מלקין על הייחוד ואין אוסרין על הייחוד | הרב אהרן פרידמן, ראש הישיבה

[מוזיקה] השבוע עומד להיות בישיבה כנס שנקרא כנס [מוזיקה] הסופות הבחורים הוותיקים כבר מכירים את הכנס הזה הבחורים הצעירים בשיעור א' פחות הכנס באים אליו בין 40 ל-50 ישיבות מכל רחבי הארץ שמתכנסים יחד כולם פה בקרם ביבנה ללמוד תורה יחד ו יש בזה דבר גדול מאוד היכולת של תלמידי חכמים מכל הגוונים של בתי המדרש של הציבור שלנו שיכולים לבוא ולהתכנס יחד במקום אחד באהבה באחווה למרות השוני למרות ההבדלים וללמוד יחד ללמוד יחד תורה זה אחד הדברים המופלאים ש שקורים פה פעם בשנה וזה מתאים שהדברים האלה יהיו בקרם ביבנה גם בגלל שפה התחיל להיבנות מחדש עולם התורה של א של הציונות הדתית מה שנקרא וגם בגלל שזה מהיסודות של ה של האופי של של קרם ביבנה שיש בה דעות שונות וכולם בתוך בית המדרש אפילו בשעת המחלוקת הגדולה שהייתה במי רבן גמליאל ורבי יהושע כתוב שרבן גמליאל שאפילו שהוא ירד מהנשיאות לתקופה מסוימת שנכנס רבי אלעזר בן עזריה אומרת הגמרא שלא מנה את עצמו מבית המדרש אפילו יום אחד זאת אומרת תמיד הוא היה חלק מהבית מדרש כל הדעות היו חלק מהבית מדרש כל הזמן אז א אז יש לנו את ההזדמנות הזאת ל להכניס ל לקבל הקרם שלנו את כל בתי המדרש והזכות הגדולה הזאת יש בה עוד זכות שכרוכה בה הכנסת אורחים והכנסת אורחים היא דורשת קצת מאמץ מצד המארח ויש קבוצה של בחורים ואנשים שמארגנים את את הכנס הזה פה וכולכם מכירים את יאיר פולק שהוא אחראי על הכל מלמעלה והוא יבקש מהבחורים עזרה בסידור והכל אז אנחנו מזמינים את כולם גם להירתם להכנסת אורחים הזאת לסייע כל מה שצריך בארגון של הישיבה לקראת לקראת הכנס הזה ובעזרת השם שרק תקדש שם שמיים על ידינו אנחנו רוצים היום לעסוק במר אחת שמופיעה בגמרא בדף יג ממרא שהובעה בשם רב היא נמצאת אצלנו והיא נמצאת בקידושין ממר קצרה בסך הכל שבע שבע מילים אבל מם שבע מילים יש לפחות לי יש שמונה פירושים לשבעת המילים יותר פירושים מאשר מילים אבל הממרה היא כזאת אמר רב מלקין על הייחוד ואין אוסרין על הייחוד זאת הממרה של רב שמופיע אצלנו ומופיעה בגמרא מסכת קידושים וכאן בסוגיה אצלנו היא מובת בהקשר המשנה כתוב במשנה ראו המדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה אז היא עונה איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת ורבי יהושע אומר לא מפי אנו חיים זה כנראה אחת המחלוקות פה בקרם ביבנה שן החלקו רבן גמליאל ורבי אליעזר עם עם רבי יהושע ורבי יהושע אומר לו מפי אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ו לממזר עד שתביא ראייה לדבריה ונחלקו המוראים זעירי ורב אסי מה הכוונה מדברת כולם הבינו שזה לא הכוונה שרק דיברה עם מישהו ברחוב כי מלדבר עם מישהו ברחוב אין שום סיבה לאסור את האישה אלא דעת זעירי שהיא נסתרה דעת רב אסי שנבעלה אז אנחנו מדנים עכשיו לדעתו של זהירי שמדובר שהיא נסתרה הכוונה התייחדה עם מישהו ואנחנו לא יודעים מי זה הבן אדם הזה אם הוא כשר אם הוא פסול ויש נפק מינה אם היא נבעלה לו ביחוד הזה אנחנו לא יודעים ב-100 אבל אם היא נבעלה לו אם הוא פסול אז היא נפסלה לכהונה אחרי זה היא לא יכולה להתחתן עם כהן אז אומרת הגמרא אמר לרב פפא לאביה לזרי דאמר מי מדברת נסתרה למה ואמר רבי יהושע לא מהמנה הרי לפי רבי יהושע הי לא נאמנת ואז יוצא שאוסרים אותה בעקבות איחוד איחוד בלבד גרם לא את את הבחורה הזאת לכוהנים אז אמר רב מלכין לייחוד והן סרים על הייחוד למדלה כרבי יהושע אולי זה לא כמו רבי יהושע כי הרי הנה כאן אוסרים על הייחוד לשיטת רבי יהושע עלי בדיירי שנסתרה אז אוסרים אותה אוסרים על הייחוד אומרת הגמרא אפילו תמ רבי יהושע מעלה עסו ביוחסין אומר רשי למה דלא קרב דמשום ייחוד מחזיק ל בנבלת ביוחסין בכהונה זה מעלה שעשו ביוחסין אבל בשאר המקרים מה זה שאר המקרים על מה הוא מדבר אל זה צריך להסביר זה התוססות ידונו תכף אבל יש כאן מקום לעיין שאלה ראשונה לכאורה מה אכפת לנו שרב לא הולך עם רבי יהושע הרי אנחנו פוסקים הלכה כרבן גמליאל ורבי אליעזר שהיא נאמנת אז הממרה הזאת יכולה להסתדר לא מה זה לא כרב יהושע למה רב צריך להסתדר עם רב יהוושע עם רבי יהושע אז כנראה צריכים לומר שהממיר בפי רב היא הייתה ממרא קדומה זה לא שרב חידש אותה אלא ממרא שהייתה ידועה ומפורסמת והי ממרא שהייתה צריכה להסתדר עם כולי עלמה ככה הבי ינ הגמרא לכתחילה לפחות אומר תוספות תמה דמשמע דאי סרים על הייחוד הירה באשת איש ולא בפנויה עכשיו לפי איך שהסברנו את דברי רב פה ליב דרבי יהושע אז יוצא שאין אוסרים על האיחוד זה לא נאמר בפנויה כי פנויה אנחנו אוסרים על היחוד אם פנויה התייחדה עם אדם שהוא פסול נתין ממזר אז אנחנו אוסרים אותה היא לא יכולה להן עם כהן אז על מה נאמר אין אוסרים על הייחוד מדובר באשת איש אשת איש שאותה לא אוסרים אותה לאיחוד ובסוף קידושין מוקי מלקין על הייחוד דווקא בפנויה אבל באשת איש לא דעתה מוצי להז על בניה אז יש לכם כאן את הגמרא בעמוד הראשון אמר רב מלקין על הייחוד ואין סרים על הייחוד אמר רב אשי לא המרן אלא באיחוד פנויה בפנויה אנחנו מלקים על הייחוד אבל ביחוד אשת איש לא מי ש עם אשת איש מי שהתייחס עם אשת איש לא מלקים אותו שלא תהה מוצי לז על בניה אז הנה אנחנו רואים כאן ש המלכי על הייחוד נאמר רק בפנויה ואוסרים על הייחוד נאמר רק באשת איש איך אנחנו יכולים אה איך אנחנו יכולים ליישב את זה על מה זה מדובר על פנויה עול אשת איש אז רבנו תם הולך לתירוץ דחוק לכאורה אומר א ואומר רבנו תם דאף על גב ד מלקין על הייחוד אירה בפנויה אן סרין על הייחוד לא אירה אלא באשת איש ככה אומר רבנו תם זה מדובר בפנויה זה מדובר באשת איש כמובן שכל אחד מבין את הקושי שיש בדבר הזה אז אנחנו נביא את שיטות לפרוס את שיטות הראשונים ונטר אותם אחת אחת אז השיטה הזאת הי שיטת רבנו תם ולכאורה את השיטה הזאת שרבנו תם שיש בקושי אני רוצה להציע שתי דרכים שתי דרכים ל לתרץ דרך אחת לתרץ היא ככה תראו שם בגמרא בקידושין כתוב ככה מר זוטרא מלכה ומכריז מרזו היה מלכה גם ב ככה ההבנה הפשוטה של הגמרא היה מלכה גם באשת איש הוא היה מלכה אבל הוא היה מכריז מה הה מכריז אומר אנחנו לא מלקים כי אנחנו יודעים שהיה כאן ביאה א אנחנו מלקים רק בגלל שהיה כאן איחוד ועל איחוד לבד זה מספיק בשביל בשביל ככה ככה אמר ככה אומרת הגמרא בשם מרזר ואז כתוב אמר לרב נחמן מפרת לרב השי מר נמי ללקה ולכ ריז בוא תעשה גם אתה ככה תלקה תכריז אמר לייק דשמ בה ולא שמע בעיה כאלה שישמעו שקיבל מכות אבל לא ישמעו את ה את ההכרזה לכן הוא לא רצה לנהוג כמו הוא לא רצה לנהוג כמו כמו מרזר אז יכול להיות אולי שרב מלכתחילה כשאמר את השיטה שלו מלקין על היחוד הוא התכוון גם ב גם באשת איש וכמו שהיה עושה מרזר ו רב אשי הוא הפסיק את המנהג הזה של להל קודש איש זה לא היה פירוש לממר של רב מה שאמר רבשי לא אמרן זה לא הכוונה שזה רב לא דיבר על זה הרי מר זוטרא כן עשה את זה יש לנו דרך אגב מרזו ורב אשי מה היה מה היה השייכות ביניהם מה היה מערכת היחסים בין מרזר לבין רב השי אז יש גמרא בדף סא שמספרת שם על מרזו ורב השי וממרא ישבו בפתח בית המלך ועבר שמה המלצר זוכרים את הגמרא עבר צר ומרזות ר ככה פניו השתנו ואז רב השי לקח שמה משהו מתוך מתוך התבשיל כדי לתת לו לאכול ואז הוא כעס עליו שכלכלת משמע מזה שהם היו חברים אבל יש לנו גמרא במסכת במסכת מנחות בדף לה כתוב כך רב אשי אב יתיב כמה דמר זוטרה היה יושב לפניו כלומר הוא היה תלמיד שלו ככה בן אחות למד האפך לה רצועה דתפילין אמר לה לא סבר לה מר ונו יהן לבר צריך שהשחור יהיה כלפי חוץ על כל פנים רואים משם שרב עשי היה יושב לפני מרזו רה מרזר היה רבו אולי רבשי היה תלמיד חבר של מרזר או משהו מהסוג הזה ולכן מסתבר שמה שקרה מרזו היה נוהג להכריז וכנראה ככ היה מנהג נוהג ממירב ורב השי חשש לשם רע או משהו כזה ואז הוא שינה את המנהג והפסיקו להלקות ב באשת איש ורק הלקו ב בפנויה אז היו מלקים על היחוד בפנויה וערים בש זה לא אז אתה שאלנו איך יכול להיות שרב דיבר ככה לא רב דיבר באופן כללי גם באשת איש לנו בידיים למ נשאר פנויה לי בד רבשי אבל זה לא פירוש לממר של רב אף על פי שלשון הגמרא זה לא אמרן זה הכוונה אנחנו לא אומרים לעשות כך זו דרך אחת ליישב את שיטת שיטת רבנו תם אבל עדיין הביטוי לא המרן לא כל כך משמ כך אז אולי אפשר לפרש אולי אפשר לפרש בדרך אחרת את א את הממרה של רב אני חושב שזה פירוש גם למזר וגם ל וגם לרב עשי מר זוטרא היה מלכה ומכריז איפה שמה מאיפה לקח מרזו רא את הרעיון הזה להלכות ולהכריז ורבה שלא להלכות אז אולי הפירוש הוא כזה מלקין על הייחוד ואין אוסרין על היחוד יש שאלה של תוספות הראש שגם הבאתי לפניכם מה הכוונה אין אוסרים על הייחוד אם אנחנו מדברים אם אנחנו מדברים באשת איש אשת איש הרי אנחנו לא צריכים את רב שיחדש לנו שאיין אוסרין על הייחוד יש לנו פרשה שלמה בתורה פרשת סותה אין האישה נאסרת על בעלה אלא בכינוי וסתירה אם אישה נאסרת על בעלה בייחוד בלבד אז בשיל מה צריך את את הפרשת סותה כינוי אישה לא נאסרת בסתירה היא רק בכינוי וסטירה היא נאסרת מה ברב לחדש לנו אז יכול להיות שהפירוש הוא כזה יכול להיות שככה אני רוצה להסביר את הממרה של רב כדי ליישב את שיטת רבנו תם שאיין מלקין זה מלקין על הייחוד בפנויה ואין סרין באשת איש איך זה מה הרב מדבר על שני דברים שונים התשובה היא כך מלקין על הייחוד אנחנו על איחוד זו סיבה טובה להלקות אבל אין אוסרין אין אוסרים זה לא הכוונה שאנחנו לא אוסרים אלא אין גורמים לאסור אישה על בעלה על ידי איחוד צריך להיזהר לא לגרום לאסור איך נזהרים לא לגרום לאסור שתי דרכים בדבר דרך אחת לא להלכות אשת איש בדרך שנייה מה להכריז זה כבר תלוי במציאות מרזות ר אמר מלכין על הייחוד ואין וסרין אנחנו לא לא נגרום איסור אף על פי שאיסור פה זה לא איסור איסור מוחלט כן זה לא איסור מדינה א אנחנו לא נגרום לאנשים לחשוב שהיא אסורה או לבעלה לחשוב שהיא אסורה להוציא לעז אין אוסרים את הבנים זה יגרום לעז על הילדים אז אנ אז א אין אוסרין אנחנו לא דואגים שלא יהיה איסור דואגים שזה לא יהיה לעז על זה אז איך עושים את זה רב מרזות ר היה מכריז ובזה הוא קיים את הממרה של רב ורב השי הרמה הכרזה זה גם בעייתי עדיף בכלל לא לא להלכות ואז יוצא שה ממרא מתיישבת כצורתו טוב מה ש לא יהיה המילה אוסרין גם יש בה טיפה דוחק פה כי הביטוי אוסרין מה שמע שאוסרים את האישה על בעלה ככה בפשוטו אז לפי הפירוש הראשון שאמרנו יש בעיה לא המרן פרוש השני אוסרן אבל ניסינו ליישב על כל פנים את שיטת רבנו תם נפנה אל הפירוש השני המחודש לכאורה של רבי יוסף דשטן זה מופיע אצלנו בסוף התוספות והרב רבי יוסף דשטן תרץ יש לנו בתוספות הראש קוראים לו משהו אחר אני לא יודע אפ מה הגרסה הנכונה אני לא בקיא בערים בערי צרפת אבל בתוספות הראש במסכת מסכת שלנו כתובות כתוב הרב רבי יוסף ד קלצון לא יודע אז אחד רבי עם בעלי התוספות אומר התוספות אצלנו והרב רבי זד שתן טרץ ד סרים על החוד איר בפנויה כמו מלקין על הייחוד לא צריך להגיד לנו לגבי אשת איש אשת איש שלא אוסרים אותה על ייחוד זה גמרא זה זה פרשה בתורה אין אש ות אלא בכינוי וסטירה אז בפנויה ולא איר לכהונה אלא אין אוסרים אותה לבנו כשתי עם אביו לרבי יהודה דסר נוסת אבי אומר זה הולך רק לשיטת רבי יהודה לשיטת רבי יהודה שהוא עוסר באנוס את אביב מה מה זה הרב יהודה הזה אזה גמרא שמופיעה אצלכם כאן ביבמות בדף צז יש משנה נושאין על האנוסה ועל המפוח העונס והמפתה על הנשואה חייב אומר רשי זה בעמוד הבא ים על הנוסה לאחר שהנס ופיתה את האישה מותר ליסה ביתה ואחותה ואמה כי כל מה שאנחנו אוסרים אישה וביתה או אישה ואחותה זה רק בנישואין לא בביאה אם מישהו בעל אישה הוא יכול לשת את ביתה וזה מה שכתוב נושאין על האנוסה ועל המפות ממשיכה המשנה נושא אדם נוסת אביו ו מפוט אביו אנוס בנו הומפוד בנו רבי יהודה אוסר באסת אביו ו מפוט בנו מפורטת אביו סליחה רבי יהודה עוסר בסת אביו מפת אביו מה המחלוקת בין רבי יהודה לבין חכמים אז אני קורא את הגמרא רבי יהודה אוסר בא נוסת אביב אמר רב גידל המרב מהי טעמה דרבי יהודה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו אז זה פסוקים שנאמרו פרשת אריות לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה מה זה כנף אביו זה לא זה לא אשת אביו אומר לו כנף אביו הכוונה כנף אביו הכוונה כנף שראה אביו שזה בעצם הנוסה אביו או מפוט אביו אביו בא על מישהי בלי נישואים באה התורה ונתנה לו מיוחד לא יגלה כנף אביב זו דעת רבי יהודה ו ממה ד בנוסה כתיב דכתיב מלבה דקרא ונתן האיש השוכב מה להבי הנערה 50 כסף ממש פרשה לפני לא פרשת כי תצא זה נמצא כן כי אמצא איש נערה בתולה אשר לא ורסה ותפסה ושכב ממה ונמצאו ונתן האיש השוכב ממה להביא הנערה 50 כסף ולא תהיה לאישה תחת אשר אינה לא יוכל שלחה כל ימיו זה הנוסה לא יקח אישת אשת אביו ולא יגלה כנף אביו אז אמרו סמיכות פרשיות הפרשה הקודמת דיברה על אנוסה ואז אומר לא לקחת לא את אשת אביו וגם לא את נוסת אביו וזה כנף אביו ככה רוצה רבי יהודה לפרש ורבנן איה וסמיך לכדי כמר זה אין סמיכות כי זה לא באמת סמוך כי בין פרשת האנוסה לבין לא יגלה כנף יש את ה לא לא יקח איש את אשת אביו אז זה לא ממש סמוך ולכן א דלא סמיך מב כדי רב ענן דמה רב ענן אמר שמואל בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר יש לב מיוחד בשומרת יבם של אביו האח של אבא שלו הדוד שלו נפטר בלי בנים עכשיו אבא שלו הוא צריך לייבם את ה אישה הזאת את אשת אחיים עד דאחי ואחי הולך ה הולך ה בן הוא בעצם האחיין וב על האישה הזאת האישה הזאת היא עוד לא אשת אביב היא נקראת כנף אביו כנף זה שומר את ייבם האמת שאנחנו מצאנו דבר דומה שכנראה זה המקור האמיתי לדברי חכמים איפה אנחנו מוצאים שכנ קשור לשומרת יבם איפה א לא כפ לא לא ופרסת כנפיך על אמתך כי גואל אתה אז זה היה ירות היה שמה משהו שכהן שומר את יבם כי גואל אתה אז אולי מזה למדו שכנ אביו שומר את יבם אבל יש בעיה עם מה שאומרת ייבם הזה מה הבעייה שזה היא לכאורה כבר אסורה עליו על האחיין מדין דודה דודתך דודתך היא זה הגמרא שואלת זה הבאתי את זה פה בגמרא לא לא הב את זה אמ שרי זה דודתך אומרת הגמרא לעבור עליו בשני לבים אז זה ושומרת שומרת יבם יש בדבר הזה עוד נפק מינה כתוב מיד אחרי זה לא יבוא פצוע דקה וקרות שופכה בכל השם לא יבוא ממזר בכל השם גם דור העשירי לא יבוא לו בכל השם אז יש שמיכות בין לא יקח את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו למה ש כתוב אחרי זה לא יבוא ממזר בקאל השם אז מזה למדו הגמרא בבמות בדף מט איך מי עושה ממזר מי עושה ממזר האם כל האריות עושות ממזר אולי רק חייבי קריטו אולי רק חייבי מיתות בית דין אולי חייבי לון אולי אפילו מצוות עשה גם עושה אז יש כמה וכמה דעות תנאים שם במשנה בבמות מט אחד המקורות לזה שרק בחייבי קריטו יש ממזר וכך הלכה דרך אגב אנחנו פוסקים הלכה שיש ממזר רק מחייבי קריטו ולא מחייבי לוין אחד הראיות זה ש לא יקח את אשת אביב ולא יגלה כנף אביו שתיהם זה מדבר בחייבי קריטו כי מי זה כנף אבייב זה שומרת יבם ושומרת יב מיי אסורה בכרת מדין דודתך על שתי אלה נאמר לא יבוא ממזר ביכל השם טוב על כל פנים אז זה מחלוקת חכמים ורבי יהודה מה פירוש לא יגלה כנף אביו אומר רבי יוסף דשליט או רבי יוסף מקלטון מי שזה לא יהיה אומר אותו רבי יוסף מבעלי התוספות תירוץ בחריפות התירוץ הזה הוא תירוץ תירוץ ממש קשה בפשטות ממש קשה אבל הוא אומר ככה יש לשיטת רבי יהודה יש חידוש אין אוסרן על הייחוד מה זה אין סרין על הייחוד אין סרין על הייחוד באמת זה מדובר בפנויה ולא באשת איש כמו שמצאנו איפה כמו שמצאנו ב כמו שמצאנו בגמרא במסכת קידושין ש באשת איש לא מלקין ככה סובר רבשי אנחנו פוסקים הלכה כמו רב השי לא כמו מר זוטרה אז אין מלכין על הייחוד הכוונה מסחה מלקים על הייחוד זה ב בפנויה והן סרים על האיחוד בפנויה איזה מקרה יש לאסור על איכוד בפנויה הרי המקרה שלנו זה מעלה עשו ביוחסין רבי יהושע על כל פנים סובר שאוסרים היא נאסרת לפי רבי יהושע איך תסביר לפי רבי יהושע אומר או לא יש לי בזה יש לי כאן נפק מינה מה נפק מינה לפי רבי יהודה אם בן אדם התייחד עם אישה אבא שלו התייחד עם אישי עכשיו אם היינו אוסרים על היחוד היינו אם כל מי שהאבא התייחד איתה הילד לא יכול להתחתן איתה למה כי אם אנחנו חוששים חושדים שאולי בייחוד היה גם ביאה אז היא נקראת מפוט או נוסת לא משנה אביו ואז הילד כל להתחתן אז לפי רבי יהודה היה מקום לומר לפי רבי יהודה שנאסר על הייחוד זה לא מדובר כאן באשת איש אשת איש נאסרת על בעלה אך ורק בכינוי וסתירה זה דבר שלא יכול להתקבל על הדעת שאשת איש תאסר על בעלה בייחוד אם במקרה קרה מה זה עכשיו כל אישה שפעם יצא לה להתייחד עם מישהו אז היא תאסר על בעלה זה זה דבר שלא יכול להיות זה כתוב בתורה אבל לא צריך שיהיה כתוב זה דבר פשוט אז על מה נאמר ה נוסרי על הייחוד נאמר ה נוסר על היחוד ב מדובר ב בפנויה שהתייהד מסוים וכמ ש מלן שלא אוסרים אותה על בנו של האדם הזה אין אוסרין על הייחוד ומה שרבי יהושע ר זה מעלה עשו ביוחסין מה אומר רשי אצלנו בכהונה בכהונה אנחנו אוסרים על הייחוד אבל לא בכהונה לא אוסרים עלי הייחוד איזה לפי רב יהודה יש נפק מינה לפי רב יהודה זה כאילו החידוש לפי רב יהודה זה יוצא זה דבר קשה כל ה טוסוט אצלנו לא שואל את זה אבל תוססות הראש שהבאתי שההוא מביא את רבי יוסף מקלון אתם רואים רבי יוסף קלצון אמר ככה זה בעמוד השני פרש דעד סרים עלי בפנויה מר באישה ש התייחדה עם אביו הן סרים אותה לבנו משום נוסת היו לרבי יהודה דסר ב נוסת אביו ומפת אביו והגשה רבנו מאיר דרב נקד למלט דלה כלכתה שפסקו הגונים דאין הלכה כרבי יהודה את כל הממרה ליב היא רק ליב דרב יהודה זה שרצינו ליישב את הממרה של רב גם ליוד רב יהושע זה גם ליוד רב יהושע זה לא רק עלבד רב יהושע זה קושיה גדולה אז אולי אפשר לתרץ יש לי כמה דרכים ליישב את את הרבי יוסף דשליט זאת אחת השיטות הקשות פה אפשר ליישב את את את רבי יוסף דשליט אולי בשתי דרכים אחת בדרך חריפות ואחת בדרך פשוט נתחיל נתחיל בדרך בדרך חריפות שם בגמרא רה שהזכרנו בדף מט בבמות במשנה שמדברת מי עושה ממזרים מ ממזרים אז כך כתוב במשנה שם בבמ בדף מט איזה הוא ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבוא דברי רבי עקיבא גם זה רבי עקיבא אומר כל שאר בשר שוב לא יבוא מה הכוונה כל שאר בשר כהן שבעל גרוש ש הוא לא עושה ממזר מי שבא על אנסת אביו ומפוקח של לב שלפי רבי יהודה לב של שער בשר הי אסורה בלב אבל בגלל קרבה כי אבא שלו כבר בא עליה זו דעת רבי עקיבא שמעון התמני אומר כל שחייבים עליו כרת בדי שמיים והלכה כדבריו ורבי יהושע אומר כל שחייבין עליו מיתת בית דין רבי יהושע אומר שרק חי במיתות בית דין עושים עושים ממזר אמר רבי שמעון בן עזאי מצאתי מגילת יוחסין בירושלים וכתוב באיש פלוני ממזר מאשת איש לכן דבר רבי יהושע אשת איש היא במיטה אבל רוב האריות הם רק בכרת ו לא במיתה אבל זה המגיל יוחסין הזאת ש נמצאה בירושלים היא חיזקה את שיטת רבי יהושע הגמרא מסבירה שם מהי טעמה דרבי עקיבא רבי עקיבא שאומר שיש חייבי קריטו מלו דשאר אז הוא סובר כמו רבי יהודה שלא יגלה כנף אביו זה אנסת אביו ו מפוט אביו אם זה אנוסה אביו ופוט אביו וכתוב אחרי זה לא יבוא ממזר רואים שזה ככה הוא פירש רבי עקיבא סבר כמו רבי כמו רבי יהודה ו שמעון התמני הוא סבר כמו חכמים ומה סבר רבי יהושע מה שב רבי יהושע רבי יהושע אמר שרק מחי רק מחייבי מיתות בית דין רבי יהושע אמר ש את הממזר לומדים רק ביחס ללא יקח איש את אשת אביו ככה אני אקרא רבי יהושע לכתוב רחמנא לא יגלה לא יקח למה לא יקח שת אביו זה מה שצריך לכתוב בפרשת כי תצא אנחנו כבר יודעים את האיסור הזה מפרשת קדושים מפרשת קדושים כתוב כבר שאדם אסור [מוזיקה] לו לקחת את אשת אביו אז למה צריך לכתוב את זה עוד הפעם לא יגלה כנף אביו אני מבין למה צריך למה צריך לא יגלה כנף אביו כרבי יהודה לחדש לי שנוסה אביו אסורה זה לא כתוב פרשת קדושים שמה פרשת קדושים יש רק את קריטו אבל נוסת הביב מפוט הביב לא כתוב שם אז זה היה צריך אז מה שצריך היה לכתוב ממנו אי אפשר ללמוד למה היה כתוב לא יקח איש את אשת אביו היה מספיק לכתוב לא יגלה למה היה צריך להוסיף פה משהו שלא על ככך אלא אחי כמר מי לא יקח עד לא יגלה א וממזר טפה לא א רק רק זה הוא א הוא ממזר אבל אחרים הוא לא ממזר וזה במקרה הזה הוא הוא חייב מיתה זה מה שאומר זה מה שאומר רבי יהושע אז מסתבר שלפי רבי יהושע לפי רבי יהושע אולי הוא סובר כמו מי רבי יהודה רבי יהושע שסובר שחי זה רק חיובי מיתות בית דין אבל חייבי קריטיות לא אז אין אין לו סיבה להסביר לא יגלה כנף אביו ב בשומרת יבם שהיא אסורה ממלא ולהגיד שני לבים זה דוחק עדיף להסביר שמדובר במה במפת אביו נוסת אביו אז אם רבי יהושע סובר כרבי יהודה אז מה שבא רבי יוסף דשטן זה להסביר את הממרה הזאת ליב ד רבי יהושע ליב ד רבי יהושע אז הוא הוא מסביר את הממרה לפי הרי כל הדוחק להגיד שחייבים לומר שמלק על הייחוד זה רק ב זה רק באשת איש זה רק בגלל רבי יהושע כי רבי יהושע אומר אין סרים על הייחוד אז לפי רבי יהושע זה לא נכון בפנויה כי בפנויה כן סרים על הייחוד לכן חיייבים אז הוא אומר זה רק לפי רבי יהושע שרבי יהושע בגמרא ביבמות נראה שהוא סובר כמו רבי יהודה אז לפי רבי יש זה זו דרך אחת לישב את רבי יוסף דשטן אבל זה קצת דוח היה לו לרבי יוסף דשטן לפרש יותר אז אני רוצה להגיד עוד דרך וזה כי ההסבר הזה שרבי יוסף דתן הוא כל כך כל כך דחוק וקשה ממש תראו שוב את המשנה במסכת אמות נוסעים על הנוסה ועל המפר יש יש הלכה שאדם יכול לשת את הקרובות של האנוסה שלו אדם יכול לשת את הקרובות של המפוטר שלו למה כי האיסור של אישה וביתה ואישה ואחותה זה רק על ידי נישואין אם נשאת אישה אז אחותה אסורה לך אם נשאת אישה ביתה אסורה לך או אמה אסורה לך האמא שלה אבל אם לא נסעת אלא רק באת בדרך זנות זה לא וסר לא את הבת לא את האמא ולא את את האחות אז אדם יכול לשת שואלת הגמרא זה בעמוד אחד תנין עליד התנור רבנן אנס אישה מותר ליסא ביתה נשא אישה אסור ליסא ביתה הנה בריתה מסבירה מצוין ורמי יש לנו בריתה סותרת הנטען מן האישה אסור באמה ובביתה ו באחותה אוורים שאסור כתוב במשנה שמותר נוסין אומרת הגמרא מדרבנן יש איסור דרבון מדרבנן אסור לבן אדם מה לעשות אסור לו לשת את אסור לו לשת את האמא של מפוטו למה אסור לו להתחתן עם האמא של מפוטו מדי רבון אז אומר רשי זה בעמוד הבא משום גזירה שמה לאחר שישה את ביתה זנה עם הראשונה ו וונס ומפתה על הנשואה כיוון שהבת נמצאת אצל אמא מסתובבת שם בבית באה לבקר את אמא שלה אז אם הוא מתחתן עם האמא או הפוך בסדר אם הוא אם הוא אם הוא למשל בא על פיטה את הבת מותר לו להתחתן עם האמא מדאורייתא מותר להתחתן עם האמא אין איסור כי כי האיסור זה רק אם הוא התחתן עם הבת אסור להתחתן עם האמא אם הוא רק בא ליה בזנות מותר לו אומרת המשנה מותר לו להתחתן עם האמא אבל חכמים אסרו לו להתחתן עם האמא למה אסור להתחתן עם האמא כיוון ש שהוא התחתן ע האמא הבת נמצאת שם ואז יש חשש כיון שכבר יש לו היסטוריה מקולקלת עם הבת הוא יב עליה אולי ואז הוא כבר יעבור על איסור על איסור דוריתה כי הוא כבר התחתן עם האמא או הפוך אם הוא בעל האמא הוא לא יכול להתחתן עם הבת כדי שלא יבוא לזנות עם האמא כי כבר יש לו היסטוריה איתה אז זה מדרבנן יש מקום לשאול מה יהיה הדין מה היה הדין לפי רבי יהודה באנוס אביו ו ופוט אביו האם מותר האם מותר מותר לו להתחתן איתם מד רבון לפי חכמים סליחה מד רבון לפי רבי יהודה אם מותר לו לפי רבי יהודה אסור לו עוד פעם מד רבון לפי חכו לא לפי רבי יהודה לפי רבי יהודה ודאי שאסור לו אבל לפי חכמים אולי יהיה אסור לו להתחתן עם מפוט אביו מד רבונו למה כיוון שאבא שלו מצוי שמה אבא שלו מצוי אצלו מכיוון שאבא שלו מצוי אצלו יש חשש שאבא זנה אותו דבר יש מקום להגיד את זה דנו בזה אחרונים האם את אותה גזירה שאמרנו בדעת חכמים בנוס לנוס מפוט אומרים גם ב פטת אבי נוסת אבי לשיטת חכמים אז אולי אפשר היה לומר כך לפי שיטת רבי יוסף דשטן יש ממרה מלקין על הייחוד ואין אוסרין על הייחוד יש לי דוגמה מצוינת אולי יותר טוב מרבי יוסף דשטן דוגמה יותר טובה מה הדוגמה היותר טובה באיזה מקרה אני אומר שלא אוסרים על היחוד אם בן אדם התייחד עם אישה ואחרי זה הוא רוצה להתחתן עם הבת שלה מותר או אסור אם הוא בא על אישה אסור לו להתחתן עם הבת שלה מד רבון זה גמרא מפורשת אם הוא בא על אישה אסור לו מדרבנן להתחתן אחרי זה עם הבת שלה אם הוא התייחד עם אישה בא הרב אומר אין אוסרין על היחוד חיפשנו איפה יכול להיות בפנויה אין אוסרין על הייחוד הנה מצה נו אן סרין על הייחוד באיזה מקרה במקרה שבן אדם בא על בן אדם ש התייחד עם אישה אז חכמים לא אסרו לו להינשא לבת שלה כי יש לו היסטוריה של איחוד עם האמא לא זה שהוא התייחד זה לא אומר שהוא בא עליה רבי יוסף דשטן הביא את הדוגמה של רבי יהודה כי הדוגמה של רבי יהודה היא דאורייתא אבל כמו שיש ברבי יהודה בדאורייתא ככה יש שיטת חכמים גם בד רבון אז זה הנפ קמינה אולי לזה התכוון רבי יוסף דשטן שהן אוסרים על היחוד בפנויה אם מתייחד עם אישה מותר לו לשת את ביתה אנחנו לא חוששים שמה הוא יחטא עם האמא כיוון שיש לו היסטורייה ככה אולי אפשר להסביר גם פירוש שני בשיטת בשיטת רבי יוסף רבי יוסף דשטן טוב אבל גם כל אחד מבין שגם בשיטה הזאת יש יש דוחק יש דוחק גדול אני אני מדלג אני מדלג יש לי עוד כמה שיטות ואני רוצה לדלג לדברים שקשורים לרטוב בדף יג יש חידוש דין ברטבה בכתובות יג שהוא לכאורה לא מ ח ולא רק שלא מוכרח אולי יש גם ראשונים שחולקים עליו זה מתייחס לגמרא במסכת במסכת קידושין שהגמרא במסכת קידושין אומרת א מלקין על הייחוד ואין אוסרים על היחוד אמר הבשי לא אמרן אלה באיחוד פנויה אבל בייחוד אשת איש לא שלא ת מוציא לעז על בניה מה יהיה הדין באחת שאין לה ילדים אין לה ילדים האם במקרה כזה אנחנו אנחנו נלכה או לא נלכה אומר הרטבה ויש מקשים דרש דמר רב מלקין לכוד בפנויה דווקא היא כדמי לרב השי לרב בקידושין אמר רב השי למד פנויה דווקא אבל באשת איש לא שאם כן אתה מוציא לעז על בניה ולא חילקו בין אשת איש לאשת איש ואפילו כשאין לה בנים איין מלכין והיינו ד קמנה בפנויה דווקא אומר מזה שהגמרא בקידושין אומרת שזה רק בפנויה וישת איש לא ש שלא תוציא לאז על בניה סימן שגם ישת איש שאין לה בנים ככה ככה רוצה להגיד א ככה רוצה להגיד מי א רוצה להגיד הרטבה אבל יש תשובת זכרון יהודה זכרון יהודה הוא בנו של הראש רבי יהודה בן הראש תראו את השאלה מישהו שאל אותו אה עוד למדני מורי אישה נשואה שלח בעלה מן העיר יש זמן ו מרננים אחריה ויש לה שייכות עם גוי והגוי רואים אותו כל הימים באותו מבוי מדבר עמה בעניין שיש רינון גדול בעיר על העניין וראו דים ש התייחדה עמו מהמר מה נאמר בזאת אמרו חזל מלקים על האיחוד של פנויה ואין מלקין על האיחוד של אישת איש שמה יוציאו לז על בניה ולזו אין לה בנים ועוד שרינו הוא גדול אודיל מאל מלקים הליכות שת איש כלל ודומה לי מורי כי אין מלכים עלי חוד שתי שהוא בדרך מקרה שהוא בלו רינון גדול אבל כשההוא אחל רינון גדול לא די משום שלא יוציאו לז על בניה ולזו אין לה בנים ועוד שארנון הוא גדול בלא מלכות כמו במלכות מה זה משנה כבר ככה מרננים מאחר שארנון גדול כל כך ועוד ד אין מלכך התייחדה עם ישראל שאין לחשות שישראל יעשה עבירה גדולה אבל עם גוי הפריץ ברנון גדול יצא מכל זה ואתה מורי למדני ובבקשה ממך שלא תרשה להשיב לי מיד תשובה וד אנחנו אם מישהו היה כותב תלמיד היה כותב לי אני מבקש ממך הרב שלא תתרשם א לא יודע אם היה אבל ככ וישיבת יגדל ותורתך וישיבת תגדל כחפצו וחפץ תלמידך מזומן הנה הוא בברך אותו שיהיה לו הרבה הרבה שבושים בישיבה טוב תשובה האישה מתיח אם גוי ראוי להל כותה וסרת שתשים דרכה הרעה אחרי שעל מתוסף מדי יום ויום כל שכן שאין לה בנים כאשר כתבת אז רואים מפה לכאורה ש רואים מפה לכאורה שרבי יהודה בן הראש הוא סבר כאן נכון שזה בצירוף בצירוף הלעז ו אין בנים כן אבל יכול להיות שהוא סבר שבאין בנים כן מלכים על הייחוד בן בנים כן מלכים ליכות ככה אפשר היה ככה אפשר היה לומר וככה גם סובר התז באבן העזר ואז לפי לפי ה לפי השיטה הזאת אפשר היה להגיד שמה שכתוב מה שכתוב אין מלכין על הייחוד סכ עוד פעם מלקים על היחוד ואין אוסרים על האיחוד שניהם מדברים באשת איש ולא כמו רבנו תן שצריך לחלק אחד בפנויה ואחד באשת איש אלא מלקין על הייחוד בין בפנויה בן באשת איש שאיין לה בנים ואין אוסרין על [מוזיקה] הייחוד אז הנה יש לנו לפי שיטת רבי יהודה בן הראש עוד דרך ליישב את הממרה של רב ששני המקרים מדברים גם באשת איש גם באשת איש בזל באשת איש ככה אפשר יהיה לפי ה לפי שיטתו של זה אני רוצה להגיע לפירוש האחרון והפירוש שיש בו דבר חידוש אבל בשביל זה צריך להקדים יש לנו זמן עוד להקדים כמה קושיות והלכות בהלכות בהלכות איחוד קודם כל מה המקור לזה שמלים על הייחוד הרי איחוד זה לא איסור קודם כל יש דיון האם איחוד זה מדאורייתא או מדרבנן גם אם זה דאורייתא זה לא לו אלא זה נאמר מ זה איסור שלמד מכללה כתוב וכי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסיד בין א נו מסיד אלא בין מתייחד עמו ואין בן ואין מתייחד עם כל האריות האחרות שבתורה למה דווקא בן מזה ככה איך למדו זה לא הזמן עכשיו יש דעות שזה רק איזה איסור דרבון רק הוא גזירה קדומה קדמונית שעוד מלפני דוד המלך כי כתוב שבימי דוד גזרו על ייחוד פנויה אחרי מעשה אמנון ותמר אבל בייחוד עם האריות זה היה דבר שנוהג בישראל מאז ומעולם מאיפה אנחנו יש הלוחם מיוחדת מלקין לייחוד לא זה לא כמו כל האיסורים דרבון שמכין מכת מרדות מי שעובר יש הלכה מיוחדת באיחוד מלקין ל מאיפה המקור לזה שמלן מלקין עעל הייחוד זאת שאלה אחת שאלה שנייה תראו את הגמרא בקידושין עמוד שלוש למטה יש משנה משנה אומרת לא התייחד אדם עם שתי נשים אסור לבן אדם לגבר להתייחד עם שתי נשים אבל אישה אחת מתייחדת עם שני אנשים זה כן אפשר אישה אחת יכולה להתייחד עם שני אנשים אבל איש אחד לא יכולה להתיחד עם שתי נשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו אמו מפני שאשתו משמרתו מה ההיגיון אנחנו היינו אומרים מעצמנו בפשטות שאיסור איחוד זה איש אחד עם אישה אחת זה האיסור הטבעי בסדר ש איש ואישה כאשר יש עוד מישהו בפשטות הוא שומר אלא מה באה המשנה מחדשת לנו חידוש שאיש אחד עם שתי נשים לא אבל שני אנשים עם אישה אחת כן זה דבר זה דבר דבר מחודש הדבר הזה וגם צריך סיבה אומרת הגמרא סיבה מה היא טעמה ת דבי אליה הועיל ונשים דעתן קלות עליהם מנה נ מילה מננ מילה זה לא שאלה מאיפה יודעים שדעתם של נשים קלה אלא מאיפה יודעים שיש בכלל איסור ייחוד אז יש כאן איזה אם היו שואלים אותנו היינו אומרים שאיש יש לו עצרו יותר גובר עליו אז שני אנשים ואישה יהיה אסור אבל הגמרא אומרת ככה אין לזה מקור מה פתאום החליטו שנשים כזה דעתן קלה אין לנו מקור לזה בתורה בתורה כתוב מה מה כתוב בתורה כתוב בן אמך בן מתייחד עם אמו אז זה אחד עם אחת אז מה אז יש כאלה באמת אומרים שזה איסור ד רבונו חכמים גזרו בלי מקור דבר שצריך אני מחפש לזה מקור בסדר אני מחפש מקור לחידוש הזה לחידוש הזה עוד עוד הלכה שהיא שנויה במחלוקת דרך אגב יש מחלוקת בין השולחן ערוך והרמה האם איש אחד מותר לו להתייחד עם שלוש נשים האם מה שכתוב במשנה שתי נשים זה דווקא שתי נשים אבל שלוש שני שלוש נשים ולהגיד ששלוש נשים דעתן תהיה קלה עליהן עד כדי כך לא עד כדי כך לא חוששים או שאמרו נשים לא חילקו אפילו 100 אנשים ואיש אחד אסור להתייחד אז זה תסתכלו בעמוד ארבע יש מחלוקת זה בשולחן ערוך כתוב לא מתייחד אישה אחת אפילו אם אנשים הרבה עד או לפני זה את לפני השולחן ערוך רק עוד כתה בגמרא שנוכל להבין את השולחן ערוך רב ורב יהודה אבו קאזלי באורך הם הלכו בדרך אבה כ אזלה היא תתה קמיו הייתה אז ללכת בדרך זה הולכים בשדה כמה אישה אחת אמר לרב לרב יודה דל קרך מקמי גיהנם בוא תרים את הרגליים להתחיל לרוץ כדי שלא ניפול לתוך הגיהנום איזה גיהנום שהם הולכים שני הםם אישה אמר לי ואמר הוא דאמר טעיתי קטע לפני אבל אישה אחת אמר אבי ד אמר רב לא שנו אלא בכשרים אבל בפרצי בעשרה נמי לא כל מה שאמרנו ששני אנשים יכולים להתייחד עם אישה אחת זה רק בכשרים אבל פרוצים אסור אפילו עשרה ואז מספרת הגמרא ש הלך בדרך אומר לו רבי יהודה לרבי אומר לו רבי ואמר הוא ד בכשרים שפיר דמי מה אנחנו לא כששרים רב רב ארב יהודה לא ככשרים אם הם לא כששרים מי כשר מי כשר אז אומר לו אמר להם מי ימר מי ימר ד בכשרים כגון אנה ואת אולי מי אמר שכשר זה אתה ואני אולי כשרים זה כגון רבי חנינא בר פאפי וחבריו שהם עמדו באיזה ניסיון גדול רק כשרים כשרי קשרים מי זה מני ימר מה מה זה מי יאמר כשרים זה כשרים כשר בכל התורה כולה זה כשר אדם כשר זקס קרוס נכון כמה דיברנו על זה בתוספות אדם רגיל אדם כשר להגיד שזה מי ימר מי זה מימר אז יש כאלה מסבירים שזה חומרה בעלמה שרב חמיר אבל יש זה נפק מינה להלכה אם זה הלכה או שזה רק חומרה של רב שרב לא מתוך צניעות מתוך אז בזה נחלקו גם השולחן ערוך והרמה השולחן ערוך פוסק עכשיו תהפכו דף לא תתייחס אישה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהייה אשתו של אחד מהם שם למה כי אנחנו לא מחשיבים את עצמנו ככשרים מי נקרא כשרים רק רב חיין אר פפי וכן לא התייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה שוך מחמיר גם בהלכה השנייה מה שכתוב במשנה שתי נשים זה לא שתיים אבל שלוש מותר אלא גם מם 100 אנשים יש בזה שאלה נוסעים בלילה יש טיולים של בית יעקב ושל כל מיני נשים שנוסעות לקבר רחל או לא יודע מה נוסעים קבר רחל זה כבישים ראשים א נוסעים לא יודע לקבר יוסף יש מקומות כבישים זה יש נהג אוטובוס הוא אוטובוס שלם מלא מלא בנשים אז יש בעיה יש איסור ייחוד אם זה בלילה מקום שזה אז יש בזה בעיה של ייחוד דנים בזה הפוסקים ויש אומרים אומר הרמה דישה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים אם הוא בעיר אם זה בשדה צריך שלושה אולי אחד יצטרך נקבו אז זה הוא פוסק זה הוא מקל בזה הוא סתם אנשים כשרים הם ורב מה שאמר בדרך גוזמה אמר א ויש מתירים אתם רואים בשורה האחרונה ויש מתירים איש אחד עם נשים הרבה כי מה שכתוב במשנה שתיים זה שתיים אז אני רוצה להסביר גם את המחלוקת הזאת שהשולחן ערוך והרמה האם רעב זה דין או שזה חומרה והאם שתיים זה שתיים וגם שלוש וארבע ו10 או שתיים זה דווקא שתיים גם את הדבר הזה אנחנו רוצים להסביר אז כדי להבין את זה צריכים לראות גמרא במסכת סנהדרין וחידושי הרן בסנהדרין שהוא חידש חידוש גדול כתוב ככה הגמרא בסנהדרין אומרת אמר רב נחמן החשוד על העריות כשר לעדות אמר רב ששט ענה מרה תענה לי אדוני 40 בכתפה וכשר הוא הרי חייב מלכות אמר רב מוד רב נח הנ עדות אישה שהוא פסול כשר לעדות דבעינן רשע ד חמס כדכתיב על תשת ידך ם רשע להיות ד חמס אנמר ענני אדוני הים בכתפי חיו מלכות הו אף על פי שאיין שם הטרה דמרר מלכין לא טובה שמוא דמר על בני כי לא טובה שמוא זה אצל אלי בני אלי וכשר בתמיה אומר הריף אמר רב נחמן שחשוד על הריות כשר לדות אמר לרב שת 40 כתפה וכשר אורך הב מלכס אמדע את ה מצרות תוקפו המרבה המוד רב נחמן דו תש שפסול חזינן לרב בטא כותב הריף דכ פסקו חתה כרב ששת וכיבה טעמה למלטה משום דחתה כרב ששת באיסורי אמר רב נחמן אומר הרן החדשו קשר עדות פירש עריף כגון שבעל הערווה וכן פרשו הראשונים עד שנמצא כתוב מקצת נוסחאות אמר לרב שנ מראה 40 כתפה וקשה אמר לצרות תוקפו וזהו טעמו של רב נחמן שהכשיר והקשה עליו הרב המורד אם כן אין זה חשוד מדובר שהוא בעל הערבה ממש ועוד למה פסק ריב כרב ששט שתקתי ביסורי דך פלוקה לעניין דינמי אם הוא קשר לדות או פסול לפי כך פירשו זכרו לברכה מי פירשו הראה הרזה סליחה בעל המור חשוד הרד שהוא מתייחד עמהם והכשיר רב נחמן שאינו עושה עבירה גמור הוא ל היחוד שאף על פי שהוא אסור מן התורה אינו סבור לעשות עבירה הוא לא יודע שזה עבירה הוא לא מתכוון כעניין גנב ניסן וגנב תשרי זה אריסים שהיו לוקחים בתשרי ובניסן היו לוקחים עצים הם חושבים שזה בסדר ורב ששת העדרי 40 בכתפי וכשר שהרי עבירה גמורה היא ד מלקין על לא טובה השמו מה זה מלקין למה הוא צריך להגיד מלקין לא טובה השמועה היה צריך להגיד הרן מלקין על ה יחוד מסבירים אחרונים בדעת הרן תסתכלו שוב סליחה שאני קצת מעביר אתכם מאחה לאטם לעמוד יפה זה נמצא רגע כן זה הגמרא ב בעמוד הראשון אמר רב מלכין על הייחוד ואין סרין על הייחוד ואחרי זה בסוף אחרי שגמרו לדון על הממרה הראשונה של רב שמלק על האיחוד מה אומרת הגמרא אמר רב עוד ממרה של רב מלקין על לא טובה השמו שנאמר על בני כי לא טובה השמו מלקין על ייחוד וגם על לא טובה השמועה מבין הרן שהמקור לייחוד מהוא מה המקור לייחוד להלקות על הייחוד אין לנו מקור אעל בני כי לא טובה ה שמוא אז כמ שכתוב אעל בני כי לא טובה השואה אז כמו שמלן לא טובה השמו כך מלקין גם על הייחוד למה איך הגיעו למסקנה שלא טובה השואה זה ייחוד אולי לא טובה השמו זה יר מיחוד זה שמועה שממש הוא חה באריות התשובה היא שהלימוד לכל הסוגיה הזאת היא מבני אלי גם לאיחוד וגם לא טובה שמ הכל יש לה מקור אחד וזה הסיפור של בני אלי תראו בעמוד האחרון ואלי זקן מאוד ושמע את כל אשר יעשו מ בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד וומר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנוכי שומע דבריכם רעים מאת כל העם אלה על בני כי לא טובה שמועה אר אנוכי שומע מעבירים עם אדוני אם יכת איש לאיש ופיל אלא אלוהים ואם לאדוני יכת איש מי תפלו ולא ישמעו לכל אביהם כי חפץ אדוני להמיתם אז מאיפה יודעים שיש מלכות על לא טובה שמועה בזה שכתוב על בני ככה כולם מבינים בזה שכתוב על בני אמר להם לא לא לעשות את זה כיוון שמר את המילה לא לומדים את זה שיש מלקס ככה רוצים להגיד כל המפרשים זה דבר דחוק מאוד בלל שכתוב על אמר להם בבקשה לא לעשות זה אומר שחייבים מלכות מה אתה רוצה שהוא יגיד להם אם לא חייבים מלכות איך הוא היה אומר להם אז כן הוא יגיד להם אבל זה לא אסור לעשות גם בלי מלכות אסור זה לא זה לא טוב לעשות את זה מי אמר שיש מלכות אז התשובה זה אני שמעתי מהרב מדן אני חושב פירוש פשוט תראו בפרק ג' והקדוש ברוך הוא מתנבא את שמואל ויאמר אדוני ל שמואל הנה אנוכי עושה דבר בישראל אשר כל שומעות תצילנה שתי אוזניו ביום ההוא הקים אללי את כל אשר דיברתי אל ביתו אחל וחלה והגדתי לו כי שופט אני את ביתו הד עולם בעוון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא חיה בם מה זה לא חיה בם מה זה לא חיה לא כהתה עינו ולא נס לכו מה זה לא ה מה זה א כהה הנגע בלשון חכמים קוראים לזה לקה למשל אם יש דם שחור זה אז הוא נקרא הוא לא שוא לא שזה דם אחר אלא של לכה דם אדום דם שחור אז אדום הוא אלא ש לכה הוא קיבל מכה השתנה לא חיה בם מה זה מה היה צריך אלי לעשות לא חיה מלשון מכה הכה לא היכה אותם אלי היה צריך להלכות את הבנים שלו אבל הוא לא עשה את זה ולכן הוא נענש אז מזה לומדים שעל בני נכון לומדים את זה מהאל אבל מאיפה יודעים שזה היה צריך מכות לא מזה שאלי לא הרביץ להם אלי היה צריך להכות אותם הוא לא חיה בם ולכן מה קרה עיניו כהו בסדר זה מה שהיה אצל אלי ו אבל זה רק המקום על כל פנים אל בני כי לא טובה השמועה או כי הבם מה שלא יהיה היה צריך להכות אותם מה היה אצל בני אלי מה היה אצל בני אלי מה היה הסיפור שם זה המקום אז כנראה אם רב אמר מלכין לאיחוד ואמר מלכין לא טובה השמועה כנראה שמה שהיה שם היה איחוד זה מה שהיה שם ואני רוצה להביא לראות את הגמרא איתכם מסכת שבת אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן כל האומר בני אלי חטו אנול טועה שנאמר ושם שני בני אלי חופני ופנחס כהנים להשם סבר לקרב דמר רב פנחס לא חטא מקיש חופני לפנחס מה פנחס לא חטא אף חופני לא חטא מאיפה יודעים ש שפנחס חטא תכף אל מה אני מקיים אשר ישכבו את אנשים מתוך ששיאו את תכניהם שלא הלכו אצל בעליהם מעלה עליהם הכתוב כאילו שכבו בוא יסי כתוב ישכבון מה זה מה מה זה שהיו את קיניה נו אז הם התעכבו שמה למה זה אם הם תעקבו שמה למה זה מלא עליהם כתוב כאילו גופה אמר רב פנחס לא חטא שנמר ואחיה בין החיטוב הכי כבוד בין פנחס בן אלי וכי אפשר בחטא בא לידו והכתוב מיחסו לא כבר נאמר יחת השם לאיש אר יעשה ר ועונה מעולי יעקב ומגיש מנח לשם צבעות אלא שמה מינה פנחס לא חטה אלא הכתיב אשר ישכבון ישכבון כתיב והכתיב על בני כי לא טובה אמר רב נחם יצחק בני כתיב והכתיב מעבירים מעבירים כתיב והכתיב בני בליל מתוך שהיה לו לפנחס למחות חופני ולא מיכה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא טוב גם אתם מבינים שיש בזה גם דוחק מסתבר שמה שהיה שם זה דבר פשוט זה פשט בספר שמואל שמסביר לנו הרבה הלכות מה שהיה שם הם שיעו את קיניה אישה יולדת בא לממשכן צריכה להקריב קינים חופני ופנחס קבו את הקינים למה הם עקבו את הקינים כי מה הם רצו ש מי היה מקבל זכות קדימה במשכן מי שמביא גוזלים מה תעשה עם הגוזלים האלה יש לנו מזלג עם שלוש שיניים צריך להכניס אותו בתוך הסיר מזלג שלוש שיניים בתוך הסיר אתה בשביל גוזל מי שמביא שור מי שמביא פר מי שמביא כבש שמן איל הוא נכנס ראשון בתור מי שיש לו גוזלים גברת את יש כאן כהנים שצריכים לאכול מה אנחנו נאכל היו משעים את קיניה אם משעים את קהם מה האישה צריכה לעשות להישאר עוד יום ועוד יום יומיים כמה זמן עד שיגיע התור שלה נכון אחרי שעקפו אותה בתור כל בעלי השברים והכבשים היו מתעכבות לפעמים אישה שמתעכבת צריכה ללכת צריכה לישון איפה שהוא נכון איפה אנשים האלה היו ישנות לא היה מלון ומוטל והוטל לא היה דברים כאלה אז מה היה אנשים האלה גם היו רצו בבוקר מיד מיד איך שפותחים את המשכן מיד לבוא ראשונות בתור להכניס כדי לנסוע הביתה איפה הם היו שוכבות אנשים הצובאות אשר ישכבון את אנשים הצובאות מה כתוב פתח איפה זה הפסוק פתח אוהל מועד בפתח אוהל מועד בכניסה למשכן היה שם אוהל היה שם אוהל ובאוהל הזה היו ישנים אנשים הנשים האלה היו ישנות שם באוהל הזה מי עוד היה מתוך צדקות הולך לישון בכניסה למשכן ולא הולך הביתה מי מי היה עושה את זה בני אלי בני אלי יש לנו כתוב אצל כהן גדול שמן המקדש לא יצא מפת בימי מילוי מפתח אוהל מועד לא יצאו אבל להיות צמוד הם עבדו עד מאוחר הם נשארו לישון שם באוהל בסדר נשארו לישון שם באוהל עכשיו מי היה נשאר לישון באוהל יש שתי אפשרויות אפשרות אחת רק חופני אפשרות שנייה חופני ופנחס למה שרק חופני אם יש לנו פנחס יש לו אישה ויש לו ילדים שאנחנו מוצאים אותם אחרי זה הבנים של פנחס מה היגיון היה שהבנים של פנחס הם ירשו או הבנים של חופני את בית אלי הבנים של חופני כנראה חופני היה כמו בני כמו נדב לא נסה אישה כמו נדב אביו ולא לסת אישה זה היה נתפס גם כמעלה גם ביהדות יש קולות כאלה נכון היום זה רק בנצרות אבל תדעו לכם שבבי ברבי אברהם בן הרמבם בספר המספיק לעובדי השם כותב שגם שכמו משה רבנו שלא נסה אישה אומר גם לאליהו לא היה אישה היה פרוש מהאישה זה לא בסדר למיסה זה לא בסדר אבל חופני בפשטות לא זה חופני היה נשאר אולי לישון שם איש אחד עם הרבה נשים ישכבון ע לשכב את ברוב מקומות שבמקרא לשכב את זה הכוונה לשון נקיה לביאה אבל יש גם מקרים של לשכב את זה לשכב ליד יש לנו פסוק בשמואל ב אצל אוריה כתוב וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדוניו ולא ירד אל ביתו יש לנו גם מישהו ששוכב בפתח כן ישכבון את הנשים הצובאות פתח אני חושב שהמילים פתח אוהל מועד זה המילים הכי חשובות כדי להגיד שזה לא היה זנות זנות עם כל הכבוד רב לא עושים את זה בפתח אוהל מועד הם שכבו לישון כמו אוריה וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדוניו הוא לא בא עליהם אלא הוא הלך לישון איתם אבל כאן יש כבר לא טובה השמועה אבל יש שמה הרבה נשים ששוכבות שם הרבה נשים שוכבות שם בפתח הול מועד הרבה נשים איש אחד גם עם הרבה נשים זה ייחוד אם חפשנו מקור למשנה זה המקור למה לא הביאו את זה כמקור לא יש הרבה משניות והלכות שלא כתוב עליהם מננ מילה ולא הובו או בגלל שזה דוחק כי היו כאלה גיד אה אשכון זה שניים זה לא זה ולא לא כולם הסכימו של בר נחמני לא יודע למה אבל זה מקור מצויין אם אשכון זה שניהם שגם חופני וגם פנחס היו הם לא היו מי שעשה את הבות היה נער הכהן חופני ופנחס הם נחשבו בציבור כאנשים כשרים הם הגיעו עם ארון האלוקים נכון היה שמועות היו דברים אבל הם היו שוכבים בצד הם לא שכבו אותם הם היו שוכבים בצד בצדק אבל זה גם על זה צריך להלכות וזה נקרא איחוד זה מקור אולי לשיטת רב שמה שמה נהה מר כשרים כמונו גם עלינו אולי מישהו יכול להגיד משהו כמו על חופני ופנחס צריך רק אנשים שאין בן אדם בעולם שיחשדו רק רק אצלם אפשר אולי מקור לשיטת רב אם תגיד שיש כוון מה שלא יהיה מה שלא יהיה יש שמה שני יש שמה יחוד ולא טובה השמועה כמו שראיינו ברן וודאי וודאי שמדובר במה מדובר באשת איש הרי אנשים עם הכינים שמביאות כיני קינים בקו כן מביאות כיני יולדות זה נשים נשואות זה נשים נשואות אז יש אנשים נשואות אז היה צריך להלקות אותם על איחוד עם אשת איש זה המקור זה פשוט שזה ההסבר במלכים על האיחוד ולא אוסרים על היחוד את מי לא אוסרים את הנשים האלה לא אסרו על בעליהם אם היו אוסרים אותם על בעליהם רבו הבעיה של אלי לא היייתה רק שהוא לא העניש את הילדים הבעיה שאסרו פה מאות נשים על במהלך הזה מאות נשים על הבעלים זה לא מלקים על האיחוד באשת איש פשוט ואשת איש אפילו עם בנים כי הרי מדובר פה על כיני יולדות איך זה מסתדר עם הגמרא עם רב אשי אפשר בשתי דרכים אפשר דרך אחד להגיד המקור של דין מלכים על הייחוד היה באשת איש אחרי כי אז איחוד היה אסור רק באשת איש ברגע שדוד אסר איחוד על הפנויה אז הרג אז הלקו גם ביחוד אמ פנויה ואחרי זה ביטלו את המל קוס בשת איש כדי שלא יצא לעז ולמה ביטלו הרי לכאורה יש לנו מקור על בני כי שמה לא היייתה אשת איש ספציפית היו הרבה נשים אז לא יצא על מי יצא להז כל מי שהייתה במשכן לא אם יש אלפי נשים מאות עשרות אלפי נשים שהביאו כינים למשכן לא כולם יצא עליהם לז הלז יצא רק על הבני אלי אבל לא ידעו עם איזה אז לא היייתה אישה שהיא אסורה ספציפית היא לא הייתה אישה שהיא אסורה ספציפית אפשר היה וצריך היה להלכות אבל כשיש אישה ספציפית לא אבל אז זה יוצא כך מלקין הייחוד ב המקור הראשון ולכן זה גם רבי יהושע לא יכול לחלוק על זה כי מלכים על הייחוד רבוס זה פסוק זה פסוק אשר ישכבו את אנשים על בני ולא חי בם אי אפשר לחלוק על פסוק לכן הגמרא שואלת ע מה יגיד א מה יגיד על הממרה הזאת של אין אוסרים על הייחוד א המעלה עשו בכהונה בסדר אבל אתה לא יכול לחלוק על הממרה הקדומה הזאת שהיא ממרא שהיא עולה מתוך פסוק זאת דרך אחת דרך שנייה שהיא פירוש בשיטת רשי וככה אומר אבך שמה שכתוב אין מלכן ש מלקים על הייחוד ולא אמרן אלה בפנויה זה לא לגבי האיש את האיש אנחנו מלכים בכל מקרה כל הדיון זה רק לגבי המלכות של האישה גם אישה ש התייחדה עם איש מרצונה שמה זה הה לא ברצונן לכן לא הלקו אותם כן אבל ברצונה ודאי ש מלקים אותה לא פחות מאשר את האיש ככה מסביר הבח בשיטת רשי תסתכלו בפנים הזמן שלנו כבר כבר כבר הסתיים על כל פנים למדנו שאיין מלכים מלקין על הייחוד ומלכי לא טובה שמועה זה ממרה אחת שתיהן נאמ על ידי רב ושתיה נלמדו מ מבני אלי ורב סבר שהם לא חטו גם כן ובגלל שהוא סבר שהם לא חטו הוא הבין שהמלכות זה לא על רק על השמועה הרעה אלא זה על אם זה חשש שמה הם חטו זה אלא זה רק ייחוד זה רק איחוד ממילא מלקין על היחוד אז זה יוצא שרב לשיטתו בכל הדברים האלה ומה שכתוב כוון את הלכו לישון יחד איתם שם באוהל כמו שכתוב באוריה אבל מעלה עליהם הכתוב הכתוב אומר שאיחוד כאילו בת כאילו בתה זה חמור ככה זה בפשטות זה גם מה שכתוב אצל ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו זה לא שבעליה אלא התייחד איתה בלבל יצו אביו כן כמו ישכבון את זה בדיוק אותו אותו מנד אומר רבי שמול נחמני באותו זה הוא התייחד עם בלהה וגרם לזה שאבא שלו כבר לא כבר לא רצה לחיות איתה אבל זה לא שבאמת הוא בא עליה אבל זה ישכב עת והמילה ישכב ע יכולה להתפרש גם פשוט להיות ביחד באותו חדר בלילה ומזה למדה המשנה את מה שלמדה בהלכות ייחוד ויוצא שצודק ה צודק השולחן ערוך לפי דרכנו ולא הרמו צודק השולחן ערוך כשיטת זה צודק זה מחלוקת ראשונים שמה שכתוב שתי נשים זה לא דווקא שתי נשים אלא זה אפילו הרבה נשים אסור באיחוד הנשים הצבות היו שמה מן הסתם בכל זמן נתון כמה וכמה וכמה נשים וגם החידוש של רב עם הכשרים והפרוצדורה עליהם יצא עליהם חשד ולז והתיישבה הממרה על פשטה והשם יתברך רנו בטורט