מלכים ומלחמותיהם: מלחמה - מצווה כללית | הרב משה חי בהרב, ראש ישיבת רמת השרון | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] טוב שלום וברכה לכולם באמת שעה מיוחדת ש עם ישראל נמצא בה ובתוך בתוך המלחמה המיוחדת שאנחנו נמצאים בה אנחנו גם זוכים להתכנס יחד כינוס לצדיקים טוב להם וטוב לעולם ואנחנו רוצים לעסוק קצת במצוות המלחמה צריך לדרוש הלכות חג בחג משה רבנו תיקן לעם ישראל שידרשו הלכות חג בחג אז אנחנו הזמן המיוחד שאנחנו עסוקים בו כעת נמצאים בו זה זמן של מלחמה וצריך ללמוד את התורה המיוחדת של המלחמה עם ישראל אין לו הרבה שימוש תלמידי חכמים במצוות המלחמה מי שלמד פה קצת הלכות שבת למשל אז בסימן רמט התור מביא את את הגמרא שעוסקת בדיני מלחמה מתי מותר לצור על עיירות לפני שבת אז מרן הבית יוסף מעיר שהטור לא היה צריך להביא את הדין הזה כ ו בימינו אנחנו לא לא יוצאים למלחמות ולכן בשולחן ערוך הסעיף הזה לא מובה כמובן שמי שרוצה ללמוד את הלכות הלכות מלחמה צריך לחזור לרמבם הרמבם כמובן עסק בכל התורה כולה א ופסגה של ספר משנה תורה זה ספר שופטים ופסגה של הפסגה של ספר שופטים הפסגה של הפסגה של ספר שופטים זה הלכות מלכים הרמבם מתחיל מספר המדע האמונה עובר אל כל המצוות שאדם באופן פרטי אחר כך גם יש שם מעגלים החברתיים אבל הפסגה של הכל זה שופטים ההנהגה של עם ישראל בכלל הפסגה של ההנהגה של עם ישראל בכלל זה הלכות מלכים והרמבם טבע כבר בכותרת של ההלכות הלכות מלכים ומלחמות ומלחמותיהם והרמבם בסוף פרק ד' בהלכות מלכים מגדיר הגדרה מאוד מהותית פ מופיע גם בדף לפניכם הרמבם שם מסכם את הזכויות של המלך את הדינים של המלך את הסמכויות המיוחדות של המלך אז הרמבם מסכם כל הארץ שכובש הרי של ו נותן לעבדה ולאנשי מלחמה כפי מה שירצה הוא מניח לעצמו כפי מה שירצה כל אלו הדברים דינות דין כן אתם שומעים פה את המילים דינה דמלכות הדינה דינו דין לא ניכנס לסי אבל זה הפרק הזה עוסק בזה מסיים הרמבם ואומר ובכל יהיו מעשיו לשם שמיים ותהייה מגמתו מחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע רשעים ו מלחמות השם אז רמ פה כבר במשפט הזה בעצם מגדיר לנו מה התפקיד של המלכות בעם ישראל מה המגמה של המלכות יש פה עשה טוב אסור מרע העשה טוב להרים דת האמת ולמלאות את העולם צדק וסור מרע לשבור זרוע הרשאים ולהילחם מלחמות השם אז ה בא ומגדיר בצורה מאוד ברורה על מה עומדת המלכות שאיין ממליכים מלך תחילה אלה לעשות משפט ומלחמות אלה בעצם שני התפקידים המהותיים של המלכות שני הרגליים של המלכות עם ישראל משפט ומלחמה שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמות אז משפט ומלחמה כן טוב אנחנו בשנה האחרונה עם ישראל עסק הרבה בסוגיות חצי שנה ראשונה לפני שמחת תורה עסק הרבה בסוגיות של משפט ובחצי שנה האחרונה בסוגיות של מלחמה כנראה שאנחנו אנחנו זוכים לעוד קומה של המלכות בעם ישראל וכאשר המציאות נטבעת לסוגיות האלה נדרש מאיתנו לעסוק בתורה של הסוגיות האלה לכות מלכים ומלחמות הם אז אני ברשותכם רוצא שנלמד ביחד מיש לו כוח פה לא יתעייף אחרי ח צהריים לגמרי אז יש כמה תשובות מופלאות של מרן הרב בשוט משפט כהן מן הסתם שמעתם חלק מהתשובות ולה אלמד אותם ממקורה לא נלמד כמובן את כל התשובות האלה ה תשובות ארוכות ומופלאות אבל יש סדרה של תשובות ושוב משפט כהן בעצם ארבע תשובות מסימן קמב קמב קמג קמד ואחר ככ שם איזה דילוג קמח אבל זה בעצם ארבע תשובות שהרב התכתבות של הרב עם תלמיד חכם חשוב בשם הרב שלמה זמן פינס והיום יש לפנינו גם את ה אגרות שכתב הרב פינס לרב ובעצם ההתכתבות הזאת היא ממש מסכת שלמה בפני עצמה של תורת המלחמה ו מי שקורא את התשובות האלה בטוח שהרב כבר תכנן את את צהל ובנה את התשתית ההלכתית רוחנית ל לצבא הגנה לישראל אבל התשובות האלה נכתבו בזמן מלחמת העולם הראשונה רחוק מאוד מ מכל דבר ונכתבו לכאורה דרך אגב פה לפניכם פה בהערה מספר אחת מספר מובא פה בקצרה גם כמה מילים מי היה הרב פינס הרב פינס היה תלמיד חכם נחם חשוב גדל בליטה בישיבות נחם מיוחד כתב הרבה ספרים ובאז שלב הוא היגר לשוויץ ושם הוא פגש את הרב בזמן מלחמת העולם הראשונה כאשר הרב יצא בזמן המלחמה לנסיעה של אגודת ישראל ובסוף נשאר בזמן מלחמת העולם הראשונה בכמה שנים בחוץ לארץ בשוויץ ואחר כך בלונדון אז בשנים האלה צה בה מכירות מעמיקה יותר אחר כך הרב פינס היה מעריץ גדול כבר אז היה מאריץ גדול של הרב יש פה ציטו פה הרב נר מבי שכל ימי שבט הרב בשוויץ לא זזה ידי מתוך ידו אחר כך הוא גם היה פעיל בכל המפעלים של הרב דגל ירושלים מאוד בכל אופן זה הדמות של הרב פינס והרב פינס היה בניהם איזשהי התכתבות שקשורה לעזרה לבית החולים ביקור חולים שהיה בארץ לא משנה בדיוק הסיפור וה הרב פינס בנה לרב שהשתדל בעבור א מה הוא המליץ לו איזה דרך השתדלות מסוימת והרב אכן השתדל וכתב כמה מכתבים בעניין הזה והרב פינס משבח אותו על כך שהוא בדבר שנוגע לסכנה בית החולים ביכור חולים היה בסכנת סגירה בעקבות מלחמת העולם הראשונה משבח את הרב על כך שהוא לא חושש כל מיני חשבונות לא היה ברור שזה יצליח אולי אפילו היה עלול להזיק כל מיני חשבונות שהיו שם ואז הרב פינס משתמש באיזה ביטוי בשם הרמבם ככה הוא כותב לרב אומר שכתוב ברמבם שוא מופיע פה בהירה בסוף העיירה שבדבר נוגע להצלת רבים אין משגיחים על הסכנה ככה הרב פינס השתמש בביטוי הזה בשם הרמבם והרב אומר לו אני לא מכיר איפה זה כתוב ברמבם הרב פינס התכוון לאיזה ביטוי של הרמבם באיגרות הגות אגרת קידוש השם הגרת אמן אבל בכל אופן האזכור הזה מוליד פה דיון שלם בסוגייה הזאת האם יש חובה של היחיד להסתכן עבור הצלת הרבים ואם כן מה המקור לזה והדיון הזה בין הרב קינס לרב דיון מופלא מאוד והוא מלמד אותנו אנחנו פתחנו פה מלכים ומלחמותיהם המלחמה היא אחת מה מצוות היסודיות של המלך התפקיד היסודי של המלך מדוע ולמה ומה המשמעות של זה יש פה דפים מי שלא יש פה דפים עכשיו כדאי לראות מכאן והלאה אנחנו עכשיו נעבור בקצ בזריזות אנחנו פה קצת קצרים בזמן נכון אין פה שעונים אז באמת כמו שאמרתי זה סוגיה סוגיה עצומה וכדאי לראות את הדברים האלה במקורם מי שרוצה לראות גם את האגרות של הרב פינס בשלמותם אז כל ההתכתבות הזאת נדפסה בספר שהוציא הרב נחום רקובר הרב פרופסור נחום רקובר ס המשפט העברי אז הוציא ספר שלם על נושא מסירות נפש חלק גדול מהספר זה הדפסה של כל ההתכתבות הזאת בין הרב פינס ם שם הרבה הערות יפות אז אנחנו לא נראה את כל הדברים יש פה ממש תמצית אני אגיד קודם כל בעל פה את נקודת המוצא של הדיון ואת ההתבוננות בקצרה של הרב פינס ושל הרב אחר כך אולי נראה בפנים כמה דברים אחר כך גם בעמוד הבאש כתבתי את הסיכום ומזה אנחנו רוצים ת בעיקר להתבונן בחידוש של הרב בעניין הזה אז נקודת המוצא של שניהם היא שאף על פי שכמובן יש לנו מצוות לא תעמוד על דם ראך וכל אחד ואחד מישראל מחוייב להציל את חברו כאשר הוא נמצא בצרה זה דבר פשוט אבל אדם לא מחויב להכניס את עצמו לסכנה בשביל להציל את חברו זאת הנחת מוצא של שניהם הרב מביא את זה פה במקור מספר שתיים בתשובה במשפט כהן הביא את זה מפתחי תשובה שאדם לא מחוייב להיכנס לסכנה בשביל להציל את חברו ו כן הרב אומר בהמשך כמובן צריך להיזהר שזה יהיה באמת סכנה ולא רק חששות זה שאלות גדולות מה נקרא סכנה מה נקרא חששות אבל בעיקרון אם יש אדם סכנה ברורה אדם שלא יודע לשחות טוב לא יציל את חברו של טובע בנהר אם יש סיכוי סביר שהוא יתבע זה הלכה פשוטה זאת נקודת המוצא של הדיון אז במילה הם דנים מה המקור שבשביל רבים ככה הרב פינס ציטט בשם הרמבם שבשביל רבים יש חובה להסתכל הרי באופן פשוט בדיני נפשות אין לנו הבדל בין יחיד לרבים זה מש גם גם על ההנחה ז הם מסכימים שבעיקרון אין הבדל בין יחיד לרבים ומ חזי דדדד סוצי זה לא רק באחד כלפי אחד א זה גם באחד כלפי רבים את המשקל של הנפשות אנחנו לא יודעים ולכן בדיני נפשות מהלי נפש אחת מהלי נפשות רבות ולכן באופן פשוט נקודת המוצא הי של שניהם היא שאין חיוב ואולי אפילו אין התר לאדם להסתכל עבור הצלת חברו ואפילו עבור הצלת חברים רבים זאת נקודת המוצא של שניה ואם כן השאלה היא האם ביחס לכלל ישראל יש יש התייחסות חריגה זאת בעצם השאלה ששניהם עוסקים בה בעצם במילים אחרות אפשר לומר הם מתייחסים אנחנו כבר 30 יום לפני פורים בתוך סוף עדר ראשון חלק גדול מהדיון פה זה סביב אסתר אסתר נכנסת למלך הפעם השני נכנסת להתחנן לבקש עלמה בעצם המעשה שלה קודם כל יש סכנה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה 30 יום אז קודם כל היא מסתכנת בעבור הצלת עם ישראל במעשה של אסתר יש גם מורכבות גדולה יותר כי אסתר בפשטות הולכת לעבור על גילוי עריות מיוזמתה בשביל הצלת עם ישראל וזה גם כן מעורר את השאלה מה המקור שתי השאלות האלה בעצם עסוקים הרב פינס והרב מה המקור שבשביל הצלת עם ישראל מחוייבים ותב מחוייבים להסתכן בשונה מיחיד מול יחיד ומה ומה המקור שמותר לעבור אפילו עבירה כמו גילוי עריות בשביל א בשביל הצעת עם ישראל טוב מי שלמדו פה כתובות ו פה כתובות השנה מישהו פה לומד למדים כתובות טוב אז מי שלמד כתובות אז התוסף בדף ג כן עוסקים בשאלה הזאתי סביב ה סביב הנושא של קב גמון דר שונס שרי אז אולי טיפה רק נסכם את הנקודות בקצרה כלומר באופן פשוט ביחס לנקודה של אסתר שהולכת ועוברת על גילוי עריות אז ידוע כל התורה כולה נתחת מפני פיקוח נפש חוץ משלוש עבירות חמורות שיהרג ל יעבור שמה תוספות דנים מה היחס ביחס לגילוי עריות של אישה שניונת לאגמון יש שם שתי דרכים בתוספות לומר ש או שבלת גוי זה לא גילו עריות או שאישה שנבהל זה לא גילוי עריות כי זה קרקע העולם בכל אופן מפרט לפי התירוץ השני שרק זה קרקע העולם אז ממלא השאלה נשאלת אסתר כשהיא הולכת למלך היא לא נבנת ב קורחה הא ניבת מסונה דוגמה ש סקים אישה שניונת לארמון האם היא מחויבת למסור את נפשה ולא ללכת זה עונה על השאלה איך אסתר הלכה בפעם הראשונה שחיפשו את כל ה שחיפשו נשים אז איך אסתר אם היייתה לה אפשרות אולי לא הייתה לה אפשרות אולי יקחו אותה בעל כוכה אבל אם היייתה לה אפשרות אפילו למען ואז היו הורגים אותה אף על פי כן היה מותר לה ללכת בגלל שהיא כר את העולם אבל בפעם השנייה כאשר היא הולכת להתחנן על המה ו מבקשת פה הלך מרצונה פה זה כבר מעשה וקום ועשה ופה השאלה מה היתר לזה זה רמוז בסוף הוס שם במסכת כתובות גם ביחס ליעל יש את חבר הקני גם היא בעצם יוכלה לעושה את ע מעשה זה וס מביאים את הגמרא ש קוראת לזה עבירה לשמה זה לכאורה מעשה חיובי של גילוי עריות אומר התוספות בשביל הצלת עם ישראל אז פה מצאנו חידוש גדול במעשה הזה של אסתר מצאנו גם יאל מצאנו שביחס להצלת עם ישראל זה שונה מהיחס של יחיד מול יחיד אפילו יחיד מול רבים אלה יחיד מול עם ישראל יש חובה להסתכל ויש גם היתר אפילו לעבור על אחד משלוש עבירות חמורות גילוי הריות אפילו מיקום ועשה ועכשיו השאלה מה מה המקור לזה מה המקור לזה שיחיד כלפי עם ישראל מחוייב למסור את הנפש והאם יש מקור גם לזה שמותר לו לעבור על עבירה משלוש עבירות חמורות אנחנו לא נקרא פה את כל הדברים את כל התשובות אני עוד פעם אני אקרא עכשיו את התשובה בקצרה נגיד מה אומר הר פינס אמר מהרב הרב פינס אומר המקור שיחיד מחויב למסור נפשו של הכלל הוא מדיני מלחמה מצאנו מושג של מלחמת מצווה מה זה מלחמת מצווה הדוגמה אחת הדוגמאות היסודיות כמו שהרב מונה עזרת ישראל מיד צר הצלה של עם ישראל מה למדנו שאדם מחוייב לסכן את עצמו בשביל הצלת עם ישראל אומר הרב פינס זה לא נוהג רק במלחמה זה גם אסתר יכולה גם למדה את אותו עיקרון משם אני עכשיו הולכת למלך מסתכנת בשביל צלת עם ישראל זה המקור שהרב פינס מוצא לכל הסוגיה הזאת הרב לעומתו אומר יש כאן שני מקורות שני מקורות שונים מקור אחד אומר הרב המושג למגדר מילתה הוראת שעה יצאנו מהשבת הפטרת הפטרת פרשת כי טיסא אליהו באר הכרמל הוראת שעה של אליהו להקריב בבמה זמן שבית המקדש בנוי זה הורת ש הוראת ש על פי נביא אותו דבר למגדר מילתה על פי בידי אומר הרב ה הצלת עם ישראל זה מגדר מילתא אין לך מגדר מילתא יותר גדול מזה כמו שאליהו מותר לו לעבור עד שעה בשביל להחזיר את עם ישראל בתשובה בשביל המעמד המיוחד הזה ככה גם מותר ומול ומחוייב כל אחד ואחד מישראל למסור את נפשו הפרטית בשביל הצלת עם ישראל הרב אומר זה כל כך פשוט זה מגדר מילט בדרך כלל צריך בידין או נביא אורעד שעה זה בנביא גים חופפים קצת אבל פה זה דבר כ כך פשוט לא צריך בית דין כל אחד ברגע שיש מציאות כזאת של צלת עם ישראל אז ברור שאתה נטבע לזה מכוח הוראת שעה זה יסוד אחד הרב פינס מפקפק בזה וזה פחות נעשו אבל זה זה יסוד אחד שהרב בונה עליו ביחס למקור שהרב פינס הרב פינס אמר מה המקור שהיחיד מחוייב למסור להסתכן בשביל בשביל הכלל מלחמה אז זה אומר הרב מלחמת מצא עזרת ישראל נצ אומר הרב לא מלחמה היא לא נובעת ההיתר והחובה להסתכל במלחמה לא נובע מהעליון של הכלל על פני הפרט בגלל הצלת עם ישראל הראיה שגם יש מלחמת רשות איך יש מושג של מלחמת רשות אם ההיתר והחובה להסתכן במלחמה בעזרת ישראל נהייה צר נובעת מזה שמותר לי ומוטל עליי למסו הנפש בשביל הצלת הכלל אז איך המלך מותר לו להוציא את את העם למלחמת רשות טוב צריך סנהדרין יזה תנאים מלחמת רשות אבל איך בכלל אפשרי אומר הרב על כורחנו שבעצם מלחמה זה יסוד אחר מלחמה זה לא מציאות רגילה שבו אני מוסר את הנפש למען הקלט זה ודאי גם נכון זה הרב אומר זה עיקרון כללי של מגדר מילתא אסתר היה מותר עליו לנסו להסתכל בשביל הכלל למגדר מילתה י מותר להג לעבוד לעבור על גילוי הריות בשביל מגדר מילת ככה הרב סובר אבל המקור הזה שרב פינס אמר שהוא המקור לחובה לחובה למסור ולהסתכל שחל הכלל ממלחמת מצווה או מהרב זה לא יכול לשמש כמקור למקרה שלא מלחמה כי מלחמה זה גדרים אחרים מלחמה זה מציאות אחרת וזה אנחנו רוצים להבין יותר א את הדברים האלה את ההגדרה הזאי של הרב אז ברשותכם בוא נראה קצת בפנים ואחר כך ננסה ללטש קצת את ההגדרה הזאתי של הרב תראו א אז אמרנו במקור מספר שלוש הרב פינס אומר את המקור לגבי הצלת גל ישראל יכול ימצא מקום גם לחיוב להעמיד נפשו בסכנה יתמה שמכל לצאת ממלחמת מצווה זה המקור הפינס מביא את המקור היסודי לחובה להסתכן עבור הצלת הכלל הרב לעומתו במקור מספר ארבע אומר לא זה המקור המקור הוא למגדר מילתא כמו שאמרנו זה מקור פשוט שלא צריך לא צריך שאלת בי דין אבל שימו לב לזה אני מדלג קצת וברשותכם עבר מקור מספר ארבע בשורה השלישית ומלחמת מצווה לניו דעתי אין ללמוד כלל ועל כוחך ענייני הכלל במלחמות יוצאים מכלל זה דוחי בהם באופן כללי הכלל היסודי וחי בהם ולכן אני לא מחויב לסכן את עצמי בשביל הצרעת חברי וחייך קוים לחיי חברך זה הכלל היסודי אבל במלחמה לא כך שהרגע מלחמת רשות מותרת ואיך מצינו יותר להכניס נפשות רבות סכנה בשביל הרווחה נכון כך הרמבם מגדיר לשון לשון הגמרא בסוטה רווחה הרבא מגדיר מה זה מלחמת רשות שהמלך יוצא להגדיל ג להגדיל גדולתו שמעו איך אפשר דבר כזה אלא ד מלחמה והלכות ציבור שני טוב מה המשמעות של המשפטים האלה והרב מוסיף פה עוד משהו ואולי הוא מכלל משפטי המלוכה שהיו ודאי רבים ונמסר באומה כלומר כאילו הרב אומר יש לנו הסדר הרגיל שתג מצוות אבל יש גם תורה נוספת שקוראים משפטי המלוכה כמו שכתב הרמבם בפר במלכים דש להרוג אלי בסי וכן שאין לו כוח להפקיר המון פקיר הי אבל גזל כמר הוגן חסן מלך כל דינים מיוחדים במלכות וכל אלה ועוד כיוצא מ שרידים שנשארו להם משפטי נשארו להם משפטי המלוכה שהם אינם פי גדרי התורה של הלכות יחיד יש פה תורה אחרת לא תורה שלפי הגדרים הרגילים ברגע שנו ברים על עם ישראל על הכלל על המלכות זה גדרים אחרים שימו לב הרב מוסיף פה בסוגריים מקום אחר בארתי שגם לאלה יש להם מקור בתורה אז מה זה תורה אחר אחרת לא חס ושלום אלא דרכי הדרשה בזה נסאו לכל מלך כביתו הרחבה ומשומר צריך שכתוב לו שני ספרי תורה מה זה שני ספרי תורה למה המלך כותב לו עוד ספר תורה כי יש את הספר תורה שהוא ככל ישראל וזה הרב אומר אחר כך על הספר הזה נאמר ש לבלתי רומ לבו ובלתי סו מן המצווה זה הספר תורה של היחיד אבל יש לו עוד ספר תורה שגם זה ספר תורה ב יש דרשות דורשים אותו ולומדים אותו אבל זה שימו שימוש תלמדי חים אחר זה יג דרשות אחרות ג באופן אחר זה מהתורה הזאת התורה הזה דורשים ולומדים את הלכות הציבור את הלכות המלחמה ולכן מותר למלך לצאת אפילו למלחמת רשות אין כאן ממד ברור ומובהק של הצלת עם ישראל אלא יש כאן הלכות הציבור שזה חשבון הח מה הכוונה של הרב בדברים האלה רק אני אחזור איך הרב פינס מתמודד עם זה אז הרב פינס אומר מלחמת רשות לא ג פשוטו רווחה מלחמת רשות זה גם חלק מהרעה כן אם אתה לא תהיה שחקן חזק בבין העמים אז בסוף הלולים שת לחשוב אתה חלש משהו בסגנון הזה הרב אומר זה גם אז הרב פינס אומר גם מלחמת רשות זה בסוף פיקוח נפש לאומי ו הצלת האומה ככה זה הדרך של הרב פינס להתמודד עם העניין הזה אבל הרב חוזר על זה גם כן בג בתשובה האחרונה במקור מספר ש בסימן קמד ומחדד את הדברים יותר ופה הוא מחדד ואומר נחנו מדברים על משפתי המלך שימו לב וזה נקודה מאוד חשובה זה גם כן נקודה שודן פה עם הרב פינס שאנחנו מדברים פה על משפטי המלך בדרך ל משפטי המלך הנקודה היא הסמכות של המלך הסמכות של המל מלך לקחת מהציבור לבנות את המעמד שלו למשל המושג דינה דמלכות הדינה יש מהראשונים שאומרים שהוא מבוסס על הבעלות של המלך על הארץ ולכן אלי זה לא שייח בארץ ישראל כי דן המכות הדינה בעצם המלך הוא הבעלים של הכל אז מותר לנו לקחת הכל זה משפטי המלכות מצד הסמכות של המלך אבל הרב אומר לא שאני דיברתי על משפטי המלכות לא התכוונתי שיש להמלך סמכות התכוונתי בעצם משפטי האומה יש משפטי היחיד ויש משפטי הכלל המלך הוא הנציג של האומה כאשר להחליט את ההחלטות האלה מתי עכשיו מחליטים החלטות לאומיות כאלה ואחרות זה הרב אומר בסימן קמד ומלה אומר פה הרב את החידוש זה חידוש ש ד מפורסם של הרב שגם כשאין מלך ההנהגה הלאומית היא תחלופה למלך נכון זה דברים מפורסמים של הרב פה בסוף ה בסוף העמוד הראשון מקום מספר שש בפסקה השנייה וחוץ מזה נראים הדברים שבזמן שאן מלך כיוון ששפת המלוכה גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה זה נובע מההבנה היסודית שלמה שהרב אמר מקודם עוד מט חדד את זה יותר שהמושג של נשפתי המלכות שהרב דיבר עליו מקודם אותו ספר תורה שני זה לא דבר שנוגע לכבוד המלכות לסמכות של המלכות אלא זה נוגע להבנה של כלל עומת פרט כן ככיוון שמשפט המלוכה מה שנוגע למצב הכללי של האומה חוזרים אלה הזכויות שמשפטים ליד האומה בכללה מה שנוגע להנהגת הכלל כל שמנהיג את האומה דנו משפטי המלוכה זה חידוש חידוש ידוע הרב צוד מביא לי איזה מקור גם מדברי המאירי והחידוש הזה הובא להלכה הרבה מאוד פוסקים בעצם כיסוד לסמכות של א מדינת ישראל הסמכות התחתית של מנת ישראל כ הנהגה שהיא חלופה למלך בדברים מסוימים בדברים בדברים האלו ים שנוהגים לכבוד המלכות וכולי אולי לא צריך לדון מה היכולת אבל בדברים האלה שברים עכשיו על הלכות המלחמה אז גם מלחמת רשות אולי לא מלחמת רשות צריך גם ביידין אבל כל הפחות במלחמת מצווה ההגדרה היסודית שהמלך הוא מוציא הוא מוציא למלחמה ההגדרה היסודית הזאת היא לא קשורה לתפקיד של המלך לסמכות של המלך אלא בעצם קשורה למלך כמייצג את קבינת המלחמה כן את ה טובת האומה אז עד כאן זה בעצם הדיון בין הרב פינס לרב עודפ נסכם מה המקור אמרנו יחיד לא מחויב להסתכן בשביל חברו אולי אפילו אסור אולי ראוי אולי כן יש אזה מקום מידת חסידות אבל ודאי לא מחויב להסתכן בשביל חברו וגם לא בשביל רבים שהם לא כלל ישראל בשל כלל ישראל מוסכם כולם שדאי יש חובה להסתכל ש נחלקו מה המקור לזה אמר הרב פינס המקור הוא מלחמת צומה עזרת ישראל מד צר מה עזרת ישראל מד צר מלמדת אותנו הקיום של הכלל הוא לפני הקיום של הפרט אם עכשיו עומד על המאזניים או הקיום שלי או הקיום של עם ישראל הקיום של עם ישראל גובר מחרי חרי ש בעת הזאת לכן אסתר הולכת למלך מסתכלת הרב אומר יש מקור נוסף מגדר מילתא המקור הזה הוא הוא רחב יותר הנפ קמינה שימו לב הרב אומר לפי זה זה לא רק ולהסתכן אלא זה גם לעבור אפילו על עבודה זרה גילו תשרו דמים עבודה זרה אולי לא עבודה זרה אולי גם הוראת שה אי אפשר אבל פחות גילו הרו דמים אפילו זה אפשר למגדר מילתא זה המקור שהרב מוסיף על דברי הרב פינס זה נקודה אחת אבל המחלוקת השנייה ביניהם לגבי איך ללמוד את ההיתר ואת החיוב של מלחמת מצווה האם מלחמת מצווה גם היא בעצם אותו עיקרון שיש פה חיי הפרט נדחים מפני חייי הכלל זאת ההבנה הפשוטה של הרב כניס עזרת ישראל צר אנחנו כולנו דוכים את חיינו הפרטיים בשביל קיום האומה ואז בעצם כשאנחנו הולכים למלחמה זה סוג של דחויה אנו דוחים את חיי הפרט מפני חיי הכלל הרב אומר לא יש פה מושג של משפ מפי המלכות משפטי המלוכה מה זה משפטי המלוכה דין לאומי כללי טובת האומה אנחנו עכשיו לא דנים בכלל על הפרט דנים על הכלל מה הפירוש של הדברים האלה הדברים עדיין קצת סתומים אז הדברים האלה של הרב שהם פה דברים ב יסודיים אבל אולי לא מספיק ברורים מתבהרים יש עוד שני מקורות שני מקורות שבהם הרב מסביר את דבריו ג מי שריך מאוד בהסברה של הדברים האלה זה הי רב ישראלי זכר צדיק לברכה גם בארץ חמדה וגם בעמוד הימיני הסביר את הדברים בצורה נפלאה מאוד אבל האמת שהם כתובים כבר ברב גם באגרות וגם בעוד מקור פה שנדפס פה לפניכם בדף אנחנו עכשיו רוצים להבין יותר מה פירוש ההגדרה הזאת שמשפט המלוכה הם המקור שמחייב יחיד לצאת למלחמה ואפילו למלחמת רשות באופן קרוני וד נפק מי לבין הרב פינס נרב ש כנס מלחמת רשות היא דווקא הרחבה של עזרת ישראל יש כאן איזשהי צורך לאומי קיומי בלי זה עם ישראל לא לא יחזיק מעמד אז אולי יש מצבים גם של הרווחה שהם פיקוח מפש לאומי הרב אנ לא מלחמת רשות זה מלמדת אותנו שבעצם היסוד של מלחמה זה יסוד אחר משפטי המלוכה יש פה המלך עוד פעם לא מלך מצד סמכותו אלא מלך כמייצג את האומה יכול להחליט שכרגע אנחנו בכלל לא דנים על הפרטים אנחנו אנחנו דנים על הכלל אין פה בכלל התחשבות הפרטית שימו לב זה מבט אחר לגמרי זה לא רק שהחיים הפרטיים שלי נדחים מפני הקיום של עם ישראל סוג של הוראת שעה של גדר מילתה אלא יש כאן כאילו שני מבטים יש את המבט הכללי הפרטי ויש את המבט שרגע בזמן של מלחמה שהמלך הוא הסמכות הנהגת האומה היי הסמכות להכריז על זה לשקף את זה להכריע את זה ואז כל אנחנו כביכול מסתכלים בכלל במבט אחר משפטי המלוכה משפטים אחרים כן לא מלחמת קיום מלחמת מצווה עזרת ישראל ד צר דאי מלחמת מצוה אולי לא הסברתי מספיק עזרת ישראל מיד צרד מלחמת מצה מלחמת רשות זה מלחמת הרווחה מה שהרב פינס והרב דנים הרב אמר מלחמה זה משפטי המלוכה הראיה שיש גם מלחמת רשו מלחמת רשות אין פה סכנה של האומה הרב פינס אמר לא מלחמת רשות אני אמתח את העירייה וגדיר שגם היא בעצם הרחבה של עזרת ישראל דצה טוב כן דרך אגב הרב ישראלי בארץ חמדה מה זה כן הרב פינס הרחיב את מלחמת רשות למלחמת לא אז השאל אז מה ההבדל כן בגלל שזה לא סכנה ישירה זה הרווחה מסביר זה הרוחה אל זה לא סתם הרווחה כלכלית אלא זה הרווחה לבסס את המעמד כאימפריה שממילא יפחדו ממנה וכדומה כן כיוון שמדובר על הרחבה של המוסד צר פה צריך רשות מ ביידי פה זה שיקולים יותר יר שיקול דם הרב ישראל בארץ חמדה גם כן מביא את אותה שאלה מביא שוט מקום שמואל אחד מגדולי האחרונים שדן בזה גם אמר דברים דומים למה שהרב קינס אמר והרב ישראלי בעצמו אומר דברים דומים למה שהרב אמר בלי להזכיר את ה כלומר מזכיר דברים משפט כהן אבל לא מזכיר דברים הבאים שנגיד אז ברשותכם אנחנו אני רוצה עכשיו להעמיק בנקודה הזאת מה המשמעות הזאת של הדברים של הרב שבמשפט המלוכה אנחנו לא דנים עכשיו על המציאות הפרטית אנחנו מסתכלים על המציאות הכללית מה המשמעות ש אז בשביל זה אנחנו רוצים ללמוד פה שני מקורות של הרב כמו שאמרנו שניהם מתבססים להבין את דברי החינוך ומנחת חינוך סביב מלחמת שבעת הממים ומלחמת המלא כבר החנה לפרשת זכור אז ספר החינוך במצוה תכה יש לפניכם מקום מספר שבע מצווה תכה זה מצוות שבעת עממים החינוך אומר מצווה להרוג שבעה טעמים המחזיקים בארצנו יותר מקוש מותם מהם טוב זה הגדרה יסודית שכבת שבעה עמים ואז הוא מחינו חידוש שימו לב והוא עובר על זה הואא ב לידו אחד מהם יכול להורגו מבלי שיסכן בדבר ולא הרגו ביטל הס זה אז יש כאן שני חידושים בדברים של החינוך חידוש אחד משמע כאן שהחובה מותרת גם על כל אחד באופן פרטי לא פה על עם ישראל כאומה שה מצווה להרוג את שבעת העמים חידוש שני יש כאן שהחיוב הזה הוא דווקא אם יכול להורגו מבלי שיסכן בדבר המנחת חינוך טמא על החידוש השני אומר המנחת חינוך מקור מספר שמונה צריך יון ני וכל המצוות תכים פני הסכנה קודם כל מצוה זה התורה צבתה לכו ם ידוע התורה לא תצמך דינה על הנס אמר רמבן דרך העולם רגים שני הצדים דך כ חזי התורה גזרה ל מדו סכנה אם כן דחוייה סכנה במקום הזה צ טוב שיסתכל מה מקשה מנחת חינוך למה הספר החינוך מתנה את מצווה המצווה להרוג נשיבת המים דווקא אם לא נסתכל אם התורה ציוותה אותנו להילחם מה זה להילחם השם ילחם לכם הדח הראשון זה מצווה התורה ציוותה ללחם בדרך הטבע אז התורה צה לכם בדרך הטבע זה אומר שגם יש פ סכנ אז הוא מקשה נשאר בקושי נשאר בצריח ל דבר על דברי ספר החינוך ר על זה גם כן המנחת חינו גם כן במצוות במצוות מחיית עמלק מצוה תרד שמה החינו אומר בצורה יותר ברורה את החידוש הראשון כן שהמצווה היא לא רק על הציבור שם הוא מפורש אומר חלק את זה לשני שלבים שימו לב במצוות היב חכ העולם זצ לציבור כולן כ שמ זכר ברכ שצא לארץ למנות להם ונות ה בחיה חי זרו של עמלק כלומר מצוות מחיית עמלק באופן יסודי מצווה שמותרת על הציבור אבל הוא מוסיף ובאמת כי גם על כל יחיד מישראל הזכרים מותן לחיוב להורגם לאבדם מן העולם אז פה הכינו חוזר על החידוש הראשון יותר בהרחבה שאף על פי שמצוות מלחמה באופן יסודי מוטלת עעל הציבור אבל היא מוטלת גם על היח אה פפה הוא לא בצורה ברורה כמו שהוא אמר במצוות שבעת הימים א ועבר על זה בא דחד זהר אמלק ויש סיפק בידו להורגו ולא הרגו בת לשה זה פה הוא לא אומר במפורש בתנאי שלא יסתכל אבל בפשטות גם החידוש הזה שנזכר במצוה תכה הוא גם כאן לפי החינוך גם התנאי הזה דווקא בתנאי שלא הסתכן ועל זה מוסיף המנחת חינוך ואומר כבר כתבתי דיני ידו מקום סכנה מחויב כי ידו התורה תצמך דינ על נסים אז בקיצור החינוך אמר פה שני חידושים מצוות מחיית אמלק מצוות הכרת שבעה טעמים מולות לא רק על הציבור גם על היחיד והוסיף בתנא שלא מסתכנים ועל זה תמ הנחתכים אז הרב בא לישב את דברי החינוך הוא מתחיל פה מדברי רשי כנס עכשיו בדיוק רשי ביחס למלחמת הרשות רשי רשי במסכת סוטה משמע שמלחמת רשות אין בדין של עוסק במצה ורן המצווה הדיון שהרב מתחיל מדברי רשי האלה זה במקור מספר 11 בדברי הרב גרות הרב אומר אמנם לישב דשי שום מצוה איך מותר להסתכל בשביל זה הקושיה היא איך יכו להיות זה בעצם אותה קושיה שדנו בפינס והרב איך יכול להיות שיש דבר כזה מלחמת רשות שהמלך יכול להוציא את עם ישראל למלחמה ולסכן אותם בשביל רשות ברשי זה עוד יותר מובלט כי רשי אומר אין פה עוסק במצה ן המצווה זה רשות לגמרי לכה הביטוי רשות בפשוטו ככה אומר הוא בעצם בעצם מה שהרב פה בא לשלול את ההבנה שרשות זה לא כפשוטו אולי לפי ה לפי הרב פינס כמו שאמרנו שהוא מרחיב את המושג של מצווה מלחמת מצוו גם מלחמת רשות ה קצת מלחמת מצווה תגיד בארץ חמדה מה הזכרנו מקודם שהרב ישראל מביא שם את השות מקום שמואל אז הוא אמר מלחמת רשות זה לא רשות כפשוטו ביחס למלחמת מצוות זה רשות אבל ודאי שזה מצווה גם כן טוב אבל הרב הולך עם ההבנה פשוטה אם זה רשות אז איך יכול להיות שמצד אחד זה רשות מצד שני מותר להסתכן בשביל זה מה מותר להסתכן בשביל מותר ולי מחוייבים א להסתכן בשביל רשות עכשיו שימו לב הרב בש תרץ להסביר את זה הוא בא לתרץ גם את דברי את קושית המנחת חינוך על החינוך יש לומר על פי דברי החינוך שכתב גבי מלחמת ששבת מצד מחייתם גבי מחיית העמלק יש לכם גם מי שלא יחזיק את כל השיעור זה זה גם טוב כמה שורות פה קור מספר 11 יש לומר על פי דברי החינו שכתב ח מצצת חייתם לכן גב מחיית עמלק יחיד חייב בה דווקא כשאין בזה סכנה מהמת חינו מצד מלחמה יוצאת מן הכלל ח בם צד ניכנס בכל סכנה נכון הרב חוזר על קושיית המח חינוך על החינוך החינוך אמה מצוות נחית המל ומצוות החרת שבעת הימים דווקא אם לא אם אין סכנה אם אתה לא מסתכל למה מלחמה זה גם שאתה מסתכל תשובה וצריך לומר דחינו חסבי לי זה מצווה המותרת על הציבור בכללו אם יש ב סכנה לי היחיד אין זה יוצא מכלל וחי בהם והציבור לא מית ויחיד לא חייב במצד עצמו אלא מצד כלליות הציבור כלומר מה בעצם הרב אומר כאן מלחמה זה לא שיש כאן איזה ערך שהפרט נדחה בשביל הכלל אלא במלחמה אנחנו מגיעים ככלל ואיין כאן בכלל פיקוח נפש אין כאן בכלל סכנה אנח בכלל לא מגיעים כפרטים זה לא מצב רגיל שאסתר אומרת אני מוסרת נפש שלי בשביל הכלל במלחמה אנחנו יוצאים כאומה באומה גם כשאחד חס ושלום מסתכן האומה לא לא הסתכנה המבט הוא בכלל לא מבט פרטי יש כאן אני קראתי לזה זה לא דחוייה אלא אוטרה כומר זה מבט אחר לגמר כי עכשיו נמצאים במצב של מלחמה אז יש כאן גוף אחר שמופיע ציבור לא מהי זה יש פה יחיד אבל עכשיו אתה חלק מהציבור ומילא ה הרב אומר לא נקרא פה את הכל אבל בעצם הרב בא ליישב את דברי את דברי החינוך ואומר מה שהחינוך חידש שני החידושים שלו הם מיישבים אחד את השני אחינו חידש שיש מצווה גם על היחיד ביחס לחובה של היחיד זה דווקא אם הוא לא מסתכן יחיד מחוייב להרוג אחד משבעה ימים יחיד מחוייב להרוג אחד מזרע עמלק זה חידוש כמו שהחינוך הדגיש את זה שזה חידוש עיקר המצוה הא מצווה ציבורית אז התר להסתכן והחובה להסתכן היא דווקא כאשר הציבור נלחמים ולא כאשר היחיד ובזה בעצם הרב מיישב את דברי החינוך מה שהחינוך אמר שהיחיד עובר על זה דווקא אם הוא לא הסתכל זה דווקא ביחיד אבל ציבור ודאי שהם מחוייבים צודק ע מלחת חינוך ודאי שהם מחוייבים גם להסתכל כן כן בדיוק זה הקושיה של המנחת חינוך אז הרב בעצם מיישב שהחינוך החינוך גם עוד ליסוד הזה בדיוק ולכן הקרב מסביר שכאשר מגיעים כציבור אין כאן באמת פיקוח נפש שנדחה אין כאן אנחנו מגיעים כישות אחרת לא כאדם יחיד שמסכן את נפשו לטובת הכלל אלא כציבור שנלחם ויש גם מחירים כואבים אבל זה לא פיקוח נפש בעצם הרב אומר זה לא עוד מצווה שהיא לא נדחת מפני פיקוח נפש באופן פשוט יש לנו רק שלוש ברות חמורות אז מה עכשיו נוסיף מלחמה כמצוה נוספת ש נתחת מני פיקוח שהיא לא נתחת מפני פיקוח נפש אומר לא זה במלחמה אנחנו בכלל לא באים כפרט אנחנו באים כאומה הדברים האלה של הרב גם אכן כן אז מלחמת רשות יש לנו מה א תקנון מיוחד צריך המלך נשאל בייבי ואולי צריך גם הורים באופן פשוט בימינו לא ש באופן פשוטי כן כן זה מה שאמרתי הרב ישראלי אמר את אותם דברים מדעתו ממש בהסברה של הרב במשפט כהן אבל לה כתובים גם פה בגרות לפי הזמן נראה שנו אמורים לסיים אני רק אגנוב ברשותכם עוד שלוש דקות אתם אוכלים ליח תקראו גם את ה פסקה הנוספת שתפסת כאן שגם מסבירה את הדברים בצורה נפלא מאוד א מדברי הרב שנתפסו בספר נשמה של שבת אבל אני רוצה לסיים משפט אחד שכתוב באין היה במקור מספר 12 שמה הרב בסוגיה של כל היוצא למלחמת בית דוד גד קרטו כותב לאשתו באופן פשוט הפשט בגמרא בשביל למנוע מצבים של הגינות אבל הרב מסביר את זה באופן פנימי שכל מי שיוצא למלחמה הוא בעצם שם בצד את הפרטיות ומשלך את עצמו למציאות הכללית הלאומית ככה הרב מסביר זה שאדם כותב גת טות אשתו זה בעצם הרב כמובן שומעים בדברים האלה של הרב את הדברים המפורסמים של הרמבם שכשאדם נכנס לקשרי המלחמה לא יחשו לו בשתוף לא בבניו ברור שהרב בעצם בא בעקבות הרמבם ומסביר שזה בעצם היסוד שעומד בתקנה של דוד המלך ב שכל יוצא למח בית דוד גת קרטוס כותב לאשתו שאדם יוצא למלחמה הוא בעצם עוזב את המציאות הפרטית את המציאות הקת אז שימו לב איך רב משתמש בלשון שלו אני חושב שהיא מאוד נפלאה תמיד אבל מבהירה לנו מה זה המעבר הזה הטרנספורמציה הזאת שקוראת לנו במצב של מלחמה זה אפ שאני חושב שאנחנו כולנו נמצאים בתוכו בחמישה חודשים האחרונים מי שנמצא בקרב בשדה הקרב בפועל וגם מי שלו כל עם ישראל עבר איזשהי טרנספורמציה ממציאות פרטית שכל אחד ואחד ומד בפני עצמו למציאות שאנחנו כולנו א מציאות לאומית כללית שימו לב איך הב אומר על כן ובוא הטור כן כל הטור נשמע בארצנו הגיע הזמן הרב השתמש בביטוי הזה בבו תור כי מלחמה זה גם גאולה נכון כולם פה למדו התחילו אורות המלחמה במלחמה הזאת נכון כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כוח משיח נכון אז יבוא הטוב לעבוד לטובת האומה בכללה עוזבים את הכל כל אחד את המציאות הפרדת שלו עכשיו בא תור לעבוד לטובת המה בכללה אז אז מה קורה איפה אני מזדכה על הפרטיות איך אני אז כרגע בתי הרה תבטל תבטל אבת המשפחה לבד תחלל את עוז אהבת האומה שימו לב למשל הנפלא הזה כ שרג בתיר זה לא דחיה זה לא שאני זורק את הפרטיות שלי והיא שבה כפת השום אלא האור מתבטל בפני האור העצום של אהבת האומה כמובן האור הפרטי שלכל אחד ואחד נשאר קיים אדם לא צריך באמת לשכוח את אשתו בפועל אבל האור שלו החיים הפרטיים שלו מקבלים ערך אחר לגמרי הם עכשיו שתולים באור הלאומי של האומה ברוך השם אשרינו שזכינו באופן כללי להיות בדור של גאולה ואשרינו שזכינו להיות בחודשים האחרונים שעם ישראל עובר את התנועה הזאתי מהפרט לכלל הרבה פעמים לא מתוך מודעות ודאי לא מודעות תורנית הלכתית אבל מתוך אינסטינקט פנימי שטבוע בעם ישראל בצורה מאוד מאוד בריאה ניסינו לבאר פה בלימוד שלנו כאן שזה גם השורש התורני ההלכתי שעומד מאחורי החובה של היחיד להסתכן בשביל הכלל זה בעצם היסוד של המלחמות המלחמות הם נובעים מהלכות מלכים ומלחמותיהם והמלכות כמו שאמרנו לא כמלכת של סמכות שהיא משעבדת האומה ומנצלת אותה לצרכיה אלא מלכות שמשקפת את טובת האומה ואת הקריטריונים של מה נכון האומה אז ממילא המקום הפרטי מתבטל ונכלל במקום הכללי ברוך אדני ו אמן ואמן ו יצור י הרבה מלה [מוזיקה] הוסי