מלחמות שאול המלך | הרב יעקב ידיד, ראש ישיבת כרמיאל | כנס אסופות ה-4

[מוזיקה] טוב שלום לכולם אנחנו קצת סות להתבונן ב בקטנה בערך המלחמה כפי שמופיע אצל מלחמות שאול הנקודה מורכבת זאת אומרת יש ב צדדים נוספים שההשלכות אני חושב רחבות יותר אבל צריך להתבונן גם מתוך מה שכתוב בנביא גם מתוך מה שזל אומרים על זה אבל אולי לפני כן הערה אחת מקדימה את שאול את שאול המלך זוכרים בעיקר בגלל החטא בעמלק הנפילה בגלבוע א ולא יודעים אני חושב להעריך נכון את המעלה המופלאה האיחוד הגדול של דוד של שאול חזל אומרים יש קודם כל דבר אחד ערה אחת בפסוקים אחרי ששאול כבר איננו הרבה זמן תלו בשיטות אבל בסוף ספר שמואל ב כשמוציאים אחרי רעב שלוש שנים בתקופת דוד מוציאים את עצמות שאול מחזירים אותם קומם אה חזל הפסוק אומר על שאול תואר שלא כתוב על אף אחד אחר וזה התואר בכיר השם שאול בכיר שאול בכיר השם זה תואר שניתן לו אחרי פטירתו אחרי כל החטאים שהיו שם הוא עדיין נכחה בחיר השם ואיין אח ורע על התואר הזה תואר ששאול קיבל אותו זאת אומרת ש אחרי מסכת כל החולשות שהיו אז עדיין שעוד לקרא בחיר השם ככה צריך להתייחס אליו יותר מזה חזל אומרים על הפרק הזה בתהילים שגיון לדוד אשר שר להשם על דברי חוש בן ימיני זה שגגה לדוד מה השגגה של דוד מה ה שגיון לדוד חזל אומרים ש שאמר לו הקדוש ברוך הוא לדוד המלך וזה ככה אתה חושב שאתה גדול משאול גדול ממך זה שיגיון לדוד השגגה של דוד ששר שחשב שהוא יותר מבן ימיני שזה שעול אז המבט יש פסקה כזאת בשמונה קבצים אפשר לראות שה שאול גדול מדוד אז צריך להתבונן על מלחמות שאול גישת שאול המלך ההדרכה של שאול המלך מתוך העיניים האלה העיניים האלה שמביטות על שאול בגדלות שלו בעוצמה שלו אנחנו עוסים בפרק ג יד של שמואל א' שבו זה בעצם המלחמה העיקרית שאפשר למוות בן השיטה שצל שאול המת זה מתחיל מתחילת דרכו בן שנה שאול במלכו אק פ את הכל העשה דילוגים קצת ואז שאול לומד ישלו מתחיל קרב עם פלישתים אבל לא מתחיל אותו אלא בעצם יונתן מזרז את הקרב ויח יונתן את נציב פלישתים אשר קבע וישמעו פלישתים ושאול תקע בשפע בכל ארץ למור ישמעו העברים נתן עושה מעשה א מתריס הוא הורג את נציב פלישתים נציג הפלישתים למרות שיש מלך בישראל עדיין יש שליטה של הפלישתים יש נציב לפלישתים הוא נמצא בארץ ישראל הוא גובה מיסים הוא ובר מה לעשות יתן הורג אותו ואז מתחילה המלחמה שאול מגבה את זה תוקע בשופר ומתחילים בעצם קרב אבל מה קורה גם ישראל ישראל פחות מוכנים לקרב הזה כל ישראל שמו לאמור קה שאול את נציים פלישתים אני קורא פסוק ד פרק יג א וגם נבעה שישראל הפלישתים ויצא כם אחרי שאול אבל א תקו בפסוק ו ואיש ישראל ראו כיצר לו כי ניגש העם ויתחברו העם במערות ובכוח ובצלים וצרכים ובורות אין רוח לחימה יש יש חולשה גדולה יש פחד יש איזשהו עמה ואז חלק מהחיילים מתחיל להתחבא לחפש להם מקומות נפלא בהמשך המלאח שם כמה דברים נוספים שקורים שם יונתן מבין שהוא התחיל את המלחמה והוא צריך לבצע אותו והוא עולה הוא ונערו עולים על המוצב יש כ פירות ש השם שלו מין סלע אחד כזה הפלישתים רואים אותם אומרים להם תעלו אלינו ו יונתן והנער שלו עושים שם אזה של טרור כזה הורגים 20 אנשים מתחילים לבלבל סיעתה דשמא מבלבלים שם את הפלישתים רואה שאול מרחוק שיש תזוזה במחנה פלישתים ואז הוא שואל מה קרה פה תסתכלו שם בסוק בתור אמצעי פסוק יז ויאמר שאול עם אשר איתו פקדו ומי הלך מימן ופקדו והנה אין יונתן נוסה ליו ואז מנסים לראות א הוא מגיש שם איזשהו א אה ורים תומים וזה לא מצליח כן מצליח בכל אופן עושה שמה שאול דבר שלא לא מצו ברוב המלחמות ואז תראו ש נמצא פסוק א כד ואיש ישראל ניגש ביום ההוא ויואל שאול את טעם לאמור ערור האיש אשר יאכל לחם עד הערב וקמתי מאויבי ולא טעם כל הם לכ עכשיו תראו את הסיטואציה בלתי אפשרית שעול המלך רואה שהפליטים מתחילים זוז יש זוזה בעצם הוא רואה שמשהו טוב קורה פה למרות זה הוא לא אומר ללוחמים שנמצאים איתו בקרב זה יום יום שלם של קרב מרדף אחרי פלישתים אין אוכל אין שתייה הוא גוזר על הציבור צום בעת שהם בעצם הולכים לקרב שהם זקוקים לאנרגיה של האוכל והשתייה הוא גוזר להם צום ומה שמדהים ולא טעם כל העם לחם ציו מוחלט המלחמה חורות בזל אמרו לחיילים לא להכניס פלאפונים כן אזח לשאול אם מי שלא הכניס במזה כלו הואו הוא גוזר אליהם גזירה שהיא בעצם מחלישה את הלוחמים והורסת להם את הכול את היכולת לחימה שלהם ולא רק שהוא לא מתיר להם הוא אומר להם עוסר עליהם את האוכל והשתייה עד סוף המלחמה והם לוחמים בצום ואף אחד לא לא תואם חוץ מאחד מדבר עלי אבל כולם בעצם נשמעים לצב הזה בהמשך המשך המלחמה א עד הערב נלחמים בעצם בכב הפלישתים עושים הפסקה שמה קורה איזה הר שדבר עליו בסוף ויונתן מתר שיונתן קל תם מירת הדבש המפורסמת הוא טעם קצת מהדבש יש לו שמה דין מוות העם פודה אותו נראה זה בש א מספיק אבל צריך להתבונן בדבר הזה מה ההיגיון שעומד מאחורי שאול לעשות צום בזמן מלחמה והם הוא צדק ה דבר כזה בעוד אנשים עוד מלכים אז חזל קודם כל נראה שם בתש ש הדף א זה עומם מופיע אחרי זה אבל צריך לזכור את החלק הזה כש בצער לומדים את שאול תמיד זוכים אותו לדברים המורכבים שבוב ו מה שכתוב פה ושאול לחד המלוכה ישראל וילחם סביב בכל רבב במואב בבני אמון באדום במלכי צובה בפלישתים בכל אשר לפני הרשיעה ויעש חיל ויח את עמלק ויצא את ישראל בס תסתכלו על הפסוקים שאול מלך מנצח אויביו ניגפים לפניו מלך אהוב מצייתים לו גם המשימות גם ציווים קשים גם כאלה שנראים לא שייכים כמו צוב במלחמה ו שאול מצליח להרים את ה גם כאשר הוא ירדוף אחרי דוד שבט יהודה הולך איתו ודאי שבתי בנימין הולכים איתו במרדפים האלה מעט מאוד הנים הולכים עם דוד הרוב הולכים עם שעול מאמינים לו גם אחרי רגת לא כהנים הוא מלך מקובל הוא מלך ההוא ואמ שמוביל קדימה הנה הוא מצליח לעשות מלחמות גדולות בישראל מה פירוש מה עניין הצום הזה שגוזר שגוזר שעול ולמה הוא גוזר ר צום בזמן מלחמה זה לא הגיוני יותר מזה תראו שנייה ב במקור שש תוספת של מסכת העני עיר שהקיפו עובדי כוכבים או נהר וכן ספינה מטורפת בים וכן יחיד נרד אבדי כוכבים יש כמה דוגמאות כולם אין רשאים לסגף את עצמן בתענית שלא לשבר את כוחן אסור וספה דרך אגב אה אה א גם אה בחייל ש שנמצא במצב מבצעי הוא יכול להיות מוקפץ בכל רגע וצריכים אותו הוא לא יכול ב מצב טו הוא חייב להיות קשיר לעשות את מה שהוא צריך לעשות בשעה שיקראו לו הוא לא יכול להתחיל לשתות בשעה הזאת הוא נמצא בצום הוא צריך שהוא יהיה מוכן להתקרב זה ברור אז כאן עושה דוד משהו הפוך אפילו אפילו הפוך דים יותר מזה אחנו יודעים שחיילים בעת מלחמה מותר להם לאכול דברים לא כשרים נכנסים לבתים שנכנסים בהם ואוכלים מה שיש למה עכשיו זה צורך החיוניות שלהם והיכולת שלהם להילחם בנוייה על זה שהם צבעים הם רעבים הם חלשים אזם ילחמו אז מה עושה שרו בסיפור הזה מאוד מדביר את השאלה שעול המלך יודע שזה מחליש ת יודע את התוספת הזאת אומר בכול גזר עלי אמצא אז יש ב יש בזה כמה סיבות חלק פכים אומים אתזה באופן טכני כלי יקר באופן טכני שכדי שאיה מתעסק במלחמה תזיזו את האוכל אז הוא אין אוכל ר שאין אוכל אז אדם נרגע הוא יודע שזה לאלא מתחילים להתארגן לארוחות כאילו חסכו את כל הארגון החיצוני תהיו מרוכזים בקרב תהיו מרוכזים במלחמה ב ב במרקר מקור אח גם ברדק א ויש לומר הפסוק אומר שם פטו מיוחד שמופיע פעמיים דרך גב בפרק הזה ואיש ישראל ניגס ביום ההוא פ בקור שלוש ו ש את ה ארור האיש אז מה זה ניגש אומר המרקר נדחק בשבועה ששיאם שאול וגם נדחקו ברב ו בצמה או הברדק שהיו רעבים כי כבר השביע שוא טעם שלא יכל לחם עד הערב באמת יש שם קושי אש הפסוק מתאר את הקושי הזה איש ישראל ניגש הכוונה שהיה להם דוחק וקושי בגלל ששאול גזר עליהם שלא שלא יכלו אני רוצה לת איזשהו ו להתבונן בדבר הזה קתה רחבה של של התמונה הזאת יש לנו רמבם הרמבם המפורסם נמצא בלחות תעניות מקור שבע אקום שבא לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם קסרה אפילו מצווה קלה הרי אלו מתענין ומתריעים עד שירחם וכל הערים שבותיה תנים יהודי מאמין יודע שכש מגיע השעה כזאת של אקום שמגיעים כדי לרצוח כדי להרוג לתפוס ארץ ישראל כדי לכבוש אותנו כדי לתן לנו גזרות מה שפה כאן ברמבם זה אמת השם הייתה זאת אז הפנייה ה הפנייה הראשונית הפשוטה היא קודם כל הקדוש ברוך הוא איך עושים את זה בתשובה חלק מתהליך התשובה זה תענית תענית זה התגובה הפשוטה היהודית כאשר אדם מתמודד עם תהליך ש רואה שמשהו בא עליו שלא כפי הסדר אז הוא קודם כל מבין שהקדוש ברוך הוא אומר לו כאן משהו מטלטל אותנו אומר לנו משהו את צריך צריך תעני שאול המלך זה גם במשך מבין שהקרב הוא נקודת מוצא של קרבה שלריבונו של עולם קורא לנו למשהו שמה שקורה כאן עכשיו ש פלישתים נאספים זה לא רק איזשהו סיטואציה של מלחמה על שטח על כסף על על על על מסים על דברים שאנשים רצו יש כאן הופעת ברשב יש כאן טלטלה מסוימת יש כאן צורך ייש כאן הזדמנות גדולה של קרבה מחודשת והוא פועל בשניה הוא רוצה להרים את הציבור הוא אומר זה לא רק הקרב הטכני הפיזי שאנחנו עכשיו נלחם באויב כ ציל את ארץ ישראל א יש לנו גם אמירה אלוקית ויש לנו תביעה מדבר השם לעשות את זה מכוון כלפי מעלה צום אומר אני מבין שאני זקוק לא רק לישועה טכנית אני גם זקוק לתפילה זקוק לתשובה ות רוח ושאול גוזר צום מתוך איזשהו רצון הוא לא הראשון שעושה את זה א רצון לרומם את ישראל להבין את מטרת המלחמה אידיאל המלחמה השכות המלחמה הפיזור של אוכל והאכילה וההתעסקות עם הצד הגופני מנמיך את האדם תעשה צוב תגזור משהו רוחני גבוה אתה מגביע אותו זה בעצם המטרה יש ברב פסקה נפלא נמצאת ב פנקסי הראיה בחלק רביעי מלחמת החיים היא אמרה רגילה לוחמת בריאה בבריאה על קיומה לוחם גם איש באיש וגוי בגוי זה דבר שאנחנו מכירים בחיים האלה נבראה רגילה אבל באדם הנברא בצלם אלוקים האדם שהטוב העליון מכל חושו מיועד למינו הו ההכרה המוסרית הפנימית אשר לו עומדו ללחום גם את מלחמתו בתפארת המוסר וצדק ומשפט לא הניח לזר להשוק את קנייני החומריים הרוחניים יגן על כבודו ילחם בת קיום המוסרי ומעשי איך עושים מלחמה איך עושים קרב איך ניגשים לדבר קשה שזה נטילת חיים שזה פשיעה שזה סיון להביס את האויב הכוח האגרסיבי שב צריך לבוא לאדם מאיזה מקום הוא בא איך הוא לא ישאר בי אחר כך באותה צורה אה אה חדה גסה איך הוא הלך קלקל אותי רוחנית מוסרית הם אני אפך להיות בן אדם אחר אחרי המלחמה שזה יש לנו הבטחה אלוקית על הרחמים ורחמך וירבך על מלחמות של של ישראל הדבר הזה צריך הכנה מראש זה לא שאדם אדם מוציא יש הרב שורות המלחמה הרבה על זה על חידוד הכוחות של אומות העולם אכזריות שמתגלה הגופניות שמתגלה גסות רוח שמתגלה חוסף את את התוכן הפנימי שלהם וכש יוצא עשות מלחמות של צדק של מוסר של גודל שאול זה המלך הראשון בישראל הוא רוצה לעצבות דרך איך תראה מלחמה בישראל מלחמה תהיה מתוך עולם ערכי פנימי מיושר מתוך ידיעה על מה הולכים מתוך הבת מוסרי מתוך רצון להגיע למה שהקדוש ברוך הוא רוצה ולא רק למלא את תבת נקם שלנו מתוך איזה מקום זה מגיע אז אומר הרב כן הגדרה אבל רק לק ומוס על ימינו אז נכון הוא להיקרא לוחם מלחמת השם המלחמה של השם יש מלחמה שכוחו וגבורתו חכמתו וחסדו משכללים עול מעד חים נגד השיות והטו הכוון קון המציאותי הרוחני חומרי כשיודע הוא האדם שהוא עוסר את מלחמתו בצדק אז הוא לחם לא רק בעד עצמו חפציו חפצו מבה לבבו כי אם גם הוא בייחוד ב הצדק בעצמו אדם רוצה לקרוא שעושה מלחמת השם מתי הוא עושה מלחמת השם מלחמת השם עושה כשהוא מכוון מטרה היה יודי גדול בירושלים דורנו חנו ללמוד אתו קצת ושע רוזה זכ צדיק לברכה והוא הי ה תלמיד חכם גדול נו צ רצה שרמ שם בישיבה פרקה זה לא יצא לפועל אבלך מיוחד מאוד הה חייל מחמות יום כיפור אזה יום כיפור אות יום כיפור ו הוא קיים את הרמבם שלא א לא עוזב את ביתו וא לא חושב לו באשתו לא בבנה אל הוא חם חבר שלו מה צ לחופשה ואמר אני מכיון שלא היה פלאפונים בז לא היה שום דבר אשד של אשתך הכל בסדר את אתא איתי אומר לו אל תמסור ד שלשתי אני עכשיו מרוכז במלחמה אנחנו לא מסים גש כ הלך או זה קצה כזה האחר הזה לא ויתר הגיע פחת חוזר דפק בדלת אמר לה רבנית הייתי נמצא עם בעלך במלחמה ה הכל בסדר היא לא היייתה בטוחה שהוא זהה נכון אז היא עשה לו מבחן תגיד לי הוא אמר לך למסור לי הוא אמר לו א סימן שראית אותו זא אומר זהזהזה זה משהו שמבחינת ה הרוח המרוממת אני צריך למסור דש למשפחה כ אני לא אומ משהו אחר אבל אבל א הרוח המרוממת לשמור על ארך המוסר הפנימי לשמור על הדביקות בדבר השם לשמור על מטרת המלחמה לכל א שלביה זה קושי גדול מאוד אתה רוצה להות לחם מלחמות השם או מלחמות עצמך או מלחמות שטח או מלחמות דברים אחרים כדי להיות בחובן מטרה אומר שאול תזוזו מהעולם החומרי צום אדם שנמצא בצום הוא פחות אה פרטי פחות מרוכז בעצמו פחות מרוכז ב במציאות שלו בפרטיות שלו הוא עכשיו יודע עכשיו הוא באיזה יום כיפור כזה כי הקרב הוא בעצם קרבת אלוקים זה הקרב זהזה הנקודה הפנימית לזה אנחנו הולכים שעול גוזר צום כדי לברר את הסוגיה הזאת אמר המלך הראשון בישראל המלחמות היו מלחמות בשופטים היה שמואל ה ה כוות לפני כן אבל עכשיו כ מלכות ישראל מה מלכות ישראל נלחמת אומר למלך אנחנו עושים מלחמה בתוך צום יש אומרים יש איזה דות אחכה בדבי חזל על ש מלחמות משה היו בצום חלקם אבל אבל לכן מאיפה למד איזה שאול אבל מלחות יושע לא כתוב זהה בצו אבל מלחמות שאול היו בצום כדי לרכז את הלוחמים סביב נקודת המטרה המרוממת הרוחנית שם אלהם האם זה מצליח האם זה טוב הדבר הראשון שצריך לומר לאורך כל הדרך כל שלב במלחמה עם ישראל הלוחמים האלה שנמצאים שמה לא תואמים מאומה שזה מדהים כולם מושמעים 100% לאורת המפקד אף אחד לא זז מילימטר אבל מה קורה בארו שניה דקור את עצמם בוכל הארץ פסוק כה פסוק האמצע פסוק כ בכל הארץ באו ביער ודבש על פני השדה ויבוא העם אל היער ולך דבש ואין משיג ידו אל פיו אין משי אף אחד לא עושה ככה לטעום ך אגב לטעום לא בטוח שזה אסור בצום אז שד המתאמת אבל אפילו לטעום לא עושים כי ירה העם את השבוע אבל יש אחד שלא היה שם כששבו יונתן לא שמע ישביע אביב את העם וישלח את צמתה אשר בידו וייטבול אותה בירת הדבש וישב על ידו על פיו ותאור נ עיניו הוא רק אוכל קצת מהדבש הזה שיש בו הרבה סוכר שיש בו הרבה אנרגיות תואם טהור נענ אז מיש שם מעיר לו כולם רצפו לאכול מהדבש יש דבש על פני השדה זה שטוח אז אומרים לו ו איש מעמר השביע השביע אביך את העם לאמור הורש שיוכל לחם היום והי אף פעם אתה רואה שכולם מייפים אף אחד לא נוגע בלחם דרך אגב זה מוזר מאוד ש מסתכל ימינה שמאלה הוא רואה שכולם אף אחד לא אוכל לא שואל שאלות לוקח מהמתה קצת וטועם ואז הוא אומר לו כן הום זה צום היום שהל מלך גזר צום זה נורא תרא ראיתי פעם איזה יהודי אחד שבא אליי פעם באמת בצר גדול הוא חזר הוא היה יהודי שש תורה ומצוות הכל בסדר הוא חזר ביום כיפור הביתה בהפסקה ו התהפך לו שכח בא היה חח תוגה על השולחן אכל ואז תפס את צבו אחרי שזה כבר בלי איזה צער זה איזה צער אדם שח יום כיפור ולא בכוונה כלו זה טוב צרך לנחם אותו אבל אבל יונתן אוכל מערת הדבש והוא טועם ממנה ואז מאיירים לו היום זה צום מה מה יונתן לא פשוטה יומר יונתן אחר אביא את הארץ ראו כי אורו עיני כתם כת הדבש הזה אף כאלו החל אחר היום האם בשל אשר מצא כי אתה לא רבת בפלישתים הוא אומר את התענה שאמרנו מקודם אומר אחר רביית הארץ תענה קשה מאוד מילים שאמר אליהו לאחאב ואותם אליים אחר וית הארץ אומר לו אתה מה עשה שאול הוא גזר עליהם צום אם היו אוכלים לא היו מצליחים יותר בקרב הוא אומר מפור ממנים שלו כי אתה לא רבת מקר פלישתים אף אחד אבל לא אוכל בעקבות יונתן יונתן אכל יכ שגם לא המשיך לאכול זה נגמר אבל א הקרב ממשיך עד הערב מה קורה בערב ויקום ביום ההוא בפלישתים כמס אילונה והפה מאוד ויעט העם אל השלל ויקחו צון ובקר ובני קר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם מה קורה לאנשים אחרי צום רגיל ההוא בבית הכל היה בסדר אב יש לחס מסוים לאכול בסוף הצום א הגיוני טבעי אחרי יום מלחמה יום מתח ויום קרב שפתאום הגיע הערב ונגמרה המלחמה ושם זמן לאכול יש ויעט ויעט איזשהו סוג של התלהטות מהזה ויש שם איזשהו חטא מה היה החטא הספ שיש כן בחז כמה דולים על זה אה רשי אומר מה קורה 10 צון ובקר ובני בקר אומר אני זה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד לכן נקרא החוי מה שאומר שחטו אותו ואת בנו רבותינו אמרו בשחיטת קודשים שה מקדשים אותם שלמים ואוכלים לפני זריקת הדם זאת אומרת א שמה זה הכל היה שלמים רק אחרי זריקת הדם מותר לאכול אכלו לפני כן או מה שארד אומר שאדם שחטו לא שחטו על האדמה ממילא הדם לא יצע מבמה עד הסוף ואכלו את זה עם אדם בפנים ולכן זה היה חטא טוב מה אתה רוצה מהם הם היו הם היו א א רעבים היו אחרי מלחמה עוד באמצע שמצ בלילה זה קרה מה שקרה איך מתייחס לזה שעול וכאן יש פיתוי קשה מאוד תק שם בפסוקים עוד פעם א פסוק לג ויגידו לשאול לאמור הנה העם חוטאים להשם לאכול על אדם ויאמר בגדתם זה זה המילה הכי חמורה שאומרים למי שהיה לוחם איתך בקרב בגידה בגדתם גולו לה היום אבן גדולה ר שאול פוצו בעם תגישו לי שם בלאגן שלם עושים דרים את כל השחיטה מזים את כל ה ושוחטים עכשיו כמו שצריך המילה בגדתם מאיפה הייא באה מאיפה היא באה מה רוצה שעול בישראל היו עכשיו בקרב היה מלחמה גדולה היה קושי מה זה בגדתם הבגידה היא לא במלחמה ה נלחמו וימשיכו להילחם אחר כך דרך אגב כל המלחמה הזאת נגמרת פחות טוב אחרי הסיפור הזה אבל יש משהו שהוא א א רצה שאול לרומם את העם למלחמה שכולה קודש שכולה יראת שמיים שכולה דבר השם שכולה דבקות יציאה עולם החומרי במקום זה מה מתברר ש כל הזמן זה חיקו לאוכל ברגע שהגיע תר פח נגמר זה שוחטים אוכלים על אדם עם אדם אותו ובנו הכל נגמר זהוא קורא בגידה מה הוא אומר היה שם היה צריך להיות משהו שהוא שהוא איזשהו תרומות רוח מה מה ציפה שאול בעצם אמר לי פעם תלמיד חכם כשתי בחור צר התי בישיבה אזה היה תמיד חד חדש שהגיע בקשו לעזור לו קצת ם שנשאל אותי אחרי זה איך הבחור הזה מ נרה לי בסדר גמור נמצא פה ו תסתכל כשם אם הוא ממשיך נגמר הסדר הוא יש עוד הוא נשאר שם עד איזה 10 דקות רבע שעה ככה לא יכול לגמור או שהוא סוגר את זה כשזה נגמר הוא שם לב שהוא סוגר את זה כזה נגמר לא יוע דק יות עיקרון אם אתם באותו מקום שאתם צריכים להיות יש תפלות על האוכל אחר כך יתכן דבר כזה או התפלות שמביאה חטא לא עמדתם במסי זה בעצם בגדתם אני רציתי המטרה היייתה לרומם את ישראל להביא אותם למלחמה שקולה הופעת דבר השם שיכולה דבקות באותה מטרה עליונה שהציב שאול ומתברר שישראל לא עומדים בזה דתם לא רק ישראל לא עומדים בזה אחרי שגמרו לאכול הולכים ל תראו ש ירן הרה נפה של לפני כן הערה נפה של תלמיד הרמחל כ מקור 12 דוד בלי וכאשר ראה שאול שהיה את רצון לישראל קרא צום להשלים הדבקות כראוי מטרה של הצום היייתה שהמלחמה תהיה כול ממוקדת מטרה למטרת הדבקות העליונה אבל טעה בזה עכשיו מה ש א כ הרמחל הטעות מה היתה שאין צום לבת שרה ז היתה הרווחה לישראל ועוד טעה יותר שקרה צום בעליו ושבוע ועבר לפני תן מכשול וזה הה קלקול כיפ מפני עלי צו ולא פסט כמו שאמר יונתן שהכיר והגיד ותו של אבי המקום הזה של רומם את העם להביא אותו דרך המלחמה למגמה פנימית יותר עמוקה יותר צריכה בחינה גדולה היה עוד אחד לפניו שעשה דבר כזה גם שם היה קשר מלחמה הראשונה שעושים ישראל בארץ המלחמה הראשונה שאינה ניסית מלחמה הראשונה זה יריכו אחר כך ישע הולך לאי שמה בא אומרים לו תשמע זה זה שח את זה שום דבר זה קבוצה קטנה לא צריך שלך בראש לא צריך קבוצה גדולה תשלח 3000 איש נופלים שם בעי אומר שם הפסוק יהושע זה משבר נורא מלחמה ראשונה נכשלים בה כל המקנן מסתכלים החילו לשם הוא נורא וגם האמון של ישראל בעצמם וביכולת שלהם לעשות מלחמה נפל לגמרי מתרסקים כתוב וימס לבב עם וי למים זה הפסוק ש אומר ו נמסות מוחלטת אומר הקדוש ברוך הוא ליהושע קום לך מה זה קום לך אמרו חזל בגללך למה בגללך מי אמר לך להחרים את יריחו מה יהושע חשב שניה אחת העיר הראשונה העיר הראשונה שכבשו ישראל רצה שתהיה ביכורים ראשית להשם היא תהיה העיר שיהושע מכרים אותה לשם השם אבל יש שם שלל כשאתה מחרים עיר ואתה רוצה להרב את כולם לאותה מטרה של ראשית של של העולם הפנימי כולם נמצאים שם או לא כולם נמצאים שם אחד לא נמצא שם בכל משפחתו יש נפילה בישראל גם יהושע רצה לרומם כמו ששאול רוצה לרומם ודק שעת המלחמה זה השעה הגדולה שבו אפשר להרים את הכל כפ למעלה מצויין עכשיו נעשה צום עכשיו נגזור חרם עכשיו נרים את הכל למעלה הנה חדד את המטרות ונחייה לפי המטרה פנימית אומר הקדוש ברוך הוא קום לך במלחמת האי ומלחמות שבוא אחרי יגידו הכתוב בפורש השלל הולך לישראל ז תהיה נפילה כזאת חבוד שם מפע נכון נכון גם שם מפ מלאחה נכון חוזר עוד פעם כן אבל באמת הניסיון הזה לרומם את הציבור להביא אותו מתוך שעת הקרב לשעה שטוח צריך לראות כולם שם זה מתים שם לכולם זה עם ישראל מרומם אין ספק שכוונת שעול היא מרוממת מאוד טובה מאוד מי אוכל שמה מהדבש בכל זאת עכשיו שימו לב הערה מאוד מיוחדת של של הראשון הפירוש וסיון שזה אאור החיים הקדוש על על הנביאים אז הפסוקים מופים מקור 13 יותר קל א יונתן הו שמע והשביע אבב את העם וישלח את צ בשר בידו ויטבול אותה בירת הדבש אלפי ור עיניו ואז אומר האיש וכולי אומר הור החיים הקדוש בקור 14 וכשבא יונתן וטעם ודאי שידע בשבועת אביב כתוב שהוא לא שמע הור חיים אומר אין מצב שלא ידע הוא לא יודע אבא שלו השפיע ידע הוא מעטר לו עדשת שככו עיניו כזה משמע בדבריו ותאור לעיניו אל הוא הגיע למצב שהוא רואה חושך בעיניים קשה לו כבר לוחם הוא הרי התחיל את הקרב הזה גיע מצב כזה טעם וכוונת יונתן לו שמה כוונתו שלא קיבל לא לא שמע לא שמיע לי עשיו משמעו שזה לא שביר לי יש מחלוקת בבית שאול איך מרימים את עם ישראל אצל שאול ה אומר טוב יש לנו מלחמה יש לנו קרב זה הופעת קרבת אלוקים זה הופעה של גודל עכשיו צריך להרים את הציבור זה המצאים כולם תחת עימת המלחמה ותחת הלחץ של המלחמה יאללה זה הזדמנות לרמ אות כלפי מעלה מה קור מה התוצאה של זה רק מגיע הערב יש נפילת מתח גדולה עד ששאול קורא לזה בגדתם בגדתם מלא לא ראים הלוחמים שנמצאים מתו בקרב שהולכים אותו כ פשתים ה בגדתם זה לא המטרה אם חיפשתם בסוף לאכול על האש בסוף היום אז כל היום הייתם שם בעצם אז אתם לא לאלא הגענו לשם אבל זה לא בעיה של של ה זה קצת בעיה של שעול גם יונתן חושב ככה שתואם ירת הדבש אומר כאן האור החיים הקדוש זה כי הוא הוא חשב ששאול המלך תואה יש הערה להגיד את זה יש הערה נשנה תי בכלי ה א ששואל למה נתן הרי אחרי זה עושים עושים שאול רוצה להמשיך את הקרב ואז וצים ורים ותומים והוא רואה שזה לא לא נענ ורים ומים ולמה מישהו כנראה עבר על החרב צריכים לעשות בדיקות בסוף נופל עלל יונתן ואז אומר לו טעמת אומר טעמתי את הדבש הוא מודה ורוצים ולתן אני אהרוג אותך חל מות ועם פודים אותו פסוק שמ אותו לפעמים מוצאי שבתות יש כאלה יד שאומרים אותו א נתן ימות עשה את החייל לזה וכולי פודים אותו שואל קלי יקר למה יונתן היה צריך לעבור את זה שאלה מעניינת כל ש שות כא בדרך כלל למה נות צריך לבוא את כל את הדבר הזה של תהליך שעשו שעשו א גורל והוא יוצא בקרב ווא צריך להודות שאכל שאסור היה לאכול למה הוא צריך לעבור את כל זה אומר א יקר אתה על אבא שלך שאול המלך קדוש ישראל בחיר השם אתה לא אומר אח רבי את הארץ בגלל שהוא התבטא כך כלפי האבא שלו הוא היה צריך לעבור תליך ש ניקוי תיור שזה חלק מזה לעשות תריך שהוא כמעט מת אבל זה אומר שיש כאן עולם רוחני פנימי ש מאבק גדול בתוכו איך אנחנו שזה סוגיה מאוד א מאוד מורכב איך אנחנו מביאים את האומה בשעות של הלחץ שלה למקום טוב יותר נקי יותר עמוק יותר פנימי יותר איך אנחנו מנצלים את האיתות האלה שבאמת יש יותר הקשבה יותר ורמות רוח יותר איזה עולם פנימי איך אנחנו מביים אותה למקום רוחני ערקי יותר ופה שאול המלך שרוצה למנח מבת אחת ולהפוך את זה לצום זה בלתי אפשרי העם העם לא נמצא שם יהושע בן שומר טוב מה מה שכל הארץ זה בסדר לקחת את השלל אבל אבלים לפורים יש שמה בינת אסתר כמה פעמים לא שלחו את ידם בישיבה חלק מקים את הזה שחות ידם מים על הרצפה זה לא בש ש שות ידם אבל מה התה המטרה של מרדכי שחות ידם אותו דבר אנחנו לא נלחמים מלחמה כמ חוקים שצל היום שאסור לקחת שלה למה זה לא ה הסוגיה של מלחמה לא הנו בשביל זה אז רוצים לרומם את זהז יהושע הבינו אומר מחרימים את הכל אבל א כש לא נמצא שם זה לא ראוי מה מהשעה מבחינתנו אני רוצה תן דוגמה אחת שכן זה עובד סים רק סיים בסוגיה הזו יש פסוק מופלא בשמואל א' שזה פרק ו שם שמתארים את מה ש שמואל הנבי עושה בישראל ושם כתוב פסוק שהוא חד פעמי וינהו כל בית ישראל אחרי השם ווואו כל בית ישראל מתי ה כל בית ישראל חזל אומרים הולכים יוצאים ממצרים פס ליחי עם הם יוצרים זה בזמן בזמן דוד בזמן שאול ה היה כל מיני פסלים שנשארו אצל שמואל ונ הוא כל בית ישראל אחרי השם איך זה קורה איך שאול עושה אתזה איך אתמול עושה עושה דבר כזה איך הוא מצליח להביא את כל ישראל בית השם יש הרבה הערות עלזה אבל חושב שיש ד אחד צריך צריך לשים אליו לב א בנוסף לזה ש חזל אומרים שהוא מעולם לא לקח מעם ישראל אף פעם שום דבר ש שמואל נושה בכל ישראל כמו צו כל רכושו עליו הוא לא מתרח בשום מקום הוא לא לוקח מאף אחד כלום הוא ישן ברחוב זאת אומרת הוא ישן יש לו את הדברים שלו את הוא לא משתמש בכספי ציבור בכלל זה שההוא אומר עכשיו ב שכוח קוראים לזה את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי כלום שום דבר לא לקחתי אבל יש עוד הנהגה אחת שהיא חשובה מאוד אולי צריך להתבונן בה שימו לב שאול שמואל נמצא בצמתים מאוד קשים בישראל כמו למשל כשעולה מעלים את הארון מפלשתים מים אותו לבית שמש יש שמה טעות נוראית שהסתכלו בארון בזלזול ויש שמה הרג נורא שלכן אנשי בית שמש לא רוצים את הארון סלם ור נשאר בקרית קירים תהליך קשה מאוד שאתה שואל את עצמך שמואל היה שם איפה הוא ם עושה כלום מות מוט אלי מות שני בני שאול בני אלי חופני ופנחס א הריסת שילו שהייתה קיימת כמעט 400 שנה איפה איפה שמואל בריחת דוד משאול עד שדוד לא הולך לשמואל שמואל לא שמואל הנביא נמצא על עם ישראל כשרוצים אותו הוא לא אומר את עמדתו אף פעם במקום שבו הוא לא התבקש כ לכן הוא תמיד מבוקש ולכן הוא תמיד נשמע מי שענה לשמואל במצפה אבל אבל יכולות שעם ישראל לשמוע אותו זה מנהיגות כזאת שהיא תמיד מצוייה לישראל ולא מכתיבה לישראל שום דבר ולכן שרים גדולים שהוא היה שם כנראה כיוון שלא שאלו אותו לא אמר כלום יש גם ביהושע דברים כאלה הנהגה כזאת מביאה כשהוא מסתובב בישראל ולא לוקח מהמהם כלום ורק מגיע אליהם ונותן את עזרתו וקשוב להם לאט לאט לאט לאט מגיעים ל נהו בית ישראל אחרי השם תהליך ענק ארוך מאוד שנים מסתובב שמואל שוד ההורים שלו בכל ישראל תהליכים של רומם את עם ישראל תהליכים ארוכים לא עושים את זה ברגע אחד להביא אותם לשמה צריך הרבה אורך רוח הרבה סבלנות הרבה עבודה פנימית לא בגזירות צום לא בגזירות לשרוף את הת זה לא בדך לא בקפיצות תכים מדורגים מתיים מביים אתש א שצריך להיות אבל עדיין צ למדנו בסוגיה הזאת שהקרב יש פה את הנקודה הסוגיה ש שחשב שאול ויכול נכון אם היינו שם יחד איתו בנקודת הקרבה שמעורר הקרב אנחנו רואים את זה גם היום שהקרב מעורר קרבה מעורר איזה רצון מורר הקשבה מור איזה פתיחות אחרת בתוך בתוך האומה איך מנצלים אותה סוגיה מאוד מרוכב וכמה עושים את זה בהדרגה ולאט לאט במצב של החלה ולא פוץ מדרגות לא לחשוב שלעשות את בהקשבה פנימית בתוך רוח האומה זה מה שמים אותה בסוף צ להתקדמות בעזרת [מוזיקה] השם