחינות האלה איך אני יכול להמשיך עליי איך אני יכול ליצור חיבור ביני לבין הנשמה שביני לבין לבין הרוח החיה איך אני יכול ליצור קשר בשביל זה הקדוש ברוך הוא ברא לנו לבושי הנפש שבאמצעותם אנחנו אוחזים במדרגות העליונות אני לא יכול לאחוז בנשמה אני יכול לאחוז במחשבה ואם אני אחשוב מחשבות של קדושה מתוך יראת שמיים אור הנשמה יאיר לכן כתוב בספרים שהנשמה משכנה במוח המוח זה המקום של המחשבה הלב הרוח משכנו בלב שבעיקר הלב זה כוח ה כוח הדופק שהוא מניע את הדם זה תנועה של רוח של סירקולציה של הנאה זה הכוח של הרוח זה גם קשור לדיבור הדיבור יוצא מהריאות שזה סביב אזור הלב אז הדיבור קשור לרוח רוח ממללה המחשבה למוח ולכן שאדם חושב מחשבות של תורה מחשבות של קדושה הוא מעורר על עצמו אור גבוה אור עליון ואם הוא מחבר את המחשבות האלה לדיבור אז הוא מוריד את זה עוד יותר אליו ואם למעשה אז עוד יותר אליו ונמצא שהוא כולו מלא ומוקף באור קדושת השם בנפשו רוחו ונשמתו זה זכות להתקדש בקדושת השם אבל יש מעל זה עוד שתי שתי מדרגות. בעל התניה לדוגמה מדבר על שלושת הלבושי הנפש האלה. מחשבה, דיבור ומעשה, בזה הוא עוצר. אותו דבר בהרבה ספרים, אבל בדברי הארי הקדוש, הרשש מביא את זה ויש בו עוד כמה ספרים שמרחיבים את דברי הארי, יש עוד שתי מדרגות מאוד גבוהות. מדרגה אחת נקראת כוונה כנגד מדרגת החיה. חיה זה בעצם אומר נשמה אדירה ועליונה ועצומה ונסגבה. אני אדבר את זה במשל פשטני שלקוח משלושת המאמרים בסוף חובת התלמידים של של רבי מפיסצנה הוא נותן משל לכל שיעור קומת האדם כמו משפך שנכנס לתוך אז חלק התחסון של המשפך נכנס לכוס אבל החלק העליון הוא גדול מהכוס הוא לא יכול להיכנס בתוכו ככה הנשמה שלנו הרב כותב באות הקודש א' אי אפשר לתאר את גדולת מעלת הנשמה שממלאת את כל העולם כציפור שטא במחווה שחקים קשורה בחוט משידק ארוך לאין קצר שלא יתור מאומה את מהופה בגביה היא לא סגורה כך אומר הרב רק אחוזה בקצס רוכנע עליה כציפור שטה במרחבי שחקים קשורה בחוט משידק ארוך לאין קץ כאילו הנשמה שלנו היא באמת אור אינסופי אור אדיר חלק אלוק ממעל קצוות קטנים ממנה נכנסים לתוכנו פנימה מה שמעבר זה החיה והיחידה אורות מקיפים גדולים ועליונים החיה אומר המביא בשם הארי את החיה אנחנו נקשרים אליה על ידי כוונה כוונה זה כבר לא רק מחשבה לצאת ידי חובת המצווה אלא זה בעצם לכוון את המשמעות של המצווה ללמוד אמונה ללמוד דעת השם להבין את המשמעות של המצווה כל מצווה יש לה משמעות עמוקה מאוד בתוכה נר שבת זה להמשיך את קדושת השכינה שתאיר בעולם תפילין זה לייחד שמו של הקדוש ברוך הוא על נשמות ישראל. יש כל כך הרבה דברים גדולים בכל מצווה ומצווה. ללמוד את המשמעות של אמונה, ללמוד אמונה, להעמיק בזה. אדם מבין את המשמעות. ואז שהלב מלא בשמחה, במחשבה על הכוונה של המצווה, על הערך הגדול שלה, על המשמעות האדירה העולמית של מחשבות הגדולות האלה, זה מאיר אור מקיף, אור עצום, אור עליון. כי זה במשמעות גם של הכוונה של המצווה. המצווה אתה חושב שהיא רק פועלת פה ברובד הגלוי היא מאירה את כל העולם כולו על ידי איך אנחנו אומרים בסוף ספירת העומר ועל ידי זה היושפה שפע רב בכל העולמות זה הכוח של המצוות שלנו כי עם ישראל הם קצה איך אומר האור החיים הקדוש יעקב חבל לחלתו כמו חבל שהקצה התחתון פה וראשו בגבי מרומים אתה מנענע מלמטה ועולה נענוע עד למעלה כך ישראל במצוותיהם תפילותיהם תורתם יראת שמיים שלהם כל המ כל המדרגות האלה מעוררים עד גבה הם ערומים ועל ידי התמקדות של אדם בכוונה במחשבות בעומק של המצוות הוא מעורר על ידי זה את האור הגדול אור אור החיה שממשיך לו חיות גדולה ומאיר מאיר אור גדול בעולם אבל אז מעל הכל ובשביל זה אני אמרתי את הכל מה שאמרתי עכשיו רק בשביל ה ממש הסוף הנקודה הזאת יחידה יחידה אין למעלה ממנה יחידה טעמה ברא נקיה יחידה זה נקודת ההתקשרות המוחלטת שלנו בריבון של עולם הנקודה שבה אנחנו נבלאים ומתאחדים לכן נקראת יחידן מתאחדים עם כלל ישראל מתאחדים עם ריבונו של עולם באחדות גמורה אורייתא וקודש בכך וישראל חד היחידה הזאת מה לבוש הנפש שלה איך האדם מעורר את נקודת יחידתו אומרים תלמידי הארי הקדוש על ידי התלהתו ליבו של האדם בשמחה במצוות שמחת המצווה שהיא נעשת מכל ליבו של האדם סס אנוכי על אמרתכם כמוצא שלל רב הלב המתעורר אחר השם בתמימות לא עכשיו בכל הכוונות העמוקות זה החיה היחידה זה התמימות שאדם בכל ליבו ונפשו שמח שהוא מקיים מצוות בוראו באהבה בחשק בחפיצה בשמחה בדבקות זה מעורר את היחידה שבנפש. זה מעורר את שורש השורשים הקדוש שלמעלה אין למעלה ממנו. מה גדולה מעלת עבודת השם בשמחת לב? כמה הדבר הזה שאדם יזכה להתפלל. יש לנו תפילה מיוחדת שמתפללים אותה בתשליך. תפילה מאוד מיוחדת שתיקנו את התפילה הקדמונית שאחד מהבקשות שם זה שיהיה לנו לב שמח בעבודתך. שנשמח שמחה גדולה. רבי חיים ויטל כותב שכל ההשגות הגדולות שהשיג הארי הקדוש בקדושה היה בזכות דבר אחד שהייתה שמחתו עד אין קץ ואין תכלית בעבודת השם כי הוא ידע לפני מי הוא עומד אז איך אני ניגש לפני השם בתפילה איזה שמחה כל מחפ אצל מצווה זה שמחה יקראת הערך ומעלת המצוות הכל מתלהט על ידי השמחה השמחה היא מדבקת השמחה היא מרוממת השמחה היא משפיעה השמחה היא מעבירה לדורות הבאים זאת הנקודה חד ותה דשמעתאה חד ותהא דליבה זה שורש השורשים של כל הלב על מעלת עבודת השם מכל הלב שמחה זה בעצם ביטוי שזה מכל הלב כי כשהלב מלא נתת שמחה בליבי כשזה באמת מהלב זה שמחה זה אינדיקציה אם אדם יודע אם הלב שלו בעניינים זה אינדיקציה פשוטה אם הוא שמח אם הוא שמח ואתה משהו זה אומר שהלב שלך שם במקום הנכון אם אדם לא שמח זה אומר שיש משהו בלב שלו לא בדיוק עובד הלב קודם כל זה שמחה שמחת לב זה השורש נתת שמחה בליבי ועל הדבר הזה שהלב שלנו עם ריבונו של עולם אני רוצה לקרוא כמה שורות מדברי רבי שמעון בר יוחאי הוא כותב דברים יקרים מאוד בספר הזוהר הקדוש על הפסוק בתרומה הפסוק שאומר מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי תרומה התרומה שזה בעצם בניין המשכן להרים להרים את המשכן להרים את עם ישראל להרים להביא אותנו לבניין הקודש ועכשיו אנחנו יקחו לי תרומה להרים רים את כל קומת הקודש בעם ישראל בתוכנו פנימה ממי מי יתן את זה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו מה זה אשר ידונו ליבו אומר הזוהר הקדוש אשר ידבנו ליבו אלא דיתרעה ב קודשבריך הוא כלומר שירצה בו הקדוש ברוך הוא אומר הזוהר הקדוש מה פירוש הוא מסביר דבר מאוד מעניין ידונו ליבו ידנו זהו כאילו רוצה בו נדיב הוא רוצה אותו ליבו מי זה ליבו אומר הזוהר הלב זה הקדוש ברוך הוא שנאמר לך אמר לבי או צור לבבי הקדוש ברוך הוא נקרא ליבם של ישראל ככה כתוב גם במדרש בהכה הקדוש ברוך הוא נקרא ליבם של ישראל שנאמר כי נגע עד ליבך הקדוש ברוך הוא בה הוא הלב שלנו אשר ידונו ליבו זה אומר שהקדוש ברוך הוא ירצה אותו ואז אומר הזוהר כן גם כאן אשר תונו ליבו אדם שהקדוש ברוך הוא רוצה אותו רוצה בו ממנו תיקחו את תרומתי למה דעת המן איש תקח אליו בהתרחה לפי שהקדוש ברוך הוא נמצא אצלו ולא במקום אחר ואז שואל הזוהר שאלה ומני ידנן דה קודש בריך הוא יתר יתרע אב ושב ומדורבה כלומר היכן אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא רוצה באדם הזה ומשכן שכינתו בתוכו כאילו הזוהר פה נותן לנו עכשיו דרך לבחון איך אתה יודע על האדם הזה שהקדוש ברוך הוא רוצה בו ומשרה שכינתו בתוכו שהוא זוכה להיות אדם שהקדוש ברוך הוא חי ומאיר בתוך ליבו. איך אתה יודע את זה? אומר הזוהר ככה קד חמנן כשרואים דרעות דההוא ברנש שהרצון העמוק של אותו אדם בחדותה בראות דליבה בשמחה ברצון הלב למרדף ולהשתדלה הבטרה דקודשבריך הוא לרדוף ולהשתדל אחרי הקדוש ברוך הוא בלייבה בנפשה ובעותה בליבו בנפשו וברצונו שרואים אדם שהוא מאשרי אדם אשרי שלא ישכרך ובדם התאמץ בך אני רוצה את השם אני רוצה להתקרב אליו אני מבקש אותו בכל הלבשאני רואה דבר כזה אומר הזוהר ודאי ודאי ודאי ידינן דב שכינתא שריה ודאי יודעים שהשכינה שורה באותו אדם וכדן ואז לכן בעינן למקנה דהו ברנש בכסף שלים תקנה את האדם הזה בכסף תקנה קנה לך חבר תקנה בכסף תרוץ אחריו אני רוצה להיות חבר שלך תדבק בו ולאיתך בא בעדה ולמילף מינה להידבק בו וללמוד ממנו אם הוא אנחנו רואים אדם שהלב שלו בוער אחר השם שהוא מבקש את קרבתו שהוא רוצה את רצונו בכל ליבו בכל נפשו בכל מאודו ודאי אנחנו יודעים שהשכינה שורה בקרבו זה הנקודה הזאת של הנדעה נרדפה לדעת את השם נרדפה לדעת את השם אנחנו רודפים אחר השם כן ונהרו אל השם ואל טובו מבקשים את ריבונו של עולם שהלב שלנו מבקש אותו זה אומר הזוהר הקדוש ודאות שהשכינה שורה בתוך אותו אדם איזה מעלה גדולה של עבודת הלב אז עכשיו אחרי שאנחנו רואים כמה הדבר הזה גדול כמה העבודה שבלב היא כל כך תגונה ויקרה אז השאלה הגדולה זה איך אנחנו מעוררים את הלב שלנו לעבודת השם איך מעוררים את הלב אז אני רוצה לגעת בנקודה מאוד מיוחדת ונפלאה אבל לפני כן אני עושה בקצרה רבה דיאגנוזה של מפת הנפש של האדם בקצרה רחבתי על זה מי שרוצה באור פניך עבודתות הנפש והמידות יש שם הרחבה על על הניתוח הזה של שכבות הנפש של האדם איך אדם מעורר את הלב הלב באמת הוא מאוד חמקמק קשה מאוד לעורר אותו קשה הרבה יותר קל לחשוב מחשבות מאשר להרגיש הרגשות הלב הוא חמקמק באמת הלב צריך לדעת יש לו פנימיות וחיצוניות פנימיות הלב זה רצון חיצוניות הלב זה רגש לכן בתוך הלב שלנו מבפנים נמצא רצון והוא נמצא הוא נמצא עמוק מבפנים בתוך עומק הלב שלנו יש רצון ברור הנשמה בעומק עומקים שרויה בתוך ליבו של האדם ולכן בעמקי פנימיות הלב כל ישראל רוצים את השם ועם כה פנימיות הלב לא משנה מי מבפנים רוצים את השם אבל זה כמוס ממעמקים וזה נקרא בלשון האדמור הזקן אהבה מסותרת זה אהבה שמסותרת בסתרי חדרי הלב אז זה נמצא כלומר אנחנו לא צריכים להמציא יש מעין שום דבר דבר שקשור לעבודת הלב, לא אהבת השם, לא יראת השם, לא אהבת מצוות, לא אהבת ישראל, שום דבר שקשור ללב ולרצון, לא צריך להמציא מעין. הכל נמצא מבפנים כמו מאגר של נפט, תת קרקעי, אתה צריך לחפור אבל זה בפנים אתה, זה נמצא רק צריך לחפור בפנים כדי לגלות את זה, אבל זה נמצא. זה הבדל עצום. בין אם אדם מסתכל על עצמו, רואה את עצמו כבוי, רואה את עצמו נמוך וירוד, שהלב שלו עסוק בדברים אחרים בחיצוניים והוא שומע על כל מיני מעלות קודש כאלה ואומר, אה, איפה אני ואיפה זה? אני רחוק, זה לא רלוונטי לגבי. אם הוא חושב שהוא צריך להמציא אש מעין את כל מעלות הקודש האלה, זה מאוד קשה. אבל אם הוא יודע שהכל נמצא בתוכו פנימה ואדרבה, זה הטבע האמיתי שלו. זה הטבע האמיתי שלו. ורק הוא יצא על מעגל חיצוני ולא פוגש. זה יחס אחר לגמרי לצורת העבודה שאדם יודע שהכל נמצא בתוכו פנימה. סתם יתן דוגמה פשוטה. אנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים מתגאים מחילה ממי שלא. אני כן אז מוצאים מתגעים. ומה אנחנו מרגישים עם זה? לא טוב. זה לא כיף. זה לא נעים. למה? כי אנחנו באמת ענוותנים. אז זה לא טבע לנו. אנחנו סובלים מהגאווה. זה סימן שבאמת אתה בטבע שלך אתה ען ותן. אם הטבע שלך היה גאווה, אתה לא היית מרגיש סבל. סבל זה ביטוי למשהו לא טבעי. אם אתה מרגיש לא טוב מגאווה, מכעס, מכינה, מסינה, מתאבות, ממה שלא יהיה, זה סימן שאתה לא כזה. זה סימן שמבפנים יש לך קול פנימי שמתכומם ואומר אני לא כזה. אז גם התסכולים על הקטנות שלנו זה הד כל מהשלמות הגנוזה שקיימת בתוכנו פנימה. אז זה א' שצריך לדעת, הכל גלוז בפנים. הלב אז יש לו רצון מעומק הלב ויש רצון שיוצא אל הפועל ומתגלה זה רצון פנימי זה נקרא בלשון הרב זאת על הרצון הנשמתי זה בפנים והרצון שמתגלה החוצה זה נקרא הרצון הקבוע רצון שהוא יותר נוכח ודומיננטי שאתה מצליח לעשות חפירה להתחבר אל המאגר הפנימי של הנפט הזה של הזהב הזה של האור הזה שמבפנים ולהוציא אותו לשאוב אותו החוצה לגלות אותו כן כתוב מים עמוקים עצה בלב איש ואיש איש תבונות ידלנה לדעת לדלות את זה את מה שנמצא במעמקי הלב כשזה יוצא החוצה וזה מתחיל לזרום בנפש התגובה זה רגשות הרגשות הם תגובה לזרם של רצון שמופיע זה פועל ממילא כמו שבן אדם רץ על הגוף שלו מתחמם אז התגובה הטבעית של רצון עמוק שמתחיל להתממש ולהופיע זה רגש מלא וככל שהרצון מופיע ממעמקים ושותוטף ומופיע הרגש הוא ממש מצמרר רגשי קודש של אהבה של שמחה של התמסרות של רחמנות של חמלה כל הרגשות הטובים הם תוצר של המעיין הפנימי הזה שיוצא מתוכנו פנימה המעיין של הרצון ואנחנו צריכים לחתור לנקודת הלב הפנימית הזאת ולגלות אותה איך אנחנו עושים את זה עכשיו בקצרה נוגע במפת הנפש יש לנו למעשה שלוש קומות שעוטפות את הלב שמשפיעות על הלב. קומה אחת זה קומת המחשבה, הקומה התחתונה ביותר זה קומת המעשה והקומה האמצעית זה קומת המידות. אבל יחד עם יחד עם ה עם המחשבה יש עוד דבר שיוצר את המשק בין המחשבה לבין הלב. וזה עוד סוגיה. אז יש לנו בעצם את המוח. את נקודת החיבור בין המוח ללב זה שתיים. מעשים זה הכי למטה ומידות זה הרובד האמצעי. מלמעלה למטה זה מוח. נקודת חיבור בין מוח ללב. המעטפת סביב הלב זה המידות ומתחת זה המעשים. מה הקשר ביניהם? קודם כל המוח הוא הכוח שאיתו אני יכול לחשוב על האמת. מה שמיוחד במוח שאני יכול לחשוב על דברים שהם מעבר למדרגה שלי. אני יכול לחשוב על האמת. וככל שאני יותר שקוע במחשבות אמיתיות בלי מסנן ובלי פחד, לפעמים אנחנו לא אנחנו לא אנחנו מפחדים לחשוב על האמת כי זה יגרום לנו שצורך להשתנות דברים כאלה אז לא אנחנו אמיצים וגיבורים ושקועים במחשבות אמיתיות ומתבוננים בעבודת התבוננות אמיתית וחזקה במחשבות האמת האלה מה שקורה ברגעים האלה אם אדם חושב באמת שקוע במחשבה בצורה טובה לאט לאט המחשבה הזאת באופן סמוי תעורר את מה שנמצא בתוך עומק הלב שלנו. כי יש התכתבות בין האמת שבעומק הלב לבין האמת שבתורה. אתה לומד את התורה, בעצם התורה היא סוג של מפה שמסרטת לך מה שיש לך בעומק הלב שלך. שאתה לומד על שבח מידת הענווה, המקום הכי עמוק שבך שיש בו ענווה הוא מתעורר לרגל זה והוא מבקש את זה. זה מה שסגולת המחשבות האמיתיות האלה לעשות, לעורר את הנקודה הפנימית הזאת. אחרי שהנקודה הזאת מתעוררת, השלב הבא זה ליצור ממשק בין המוח ללב. וזה על ידי התפילה. התפילה זה לא כמו תורה. תורה זה ללמוד אמיתות. תפילה זה להניע את האמת לכיוון הלב, שזה יעורר את נקודת הלב. אז אנחנו כאילו גרמנו איזשהו התעוררות של מים מלמטה שירצו לנבוע על ידי המחשבות של תורה. ואז שבאנו בתפילה אנחנו בעצם פעולת הפה היא נקודת ממשק בין המוח ללב כדי לפתוח את ה את השסתום הזה ולתת לפרץ הזה להופיע לכן הרבה בחסידות אמרו שחשוב להקדים עבודת התבוננות לפני התפילה אתה מכין את עצמך מעורר חושב את המחשבות הגדולות ואז אתה בא להתפלל עליהם עבודת התבוננות היא יקרה מאוד היא עוזרת מאוד היא היא מכוונת מאוד את ה את הניתוב הפנימי של האדם זה בעצם עבודת התפילה אז זה עוד פעולה התפילה היא חזקה מאוד ועוד רגע נתעכב עליה כי חשובה מאוד לעבודת הלב. אחר כך המעטפת הבאה בתור זה עבודת המידות. עבודת המידות זה בעצם לגעת בקצוות יותר גלויים. אנחנו יותר קל לנו לעבוד על המידה מאשר לעבוד על הרצונות שהוא בעומק הלב. לדוגמה אם אדם עכשיו מתקמצן אז הוא יכול להתאמץ ולהתגבר ולתת. הוא יכול לנשום עמוק ולא לכרוס. הוא יכול לוותר. הוא יכול לא לספר את השבחים שלו וכולי. העבודה על המידות היא עבודה יותר. יש לנו יותר אחיזה בהם. כי המידות זה לבושים של הדעת, של הלב, של הרצון הפנימי שבתוכנו. לכן על ידי עבודת המידות אנחנו עוצרים מעטפת של ריכוך אל הלב. אדם שיש לו מידות טובות יש לו פוטנציאל גדול להגיע ללב שלו. מידות לא טובות זה חסמים עמוקים יותר מהלב. אז זה מערכת מעטפת המידות. המידות הם סביב הלב. והרובד התחתון שהוא עוצמתי וחזק מאוד זה רובד המעשה הוא הכי קל לביצוע במידה מסוימת קשה לעשות מעשים מצד שני אבל זה מאוד קונקרטי וברור ואם מפעילים שריר אז עושים וכוח המעשה כישפיע על הלב כבר חובת הלבות אמר לנו אחר המעשים נשכחים הלב אבבות לכן אם אדם מרבה במעשים הוא לאט לאט משפיע על הלב שלו יותר ויותר אם כל המערכות האלה עובדות במקביל אז זה באמת יש פה עבודה מאוד אינטנסיבית על נקודת הלב ומאפשר מאפשרים לאור של הלב להופיע. אומר לפעמים לדוגמה אם אדם אני סתם אומר בקש של חינוך בסוגריים אדם אומר חובת הלוות אמר אחר המעשים שלחים הלוות אז אני אדאג שהילדים שלי יעשו מעשים כי ככה ימשך הלב שלהם אחרי זה אבל אם הילדים מבחינת המוח שלהם יש להם תפיסה אחרת הם רואים את הדברים אחרת אז המעשה זה יהיה קורח שייצור אחר כך דווקא אנטיגוניזם ועלו ליצור תוצאה הפוכה המעשה הוא חייב להתכתב עם איזשהו נקודה שבעומק הלב ילד הילד מרגיש את האמת הזאת וזה עוזר לו להיחסף לנקודה הפנימית שבתוכה הוא מתכתב עם האמת הזאת אבל אם אין לו איזה הסכמה פנימית נעלמת שבתוכו הוא מרגיש את האמת שבדבר הזה אז זה עלול להיות דווקא הכרח שיצור אחר כך אנטיגוניזם לכיוון ההפוך לכן זה מאוד חשוב שעם המעשים צריך לבוא הסברה צריך לבוא מעלטפת של הוררות לב של של תפילה של ניגון של שירה שהם שירה וניגון הם ממש נוגעים מנקודת הלב כל המעטפת הזאת זה היא מאוד חשובה טוב אז זה בעצם הדיאגנוזה של ה של מפת האדם אני אוסיף עוד נתון אחד ואז אכנס פה לסוגיה חשובה מאוד בהקשר של התפילה ה יש למעשה מאז שחטא אדם הראשון מאז שאחר כך חטאנו חזרנו לחטו בחטא העגל החטא הזה גרם לכך שכוסתה עורלה עלינו העורלה היא התימות היא יוצרת מצב כזה שאנחנו לא באמת מצליחים להתחבר אל מה שהלב שלנו מבפנים רוצה. האתימות הזאת הופיעה בשלוש בחינות. בחינה אחת, אורלת פה. כמו שאמר משה רבנו, כן? שהוא ערל שפתיים. פניה, בחינה שנייה זה אורלה שמסירים אותה בברית מילה. והבחינה השלישית זה אורלת הלב. העורלה של הפה, שזה כנגד בעצם המחשבות. משה רבנו בעצמו על ידי העבודה הרוחנית שלו הסיר את העולה הזאת מעם ישראל. קיבלנו תורה. תורה נמצאת. אפשר ללמוד אותה, לדעת אותה. אין חסמים מהותיים בינינו לבין התורה. מבחינה מבחינה תודעתית. השכל שלנו יכול להיות חסם. אם האדם בלב שלו עקום, אז הוא יכול להבד את התורה. אבל זה כבר בגלל עורלת הלב. זה לא בגלל עורלת פה. אז אין אורלת פה. אורלה שבברית מוסירים אותה בברית והאורלה הקשה ביותר שהיא דורשת את העבודה הארוכה ביותר זה אורלת הלב. ומלתם את אורלת לבבכם. ומתי זה יהיה? זה יהיה באחרית הימים. זה בדור שלנו. ומה על השם את לבבך ואת לבב זרך? כמו שכתוב שזה באחרית הימים אחרי כל מה שעם ישראל יעבור יגיע השלב שאנחנו נבוא לריבונו של עולם אחרי תהליך ארוך מאוד מפויסים. מבקשים את השם, בוחרים מכל הלב, עברנו כל כך הרבה ניסיונות, כל כך הרבה כיוונים, טעינו בכל כך הרבה שדות, העם חוזר לארצו, חוזר לאינוקיו, חוזר אל הלב. זה התיאור העמוק ביותר של הדור שלנו. ומה לשם את לבבך ואת לבב זריך. ולכן גם התורה שכתוב ונתתי תורתי על ליבם ועל ליבם בקרבם ונתתי תורתי בקרבם ועל ליבם אכתובנה. הקדוש ברוך הוא ישים את התורה בלב שלנו. זה יהיה מתוך החיים שלנו. זה כבר לא יהיה תיאוריות שנדבר תיאוריות. זה יהיה בלב. לכן היום אנחנו מרגישים שיש זרמים כל כך חזקים מכל הכיוונים שלא רוצים רק תיאוריה. אני רוצה לחיות. לא רוצה לשמוע רעיונות שהם לא מתרגמים אצלי לשפת חיים. אני רוצה לחיות את התורה. רוצה להתחבר אליה. וזה מכל הכיוונים מופיע. מופיע מאנשים שאוזבים את הדת שמרגישים שזה איזה משהו תיאורטי שהלב שלהם לא חי את זה ואז הם מחפשים את הלב מקום אחר וטועים וחוזרים למקום שלהם זה מתחיל מיובש שאדם עובד השם שמרגיש מיובש אומר אני רוצה איפה הלב שלי אני רוצה להיות מחובר הוא ככה עסב וייבש לי בי כי שכרתי מאחמי אומר הרמד ולי ויבש לי בי אכלתי למדתי תורה אבל לא אכלתי את לחמי את התורה שנוגעת בי שהחלקי שבתורה אז הוא הוא ככה איזה ויבש ליבי כשאדם מלא שמחה מלא חיות מלא ברכה אז הוא מאי, הוא מקרין, הוא משפיע. כולם מתברכים ממנו. כשאדם עצוב שהלב שלו יבש, גם אם הוא יודע הרבה. הלב זה תוצאות חיים. משם כל השפע והברכה ועבודת הדור שלנו זה עבודה שלהביא את הדברים אל הלבומשם את לבבך. ושבות והיה באכית הימים וכולי. והשבות אלה בך בכל הגויים אשר ידך שם אלוקיך שמה. זה העבודה הגדולה של הלב. למול את ורלת הלב ולחסוף את כל הלב הטהור שלנו. גם אגב ברמה לאומית מה שאנחנו עוברים משמחת תורה לפני שנתיים ומשהו עד עכשיו זה תהליך של מילת אורלת הלב כל מיני חסמים כל מיני דברים שעצרו אותנו מעצמנו מנשמתנו מהאמת האלוקית שבנו מהזהות שלנו מהחיבורים העמוקים בינינו מהחיבורים העמוקים לריבונו של עולם כל הדברים האלה מוסרים הציניות מוסרת ההתעסקות בכל מיני דברים תפילים מוסרים זה תהליך עומק זה תהליך עומק צריך לדעת תהליכים האמיתיים שעם ישראל עובר הם בזרמים מאוד עמוקים. הם מופיעים גם רבדים הגלויים אבל מה שתקשורת דברים כאלה זה ממש קצף על פני המים הזרמים הם הרבה הרבה יותר חזקים ועמוקים. בן אדם שעמד פחד חיים ש שכולנו הרגשנו את זה אחרי א שמחת תורה זה מנער התנהרות מאוד עמוקה וזה מפרק כל כך הרבה דברים שבדם מחזיק בהם והוא עכשיו מתחיל להיבנות ממעמקים הרבה יותר שורשיים ועמוקים. דברים האלה תהליכים שעם ישראל עובר הם תהליכים עמוקים מאוד שכולם קשורים אל הלב אל הלב האחד שלנו בינינו לבין עצנו בינינו לבין ריבונו של עולם זה גם מה שיבנה את המקדש התורה היא מוח והמקדש הוא לב לכן התורה ניתנה בכפייה כפל למרכגית אבל המקדש רק לב כי הירושלים לא תבנה רק שיכספו עלי התכלית תשוקה והחיבה מה את כל איש אשר ידונו ליבו זה לא מחוייב רק הלב איך אנחנו לקדוש ברוך הוא אתה תקום תרחם ציון כעת לכן כי המועד איך אתה יודע שבמועד כי רצו עבדיך אתפני ותפר יכוננו אנחנו רוצים זה עוד מובהקת שבה באה השעה לירושלים לבניין הקודש אם כן עכשיו אני רוצה לגשת לנקודה מאוד חשובה אנחנו יודעים יש דבר יקר מאוד מאוד יש לנו מצוות לב זה לא סתם הרגשות זה מצוות עשה מהתורה שאנחנו מצווים לקיים אותם יש לנו מצוות שבלב הביאור הלכה בתחילת שולחן ערוך כותב על המצוות האלה אני רוצה רוצה לקרוא ככה רק כמה שורות ממנו. הביאור הלכה כותב שש מצוות חיובן תמידי. שש מצוות שאנחנו חייבים בהם כל הזמן שזה מצוות שבלב. כך הוא כותב. נקרא את זה ר כמה שורות. אה שש מצוות חיובן תמידי לא יפסקו מעל האדם אפילו רגע אחד כל ימיו וכל זמן וכל רגע שיחשוב בהם כייים מצוות עשה. ואין קץ למתן שכר של המצוות האלה. אני רוצה להגיד פה משפט חשוב. אנחנו אוהבים את השם, אנחנו אוהבים לקיים מצוות אבל יש לנו משהו שבורח לנו בין האצבעות. מחילה שם מדבר שלא בשם כל הצדיקים שזה לא רלוונטי לגבם. אבל אז מה שבורח לנו בין המצוות, בין האצבעות זה מצוות שתלויות בלב. למה זה? מאוד פשוט כי מצוות שתלויות במעשה זה מאוד מוגדר וקונקרטי. שמירת שבת זה ברור. יש שעון ברכה מתי שקיע אתה יודע בדיוק יודע בדיוק קריאת שמע תפילה הדלקת נרות וכולי פרשת חלה מעשרות כל איסור לא עשה ולא תעשה הדברים מוגדרים באופן מעשי אתה מקיים אותם יש מצוות שבלב מצוות עשה דאורייתא שמקיימים אותם וחיובן תשמעי כל הזמן אין להם הגדרה אין להם איזה מעשה ספציפי המצווה הזאת אמונה בהשם לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניח אותו בקריאת שמ מה? לאהוב אותו, להתיירם ממנו ולא תטור אחרי לבבכם. זה ששת המצוות שמביאה המשנה ברורה בביאור הלכה. אמונה בהשם אנוכי השם אלוקיך. לא יהיה לך אלוקים אחרים פניי שמע ישראל השם אחד לייחד אותו בלבדו אהבת השם יראת השם ולא תטורו אחרי לבבכם. זה שיש שתמצוות. אני עברתי עליהם מהר. אני רוצה לדבר דווקא על שיש מצוות אחרות שבלב שהזוהר מדבר עליהם. מצוות שב עכשיו אדם עכשיו מתמלא ליבו באהבת השם הוא קיים מצוות עשה דאורייתא דאורייתא של אהבת השם זה מצווה זה אחת מתרייג מצוות לאהוב את השם ואהבת את השם אלוקיך להתייר ממנו זה מצוות עשה דאורייתא אדם עכשיו התיירה מהקדוש ברוך הוא מקיים מצוות עשה דאורייתא כל רגע אדם מקיים והלב זה השורש של כל האיברים הלב הוא הנשמה של כולם כתוב שיש רבח מצוות עשה ויש מצוות אהבת השם וביראת השם אומר הזוהר הקדוש שהם שורשי כל המצוות ועל ידי שתי המצוות האלה מהרמך מגיע לנר כי נר מצווה בתורה אור מה זה נר נר זה האור האש של הנר זה אהבת השם ויראת השם כל הרמך מצוות זה הפן המעשי אם יש באדם אהבת השם ויראת השם זה הופך להיות נר נר מצווה ווא אור זה מאיר אותו שאדם מלא אהבה ועירה אז יש לנו פה דבר עצום וגדול. שש מצוות כל יום. זה לא סתם העניין הזה. אפשר לחשוב שבכו את הכנס לעורר ליבי בגלל שהיוציאו איזה ניגון חזק של עורר ליבי. אז יאללה מתכתב עם הניגון ככה שכולם אוהבים עכשיו נחמד. חסידים רוצים ככה לעורר את הלב. זה הליטאי שבלטאי צריך לדון בסוגיה הזאת. אבל יש לך מצוות עשה דאורייתא. איך אתה מקיים אותה? מתי קיימת היום אהבת השם? מתי קיימת היום אמונה בהשם? מתי קיימת היום לייחד אותו? אז לייחד אותו זה פשוט שמע ישראל אבל מתי קיימת היום במצוות מצוות לא תטור? מתי קיימת היום מצווה שלא יהיה לך אלוקים אחרים על פני? אז כאן יש זוהר נפלא עד מאוד, שהזוהר בעצם אומר שהמצוות האלה שבלב הם למעשה הנשמה של התפילה. כתוב בגמרא במסכת תענית ולעובדו בכל לבבכם. איזוהי עבודה שבלבוה אומר זו תפילה. כך כתוב בגמרא במסכת תענית. תחילת מסכת תענית ואני הקטן שואל קודם כל מה הפשט ולובדו בכל לבבכם איזו עבדה שבלב אבא אומר זה עיין ביאור הלכה שקראנו לפני רגע יש לך מצוות בלב אהבה יראה דבקות זה יש עוד כמה מצוות לא רק שש יש כמה שיטות מצוות שבלב דבקות זה גם מצווה דבקות אהבת ישראל זה מצווה מי שקרא תיקון על שבועות תרייג מצוות אחד מצוות מצוות אהבת ישראל ואהבתם את הגר מצוות אהבת הגר זה אהבת קודם כל זה בלב יש גם פן מעשי של זה לרחה כמוך יש גם פן מעשי אבל זה עבדה מי אדם שאהו את ישראל בליבו כ מצוות עושה של אהבה שב יש גם זה גם השלכות מעשיות סוגיה בראשונים בדיוק הוא בגדר המצווה של אהבת ישראל בכל מקרה אז למה צריך להגיד איזו יש עבודה שבלב ואומר זו תפילה יש לך מצוות שבלב אפילו יותר מזה אני אוסיף אם אדם התפלל ולא הוציא בשפתיו לא יצא ידי חובה בפשטות בפשטות היא הוא לו כדיבור דמי צריך להוציא משפתיו אז לכאורה זה לא עבודה שבלב זה עבודה שבפה נכון שזה חייב להיות יחד עם הלב כי מלמול שפתיים זה גם כן בעיה אבל זה לכאורה לא עבודה שבלב העבודה שבלב נטו זה המצוות שלגמרי תלויות בלב למה הגמרא אומרת שמצוות שהעבודה שבלב זה תפילה. יותר מזה אני אפילו הייתי שואל עוד שאלה. אני הייתי אומר לובדו עובד בכל לבבכם. פירושו של פירושו של הפסוק הזה זה תעבוד את השם במה? בכל עבודת השם. תעבוד אותו עם כל הלב שלך. בשמירת שבת, בכשרות, ביישוב ארץ ישראל, כל הדברים. תעבוד אותו בכל לבבכם. למה חכמים צמצמו ואמרו לא עבודה שבלב, עבודה שעושים אותה עם הלב, למה להגיד שלעשות את כל המצוות בלב חי? למה ככה הם פירשו? אלא שבאמת חכמים אמרו ללו כאן דבר מאוד גדול. התפילה היא המפתח לכל עבודות שבלב. איזוהי עבודה שבלב. כלומר, איך אתה מגיע למצב שאתה מקיים את כל המצוות שתלויות בלב על ידי התפילה? התפילה היא הכלי, היא הפלטפורמה לקיום כל המצוות שתלויות בלב. ועל זה יש זוהר נפלא מאוד שהוא לוקח שש מצוות שבלב קצת שונות מהביאור הלכה והוא מראה לנו לוקח את התפילה מפסוק דזמרה וישתבח ואהבת אהבת עולם וקריאת שמע וברכת כהנים ונפילת אפיים ומראה איך כל תחנה מהם נועדה לקיום אחת ממצוות שבלב ובעצם זה המהות של התפילה כלומר אם שאלנו מתי מתי אנחנו הולכים לקיים את המצוות שתלויות בלב? מתי בדיוק? קודם כל, כמו שאומר רבי הלכה, חיובן תמידי כל היום. אבל נתקנה לנו התפילה שעל ידי התפילה אנחנו ממקדים זמן מיוחד ביום לצורך קיום מצוות עשה דאורייתא שתלויות בלב של האדם. ככה אומר הזוהר. בשביל זה התפילה. אחרי זה אומרת הגמרא, הולי שתפל אדם כל היום כולו. מתוך כך אדם יזכה גם לאהוב את השם כל היום. אבל זה מתחיל מהעבודה שבתפילה, עבודה שבלב ואת זה אה אני רוצה לראות פה בדברים של הזוהר הקדוש רק לפני כן רוצה להגיד עוד משפט אחד בהקשר של עוצמה של התפילה כתוב בגמרא ב במסכת ברכות שכאשר אדם כל הקובע מקום לתפילתו אלוהי אברהם בעזרו ואפשר פטירתו מה אומרים ה חסיד הי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום אדם שקובע מקום תפילתו אלוהי אברהם בעזרו ובשעה שהוא נפטר בת קול יוצאת ואומרת עליו אי חסיד אי עניו מתלמידו שבר מלב שלום עכשיו כאילו כל מי שלמד מסודת שרים יודע שחסידות וענווה זה בסוף קרוב למדרגת הקדושה כמהאדם צריך לעמול כדי להגיע למדרגות האלה עבודה קשה מאוד אז הנה הגמרא נותנת לנו מסלול עוקף מסילת ישרים במקום לעמול בזהירות זריזות נקיות פרישות טהרה וכולי יש דרך פשוט תלך לגבאי תקנה מקום בתפילה כל מקום תפילתו אלא אברהם בעזרו שב פטירתו אני יש לי בת קול קניתי ב2000 שק בת קול תציא עליי חסיד עניו את מה הפשט מה זה הדבר הזה אומר רבנו יא קובע מקום תפילתו זה לא קונ כיסא זה שהתפילה שלו הוא קבוע בה הוא כשהוא נכנס לתפילה הוא בתפילה עכשיו הוא מוציא את כל המחשבות החוצה שמחוץ לזה ועכשיו אצלו זה יציב זה קבוע זה עמוק ומתוך כך, אומר רבנו יונה, אדם ששוקע בעבודת התפילה ברצינות, התפילה חודרת אל הלב שלו, מעוררת אותו יותר ויותר עד שהוא מתעלה במעלות הקודש וזוכה לחסידות ולענווה. כי התפילה היא סולם להגיע איתה עד חסידות ועד ענווה ויותר מזה, כמו שכותב השולחן ערוך, קרוב למעלת הנבואה. כך אומר שולחן ערוך בזמן צדיור החיים שהיו מתפללים בדבקות והיו מגיעים עד התפשטות הגשמיות והיו קרובים למעלת הנבואה זה כוחה של התפילה אז התפילה היא באמת חודרת לעומקי הלב ודולה את כל האוצרות שלו ומי שמשקיע בזה נהיה אדם עם לב הלב בעבודת השם ואז מתוך כך יהיה לו אהבת השם ויראת השם ודביקות בשם כל היום כולו מתוך ההשקעה העמוקה שלו בתפילה הוא יהיה חסיד, עניב, כמו ש אומר רבנו יונה. אז מה אומר פה הזוהר הקדוש בעניין הזה? הוא כותב ככה, הוא כותב אה הוא אומר את פיקודי דאורייתא דעינון קיימי במילה. כלומר יש מצוות מהתורה שהם מתקיימות במילה, כלומר מכוח הדיבור. הדיבור אומר הזוהר, זה הדרך לקיים מצוות מיוחדות בתורה. עוד רגע נראה שזה מצוות שתלויות בלב. אה ואז הוא אומר כמה דקיימין בעובדה כלומר כמו שיש מצוות שתלויות במעשה כך יש מצוות שתלויות בדיבור שהם בעצם מצוות שקשורות ללב אז הוא אומר ככה ואינון שית פיקודין אלה שש מצוות וקיימין שהשם ציווה אותנו הם נמצאים בצלוטה הם מופיעים בתפילה חד להיראה את השם הנכבד והנורא מצווה ראשונה להראה את השם נכבד והנורא אומר הזוהר טניינה מצווה שנייה לאהבה אותו תליטאה מצווה שלישית לברכו עוד רגע נסביר מה זה מצווה לברך את השם בלב רביעה מצווה רביעית ליחדו חמישה מצווה חמישית לברך כהנה ית אמה הכהנים יברחו את העם הזוהר טולה את זה במצווה שבלהב עוד רגע נראה איך זה קשור שתית העם מצווה שיש שלישית למסור נשמתי למה מסירות נפש אז הזוהר אומר יראה אהבה לברך את השם ליחדו לברך את ישראל ולמסור את הנפש להשם זה מה שהוא אומר עוד רגע נתבונן בקצרה כל מצווה מה עניינה ואילן שית פיקודין קיימי בצלוטה הם נמצאים בתוך התפילה למה כי אומר כמו שיש מצוות שנמצאים בעובדה במעשים כמו ציצית ותפילין יש מצווה בלב שמופיע על ידי הדיבור של התפילה ואז הוא אומר ככה להירא את השם פיקוד אדם מצווה זאת קיימה באילן תושבחן דקה אמר דוד מלכה בשירות ותשבחו דהיינו בפסוקי דזמראה למה פסוקי דזמרה הם הבסיס לעירה עוד רגע נגיע אני רק רוצה לעבור בסקירה על מה שאומר הזוהר הוא מעריך בזה להרחיב איך פסוקי דזמרה זה הדרך להגיע ליראת שמיים ואז כשמגיע האדם להשתבח ישב ורעו יכוון ליבו ורצונו לברך לקודש בריך הוא יברך את הקדוש ברוך הוא ישתבח זה לברך את הקדוש ברוך הוא צריך עוד להבין מה זה לברך את הקדוש ברוך הוא מה המשמעות של הדבר הזה מה זה ישתבח בהקשר הזה אחר כך לאהבה אותו קדמטה לאהבת עולם כשמגיעים לאהבת עולם מקיימים מצוות אהבת השם השם אוהב אותנו אהבת העולם אהבתנו ואנחנו כאהבים אותו ואהבת את השם אלוקיך כל האהבה נמצאת שם ליחדו שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אחר כך הוא ואז הוא אומר לברכה כהנה כהנים שזה בברכת כהנים להתקלל כל ישראל ביחד באהבה זה ברכת כהנים אהבת ישראל אשר כשם צ קדושתו של אהרון וציונו לברך את עמו ישראל באהבה זה לא סתם מילה זה הלכה למעשה כהן שיש לו שונא בבית הכנסת ולא יכול לברך ברך אותו לא יכול לעלות לדוכן זה הלכה אי אפשר לברך אם אין אהבה ככה זה כהן שיש לו שונא בית כנס כתוב ההלכה לא יעלה לדוכן אם הוא לא יכול לברך אותו באהבה זה כל העניין של הברכה זה אהבה עכשיו אומר הזוהר אחר כך מסירות נפש ואז הוא כותב ככה שית פיקודין אילן שש מצוות אלה בצלוטה נמצאים במצוות זקאה חול אשרי חלקו דמנדש ליבה וראותה לדולשל למלון בכל יום אשרי מי ששם את ליבו ונפשו בתפילה אל הדבר הזה להשלים את זה בכל יום כן ובואילן טלין אחרנין סגין זאת אומרת שעל ידי ההשקעה שלו בכל ששת הבחינות האלה בתפילה עם הלב שבהם כמה מעלות קודש תלויות בדבר הזה כל החיים של הבן אדם משתנים אם אדם אתה משקיע באמת בהם כל היום שלו משתנה כל החיים הכל מתברך מכוח המעיין הזה שנובע בתפילת אמת שיוצאת מעומק הלב ואז הוא אומר ככה אבל קד מה תעיןש לאטרין אילן כשאדם מגיע למקומות האלה דהינו פסוקי דזמרה ישתבח אהבת עולם שמע ישראל ברכת כהנים ואין לך השם נפשי ישא בנפילת הפיים שזה מסירות נפש צריך לכונה ליבה וראותה ולהשלמה ההוא פיקוד קודקימה בהו מילה להשלים את אותה מצווה שיש באותו דיבור אתה מדבר ואהבת את השם אלוקיך אתה מקיים מצוות אהבת השם אתה אומר אליך השם נפשי עשה אתה מתכוון למסור את הנפש למען השם מסירות נפש להשם זה אומר לנו פה הזוהר כן ואם אדם עושה את הדבר הזה כדי נכריזו הלב ואמרה ויאמר לי אבדי אתה ישראל אשר בך את פרער זה בעצם מה שאומר לנו פה הזוהר הקדוש מה זה התפילה היא עבודה שבלב כי הבסיס לקיים את כל המצוות שתלויות בלב. כל מצווה מתייחדת בחלק אחר של תפילה. אני רוצה לגעת בזה בקצרה רבה בדקות האחרונות שנשארו לנו. איך ששת הדברים האלה יוצאים בתוך התפילה. יראת שמיים. דבר ראשון יראת שמיים זה הכרת גדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. אנחנו מסתכלים על העולם ואנחנו רואים בעולם כל מיני דברים בעיניים שלנו או בתקשורת. כל מיני דברים כאלה. פסוקי דזימה מספרים לנו את גדולת השם. קחו לדוגמת הללויה. עללו את השם מן השמיים עלו במרומים עלו כל מלאכיו כל צבאיו שמש וירח זה בעצם להתבונן אם אדם משקיע ישב וילמד לפני כן מה זה אומר אם אדם לומד לדוגמה על הגלקסיות העצומות שיש בכל היקום ואחר כך הוא מתבונן שהקדוש ברוך הוא מגלגל אותם הקדוש ברוך הוא רוגע הים ויהמו גליו אינסוף כל העולם כולו זז באצבע שמיים בזרת תיקן שאדם רואה את זה והוא נכנס לזה בפסוקת לזמרה זה להלל ולשיר ולשבח. הוא נכנס לזה לרגע הוא יוצא מתוך המבט האנושי הרגיל הטבעי שהוא שומע בתקשורת. הוא נכנס לזה פתאום הוא פותח את העיניים כשהוא מתמלא בלהכיר את גדולת השם שהוא בוראש כן שלב וקיתו רוח שערה עושה דברו הערים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים אחריה וכל רמץ ספור כנף מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי הארץ בחורים וגם זקנים נערים פתאום מסתכל ואומר אז מי זה פוטין? הוא מקבל פרופורציה אתה רוצה להכיר את גדולת השם בשביל זה ש פסוקי דזמרה כי יר שמך אמרץ בותיך דוד המלך כותב לנו עללו במרומים עלו כל מהלכיו למכל תנה אתלכם ואנחתכם ביותכם אתם מספר כמעט וגרים בא כל העוצמות כל התוקף ואני בחסדך בטחתי גל מישועתך אתה מכיר את גדולת השם העליונה ואתה מתמלא ממנה יראה צריך ללמוד את פסוקי דזמרה זה חשוב טוב מאוד אדם מתבונן בהם קודם כל בלימוד אחרי שהוא יודע מה הוא אומר אז עכשיו שיגיד את זה מתוך הלב ואני הכי טוב זה להגיד את זה בניגון להגיד זה בניגון ובכוונת הלב זה פותח את הלב להכיר את גלולת השם זה מציאות של יראת שמיים יראת שמיים זה להכיר את הגודל האלוקי ואת הכותן של כל העולם כולו מול זה מה שיראת שמיים זה הבסיס זה הסיפטח לתפילה לפני שאתה לא יודע את זה אין לך מה להיכנס פנימה אחרי שאדם יודע כמה השם גדול הוא רוצה זה ששמו של הקדוש ברוך הוא יופיע בעולם יותר ויותר וזה המשמעות של לברך את השם ברכה זה לשון תוספת וריבוי כמוך את לחמך ואת ממך אנחנו אומרים ברוך אתה השם אנחנו רוצים ששמך יופיע ביתר ס ביתר עוז וזה מצווה שבלב שהלב שלנו יהיה מלא בית עבירה שאנחנו רוצים שקדושת השם תופיע בעולם בכל אוז עוד ועוד ועוד שהכל יהיה מלא באור השם זה בעצם עומק המושג לברך את את השם איפה אומרים את זה? ישתבח שמך לעד מלכנו שישתבח שמך מה זה ישתבח שמך שהשם שלך ישתבח ויתהדר ויתהל ויתרומם תוספת של עוד ועוד הופת קדושת השם בעולם זה ישתבח אחרי שהאדם התיירה מהשם והתמלא חשק שקדושתו תופיע בעולם פתאום הוא פוס תופס ואומר מה זה כל הגודל האינסופי הזה ריבונו של עולם ואתה בחרת בנו אהבת עולם אהבתנו אחרי שגם עברנו אגב את המלאכים וזה ויוצר אור שזה עוד מדרגות עצומות של גדולת השם כולם בהמה ביראה עונים אומרים זה עדיין קשור לעירה ואז אדם מגיע אהבת עולם אהבתנו את כל הגודל הזה ואתה בחרת בנו ונתת לנו את התורה שזה חמדה גנוזה אם אדם מתבונן בזה כמו שאומר הבעל התנ שאדם מכיר בגדולת השם ומתוך כך הוא מסתכל אומר השם בחר בנו ורוצה אותנו אנחנו עמו ונחלתו איזה שמחה איזה אור איזה תודה להשם איזה אהבה מתעורר בלב שלנו ואז האדם מקיים ואהבת את השם אלוקיך מתוך כך מקים צת הס של אהבת השם וייחודו של הקדוש ברוך הוא בזה לא היה מספיק זמן להעריך אני אגיד משפט אחד שמע ישראל זה שורשור השם מה זה איחוד אין עוד מלבדו זה גם כולל את מה שאומר המשנה ברורה השם אלוקינו זה אמונה בהשם השם אחד זה לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי אין עוד מלבדו וגם אין עוד מלבדו אין שום נברא חוץ ממנו אין שום מציאות חוץ ממנו אז אם זה ככה קדושת השם מושלת בכלל מלאה בכל אז קודם כל שני על שני דברים אחד כל מבקש רתנו כקליפת השום הקדוש ברוך הוא ממלא כל העמין אין מציאות חוץ ממנו זה נותן תוקף ועוז לבטל את כל הרע מהעולם זה אחד שתיים זה מביא בקריבנו את ההכרה שאנחנו חלק אלוק ממעל אם אין עוד מלבדו אז אנחנו חלק אלוק ממעל ואז מה חלקי השם אמרה נפשי על כן אוכי לו אז אני רוצה להידבק בו כי חלק משתוקק להידבק בכל וזה אהבה שנולדת מיד אחרי השם אחד אחרי שני יודע שהשם אחד מלבדו אז אני חלק ממנו אז אני רוצה להידבק ולישאב וזה תנועת האהבה. תנועת האהבה זה תנועה של האיכל להידבק במקור שמשם הוא בא. איך אני יודע שהמקור שמשם באנו? מזה שהשם אחד מלבדו אז אנחנו בעצם חלק מאורו חלק מכבוד השם כי חלק השם אמו הוא מתוך כך ועבדת השם אלוקיך. זה בקצרה אני אומר. אחר כך אני מדלג אהבת ישראל. אחרי אהבת השם אנחנו מגיעים לאהבת ישראל. ברכת כהנים. ברכת כהנים העניין שלה זה לברך את עמו ישראל באהבה. אגב יש אומרים שמותר לזר לעלות לדוכן לברך ברכת כהנים. יש אומרים להלכה לא אבל הגמרא בשבת דנה על זה מה זה לברך את עמו ישראל באהבה מי שאוהב את עם ישראל איך כתוב בפרשת שבוע פרשת בלק כי טוב בעיני לברך את ישראל השם רוצה לברך את ישראל ברכת כהנים זה ביטוי אנחנו רוצים לאהוב אנחנו אוהבים אחד את השני שיהיה טוב אחד לשני לא בלי קינה בלי תחרות יברך השם וישמרך ירש פניו אליך וכך זה מה שהכוהנים הלא מברכים את עצמם מברכים את כולם מלמדים אותנו כהנים אנשי חסד אומך ווראך לאיש חסידך הם הם מלמדים אותנו שנקודת היסוד זה לאהוב את ישראל. זה מצוות אהבת ישראל. ואחרי מצוות אהבת ישראל אז נקודת הסים מסירות נפש לריבונו של עולם ריבונו של עולם כל החיים שלנו זה למען נתגדל תקדש מרבה לייחד את עצמנו בך לדבק בך זה מה ששלמות הלב זה הראות הדליבה זה מתגלה במסירות הנפש זה אליך השם נפשי עשה שומרים בנפילת הפיים שזה נפילת הפיים עניינה אני מוסר את כל כולי אליך ריבונו של עולם אני מתייחד כולי בך שזה מצווה גדולה של אולדובקה בו להידבק מסירות נפש זה לחזור אליו רוחו ונשמתו אליו יאסוף ולדובקבו זה המצווה לאהבת השם וליראת השם ולדובקה בו עברנו בקצרה רבה בזריזות זה בעצם הבסיס של התפילה אז אם כן סיכום הדברים יש לנו מצוות עשה דאורייתא כל היום חיובן תמידי כל היום אבל התפילה היא הבסיס לקיים אותם אם אדם משקיע בתפילה הוא שם את ליבו בכל הלב יכול לזכות לקיים כל יום דאורייתא אהבת השם יראת השם ייחוד השם וכולי וכולי ומתוך שקיעות בתוך התפילה אז ממילא הדבר הזה גם יציף לו את כל היום באור השם באהבתו ביראתו וקדושתו ומתוך כך הוא יחייה כל הזמן כל הזמן במצוות האלה ויהיה ליבו עם השם תמיד כל הימים שנזכה לגבולה שלמה במרה אמן כן יהי רצון כים תהיו ‏So